לידת הבית שלנו וbrachial plexus palsy

אנונימי

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידת בית}

שליחה על ידי .מי* » 09 ינואר 2005, 04:07

אין לי חשק לכתוב את כל סיפור הלידה כעת - היתה לידה טובה מאד סך הכל, ונהננו מאד מזה שהיתה בבית, עם שתי מיילדות שהיו טובות מאד בשבילי, לא מדי מתערבניות אבל מאד תומכות, בשקט ובשלווה - רק את הנקודות החשובות.
ובכן, התחילה בשש בערב בקצת ירידת מים, המשיכה באחת וחצי בלילה בצירים, הלכו והתחזקו, בשש בבוקר היו צירים כואבים מאד, עמדתי, נשענת על בעלי, הכאבים היו בבטן התחתונה ואני רקעתי ברגליים, המיילדת שאלה אותי מה אני מרגישה - חשבתי שהיא מבררת אם כבר התחילו צירי הלחץ ולא ידעתי לומר, רק שזה נורא נורא כואב. עמדתי ליד המיטה ופתאום עליתי עליה בעמידת שש והתחלתי לטלטל את עצמי ממש בכח, ואז, אחרי כמה טלטלות, השתכבתי על הצד ובשתי לחיצות (אגב, ניסיתי להיות רפויה לכבוד דף לחיצות בלידה, ובכן, במקרה שלי - זה היה בלתי אפשרי) הוא יצא. יצא עם יד על הלחי, שלוש קילו שבע מאות, לכן גם נקרעתי (לידה רביעית!) והיו תפרים.
בשיחה אחרי הלידה המיילדת אמרה שכאשר כאב לי ורקעתי ברגל היא חשבה שהתינוק אולי נתקע באגן, ושהטלטלות האינסטנקטיביות שלי על ארבע לדעתה שחררו אותו. (בהקשר זה אני רוצה לומר שמדברים על "להקשיב לגוף" בלידה מה שנשמע לי תמיד נורא מורכב, כאילו הגוף "מדבר" ואנחנו יכולים "להקשיב" ו"לבצע" ותמיד חששתי מזה כי אני לא בנאדם ספורטיבי במיוחד וגם לא טיפוס שנמצא בקשר דיאלוגי במיוחד עם הגוף שלו. אבל אם נניח באמת שהטלטלות האלה שחררו את התינוק, אז מדובר ברובד הרבה יותר בסיסי של פעילות - כי זה פשוט מה שהגוף עשה בלי לתת לעצמי דין וחשבון למה ואיך)

יומיים אחר כך בעלי, שהנו רואה שחורות ידוע, התחיל לראות את השחורות ולטעון, שהיד של הקטנצ'יק לא בסדר. ובאמת כשהשווינו בין שתי הידיים ראינו שהשמאלית לא זזה באותה התלהבות כמו הימנית. בקיצור, המיילדת אמרה שזה יסתדר לבד, עוד רופא חשב שזה בסדר, אבל בעלי חשב שלא, הלכנו לעוד רופא, הוא חשב שהמרפק דיסלוקייטד, כנראה מהלידה, שמו גבס לשבוע.
(אני מדלגת על העצבים והדכאון הכרוכים בלהוציא תינוק בן שלושה ימים שנולד בבית לחדר מיון מלא חיידקים בחוץ לארץ בערב השנה החדשה, לבלות שם שעות ולהתגעגע למערכת הבריאות הנפלאה והאינטיליגנטית שיש לנו בארץ).

