באופן טבעי

<t>את כותבת יפה מאד, ואני מאד מתחברת. מאד מתחברת גם לרעיון של "התינוק יודע", שמבוסס על השיטה של ייעוץ הדדי- לפיה הבכי הוא הפתרון, הפורקן, ולא הבעיה, ולכן לא צריך להשתיק את הבכי אלא להכיר בכך שזהו ריפוי. אני מכירה את השיטה הזו ואת היעילות שלה לגבי ילדים גדולים יותר, אבל בפעם הראשונה מגדלת כ...

<r>תודה כולכם <PO><s>[po]</s>ענן בעננים<e>[/po]</e></PO>, אני אחפש את הספר. נשמע לי מרתק. בקשר לחינוך בבית - זה נסיון להחזיר את מרכז הכובד הביתה, ולכן גם לא מפתיע שזה מתקשר לנושאים כמו <PO><s>[po]</s>לידה בבית<e>[/po]</e></PO>. אצלנו הילדים בבית, ילדנו בבית, וגם, הואיל ואנחנו כן עושים ברית...

<r><s>[u]</s>*וברור שצריך לגזור את הדלת כך שתוכל להיפתח, וניתן יהיה לראות דרכה את מיצפטל. מה, אצלכם זה לא היה גזור כשהייתם קטנים?<e>[/u]</e> <PO><s>[po]</s>רינ צ'י<e>[/po]</e></PO>, איך עלית על זה? אני מכירה את הספר הזה שנים, מתפלאת על ציור הבית המוזר בדף של הנה מיץ פטל שנים, מבחינה בהדפ...

<r>אז כבר יש לנו כאן מעגלים - אנשי-שינה בתוך בתי-שינה בתוך ערי-שינה. ובאופן הפוך למה שנהוג לחשוב - כדי להתעורר צריך להכנס פנימה, ולא לצאת החוצה. מירב תודה. יש לי דף בית בשם "<PO><s>[po]</s>מ י<e>[/po]</e></PO>". הבעיה היא שלא מגיעים אליו מן הניק שלי, ונראה לי מוזר אחרי כל כך הרבה זמן פתאו...

<t>אני מנסה לחשוב על דמיון בין "ערי השינה" לבית בתרבות שלנו. נראה לי שאלו תופעות דומות במיקרו ומקרו. נראה לי שהבית הפך בתרבות שלנו לכעין "עיר שינה": בדומה לערי השינה הפרנסה נמצאת מחוצה לו, התושבים נמצאים רוב היום מחוצה לו. הוא לא נבנה באופן אורגני כמו עיר עתיקה, שכבה על שכבה, לפי הצרכים המשתנים...

<r><s>[u]</s>וזו בעצם השאלה - האם בחירה בחינוך ביתי, מעבר לגילאים הצעירים, לא חוסמת בפני הילדים אופציות שאחרת היו פתוחות בפניהם<e>[/u]</e> כל בחירה חוסמת אופציות מסויימות. אחת הסיבות שבעלי ואני החלטנו להוציא את הילדים מבית הספר היתה בדיוק זו. אני אנסה להסביר: שנינו, בעלי ואני, ...

<r><s>[u]</s>צניעות עם אהבת הגוף..<e>[/u]</e> אין סתירה בין השניים. צניעות במובן של הסתרה, של כיסוי, יכולה לבוא מבושה אבל גם ממקומות אחרים, כמו: הכרת ערך (כמו שמסתירים כסף וחפצי ערך) כבוד עצמי (דברים מכובדים תמיד מכוסים יותר מאשר הוריציות הפחות מכובדות שלהם: שולחן חגיגי יה...

הן היו מצויינות בסופו של דבר

<t>תודה על כל התמיכה בינתיים ניכר בפירוש שיפור וזו דוגמא נהדרת לאיך שאפשר לספר לעצמנו כל מיני סיפורים על פי אותן עובדות: אולי אם לא היינו יולדים בבית הוא היה נולד בריא ושלם מלכתחילה ואולי מזל שילדנו בבית ויכולתי להתנועע חופשי ואז הוא לא נתקע באגן להרבה זמן ויכול להיות ...

טוב שחזרת. מחכה למוצ"ש.
בזמנו כשקראתי כאן באתר על מודעות לביוץ בשיטה של מעקב אחרי ההפרשות היתה לי תחושה שזה מתקשר לענין של שבעה נקיים, של הבדיקות היומיומיות, של מודעות למה שקורה שם בפנים.

רגע, לא רופא. נוירופסיכולוג.
אבל אפשר להשאיר את ה"הידד" לכבוד העובדה שהוא רואה שחורות, ובכל זאת פירגן מן הרגע שהודעתי, שהפעם יולדים בבית. (האמת היא, שלדעתי, דווקא מפני שהוא רואה שחורות, בית החולים לא נראה לו כמו אופציה מועדפת).

