גומות חן
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
הי מותק
הנה יש לך דף בית
באמת חשבתי על השכנה שלך הצעירונת
תשיגי לי את המספר שלה,בהזדמנות
יאללה שובי לפרדס
יש שיקשוק בשישי ול"ג בעומר בשבת
מה תוכניותייך?
הנה יש לך דף בית
באמת חשבתי על השכנה שלך הצעירונת
תשיגי לי את המספר שלה,בהזדמנות
יאללה שובי לפרדס
יש שיקשוק בשישי ול"ג בעומר בשבת
מה תוכניותייך?
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
וואו יש לי דפבית...
אמא נמש תודה מתוקה על הדף בלעדייך זה היה לוקח עוד שנתיים?!!
קצת על עצמי - אני כבר אמא שנה ו-7 חודשים . יש לי בת מקסימה עם שתי גומות חן...
כשהיא נולדה הבן זוג שלי אמר וואו יש לה גומות חן מאיפה היא קיבלה אותן?.... אז חייכתי אליו והראתי לו ... למה אני מספרת את זה - מי שמכיר/ה את הבן זוג שלי לא הייתה מאמינה לכך שהוא לא שם לב לגומות שלי שלפעמים קצת ביישניות...
אנחנו מכירים מהתיכון!!!אהבה ראשונה
אני מטפלת בשיאצו וגם עושה עיסוי בשיטה אינדיאנית (אבנים חמות). ובנוסף אני דיאטנית קלינית...
יש לי קליניקה בבית ואני מאוד נהנית לטפל שם, מנותק משאר הבית, אני מצליחה לתת וגם לקבל הרבה בטיפולים. וזה בעצם גם זמן איכות לעצמי.
אוהבת מאוד לסרוג, בעיקר שמיכות טלאים...
אמא נמש תודה מתוקה על הדף בלעדייך זה היה לוקח עוד שנתיים?!!
קצת על עצמי - אני כבר אמא שנה ו-7 חודשים . יש לי בת מקסימה עם שתי גומות חן...
כשהיא נולדה הבן זוג שלי אמר וואו יש לה גומות חן מאיפה היא קיבלה אותן?.... אז חייכתי אליו והראתי לו ... למה אני מספרת את זה - מי שמכיר/ה את הבן זוג שלי לא הייתה מאמינה לכך שהוא לא שם לב לגומות שלי שלפעמים קצת ביישניות...
אנחנו מכירים מהתיכון!!!אהבה ראשונה
אני מטפלת בשיאצו וגם עושה עיסוי בשיטה אינדיאנית (אבנים חמות). ובנוסף אני דיאטנית קלינית...
יש לי קליניקה בבית ואני מאוד נהנית לטפל שם, מנותק משאר הבית, אני מצליחה לתת וגם לקבל הרבה בטיפולים. וזה בעצם גם זמן איכות לעצמי.
אוהבת מאוד לסרוג, בעיקר שמיכות טלאים...
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
תתחדשי מתוקה באמת הגיע הזמן ... ( שיהיה לך דף אני מתכוונת)
מזהה אותי?
מצאתם בית? אנחנו עוברים עוד חודשיים, מקווה שנהיה שכנות..
מזהה אותי?
מצאתם בית? אנחנו עוברים עוד חודשיים, מקווה שנהיה שכנות..
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
וואלה אולי באמת נבוא, אבל אנחנו קמות די מוקדם עכשיו. מתי אתן באות לגינה?
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
מתוקה הייתי בפרדס חנה אבל הטלפון שלך היה לא זמין כל הבוקר, אז שיחקנו בגינה עם המון ילדים נחמדים, והיה חםםםםםםםםםםםםם...
אולי ננסה ביום אחר, רביעי או חמישי מתאים לי יותר ממחר.. דברי איתי.
אולי ננסה ביום אחר, רביעי או חמישי מתאים לי יותר ממחר.. דברי איתי.
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
אני אנסה לכתוב קצת יותר...
מרגישה קצת חשופה עם הכתיבה אבל משהו בכל זאת בפנים רוצה לכתוב ....
אז הנה זה בא- אולי אני אתחיל מאיך הכרתי את באופן -
הייתי בהריון וסיפרו לי על האתר. בהתחלה די הסתבכתי עם השיטוט בו אבל זה היה חלק מהקסם, הלכתי לאיבוד בין הדפים והסיפורים.... הוקסמתי מסיפורי לידה שלכן, וידעתי שיום אחד גם אני אכתוב את שלי.
כשהחלטנו שאנחנו רוצים שהמשפחה שלנו תגדל זה היה קצת אחרי החתונה, אני כבר ראיתי ברחובות רק נשים בהריון... (מכירות את התופעה??)
כולן היו בהריון, וכולן דיברו הריון אחותי גם ילדה ובקיצור זה הרגיש מאוד מתאים.
אני זוכרת את היום הזה שקניתי ערכה לבדיקת הריון. זה היה ביקנעם בדרך הביתה ביום שבת בערב. בבוקר קמתי, שנינו שוכבים במיטה ומחכים לתשובה . כשקיבלנו את הפס הנכון כולי התמלאתי בהתרגשות, האיחור כבר היה גדול אבל בכל זאת חיכינו כדי לא להתאכזב... את המקל בדיקה לא זרקתי הרבה זמן. כדי להמשיך ולראות את התוצאה...
מרגישה קצת חשופה עם הכתיבה אבל משהו בכל זאת בפנים רוצה לכתוב ....
אז הנה זה בא- אולי אני אתחיל מאיך הכרתי את באופן -
הייתי בהריון וסיפרו לי על האתר. בהתחלה די הסתבכתי עם השיטוט בו אבל זה היה חלק מהקסם, הלכתי לאיבוד בין הדפים והסיפורים.... הוקסמתי מסיפורי לידה שלכן, וידעתי שיום אחד גם אני אכתוב את שלי.
כשהחלטנו שאנחנו רוצים שהמשפחה שלנו תגדל זה היה קצת אחרי החתונה, אני כבר ראיתי ברחובות רק נשים בהריון... (מכירות את התופעה??)
כולן היו בהריון, וכולן דיברו הריון אחותי גם ילדה ובקיצור זה הרגיש מאוד מתאים.
אני זוכרת את היום הזה שקניתי ערכה לבדיקת הריון. זה היה ביקנעם בדרך הביתה ביום שבת בערב. בבוקר קמתי, שנינו שוכבים במיטה ומחכים לתשובה . כשקיבלנו את הפס הנכון כולי התמלאתי בהתרגשות, האיחור כבר היה גדול אבל בכל זאת חיכינו כדי לא להתאכזב... את המקל בדיקה לא זרקתי הרבה זמן. כדי להמשיך ולראות את התוצאה...
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
משום מה נלחץ.....וברחה ההודעה.
את סיפור הלידה כתבתי בתחילת האלבום של הקטנה. שתדע איך היא באה החוצה אלינו ומה עבר עלינו....
ההריון היה כל כך קל שבחודש הראשון הלכתי פעמיים לבדיקה לראות אם "זה" עדיין שם גדל לו בתוכי...
זו הייתה אהבה ממבט ראשון, בהתחלה חשבו שיש לנו שניים אבל כשראו דופק, רק אחד נשאר... האמת שהיה לי קצת עצוב (בןזוגי העדיף אחד ואפילו חשש משניים...) אבל אני הרגשתי אחרת.
משאלת לב שהגשמתי -
לא לדעת אם "זה" בן או בת... היה לי חשוב שמשהו אחד יהיה "טבעי" כמו פעם (הרי היום יש בדיקות לכל דבר) שכשאני אלד יגידו לי "יש לך..." וזה יהיה רגע קסום. בהתחלה הבןזוג אמר טוב את לא תדעי ואני כן, אבל בהמשך הוא הבין והרגיש כמוני. אפילו בבדיקה של סקירת מערכות הרופא כתב לנו על פתק את המין של העובר וקיפל. שמרנו את זה להמשך ההריון (לסקירה שנייה) שייבדקו שהכל תקין. חברים השתגעו ורצו להציץ ולדעת מה רשום... אני בכלל לא זכרתי את הפתק עד שכל פעם היו מזכירים לנו ועדיין לא פתחנו אותו. נראה לי ששמרתי את הפתק. ביום של הלידה לקחתי אותו איתי, אין לי מושג איך זכרתי (כשאני אספר על הלידה תבינו...) הייתי חייבת לבדוק אם הרופא צדק. לא יודעת למה?!!
את סיפור הלידה כתבתי בתחילת האלבום של הקטנה. שתדע איך היא באה החוצה אלינו ומה עבר עלינו....
ההריון היה כל כך קל שבחודש הראשון הלכתי פעמיים לבדיקה לראות אם "זה" עדיין שם גדל לו בתוכי...
זו הייתה אהבה ממבט ראשון, בהתחלה חשבו שיש לנו שניים אבל כשראו דופק, רק אחד נשאר... האמת שהיה לי קצת עצוב (בןזוגי העדיף אחד ואפילו חשש משניים...) אבל אני הרגשתי אחרת.
משאלת לב שהגשמתי -
לא לדעת אם "זה" בן או בת... היה לי חשוב שמשהו אחד יהיה "טבעי" כמו פעם (הרי היום יש בדיקות לכל דבר) שכשאני אלד יגידו לי "יש לך..." וזה יהיה רגע קסום. בהתחלה הבןזוג אמר טוב את לא תדעי ואני כן, אבל בהמשך הוא הבין והרגיש כמוני. אפילו בבדיקה של סקירת מערכות הרופא כתב לנו על פתק את המין של העובר וקיפל. שמרנו את זה להמשך ההריון (לסקירה שנייה) שייבדקו שהכל תקין. חברים השתגעו ורצו להציץ ולדעת מה רשום... אני בכלל לא זכרתי את הפתק עד שכל פעם היו מזכירים לנו ועדיין לא פתחנו אותו. נראה לי ששמרתי את הפתק. ביום של הלידה לקחתי אותו איתי, אין לי מושג איך זכרתי (כשאני אספר על הלידה תבינו...) הייתי חייבת לבדוק אם הרופא צדק. לא יודעת למה?!!
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
וואלה היה לי מספר אחר לגמרי 052 משהו... לא נורא, אולי באמת ניפגש ביום אחר השבוע?
-
- הודעות: 653
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2003, 22:48
- דף אישי: הדף האישי של אלונ_צ'יק*
גומות חן
מחכה לסיפור לידה @}
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
הממ.. שכחתי להגיד גם
מחכה לסיפור לידה
מחכה לסיפור לידה
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
הי מותק
כנראה אני לא יוכל לבוא להחלפות,עכשיו הולכת עם קטני לפיזיו במקום חדש
ואחר כך חייבת לסיים להכין 2 מערכים למחר
וגם האווז נעלם והעיזות דורשות זמן אז......