אתמול הורידו את הגבס. היה רופא אחר. התבונן בצילומים, אמר מה פתאום דיסלוקייטד, מי שמע על דיסלוקייטד בעקבות לידה, לדעתו זו תופעה המכונה brachial plexus palsy לא היה צריך גבס מלכתחילה, סתם תקעו לו את הגבס, הבעיה היא עצבית. (ובאיזו מהירות אתה מתמשמע בבית חולים! לא עלה בדעתנו להתנגד לגבס. הראו לנו צילום, אמרו לנו כאן וכאן הדיסלוקייטד - באמת ראינו אותו, כמו שהראו, אבל הרופא השני שהוריד את הגבס הסביר לנו למה זה לא דיסלוקייטד - בקיצור רק אמרו צריך גבס וכבר אנחנו מיד מוסרים את הקטנצ'יק לגיבוס. איזה חוסר אונים מטומטם! ובכלל, באותו שלב, עדיין חשבנו על הטכנאי גבס שהוא רופא אורטופד. הוא היה כל כך החלטי ונמרץ ויודע, ואתה לא מעלה בדעתך לברר עם מי שמתחזה בבית חולים כרופא שהוא באמת רופא.)
הורידו את הגבס, טסנו הביתה, התחלנו לקרוא באינטרנט על הבעיה. באמת מאפיינת לידות שבהן התינוק נתקע באגן. שלושה ממקרים מאלף לידות, ברוב המקרים יש ריפוי טבעי עד גיל ארבעה חודשים, אם לא, צריך ניתוח.

עכשיו היד נראית מסכנה יותר מאשר לפני הגבס. בדרך כלל היא נחה קצת על העוקם ליד הגוף, ורק מפעם לפעם הוא מזיז אותה, בכלל לא במרץ וחיוניות כמו לפני הגבס. כאשר ממשמשים אותה, כואב לו. יש תנועות שלא יכול לעשות אתה בכלל. נראית גם רזה יותר מהשניה (אני מדמיינת שזה מפני שהשניה כבר גדלה קצת - אנחנו מניקים בטירוף) והאצבעות מעוכות עדיין (Vגבס מעך אותן).

עכשיו יש לנו הפניה לנוירולוג, וכבר אנחנו מוזמנים למחול הרופאים הנהדר, עם כל האבחנות שלך תדע מי מהן שגויות ומי לא שגויות, וכל החיידקים ששורצים שם בכל מקום.

וענין שולי, כמובן - כבר התחילו החגיגות הצפויות של ה"אלמלא הייתם יולדים בבית". נו, מה היה קורה? הוא לא היה שם יד על הלחי? לא היה נתקע? רופא היה מכניס את היד כשנתקע ודוחף אותו חזרה אחרונית. במקום לידה קלה ולא טראומטית, היינו - אני והוא - נתקעים שעות בשלב הלחיצות. ואולי לא? מי יודע.

אם זה מנחם אותך - זה קורה גם בלידות בבי"ח...

קודם כל מזל טוב! באמת חשבתי עליך לפני שבוע, מה קורה עם הלידה.
זה באמת לא נשמע כמו משהו שאפשר למנוע בבית חולים.
מה עם פיזיותרפיה או תרגילים או עיסוי? זה יכול לעזור ?

גם ממני מזל-טוב,
אני ממש לא מבינה בתחום הרפואי, אבל אני כל הזמן שומעת מרופאים על כך שלתינוקות יש כושר התאוששות וריפוי מדהימים ומהירים.

לגבי ה כבר התחילו החגיגות הצפויות של ה"אלמלא הייתם יולדים בבית". נו, מה היה קורה? הוא לא היה שם יד על הלחי? לא היה נתקע? רופא היה מכניס את היד כשנתקע ודוחף אותו חזרה אחרונית

נראה לי יותר סביר שאם היו מגלים את זה בלידה היו מבהילים אותך לקיסרי חירום או משהו כזה, והתוצאה אולי הייתה אותו הדבר מבחינת היד, אבל לא מבחינת חווית הלידה וההתאוששות.

מזל טוב! @}
באמת שזה מדהים כל פעם מחדש איך הגוף "יודע" מה לעשות.
לגבי חוסר האונים מול בית החולים - יכולה רק להנהן בהזדהות

מזל טוב ורפואה שלמה ליד של הקטן. התאוששות מהירה וטובה לך.

