ללדת בשידור חי

[אנונימי]

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידת בית}

[בלוגרית_יולדת*]

בבקשה, מי שנכנס לדף הזה, רק בלי הפחדות, אני יודעת מה שאני עושה.
טוב, אז אני לא יודעת אם יהיה לי את האומץ ללחוץ על הוסף לדף. אני גם לא מוכנה להתחייב שאם אלחץ לא אמחק אחרי כן את מה שכתבתי, אבל, כן... נדמה לי , ולא רק נדמה לי שאני בצירים. טוב מי יודע כמה זמן זה יכול לקחת, למעשה זה כבר כשבועיים ויותר שאני בצירים קטנים, אבל היום, החלטתי שאני רוצה להתחיל להנות מזה ו התחלתי לזוז כל פעם שיש לי ציר, במקום מה שהרגשתי קודם שזה שכל פעם שבא ציר, אני כביכול "תוקעת אותו" על ידי זה שאני לא זזה. נכנסתי היום לשבוע 41, יש לי תור לרופא ולא בא לי להגיע אליו. בא לי ללדת לפני. בא לי ללדת לבד בבית, בלי אף אחד. הודעתי ליתר ביטחון לשתי חברות לפחות שאני בצירים. האחת מהן שהיא דולה, דלית, מייעצת לי לנסות ללכת לישון כדי לא להתיש את עצמי. כנראה שזה מה שאלך לעשות עוד מעט. האחרת , ג'ייה השכנה, בדרך לפה עוד כמה דקות עם בקבוק יין אדום. בינתיים הצירים נורא נעימים לי. הנה עכשיו מתחיל עוד אחד, במיוחד כשאני מסתובבת הם נעימים לי. בטח אנסה ללכת לישון עוד מעט אחרי שחברתי תגיע, ואחרי איזה כוס יין נחמדה. איזה כיף לי.אני משתדלת לנשום אל תוך העצה שקיבלתי מחברתי הדולה, להפנים את הלידה, להנות מההתרגשות, אך לא לתת לאדרנלין לסחוף אותי כי זה יכול להימשך ככה יומיים או שלושה, ואני לא רוצה להגיע ללידה עצמה כשאני מותשת. הפיתוי הוא גדול, לתת לאדרנלין להשתלט ולסחוף. אני משתמשת בנשימות המודעות שלי ובחיבור ןלשקט הפנימי כדי לאפשר למערכת להירגע. גם ככה אפשר להנות . בלי דרמות. בהצלחה לך חמודה- אני אומרת לעצמי.

[א*]

בהצלחה לך חמודה!!!


(איזו התרגשות...!)

[אמאבא_של_רמה*]

בהצלחה @} @} @}

[משפחת_אושר*]

שתהיה לידה טובה. איזה כיף לך!
גם ללדת, גם תינוק שרק נולד...

[טליה_טקאוקה*]

בהצלחה@}@} @}

[ריש_גלית*]

בהצלחה. רק אל תשכחי לדווח כשתוכלי.
בינתיים הצירים נורא נעימים לי.
איזה יופי.

_איזה כיף לך!
גם ללדת, גם תינוק שרק נולד..._

[חוט_השני*]

[בלוגרית_יולדת*]

