אפרת נ

טוב נו, הגיע הזמן ל דף בית אישי
בקרוב אצטרך לחשוב על שם חדש... עגולה?
שבוע 26, נבעטת להנאתי
זאת תהייה ילדתי הראשונה
מנסה להמשיך לחיות את חיי, לקשור קצוות ולעמוד בהתחייבויות, אבל כל הזמן במאבק מול הרצון פשוט להיות. בשקט. להתעגל...

הפנייה לכתבה שלי על ההתנדבות שלנו באפריקה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3652810,00.html

וכמובן ש אתר באופן טבעי שווה תשלום

ויש גם סיפור לידה: עדיין מתעגלת מפסיקה להתעגל סיפור לידה

בלוג מסע החיפוש שלנו אחר חיים חדשים בפורטוגל: בדרך הביתה בלוג חיפוש

עוד סיפור לידה: אפרת נ יולדת בבית בפורטוגל

הי מתעגלת @}
ראיתי שכתבת לי בדף מעגלי נשים בהריון
בא לך להצטרף למעגל?
איפה את גרה?
שיהיה המשך התעגלות נעים

אחלה. אני אעדכן אותך.
...ואם תצליחי לארגן כמה חברות שרוצות מהאיזור שלך, אני אבוא אליכן בשמחה

הי מתעגלת @}
אני צריכה את הטלפון שלך בכדי שאוכל לעדכן אותך בקשר למעגל המתהווה.
אשמח אם תכתבי לי אותו בדף הבית (ואח"כ נמחק כמובן), תשלחי לי אותו ל "מייל" [email protected],
תסמסי לי או תתקשרי ל- 054-4260456
לילה טוב

שלום ןברוכה הבאה
קראתי משהו שכתבת בצורת תגובת גוש. היה קשה לקרוא.
אני ממליץ לך לרווח קצת, לשים יותר סימני פיסוק, שורות ריקות וכדומה.
הריון נעים!

אהלן,
קודם כל תודה. הייתי פעם אצלו בכליל... אבל רק מפגש אחד. האם אבא שלך טופל אצלו? תוכלי לספר לי קצת על מה שאבא שלך עשה?
תודה

אוף... מין יום כזה הפוך ומעצבן
גדול לי וכבד לי ואני לא מבינה לאן עוד יש לי לגדול (ואני רק בשביעי- הצילו!)
אין לי חשק לכלום ויש לי מלא דברים דחופים לעשות לעבודה בלי שום סיכוי לדחייה
ואני סתם יושבת וקוראת באתר
רוצה לשכב על הבטן כדי לקרוא ולעבוד (התנוחה החביבה עליי) אבל אי אפשר ובא לי לבכות ולישון
וכואב לי הגב וכלום לא עוזר
ומגוחכת בעיניי עצמי עם כל הרחמים העצמיים האלה

בשמחה! אמנם אחרי כמעט 4 שבועות אני עדיין לא מומחית אבל כן יש לי כבר כמה טיפים לגבי ההתחלה וגם כמובן שחרשתי את האתרים בנושא הר"פ.. ככה זה כשנגמרת תקופת בחינות, אני בטרימסטר אחרון והבנזוג עסוק בענייניו.. אז קיננתי בטירוף ויצא משתלם כי בינתיים טפו טפו ההתחלה לא קשה בכלל, זה כמובן גם בזכות המלאך המתוק והטרי.
תשלחי לי מייל עם פרטיך, יש קישור בדפבית ונתראה...

תודה. אני בהחלט אתקשר אליו...

מתעגלת,
אין לי הברקות מיוחדות רק רציתי שתדעי שאני פה ואני קוראת,
ושיש ימים כאלה,
ושההורמונים,
ושזה עובר,
וכל הדברים הרגילים האלה שאומרים...
ואולי כדאי למצוא תנוחה מועדפת אחרת, לכמה חודשים שנשארו... (-:

שלום!
רציתי לבקש ממך, אם יש לך, יותר פרטים על האילנה שעזרה לאביך בירושלים בענייני ראייה.
(סליחה שעקבתי אחריך, דרך הדף של גומות חן, פשוט הנושא כאוב וחשוב לי, ואני בירושלים).
אז תודה.
את יכולה לכתוב לי כאן, או, אם נוח לך יותר, לשלוח לי ל-gggalo שטרודל ג'ימייל נקודה קום.
תודה!

