שנת תינוקות על הבטן

אני מכיר את ההמלצה לתת לתינוקות קטנים (מתחת לגיל 6 חודשים) לישון על הצד או על הגב ולא על הבטן בגלל מוות בעריסה, אבל משום מה יש לי הרגשה שהעניין מתקבל בתור אמת אוניברסלית מהסוג שעוד כמה שנים מחקרים חדשים יפריכו. סתם תחושת בטן. האם למישהו יש עוד מידע מעניין לספק בעניין? (בעד או נגד, כמובן)
הנה תאוריה אלטרנטיבית (שלי) ללמה שינה על הבטן בעצם טובה לתינוקות (טפשית בעיני בערך ברמה של ללכת לעשות סטטיסטיקה על מוות בעריסה ולהוציא מזה מסקנה גורפת שתינוקות צריכים לישון על הגב/צד):

תינוקות ישנים יותר טוב על הבטן מאשר על הגב (לפחות מנסיונו הפרטי של הבן שלי )
ידוע שבזמן שינה מתבצעים כל מיני קשרים חשובים במח
מסקנה: תינוקות שישנים על הבטן נהיים תינוקות חכמים יותר אחר כך!

למה המסקנה טפשית בעיניך? הרי לא אמרו שהשינה על הבטן היא שגורמת למוות בעריסה.
אמרו שגורמי סיכון הם עישון, SIDS קודם במשפחה ועוד כמה שאני לא זוכרת. שינה על הבטן היא לא גורם סיכון. מצאו קורלציה - תעשה עם זה מה שאתה רוצה.
האמת, שלגבי השינה על הבטן, נדמה לי שעיקר ההמלצה נובעת מכך שאם הורים לא מקפידים על משטח שינה ישר (בלי כרית, קפלים, פוך), הרי ששינה על הגב מנטרלת את הסיכון לחנק.

למיטב ידיעתי ההמלצה היא על שינה על הצד/גב בגלל שעשו מחקר(ים) שמצא(ו) ששכיחות מקרי המוות בעריסה אצל תינוקות שישנו על הבטן היא גבוהה פי שתיים מאשר תינוקות שישנו על הצד/גב. יש לי מין פלייר שקיבלנו בבית החולים לגבי מוות בעריסה ושם בין השאר ממליצים לא לתת לתינוק לישון על הבטן. חוץ מזה, כמו שאמרת, יש גורמים נוספים. למיטב ידיעתי לא הצליחו להסביר את הממצא, אלא רק לקחו את העובדות הסטטיסטיות וחיברו מהן המלצה. לכן זה נראה לי טפשי. יכול להיות שאני טועה וכן יש הסבר, ואז אני אשמח לשמוע אותו.

כמו שאמרתי, למיטב ידיעתי באמת אין הסבר אלא רק קורלציה. למרות זאת ההמלצה לא נראית לי טפשית לחלוטין, כיוון שיתכן שיש הסבר שעוד לא נמצא.
ההשערה השניה שלי, לגבי החנק, לא מתייחסת למוות בעריסה. היא רק גרמה לי לחשוב שלממליצים יש עוד אינטרס להמליץ על שינה על הגב (אינטרס נעלה ולא נלוז).
דרך אגב, אם איני טועה, המלצות אחרונות מדברות רק על שינה על הגב ולא על הצד.

אני חושב שאם מוצאים קורלציה כזאת אז היא צריכה להיות בסיס למחקר ולא המסקנה שלו. יש כל מיני סטטיסטיקות, ויכול להיות שעלו דווקא על אחת שהיא מקרית. למשל: אם יעשו סטטיסטיקה על סרטן העורלה, יימצאו שאצל חרדים אחוז החולים בסרטן כזה הוא שבריר מהאחוז באוכלוסיית היהודים, ואצל היהודים האחוז הוא שבריר מהאחוז באוכלוסיית העולם. האם המסקנה הנובעת מזה היא שלמען הבריאות עדיף להיות חרדים או לפחות יהודים? אם הסיבה היא כמו שציינת מזרונים רכים/פוכים וכדומה, אז צריך להמליץ לא לתת לילד לישון על מזרון רך ועם פוך וכו, ולא להפחיד הורים עם שינה על הבטן. הילד שלנו ישן הרבה יותר טוב על הבטן מאשר על הגב... לפני שאני מתחיל לתסכל אותו בשינה על הגב הייתי רוצה לדעת שאני עושה את זה עבור סיבה טובה

ההמלצה שאנחנו קיבלנו היתה לא להשכיב על הבטן בזמן שינה ללא השגחה. רק מוסיף למימד המיסטי - תופעה קשה, מפחידה ועדיין בלתי מוסברת. וזו הרי עובדה, מוות בעריסה קורה תמיד בזמן שינה וכאשר אין השגחה. סטטיסטיקה ודאי איננה הסבר. אבל מול תופעה כה בעייתית, היא מספיקה לגרום לשינוי התנהגות שאינו ממתין לגמר המחקרים.
הפיתרון שלנו, אם כן, היה להשכיב על כל הצדדים (מה שגם נראה לי רצוי משום מה), כשהבטן מככבת בשעות היום והערות שלנו, והשאר- גב צד ימין צד שמאל - בשעות השינה שלנו.

גם אני גיליתי שליבי ישנה יותר טוב על הבטן. לכן בשעות היום אני משכיבה על הבטן ובשעות היום על הגב/צד.

חשבתי שמדברים כאן על תינוק שישן על הבטן של אמא שלו, מה שזכור לי כחווית קסם.... שנינו ישנו ככה מצוין. בעיקר בימים הראשונים, בבית החולים, איפה שאסור כמובן לישון עם התינוק.

איתי, נכון שתינוקות ישנים יותר טוב על הבטן. יותר מדי טוב. הם שוקעים בשינה עמוקה ושוכחים לנשום. זו ההשערה המחקרית - אני לא חושבת שהצליחו להוכיח את זה מעבר לכל ספק.
המלצה נוספת היא באמת להשתמש במזרון קשיח, ולהימנע מלכסות את התינוק (בכלל!) - במקום זה, להלביש אותו חם ובשכבות.
הקשרים במוח נוצרים בזמן מחזורי השינה העמוקה. אני חושבת שהשינה על הגב מקצרת את המחזורים האלה, רק עושה אותם יותר קלים. אבל בהחלט יש מצב שאפשר יהיה להוכיח את הטענה שאלה שעל הבטן חכמים יותר (אם הם נשארים בחיים) - אבל אני לא יודעת מה זה אומר על ההורים שלהם (-;
לגבי חנק - בשכיבה על הגב יש יותר סיכוי שתינוק יפלוט וייחנק, מבחינה תיאורטית. מה שמוביל למסקנה/המלצה הבאה:
לישון עם התינוקות*.
אכן גם הוכח ששינה משותפת מורידה את הסיכון למוות בעריסה.

ושעישון מגביר אותו.
ושהזנה בפורמולה מגבירה אותו. מבחינה זו (ולא רק מבחינה זו), הנקה, ושיגידו מה שרוצים ב תגובות לחיים בדרך הטבעית, בהחלט יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות.

> המסעדה הניידת ישנה עם תינוקות, מניקה, מעשנת לפעמים ומשכיבה על הבטן מרגע שהתינוקות מתחילים להתעורר יותר מדי לטעמה <

חום יתר גם נקשר עם מוות בעריסה.