תודה לכל האהובות המלוות המברכות, ריש גלית , טליה טקאוקה, אמאבא של רמה,לחוט השני, ולא'.
אז באמת הלכתי לישון, עוד לפני שג'ייה הגיעה. שמעתי שקיבלתי סמס ולא היה לי כוח לראות מי זה ומה זה. זה בטח ג'ייה שמתקשרת שאין לה יין אדום. תיכף אלך לראות. היא לא באה בסוף או שדפקה ופשוט ישנתי. ועכשיו התעוררתי. מעניין כמה זמן תיקח הלידה הזאת. כל כך שונה מהלידה הקודמת. בפעם הקודמת, לפני כמעט 9 שנים (אלוהים, איך שהזמן עובר!!!), הצירים פשוט התחילו בבוקר. זה היה כך כך ברור שאני בלידה. הייתי זקוקה לכך כך הרבה תשומת לב מהחוץ. ישר הזמנתי את כל העולם כדי שיילד בשבילי...?... את חברתי ההומאטפטית, כדי שתרקח לי תרופות במקרה שיכאב לי, את המורה ליוגה כדי שתגיד לי איך לזוז, את המיילדת, כדי שתגיד לי איך להוציא את התינוקת, את הדולה, כדי שתגיד לי איך להיות, את אמא שלי, כדי שיהיה מי שיציק, את המאהב שלי, כדי שיהיה גבר בסביבה. אותו גירשתי ראשון. לקח לי כך הרבה זמן לעשות את זה כי... "לא היה לי נעים", עד שהעזתי לבקשה מאחת "העוזרות" לגרשו בעדינות. אני זוכרת בכמה עצבים זה עלה לי, וכמה משכתי עד אז. איזה טמבלית הייתי! אחר כך, מתתי שהמורה ליוגה שלי תעוף משם. זה היה נראה שהיא מתה מפחד... אופס אני רק נזכרת בזה הרגע ויש לי עוד ציר הרגע, אני נושמת לתוכו ונשארת לשבת. לא צריך דרמה. כדי לסיים את סיפור הלידה הקודמת בקיצור, אחרי כ-14 שעות של צירים ברורים וכואבים ביותר, ילדתי בבית חולים, למרות התיכנון ללדת בבית.
אני מבינה כעת למה אמרה לי חברתי הדולה מוקדם יותר הערב את מה שאמרה. אני הרי כך כך מכירה את הנטייה שלי לדרמה. זה משהו שהלך איתי וסחף אליו את חיי שנים. היא , אותה חברה, היא בשבילי המראה לתוך עצמי שאפשר אחרת. ואכן ה ש ת נ י ת י ! אני שולטת בזה. תראו אותי!
אפילו הבלוג הזה. אני לא מעזה להזדהות בשמי למרות שאולי יש כאן כמה שבכבר יודעים במי מדובר. רוצה להישאר עלומה. יש כאן כאלה שכותבים בלוגים כאלו יפים. ואני ממש מקנאה לפעמים. אני, שתמיד ידעתי לכתוב כך כך יפה, שהייתי מקבלת בבצפר את הציונים הכי טובים בחיבור ואפילו הייתי עיתונאית (שבועיים וחצי, אבל לא משנה...), לא מסוגלת לשבת ולכתוב משהו באופן המשכי, אפילו לא לעצמי. וזה כבר ככה כמה שנים. כותבת דף, וזורקת, כותבת למחשב, ומוחקת. מסתובבים להם דפים במחשב בכל מיני מקומות , לכי תדעי איפה, ובבית, ובפח, ובעיקר כבר עמוק באדמה כקומפוסט, בלי שום קשר ביניהם. עולה לי המילה- תהום הנשיה. כל ההיסטוריה שלי. כל מה שאני חושבת או חשבתי עליה.
קודם, לפני כרבע שעה, כשהתעוררתי, נזכרתי במשהו שראיתי בסרט על העבודה של המיילד המפורסם מישל אודן.
הנה עוד ציר... זה אמיתי, נעים כייף, עצמתי עיניים והתמסרתי. מעניין, רציתי לכתוב "הנה" לפני המילים "עוד ציר" , ויצא שהקלדתי "אנא". מייד תיקנתי באופן אינסטינקטיבי, אבל גם מייד עליתי על זה, והתודעה שלי ביקשה מעצמה להתמסר למקור, לכוונה שמאחורי ה"אנא". עצמתי את עיני והתמסרתי לחסד ולחמלה. חיוך עולה על שפתותי ברגע זה. מתק של חמדה. הציר מסתיים.
אני חוזרת לסרט של מישל אודן. אמא שלו, אשה די קשישה, אומרת בסרט משהו כמו: לכל אשה יש הזדמנות בלידה ללדת את עצמה מחדש. אני לא ממש מדייקת כמובן, כי אין לי את הסרט וכאמור ראיתי אותו לפני המון שנים , אבל המשפט הזה נשאר חקוק אצלי. אני זוכרת שאז בזמנו, זה נראה לי מאד נכון, אבל לא לגמרי הייתי מחוברת לכך גופנית כמו עכשיו. כעת, לפני רבע שעה, כשהתעוררתי, פתאום הרגשתי את זה עמוק בתוך הגוף, בתוך הלוע, ממלא אותי, איפשרתי לזה להתפשט בעדינות אל תוך הגוף, ולעצמי איפשרתי לזהות את התדר הזה בתוכי.
יו אלוהים, אני מתחילה להבין ולהתחבר לכל הנשים המדהימות פה באתר הזה וחברותי הבאופניות שבכלל לא גולשות בבאופן אבל הן פשוט באופניות מהטבע שלהן שאומרות לי כך הזמן משפטים כמו "יו איזה כיף לך" או "כמה הייתי רוצה להיות שוב בלידה עכשיו".
אני לא יכולה להימנע מלחשוב שוב ושוב כמה זה שונה מהפעם הקודמת. רק רציתי לברוח. עכשיו אני רק רוצה להיות ברגע הזה כאן ועכשיו, כולי מתמסרת לרוח הקודש.