דווקא קיבלתי אתמול מלא שקיות,נראה אולי הכל יסתיים ממש מהר ונדבר,
כנראה אני לא יוכל לבוא להחלפות,עכשיו הולכת עם קטני לפיזיו במקום חדש
ואחר כך חייבת לסיים להכין 2 מערכים למחר
וגם האווז נעלם והעיזות דורשות זמן אז......
דווקא קיבלתי אתמול מלא שקיות,נראה אולי הכל יסתיים ממש מהר ונדבר,
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
הי
אתמול בערב הוא עוד היה
בסביבות 6 הוא רץ בדשא בין הממטרות
לא יודעת מה קרה,אולי נגנב ואולי יצא והתחיל ללכת אחרי מישהו
לגבי השקופיות אני יגיד לך מחר אחרי שנראה איך יצאו שלנו
מה אמר אבנר? ומה הטלפון של הבייביסיטר?
ומה עם הסדרת טיפולים שלנו,חשבת על זה?
נשיקות
אתמול בערב הוא עוד היה
בסביבות 6 הוא רץ בדשא בין הממטרות
לא יודעת מה קרה,אולי נגנב ואולי יצא והתחיל ללכת אחרי מישהו
לגבי השקופיות אני יגיד לך מחר אחרי שנראה איך יצאו שלנו
מה אמר אבנר? ומה הטלפון של הבייביסיטר?
ומה עם הסדרת טיפולים שלנו,חשבת על זה?
נשיקות
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
גומות חן
כן אני הולכת. לפי מה שהבנתי זה ברחוב קק"ל. אמור להיות מיקום מדוייק באתר מושבה חופשית בדף של מה קורה החודש.
-
- הודעות: 566
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2005, 14:42
- דף אישי: הדף האישי של ר_ו_ב_י_נ_א*
גומות חן
היי
גם לנו הרופא רשם על פתק את המין של העובר. אבל אצלנו הפתק נשאר סגור בערך יממה לפני שנשברתי
תבואו למפגש גן-חברים ביום חמישי?
אם כן אז אשמח מאד מאד לגור מהשאור שלך.
גם לנו הרופא רשם על פתק את המין של העובר. אבל אצלנו הפתק נשאר סגור בערך יממה לפני שנשברתי
תבואו למפגש גן-חברים ביום חמישי?
אם כן אז אשמח מאד מאד לגור מהשאור שלך.
-
- הודעות: 4316
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
גומות חן
@}
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 28 יוני 2006, 06:06
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_ב*
גומות חן
הי, אשמח לקבל את הטלפון של המשפחתון שסיפרת עליו,
בי במעגלים
בי במעגלים
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 28 יוני 2006, 06:06
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_ב*
גומות חן
תודה גומות!
סוף שבוע נעים
סוף שבוע נעים
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 28 יוני 2006, 06:06
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_ב*
גומות חן
ושכחתי, אני מחפשת לשתי הקטנטנות שלי עם עדיפות לכך שיהיו ביחד.
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי מותק, מה שלומך? מה קורה מחר? יש מפגש בגינה?
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
נשמע אחלה אבל מחר לא בטוח שאני אוכל לבוא , לא יודעת אם יהיה לי אוטו.. נראה כבר מחר.
בימים האחרונים הילדה שלי נהייתה חרפנית והיא ישנה עד 9:00-9:30... נדבר מחר.
בימים האחרונים הילדה שלי נהייתה חרפנית והיא ישנה עד 9:00-9:30... נדבר מחר.
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
אני אתחיל לכתוב קצת על הלידה שהייתה לפני כמעט שנה ושמונה חודשים... זה נראה כאילו זה היה אתמול, אני זוכרת כל פרט ופרט. לחשוב שאני אמא כבר שנה וכמעט שמונה חודשים!!! כמה חוויות עברנו עד עכשיו.
פיצי שלי כבר מדברת ומנסה להסביר את עצמה, אנחנו עדיין ביחד בבית, אני עזבתי את העבודה. עדיין מניקה ובהמון אהבה. הקטנה ישנה איתנו בחדר, רוב הליילה במיטה שלה ורק בבוקר עוברת אלינו להנקת לפנות בוקר והמשך שינת בוקר.
להניק זה אחד מנפלאות האימהות, "הענקה שבהנקה". האהבה קיימת כל הזמן אבל עם החיבור האישי הזה האהבה מתעצמת.( גם כשעייפים מאוד).
עדיין לא יודעת עד מתי אני אניק, כל פעם אני חושבת על הפסקה אבל מוצאת אותנו עדיין יונקות אחת מהשנייה - היא חלב ואהבה ואני אהבה ותמיד מתלווה איזה ליטוף וחיוך עם גומות חן.
ההריון היה מדהים, בלי קושי בכלל רק הרבה שינה (ידעתי שאני צריכה לאגור שעות שינה, כי לאחר הלידה פשוט לא ישנתי. הגוזל שלי נטענת מהר...) עבדתי כרגיל גם בתור דיאטנית וגם בקליניקה בשיאצו. ביום של הלידה היו לי הרצאות להעביר...
בשבוע ה-37 נסענו לבקר אצל ההורים שלי, היה אחלה סופ"ש, אמא שלי אפילו צילמה אותנו כי עד עכשיו לא יצא לה... בערב יום שישי יצאנו עם חברים לבית קפה- מסעדה בגליל, והייתה לי הרגשה שיש לי צירים אבל לא ממש ידעתי שזה זה, אמרתי את זה לחברים (כולם בנים רווקים מבוקשים) והם אמרו אל תעשי לנו את זה ממש לא מתאים. צחקנו על זה הרבה. ואני ממש לא ייחסתי לצירים חשיבות, הרי לכולן יש קצת צירים מקדימים.
חזרנו הבייתה להורים.
ביום למחרת היו עוד קצת צירונים קטנים ולא משמעותיים. חשבתי לעצמי שכדאי שכשחוזרים הביתה לסדר תיק שיהיה.... וגם להחליט איפה ללדת ובכלל לחשוב קצת יותר על העניין כי הצירים מאותתים לי. אבל ממש לא בלחץ!! כמו שהאיש אומר תמיד.
בלילה בשלוש בבוקר התעוררתי עם צירים יותר רציניים. האיש התעורר שאלתי אותו מה התאריך והוא אמר 18.9.2005 . התלוצצתי איתו ואמרתי לו שלא מתאים לי התאריך אז בוא נתעלם ונלך לישון זה יעבור. ניסיתי להתעלם אבל זה עבד רק עד הציר הבא - 2 דקות אחר כך..ואז לאט לאט הבנו שהקטן/קטנה בדרך אלינו
הצירים היו יחסית חזקים (ככה חשבתי) ומאוד תכופים - כל שתי דקות/ דקה. אפילו לא חשבנו לרשום כי אנחנו לא מהמסודרים וגם לא הספקנו. החלטנו שננסה למשוך כמה שיותר בבית.בין ציר לציר היה צריך לעמוד בשתי משימות: 1. להחליט לאן נוסעים כשנוסעים
החלטתי שניסע ללדת ברוטשילד לא יודעת למה אפילו לא היינו שם בסיור. אבל אחותי ילדה שם . בקיצור הרגיש הכי מתאים.
בשעה 08:00 החלטנו לנסוע הצירים היו ממש חזקים, ארוכים ותכופים, ועוד יש נסיעה - יום ראשון פקקים בחיפה.באוטו ישבתי בספסל האחורי, נשענת על הכדור ומעבירה את הצירים ללא היד האוהבת של הבןזוג. היה קשה (גם בחילה בספסל האחורי וגם כואב)
אני ידעתי שהיום הוא היום הנכון - היה מזג אוויר מוזר לאותו שבוע. כל השבוע הקודם היה שמש ונעים והנה בלי שום התרעה מוקדמת גשם מבול, רעמים וברקים ממש חורף. והרי אני אוהבת את החורף והגשם - ידענו שזה ממש סימן משמיים שזה בשבילנו לשמח אותנו ולסמל לנו על הבאות...
פיצי שלי כבר מדברת ומנסה להסביר את עצמה, אנחנו עדיין ביחד בבית, אני עזבתי את העבודה. עדיין מניקה ובהמון אהבה. הקטנה ישנה איתנו בחדר, רוב הליילה במיטה שלה ורק בבוקר עוברת אלינו להנקת לפנות בוקר והמשך שינת בוקר.
להניק זה אחד מנפלאות האימהות, "הענקה שבהנקה". האהבה קיימת כל הזמן אבל עם החיבור האישי הזה האהבה מתעצמת.( גם כשעייפים מאוד).
עדיין לא יודעת עד מתי אני אניק, כל פעם אני חושבת על הפסקה אבל מוצאת אותנו עדיין יונקות אחת מהשנייה - היא חלב ואהבה ואני אהבה ותמיד מתלווה איזה ליטוף וחיוך עם גומות חן.
ההריון היה מדהים, בלי קושי בכלל רק הרבה שינה (ידעתי שאני צריכה לאגור שעות שינה, כי לאחר הלידה פשוט לא ישנתי. הגוזל שלי נטענת מהר...) עבדתי כרגיל גם בתור דיאטנית וגם בקליניקה בשיאצו. ביום של הלידה היו לי הרצאות להעביר...
בשבוע ה-37 נסענו לבקר אצל ההורים שלי, היה אחלה סופ"ש, אמא שלי אפילו צילמה אותנו כי עד עכשיו לא יצא לה... בערב יום שישי יצאנו עם חברים לבית קפה- מסעדה בגליל, והייתה לי הרגשה שיש לי צירים אבל לא ממש ידעתי שזה זה, אמרתי את זה לחברים (כולם בנים רווקים מבוקשים) והם אמרו אל תעשי לנו את זה ממש לא מתאים. צחקנו על זה הרבה. ואני ממש לא ייחסתי לצירים חשיבות, הרי לכולן יש קצת צירים מקדימים.
חזרנו הבייתה להורים.
ביום למחרת היו עוד קצת צירונים קטנים ולא משמעותיים. חשבתי לעצמי שכדאי שכשחוזרים הביתה לסדר תיק שיהיה.... וגם להחליט איפה ללדת ובכלל לחשוב קצת יותר על העניין כי הצירים מאותתים לי. אבל ממש לא בלחץ!! כמו שהאיש אומר תמיד.
בלילה בשלוש בבוקר התעוררתי עם צירים יותר רציניים. האיש התעורר שאלתי אותו מה התאריך והוא אמר 18.9.2005 . התלוצצתי איתו ואמרתי לו שלא מתאים לי התאריך אז בוא נתעלם ונלך לישון זה יעבור. ניסיתי להתעלם אבל זה עבד רק עד הציר הבא - 2 דקות אחר כך..ואז לאט לאט הבנו שהקטן/קטנה בדרך אלינו
הצירים היו יחסית חזקים (ככה חשבתי) ומאוד תכופים - כל שתי דקות/ דקה. אפילו לא חשבנו לרשום כי אנחנו לא מהמסודרים וגם לא הספקנו. החלטנו שננסה למשוך כמה שיותר בבית.בין ציר לציר היה צריך לעמוד בשתי משימות: 1. להחליט לאן נוסעים כשנוסעים
- להכין תיק....!!!