איתי, אני מצטרפת להסבר של המסעדה.

מסתבר, שאחד המחקרים שמצא קשר בין שינה על הבטן למוות בעריסה, מצא שהנקה מונעת מוות בעריסה באותה מידה כמו להשכיב את התינוק על גבו.
רק ש"משום מה?" אף אחד לא מצא לנכון לפרסם המלצה להניק תינוקות.

אתמול ראיתי תוכנית בערוץ 23, על טיפול הורי והתפתחות המוח. התוכנית עסקה בהמון מחקרים שתומכים בגישתנו לחיים, ואינני זוכרת הכל.
אבל בעקבות הדף הזה, בדקו במעבדת שינה, אימהות ותינוקות, ובין השאר אמרו - תינוקות שישנים עם אמא, ישנים שינה לא עמוקה לעומת תינוקות שישנים לבד, ושינה עמוקה שכזאת לבד במיטה, היא בין הגורמים העיקריים למוות בעריסה.

חשבתי שמדברים כאן על תינוק שישן על הבטן של אמא שלו, מה שזכור לי כחווית קסם.... שנינו ישנו ככה מצוין
ביום הראשון אחרי שמעין חזרה מבית החולים, ואחרי לילה ללא שינה בבית מעין הלכה לישון ואני ישבתי עם אור על הספה בסלון. אור ישן על הבטן שלי וזו באמת אחת החויות הקסומות הזכורות לי מאותו יום (למרות 24+ שעות בלי שינה). גם אבות יכולים

דפנה - אם יש לך מושג איפה אפשר למצוא את המחקר הזה זה נשמע לי מעניין.
המסעדה הניידת ישנה עם תינוקות, מניקה, מעשנת לפעמים ומשכיבה על הבטן מרגע שהתינוקות מתחילים להתעורר יותר מדי לטעמה

אור ישן איתנו ויונק ואף אחד מאיתנו לא מעשן כך שאנחנו מקוים שניטרלנו את גורם הסיכון שבשינה על הבטן...

איתי, אם אתה מעוניין, תקרא כאן - מאמר מאתר ללל. בסוף יש הפניות למחקרים.
http://www.lalecheleague.org/NB/NBMayJun99p68.html

איתי -
זה מזכיר לי את אחי -
הוא לבן-לבן, וג'ינג'י, ואף פעם לא מורח קרם הגנה בשמש. הוא אומר שזה מתקזז עם זה שהוא לא מעשן ולא שותה אלכוהול.

האם זה אומר שעדיף שתינוקות לא ישנו עמוק ממש, כי אחרת זה נראה כאילו המחקר הזה סותר את הלינה ביחד עם ההורים...

לא שזה חלילה יגרום לי להפסיק...

לא יודעת מה עדיף, אבל (נתונים שקיבלתי מרופא ילדים במעבדת שינה ברמב"ם) - אם במבוגרים, 15-20% מזמן השינה הוא שינה עמוקה, בתינוקות זה יותר דומה ל 40%.

לפי "הורים גם בלילה" של ד"ר סירס אכן עדיף שתינוקות לא ישנו עמוק ממש, ולכן שינה במיטת ההורים מורידה לטענתו את הסיכון למוות בעריסה. שינה עמוקה ורציפה למשך כל הלילה היא לא טבעית לתינוקות לדבריו.

עדיף שהם לא ישנו עמוק בגלל ה-sids או שיש סיבות אחרות/נוספות? או שזה קשור לאוכל?

וזה מבוסס על המחקרים של ד"ר ג'יימס מקקנה, שעשה מחקרים רבים ומגוונים על שינה משותפת של אמהות עם תינוקות ועוד, והגיע למסקנה המבוססת על מחקריו ועל מחקרים של אחרים, שתינוקות אנושיים אמורים לישון שינה קלה ולהתעורר לעתים קרובות (מסקנה זו מבוססת גם על הרכב החלב במין האנושי).

אנחנו שמנו את אוהד די מהר על הבטן ואת נעמה שמנו על הבטן עוד בבית החולים. הגענו למסקנה שהם באמת ישנים נהדר כשהם על הבטן. אבל היום הם נרדמים על הגב!!!
אבל אני תמיד הולכת לבדוק שהם נושמים....גם היום!!!

ד"ר ג'יימס מקקנה Dr. James J. McKenna. הוא המומחה העולמי לחקר השינה המשותפת ושנת תינוקות.
http://www.nd.edu/~alfac/mckenna
(מתוך בטיחות במיטה משפחתית)

עד איזה גיל יש סכנה של מוות בעריסה?
מאיזה גיל זה בסדר להשכיב על הבטן?

_עד איזה גיל יש סכנה של מוות בעריסה?
מאיזה גיל זה בסדר להשכיב על הבטן?_
שרון??? איפה את לעשות סדר בבלגן????
עד איזה גיל? באופן עקרוני עד גיל שנה, אבל הסיכון רב יותר בסביבות גיל חצי שנה.
זה בסדר וצריך להשכיב ילדים על הבטן, בהשגחה, בכל גיל. אני לא חושבת שמרגע שהם מתהפכים לבד אז יש משמעות לאיך משכיבים אותם.

אכן גם הוכח ששינה משותפת מורידה את הסיכון למוות בעריסה.
דווקא לאחרונה ראיתי שהוכיחו ההפך, כך אין משהו מוחלט בשום דבר.

נוגי, את יכולה לתת קישור או לספר איפה ראית את זה? תודה!

_מסתבר, שאחד המחקרים שמצא קשר בין שינה על הבטן למוות בעריסה, מצא שהנקה מונעת מוות בעריסה באותה מידה כמו להשכיב את התינוק על גבו.
רק ש"משום מה?" אף אחד לא מצא לנכון לפרסם המלצה להניק תינוקות._
אני מעתיקה לכם את טבלת גורמי הסיכון שנכתבה ב- textbook של רפואת ילדים.
לא היה לי כוח לקרוא את כל העמודים על הבוקר, אבל אני זוכרת ש כן יש המלצה גורפת להניק. וזה החינוך שאנחנו קיבלנו. בהרבה דפים כאן ראיתי ש"כאילו" אין המלצה להניק. אין המלצה. יש שטיפת מוח (לא מצידכם חלילה) שבכל מקרה עדיף הנקה. אפילו בפגיה שלנו היו מעדיפים לתת לפגים קטנטנים חלב אם שאוב (הם לא מסוגלים לינוק) עם תוסף-לחלב-אם.

גורמי סיכון אימהיים וטרום-לידתיים:
היפוקסיה (חסר חמצן) תוך רחמית
פיגור בגדילת עובר
זיהום בדרכי השתן
עישון
אנמיה
סמים
חסר תזונתי
מעקב ירוד
סוציואקונומי נמוך
גיל צעיר, רמת חינוך נמוכה
משקל שליה גבוה
ריבוי לידות
מרווח קצר בין הריונות

גורמי סיכון של הילוד:
גיל (שיא בגיל 2-4 חודשים)
אספיקסיה (אלה עם האפגר הנמוך...)
האכלה מבקבוק
פיגור בגדילה
מין - זכר
אי שימוש במוצץ
שכיבה על הבטן (או על הצד)
מחלת חום לאחרונה
חשיפה לעישון (גם לפני הלידה)
משטח שינה רך
חום סביבתי

גורמי סיכון נוספים:
עונה קרה, מזג אוויר קר, חימום לא מרכזי, גזע (שחורים ואינדיאנים ועוד כל מיני לא לבנים)

הספר הזה די עתיק (יצא בשנת 2000, אז מבוסס על מאמרים שהופיעו לפני כן).