<r>היינו אתמול אצל האוסטיאופטית. היא עבדה על הקטנצ'יק בעדינות רבה - הוא היה ער והתבונן ולא מחה. דבר מעניין: בתוך להט ההסברים שכחתי לספר לה על היד שהיתה מקופלת בלידה. היא משמשה אותו וכשהגיעה לעצם הבריח שאלה אותי אם היד היתה מקופלת בלידה כי היא מרגישה שעצם הבריח מתרוממת בצד אחד. הרעיון הוא, <PO><...

<t>אני רוצה לתרום פה משהו ברוח הייעוץ ההדדי, כפי ששמעתי מאבי בוטביה (אני מציינת זאת כי אני לא בטוחה אם זה חלק תיאוריה ששייך לייעוץ הדדי או לאבי), שמנסה להסביר את המצב של חוסר ידיעה מה מעניין אותי ומה אני רוצה לעשות. הרי כשעוזבים את המונחים המיסטיים של "ייעוד" אותו צריך "לגלות" נשארים בסופו של דבר עם...

יש למישהו ניסיון עם אוסטאופטיה?
בינתיים נדמה לנו שכבר יש שיפורונצ'יק. אפילו רואה השחורות אופטימי.
המליצו לי על אוסטאופטית. נראה מה היא תוכל לעשות. בינתיים החלטנו לא לפצוח בסבב הנוירולוגים: נחכה קצת ונראה.

<r>אין לי חשק לכתוב את כל סיפור הלידה כעת - היתה לידה טובה מאד סך הכל, ונהננו מאד מזה שהיתה בבית, עם שתי מיילדות שהיו טובות מאד בשבילי, לא מדי מתערבניות אבל מאד תומכות, בשקט ובשלווה - רק את הנקודות החשובות. ובכן, התחילה בשש בערב בקצת ירידת מים, המשיכה באחת וחצי בלילה בצירים, הלכו והתחזקו, בשש ב...

גם אצלנו נולד בן קטן
בחדר שלנו, עם שתי מיילדות נפלאות, אבא ואמא וסבתא
היה לא ארוך אבל מאד כואב
ועכשיו אנחנו מתאוששים ומתרגשים

אפשר לקרוא על כך בספרו של היינץ מולר, "THE WISDOM OF FAIRY TALES" באנגלית , לצערי.
יש גם את ברונו בטלהיים המצויין, שמסביר איך אגדות "עונות" על תהיות פסיכולוגיות של ילדים

<t>_אבל האם בט"ל לא יוכל לתבוע את הגורם לנכות? (שואלת. לא יודעת.)_ ביטוח לאומי יכול לתבוע את הגורם לנכות (וגם עושה את זה בפועל - כאילו "נכנס לנעליו" של הנפגע ביחס לפוגע) אא"כ נקבע בחוק במפורש אחרת. למשל במקרה של תאונות דרכים ביטוח לאומי לא יכול לתבוע את האשם, אא"כ האשם נהג בלי רשיון או ביט...

<r>אכן גם מעשנים בסיכון לדום נשימה. <URL url="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2864558,00.html"><s>[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2864558,00.html]</s>כאן<e>[/url]</e></URL> קישור כללי על הנושא, על המכונה, ודיון בטיפול חדש שיש בגלי רדיו. אבל אולי צריך להתייחס...

<t>האם הוא סובל גם מהפסקות נשימה תוך כדי? כי זה, בנוסף לתזמורת, באמת מורט עצבים. הבנאדם נוחר, משתתק לכמה שניות מורטות עצבים, ואז בבת אחת משתנק וחוזר לנשום כשהוא אחוז בלהה. אני מכירה מישהו שישן כבר שנים עם מסכת חמצן מיוחדת, כדי למנוע את הפסקות הנשימה האלה. הפסקות הנשימה גורמות נזק מוחי מצטבר, וג...

<t>אני מעלה פה את הענין שהודחק אצלנו קצת בזמן האחרון. ובכן. אנחנו בשבוע שלושים ושמונה, תיכף לידת בית. כיוון שאנחנו בקנדה, הסידורים פה קצת שונים מאשר בארץ: באופן רגיל יולדת שהולכת לבית חולים יולדת עם רופא ואחיות, בלי נוכחות מיילדת האפשרות ללדת עם מיילדת היא חדשה יחסית (באונטר...

<r>קודם כל חיבוק לשרון. <s>[u]</s>ולכן אולי זו טעות לפרשן את העניין מנקודת המבט הנשית שלנו. אם אשה רואה בחשיפת איבר מיני גברי הטרדה מינית, הרי שגבר רואה זאת בדבר מהנה וכיפי (לפחות זה שכתב כאן). ועוד יותר, הוא מנכס את זה כמשהו שהוא עשה "הוא הצליח לראות לה".<e>[/u]</e> אני חושבת...