הי מתעגלת,
אני צריכה לדעת אם את עדיין בעניין של המעגל...
אני בודקת אפשרויות למקומות לקיים אותו, ורוצה להתחשב במקום המגורים של המשתתפות.
ובקשר לקיטורים - ככה זה בהריון, הכל משתנה מבחוץ ומבפנים... מותר לך לא למצוא את עצמך לפעמים...
שיהיה לך לילה טוב ויום מוצלח יותר מחר

אחלה. שלחתי לך מייל @}

אהבתי את הדברים שכתבת בדף על פיצוץ האוכלוסין.
אין לי כרגע משאבים לשבת ולכתוב בצורה ארכנית ומפורטת, אז רק באתי לחזק.
תודה.
@}

הי מתעגלת

שלחתי לך עוד מייל עם פרטים מעודכנים לגבי המעגל... האם קיבלת?

את יודעת, האנטי הזה שכותב על החמאס? לדעתי הוא אותו טוקבקיסט שמפציץ את כל אתרי האינטרנט עם אותו ציטוט. למי יש כוח לכאלה?
וחוץ מזה, שנה טובה לך ולידה קלה.

עדיין בדרך... תודה על ההתעניינות. תמיד בדרכים אני חושבת. נראה לי שהניק יתאים גם אחרי... (-:
בערך שבועיים לפני התל"מ ונראה לי שזה לא אומר כלום. כמעט כל מה שרציתי לארגן (חוץ מחיתולים)- ארגנתי .
גם בנפשי, אני חושבת. וזה טוב.
ואת? כמה נשאר, ומה שלומך?

שליחה על ידי בטן* » 08 ינואר 2009, 16:16

תודה על המילים בדף.
את ואני העלינו את החומר לדף באותה דקה.

תודה..
טוב להיתמך לפעמים.
אלו ימים קשים. מבאסים.
ראית שמישהו עושה שמות בדף על המלחמה?
גם כן רמה להתייחס אליה

תודה על המודעה על דירה להשכרה....מי יודע אולי עוד נהיה שכנות...
וגם אני מתעגלת(רק שבוע 18)
בהצלחה ותרגישו טוב!

שליחה על ידי יול* » 18 ינואר 2009, 15:00

היי,
ראיתי שביקשת עזרה בשחזור הפוסט שלך שמחקו מהדף המלחמה ואנחנו,
יכול להיות שכדאי לך לפנות ליונת שרון, אולי היא תוכל להסביר לך איך לעשות את זה או להפנות אותך לאן שצריך.
את צודקת שאת רוצה לשחזר, זה כל כך כל כך מעצבן! (סתם רציתי להביע את הזדהותי שוב@})

תודה על הברכות סיפור לידה אני מקווה לשבת לכתוב בקרוב...

איזה קטעים! ניסיתי לנחש מי זו יכולה להיות וחשבתי עלייך, אבל מייד שללתי כי אין סיכוי שאני אזכור את שם המשפחה שלך אחרי כל השנים האלו

אני חושבת שזו היתה גם השנה האחרונה שלי באופק. כתה ח', נכון?
(כל התקופה הזו קצת לוטה אצלי בערפל. דוקא אופק היה נקודת אור, אבל השאר, אוי...)

נכון, פילדלפיה. זו היתה שנה עוד יותר קשה... (ממש פלא שאנחנו מוצאות אח"כ את עצמנו בבאופן)
הלכת אח"כ לאומנויות, נכון?
אתמול חשבתי עלייך עוד ונזכרתי פתאום בכל מיני דברים מאופק, המורה לכימיה שאהב פיצוצים, ההתמכרות הקלה שלי ל"זוקס" (את זוכרת את הסוכריות המזעזעות האלו?), הבריונים מבית-חינוך, שבלונות גרפיטי ("עברה תקופת התנ"ך, אנחנו כבר לא במטבח!" :-d ), ועוד כל מיני. מסתבר שאני זוכרת יותר ממה שהיה נדמה לי.

ה-14 במרץ זה כמובן תאריך מעולה ומומלץ, אבל בינינו, מי נולד בתאריך? :-d
נורא משמח שאת בהריון ראשון, איזה כיף זה נכון?

(סקרנית לשמוע עוד על קורותייך, אם בא לך. ונהנית לקרוא אותך במקומות אחרים באתר, כאלה שאין לי את האנרגיות כרגע לכתוב בהם בעצמי...)

קראתי את מה שכתבת ב{{}}קיטוריןם אקדמיים ו- אולי תבני שולחן? באמת! מהקצת שכתבת נראה לי שאת גם לא עושה את מה שאת "אמורה" לעשות וגם לא עושה את מה שאת נהנית לעשות.. אז לפחות שמשהו יעשה..