מה שכן תפס לי את העין, הוא ציטוט שאני אכתוב בהמשך כי כבר ארוך כאן מדי..

"מאז שירד שיעור השינה על הבטן, גורמי סיכון אחרים הפכו ליותר משמעותיים סטטיסטית. הפחתה רק בחשיפה לעישון בזמן ההריון הורידה את הסיכון ל- (SIDS (sudden Infant Death Syndrome בשלושים אחוזים (!).
שינה משותפת הוכחה כגורם סיכון חשוב בחלק מהמחקרים, וכן גם אימהות מעשנות. מיטה רכה, כיסוי מעל לראש ושינה מתחת ל comforter (תמיד חשבתי שזה כיסוי מיטה - אבל לא מתאים לי פה התרגום..)"

בסוגריים ההערות שלי.
ואני יכולה להבטיח לכם ולכן שיש מודעות לחשיבות שבהנקה. לא רק בהקשר ל- SIDS.
מה שכן, הגישה היא הנקה-לא-בכל-מחיר. וזה ההבדל בין הגישה הבאופנית לבין הגישה הרפואית הרשמית. פשוט איפה עובר הגבול.

מה זאת אומרת אי שימוש במוצץ? אני לא מבינה ? שרון, איך זה משפיע לדעתך?
לא הבנתי גם את העניין עם חימום לא מרכזי.

אז בגיל חצי שנה זה בסדר לישון על הבטן? הבת שלי פיתחה תחביב כזה לאחרונה וזה די מלחיץ אותי. לא שזה משנה, כי עד כה היא ישנה על הצד ואני רואה שבעצם גם זה לא טוב (ואני חשבתי שרק על הבטן בעייתי). טוב, נו, היינו חייבים בגלל בעיה בצוואר

בגיל חצי שנה אין לך שליטה על זה.
חוצמיזה היא בסיכון נמוך: נקבה, מעל גיל 4 חודשים, ולא בעונת החורף.
שימוש במוצץ- כנראה משאיר איזשהו airway פתוח, כי אחרת הם ישנים עם פה סגור. לא יודעת. לא להכל יש הוכחות אלא רק הקשרים סטטיסטיים שנמצאו.
משמע: בדקו את הילדים שמתו רטרוספקטיבית ומצאו שיחסית לאוכלוסיה הכללית הם השתמשו פחות במוצץ, ינקו פחות וכו'. לגבי רוב הנתונים היו ממצאים חד משמעיים (הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית), אבל לא לגבי כולם, למיטב ידיעתי.
לגבי החימום: כנראה שחימום מרכזי יותר מווסת מחימום רק בחדר של הילד (שהאמא מעלה למקסימום כי פוחדת שהילד יקפא). אם מחממים את כל הבית, לא מגיעים לטמפרטורות מופרזות. שוב -ההקשר הוא סטטיסטי, ומנסים למצוא הסבר הגיוני.
ככה עובדת רוב הרפואה, לידיעתי של מי שקודם התקומם על השימוש בסטטיסטיקה. בודקים סטטיסטית מה עדיף. קוראים לזה (נדמה לי) evidence based medicine.

מה, את לא הולכת ליומיון, טרה רוסה?
אני שקלתי ללכת לשעתיים הראשונות של ההכרויות בעיקר בגללך...

שליחה על ידי יעל* » 12 מאי 2004, 09:33

מדוכ דך,

לא יודעת באיזה דף לכתוב לך, אבל אני רואה שבדך הזה אתה מתעניין היום.

למה באמת שלא תיסע ליומיון? אני בטוחה שיהיה לך מעניין שם.

נסי ב דך בית
אני מזמר שיר 3.

לא בכוונה שכחתי לשנות ניק לפני שנכנסתי לכאן לראשונה...

וואי, איזה מפגרת אני - לקח לי זמן לקלוט מי את...

<מכירה את השיר של modern talking: רמי לואי לואי לואי?>

הבעיה עם הנתונים הסטטיסטיים היא שהם מסתמכים על מה שכתוב בתעודות פטירה, ואלה לא תמיד נסמכות על חקירה ממש. בעיקר בולטים דברים כמו סוציואקונומי נמוך, גיל צעיר, רמת חינוך נמוכה שמביאים למחשבה ש-SIDS על תעודת פטירה יכול לכסות על סיבות מאוד מגוונות לפטירה.

אני מסכימה איתך.
בכלל יש כמה רופאים שסבורים שבכל מקרה של SIDS יש לערוך חקירה פלילית מעמיקה, כי בחלקם המדובר במוות מסיבות ברורות מאד רק שאינן ברורות לנו...
חוצמיזה, לא רק על תעודת הפטירה מסתמכים. מה פתאום? ככה לא עושים עבודת מחקר רצינית. מוציאים את התיק של הילד וקוראים את כל הסיפור, חוזרים ומתקשרים להורים.
אני הייתי במיון בוקר אחד כשהגיע ילד כזה.
היה צריך להוריד לי את הידיים ממנו כמעט בכוח אחרי 40 דקות של החייאה נואשת. (אני הייתי בצד של עיסוי החזה).
ואח"כ באה אחות אחת לכסות אותו. ואני בראש ש "לא יהיה לו קר" רואה אותה מכסה אותו מלמטה למעלה ואז ממשיכה גם על הפנים. זה נורא שבר אותי. כך שכל העניין הזה בא אצלי ממקום מאד רגשי.

טוב, אפשר לנתח את זה גם פסיכולוגית כעניין של איבוד שליטה על מה שקורה, אבל לא ננתח אותי עכשיו

חוצמיזה, לא רק על תעודת הפטירה מסתמכים. מה פתאום? ככה לא עושים עבודת מחקר רצינית.
אז זהו, שלפני שנים ספורות הוציאה הרשות האמריקאית לבטיחות מוצרים (CSPC או ר"ת דומים) או משהו כזה, המלצה נגד שינה משותפת, שהסתמכה על ניתוח כמה אלפי תעודות פטירה בלבד, בלי להתקשר להורים ובלי לבדוק תיק רפואי.

אני רוצה להגיד מנסיוני שקיבלתי את ההמלצה לא להשכיב לישון על הבטן בכזאת רצינות, שרק בגיל 3 חודשים הבנתי שאני לא מספקת לה מספיק הזדמנויות להיות על הבטן. יש הרי הרבה תינוקות שיותר קשה להם על הבטן, וכידוע זה מאד חשוב התפתחותית. במקרה שלנו נעשה חיזוק דרך פיזיותרפיה ובאמת מאד מהר היא למדה להיות על הבטן ובגיל ארבעה חודשים כבר זחלה.
בעיני הנושא הזה הוא עוד דוגמה ל"חיפוש מתחת לפנס". למה צריך להתערב כל כך הרבה? יש משהו מסולף בכל הגישה הזו, של שליטה מוגזמת בענינים.