החלטתי שניסע ללדת ברוטשילד לא יודעת למה אפילו לא היינו שם בסיור. אבל אחותי ילדה שם . בקיצור הרגיש הכי מתאים.
בשעה 08:00 החלטנו לנסוע הצירים היו ממש חזקים, ארוכים ותכופים, ועוד יש נסיעה - יום ראשון פקקים בחיפה.באוטו ישבתי בספסל האחורי, נשענת על הכדור ומעבירה את הצירים ללא היד האוהבת של הבןזוג. היה קשה (גם בחילה בספסל האחורי וגם כואב)
אני ידעתי שהיום הוא היום הנכון - היה מזג אוויר מוזר לאותו שבוע. כל השבוע הקודם היה שמש ונעים והנה בלי שום התרעה מוקדמת גשם מבול, רעמים וברקים ממש חורף. והרי אני אוהבת את החורף והגשם - ידענו שזה ממש סימן משמיים שזה בשבילנו לשמח אותנו ולסמל לנו על הבאות...
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
נו ..............
-
- הודעות: 566
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2005, 14:42
- דף אישי: הדף האישי של ר_ו_ב_י_נ_א*
גומות חן
באתי לענות לך שאני מתכננת לבוא מחר ומצאתי את עצמי נשאבת לתוך סיפור לידה
מחכה להמשך @}
מחכה להמשך @}
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
מספרת בהמשכיות כדי לשמור על קהל רעב לעוד..... סתתתתתתתם פשוט לא מצאתי זמן.
אז הנה אני שוב כותבת, פיצי ישנה..
הגענו לרוטשילד - עד שמצאנו חניה.. אני כבר ירדתי מהאוטו לא יכולתי להשאר בקופסא הזאת, בחוץ הייתה סיטואציה מצחיקה, צירים הגיעו והלכו תוך כדי זה שאני מנסה להתקדם לכניסה של הבי"ח... נראה לי שלעוברים ושבים באותו בוקר הייתה חוויה, נשענתי על איזו גדר, כלומר נתלתי עליה... אנשים כמובן שאלו אם אפשר לעזור, ואני בתוך הריכוז אומרת "לא הכל מצוין" ולא שוכחת "תודה."
הגענו לקומה שמונה. נכנסנו לחדר קבלה שמה עשו לי בדיקה שקבעה כי צוואר הרחם מחוק לגמרי, ראש בגובה (-2) ופתיחה של רק 1 ס"מ!!!!!!!!
לקחנו נשימה, הבנו שהגענו מוקדם מידי ושזה הרגע להסתלק, נלך לים?? יש גשם מבול -ביטלנו את המחשבה הזאת. בעוד אנחנו מתלבטים לאן הולכים אמרו לנו שחייבים מוניטור לפני שהולכים, מוניטור תקין של 20 דקות.
עכשיו אם יש משהו שבישבילי ייזכר כקשה בלידה זה השלב הזה.. מוניטור תקין עושים או בשכיבה על הגב או על הצד, מה שמבחינתי ממש לא אפשרי!! אני רק בישיבה על הברכיים - מנח סייזה. טוב הסכימו לי איך שאני רוצה. הבעיה הייתה שמידי פעם שיש ציר אז המוניטור זז ואז זה לא תקין.. וככה עברו להם 50 דקות של סיוט. למרות שבאמצע גם צחקנו וקישקשנו. הבנו שכדי להשתחרר צריך לעשות הכל, האיש החזיק את המוניטור בזמן הצירים ולא נתן לו לזוז וככה הצלחנו. בסוף המוניטור עוד בדיקה- 1.5 ס"מ. הרופא לא מהסס לשאול אם רוצים סטריפים(ככה אומרים??) כמובן ששללנו עם חיוך על הפרצוף.חתימה על טופס שחרור. ויצאנו משם. אבל לאן?? אני הייתי חייבת איזה חדר שבו אני אוכל להיות משוחררת ולשבת על הריצפה ולהתהלך, אם תיהיה בו מקלחת זה יהיה הדבר הכי טוב. השעה כבר הייתה כמעט 11:00. עלינו קומה ואני התיישבתי באיזה מסדרון נידח ואמרתי לבחור שלי שגם פה זה טוב העיקר שיהיה שקט. הוא כמובן לא הסכים (לידי היו בדלי סיגריות, ריצפה מטונפת...) וזה הרגע שהתקשרנו לחברים חייפאים. כמובן שאף אחד לא בבית...
התקשרנו להורים, בעבודה שלי כבר דאגו אז איכשהו הם מצאו את הטלפון של ההורים והדאיגו גם אותם. כשצלצלנו כבר די הבינו שאנחנו באמצע התהליך. מפה לשם עלה רעיון של בית של חברים של ההורים שהוא 5 דק' נסיעה מרוטשילד. הבית ריק יש פרטיות, מקלחת וגם אוכל לאיש . נסענו להביא את המפתח. אני שוב בספסל האחורי, צירים תכופים כל 2 דקות ואררררררררררוכים. אני זוכרת את החבר הזה שהוא פרופסור בטכניון עושה לי שלום מחויך ואומר לנו "בהצלחה. יהיה טוב.". נסענו לשם התברברנו בדרך,. הגענו, לא מצאנו את הדירה עצמה, עוד צירים בחנייה, האיש מתזז בטירוף עם התיק, כדור פיזיו, אני רואה אותו עולה יורד דופק בדלתות... ואז מוצא. נכנסו לתוך הדירה איזה כיף. תפנית לכל השעה וחצי האחרונה. נכנסתי לאמבטייה, אין מים חמים - הדלקנו בויילר, הבחור המדהים שלי ממלא קומקומים...תוך כדי זה הוא שם יד על הגב, מנחם, מלטף שואל אם אני רעבה. נמצא בכל מקום, כאילו יש יותר ממנו בחדר. המסכן מרוב שהתרוצץ גם ניכווה (שפך מים רתוחים על היד) תוך כדי שהוא ממלא הוא עם קרחון שם לעצמו, בלי בכלל להתלונן ולדאוג לזה.
יצאתי מהמקלחת אמרתי לחמוד הזה שהוא יאכל משהו שיהיה לו אנרגיה. לי לא היה תאבון. יצאנו לחדר אחר, העברנו צירים בתלייה על האיש, תנועה, תזוזה. ואז
אז הנה אני שוב כותבת, פיצי ישנה..
הגענו לרוטשילד - עד שמצאנו חניה.. אני כבר ירדתי מהאוטו לא יכולתי להשאר בקופסא הזאת, בחוץ הייתה סיטואציה מצחיקה, צירים הגיעו והלכו תוך כדי זה שאני מנסה להתקדם לכניסה של הבי"ח... נראה לי שלעוברים ושבים באותו בוקר הייתה חוויה, נשענתי על איזו גדר, כלומר נתלתי עליה... אנשים כמובן שאלו אם אפשר לעזור, ואני בתוך הריכוז אומרת "לא הכל מצוין" ולא שוכחת "תודה."
הגענו לקומה שמונה. נכנסנו לחדר קבלה שמה עשו לי בדיקה שקבעה כי צוואר הרחם מחוק לגמרי, ראש בגובה (-2) ופתיחה של רק 1 ס"מ!!!!!!!!
לקחנו נשימה, הבנו שהגענו מוקדם מידי ושזה הרגע להסתלק, נלך לים?? יש גשם מבול -ביטלנו את המחשבה הזאת. בעוד אנחנו מתלבטים לאן הולכים אמרו לנו שחייבים מוניטור לפני שהולכים, מוניטור תקין של 20 דקות.
עכשיו אם יש משהו שבישבילי ייזכר כקשה בלידה זה השלב הזה.. מוניטור תקין עושים או בשכיבה על הגב או על הצד, מה שמבחינתי ממש לא אפשרי!! אני רק בישיבה על הברכיים - מנח סייזה. טוב הסכימו לי איך שאני רוצה. הבעיה הייתה שמידי פעם שיש ציר אז המוניטור זז ואז זה לא תקין.. וככה עברו להם 50 דקות של סיוט. למרות שבאמצע גם צחקנו וקישקשנו. הבנו שכדי להשתחרר צריך לעשות הכל, האיש החזיק את המוניטור בזמן הצירים ולא נתן לו לזוז וככה הצלחנו. בסוף המוניטור עוד בדיקה- 1.5 ס"מ. הרופא לא מהסס לשאול אם רוצים סטריפים(ככה אומרים??) כמובן ששללנו עם חיוך על הפרצוף.חתימה על טופס שחרור. ויצאנו משם. אבל לאן?? אני הייתי חייבת איזה חדר שבו אני אוכל להיות משוחררת ולשבת על הריצפה ולהתהלך, אם תיהיה בו מקלחת זה יהיה הדבר הכי טוב. השעה כבר הייתה כמעט 11:00. עלינו קומה ואני התיישבתי באיזה מסדרון נידח ואמרתי לבחור שלי שגם פה זה טוב העיקר שיהיה שקט. הוא כמובן לא הסכים (לידי היו בדלי סיגריות, ריצפה מטונפת...) וזה הרגע שהתקשרנו לחברים חייפאים. כמובן שאף אחד לא בבית...
התקשרנו להורים, בעבודה שלי כבר דאגו אז איכשהו הם מצאו את הטלפון של ההורים והדאיגו גם אותם. כשצלצלנו כבר די הבינו שאנחנו באמצע התהליך. מפה לשם עלה רעיון של בית של חברים של ההורים שהוא 5 דק' נסיעה מרוטשילד. הבית ריק יש פרטיות, מקלחת וגם אוכל לאיש . נסענו להביא את המפתח. אני שוב בספסל האחורי, צירים תכופים כל 2 דקות ואררררררררררוכים. אני זוכרת את החבר הזה שהוא פרופסור בטכניון עושה לי שלום מחויך ואומר לנו "בהצלחה. יהיה טוב.". נסענו לשם התברברנו בדרך,. הגענו, לא מצאנו את הדירה עצמה, עוד צירים בחנייה, האיש מתזז בטירוף עם התיק, כדור פיזיו, אני רואה אותו עולה יורד דופק בדלתות... ואז מוצא. נכנסו לתוך הדירה איזה כיף. תפנית לכל השעה וחצי האחרונה. נכנסתי לאמבטייה, אין מים חמים - הדלקנו בויילר, הבחור המדהים שלי ממלא קומקומים...תוך כדי זה הוא שם יד על הגב, מנחם, מלטף שואל אם אני רעבה. נמצא בכל מקום, כאילו יש יותר ממנו בחדר. המסכן מרוב שהתרוצץ גם ניכווה (שפך מים רתוחים על היד) תוך כדי שהוא ממלא הוא עם קרחון שם לעצמו, בלי בכלל להתלונן ולדאוג לזה.
יצאתי מהמקלחת אמרתי לחמוד הזה שהוא יאכל משהו שיהיה לו אנרגיה. לי לא היה תאבון. יצאנו לחדר אחר, העברנו צירים בתלייה על האיש, תנועה, תזוזה. ואז
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
גומות חן
ומה קרה אחר כך?