(מתפרצת לדיון לא שלי..)
בהצלחה בכל אופן @}

אוי, את בכתיבת תיזה עכשיו... זמן מעולה לשרוץ באינטרנט. מנסיון :-d
(סוציולוגיה של החינוך? וואללה? את צריכה לספר לי על זה פעם)
(בעצם אולי עכשיו, זה עוזר להיכנס חזרה לכתיבה

)
(אם זה מה שאת מעוניינת בו :-p )
(וסליחה על ריבוי הסוגריים. הפרעה שכזו)

אולי צריך לעשות מחקר על הקשר בין אבחון כילדה מחוננת בגיל צעיר לבין בחירה באורח חיים אלטרנטיבי וביקורתי
אה, שקוף. תחושה חזקה מהילדות של שונות אינהרנטית + לגיטימציה סביבתית (יחסית) לביקורתיות = אוי, מה זה האתר הירקרק הזה שאני כל הזמן חוזרת אליו? :-p
האמת היא שלדעתי אפילו רק הראשון מספיק.

אני רק לא מבינה למה רק מחוננים זכו לבריחה החד שבועית הזאת למקום תומך שמעריך יצירתיות וסקרנות?
מה אני יודעת, אני בכלל לא מבינה למה מישהו צריך לסבול את כל התופעה הזו של מערכת החינוך הסטנדרטית...

ההריון משמח ביותר, כמובן, אבל בימים האחרונים נהייה ממש קשה, בעיקר הלילות. אני מתעוררת מהתנועות שלה (היא שובבה וחזקה במיוחד, לפחות יחסית להריונות של חברות) ואז נכנסים לי כל מיניי פחדים לראש ואני לא מצליחה להרדם. הפחד החדש הוא שהיא לא תתהפך. בימים אני אופטימית, אבל בלילות...

(עכשיו הזמן להתחיל לתרגל את שריר ה"אני סומכת על התינוקת שלי שהיא יודעת לעשות את מה שהכי טוב בשבילה". לערבב במים ולקחת שלוש פעמים ביום)

ואין לי כבר סבלנות!
כבר? :-d
הייתי משתתפת, אבל האמת היא שאני כל הזמן ציפיתי ללידה נורא מאוחרת כמו כל הלידות של אמא שלי, ובסוף קיבלתי תינוקת שבוע וחצי לפני התאריך המיועד...

מה את עושה שם בהולנד? אנחנו דווקא מגיעים להולנד די הרבה (יחסית, כמובן. פעם בשנתיים בערך) כי יש לנו שם שתי חברות (מקומיות). אחת גרה באוטרכט (קודם לכן בחרונינגן) והשנייה בניימכן. איפה אתם?
מה אני עושה בהולנד? גרה פה :-p . באנו לתארים ולבדיקת השטח, ראינו כי טוב, ונשארנו. אני כרגע בבית עם הקטנטונת. יש דיבורים על תואר שלישי, אבל אם אני לא אזיז את התחת ואדחוף את זה שום דבר לא יקרה אף פעם.
אנחנו ברוטרדם. בערך שעה מאוטרכט (מרחק מהתחנה המרכזית שם לדלת שלנו

)
מתי הביקור הבא?

ממש מפתיע ונחמד איך נפגשנו כאן פתאום

ככה סתם.

יש לי אפינו, השתמשתי בו תקופה קצרה בהריון הלפני אחרון, לפני שנתיים וקצת.
אנחנו בפסגת זאב.

אתמול התפרסמה בווי נט כתבה שלי על ההתנדבות שלנו באפריקה
מקסים!

לך ולזוגך.
באה לי בזמן, הכתבה...לקרוא על כאלו דברים, זה כמו הבהוב קל של תקוה בתוך החשכה שממשיכה ופושטת כאן אצלנו.
תודה.

שלום למתעגלת. יש לי אפי נו יד שניה.
אני חושבת שהוא הביא לכך שלא היו לי בכלל קרעים. התאמנתי איתו כחודש (נדמה לי)
אשמח למכור אותו, אני עוד צריכה לחשוב על מחיר.
דברי איתי.
טל, 052-3514058 או talyuv ## bezeqint.net (כמובן שטרודל במקום הסימנים האלו)

אני מגיעה כנראה ביום שני הקרוב להר הצופים.
לעיתים רחוקות מגיעה למקומות שונים ברחבי בעיר.
אשמח למכור אותו במחצית מהמחיר של חדש. זה מתאים?