<r>רגע, ובשמת- <s>[u]</s>נראה לי, שצריך היה להיות לי טבעי לגמרי לראות נשים אחרות עירומות או עירומות חלקית בלי שום מבוכה.<e>[/u]</e> למה? למה "צריך" להיות לנו טבעי לגמרי לראות נשים אחרות עירומות בלי שום מבוכה? לא נראה לי שזה בהכרח מה ש"צריך" ולא נראה לי שצריך להתאמץ לשאוף לזה. ...

<r><s>[u]</s>אני לא רואה בזה הטרדה מינית שלה אותי!<e>[/u]</e> רק למען הפרוטוקול אציין שהבחנתי למעלה בין המבוכה הנגרמת לאשה כתוצאה מצפיה באשה מניקה ובין ההשפלה והכאב הנגרמים לה כתוצאה מהטרדה מינית. _ו"שיחקתי" עם הקטע הזה. נתתי לו לראות את מה שהוא רצה. יצרתי קשר עין וחייכת...

<r>אני ממשיכה עם הנושא הזה שהוא חשוב בעיני, ומקווה שלא יתפרש כאילו אני מנסה לתקוף פה מישהו. <PO><s>[po]</s>מניקה כמו גדולה<e>[/po]</e></PO>, אין לי שום דבר אישי נגד החלטותייך והנקתך הגאה, ואין ספק, שגם בדרכך את נושאת תרומה להפצת רעיון ההנקה, ועל כך תבורכי. ובשמת, גם נשים יכולות להיות מוטרדות ממ...

בשמת תודה. אני מתכוונת להצטייד באדוויל ומקווה להנקה נינוחה יותר בימים הראשונים

<t>ואני חושבת שההכרעה איזה איבר הוא מיני ובאיזה הקשר לא יכולה להיות בידי בעל האיבר, ומניעיו (האם זה לסיפוקו המיני או לא) לא רלוונטיים לענייננו. כי אם זה כך, אז קחי נא למשל אדם שצירך למשוח את איברו במשחה נגד פטריות שלוש פעמים ביום, וזו פעילות הומניטרית רפואית לגיטימית וחסרת כל היבט מיני - האם הו...

<r><s>[u]</s>וגם התרופות נגד כאבים - שביניהן אדוויל עדיפה על כולן כתרופה למיניקה.<e>[/u]</e> אני רוצה להיות בטוחה בענין האדוויל אם יש למישהו עוד אינפורמציה מנסיוני קשה לי מאד להניק מיד אחרי הלידה בגלל ההתכווצויות של הרחם שההנקה גורמת הכאב לכשעצמו ניחא אבל זה מפריע ל...

<t>באינטואיציה הייתי אומרת ליזום סיטואציות שבהן הוא גם נותן ומחלק - נניח, כשיוצאים לגן השעשועים לקחת שקית מלאה משהו כדי "לחלק לילדים שירצו" (ושיהיה מספיק! הכי מעצבן זה להתחלק כשלך בעצמך אין מספיק, ומצד שני, איזה כייף לחלק כשיש מספיק), כשהולכים לחברים לקחת משהו כדי לתת לילדים שלהם וכו'. זה גם מר...

<r><s>[u]</s>שכל השד שלה וכל הפטמה היו חשופים לעין כל,<e>[/u]</e> בעיני זו לא הנקה יפה בציבור בכלל. אני בעד הנקה בציבור, הנקתי שלושה ואני מקווה תיכף להתחיל עם הרביעי, בציבור ולא בציבור, אבל אני לא חושבת שהשד והפטמה צריכים להיות חשופים לעין כל, ואני חושבת, <PO><s>[po]</s>מניקה כמו גדולה<e...

<r>יתרון נוסף ללידה בבית חולים, שבכלל מתקשר לעוד דברים <PO><s>[po]</s>באופן לא טבעי<e>[/po]</e></PO>, הוא תעודת הביטוח שהחברה מעניקה כנגד רגשות אשמה. אני רואה כעת את התגובות ללידת הבית המתוכננת שלנו, שלא פעם סובבות סביב השאלה "איך נחיה עם עצמנו אם יקרה משהו כתוצאה מן ההחלטה הזו". לא איך נחיה עם המשה...

<t>_חשבתי על עוד דברים שצריך לחשוב עליהם: הבית בו גרים _ נדמה לי שהתחושה ש"הבית לא מתאים" היא תחושה בסיסית שלא קשורה לבית הספציפי (אגב זו תחושה שמתעוררת גם בקשר לחינוך ביתי - אולי הלוקיישן לא מתאים, אולי צריך בית עם גינה ומי יודע מה - עלה פה בדף אחר) אולי זה קשור...