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 28 יוני 2006, 06:06
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_ב*
גומות חן
נו ..............
מוזר לכתוב לך הודעה תוך כדי לידה...
דיברתי עם יעל, היא נחמדה אבל בנתיים ניראה לי שנחכה לראות מה קורה עם הגן האנטרופוסופי שאותו אנחנו מעדיפים.
בי
מוזר לכתוב לך הודעה תוך כדי לידה...
דיברתי עם יעל, היא נחמדה אבל בנתיים ניראה לי שנחכה לראות מה קורה עם הגן האנטרופוסופי שאותו אנחנו מעדיפים.
בי
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
ואז מצאתי את עצמי בשלולית אדומה. (הרופא אמר שזה עלול לקרות עקב הבדיקות, שאני לא אדאג אבל כדאי להגיע.) התארגנו לאט, האיש סידר את הבית... לא נעים!! העברנו שם 3 שעות, שעברו כמו דקות... איך הזמן רץ כשעסוקים.
הגענו לרוטשילד, עלינו לקומה 8 שוב פעם את אותן שאלות, טפסים...אותן שאלות - שם, תאריך, תאריך ווסת אחרון, הריון תקין?? האיש ענה בסבלנות, ואני עם עיניים עצומות מברכת את הציר הבא.אני התפללתי שתיהיה פתיחה מעל 4 אני רוצה חדר לידה טבעי.... בדקו ואמרו 5.. שימחה גדולה אבל מה... צריך מוניטור 30 דקות תקין כדי להיכנס לחדר לידה טבעי, כיוון שאין שם מוניטור. חוברתי למוניטור, אני בישיבה על הריצפה, הניחו ליסדין כדי שלא יהיה ג'יפה ואנחנו בשלנו עם הנשימות, עם היד החמה על הגב.. ברקע אני שומעת שמגיעות עוד אחיות- כנראה שנכנסה משמרת בדיוק שהגענו. ושוב שואלים את אותן שאלות, אני כבר קצת חסרת סבלנות, אבל האיש אומר "שחררי אני דואג לזה, את תיהיה בשלך " אחר כך באים רופאים להגיד שלום ושואלים שוב את אותן שאלות. כמובן שזמן המוניטור התארך כי הוא זז בצירים. הכאב התגבר, נורא קשה לא לזוז בצירים ואני כבר קצת עצבנית, הורמונים משתוללים כמובן שזה לא היה בשליטתי, רגע אחד אני כועסת על האחות ורגע שני מבקשת סליחה. מי שספגה את זה הייתה הההההההההההההההמיילדת שלי המדהימה (נקראה לה המלאכית שלי) נתנה לי לשים על השפתיים שמן ארומטי תפוז - לפי הניסיון שלה (והוא רב)זה מזרז.אחרי 50 דקות, היא מציעה שנעבור לחדר לידה רגיל שם נתחיל ומידי פעם נעשה מוניטור אם הוא יהיה תקין נעבור לחדר הלידה הטבעי. השעה הייתה 15:00.
רעיון המקלחת כמובן היה מנצח, שוב ישבתי על הריצםה במקלחת, רגשי האשמה על ביזבוז המים עברו לי בראש אבל כמובן שנעלמו עם הציר הבא, מים חמים זה פשוט בשבילי היה אפידורל טבעי.התחלנו להשתחרר קצת, הוצאת קולות נמוכים, כאילו אנחנו שוב בבית של החבר בפרטיות שלנו, ברקע אני זוכרת נשים אחרות צועקות, ואני מודה להן שאני לא לבד ואנחנו ביחד בחוויה. אחרי חצי שעה, בדיקת מוניטור תקין תוך כדי השענות על הכדור( איך לא חשבו על זה קודם...בדיקה הראתה פתיחה של 8!!! התקדמות מאוד טובה ככה המלאכית אמרהעברנו לחדר הטבעי.
הגענו לרוטשילד, עלינו לקומה 8 שוב פעם את אותן שאלות, טפסים...אותן שאלות - שם, תאריך, תאריך ווסת אחרון, הריון תקין?? האיש ענה בסבלנות, ואני עם עיניים עצומות מברכת את הציר הבא.אני התפללתי שתיהיה פתיחה מעל 4 אני רוצה חדר לידה טבעי.... בדקו ואמרו 5.. שימחה גדולה אבל מה... צריך מוניטור 30 דקות תקין כדי להיכנס לחדר לידה טבעי, כיוון שאין שם מוניטור. חוברתי למוניטור, אני בישיבה על הריצפה, הניחו ליסדין כדי שלא יהיה ג'יפה ואנחנו בשלנו עם הנשימות, עם היד החמה על הגב.. ברקע אני שומעת שמגיעות עוד אחיות- כנראה שנכנסה משמרת בדיוק שהגענו. ושוב שואלים את אותן שאלות, אני כבר קצת חסרת סבלנות, אבל האיש אומר "שחררי אני דואג לזה, את תיהיה בשלך " אחר כך באים רופאים להגיד שלום ושואלים שוב את אותן שאלות. כמובן שזמן המוניטור התארך כי הוא זז בצירים. הכאב התגבר, נורא קשה לא לזוז בצירים ואני כבר קצת עצבנית, הורמונים משתוללים כמובן שזה לא היה בשליטתי, רגע אחד אני כועסת על האחות ורגע שני מבקשת סליחה. מי שספגה את זה הייתה הההההההההההההההמיילדת שלי המדהימה (נקראה לה המלאכית שלי) נתנה לי לשים על השפתיים שמן ארומטי תפוז - לפי הניסיון שלה (והוא רב)זה מזרז.אחרי 50 דקות, היא מציעה שנעבור לחדר לידה רגיל שם נתחיל ומידי פעם נעשה מוניטור אם הוא יהיה תקין נעבור לחדר הלידה הטבעי. השעה הייתה 15:00.
רעיון המקלחת כמובן היה מנצח, שוב ישבתי על הריצםה במקלחת, רגשי האשמה על ביזבוז המים עברו לי בראש אבל כמובן שנעלמו עם הציר הבא, מים חמים זה פשוט בשבילי היה אפידורל טבעי.התחלנו להשתחרר קצת, הוצאת קולות נמוכים, כאילו אנחנו שוב בבית של החבר בפרטיות שלנו, ברקע אני זוכרת נשים אחרות צועקות, ואני מודה להן שאני לא לבד ואנחנו ביחד בחוויה. אחרי חצי שעה, בדיקת מוניטור תקין תוך כדי השענות על הכדור( איך לא חשבו על זה קודם...בדיקה הראתה פתיחה של 8!!! התקדמות מאוד טובה ככה המלאכית אמרהעברנו לחדר הטבעי.
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
חזרתי למקלחת!!! למים החמים, לישיבה על הברכיים וההתכנסות שלי בתוך עצמי עם היד החמה, הצירים הלכו והתחזקו אויתם גם הצעקות כמו חיה בג'ונגל... ללא עכבות. עיניים עצומות, ריכוז גבוה במה שמתרחש לי בגוף. הכאב מגיע ומתרכז בגב התחתון ואז אחרי דקה (?) חולף. המלאכית נמצאת איתנו אבל רק מתבוננת, נמצאת שם אבל כמעט ולא מרגישים בה, מידי פעם אני פוקחת עיניים ורואה את הרגליים שלה ומיד סוגרת שוב, יודעת שהיא שם כשאצטרך.
ברגעים האלה אומרים שאסור לחשוב רציונלי מה קורה אלא לחוות, להתחבר לעצמך רגשית ולא שיכלית אחרת התהליך יכול להתעכב, להעצר...
פתאום עם אחד מהצירים החזקים התחלתי לפחד ממה שיבוא, הרי אין לי מושג איך יהיו צירי הלחץ וזה נשמע לי שזה יהיה יותר קשה וכואב (לפי השם)האיש היה שם כדי להקשיב ולתמוךומהר החזיר אותי לתהליך הנשימות, הריכוז ולסלק את הפחדים והמחשבות. המלאכית מציעה שנשתמש בקולות נמוכים...
אחרי חצי שעה המלאכית מציעה שנשנה תנוחה, לי זה נשמע רעיון ממש גרוע אבל היא אומרת שכאי לשנות על מנת לקדם את הלידה.
מוניטור קצר מראה שהכל תקין והבדיקה מראה 9 ס"מ ושוליים דקים.עדיין לא פקעו המים אז היא מציעה לפקוע אותם אבל אנחנו מרגישים שנצליח לבד.
שעה נוספת עוברת לה עם קצת מקלחת, תנועה... בדיקה שוב מראה שאיןם שינוי.שכיבה על הצד המלאכית פוקעת את המים, שטף של מים חמימים יוצא, זה נעים כמו האמבטיה. בדיקה נוספת- פתיחה מלאה.
השעה הייתה 19:00 מוניטור נוסף מראה שהכל תקין והמלאכית מסבירה שעכשיו יתכילו צירי הלחץ!!!
הייתי על המיטה בשכיבה על הגב, סדין קשור מאחורי הראש, את רגל ימין האיש מחזיק ולוחצת חזזזזזזזזזזזזזק חזזזזזזזזזזזזזזק.
מוניטור נוסף הראה כי אין דופק (שלב זה לא ידוע לי כי הייתי עסוקה בציר הלחץ) מחפשים ומחפשים ולא מוצאים.
תוך כדי הצירים נכנסו לחדר שתי דמויות נוספות- רופא ומיילדת נוספת, הרופא נכנס בלי להציג את עצמו, בתוך שניה האוירה השתנתה. מאוירה רגועה לאווירה לחוצה. "שלום אני הרופא התורן, אני עכשיו אחראי כאן... תסתכלי עלי" ואני עונה לו: "אני מקשיבה אבל עסוקה כרגע אז לא יכולה להסתכל אלייך".
והוא ממשיך: "אנחנו מתכוננים ללידת ווקום, העובר במצוקה, אין דופק וצריך להוציא"
אני מסתכלת על האיש ועל המלאכית שלי. המלאכית אומרת לו: "תן לנו עוד כמה נסיונות אם לא נצליח אתה מקבל אישור" תוך כדי זה היא פונה אלי ומסבירה לי ללחוץ חזק עד שהיא תגיד להפסיק. הכניסה אותי למעיין לחץ בריא כזה, שיהיה לי אדרנלין ללחוץ.PUSH אחרון כדי להצליח כמו שרצינו. רגל אחת אצל האיש רגל שנייה אצל המיילדת שהגיעה עם הרופא והמלאכית עוזרת לי, אני עם הסדין מושכת ודוחפת כמו........ לא יודעת אם אתן יכולות לדמיין אבל זה היה ג'ונגל.