מזל טוב ורפואה שלמה ליד של הקטן. התאוששות מהירה וטובה לך.
גם ממני

מזל טוב ורפואה שלמה ליד של הקטן. התאוששות מהירה וטובה לך.

בתור מי שמודה לך מאוד על הלידה שלך (עד כמה שזה נשמע מוזר...), אני מעצימה אותך לנושא הגורל. הנזק שרואים שרופאים עושים בהתערבויות שלהם אצל ילדים הוא די גדול.
במקום עבודתי מאות ילדים בשבוע וכל שבוע יש לפחות אחד או שנים שכתוב על העריסה- להלביש צד ימין לפני שמאל יש נקיעה של הכתף, היד הזרוע ואלוהים יודע מה עוד...ואני מתחייבת בהן צדקי שכולן שם יולדות בבית חולים ואצל כולן אם הרופא היה רוצה לדחוף יד אף אחד לא היה מתנגד לו...
שחררי בעיקר את בעלך.
הוא צריך לפגוש את האיש שהתחתנתי איתו- הכל היה נראה לו פעוט ...(-; ׁכולל הפעוט..)

שליחה על ידי .מי* » 10 ינואר 2005, 17:58

יש למישהו ניסיון עם אוסטאופטיה?
בינתיים נדמה לנו שכבר יש שיפורונצ'יק. אפילו רואה השחורות אופטימי.
המליצו לי על אוסטאופטית. נראה מה היא תוכל לעשות. בינתיים החלטנו לא לפצוח בסבב הנוירולוגים: נחכה קצת ונראה.

.מי
תודה על השיתוף! מזל טוב ללידת הקטנצ'יק
( ורציתי לספר בן דודי נולד עם אותה בעיה-יד קדימה בלידה, ובשל התערבות רפואית תוך כדי הלידה, ניסו לדחוף ולהחזיר את היד למקום, סובבו אותה וקרעו כל מיני עצבים חיוניים- אל תשאלי. יותר טוב שילדת בבית ולא ניסו לשנות לך את זה תוך כדי הלידה.)
אני מאמינה גדולה בריפוי עצמי של הגוף, ביחד עם עיסויים עדינים בשמן זית, שמזרימים דם למקום. התינוק יכול לרפא את עצמו, כך אני מאמינה.
רפואה שלמה לך (הקרעים) ולקטני!

אוסטיאופתיה נשמעת מצויין. בהצלחה!

סליחה על הבורות בשמת יקירתי - מה זה האוסטרופוזיאזיס הזה?
<את יודעת שעדינה מאוד לא הסתדרה מעולם עם מילים של יותר מ7 אותיות ועוד בלטינית...>

היום אגב ראיתי עריסה עליה כתוב שבר בעצמות הבריח, נשמע הרבה יותר טרגי
<אבל סבתי הפולניה אמרה תמיד שזה שלשכן שלה כואב לא נהיה לה פחות כואב ,...אז את לא חייבת להתעודד מזה(-;>

אוסטיאופתיה
שיטת טיפול ידנית עדינה בשלד. מעין כירופרקטיקה עדינה יותר.

ואני בטוחה שבלידת בית חולים מצב כזה היה עלול להיגמר רע מאוד (למשל, אם לא היה לך חופש התנועה המוחלט).

אוסטיאופתיה נשמעת מצויין. בהצלחה! גם אני חושבת ששווה בהחלט, נשמע מאוד מתאים לבעיה.
התנסתי בעבר וגם שמעתי נפלאות.
מזל-טוב@}
ורפואה שלמה ליד של הקטן. התאוששות מהירה וטובה לך