מיכל, שימי לב:
ההמלצה היא לא לתת לישון על הבטן.
בכל שאר ההזדמנויות רצוי וחובה לשים על הבטן. זה חשוב להתפתחותו התקינה של התינוק!

אכן, מצטרפת לשרון: כשמבלבלים בין "לשכב" לבין "לישון" זה באמת מקור לצרות.
כשהתינוק ער - חשוב שיהיה כמה שיותר על הבטן.
כשהתינוק ישן - רצוי לא להשכיב על הבטן, כי תנוחה זו הוכחה כקשורה בסיכון גבוה למוות בעריסה.

למה בעצם חשוב שיהיו על הבטן כלכך הרבה כשהם ערים?- אני שואלת כי השניים שלי ממש לא אהבו את זה, וגם לא הכרחתי אותם כמעט (היה קונסנזוס על המנשא..). הגדולה בקושי היתה על הבטן, ותמיד קיטרה כשהייתה, עד שפתאום היא התחילה לזחול (ב8 חודשים). הקטן בן 9 חודשים ועוד לא זוחל. מצד שני, שניהם ישבו מגיל מאד צעיר (שוב - אולי אשמת המנשא?). אז אולי זה משתנה מתינוק לתינוק ולא חוק אוניברסלי ?
האם (לפי מה שידוע ממחקרים) יכול להיות שהיא היתה מתחילה לזחול קודם, והוא כבר היה זוחל עכשיו אם הייתי מכריחה אותם להיות על הבטן שעות, למרות השנאה והמחאות? (לדעתי הלא מבוססת - לא, זה אסימון שנופל מעצמו), ואם כן.. אז מה?

שליחה על ידי .מי* » 17 מאי 2004, 06:07

כשהתינוק ער - חשוב שיהיה כמה שיותר על הבטן.
כן, אנחנו הסתבכנו עם זה. הילדים שלנו גם ככה נוטים לטונוס נמוך, וכשהאמצעית נולדה בדיוק יצאו עם הענין של לא להשכיב על הבטן.
לא השכבנו על הבטן לשינה, יצא שכשהתעוררה היתה על הגב, לא התאמנה על חיזוק רצועת הכתפיים, לא אהבה להיות על הבטן. בלי להבחין מה קורה הייתי הופכת אותה על הגב כל פעם שהיה לה לא נוח, ועד מהרה היא גם למדה להתהפך לעצמה מן הבטן לגב.
בגיל תשעה חודשים עוד לא יכלה לזחול. הגענו לפיסיותרפיה,ושם אמרו לי באותה שנה שיש גידול ניכר בילדים שמגיעים לא זוחלים בגלל שלא משכיבים על הבטן.
כיום שבע שנים אחרי, זאת הילדה הכי ספורטיבית שלנו. (האם מישהו חקר השפעות ארוכות טווח של פיסותרפיה? על פי קבוצת המחקר שלי, התוצאות מובהקות)

כשהתינוק ישן - רצוי לא להשכיב על הבטן, כי תנוחה זו הוכחה כקשורה בסיכון גבוה למוות בעריסה.
לדעתי ה"הוכחות" כאן הן מפוקפקות. כפי שכתבתי קודם, עיקר הראיות מגיעות מסטטיסטיקות של תעודות פטירה, וזה לא ממש מקור אמין. אני באופן אישי השכבתי את התינוקות שלי לישון על הבטן די הרבה (ברגע שגמרתי להיות היסטרית עם הבכור). כל הנושא של מוות בעריסה נראה לי בעייתי מבחינה מדעית: הרי נותנים את הכותרת הזו בכל מקרה בו לא יודעים את סיבת המוות. בכל מקרה אין מחקרים אמינים וחד-משמעיים מספיק בשביל שאסתמך עליהם כנגד התחושה הפרטית שלי איך מתאים להשכיב את התינוק.

יונת, מאז שיצאה ההמלצה לא להשכיב לישון על הבטן, ירדה שכיחות התמותה בעריסה באופן מובהק סטטיסטית.

עין לציון: חיזוק שרירי החזה וחגורת הכתפיים קשור מאד להתפתחות העתידית, כולל היכולת לשבת ולאחוז בעפרון בכיתה א'

שרון,
חשוב לי לדעת מה דעתך לגבי שהייה ממושכת במנשא? זה הרי בא על חשבון לשכב על הבטן. איך זה הולך ביחד: נשיאה על הגוף וחיזוק רצועת הכתפיים?

במנשא (שבטי), אם משנים תנוחות, הגוף מתחזק היטב. מכירה לא מעט תינוקות-מנשא שהתחילו לזחול מוקדם יחסית (כולל שלי. ההליכה לעומת זאת, מתעכבת, אבל זה נראה כקצב אישי, ולא כבעיה). תנוחת הערסול מאד טובה.
וחוץ מזה, הם הרי לא כ-ל הזמן במנשא. יש גם זמנים שלא (ככל שהם גדלים - יותר).

אין לי מושג.
חשוב לכל ילד שיהיה על הבטן בחלק מהיממה. לא נראה לי שמנשא הוא תחליף. אבל אני מניחה שגם ילדי-מנשא מוצאים את זמנם להיות על הבטן ולשחק.

שליחה על ידי אמא* » 17 מאי 2004, 13:47

אני זוכרת שבטיפת חלב ההנחיות לגבי השכבת תינוקות היו:
בלילה: על הגב או אפילו עדיף קצת על הצד (עם תמיכה), וביום - על הבטן בחלקים מן היום, לחיזוק הכתפיים וכו'.

תודה.
ועוד שאלה:
כשאומרים - "שינה על הבטן, רק בהשגחה" - למה הכוונה בדיוק:
להיות לידה כל הזמן?
להסתובב בבית ולבדוק? כל כמה זמן?
ואם אני איתה באותו החדר עובדת על המחשב? כל כמה זמן?
אם אני רואה שהיא ישנה והראש שלה מופנה הצידה ואין לה אפשרות להידחק לשום שמיכה או כרית, זה בסדר לעזוב אותה לכמה דקות? לכמה?
בקיצור - ההנחייה הזאת מאוד בילבלה אותי, והסטטיסטיקות מלחיצות אותי.
פושפושית, 3 ח', אוהבת לישון בעיקר על הבטן, אז במהלך היום אני נותנת לה.
אז כל כמה זמן?

אם את עובדת על המחשב לידה זה נשמע לי בסדר.
כי ממילא כל כמה דקות את מסתכלת.
ואם היא פתאום תתחיל להשתנק את תשמעי.

אין לי מושג "כמה זמן" נשמע זמן הגיוני.
קחי בחשבון שילדה שלא נושמת 5 דקות אפשר עוד להחיות. 20 דקות כבר קשה...

אוף, כל הדיון הזה ממש מפחיד...
אם היא נניח (חס וחלילה) תתחיל להיחנק היא תשמיע קולות, או שלא בהכרח?
כרגע כשאני מסתובבת בבית אני קופצת לכל פיפס שלה.