ההרגשה היא לחץ אדיר כלפי מטה, ללא כאב רק לחץ, אני קצת מאבדת שליטה ואומרת לאיש בדאגה תגיד מה קורה אני לא מבינה...והאיש אומר הנה הראש, לחיצה נוספת והמלאכית נותנת לי להרגיש את הראש, חלק ורך וחם.עוד לחיצה נוספת ותוך רגע אני אמא. המלאכית משפשפת ואומרת יש לכם בת. אחרי כמה שניות מניחים לי אותה על החזה, קטנה ומתוקה. איך שהקטנה יצאה הרופא והמיילדת נעלמו כלא היו והאוירה חזרה להיות קסומה ורגועה.
אחרי 2 דקות מגיעה המיילדת הנוספת ואומרת שהיא צריכה לקחת אותה כי היא הייתה במצוקה. אני והאיש מתנגדים והמלאכית אומרת אין צורך אפגר10.
וככה אנחנו ברגעי משפחה ראשונים. אני מבקשת שהמלאכית תעביר את הקטנה לאיש כדי שנוציא את השילייה. גם זה עבר בקלות. הכל תקין.
מחזירים לי את הקטנה- להנקה. הרגע לו חיכיתי. כל כך טבעי לה הפעולה הזאת והיא מלמדת אותי. יונקת כשעה וחצי (הייתה רעבה)
בזמן הזה מצאנו רגע לשים מוסיקה מה שעד אותו רגע לא חשבנו עליו, ופתאום שנינו מסתכלים אחד על השני ואומרים "מה זה היה ה 16 שעות המטורפות האלה?!! פתאום היה לנו רגע לעצור ולחשוב.
ב-19:30 נעשינו אבאמא לגוזלית ששקלה 2.595.
ברגעים האלה אומרים שאסור לחשוב רציונלי מה קורה אלא לחוות, להתחבר לעצמך רגשית ולא שיכלית אחרת התהליך יכול להתעכב, להעצר...
פתאום עם אחד מהצירים החזקים התחלתי לפחד ממה שיבוא, הרי אין לי מושג איך יהיו צירי הלחץ וזה נשמע לי שזה יהיה יותר קשה וכואב (לפי השם)האיש היה שם כדי להקשיב ולתמוךומהר החזיר אותי לתהליך הנשימות, הריכוז ולסלק את הפחדים והמחשבות. המלאכית מציעה שנשתמש בקולות נמוכים...
אחרי חצי שעה המלאכית מציעה שנשנה תנוחה, לי זה נשמע רעיון ממש גרוע אבל היא אומרת שכאי לשנות על מנת לקדם את הלידה.
מוניטור קצר מראה שהכל תקין והבדיקה מראה 9 ס"מ ושוליים דקים.עדיין לא פקעו המים אז היא מציעה לפקוע אותם אבל אנחנו מרגישים שנצליח לבד.
שעה נוספת עוברת לה עם קצת מקלחת, תנועה... בדיקה שוב מראה שאיןם שינוי.שכיבה על הצד המלאכית פוקעת את המים, שטף של מים חמימים יוצא, זה נעים כמו האמבטיה. בדיקה נוספת- פתיחה מלאה.
השעה הייתה 19:00 מוניטור נוסף מראה שהכל תקין והמלאכית מסבירה שעכשיו יתכילו צירי הלחץ!!!
הייתי על המיטה בשכיבה על הגב, סדין קשור מאחורי הראש, את רגל ימין האיש מחזיק ולוחצת חזזזזזזזזזזזזזק חזזזזזזזזזזזזזזק.
מוניטור נוסף הראה כי אין דופק (שלב זה לא ידוע לי כי הייתי עסוקה בציר הלחץ) מחפשים ומחפשים ולא מוצאים.
תוך כדי הצירים נכנסו לחדר שתי דמויות נוספות- רופא ומיילדת נוספת, הרופא נכנס בלי להציג את עצמו, בתוך שניה האוירה השתנתה. מאוירה רגועה לאווירה לחוצה. "שלום אני הרופא התורן, אני עכשיו אחראי כאן... תסתכלי עלי" ואני עונה לו: "אני מקשיבה אבל עסוקה כרגע אז לא יכולה להסתכל אלייך".
והוא ממשיך: "אנחנו מתכוננים ללידת ווקום, העובר במצוקה, אין דופק וצריך להוציא"
אני מסתכלת על האיש ועל המלאכית שלי. המלאכית אומרת לו: "תן לנו עוד כמה נסיונות אם לא נצליח אתה מקבל אישור" תוך כדי זה היא פונה אלי ומסבירה לי ללחוץ חזק עד שהיא תגיד להפסיק. הכניסה אותי למעיין לחץ בריא כזה, שיהיה לי אדרנלין ללחוץ.PUSH אחרון כדי להצליח כמו שרצינו. רגל אחת אצל האיש רגל שנייה אצל המיילדת שהגיעה עם הרופא והמלאכית עוזרת לי, אני עם הסדין מושכת ודוחפת כמו........ לא יודעת אם אתן יכולות לדמיין אבל זה היה ג'ונגל.
ההרגשה היא לחץ אדיר כלפי מטה, ללא כאב רק לחץ, אני קצת מאבדת שליטה ואומרת לאיש בדאגה תגיד מה קורה אני לא מבינה...והאיש אומר הנה הראש, לחיצה נוספת והמלאכית נותנת לי להרגיש את הראש, חלק ורך וחם.עוד לחיצה נוספת ותוך רגע אני אמא. המלאכית משפשפת ואומרת יש לכם בת. אחרי כמה שניות מניחים לי אותה על החזה, קטנה ומתוקה. איך שהקטנה יצאה הרופא והמיילדת נעלמו כלא היו והאוירה חזרה להיות קסומה ורגועה.
אחרי 2 דקות מגיעה המיילדת הנוספת ואומרת שהיא צריכה לקחת אותה כי היא הייתה במצוקה. אני והאיש מתנגדים והמלאכית אומרת אין צורך אפגר10.
וככה אנחנו ברגעי משפחה ראשונים. אני מבקשת שהמלאכית תעביר את הקטנה לאיש כדי שנוציא את השילייה. גם זה עבר בקלות. הכל תקין.
מחזירים לי את הקטנה- להנקה. הרגע לו חיכיתי. כל כך טבעי לה הפעולה הזאת והיא מלמדת אותי. יונקת כשעה וחצי (הייתה רעבה)
בזמן הזה מצאנו רגע לשים מוסיקה מה שעד אותו רגע לא חשבנו עליו, ופתאום שנינו מסתכלים אחד על השני ואומרים "מה זה היה ה 16 שעות המטורפות האלה?!! פתאום היה לנו רגע לעצור ולחשוב.
ב-19:30 נעשינו אבאמא לגוזלית ששקלה 2.595.
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי מתוקה אחלה סיפור לידה,( וגם אחלה תוצאה)..
את עוד מחפשת גן?
קיבלתי מכתב מדיאדה שהם מקימים גן בפרדס חנה ונשמע לי ממש אחלה,
יש להם פגישת היכרות ביום ה' 17.5 ב 20:30
מה שתפס אותי זה שהם נותנים הדרכות להורים וגם מקפידים מאוד על תזונה נכונה בגן.
אז אם בא לך תכתבי לי ואני ארשום לך פרטי התקשרות..
את עוד מחפשת גן?
קיבלתי מכתב מדיאדה שהם מקימים גן בפרדס חנה ונשמע לי ממש אחלה,
יש להם פגישת היכרות ביום ה' 17.5 ב 20:30
מה שתפס אותי זה שהם נותנים הדרכות להורים וגם מקפידים מאוד על תזונה נכונה בגן.
אז אם בא לך תכתבי לי ואני ארשום לך פרטי התקשרות..
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 28 יוני 2006, 06:06
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_ב*
גומות חן
יש גן אנטרופוסופי באלוני יצחק, קצת רחוק אבל ניראה לנו מתאים. בנתיים אין להם עדיין צוות ברור לשנה הבאה. אם את רוצה טלפון תגידי (איו לי מולי כרגע).
אני הולכת להמשיך לקרוא את סיפור הלידה שלך
אני הולכת להמשיך לקרוא את סיפור הלידה שלך
-
- הודעות: 566
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2005, 14:42
- דף אישי: הדף האישי של ר_ו_ב_י_נ_א*
גומות חן
היי
באתי להזמין אותך ל גן חברים פרדס חנה 2007 .
באתי להזמין אותך ל גן חברים פרדס חנה 2007 .
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
הי מותק
ברכות לכבוד הלידה של הבובונת שלכם
אכן יצירת מופת
אלף נשיקות מאיתנו
ברכות לכבוד הלידה של הבובונת שלכם
אכן יצירת מופת
אלף נשיקות מאיתנו
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
הי אהובה
מחר בבוקר חשבתי אולי נעביר פה קצת זמן איכות בגינתי
גם ככה תיקי ושוש צריכות אוויר ואחר כך אם יבוא לך ניקח מונית לגן
לגבי השיאצו יצא שאם כל המתנות נהייתי קצת לחוצה בכסף
עדיין ממש בא לי,בקרוב אינשאלה.
נדבר בבוקר
נשיקות ולילה טוב
מחר בבוקר חשבתי אולי נעביר פה קצת זמן איכות בגינתי
גם ככה תיקי ושוש צריכות אוויר ואחר כך אם יבוא לך ניקח מונית לגן
לגבי השיאצו יצא שאם כל המתנות נהייתי קצת לחוצה בכסף
עדיין ממש בא לי,בקרוב אינשאלה.
נדבר בבוקר
נשיקות ולילה טוב
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי מותק רק עכשיו ראיתי..
לא הייתי במפגש כי רחוק לי פרדס חנה.
כבר נרשמנו לגן בזכרון ( זה שסיפרתי לך עליו שהוא עד 16:30 )
מה שכן הייתי בדיאדה והיתה שם אמא אחת שמאוד התרשמה.
בקשר לגן אני מאמינה שאני פשוט אוציא אותה קודם.
מה שלומכם חוץ מזה?
באמת צריך להפגש...
לא הייתי במפגש כי רחוק לי פרדס חנה.
כבר נרשמנו לגן בזכרון ( זה שסיפרתי לך עליו שהוא עד 16:30 )
מה שכן הייתי בדיאדה והיתה שם אמא אחת שמאוד התרשמה.
בקשר לגן אני מאמינה שאני פשוט אוציא אותה קודם.
מה שלומכם חוץ מזה?
באמת צריך להפגש...
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
גומות חן
וואו 2700????????? איזה טירוף הם לא נורמלים.
ואנחנו נבוא,מבטיחה , מאוד רוצות רק קצת קשה לנו כרגע למצוא את הזמן..
ואנחנו נבוא,מבטיחה , מאוד רוצות רק קצת קשה לנו כרגע למצוא את הזמן..
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי זאת אני
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
היה אחלה,מחר אצל מיכל גוטמן,ליד בי"ס חקלאי אבל אני לא אהיה.
אם בא לך בואי אלי בבוקר בדרך אם תלכי או שאעבור אלייך בדרך לפיזיו
נשיקות
אם בא לך בואי אלי בבוקר בדרך אם תלכי או שאעבור אלייך בדרך לפיזיו
נשיקות
גומות חן
יש לנו כיסא שמתאים למושב האחורי של האופניים.