[בלוגרית_יולדת*]

כיפית לי הפלטפורמה הזאת של באופן להתבטא בה כאן ועכשיו. אני פשוט יודעת שאין, אין שום סיכוי שאכתוב את סיפור הלידה שלי, אלא אם כן זה יקרה עכשיו. אני כזאת. ככה גם אני רואה את השעות, מתי כתבתי כל דבר, כמה זמן עבר.
טוב, אז אני חוזרת קצת אחורה.
אתמול התקשרה אלי המיילדת שלי לשאול "היי מה העניינים"? מחר את נכנסת לשבוע 41, אולי תשקלי ללכת לרופא. זה איך שאת מרגישה, את לא חייבת. את רשאית לסרב למוניטור. אני מספרת שיש תזוזות של העוברה כל הזמן, ושאני לא דואגת, והיא אומרת לזה הכי חשוב. בכל זאת אני קובעת תור.
ואז אני מתחילה להלחיץ את עצמי, אבל לחיוב. להיות יותר פעילה בלידה. מה , זה רק שם של ספר, "לידה פעילה"? (ותודה לבלאסקס שכתבה אותו בהזדמנות זו). לא זה מה שאני ומה שאני רוצה להיות ואיך אני רוצה להיות. אז אני קולטת שביכולתי להפוך את הכאב לעונג, ולהתמיר את הצירים ללידה, ולו בלבד בכך שאאפשר לזה לקרות בתודעתי.
אז למחרת, שזה אתמול, אני מחילה להרשות לעצמי להסתובב בית עם כל ציר.
חמסין מטרף בחוץ, וגם הבית חם לאללה. מגיעה איילה, אמא של חבר של הבת שלי, ואמורת שנורא חם פה, שהיא תוציא אותי קצת. אנחנו צועדות בחוץ. ריחות של אביב, של שיטה פורחת. אנחנו מדברות. אני רוצה ללכת לים. היא לוקחת אותי לשם.
גם אתמול הלכתי לים. המיילדת אמרה שכדאי, ללכת יחף על החול, לשחות למרות שהמים עדיין קרים. עשיתי זאת אתמול, אני עושה זאת היום. צירים כל הזמן. איזה כייף.
מעניין אם גם מחר אלך לים או שכבר אהיה אחרי הלידה? מי יודע?

[בלוגרית_יולדת*]

אני הולכת ומרשה לעצמי להיחשף כאן יותר ויותר. הרי החלטתי שאני נותנת לעצמי להיוולד מחדש, אז מה יש לפחד. במסגרת שהחרור מהפחדים, החלטתי לאחד את הדף הקודם בו התבטאתי על תחילת הלידה הזאת, עם הדף הזה, ואני מעתיקה לפה:

קטע מהדף לידה ללא מיילדת.