<r>נראה לי שהבעייתיות היא בכך שכאשר סולחים לעצמנו זה קצת כמו להסכים עם מה שעשינו, ואז כאילו אנחנו עדיין באותו מקום "פושעני". הרי אין לנו שום הוכחה לכך שהיום היינו פועלים אחרת, חוץ משאט נפשנו מן המעשה, ואיך מחברים שאט נפש מן המעשה עם סליחה. אז אם זו הנקודה הבעייתית, הרי שאנו מחוייבים לעצמנ...

רגע. אבל אם לא צריך לעשות שום דבר, והאידאלי זה להיות רגועים ורפויים, אז אולי בכל זאת האפידורל הוא הפתרון? אנחנו נהיה רגועות ורפויות, ולא נפריע לגוף לעשות את שלו? איפה כאן ה"לידה הפעילה"?

וגם יכול להיות קשור לספר המצויין "אבדן הילדות" של ניל פוסטמן - לא תמיד היתה ילדות, לא תמיד התייחסו לילדים כאל משהו שונה מאשר מבוגר קצר מידות (ועכשיו, לטענתו, עקב הפחתת הקריאה והתחזקות הטלויזיה, שוב הולכת ונעלמת הילדות, כי פער הידע בין מבוגרים וילדים מצטמצם).

<t>לי אין ספק שהדבר הנכון הוא לפחד עם הילדה ממפלצות ולא לומר "אין מפלצות". אם יש לילדה צורך לפרוק פחד, היא צריכה לפרוק פחד. ואם לא תאפשרי לה לעשות את זה על ידי זה שתבטלי את סימולציית הפחד שהיא בחרה, היא תמשיך לנסות למצוא הזדמנויות, עד שהיא "תעלה" על משהו שבאמת מפחיד אותך (על מפלצות את תגידי בקו...

<r>פעם הייתי עורכת דין. עבדתי הרבה שעות ביום, הילדים היו אצל מטפלות ובגנים, הייתי חוזרת אחר הצהריים, אוספת את כולם, נכנסת הביתה, תשושה לגמרי וסובלת מנפילת אדרנלין, ופחות או יותר מחכה שהם ילכו כבר לישון. תמיד היתה הרגשה שבחוץ, במשרד, בבית המשפט, שם קורים הדברים החשובים והמעניינים, שם כייף, בין לבין ק...

<r>ראי גם דף <PO><s>[po]</s>יעוץ הדדי<e>[/po]</e></PO>. אגב, באמת לפי השיטה לא אמורים לעבוד לבד, אלא בנוכחות ובתמיכה של יועץ - לא מדובר באיש מקצוע אלא באדם נוסף שמכיר את השיטה ושמוכן להקדיש מזמנו עבורך כמו שאת תקדישי לאחר מכן מזמנך עבורו, ללא תשלום. יש יועצים במקומות שונים בארץ, וכן קבוצות...

<t>רק לאחרונה קראתי על התופעה שחוויתי בפועל בכל שלוש הלידות - אחרי שהיתה פתיחה מלאה לא ישר הגיעו צירי הלחץ אלא היתה מנוחה, תמיד נרדמתי וישנתי שינה מתוקה במיוחד (אמנם עם התעוררות זוועתית ישר לתוך ציר לחץ). אני שמחה מאד שילדתי עם מיילדות שהבינו את הענין ולא ביקשו ממני ללחוץ בזמן המנוחה הזו. יחד ע...

<t>כמו תמיד בענייני רגש אני רוצה להמליץ על ייעוץ הדדי - אפשר לעשות עבודה נהדרת בייעוץ הדדי על פחד. נכחתי פעם בעבודה נפלאה שנעשתה עם בחור אחד, שעבר חוויות מפחידות מאד בצבא ובטיול בדרום אמריקה, אבל בסופו של דבר עבד על זכרון הפחד הראשון שלו שהיה דווקא המורה שלו מכיתה ב'. הוא פשוט נכנס חזרה לרגשות שהמור...

<r>אני ממליצה על אימוץ הגישה של <PO><s>[po]</s>יעוץ הדדי<e>[/po]</e></PO>, לפיה הבכי איננו בעיה אלא פתרון, דרך לפורקן על מצוקות, ולהבין מצב בו ילד בוכה מכל שטות כנסיון שלו למצוא "הזדמנות" לפרוק מצוקות, ולכן לאפשר בכי (בתנאים מיטיבים) כדי לאפשר פורקן של המצוקה. היה על זה פעם דיון בדף <PO><s>[po]</s>ל...