היה בשימוש מספר פעמים אבל מאובק להפליא.
אנחנו גרים בשרון.
היה בשימוש מספר פעמים אבל מאובק להפליא.
אנחנו גרים בשרון.
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
אירית
מקווה שתכנסי לדף הזה שוב
איך אני אוכל להשיג אותך? איפה בשרון את גרה??
מקווה שתכנסי לדף הזה שוב
איך אני אוכל להשיג אותך? איפה בשרון את גרה??
-
- הודעות: 566
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2005, 14:42
- דף אישי: הדף האישי של ר_ו_ב_י_נ_א*
גומות חן
הי
קיבלתי כמה הצעות, אני מחפשת טיולון בשביל אמא שלי ביפו, ויש לה כל מיני תנאים. כרגע יש לנו הצעה לברטר עם הפלא ופלא - אם הוא לא יתאים לה אשמח להעביר לך אותו.
בנוסף, צילי מוכרת:
טיולון סיטי ספורט של גראקו במחיר סמלי של 50 שקלים. הוא במצב שמיש ביותר אבל לא חדש דנדש. זה נחשב לאחד הטיולונים הכי טובים שיש. הוא מאוד קל,מתקפל ביד אחת. אפשר להוריד את הכיסויים לשטיפה במכונת הכביסה. אנחנו מאוד נהנינו ממנו. אני נמצאת בצפון תל אביב, 0526159996 או [email protected]. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!
וגם Hilla Kr (27.05.2007 10:55):
_בטיולון מטריה. אלו הכי הכי פשוטים. כמו של החרדים. שמתקפלים לגמרי. יש צלון ויש רצועת כתף לנשיאה. אי אפשר להשכיב, לא מרופד.
צבע ירוק (זרחני משהו) האבזור בכתום.
חשבתי על משהו כמו 80 ש"ח._
קיבלתי את המייל
עידו מאבד סבלנות אז אני חייבת לסיים נדבר בהמשך
קיבלתי כמה הצעות, אני מחפשת טיולון בשביל אמא שלי ביפו, ויש לה כל מיני תנאים. כרגע יש לנו הצעה לברטר עם הפלא ופלא - אם הוא לא יתאים לה אשמח להעביר לך אותו.
בנוסף, צילי מוכרת:
טיולון סיטי ספורט של גראקו במחיר סמלי של 50 שקלים. הוא במצב שמיש ביותר אבל לא חדש דנדש. זה נחשב לאחד הטיולונים הכי טובים שיש. הוא מאוד קל,מתקפל ביד אחת. אפשר להוריד את הכיסויים לשטיפה במכונת הכביסה. אנחנו מאוד נהנינו ממנו. אני נמצאת בצפון תל אביב, 0526159996 או [email protected]. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!
וגם Hilla Kr (27.05.2007 10:55):
_בטיולון מטריה. אלו הכי הכי פשוטים. כמו של החרדים. שמתקפלים לגמרי. יש צלון ויש רצועת כתף לנשיאה. אי אפשר להשכיב, לא מרופד.
צבע ירוק (זרחני משהו) האבזור בכתום.
חשבתי על משהו כמו 80 ש"ח._
קיבלתי את המייל
עידו מאבד סבלנות אז אני חייבת לסיים נדבר בהמשך
גומות חן
מתנצלת.שכחתי לכתוב איך.
אני ממושב עין ורד
אשמח אם תתקשרי אלי 054-7757310
אני ממושב עין ורד
אשמח אם תתקשרי אלי 054-7757310
-
- הודעות: 343
- הצטרפות: 17 אפריל 2006, 20:31
- דף אישי: הדף האישי של אמא_נמש*
גומות חן
הי מותק
בפיזיו היה טוב.לגבי יום ה' אני מאד אשמח ללכת לים.
גם היום הייתי מאד שמחה ללכת לים או למעיין על אף השפיכות שאני שרויה בא.
אם אני אראה שזה קורה ארים לך טלפון להזמין
ביי נשיקות
בפיזיו היה טוב.לגבי יום ה' אני מאד אשמח ללכת לים.
גם היום הייתי מאד שמחה ללכת לים או למעיין על אף השפיכות שאני שרויה בא.
אם אני אראה שזה קורה ארים לך טלפון להזמין
ביי נשיקות
-
- הודעות: 24
- הצטרפות: 06 יוני 2007, 20:04
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_בר*
גומות חן
שלום גומות!
אני מגיעה לפרדס חנה ביום א' ואשמח להביא צנצנות - נשארו לי בערך 10 מהן - ולהשאיר אצל מישהי שם שתבואי לקחת. מתאים?
אני מגיעה לפרדס חנה ביום א' ואשמח להביא צנצנות - נשארו לי בערך 10 מהן - ולהשאיר אצל מישהי שם שתבואי לקחת. מתאים?
-
- הודעות: 24
- הצטרפות: 06 יוני 2007, 20:04
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_בר*
גומות חן
אני בכל זאת השארתי לך שקית עם צנצנות אצל חברה שלי בחצר, ואת מוזמנת לקחת אותה משם (אם את רוצה). זה אצל אורית אור, רחוב גוש חלב 18, מצד שמאל של הבית יש מרפסת ומתחתיה מגרעת עם כמה גרוטאות, אופניים ושקית לבנה עם צנצנות. אורית יודעת שמישהי יכולה לבוא לקחת את זה... לחיי המיחזור .
-
- הודעות: 324
- הצטרפות: 31 מרץ 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_שחר*
גומות חן
נשאר עוד המון צמר
תשאירי לי טלפון ונתאם
תשאירי לי טלפון ונתאם
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
גומות חן
הדובה הגדולה גרה ברחוב מגד, אחרי שנגמר הכביש מצד ימין, יש שלט ליד הבית. תנסי בבוקר, היא בדרך כלל שם. אח"הצ נדמה לי שהיא בדרך כלל בים.
-
- הודעות: 324
- הצטרפות: 31 מרץ 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_שחר*
גומות חן
אני מנטף, ליד ירושלים
אודיע לך אם וכאשר אני מגיעה לאזורך.
אם את מתקרבת עלי לפעמים, את מוזמנת לתאם
אודיע לך אם וכאשר אני מגיעה לאזורך.
אם את מתקרבת עלי לפעמים, את מוזמנת לתאם
-
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
גומות חן
סתם קוריוז (אולי את כבר יודעת), יש מקום בשם "גומות חן" בקיבוץ גן שמואל, מקום לאמהות ותינוקות עד גיל זחילה.
הצחיק אותי לראות את הניק הזה, אז נכנסתי לספר
הצחיק אותי לראות את הניק הזה, אז נכנסתי לספר
-
- הודעות: 324
- הצטרפות: 31 מרץ 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_שחר*
גומות חן
נטף זה בערך רבע שעה מבית-זית
ליד או לא ליד זה עניין יחסי.
הצמר, בכל אופן, נגמר
ליד או לא ליד זה עניין יחסי.
הצמר, בכל אופן, נגמר
-
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
גומות חן
המקום צמוד ל"טיפה אחרת"
צריך להתקשר והשאיר פרטים, הם יחזרו אלייך.
אין לי את המספר לידי, אבל נסי להשיג את הטלפון של ד"ר זוהר שלו (אולי דרך אתר מכבי, רופאת ילדים) ודברי איתה.
צריך להתקשר והשאיר פרטים, הם יחזרו אלייך.
אין לי את המספר לידי, אבל נסי להשיג את הטלפון של ד"ר זוהר שלו (אולי דרך אתר מכבי, רופאת ילדים) ודברי איתה.
-
- הודעות: 53
- הצטרפות: 09 פברואר 2006, 18:36
- דף אישי: הדף האישי של אנאמה_מילר*
גומות חן
הי. נעים להכיר. אם זה לניקיונות חד פעמיים שכאלה אוכל לתת לך עוד 2 מספרי טלפונים אם זה עדיין אקטואלי.
אני "במייל" [email protected] או בטלפון 050-4790536
אני "במייל" [email protected] או בטלפון 050-4790536
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
החלטתי לכתוב כאן בדפבית מהרהורי ליבי... מקווה שמי שתקרא תוכל לתת עצה שחת או שתיים. לא מצאתי דף פעיל בנושא שלי הוא מאוד חםםםםםםםםםםםםםםם!!
הקטנה שלי בת שנה ותשעה חודשים... אף פעם לא הייתה מהתינוקות שישנים. נראה לי שאת מספר הפעמים שישנו לילה שלם אפשר לספור על אולי שתי ידיים.
מאז שנולדה עשינו הכל כדי להרדים (חוץ מאת שיטת 5 הדקות שאלי לא מדברת בכלל). מוכרחה להגיד שהאיש כן היה רוצה לנסות. עברנו הרבה שינויים מבחינת השינה. פעם הקטנה ישנה איתנו במיטה, אחר כך כשזה הפך להיות קשה מאוד וכל הזמן ציצי.... בגיל שנה וחמישה חודשים (נראה לי) הפסקנו הנקת לילה והיא עברה למיטה הצמודה אלינו. אוהבת את המיטה. אבל אז במקום שיפור עברנו לערות מלאה של 2-3 שעות באמצע הלילה. בהתחלה היא הייתה חוזרת אלינו למיטה ואחר כך פשוט החלטנו להפריד כוחות ואם ערות אז כל אחד במיטתו. כמובן שאני לא מסוגלת לישון כשהיא ערה. למרות שלא בוכה . כשכן הייתה בוכה לא השארנו אותה לבכות היינו איתה, מלטפים , מנשקים, מדברים ומסבירים שלילה ועייפים וצריך לישון.
לפני חודש וחצי עברנו חדר והיא נשארה בחדר הגדול שלנו. היה יותר "קל" לצאת מאשר להוציא.... הרגיש יותר נכון.
אני חייבת להגיד שהקטנה אוהבת מאוד את המיטה שלה אחרי הנקת לילה היא מבקשת ללכת למיטה ולישון עם הבובת כלב. והיא גם מאוד אוהבת את החדר החדש ונהנת להיות בו ולהראות לכולם את החדר שלה עם המשחקים.
ההרדמות לפני השינה לוקחת זמן - אמבטיה, סיפורים, הנקה.... ליטופים. ואז אני יוצאת מהחדר והיא קוראת לי הרוצה לשתות, וליטוף ונשיקה ושיר..... ולפעמים גם מבקשת פיפי... בדרך כלל רוצה פשוט עוד דרך שנהיה יחד. אבל שוב אין בכי והכל תהליך שהוא בא בטוב.