שמחה לעזור

תואר בארכאולוגיה פליאוליתית. כלומר, תרבות אנושית קדם-חקלאית. אנושית במובן הרחב

קראתי עכשיו את הכתבה, איזה מקסימים אתם!

זו נשמעת חוויה נהדרת. לא שיש לי סיכוי אי פעם לשכנע את האיש לבוא איתי למדינת עולם שלישי... :-s

תודה רבה

הי מתעגלת

זיהיתי מי את לפי הכתבה, אז באתי להגיד שלום, אנחנו מכירות מהקואופ. התעגלות נעימה! (למרות שבשלב שלך יש כבר שפיצים מדי פעם בטח...)

קראתי את הכתבה שקישרת, ונורא נהניתי.
כל הכבוד לכם!

זהו. סיימתי את העבודה האחת לפני אחרונה. יש עוד אחת ודי.
מחרתיים באים ההורים לעזור לנו לצחצח את הבית.
יש כסא לאוטו. יש תיק לידה. יש דולה/מיילדת. יש חיתולים. יש בגדים במידה 0. יש ערימת עצים לקמין.
יש יותר ויותר ברקסטון היקס.
ויש עוד שבועיים עד לתאריך...

הגוף שלך מכין אותך, תשני כל עוד את יכולה :-p

_{סליחה, הייתי חייבת...}

מאחלת לך המתנה קלה וקצרה (אבל לא קצרה מידי! שלא תישאר עבודה לאחרי הלידה), וכמובן לידה טובה. ולילות קלים

(אנחנו מפונקים פה, הילדה ישנה ממש לא רע ואני בד"כ גם, טפו טפו).

מה התוכניות ללידה?

ראשית, אני מבינה שאת מהכתבה על ההתנדבות באפריקה.
ממש נהנתי לקרוא, מאד מרגש הרעיון הזה שלכם!
מייד שלחתי לאחי ולאשתו הטרייה, שיהיו להם רעיונות מעניינים לירח הדבש שלהם.
זה נשמע פשוט מדהים מה שעשיתם שם! וגם כ"כ חשוב!!! כן ירבו!

ולגבי שאלתך-
לא הייתי דואגת, לפעמים זה קורה.
המשיכי לעקוב ולראות מה קורה.
יתכן ואיזשהו כלי דם קטן נפתח בפנים, זה קורה לפעמים.
האם התעסקת עם הפטמות באיזושהי צורה? מסג'? שמת איזשהו חומר?
אני מבינה שיש לך עוד כשבועיים עד למועד הלידה (בעצם, תאורטית, את כבר יכולה ללדת). לא הייתי מתעסקת עם השד יותר מדיי עד אז. גם לא כדי לבדוק מה יוצא משם.
אם נוזל קולוסטרום, תני לו לנזול, אבל אל תעודדי אותו לצאת.
אחרי הלידה תראי מה קורה...

שיהיה בהצלחה, לידה קלה ומהנה!
>ורד חושבת שללדת זה כיף!<

הי מותק,
בריקסטונים בזמן זה כיף!
אבדוק לגבי הבגדים החמים. נראה לי שלא, גם בגלל הפשפושים, וגם בגלל שנולדה באביב...
אכתובאם אמצא משו.
נשיקות וחיבוקים@}@}@}

הי ,
תודה על הביקור בדף שלי...
וואו, את אוטוטו , נכון? ואיך את? מתרגשת? מפחדת? מחכה?
אני בשבועות האלו הייתי בקטע של לשחרר, לשדר לקטנה שתבוא בזמן שלה... אבל במעמקים כבר נורא רציתי ללדת...

טוב, בסוף הם ממילא באים בדרכם...
שתהיה לכם דרך נפלאה...

סיימתי, סיימתי, סיימתי את כל המטלות האקדמיות לחופשה!!!!!!!!!!!!!! ווהו!!!!!!!!!!!!!!
צחצחנו את הבית כמו שלא צחצחנו מעולם (תודה להורים)
עשיתי איזה מאה כביסות ביומיים
אפשר ללדת!

הי שמי גלי יש לי ספה אדומה אשמח לתת לכם בלי תמורה אתה הגודל מטר שבעים על 80 סנטימטר
[email protected]

מצטרפת להמלצה של ליאת דרך אגב
אז אולי תכתבי לה את המספר של לילי. אני לא מוצאת אותו פתאום בשומקום...

סיימתי, סיימתי, סיימתי את כל המטלות האקדמיות לחופשה!!!!!!!!!!!!!! ווהו!!!!!!!!!!!!!!
מזלטוב!!!!!!!!!!!!!!!!