שליחה על ידי יעל_צ* » 17 מאי 2004, 14:11

אמא של פושפושית

החרדה שלך טבעית ומובנת, ואופיינית בעיקר לאמהות לילד ראשון. תינוקות נראים כמו דבר כל כך
זעיר ופגיע.
יעזור אם נגיד לך שאם את פועלת לפי ההנחיות (שפורטו כאן בדף יותר למעלה), והתינוקת בריאה בדרך כלל,
אז ההסתברות מאוד נמוכה שיקרה משהו? נכון שזה נשמע נורא רציונלי ויבש, אבל זה באמת ככה.

תודה - אני מניחה שיעזור, למרות שגם כשהיא ישנה על הגב אני בודקת מידי פעם שהיא נושמת...(וואלה, אני באמת חרדה למדי

)
העניין הוא שלא ברור לי אם אני ממלאה אחר ההוראות, כי גם עכשיו לא הבנתי עד הסוף מה זה "בהשגחה".

שליחה על ידי יעל_צ* » 17 מאי 2004, 15:25

כי גם עכשיו לא הבנתי עד הסוף מה זה "בהשגחה".

אני מניחה שאין ל"השגחה" הגדרה ברורה. אבל כמו שאמרה כאן הרופאה [שרון],
אם היא איתך בחדר וכל כמה דקות את מציצה לעברה - אז זה מספיק טוב.
ואם את מסתובבת בבית, אז אני בטוחה שאת ניגשת אליה מספיק.
ולאט לאט, תתרגלי לרעיון שהיא אכן נושמת גם כשאת לא מסתכלת עליה....

@}

רציתי לשאול על פי הנחיית טיפת חלב, איך מתוך שינה תינוק מחזק את הכתפיים שלו? נשמע לי מוזר. אולי כשהוא מתעורר כדאי שיהיה על הבטן לחיזוק חגורת הכתפיים, אבל מתוך שינה?

חשוב לכל ילד שיהיה על הבטן בחלק מהיממה. לא נראה לי שמנשא הוא תחליף. אבל אני מניחה שגם ילדי-מנשא מוצאים את זמנם להיות על הבטן ולשחק
למיטב ידיעתי, מנשא הוא כן תחליף.
תינוק שנישא באופן בו יש לו הזדמנויות לתרגל החזקה של הראש, מתרגל החזקה של הראש.

לא נראה לי שמחזק את חגורת הכתפיים כמו ששכיבה על הבטן עושה. עניין של גרביטציה, את יודעת

ולאביב - על הבטן בעירות, על הגב בשינה!

על הגב או אפילו עדיף קצת על הצד (עם תמיכה),
זה כבר לא נכון. היום לא ממליצים להשכיב על הצד בלילה, רק על הגב.

תודה!

שליחה על ידי יעל_צ* » 17 מאי 2004, 17:01

זה כבר לא נכון. היום לא ממליצים להשכיב על הצד בלילה, רק על הגב.

כן, אני כבר לא מעודכנת כל כך כנראה. נכנסתי לאתר של משרד הבריאות ובדקתי ואכן ההנחיה היא שבלילה
התינוק יישן על הגב. הנה הקישור.

הנחיות משרד הבריאות

מנשא הוא כן תחליף - בתנאי שזה מנשא שמאפשר מגוון תנוחות, ושאכן מגוונים תנוחות.
חיזוק חגורת הכתפיים בשינה על הבטן: כשמרימים ראש, כשמעבירים ראש מצד לצד. בגיל הזה, זה החיזוק.

לגבי החייאת תינוקות, דיברתי עם גיסי שעבר השתלמות (כחלק מהשתלמות כללית בהחייאה) והוא סיפר שאם שמים לב שהתינוק לא נושם וזה ממש בדקה הראשונה מספיק לנשוף מעל העריסה שלו, זה מעלה את תכולת ה-co2 באוויר ומפעיל את מרכז הנשימה במוח. הבעיה היא שצריך לתפוס בזמן.
שרון מה את אומרת? ואם זה עובד כ"כ טוב למה לא פשוט להגיד את זה לכל ההורים?

מאז שיצאה ההמלצה לא להשכיב לישון על הבטן, ירדה שכיחות התמותה בעריסה באופן מובהק סטטיסטית.
כן, אבל חשוב להבין מאיפה צצה הסטטיסטיקה הזאת ומה אמינות הנתונים שהיא מבוססת עליהם. (למי שאין כוח לקרוא: האמינות מפוקפקת ביותר בעיני.)

היה היו כל מיני מקרי מוות של תינוקות מסיבות לא ידועות. ישוב ישבו כל מיני רופאים וניסו לשער למה. אחת ההשערות הפרועות הייתה שמדובר במין עווית ספונטנית שמביאה לחנק. ההשערה הועלתה לא כי היו ראיות מוצקות שככה זה קרה, אלא פשוט כי הסתובבו בשטח הרבה השערות פרועות (כולל שיש לזה בסיס גנטי, ואחרי זה יצאה מזה שערוריה נוראית -- אבל נעזוב את זה עכשיו). כנראה שלהשערת העווית היו תומכים בחלונות הגבוהים, כי הם הצליחו לשכנע את קובעי המדיניות באחת המדינות בארה"ב לומר לכל ההורים להשכיב את התינוקות על הגב כדי למנוע מצב של חנק כתוצאה מהעווית הזו.

עכשיו תארו לעצמכם שאתם רופאים או חובשים שכותבים תעודת פטירה לתינוק. ברוב המדינות בארה"ב זה לא כרוך בתחקיר מעמיק של נסיבות המוות, ובטח שלא עושים נתיחה, ככה שיש לכם מרווח כלשהו של שיקול דעת מה לכתוב בתור סיבת המוות. אתם ודאי שמעתם על ההוראה להשכיב תינוקות על הגב, וודאי סומכים על קובעי המדיניות שזה באמת מוריד את הסיכון למוות בעריסה. עכשיו, אתם מתלבטים מה לכתוב בתור סיבת המוות -- סביר שפחות תטו לכתוב "מוות בעריסה" מאשר קודם, כי אתם "יודעים" שננקטו אמצעי מנע.

אבל זה לא סוף הסיפור. רוב הסטטיסטיקות לא מופיעות ככה סתם כמו שאספו אותן, אלא יש צורך לעבד אותן, לנפות, לנקות, לסדר, להחליט מה רלוונטי, מה חשוב ומה זניח. נניח שאתם הפקיד שמעבד את הנתונים -- היתכן שגם העיבוד שלכם לא יהיה נקי מהטיה?
(ואגב, אין לי כאן כל האשמה כלפי אנשי המערכת הרפואית. זה קורה אפילו בפיסיקה (למשל במדידת הערך e/m של האלקטרון, שהושפעה במשך עשורים מהניסוי הקלאסי של מיליקן בתחילת המאה).)

ואז אנחנו מגיעים לשלב שבו הנתונים מעובדים יפה, ורשומות מסקנות מסודרות, ומגישים הכל בדוח מודפס למקבלי ההחלטות (אלה שקודם החליטו לתת את ההנחיה להשכיב תינוקות על הגב). בטוח שהם מרוצים! הם צדקו! ומפרסמים את זה, וגם המדינות השכנות מעתיקות את המדיניות, וממהרות לייצר סטטיסטיקות תואמות (מי יותר ומי פחות).

ומול "נתונים סטטיסטיים מובהקים" לא נשאר מי שיצעק שהמלך עירום. (מלבד אחד או שניים

אם שמים לב שהתינוק לא נושם וזה ממש בדקה הראשונה מספיק לנשוף מעל העריסה שלו
וכמובן שבמיטה משפחתית ממילא נושפים עליהם כל הלילה...