מעדיפה בעילום שם (08.03.2008 22:17):
אני עומדת ללדת כל יום. התכנית שלי היא ללדת לבד בבית. אני אם חד הורית , ובתי בת הכמעט 9 תהיה שם איתי או שתלך לחברים, זה הסיכום בינינו. יש לי דולה נפלאה שגרה בית לידי, מיילדת מקצועית ונהדרת שגרה 10 דקות נסיעה מכאן, ועוד חברה טובה שהיא גם דולה מקצועית . לכל אחת מהן אני יכולה לקרוא בשעת הצורך. אני מתלבטת אם להכין תיק לבית חולים כאופציה, ואני דוחה את זה כל הזמן. אני מרגישה מעולה, נראית מדהים ובכושר מעולה. הבית כולו מוכן ללידה , וכך גם אני - מוכנה ומזומנה. קצת מתלבטת אם ללחוץ על הוסף לדף או לא. האתר הזה הוא כבר הרבה שנים הבית השני שלי, און אנד אוף. יחד עם זאת , לא בא לי להזדהות. בטוח יש כאלה שידעו מי אני, אבל לא נראה לי שצריכה להיות לי בעיה עם זה.בעצם אין לי בעיה עם זה. אזדהה אחרי הלידה.
קודם הרגשתי משהו כמו צירונים קטנים, אבל אולי זה עבר. אין לי מושג. נראה לי שאלך לישון עכשיו. לילה טוב בינתיים. המשך יבוא ( כנראה...).

---

ה עוגיה (08.03.2008 23:12):
בהצלחה

---

Manty T (09.03.2008 04:42):
בהצלחה

---

טליה טקאוקה (09.03.2008 04:52):
מעדיפה בעילום שם
בהצלחה
לדעתי בשביל ללדת בלי מילדת צריך בעיקר אמונה חזקה שזו הדרך שמתאימה לך. אם את מחפשת אלטרנטיבות או דרכי מפלט אולי את לא מספיק בטוחה בעצמך.. אני לא כותבת את זה כביקורת ובעצמי מתלבטת אם בכלל לכתוב את זה או לא... אבל רק בשביל הסיכוי שעוד לא ילדת והדברים שלי יכולים לעזור לך אני אקח את הסיכון....
מה שאני אומרת זה שתאמיני בעצמך וביכולת המדהימה של הגוף שלך וגם בתהליך ובחיים שהדברים קורים במילא כמו שאמורים לקרות (גם אם נזרום וגם אם נתנגד...).
אני מאמינה בך ויודעת שאת יכולה ללדת כמו שאת רוצה!! ברגעים הקשים של הלידה יכול להיות קול קטן שיגיד לך "אוף למה אני צריכה את זה...." ולבחור באופציה יותר נוחה אבל זה לא תמיד באמת מקל על הלידה, ההיפך....
מה שאני מנסה להגיד וקצת מסתבכת...זה שלא משנה איך בסוף תלדי העיקר שתהי מחוברת לעוצמה הפנימית שלך!!! לי זה היה הכי קל לבד, בחושך ,במים .
אם תצליחי להשאר מחוברת לעצמך אז גם אם במקרה תצטרכי עזרה את תדעי למי או לאן לפנות!
על תדאגי!!
אם את צריכה תמיכה את יכולה למצוא אותי בסקייפ talia takaoka אנחנו 7 שעות לפני ישראל.
שוב בהצלחה!
מחכה לקרוא את סיפור הלידה...

---

טליה טקאוקה (09.03.2008 04:54):
מנטי תראי איזה תלפטיה!!!! בוקר טוב ויום טוב....

---

טליה טקאוקה (09.03.2008 05:59):
רציתי להוסיף (אם עוד לא ילדת...ואם כן אז לאחרות אולי) -לסמוך...על עצמך, היקום ,אלוהים..
תזכירי לעצמך כל הזמן במהלך הלידה שאת יכולה ואת יודעת...כמו מנטרות...
בהצלחה!