הבעיה היא הלילות. פשוט מתעוררת ולא נרדמת שוב . יכולה לקום בשתיים (כמו הלילה האחרון וגם אלה שלפניו - לא כל יום)ופשוט לקרוא לי, ולבקש מים, וליטוף ולהיות ערה. ואז אני חוזרת למיטה ואחרי 20 דקות כשאני כבר חושבת שזהו אפשר לנסות לחזור לישון היא קוראת לי שוב. וככה אתמול זה נמשך מ 02:15 עד 04:00. ואז חשבתי טוב לפחות עכשיו נישן 3-4 שעות. בשעה 05:20 היא קמה שוב. אני נשברתי והבאתי אותה אלינו. ואז ישנו עד 07:30. קמים כמו סמרטוטים... הורים משומשים אני קוראת לזה. עייפים בטירוף ולא מבינים למה?!! שיניים? קר?חם?חלומות?? הכל יכול להיות אבל שיניים לא נראה כי לא מציק , קר/חם?? כבר נמאס לחפש סיבות אני רוצה רעיונות ולא חמש הדקות!!!
אשמח לקבל רעיונות מניסיון של אחרים ו/או שנפתח דף לדיון בנושא כי לי הוא קשה ומעייף.
הולכת לישון שנ"צ
הקטנה שלי בת שנה ותשעה חודשים... אף פעם לא הייתה מהתינוקות שישנים. נראה לי שאת מספר הפעמים שישנו לילה שלם אפשר לספור על אולי שתי ידיים.
מאז שנולדה עשינו הכל כדי להרדים (חוץ מאת שיטת 5 הדקות שאלי לא מדברת בכלל). מוכרחה להגיד שהאיש כן היה רוצה לנסות. עברנו הרבה שינויים מבחינת השינה. פעם הקטנה ישנה איתנו במיטה, אחר כך כשזה הפך להיות קשה מאוד וכל הזמן ציצי.... בגיל שנה וחמישה חודשים (נראה לי) הפסקנו הנקת לילה והיא עברה למיטה הצמודה אלינו. אוהבת את המיטה. אבל אז במקום שיפור עברנו לערות מלאה של 2-3 שעות באמצע הלילה. בהתחלה היא הייתה חוזרת אלינו למיטה ואחר כך פשוט החלטנו להפריד כוחות ואם ערות אז כל אחד במיטתו. כמובן שאני לא מסוגלת לישון כשהיא ערה. למרות שלא בוכה . כשכן הייתה בוכה לא השארנו אותה לבכות היינו איתה, מלטפים , מנשקים, מדברים ומסבירים שלילה ועייפים וצריך לישון.
לפני חודש וחצי עברנו חדר והיא נשארה בחדר הגדול שלנו. היה יותר "קל" לצאת מאשר להוציא.... הרגיש יותר נכון.
אני חייבת להגיד שהקטנה אוהבת מאוד את המיטה שלה אחרי הנקת לילה היא מבקשת ללכת למיטה ולישון עם הבובת כלב. והיא גם מאוד אוהבת את החדר החדש ונהנת להיות בו ולהראות לכולם את החדר שלה עם המשחקים.
ההרדמות לפני השינה לוקחת זמן - אמבטיה, סיפורים, הנקה.... ליטופים. ואז אני יוצאת מהחדר והיא קוראת לי הרוצה לשתות, וליטוף ונשיקה ושיר..... ולפעמים גם מבקשת פיפי... בדרך כלל רוצה פשוט עוד דרך שנהיה יחד. אבל שוב אין בכי והכל תהליך שהוא בא בטוב.
הבעיה היא הלילות. פשוט מתעוררת ולא נרדמת שוב . יכולה לקום בשתיים (כמו הלילה האחרון וגם אלה שלפניו - לא כל יום)ופשוט לקרוא לי, ולבקש מים, וליטוף ולהיות ערה. ואז אני חוזרת למיטה ואחרי 20 דקות כשאני כבר חושבת שזהו אפשר לנסות לחזור לישון היא קוראת לי שוב. וככה אתמול זה נמשך מ 02:15 עד 04:00. ואז חשבתי טוב לפחות עכשיו נישן 3-4 שעות. בשעה 05:20 היא קמה שוב. אני נשברתי והבאתי אותה אלינו. ואז ישנו עד 07:30. קמים כמו סמרטוטים... הורים משומשים אני קוראת לזה. עייפים בטירוף ולא מבינים למה?!! שיניים? קר?חם?חלומות?? הכל יכול להיות אבל שיניים לא נראה כי לא מציק , קר/חם?? כבר נמאס לחפש סיבות אני רוצה רעיונות ולא חמש הדקות!!!
אשמח לקבל רעיונות מניסיון של אחרים ו/או שנפתח דף לדיון בנושא כי לי הוא קשה ומעייף.
הולכת לישון שנ"צ
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
מתוקה שלי, מי יענה לך פה? נסי איך הילד שלכם נרדם או הרדמת תינוקות . אני מקוה שהצלחתי.
וחוץ מזה רציתי מזמן להגיד שהיה ממש כיף אצלכם, גם לנו וגם לתמר. ואולי נעשה שוב בשבוע הבא? אם מתאים, או שתבואו אלינו?
ומנסיוני הדל: כשפיצי מתעוררת בלילה ולא מצליחה לחזור לשיון הדבר היחיד שעוזר זה שאני הולכת לשכב בסלון והיא שוכבת עלי וככה נרדמות (עם ציצי כמובן אבל נראה לי שלך זה יצליח גם בלי ). אמנם באסה לצאת מהמיטה אבל לפחות ככה אנחנו ישנות. אולי תנסי לשכב איתה איפה שהיא יונקת ולישון שם?
אולי אחרי כמה פעמים כאלה היא תרגיש שאת בכל מקרה נמצאת שם איתה ולא צריך להחזיק אותך ערה לידה ותחזור לישון רצוף.....
וחוץ מזה רציתי מזמן להגיד שהיה ממש כיף אצלכם, גם לנו וגם לתמר. ואולי נעשה שוב בשבוע הבא? אם מתאים, או שתבואו אלינו?
ומנסיוני הדל: כשפיצי מתעוררת בלילה ולא מצליחה לחזור לשיון הדבר היחיד שעוזר זה שאני הולכת לשכב בסלון והיא שוכבת עלי וככה נרדמות (עם ציצי כמובן אבל נראה לי שלך זה יצליח גם בלי ). אמנם באסה לצאת מהמיטה אבל לפחות ככה אנחנו ישנות. אולי תנסי לשכב איתה איפה שהיא יונקת ולישון שם?
אולי אחרי כמה פעמים כאלה היא תרגיש שאת בכל מקרה נמצאת שם איתה ולא צריך להחזיק אותך ערה לידה ותחזור לישון רצוף.....
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
אוי איזה קטע, רק עכשיו ראיתי שכתבת לי היום....
גומות חן
שלום לך, יש לי מנשא כזה במצב חדש לחלוטין כי הילדה התחילה ללכת בגיל מאד (מאד!) מוקדם ותמיד העדיפה הליכה על מנשא או עגלה, גם ב"טרקים", השתמשנו בו אולי חצי שעה פעמיים. הצבע צהוב, אני לא יודעת כמה סביר לדרוש. את יכולה לענות לי כאן כי אין לי דף בית. כל טוב, טלי
גומות חן
לגבי הלילות - הם כל כך מוכרים לי - יכולה לספר לך משני הגדולים שזה עובר (אצלנו) בסביבות גיל 3 - וגם שנפסקות שינות הצהרים, היום היא מתעייפת בשבע בערב ונרדמת תוך שניות. כן כדאי לבדוק כיוונים של דום נשימה בשינה, כינים, תולעים בפי הטבעת, רפלקוס ושט קיבה ודברים דומים המחמירים בלילה. שמחה לספר שהשלישית, ישנה לילות מלאים מגיל חודשיים (בת 4 חודשים עכשיו) אבל גם זה עוד עשוי להשתנות. אני הרגשתי גם שההתמודדות שלי עם הלילות משתפרת שיכולתי לדבר עימה יותר 0שיפור השפה) ולהסביר - אבל אולי זה סתם השינוי עם הגיל, כל טוב ולילה טוב, טלי
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
אהלן טלי
תודה על מה שכתבת. בינתיים המצב שונה כי נראה שיוצאות שיניים, או וירוס.
אשמח לקבל מידע על המנשא. יש לך מנשא tatunka? בקיצור איך אני אדבר איתך. אולי תרשמי לי את המספר שלך ואני אצלצל. אחר כך אמחוק את המספר. להשתמע.
תודה על מה שכתבת. בינתיים המצב שונה כי נראה שיוצאות שיניים, או וירוס.
אשמח לקבל מידע על המנשא. יש לך מנשא tatunka? בקיצור איך אני אדבר איתך. אולי תרשמי לי את המספר שלך ואני אצלצל. אחר כך אמחוק את המספר. להשתמע.
גומות חן
הי, חיפשתי את המחיר של המנשא כי לא זכרתי כמה עלה הנה קישור עם מחיר לקוראי מסע אחר -
http://www.masa.co.il/MASA/shop/catalog ... ath=[po]25 37 49[/po]&osCsid=af8c65f7bca0051c3645f5e47a4d9cf8
המנשא שלנו הוא הבייבי קרייר (לא קיד קרייר) שעולה 999 או 899 לקוראי מסע אחר, ולכן נראה לי סביר לבקש על אותו מנשא במצב חדש לחלוטין 600 ש"ח - תראו אולי בכלל הקיד קרייר מתאים לכם יותר (זול יותר ואולי קל יותר)
כדאי אולי שאלעד ישוטט קצת באינטרנט יש מנשאים מסוגים נוספים בארץ בקישור הזה -
http://www.mochiller.co.il/scripts/prod ... ategory=39
והמון מנשאים מיד שניה בeBay ודומיו - תהיו איתנו בקשר אח"כ, יש לנו גם אפשרות להגיע לפרדס חנה.
הרבה טוב, טלי
http://www.masa.co.il/MASA/shop/catalog ... ath=[po]25 37 49[/po]&osCsid=af8c65f7bca0051c3645f5e47a4d9cf8
המנשא שלנו הוא הבייבי קרייר (לא קיד קרייר) שעולה 999 או 899 לקוראי מסע אחר, ולכן נראה לי סביר לבקש על אותו מנשא במצב חדש לחלוטין 600 ש"ח - תראו אולי בכלל הקיד קרייר מתאים לכם יותר (זול יותר ואולי קל יותר)
כדאי אולי שאלעד ישוטט קצת באינטרנט יש מנשאים מסוגים נוספים בארץ בקישור הזה -
http://www.mochiller.co.il/scripts/prod ... ategory=39
והמון מנשאים מיד שניה בeBay ודומיו - תהיו איתנו בקשר אח"כ, יש לנו גם אפשרות להגיע לפרדס חנה.
הרבה טוב, טלי
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
גומות חן
היי
תודה על הברכות - הגיע הזמן להתחדש קצת...
גם עידודו כל הזמן מדבר על יובל, מקווה שיהיה לה כיף בברקאי (מבחינת רוני זה הגן שהוא היה שולח את דודו אם לא לגן הורים, אני עוד לא ביקרתי שם והנסיעה כל בוקר לברקאי נראית לי קצת גדולה עלי... ), אגב, רוני אומר שהאוכל שם מדהים
בכל אופן, אתן מבחינתי מוזמנות תמיד תמיד לבוא לבקר אצלנו וגם בגן ואני מאד מקווה שנמשיך לראות אותכם גם כשיובלי תהיה יוגית רצינית.