חשבתי שאחת הבעיות, היא דווקא עודף CO2 כשהתינוק נושם שובושוב את אותו אוויר. זה אגב, הפחיד אותי במיטה המשפחתית, כשהוא ישן חבוק.

כשתינוק לא נושם, ממילא רמת ה- CO2 אצלו בדם כ"כ גבוהה, שלא נראה לי שנשיפת אוויר עליו זה מה שיעורר אותו לנשום.
מה שכן, לעיתים הם פשוט "שוכחים" לנשום, ואם מנערים אותם קצת הם חוזרים.
ומה שהכי בטוח - קורס החייאה זה דבר שכדאי לכל אחד לעבור.

לגבי מה שכתבת, יונת. טרם קראתי את הקישורים, אבל זו האשמה חמורה מאד של הממסד הרפואי. אני לא ראיתי זיופי תעודות פטירה. ובמשך חמש שנים של התמחות ראיתי ילד אחד שמת בעריסתו (וזה הספיק לי לכל החיים). אף אחד לא ניסה לטייח או לשכתב את תעודת הפטירה שלו.
לגבי זיוף או הטיה של מחקרים - שוב, אין לי דרך לדעת מה נכון. אבל אני יודעת שגם הרופאים הוותיקים אמרו שהם רואים פחות מקרי מוות בעריסה.

אבל כנראה שלא נצליח לשכנע אחת את השניה במקרה זה..

אגב, לא ראיתי שיצאתם בכזאת הכרזה כשהתברר לאחרונה שהמחקר הקושר MMR עם אוטיזם התברר כשגוי ומעוות.

וקראתי את האבסטרקט של הקישור השני (אני לחוצה בזמן) והוא לא לחלוטין מסכים עם גישתכם, ואולי אפילו להיפך.

שיצאתם

גישתכם
שרון ג, לפי מיטב ידיעתי יונת לא הפכה פתאום לכמה אנשים, ולא זכור לי שיונת דיברה פה על אוטיזם.

ותרשי לי להציע לך בעדינות לקרוא שוב את יונת (אני הולכת להציץ בקישורים, טענותיה חדשות לי אבל משכנעות).
בשום אופן לא דובר על האשמה או זיוף או טיוח. תקראי שוב.

טוב,

אוטיזם נתתי כדוגמה למחקר שהתגלה כמעוות.

והדוגמה שיונת נתנה היתה של הטית מחקר. זה נורא ואיום אם אלה המחקרים שעליהם אנחנו מתבססים.

כנראה שלהשערת העווית היו תומכים בחלונות הגבוהים

ובגלל זה הוציאו מחקרים שיתאימו לזה?

אתם מתלבטים מה לכתוב בתור סיבת המוות – סביר שפחות תטו לכתוב "מוות בעריסה" מאשר קודם, כי אתם "יודעים" שננקטו אמצעי מנע.

זה זיוף של תעודת פטירה אם לא כותבים את הסיבה הנכונה.
היתכן שגם העיבוד שלכם לא יהיה נקי מהטיה?

את זה אפשר להגיד על כל מחקר.
אז לא לסמוך על מחקרים?

ואגב, פתחתי ואמרתי שלא הספקתי לקרוא את המאמרים (אני בעבודה ויכולה לפתוח אינטרנט רגעים ספורים מדי פעם)

ו... לא באתי לתקוף, למרות שבקריאה חוזרת של דבריי זה אכן נשמע ככה.

בניגוד להרבה מחקרים שאפשר "להאשים" אותם בהטייה בגלל מניעים חיצוניים (בדר"כ כלכליים), קשה לומר שמישהו "מרוויח" מהשכבת ילדים על הגב... כך שאני לא רואה ממש סיבה לממסד הרפואי לצאת בהמלצות כאלו. בנוסף לכך יונת, בחלק גדול מהמחקרים שבוצעו בארה"ב, למיטב ידיעתי, כן בוצעו נתיחות ומקרה של מוות בעריסה הוגדר ככזה רק לאחר שלא נמצאה סיבה אורגנית למוות.
דוגמא למצב שבו הממסד הרפואי ממליץ על משהו בניגוד מוחלט למניעים כלכליים - הנקה. הממסד ממשיך להמליץ בתוקף על הנקה מוחלטת וזאת למרות העובדה שיצרניות הפורמולה מממנות הרבה מאוד מחקרים, וגם הטבות לאותו ממסד.
דרך אגב במקרה היום ראיתי ב"הורים וילדים" על חסרונות הפורמולה הצמחית ועל האפשרות שהסויה מכילה אסטרוגנים שיכולים לפגוע בהתפתחות, ובאותה נשימה שלילה מוחלטת של הזנת תינוקות ב"שקדיה", ע"י ד"ר ברנסקי מהדסה. כך שלמרות העובדה שאותן חברות מן הסתם משקיעות הרבה משאבים כדי לשכנע רופאים להמליץ על תוצרתן, אותו רופא לא היסס לומר את מה שנראית לו ה"אמת" לגבי אותו מוצר.
חומר למחשבה...

אם הבנתי נכון, יונת טוענת (ואני עוד לא יודעת מה דעתי בנדון), להטיה לא מודעת, לא לנסיונות זיוף מכוונים.
וכן - רוב המחקרים הם כאלו, לצערנו. אנחנו רואים במוח ולא בעיניים, ולכן ה-כ-ל עובר דרך משקפי הדעות שלנו.

קישור קשור: (הקובץ המצורף).

תודה, כרמית -- אכן התכוונתי להטיה שלא במזיד. ואין כאן שום האשמה של הממסד הרפואי, זה קורה גם בתחומים אחרים. טוב, בשביל להדגים איך זה קורה, הנה הסיפור מתחום הפיסיקה, שבו בטוח לאף אחד לא הייתה שום סיבה לרמות:

מיליקן היה פיסיקאי גדול. הוא אחראי לכמה מהניסויים החשובים ביותר של תחילת המאה ה-20. אחד הניסויים האלה היה מדידת היחס בין המטען החשמלי של האלקטרון למסה שלו. אחרי מיליקן, חזרו פיסיקאים אחרים על המדידה הזו. עם השנים וההתפתחות הטכנולוגית, הם יכלו לבנות כלי מדידה מדוייקים יותר ויותר והגיעו לתוצאות קרובות יותר ויותר לערך האמיתי.

עכשיו בא הקטע המעניין: אם מסתכלים מה הערכים שהתקבלו מהניסויים האלה במהלך השנים, מסתבר שהערך עולה עם השנים. כלומר: בניסויים שערכו בשנות השלושים הגיעו לערך גבוה יותר באשר בשנות העשרים, בשנות הארבעים הגיעו לערך גבוה עוד יותר, ובשנות החמישים הוא עלה עוד קצת. וזאת למרות שהאלקטרונים לא השתנו...