---

מעדיפה בעילום שם (09.03.2008 11:02):
טליה ומנטי, תודה על החיזוקים. אתמול בשיחה עם החברה שלי שהיא דולה , קיבלתי חיזוק על כך שבשלב זה אני מרגישה שחוץ ממני ומהתינוקת אין לי מושג מי יהיה בלידה. אני משאירה את זה פתוח. עד שדיברתי איתה אתמול, הלחיצה אותי שבכל פעם שאני שומעת מישהי מדברת על הלידה הצפויה שלה, זה עושה רושם שהיא יודעת בדיוק מי יהיה שם ורק אני לא יודעת. היא הרגיעה אותי בכך שאמרה שרק כשזה יגיע אני אדע באמת. מאז אני הרבה יותר רגועה כאמור, עשיתי לט גו. כאמור, אמשיך לעדכן. ו... אתמול כנראה שאלו לא היו באמת צירים, כי זה לא המשיך.
טליה הסיבה שפניתי למיילדת, היא שרציתי בק-אפ, כך שאם ברגע האחרון אחליט שבכל זאת אני רוצה לקרוא לה, היא תהיה מוכנה לבוא. זה ההסכם בינינו. היא יודעת שאני מתכוונת ללדת לבד. גם הדולה שלי יודעת מזה. זה בסדר גמור שכתבת מה שכתבת. אני רוצה כמה שפחות הפתעות, כך שחשוב לי לדעת מה אני משדרת. אם קלטת שאני משדרת שאני לא בטוחה לגמרי, לא יודעת, אולי זה נכון, פשוט חשוב לי לעשות את הדברים בצורה אחראית ולהשאיר לעצמי את כל האופתיות פתוחות. היה לי חשוב לדעת שאם בכל זאת ארצה מיילדת לצידי, תהיה מישהי בראש שלי שתהיה בהיכון, מוכנה להגיע. נותן לי הרגשה טובה לדעת שהאופציות פתוחות בפני. אני לא אומרת- בטוח שאלד לבד, רק אומרת שזה החלום הרטוב שלי... מעניין מה ילד יום...

---

קט קטית (09.03.2008 11:47):
אני לא אומרת- בטוח שאלד לבד, רק אומרת שזה החלום הרטוב שלי
ומה יקרה אם תגידי "בטוח אלד לבד"?
זה אומר שסגרת את האופציות האחרות?
גם אם תתקשרי לשכנה שלך באמצע איזה לילה בלי לסכם איתה מראש היא תבוא
ואם לא היא אז אחרת
הדלתות תמיד פתוחות.
תמיד יש לך השליטה על המצב.
אם תצטרכי עזרה - היא תהיה שם.
לגבי התיק לבי"ח - אין מה לטרוח.
בגדים, מגבות, פדים ואוכל נותנים שם חינם
במקרה חירום תזכרי לקחת איתך ארנק וטלפון, זה המקסימום

מהניסיון של הלידות שלי יכולה לספר לך שאני תמיד ילדתי לבד.
אף אחד לא ילד איתי או במקומי.
גם כשעוד אנשים נכחו בחדר, תפקידם היה קטן, והם לא ילדו.
תפקידי היה גדול, ואני כן ילדתי.
את יודעת על מה אני מדברת?

שתהיה לך לידה חזקה ויפה

---

אהבה טהורה (09.03.2008 11:47):
בהצלחה

---

מעדיפה בעילום שם (09.03.2008 12:20):
תודה לכן אהבה וקטקטית.