שליחה על ידי .מי* » 12 ינואר 2005, 17:42

היינו אתמול אצל האוסטיאופטית. היא עבדה על הקטנצ'יק בעדינות רבה - הוא היה ער והתבונן ולא מחה. דבר מעניין: בתוך להט ההסברים שכחתי לספר לה על היד שהיתה מקופלת בלידה. היא משמשה אותו וכשהגיעה לעצם הבריח שאלה אותי אם היד היתה מקופלת בלידה כי היא מרגישה שעצם הבריח מתרוממת בצד אחד.
הרעיון הוא, עדינה מאד, עד כמה שאני מבינה, מבוסס על תפיסה מכנית של הגוף - איפה עוברים העצבים והשרירים והשלד ומה לוחץ על מה ומשפיע על מה, תוך ביצוע מניפולציות עדינות להזיז ו"לשפר עמדה". אני מכירה מישהי שהאוסטאופטית הזאת הזיזה לה בעדינות את עצמות הגולגולת (תינוקת קטנה). וגם ביצעה איזו מניפולציה בבית החזה שהביאה לפתרון בעיה של פליטות מרובות.
במקרה שלנו, היות שמדובר בעצב ש"נמחץ" או "נמתח" זה נשמע ממש מתאים. ובאמת לפני הפגישה הקטנצ'יק שלנו לא יכול היה ליישר את פרק היד ולהביא את היד לתנוחה כמו של "תני לי", ואחרי שהיא מישמשה לו את הפרק בעדינות כמה דקות פתאום זה השתחרר.
אחרי הטיפול היה נדמה לנו במפורש שיש שיפור. אפילו רואה השחורות, שעוסק גם הוא בנוירולוגיה, התפעל.
בשבוע הבא נפגש אתה שוב פעם.

יופי! נשמע נהדר!

מזל טוב!
גם מטפל פלדנקרייז שאני מכירה עושה עבודה דומה לזו, יותר עיסויים עדינים של העצבים, פחות השלד, אם הבנתי נכון. אז זו גם אפשרות.

מזל טוב!
שיהיה בהצלחה עם הטיפול של הקטנטן.

מי. יקרה! את התחתנת עם רופא?????
ליבי ליבי , חזקי ואמצי, כולנו תומכות בך!

והוא נתן לך ללדת בבית?
הידד!

שליחה על ידי .מי* » 13 ינואר 2005, 20:42

רגע, לא רופא. נוירופסיכולוג.
אבל אפשר להשאיר את ה"הידד" לכבוד העובדה שהוא רואה שחורות, ובכל זאת פירגן מן הרגע שהודעתי, שהפעם יולדים בבית. (האמת היא, שלדעתי, דווקא מפני שהוא רואה שחורות, בית החולים לא נראה לו כמו אופציה מועדפת).

.מי
עוקבת אחרייך כאן בשקט.
כל הכבוד ש"שיחקת אותה בבית".
כיף לקרוא על התהליך עם התינוק.
נראה שמצאתם דרך לעזור לו.
המשיכי לעדכן.

תאמיני לי שמזלך שאת במדינה מערבית ואמנם יש רופאים שעושים איבחונים מוטעים,אבל יש גם דרכים נפלאות לטפל ולתקן את הנזק,שבמקרה שלכם,לשמחתכם,הוא הפיך.

@}
>אורית גרה באפריקה וזה "שממה" מבחינת טיפולים אלטרנטיביים וכדומה<

גם אורי נולד (בבית) עם יד על הלחי ולמחרת הלידה הרופאה שבאה לראות אותו אמרה שהרפלקסים שלו לא אחידים בשתי הידיים (יד אחת מגיבה מהר והשניה לאט ובתנועה קטנה יותר) ונורא רצתה לשלוח אותו לצילומים של עצם הבריח ובדיקות עצביות למיניהן. שאלתי אותה כמה זה דחוף אז היא מלמלה משהו כמו שבין כך אין טיפול יעיל בשלב זה (שתי הבעיות נוטות להסתדר מעצמן) אבל אולי כדאי לקבל הדרכה לגבי הטיפול היום יומי כמו הלבשה, נשיאה ורחצה. תוך כמה ימים העניין הסתדר מעצמו. מקווה שכך יהיה גם אצלכם ורק צר לי על שנאלצתם לעבור את מסכת הגבס.