מה קרה כאן? ההסבר די פשוט. מאחר שאף מדידה אינה מדוייקת לחלוטין, הרי שברור שיהיה הבדל כלשהו בין הערך הנמדד לערך האמיתי. מסתבר שהערך שמיליקן מדד היה נמוך במקצת מהערך האמיתי. החוקרים שבאו אחריו הושפעו כל כך מהתוצאה שהוא קיבל, שהם כנראה נטו לפטור תוצאות שהיו רחוקות ממנה מדי כשגיאות מדידה, או שהם כיילו את הציוד כך שיתאים יותר לתוצאה "הנכונה" (כלומר, זאת של מיליקן), וכדומה.

לסיכום: אף אחד לא זייף, אבל התוצאה בכל זאת הושפעה לא רק מהפיסיקה אלא גם מהפסיכולוגיה והסוציולוגיה.

ולענייננו:

תעודת פטירה היא ממצא עוד פחות מדוייק ממדידת היחס בין מטען האלקטרן למסה שלו. ייתכנו שגיאות ואי-דיוקים. וכן, אפילו מסיבות לא-רפואיות. כמה זה לא מדוייק? על זה אפשר להתווכח, וזה כנראה גם תלוי במדינה. אני יודעת שלפחות בחלק ממדינות ארה"ב זה מאוד לא מדוייק. ואני לא יודעת על אף מדינה שמחייבת נתיחה בשביל לכתוב תעודת פטירה, ככה שבכל מקרה זה לא מדוייק מאוד.

גם עיבוד של סטטיסטיקות זה דבר שנתון מאוד להשפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות, בטוח שיותר מעיבוד של תוצאות מדידות פיסיקליות. ואני לא מדברת על זיוף במזיד, אלא על העובדה שהאמונה/תפיסה של החוקר משפיעה על הבנתו את הנתונים.

ולגבי השאלה: אז לא לסמוך על מחקרים?
הגישה המדעית היא גישה ספקנית. אם מאמצים אותה אז צריך להתייחס בספקנות לכל קביעה ולבדוק את הפרטים, גם אם מזכירים את מלת הקסם "מחקר".

לפעמים ההטיה היא מסיבות של יוקרה אישית של החוקרים. לדוגמא איגוד הרופאים האמרקאי בשנות ה-80 המליץ על דיאטה דלת שומן ודלת קלוריות כדיאטה הבריאה ביותר, והמשיך לתמוך בהמלצה למרות שהיו הרבה מחקרים שסתרו את ההגיון שעמד מאחוריה, הם פשוט בחרו להתעלם מהם. למה? לדעתי הם פשוט לא רצו להודות בטעות שלהם, לא היה להם אינטרס כלכלי ממש משמעותי. אלא אם כן מאמינים בתאוריות קונספירציה.

אני תמיד חשבתי שלתופעה הזאת יש איזשהו קשר עם כוח עליון. הוכחה כזאת, שלא נשכח שהוא קיים...

יש מחקר שקראתי כשבני הבכור היה תינוק (7 שנים, אז אולי זה כבר לא עדכני..), אבל מה שזכור לי זה ששם היה מודגש שבין כל הסיבות למוות בעריסה - לא היה אף תינוק אחד שינק מלא (ללא שימוש בתחילפי חלב למינהם, אלא חלב אם בלבד) ומת מוות בעריסה.. זאת אומרת - היו אפס אחוזים למוות בעריסה אצל תינוקות שינקו יניקה מלאה.
הייתה שם המלצה להניק.

שלושת הילדים שלי ינקו בחודשי חייהם הראשונים וישנו על הבטן - כי זה מה שהרגשתי שנכון להם.

אני חושבת שחשוב להשגיח על התינוקות (וכשאתה ישן לצד תינוקך, אתה עדיין משגיח עליו), וחשוב לא פחות גם להתייחס לתחושותינו מה נכון לתינוק האישי שלנו.

אני רוצה לשאול מה דעתכם על תנוחות של השכבת תינוקות

הבת שלי בת חודש וחצי ואינטואיטיבית אני משכיבה אותה לישון כמעט תמיד על הגב, ביום כשהיא ערה ברגעים שהיא לא עלי היא שוכבת על הבטן.
אני יודעת שההמלצה הרפואית כיום היא לא להשכיב תינוקות על הבטן כי יש חשש למוות בעריסה, אבל מכיוון שהקשר על פי דעתי בין השכבה על הבטן למוות בעריסה הוא כל כך רופף ואין שום הסבר מדעי לקשר הזה לא השתכנעתי שמומלץ להשכיב אותה על הגב.
נראה לי שעל הבטן התינוק מפעיל יותר את השרירים וגם נרדם יותר בקלות.
עם זאת היום גיליתי שעל פי המדע האנתרופוסופי דווקא כן משכיבים את התינוק על הגב כדי שיהיה חשוף לעולם, כשהוא על הבטן הגב שלו מופנה ליקום. ובעצם גם זה נראה לי הגיוני.
לפי פיתוחים של שיטת פלדנקרייז מומלץ להשכיב את התינוק כל פעם בתנוחה אחרת כדי שיהיה איזון.

אז אני עכשיו מתלבטת איך להשכיב אותה לישון, ואולי זה בכלל לא משנה.
אין לי מחוייבות לאף אחת מהגישות, רק לתחושת הבטן שלי, אבל בכל זאת אני אמא חדשה שמחפשת נושאים להיות טרודה בהם.

מה דעתכם?

_יש מחקר שקראתי כשבני הבכור היה תינוק (7 שנים, אז אולי זה כבר לא עדכני..), אבל מה שזכור לי זה ששם היה מודגש שבין כל הסיבות למוות בעריסה - לא היה אף תינוק אחד שינק מלא (ללא שימוש בתחילפי חלב למינהם, אלא חלב אם בלבד) ומת מוות בעריסה.. זאת אומרת - היו אפס אחוזים למוות בעריסה אצל תינוקות שינקו יניקה מלאה.
הייתה שם המלצה להניק._
או! סוף סוף עוד מישהי שמעה על העובדה הזו חוץ ממני!

אני שמעתי על 3 בלבד בהנקה מלאה מתוך 100 שמתו מוות בעריסה.

_אז אני עכשיו מתלבטת איך להשכיב אותה לישון, ואולי זה בכלל לא משנה.
אין לי מחוייבות לאף אחת מהגישות, רק לתחושת הבטן שלי_
התשובה נמצאת בשאלה?

קראתי עכשיו ב"הורים וילדים" שבמחקר רטרוספקטיבי שנערך ופורסם במגזין "פדיאטריקס" האמריקני נמצא שמקרי מוות בעריסה ירדו אמנם באורח דרמטי מאז פורסמה ההמלצה להשכיב תינוקות רק על הגב, אולם המספר הכללי של מקרי המוות כלל לא פחת! נמצא שמקרי המוות מסיבות לא ידועות עלה במקביל לירידה במקרי המוות בעריסה.

יש חוקרים שמקשרים בין הכימיקלים ששמים במזרון קונבנציונלי (ארסניק, אנטימוני = מתכות כבדות רעילות, חומרי הדברה) לבין SIDS. בנתיחות שלאחר המוות נמצאו כמויות גבוהות בהרבה של אנטימוני (המשמשת כחומר נוגד אש ברהיטים) אצל תינוקות שמתו מוות בעריסה מאשר אצל תינוקות שמתו מסיבות אחרות.