אפשר ללדת!
מחכה לחדשות...

סיימתי, סיימתי, סיימתי את כל המטלות האקדמיות לחופשה!!!!!!!!!!!!!! ווהו!!!!!!!!!!!!!!

איזה יופי! איזו הקלה!
אפשר ללדת!

שליחה על ידי יוניס* » 07 מרץ 2009, 21:05

אוי מתוקה, איזה יופי, שיהיה בהצלחה. מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך את כל מה שרצית ודימיינת לעצמך.

שלום לך מתעגלת
לגבי ההכנה ללידה של אחי וזוגתו- הם ככבר מצאו משהו שממש התאים להם אז נשמור את ההמלצה לזוג
הבא שיחפש...
ולגבי הסדנא- זאת אכן הסדנא המופלאה של יעל וישראל.
אנחנו מפעילים אותה עכשיו.
יש לך דודים יחידים ומיוחדים במינם!
אנחנו אוהבים אותם מאד.
שיהיה שבוע טוב מטוב

יום ההולדת של יוג'י בא והלך, ואני מוצאת את עצמי חושבת עלייך

אם את באיזור, ספרי מה שלומך.

נורי שלנו נולדה בלידה טבעית ומקסימה בבוקר שבת, 21-3, היום הראשון של האביב
והביאה איתה אור גדול ושלווה גדולה

מזל טוב! @}

מזל טוב!

הרבה הנאה מנורי ושפע חלב

יו, איזו התרגשות...
מזל טוב!
(-:

מזל טוב!
@} @} @}
<ניצן אמ>

מזל טוב

איזה יופי!

יו, כבר ענקית, שבוע+.
מזל טוב מזל טוב.
אושר גדול, המון אהבה וחום (-: @}@}@}@}@}

מזל טוב!
(והניק עכשיו יהיה מטאפורי?)

איזה עולם קטן של באופן ... דודה שלך היתה כאן בשבת וסיפרה לי עלייך ולא קישרתי בכלל. המון מזל טוב וימים טובים של שקט והסתגלות.
תשמעי קטע, בן הזוג שלי חקר ומצא שה 21 במרץ הוא חג גדול לזרתוסתראים ולבהאיים וקוראים לו - נורוז
נחמד לא?
מקווה להפגיש בין הנוריות מתישו
יום נעים וטוב

מזל טוב!!@} תודה על הברכה!
באמת הפרש של פחות מיום, אנחנו ילדנו ביום שישי בצהרים (13:48 ליתר דיוק...) נראה לי שיש דמיון גם בלידות:-)

הי ראיתי שאת מחפשת עגלה ורק כך גיליתי שילדת!
איזה יופי המון מזל טוב
אשמח לשמוע איך היה
ייתכן שיש לי עגלה קצת מצ'וקמקת להשאיל לך, בשביל סיבוב פעם באוניברסיטה נראה לי מספיק טוב
תשלחי לי מייל

יש לי עגלה להשאיל לך. תתקשרי לתאם.

כיף שקפצת אצלי...
אני חושבת עלייך- נורא סקרנית לשמוע איך אצלך (וסיפור לידה כמובן ) אבל אני אחכה בסבלנות לפניות שתגיע...
מקווה שאת והעולל בטוב.
שבת שלום!

תינוקת נולדת- כל כך הרבה יופי יש בעולם! כל כך הרבה טוב!
ואז- כל כך הרבה קושי יש בעולם! כל כך הרבה סבל!
ההבנה שלחיות זה אף פעם לא פשוט. מהתחלה יש שם הכל- שזור זה בזה. הנאה וכאב, תסכול וסיפוק, אהבה ורוגז...
אני כותבת עליה, ומבינה שזה על שתינו...

מחכה לשמוע עוד.

עוד לא הספקתי להגיד מזל טוב.
מצטערת על האיחור.
תכתבי יותר על הקושי.
אני אשמח לקרוא יותר על מה שקורה לכן.

מזל טוב.
עושה נפלא בלב.
עצתי- לישון כשהתינוקת ישנה...לפחות בהתחלה. ולצאת איתה החוצה לטיולים. לניות בין אנשים.
את עושה לי פלש לבת הגדולה שלי.
מהתחלה יש שם הכל- שזור זה בזה. הנאה וכאב, תסכול וסיפוק, אהבה ורוגז...
מזל טוב

באמת לא פשוט... כמה אתגרים מספקת האימהות הטריה, הא? יותר מכפי שאפשר לדמיין. כך כל הצדדים של הדבר הזה שנולד לנו- הטובים, הקשים, הממלאים והמעייפים, כמו שלא דמיינו מעולם...
טוב שקפצת. ספרי ונקרא. (-:

שמחה לקרוא שילדת,
מזל טוב

שפע חלב ,מנוחה ושמחה.