<r>לא פעם חוסר נוחות עם מראה החזה (בנוסף לאי הנוחות הפיזית) עשויה להיות קשורה לעובדה שאנחנו מכירות מקרוב רק את הפרטי שלנו ואת אלו הטלוויזיוניים המהוללים. אתר נחמד שמנסה לנפץ כמה מיתוסים בדבר השאלה "איך צריכים ציצינו להיראות" כולל תמונות אורגינליות של ציצים אמיתיים של נשים בשר ודם שאפילו הניקו יש כאן...

<t>וואו, איזה דף. לצערי עדיין לא יכולתי לקרוא את כולו בתשומת הלב הראויה, ובכל זאת, רוצה להוסיף משהו בקשר לחמלה, כפי שאני מבינה את הרגש הזה. בעיני כל התמונה משתנה כאשר מבינים כי זלילת האנרגיה מצד הזולל היא חולשה שלו, לא כח: הוא מבקר, הוא פסימי, הוא שלילי, הוא מסתובב מדוכדך, הוא "מעליב" (אני שמה ...

הסתבר לי מקור הביטוי "פיל לבן".
מלך תיאלנד, כשהיה רוצה לרושש את אחד האצילים, היה נותן לו במתנה פיל לבן. פיל לבן על פי המסורת שם הוא מקודש, וצריך לבנות לו בית מיוחד, להאכיל אותו מעדנים, להוציא עליו הון תועפות, ומצד שני אסור להשתמש בו או להפטר ממנו.

מזל טוב גם ממני

ואני קראתי פעם שמייבשים אותן במייבש עם כדור טניס בפנים.
הכדור אמור לקפצץ לכל עבר ולהתפיח את הנוצות. לא ניסיתי על בשרי (שמיכותי).

אגב ענין הקקי של הקרדיות זה נכון? נראה לי שבשביל 60% כרית קקי צריך כמות בלתי מבוטלת של היצרניות עצמן.

<t>אגב אפרופו האי-כשולחן שתיארה בקי אני נזכרת שראיתי פעם בית שבו בנו את הריהוט יחד עם הבית. הם בנו סלון (מין מדרגות מוגבהות שעליהן הניחו אחר כך מזרון ספוג וכריות ספוג), שולחן סלון, שולחן אוכל, ונדמה לי שגם את המיטות בחדרים על אותו עקרון של הסלון. לדעתי דווקא זה יכול להתאים למיטה משפחתית - בונים...

הגענו (בפנטזיה) לשאלת האי במטבח. (המטבח בפנטזיה הוא מספיק מרווח).
מישהו התנסה כבר באי במטבח? זה טוב? זה לא טוב?

ברוכה הבאה!
דומני כי מנקודת מבט רחבה כולנו מתנחלים אלמונים

<t>אנחנו רק עכשיו יוצרים קשר עם מיילדת.(מדובר בחו"ל, כל הפרוצדורה שונה ממה שמתואר כאן באתר, אבל יש יתרון מדהים: הביטוח הרפואי מכסה לידת בית, ובתי החולים כל כך זרים ומוזרים לנו, שאפילו לבעלי נראה הגיוני שנלד בבית שלנו ולא נכנס לגוב האריות) אבל ענין הבריכה איכשהו לא מצטייר לי: האם שייך להכניס ברי...

האם יש לבריכה יתרון משמעותי על פני אמבטיה?

<t>_יש פה שאלה שאני נמנעתי עד כה מלהעלות אותה לדיון, כי עצם העלאתה מעוררת בעיות קשות: השאלה של האחריות בבחירה לא לחסן. אם מישהו מחסן והילד נפגע - זה קל (אני מדברת מבחינת היחס של הממסד הרפואי, החברתי וכו'). זאת "תאונה". יש לגיטימציה להורה. מבחינת התפיסות המקובלות בחברה, ההורה היה "בסדר". הוא חיס...

<t>גם אנחנו בפינטוזי בנית בית. עד עכשיו - אחת עשרה שנות נישואים - גרנו בדרך כלל בשכירות (חוץ מתקופה קצרה בדירה ששייכת לנו). לפעמים אני חושבת על הבתים שהיו לנו ומנסה להסיק מהם את המסקנות. אני, למשל, לא אוהבת שיש גרם מדרגות בתוך הבית. זה אולי נשמע קטנוני אבל בחיי יומיום זה די מייגע לעלות ולרדת כל...

גילה, אם תוכלי להרחיב מה ידוע לך בנושא, אשמח מאד. ממה שאני קוראת לא מצאתי התייחסות להליכה מוזרה בהקשרים של קושי בהבנת שפה או בעיות תקשורת

הדף הזה תמיד מרגש אותי
אנחנו מעריכים מאד את היכולת שלכם להתבונן בדברים, לקבל אותם ולהתמודד אתם בכל כך הרבה חכמה

אביב מאוחר, גם אני מתעניינת במה שאת כותבת. לצערי, לא מצאתי את האתר אליו הפנית

האם יש קשר בין ליקוי שפה כלשהו ובין הליכה? מדובר בילדה שגם מתקשה מאד בדיבור ובהבנה (בת שנתיים ושלושה) וגם הולכת קצת מוזר, כאילו הטונוס שלה מאד גבוה (אבל דווקא מגלה יכולות מוטוריות וספורטיביות יפות מאד)

ענת תודה. אני בטורונטו.