---

שחרור (09.03.2008 12:39):
אני לא אומרת- בטוח שאלד לבד, רק אומרת שזה החלום הרטוב שלי
זה גם החלום שלי וגם אני לא מעיזה לומר בפה מלא "אני אלד לבד בבית". תמיד זה בא עם הסתייגויות.
אני משתדלת לחשוב על זה כך- כשאני נוסעת ברכב אני הרי לא אומרת "כנראה שאגיע למקום כזה או אחר- אלא אם כן אפגע בתאונה" למרות שזה נכון. למה לי לחשוב שלילי?
מאד מחזק אותי כשאני מזכירה לעצמי שכך הרבה נשים ילדו פעם. סבתי שגדלה בכפר סיפרה שהאשה הייתה מוצאת איזו פינה שקטה (והיו להם בתים קטנטנים...) בבית ויולדת- אם היא הייתה מרגישה שצריך עזרה, הייתה שולחת מישהו שמזדמן לה שיקרא לזקנה החכמה (המיילדת). סבתי סיפרה שהרבה פעמים כולם היו מגלים פתאום את אמא עם תינוק.
עוזר לי לחשוב שזה לא הטירוף שלי אלא מה שקורה בבתי החולים, למשל זה הטירוף האמיתי.
אצלי הלידה עוד רחוקה מאד- אבל אני מתאמנת כבר מעכשיו
בהצלחה אם עדיין לא ילדת.

---

פלונית אלמונית (09.03.2008 12:51):
האם יהיה איתך איזה שהוא מבוגר שיוכל לקרוא למיילדת באם תחליטי שאת רוצה?
המיילדת נשמעת לי מאוד גמישה - אולי את יכולה לסכם איתה שתבוא ותהיה במטבח רק ב'סטנד-ביי' למקרה שתרצי אותה. זה יכול גם לעזור לך להמשיך לבד במקרה של התלבטות שאולי, לבד, היית מחליטה ללכת לבי"ח.
בהצלחה

---

טליה טקאוקה (09.03.2008 14:17):
מסכימה עם מה שכתבה קטקטית בחלק הראשון (קטקטית-איך את תמיד כותבת כל כך יפה וברור...) וגם עם שחרור.

מעדיפה בעילום שם אני נזכרת שלפני הלידה כל פעם שנכנסתי לאמבטיה (ידעתי שאלד באמבטיה) הייתי כורעת בתנוחת לידה ומדמיינת את הלידה שלי קלה ופשוטה ואותי עוצמתית ויכולה (בלידה הראשונה בבית עם מילדת ההרגשה שלי היתה ש "אני לא יכולה...") ואכן כך היה. ההדמיה מאד עזרה לי.
מתרגשת בשבילך! איזה כייף!!

---

פלוני אלמונית (09.03.2008 16:17):
מעדיפה וגו'
נראה לי שאת מסודרת יופי, אני מתכוונת - מוכנה לזרום עם כל תרחיש שלא יהיה, מכינה גיבויים וכו'. אחלה.
חוץ מדבר אחד - הילדה שלך בת ה- 9. כתבת שיש לה אפשרות ללכת לחברה אם היא תרצה. האם דיברת איתה על אפשרויות אחרות? אולי היא תעדיף להשאר איתך ולהיות בלידה, אבל תרצה לא להיות שם לבד?
אולי היא תרצה בהתחלה להישאר, אבל כשהעניינים יתקדמו היא תפחד לעזוב אותך לבד ותשאר איתך אבל בלי תמיכה שהיא תזדקק לה?
בקיצור, האם את דואגת לה למספיק עזרה לזמן שבו את לא תהיי כתובת. היא ילדה.

(למען הסר ספק, וברבות ההיעלבויות באתר - אני לא אומרת את זה בקנטרנות או בכעס או.... אלא כנקודה למחשבה ובכל הכוונות הטובות)
וכמובן בהצלחה ושתקבלי את לידת החלומות שלך....

---

מעדיפה בעילום שם (09.03.2008 22:00):
פלוני תודה לך על החיזוקים והאיחולים. את צודקת. אני מתחילה להשתכנע שבכל מקרה אולי כדאי לי לקרוא למישהי מיתוך השלוש.אני סומכת על עצמי שברגע הנכון אדע למי לקרוא.