קראתי אותך בדף על הלשון הקשורה ובאתי לתת

גם אנחנו הלכנו להתיר לשון קשורה שלא השפיעה על העלייה במשקל, בתקווה שתעזור בענייני גזים- ריפלוקס- בכי. אתן שוקלות כמעט כמונו (-:
חלב שאת כל כך רחוקה (ירושלמית, נכון?)
נראה לי שהייתי יכולה לעזור ולעודד אותך קצת...

בכל אופן אני כאן עושה את זה באופן וירטואלי. שתהיה שבת שלום!

מתאים ביותר! עדיף שלישי בוקר...
יה, מגניבה שכמותך. אני נוטה להיות הססנית ואיטית במעבר מהוירטואלי לממשי, ונורא כיף כשמישהו עושה את זה בשבילי(-:
בואו בשמחה

שלום לך אם יקרה, מזל טוב!!!!!!!
שמחנו לשמוע על הלידה הנפלאה ושמעתי מדפנה שהיא יפיפיה אמיתית
קראתי כאן על הלשון הקשורה )-:
מקווה שעכשיו יותר טוב ושאתן מסתדרות עם ההנקה, אם יש לך שאלות תתקשרי אשמח לעזור (הטלפון שלי מופיע באתר של לה לצ'ה תחת מפגשים בתל אביב)
בכל מקרה אני אראה אותך ביום שישי ורציתי לשאול אם יש משהו שאת צריכה? חבל סתם להביא מתנה לא שימושית או עוד בגד.
מרגה רוצה לקנות לך משאבה, יש לך? ואם לא אז איזה את רוצה? אשמח לעזור גם בהחלטה הזו (-:
אז תודיעי לי אם יש משהו שימושי שאוכל להביא, כל דבר...
אז הרבה אהבה
הנקות נעימות
ולילות קלים לכולנו

מזל טוב
כמה כיף תינוקת חדשה

<מתעדכנת לאט>

רוצה לכתוב סיפור לידה
רוצה כי הכל כבר מתחיל להתערפל
אם כי יש כמה רגעים שזכרונם חד כל כך שאני מאמינה שישארו קרובים וצלולים לנצח
רוצה לכתוב אבל אין מתי
גם כשסוף סוף יש לכאורה מתי (למשל עכשיו) העפעפיים מאיימים לצנוח על המקלדת
ותיכף היא תתעורר ותבקש ציצי

בינתיים רק משפט שעליו אני חוזרת שוב ושוב בפליאה (אף אחד, כמעט, לא סיפר לי):
ללדת זה כיף!

בקר טוב אפרת,
איכשהו התגלגלתי לדף שלך הבקר וקראתי את הכתבה מראש הדף.
כל כך יפה ומרגש, סיימתי עם דמעות בעיניים.
תודה

חוץ מזה אני מחכה ללדת גם כן (כבר מתחילה שבוע 41) ומאד כיף ומחזק לקרוא את המילים ללדת זה כיף!
(אמנם אני בלידה הרביעית שלי אבל תמיד יש חששות שעולות וכל המילים החיוביות בהקשר ללידה עושות לי טוב)

אז שהיה בהרבה הרבה מזל טוב לכם, ימים טובים ומאושרים יחד
ותודה על הקריאה המהנה!!
משמח אותי להתחיל ככה את היום שלי (-:
(ואשמח מאד מאד לקרוא את סיפור הלידה כמובן)

אה, עכשיו הבנתי מי את...
מהאפריקה...
לא ידעתי שילדת. באמת צריכה לחשוב על שינוי השם...
שמחה שעזרה לך

נתראה בקרוב.
גם לילי תבוא?
<אני יודעת שלא, אבל זה לא מפריע לי לקוות...>

לילה בלי שינה כמעט לפני היומיון והחום שהיה פה בבוקר...
לא הצלחנו לגרד את עצמנו מהמיטות ולנסוע.

עכשיו, אחרי עוד לילה ממועט שינה, אני שמחה שלא עשינו זאת,
למרות שרציתי מאוד מאוד לפגוש אותך ואחרות.

אני מקווה שאלו שיניים, כי אין לי כח למחלות ממש.