תודה. אני באמת בחו"ל, מחפשת פה ביקום.
וממש עכשיו אני יוצאת לבדיקות דם - הרופא רוצה לבדוק שוב את תפקודי בלוטת התריס - ואבקש לצרף אל הבדיקות האלה את ה B12

<t>אני בשבוע חמישה עשר, תשושה בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, ושונה מאד מהריונות קודמים. אני תשושה ברמה שכל שלוש ארבע שעות אני פשוט צונחת וחייבת לשכב. אני ישנה למעלה מחמש עשרה שעות ביממה, וביתר התשע אני עייפה וחלשה. אני אוכלת בסדר, ברזל בסדר, לחץ דם בסדר, תיפקודי בלוטת התריס גם בסדר, הרופא שלי ...

אני רצה לברר איפה התלתלים שלנו. אם לא יועיל לא יזיק. (דבר ידוע הוא, שכוחו של שמשון היה בתלתליו)

<r><s>[u]</s>שלם לי כמה שחשבת שתרצה לשלם לי כשהעצם עוד היתה תקועה לך בגרון"<e>[/u]</e> פסק דין מפורסם שלומדים בשנה א' משפטים בדיני חוזים, על מלחים שכמעט טבעו וכרתו "חוזה" עם ספינה חולפת שתזרוק להם חבל ובתמורה הם ישלמו סכום עתק. אחר כך, כמובן, לא רצו לשלם. בית המשפט (נדמה לי שזה היה ...

<t>אני מסכימה מאד. הטעות היא כשמתייחסים לבכי כאל בעיה במקום להבין שהבכי הוא כבר הפתרון, שזו דרך להחלמה מן הבעיה. אותי ממש משגע כשלא נותנים לילד לבכות, כשאומרים "די, די, שה, שה" או מסיחים את דעתו, ממש ברור לי שכשילד בוכה צריך לאפשר לו לבכות. ואפילו בענין החיבוק צריך להזהר, כי לפעמים החיבוק "חונק" את ...

מסכימה עם טרה רוסה. כך המצב גם אצלנו, ואני לא מרגישה פחות שייכת למשפחה בגלל זה. לפעמים יש אי נעימויות קלות, כשאנשים לא בטוחים שאני האמא האמיתית שלהם, אבל מבחינתי זה זניח לעומת לאמץ פתאום שם שלא מתחבר אלי.

<t>אמא ל5, אני מתחברת מאד למה שכתבת (ממקום מושבי כאן בחוץ...) ובאמת - אי אפשר להסביר את זה. כשאני מקטרת לחברות שלי בארץ, אני שומעת מן חוסר סובלנות בקולן: מה רע לך, מה. ואי אפשר להסביר את הדברים הקטנים, שכל הזמן נותנים לך תחושה שאת לא בפוקוס, שאת לא מכווננת נכון אל התדר, וזה כולל הכל - מפגש עם א...

<t>בשבילי לחיות בחו"ל היה קצת כמו לפנטז על איזה אביר חלומות שיבוא פתאום, נעיף את הבעל המשומש שלנו ונדהר אל האופק הזהוב אז אחרי שנתיים עם האביר הזה, ולצערי עוד שנה מתחילה עכשיו - אני יכולה לומר, מבחינתי, לא אביר ולא נעליים. נכון שמקסים פה וזול פה ורגוע פה ונוח פה, אבל זה כמו לפגוש את ה...

מיתוס היופי - על שימוש בייצוגים של יופי נגד נשים
נעמי וולף
ספר מצמרר שמסביר איך המודלים הנוכחיים של יופי פועלים כדי לדכא ולהגביל את הנשים. רק השתחררנו קצת ומיד משכנעים אותנו שאנחנו צריכות להרעיב את עצמנו ולחתוך בבשרנו.

<t>לפעמים כועסים, וכשכועסים לדעתי מוטב לבטא את זה (כאילו שהילדים לא יודעים אם לא נבטא) ומבחינתי המגבלה היחידה היא להתמקד במסר אני, לדבר על עצמי ולא על הילדים. אבל כן אפשר להמנע, וזה לדעתי חשוב מאד, מלפעול כהורה ממקום של קרבן. זה לדעתי לא טוב להורה ולא טוב לילד (בקיצוניות אפשר להתנסח שאף יל...