שליחה על ידי .מי* » 16 ינואר 2005, 01:38

תודה על כל התמיכה
בינתיים ניכר בפירוש שיפור

וזו דוגמא נהדרת לאיך שאפשר לספר לעצמנו כל מיני סיפורים על פי אותן עובדות:
אולי אם לא היינו יולדים בבית הוא היה נולד בריא ושלם מלכתחילה
ואולי מזל שילדנו בבית ויכולתי להתנועע חופשי ואז הוא לא נתקע באגן להרבה זמן
ויכול להיות שהוא בכלל לא נתקע באגן ואני בכלל לא שחררתי אתו
יכול להיות שהרופא שזיהה דיסלוקייטד צדק והגבס פתר את הבעיה
יכול להיות שלא היה שום דיסלוקייטד, והמיילדת, שאמרה מראש שתוך שבועיים זה ישתפר, צדקה, וסתם הטרטרנו עם גבס ואוסטאופטית
ויכול להיות שהאוסטאופטית חוללה פלאים, והנה יש שיפור
בקיצור - איש איש וגירסתו.
והקטנצ'יק, בינתיים, לא מפסיק לינוק.

תגידי נוירו כאלה הם יותר עצבניים?סתםםםםםםםם חשבתי על נויירוטי- האם זה גם בתחום המטפל?
(-;
מצאו חן בעיני דברי מיצי פיצי לגבי זה שהרופאה אמרה שאין מה לעשות ממילא, כך שממילא אין לכן נזק שאריתי- או שתטפלו בזה מהר או שזה יתסדר. נראה חי די מרגיע.

מזל טוב על הלידה ועל השיפור ביד! עוקבת בעניין רב...

את נשמעת יותר מאוששת זה משמח.

שליחה על ידי מ_י* » 30 מרץ 2006, 16:14

בקיצור מאז הקטנצ'יק שלנו גדל וגדל והוא חזק במידה מדהימה ונשען על היד ולא מוגבל בכלל, אבל מה, היד עקומה בצורה בולטת.
היום הלכתי לאורטופד.
האורטופד התנהג גועלי מאד, טען שזאת יד אחרי שבר וביטל את דעתי כשאמרתי לו שלא היה שבר, שלח לצילום, ובצילום - שוד ושבר! רואים שבר שנרפא בפוזיציה הלא נכונה..
הוא אומר שצריך לחכות עד גיל חמש שש ולראות אם זה מפריע תיפקודית או אסטטית, ואם כן, אז ינתחו את היד (יענו, מה זה ינתחו? ישברו את העצם ויחזירו אותה למקום )-: )
ההשערה שלי היא שהרופא האדיוט, שניסה להחזיר את היד למקום כדי לתקן את הדיסלוקייטד שלא היה שם כשהקטנצי'ק היה בן ארבעה ימים (!), שבר לו את היד. באמת הקטנצ'יק בכה מאד. אני ממש מזועזעת ומצומררת בכל הגוף, ממש מחריד אותי שמול עיני רופא מטומטם שבר לתינוק שלי את היד .

אוי..

אוי ואבוי,
מצומררת בכל הגוף

נורא.

מצומררת בכל הגוף

מזועזעת ומצומררת בכל הגוף
איתך בכאבך
יש משהו שאת חושבת שאנשי האתר כאן עשויים לעזור?

_מזועזעת ומצומררת בכל הגוף
איתך בכאבך_

שליחה על ידי מ_י* » 01 אפריל 2006, 22:20

יש משהו שאת חושבת שאנשי האתר כאן עשויים לעזור?
זה אולי נשמע טפשי אבל מרגיע קצת להצטמרר ביחד

במשך השבת חשבנו על זה עוד, ותמהנו: איך יתכן שהאוסטיאופטית, שבאמת היתה מדהימה, לא אמרה בשום שלב שזו יד אחרי שבר? ועוד יד שלא התאחתה כמו שצריך על על העוקם? ממש מבלבל מאד.