הי לך,
רק עכשיו מגיעה לענות- היה מאוד כיף שבאת...
גם אנחנו הברזנו מהיומיון. את היית? איך היה?
@)

היה מאד נעים להכיר!
ומזל טוב

שליחה על ידי לי_רז* » 20 מאי 2009, 21:45

היאמו נמכר,אני עברתי לארגו,נוח ברמות אחרות.ממליצה.

יאללה, חייבים להתחיל מתישהו... טטטם: סיפור הלידה שלי.
כותרת אפשרית: כבר לא מתעגלת

כשאני מגלה שאני בהריון (מתישהו ביוני שעבר) אני מחשבת בשמחה שהתל"מ שלי הוא 14 במרץ. "אולי היא (ידעתי מהתחלה שזאת בת) תחכה שבוע ותיוולד באקווינוקס האביב?" אני מקווה, ילדת אביב בעצמי שחוגגת בכל שנה את ראשיתו הרשמית. אבל כשהתשיעי מגיע, ויש לי בלי סוף בריקסטונים, וכבד לי, ועייף לי, ובעיקר אני כבר לא יכולה לשאת את הציפייה, המחשבה על שבוע נוסף נראית לי בלתי נתפסת. אני ממתינה ללדת כל התשיעי, כל יום, כל רגע. לא מתרחקת מהבית, מנקה ומסדרת ושוב מנקה ומסדרת ו... אולי היום?
התל"מ מגיע. וחולף. למחרת יש לי צירים קצת כואבים בערב. אנחנו מתרגשים נורא, ואסף מחליט לא ליסוע למחרת ללימודים השבועיים בת"א. אבל בבוקר אנחנו מתעוררים בלי שום זכר לציר, ומרוויחים הליכת פריחה משותפת, יום אביבי וקורן ופיקניק ביחד, ואח"כ- סרט בהצגה יומית! ההתרגשות רק מוסיפה על הרומנטיקה, ואני גם ככה מפוצצת בהורמונים, יושבת בערב על הכורסא ועם כל ציר מרגישה כאילו הזריקו לי סם אהבה ישר לוריד.
אבל יום שני חולף ולמרות שבערב הצירים חוזרים הם חולפים שוב בבוקר.
יום שלישי בחמש בבוקר- פקק רירי! אני מתקשרת לברברה להכין אותה שזה קרוב. היא אומרת שרוב הסיכויים שתתפתח לידה בעשרים וארבע שעות הקרובות. אבל לא בטוח.
כמובן שלא.
ביום רביעי אנחנו כבר עייפים מלהתרגש ולצפות. נראה שזה לא יקרה לעולם...
ביום חמישי אנחנו כבר צוחקים על עצמנו.
ביום שישי יש לי קצת צירים כבר בבוקר. והתאריך- 20 במרץ. בעצת ברברה הולכת למעקב הריון עודף בהדסה. המוניטור מראה פעילות לא רצינית במיוחד. הרופא מציע סטריפינג (נראה לך?!) ונותן הפנייה לשבוע הבא לזירוז (כנ"ל). הולכים הביתה.

<שולחת יד לפופקורן>

<שולחת יד לפופקורן>
_{אבל לזה שרחל הביאה. בלי משים כמובן...}

בערב יושבים שנינו, עם האווירה המיוחדת של הציפייה ללידה, שקשה לתאר אותה במילים אבל היא לא דומה לשום ציפייה אחרת. אני מרגישה שזה קרוב. הצירים מתגברים קצת אבל לא כואבים, וכל כולי דרוכה ובו זמנית נינוחה, נרגשת ובו זמנית מחוברת לאדמה. הקשב כולו מופנה פנימה אבל אני מרגישה אחת עם הכל וכולם.

אני מתרגשת להזכר...

הי, שידור חי. איזה כיף!