אז נתראה בקרוב, מקווה שיובלי מרגישה יותר טוב
ר ו ב י נ א
תודה על הברכות - הגיע הזמן להתחדש קצת...
גם עידודו כל הזמן מדבר על יובל, מקווה שיהיה לה כיף בברקאי (מבחינת רוני זה הגן שהוא היה שולח את דודו אם לא לגן הורים, אני עוד לא ביקרתי שם והנסיעה כל בוקר לברקאי נראית לי קצת גדולה עלי... ), אגב, רוני אומר שהאוכל שם מדהים
בכל אופן, אתן מבחינתי מוזמנות תמיד תמיד לבוא לבקר אצלנו וגם בגן ואני מאד מקווה שנמשיך לראות אותכם גם כשיובלי תהיה יוגית רצינית.
אז נתראה בקרוב, מקווה שיובלי מרגישה יותר טוב
ר ו ב י נ א
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי גומותוש מה שלומך? נעלמת קצת ?! (זה מרוב עייפות?)
מקווה שהכל תקין ושנשמע ממך בקרוב.
ביי ביי.
מקווה שהכל תקין ושנשמע ממך בקרוב.
ביי ביי.
גומות חן
הי גומות, טלי מגבעת יערים, אני יכולה לתת לכם ללא כל תמורה מנשא גב של חברת צ'יקו לילדים - אם זה מעניין אתכם - צרי קשר אפס שתיים חמש שבע אפס אחד חמש שלוש ארבע - להתראות (אנסה לשלוח צילום שלו בימים הקרובים)
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי מצטערת שרק עכשיו אני עונה, עברנו דירה השבוע ורק מאתמול יש לנו מחשב...
מקוה שאת מרגישה טוב, ואני גם אשמח להפגש בקרוב וגם להזמין אותכם אלינו, רק נגמור עוד קצת לסדר את הבית...
אז נדבר השבוע, טוב?
מקוה שאת מרגישה טוב, ואני גם אשמח להפגש בקרוב וגם להזמין אותכם אלינו, רק נגמור עוד קצת לסדר את הבית...
אז נדבר השבוע, טוב?
-
- הודעות: 1273
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*
גומות חן
כן גם אני שמחתי שתגיעו, מחכות לכן מחר.
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 28 יוני 2006, 06:06
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_ב*
גומות חן
הי גומות, בזמן האחרון אני כבר לא גולשת פה הרבה מחוסר זמן אז רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך.
אנחנו מרגישים מצויין במיוחד אחרי חופש בסיני.
אם אתם מגיעים לאזור ירושלים נשמח לביקור!
שתהיה שנה טובה.
אנחנו מרגישים מצויין במיוחד אחרי חופש בסיני.
אם אתם מגיעים לאזור ירושלים נשמח לביקור!
שתהיה שנה טובה.
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי מתוקה. גם אני אשמח מאוד להפגש. מתי תבואו לשחק איתנו בחול? ביומיים האחרונים פיץ שוב לא ישנה בצהריים אז הימים שלנו נגמרים נורא מוקדם. טוב אני אתקשר מחר ובטח תראי את זה רק אחרי זה אז לא משנה אני כבר אדבר איתך............. בהצלחה בהעמסה.
-
- הודעות: 447
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2006, 12:19
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_שפן*
גומות חן
הי!
אמא של מוגלי אמרה שתצרוב לי, אבל אם יש לך ערוץ להשגה חוקית קצת עדיף...
אמא של מוגלי אמרה שתצרוב לי, אבל אם יש לך ערוץ להשגה חוקית קצת עדיף...
-
- הודעות: 447
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2006, 12:19
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_שפן*
גומות חן
מאחר ואי אפשר להשיג אותו בדרכים אחרות, אני אשמח מאד. אבל אני חושבת שדיוידי של דיסני מוגנים בפני העתקה. אני אשמח אם תנסי, בכל מקרה. תודה!
-
- הודעות: 45
- הצטרפות: 12 אפריל 2005, 18:08
- דף אישי: הדף האישי של אפ_רוח*
גומות חן
9-: יאמי
תודה
תודה
גומות חן
אני מעוניינת לקבל פרטים על השמיכה שאת מכינה כמתנה ללידה, אולי אני אצרף את זה לאתר שלי: www.mystyle.co.il
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 20 נובמבר 2006, 15:50
- דף אישי: הדף האישי של גומות_חן*
גומות חן
שלום ענת אשמח מאוד לדבר איתך. אם תשאירי לי מספר טלפון או מייל
-
- הודעות: 550
- הצטרפות: 10 אוגוסט 2005, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של נורית_מאור_שביט*
גומות חן
אף אחת עדיין לא לקחה בדים.
אפילו לא הספקתי למיין היום ולא יודעת אם אגיע לזה בימים הקרובים.
חזרי אלי שוב בעוד מספר ימים.
אפילו לא הספקתי למיין היום ולא יודעת אם אגיע לזה בימים הקרובים.
חזרי אלי שוב בעוד מספר ימים.
-
- הודעות: 550
- הצטרפות: 10 אוגוסט 2005, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של נורית_מאור_שביט*
גומות חן
שמחתי לקרוא בדפבית שלך שאת מפרדס חנה
כבר מזמן לא. לא זוכרת לעדכן את הדף שלי.
אני בקציר, אבל זה גם לא רחוק לך.
כבר מזמן לא. לא זוכרת לעדכן את הדף שלי.
אני בקציר, אבל זה גם לא רחוק לך.
-
- הודעות: 45
- הצטרפות: 12 אפריל 2005, 18:08
- דף אישי: הדף האישי של אפ_רוח*
גומות חן
תהיו מחר בגן שעשועים?
היינו לפני שבוע ,קצת מאוחר אמנם ולא היה אףףףףף אחד.
היינו גם בגן בברקאי ופגשנו את הילדה הכי יפה בגן.
היינו לפני שבוע ,קצת מאוחר אמנם ולא היה אףףףףף אחד.
היינו גם בגן בברקאי ופגשנו את הילדה הכי יפה בגן.
-
- הודעות: 45
- הצטרפות: 12 אפריל 2005, 18:08
- דף אישי: הדף האישי של אפ_רוח*
גומות חן
היינו...
-
- הודעות: 232
- הצטרפות: 16 אוקטובר 2005, 21:37
- דף אישי: הדף האישי של הפלא_ופלא*
גומות חן
בטח שזוכרת. רק לא הבנתי באיזה תור ראית אותנו.
וכן. עכשיו אחנו בסדר.
מה שלום הבטן?
וכן. עכשיו אחנו בסדר.
מה שלום הבטן?
-
- הודעות: 550
- הצטרפות: 10 אוגוסט 2005, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של נורית_מאור_שביט*
גומות חן
זו לא את שמזדרזת מידי,
זו אני שלא מספיקה למיין....אז אין טעם שתבואי עדיין.
צר לי.
זו אני שלא מספיקה למיין....אז אין טעם שתבואי עדיין.
צר לי.
-
- הודעות: 1097
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
- דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*
גומות חן
היי מותק, מה המצב? רק עכשיו ראיתי שכתבת לי.
מה שלומך? לא השלמת קצת שינה? מקווה שי. בטוב ויעבור לה יותר בקלות בהמשך.
טוב אני כבר אתקשר אח"כ..
מה שלומך? לא השלמת קצת שינה? מקווה שי. בטוב ויעבור לה יותר בקלות בהמשך.
טוב אני כבר אתקשר אח"כ..
-
- הודעות: 502
- הצטרפות: 09 נובמבר 2003, 14:52
- דף אישי: הדף האישי של ענן_בעננים*
גומות חן
גומות
התקשרתי לכתר בבאר שבע ואכן היה להם פח כזה.
בחיים לא הייתי חושבת לחפש שם פח
תודה
התקשרתי לכתר בבאר שבע ואכן היה להם פח כזה.
בחיים לא הייתי חושבת לחפש שם פח
תודה
-
- הודעות: 198
- הצטרפות: 30 אוקטובר 2007, 22:26
- דף אישי: הדף האישי של בו_לילי*
גומות חן
בקשר למיקרופליז.
דבר ראשון תודה על התובה.
קנית פשוט בד? לא הבנתי בדיוק.
תוכלי בבקשה להגיד לי מה קנית ובכמה.
שוב תודה!
דבר ראשון תודה על התובה.
קנית פשוט בד? לא הבנתי בדיוק.
תוכלי בבקשה להגיד לי מה קנית ובכמה.
שוב תודה!
-
- הודעות: 198
- הצטרפות: 30 אוקטובר 2007, 22:26
- דף אישי: הדף האישי של בו_לילי*
גומות חן
אני מחפשת בד.
סליחה אם לא הייתי ברורה
סליחה אם לא הייתי ברורה
-
- הודעות: 53
- הצטרפות: 24 אוגוסט 2007, 13:12
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_קסם*
גומות חן
מאוד אשמח - לתמונות ומחירים! - [email protected]
סורגת גם שמיכות גדולות למבוגרים?
סורגת גם שמיכות גדולות למבוגרים?
-
- הודעות: 53
- הצטרפות: 24 אוגוסט 2007, 13:12
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_קסם*
גומות חן
קצת קשה לי להגיע לטלפון בימים האחרונים, סליחה...
-
- הודעות: 143
- הצטרפות: 20 יוני 2005, 12:37
- דף אישי: הדף האישי של פצ'ה_פצ'ה*
גומות חן
מצטרפת לבקשות על פרטים על השמיכות
[email protected]
[email protected]
-
- הודעות: 7
- הצטרפות: 25 נובמבר 2007, 19:07
- דף אישי: הדף האישי של נועה_של_יותם*
גומות חן
אשמח גם לקבל תמונות של השמיכות [email protected]
גומות חן
הי, כן, הגיע, לא יצא לי עוד לעבור עליו, אעדכן אותך, תודה.
-
- הודעות: 532
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2007, 14:44
- דף אישי: הדף האישי של משפחת_אושר*
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 27 נובמבר 2007, 21:42
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
גומות חן
אשמח לדעת מה מקור הידע שלך??
לא ידע - דעה.
גיבשתי אותה לאחר הרבה חומר שקראתי. בין היתר:
http://adisom.orgfree.com/tnuva/
http://adisom.orgfree.com/tnuva/avni.htm
http://www.notmilk.com
ספרים על היגיינה טבעית , למשל של בן אורי.
ועוד
לא ידע - דעה.
גיבשתי אותה לאחר הרבה חומר שקראתי. בין היתר:
http://adisom.orgfree.com/tnuva/
http://adisom.orgfree.com/tnuva/avni.htm
http://www.notmilk.com
ספרים על היגיינה טבעית , למשל של בן אורי.
ועוד