ראו גם דף דיבור בלשון זכר או נקבה

בהנחה שהוא פועל כך מתוך כעס, אני ממליצה על הדף זעם ותסכול

<t>הכותרת של הדף הזה תופסת אותי כשאני עסוקה בקושי אחר של ילדים בחינוך ביתי - אחרי שנה בבית מתחילה להיות לילדים תחושה שהם "לא יודעים". שבבית הספר "לומדים" והם "לא לומדים". למרות שאותנו אישית הבעיה הזאת לא מטרידה - ברור לנו שהם לא בורים לעומת ילדים אחרים בכיתות שלהם, ושהם מתפתחים יפה - אני שמה לב שהם ...

אפרסקים זה טוב גם לחומצה פולית
שיהיה במזל טוב

<t>צפריר מזכיר לי את "אל תאמר אי אפשי, אלא אפשי אפשי ומה אעשה שהקב"ה גזר עלי"- אל תתכחש לזה שאתה מת לאכול חזיר, אבל מה לעשות, אסור לך. אבל בכל זאת יש הבדל - במקרה הזה אין קב"ה שגוזר עלי - אני עצמי מחליטה להמנע מזה. אז אפילו אם יש משיכה (לא אכנס כאן לוויכוחים עקרים בענין הזה) יש אני גבוה יותר שמ...

אנחנו משתמשים בילדים כנושא לשיחה כשאין על מה לדבר וגם כשיש.

<t>קצת מוזר אולי להתייחס לנקודה שולית יחסית, ועוד לסנגר פה על מערכת החינוך, אבל מדברים על בורות מדעית בישראל, ובכל זאת, באופן מוזר, יש המון ישראלים בכנסים מדעיים בחו"ל, מעל ומעבר לכל פרופורציה. (כולל ישראלים שנמצאים כיום באוניברסיטאות בחו"ל). אלו אנשים בני שלושים פלוס מינוס, כלומר, שלמדו במערכת החינ...

<t>אני מצטרפת לבשמת מלמעלה - גם אני לא צופה ולא אסכים לצפות לא בפורנו ולא בסרטי אימה. וגם לא בסרטי מתח זולים על פסיכופטים שחוטפים ילדים או סרטים שיש בהם זילות חיי אדם באופן כללי. לדעתי, זה חלק משמירה על הגיינה נפשית. כשם שאני לא מוכנה להכניס לגופי כל דבר מאכל, אני לא מוכנה להכניס לרוחי ונ...

<r><s>[u]</s>כשהתינוק ער - חשוב שיהיה כמה שיותר על הבטן.<e>[/u]</e> כן, אנחנו הסתבכנו עם זה. הילדים שלנו גם ככה נוטים לטונוס נמוך, וכשהאמצעית נולדה בדיוק יצאו עם הענין של לא להשכיב על הבטן. לא השכבנו על הבטן לשינה, יצא שכשהתעוררה היתה על הגב, לא התאמנה על חיזוק רצועת הכתפיים, לא אהב...

<t>עבדתי פעם במשך שנה בבית אבות. היה שם ישיש אחד, אב לרופא מנהל מחלקה ידוע בבית חולים בעיר סמוכה, לדוקטורית שלימדה בפקולטה נחשבת בעיר הסמוכה, ובן שלישי עם ת"ד. הישיש היה יושב בכסא גלגלים, מראה לכולם תמונות של הדוקטור והדוקטורית, מספר בשבחיהם איך הוא נסע לכנס ואיך היא פירסמה מאמר, וכל אותה עת דחף אות...

זכיתי פעם להכיר ילד עם ת"ד שהקרין על כל סביבתו כמויות בלתי רגילות של שמחה, טוב לב ואהבה.

<r><s>[u]</s>בערב אמורים לבלות זמן איכותי ביחד, לצאת לסרטים, לאכול ביחד, לפגוש חברים ומשפחה וכו'...<e>[/u]</e> אני מציעה לבדוק את ענין ה"אמורים". מי "אומר" מה אתם "אמורים"? כזוג אתם לא "אמורים" שום דבר. זה שבסרטים הוא נותן פרחים והיא סורגת לו גרביים, בערב יוצאים לסרט ושיא...

<r><PO><s>[po]</s>מ י כ ל<e>[/po]</e></PO>, הפתיע אותי ובהתאם אף צר לי שנפגעת מדברי וקראת אותם כהתפלמסות מעליבה אתך. מבחינתי לא היתה כאן בכלל התפלמסות - העלית נקודות ומבחינתי התייחסתי אליהן מתוך רצון להציג גישה מסויימת שאני מאמינה בה ושאני מוצאת אותה מיטיבה עם משפחתי, לתועלת מי שזה מתאים ...