אז אנחנו יושבים (או עומדים, או רוקדים, או מתמזמזים) לעת ערב שישי, ומתעצלים לבשל. וברוח הנהנתנות והנדיבות לעצמנו של הימים האחרונים הוא מציע- אולי מסעדה?
אבל זו ירושלים ומה כבר פתוח בשבת... ועוד מתאים לצמחונים... בודקים. וואלה- מסעדת ספגטים בעיר פתוחה. שניסע? יאללה. יציאה אחרונה כזוג-בלי-ילדים.
בדרך מהמושב למרכז העיר אנחנו רואים טרמפיסטית עומדת במקום נורא לא נוח. אסף בכל זאת מצליח לעצור. אישה מבוגרת, קצת משונה, עולה לאוטו. היא אמנם רואה אותנו מאחור, אך תוהה אם אני אמא של אסף, מחמיאה לי שאני מאוד יפה, ומספרת שהיא כבר זקנה ופנסיונרית ושהיא בת 53. בקיצור מה שנקרא 'טיפוס'. אנחנו מסבירים שאנחנו זוג ושאני בחודש עשירי.
"אמן תלדי הלילה. תבורכו תבורכו, שתצאו בידיים מלאות!" היא חוזרת ואומרת כשהיא יורדת מהאוטו. אני מתרגשת. מחליטה באותו רגע לתזמן צירים בפלאפון בלי לומר לאסף (יש אופציה מדליקה כזאת בפלאפון של תזמון הקפות). אני מדדה מהאוטו למסעדה ולשולחן שהוקצה לנו בקצה החלל הומה האדם, וכל הזמן מתזמנת.
אנחנו יושבים, מזמינים. הרגשה של סוד קסום בינינו- אנחנו יושבים בתוך כל ההמולה הזאת, אוכלים פסטה ופיצה ואף אחד כאן לא יודע שאנחנו כנראה יולדים...
אחרי כשעה מאז שהתחלתי לתזמן אני מעיזה להציץ ב'תוצאות' ומחייכת. "אספי" אני אומרת לו בעודי שולה עוד עלה אורגולה (אוף עם הבייבי סלט הזה בכל דבר) "כל ארבע-חמש דקות ציר של שלושים שניות". הוא לא בטוח מה זה אומר. אני אומרת לו שכנראה שאנחנו באמת יולדים הלילה.
מחליטים לדלג על קינוח.

כשאנחנו מגיעים הבייתה הוא ממש שפוך. הוא גם שתה בירה עם הארוחה וכמעט מייד הוא צונח במיטה. אני נשארת קצת עם ההתרגשות שלי "לראות מה קורה".
אחרי כמה זמן אני מחליטה להצטרף אליו בחדר השינה. וברגע שאני עוברת את סף הדלת הרגליים מתקפלות תחתי ואני נשענת קדימה על שפת המיטה: ציר כואב ראשון.
אני נושמת עמוק והוא חולף. אבל די מהר מגיע עוד אחד. ועוד אחד.
אני מתקשרת לברברה ומודיעה שזה נראה מאוד קרוב, שתתכונן.
הוא מכין לי מקום לידו, לא קולט שאני כנראה לא באה לישון הלילה. אני אומרת לו ללכת לישון ולא לחכות לי. גם כי הוא צריך לאגור כוחות אבל גם, ואת זה אני כמובן לא אומרת לו, כי אני רוצה להיות לבד. הוא נרדם מייד, לא ממש קולט מה קורה. אני שמחה.
אני מקבלת את הצירים בחדר השינה החשוך כולו מלבד אור קטן שנוסך אווירה קסומה. אני נשענת על המיטה, ולפעמים כורעת או נשענת על הפיזיו. משמיעה קולות נמוכים עם כל ציר. הגוף שלי יודע. הגוף שלי יודע ואני פשוט שם נדהמת מהידע הזה. נדהמת גם מהיכולת שלי לשחרר ככה, להקשיב. לא הייתי מאמינה על עצמי (-:
כואב אבל מרגש. כואב אבל מקסים. כואב אבל הכי אמיתי בעולם. הבת שלי באה אליי. אני יולדת.
אחרי שעתיים כאלו אני מחליטה לתזמן שוב. כל שתי דקות וחצי ציר של דקה. למרות שכל כך טוב לי הלבד (לא בדיוק לבד, אלא עם נשימות השינה שלו הקצביות והמרגיעות) אני מחליטה להעיר אותו. אני קוראת לו בשמו ברכות. כלום. קצת יותר חזק. כלום. נדרשו כמה פעמים ותקיפות מה לעורר אותו משנתו המבוסמת. הוא מרים ראש ישנוני: "מה?"
"יש לך אשה יולדת בחדר השינה"
הוא מביט בי דקה ארוכה לא קולט. פתאום הוא קופץ. מה צריך לעשות?
מתקשר לברברה. רץ לסלון להדליק את האח.

היה נעים להכיר אתמול.

מחכה לקרוא את ההמשך @}

הילדה ישנה ואני ערה ומשתעשעת בסיפורי לידה? שיים און מי!
לילה טוב ולהתראות מחר

באמת תתביישי. ככה להשאיר אותי באמצע המתח...