אם זה נכון אולי שינה על הבטן פשוט גורמת לתינוק לנשום יותר את האדים הרעילים שעולים מהמזרון מאשר שינה על הגב. אם ככה הפיתרון צריך להיות מזרון בלי כימיקלים (אורגני, או משומש, או מזרון שיש עליו vapor barrier), ולא הגבלת הצד שעליו ישנים, שהוא פיתרון בנוסח "הראש הוא סיבת הזנב".

בלי קשר לזה, גלן דומן טוען שהנחת תינוק על הבטן כפי שהיה מקובל בעבר, מאפשרת התפתחות מוחית של החלק המוטורי והזדמנויות רבות יותר לזחול, ואז הוא נייד בגיל מוקדם יותר וההתפתחות שלו מהירה יותר (כיוון שהמוח מתפתח מתוך שימוש בו). באופן כללי לא הייתי מקבלת את דבריו כתורה מסיני, אבל הטיעון הזה די הגיוני.

אחד מכל 10 תינוקות סובל מתסמונת הראש השטוח

נמצא שמקרי המוות מסיבות לא ידועות עלה במקביל לירידה במקרי המוות בעריסה. נשמע מוזר כי הרי ההגדרה הרפואית של מוות בעריסה היא מוות פתאומי לא מוסבר אז מה זה סיבות לא ידועות?
יש לך אולי את שם המאמר ומספר הגיליון, הייתי רוצה לקרוא את המקור
(מבטיחה לחזור ולספר מה קראתי)

סיבות לא ידועות?
כשהם לא ישנים, אני מניחה.
זה היה לפני מליון שנה, כמו שאת רואה לפי התאריך, וגם זה בחדר המתנה של איזה מרפאה, אז מי יודע ממתי זה?

אם את משועממת, תחפשי אולי באתר של הפדיאטריקס הזה לפי SIDS. אין לי רעיונות חכמים יותר...

האם מישהו יודע מה יותר בריא - להשכיב את התינוק הרך על הבטן או על הגב?

אני לא מדברת על מה יותר בטוח (מבחינת מוות בעריסה וכאלה),
אלא מבחינה אורטופדית - מה יותר בריא לשלד - שינה על הבטן או על הגב?

לפי מה שאני יודעת או על הבטן או על הצד
כך ישנים יותר טוב ופחות נבהלים ומתעוררים
אבל אם שאלת אז בלופי הכי טוב

מחקר חדש מאוניברסיטת הארווארד פורסם ממש לפני כשבוע - מצאו את הסיבה למוות בעריסה!! לא יודעת מי שמע בחדשות או קרא, אבל מצאו!!!
הסיבה היא ביולוגית: רמות נמוכות של סרוטונין במוח הקטן (צרבלום). למיטב הבנתי, הסרוטונין בצרבלום (מצוי בגזע המוח, שאחראי על פעולות בסיסיות של חיים ומוות כמו נשימה) אחראי להעיר אותנו ברגע של מצוקה. רמות נורמליות יעירו את התינוק בלי שירגיש, במידה ויש לו משהו על האף או הראש תחוב בכרית או משהו שקורה הרבה בגיל קטן, אבל רמות נמוכות מדי לא מעירות בשעת מצוקה...ואז נחנקים ומתים. זהו. אותי זה הטריד. מה שחבל זה שעדיין לא יודעים אם יש לזה סיבות גנטיות/ ביולוגיות אחרות, ואם יש משהו שאפשר לתת או לעשות. הדרך עוד ארוכה כמובן, ועכשיו מתחילים לחקור מה אפשר לעשות נגד זה.

שמעתי על זה. סרוטונין זה לא החומר שמפריע לאמא מניקה לקבל מחזור?
שיבואו המומחיות להנקה ויספרו על זה משהו?!

סיבות גנטיות
הבנתי שזה כן גנטי.

הנה לינק למאמר בנושא http://www.hayadan.org.il/wp/sids-linke ... n-0602105/

ובאשר לשאלה הישנה
_האם מישהו יודע מה יותר בריא - להשכיב את התינוק הרך על הבטן או על הגב?
אני לא מדברת על מה יותר בטוח (מבחינת מוות בעריסה וכאלה),
אלא מבחינה אורטופדית - מה יותר בריא לשלד - שינה על הבטן או על הגב?_

למיטב הבנתי המצב הבריא ביותר הוא השכבת התינוקות לסירוגין על הבטן, על הגב ועל הצדדים וזאת כדי לאפשר להם לקבל מגע רב בכל אחד מן האזורים בגוף ולאפשר לגוף ללמוד מגוון של איזונים ותחושות. השכבה באופן אחד יוצרת דפוס שרירי ברור בגוף, השכבה במגוון אופנים מאפשרת הכרה רחבה יותר של הגוף.

מצאו את הסיבה למוות בעריסה!!
למוות בעריסה יש יותר מסיבה אחת.

רמות נמוכות של סרוטונין במוח הקטן (צרבלום).
ומה גורם לזה?
(מה שאני יודעת על סרוטונין זה שהוא עולה בעקבות צריכת סוכר, ושהוא גורם לערנות. נראה לי ברור שרמה גבוהה של סרוטונין תמנע שינה עמוקה, אבל זה עדיין לא אומר שרמה נמוכה של סרוטונין תגרום למוות בעריסה.)

הבנתי שזה כן גנטי.
יתכן שחלק מהגורמים הם גנטיים (למרות שאין אף ראיה לזה) אבל בטוח שחלק סביבתיים.

מצאו מתאם בין סרוטונין למוות בעריסה. המסקנה לפיה הקשר הוא סיבתי כשהמלטונין הסיבה היא השערה בלבד, או למי שכבר בטוח בזה - קפיצה לוגית.
באותה מידה אפשר להסיק שהמחסור במלטונין הוא תוצאה של מה שגרם במקביל למוות בעריסה.
דווקא המאמר בלינק נוקט לשון מדוייקת ולא מתיימר למציאת סיבות. "מתאים למודל"? יופי. זה יכול להתאים גם לכמה מודלים אחרים.
אותי היה מעניין לערוך מחקר על שיעור המוות בעריסה אצל תינוקות שישנים על הבטן על אמא שלהם ולא על מזרן.

_(מה שאני יודעת על סרוטונין זה שהוא עולה בעקבות צריכת סוכר, ושהוא גורם לערנות. נראה לי ברור שרמה גבוהה של סרוטונין תמנע שינה עמוקה, אבל זה עדיין לא אומר שרמה נמוכה של סרוטונין תגרום למוות בעריסה.)
וזה בעצם מאשש את מה שנאמר בקשר לסרוטונין- כשהוא נמוך, הוא הגוף לא מתעורר, חלילה, בעת מצוקה. וכשהוא במידה הרצויה (או גבוה דיו) אם יש בעיה בשינה- הישן יתעורר.
ככה אני הבנתי...

שליחה על ידי דן* » 15 מרץ 2016, 22:27

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לישון תמיד על הגב. על הבטן רק בהשגחה...
למשל כשאישתי רואה טלוויזיה התינוק ישן עליה בטן לבטן...

לישון בטן-על-בטן על אמא או אבא זה מצוין.
ושווה לדעת משהו: עם תינוק יונק במיטה משפחתית, הוא יכול להירדם גם על הצד בתנוחת יניקה וזה בסדר. כי בתנוחה כזאת היד שלו פרושה לפנים והוא לא יכול להתגלגל על הבטן.