מה פירוש "רעש"? אם הכוונה לכמות-עגמת-הנפש-ביחס-להודעות, כמו שכתב הד, אז זאת הגדרה שלא תלויה בותיק או חדש. אבל מצד שני, נכון שלותיק יהיה קשה יותר לצבור יחס שלילי בין עגמת הנפש לכמות ההודעות (כי יש לו כבר הרבה הודעות) אלא אם כן הוא היה טרול כבר מלכתחילה (אלא שאז יש לקוות שלא יזכה להיות ותיק).

כדי לדעת להתעלם מהם.
בדיוק. אם טרול רוצה "לזרוע מחלוקת" הדרך הטובה ביותר להמריץ אותו היא להלחם בו בכל התוקף, והדרך הכי טובה להלחם בו בכל התוקף היא בסירוב מוחלט להצמיח יבולים.

<t>לא אהבתי את השיטה של פנטלי. לביים הצגה שלמה כדי לא לתת לילדים את העונג שהם הצליחו לשכנע אותי, שמא יעלה בדעתם להפעיל את הנשק הנוראי הזה גם בעתיד - נראה לי מעוות. כמה פשוט יותר להגיד: "שיכנעתם אותי", ובפעם הבאה יש לי את החירות המלאה להגיד "הפעם אני לא משתכנעת". מתקשר אצלי למשהו...

<r><s>[u]</s>לילדים (וגם לנו) הנטיה לפעול על פי מה שהם חשים ש מצופה מהם<e>[/u]</e> אז מבחינתי אני מעדיפה שיהיה מצופה ממנו להיות מחובר למה שהוא מרגיש ולא "להתגבר" ולהיות "גבר" (שימו למשחק המילים המעניין! הגבר המתגבר!!). אני מעדיפה להגיב באוי אוי אוי, ו ל א פ ש ר לרגש לצאת. כמוב...

<r><s>[u]</s>אז יש לה חרא של זוגיות"<e>[/u]</e> אין לי כלום נגד החיבור למציאות של האיש (נשמע סימפטי לכשעצמו) אבל הדברים אינם כה פשוטים האישיו אצל אשה שמרגישה שהיא נרמסת בזוגיות שלה בגלל שהיא לא משתתפת בפרנסה איננו הזוגיות אלא כל מיני רעיונות שיש לאשה אודות ערך עצמי ומימוש עצמי ...

<t>בקשר ל _שמתי לב, שפעמים רבות, לאחר נפילה, בני מרים מבטו אלי וכאילו בוחן תחילה מהי תגובתי. רק אז הוא 'מתפנה' לתגובתו שלו. עוד שמתי לב, שכשאני מגיבה ב'אוי, אוי, אוי' או 'אלוהים אדירים' ורצה אליו אחוזת בעתה, הוא מגיב בהתאם... מאידך, כאשר אני 'מאשרת' את דבר הפגיעה ומוסיפה פידבק חיובי על הארוע, כ...

<r><s>[u]</s>דברייך העלו בי שאלה אחת. האם את מאושרת? (רוב הזמן? חלק מהזמן? ממש אומללה?)<e>[/u]</e> הרבה יותר מאושרת ממה שהייתי בזמנו, מתרוצצת מפה לשם, מלאה רגשי אשם כלפי העבודה (תמיד בבית הייתי נזכרת איך הייתי צריכה בעצם לעשות את מה שלא עשיתי) וכלפי הבית (תמיד בעבודה הייתי נזכרת מה השארת...

<t>דואגת, כשאת כותבת "למרות שאובייקטיבית אני צריכה רק להודות על משפחתי" ו"אולי זה סתם דכדוך עונתי" את מראה את היכולת שלך להתבונן בדברים אחרת, לראות את הטוב שבהם, לדעת שהמצב לא בהכרח גרוע כפי שאנחנו מדמים לעצמנו ומפחידים את עצמנו. שיש טוב ויש תקווה. אני מצטרפת אליך ומחזקת את הקולות האלה, ל...

<r><s>[u]</s>לא תמיד ה"אין זכות קיום" באה מבן הזוג. לפעמים זו תחושה של האשה לגבי עצמה<e>[/u]</e> אני מאד מסכימה. אפילו נדמה לי שהתחושה הזו באה תמיד מן האשה עצמה, שאם לא כן, היא לא תהיה משמעותית. כמו מישהו שיגיד לי שאני טיפשה כשאני יודעת שאני לא. ואני עצמי הרגשתי את התחוש...

<t>תמיד כשאני שומעת את ה"לא קרה כלום" אני אומרת: "ל ך לא קרה כלום, אבל ה ו א קיבל מכה". (טוב, בדרך כלל אני אומרת רק בלב אבל עכשיו יכולתי סוף סוף לכתוב בקול) ובקשר לבכי - נרים את הכפפה של יונת מ"פינת הבכי" המטופשת - אני מאמינה בגישה של ייעוץ הדדי, לפיה הבכי הוא הפתרון הטבעי של הגוף למ...

החיפוש הניב 207 תוצאות