---

חוט השני (09.03.2008 23:41):
בהצלחה

---

ריש גלית (10.03.2008 00:23):
בהצלחה!
מחכה לסיפור הלידה...

---

Manty T (10.03.2008 01:32):
my keyboard is recked, so I'm back in English..
Just wanted to let you know I'm here as well, thinking of you and sending you positive birthing vibes.
I find giving birth alone to be the most freeing way to birth because you have no one to answer to but to yourself.
At this stage I would say: just let go and open up

---

אהבה טהורה (10.03.2008 09:39):
just let go and open up

---

מעדיפה בעלום שם (10.03.2008 20:59):
חוט, ריש ומאנטי, תודה ושוב תודה על החיזוקים

---

קרוטונית מהמרק הגדול (10.03.2008 21:09):
בהצלחה!
מחכה לסיפור הלידה...
שיהיה בשעה טובה

---

סלט פירות (10.03.2008 21:29):
בהצלחה!
מחכה לסיפור הלידה...
ומתכוננת ללידה בעצמי. לא לגמרי ללא מיילדת, אבל עם הסכמת המיילדת שבעיקר תעשה קולות של שטיח בזמן הלידה. מקווה שכך יהיה ולא יהיה צורך ליותר מזה.
כל סיפור לידה עצמית נותן לי יותר כוח ואמונה בעצמי ובגופי.

[ההולכת_בדרכים*]

אחלה בלוג... @}
מאחלת לך לידה טובה, מעצימה, מופלאה - כמו שאת רוצה!
< מקווה שאחרי פתיחה של 4 ס"מ תעזבי את המחשב ותתני לנו להישאר במתח >
<נראה לי שאני מזהה מי את, למרות שאין לנו היכרות אישית>

[טלי_מא*]

הי,
ערכתי לך קצת את הקטע שהוספת, מקווה שיצא בסדר.

[בלוגרית_יולדת*]

תודה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_מאחלת לך לידה טובה, מעצימה, מופלאה - כמו שאת רוצה!
< מקווה שאחרי פתיחה של 4 ס"מ תעזבי את המחשב ותתני לנו להישאר במתח_

ולפי מה שכתבת על הלידה הקודמת שלך, גם אני במועדון הזה - ישר הזמנתי את כל העולם כדי שיילד בשבילי...?..._ וגם _ילדתי בבית חולים, למרות התיכנון ללדת בבית.

(וגם אני חלמתי לא פעם על לידה ללא מיילדת בפעם הבאה ).

[חלוקית_נחל*]

איזו התרגשות
איזה כיף

בהצלחה @}

[אמא_אדמה*]

אם כתבת רק "תודה" זה אומר שיש התקדמות יפה?

בהצלחה ושיילך כמו שאת מייחלת..

[בלוגרית_יולדת*]

טוב, אני מפסיקה לכתוב לכן תודה כל רגע, תסלחו לי. אשמור את כל התודות לסוף. יש צירים כל איזה שתי דקות. ישנתי טוב בלילה. התעוררתי עם ציר.
לקחתי את הבת שלי להסעה בבוקר ברגל . אני שמחה שהיא הלכה, היא ניג'סה לי די הרבה אתמול כשהייתי בצירים. פתאום היא רוצה ללכת לישון בדיוק בפינת הלידה שיצרתי. אני אומרת לה "ואם אני יולדת עכשיו, זה יפריע לך לישון, אז היא אמרה "את לא יולדת", וזה באמת לא קרה בלילה.
בסוף היא הלכה לישון בחדר שלה, והצטרפה אלי אחר כך לחדר השינה כשכבר ישנתי, כלומר התעוררתי כדי לשמוע את החלום שלה. משהו מוזר, על ילד שהולך לבקר בית שמבשלים בו חזיר, והחזיר לא נדלק, יעני הבנתי ממנה שלא מצליחים להדליק את האש בשביל לצלות את החזיר או משהו כזה. הילד מתעצבן והורס את הבית. הבית נראה כמו הבית שלנו. זה היה החלום שלה. איך אפשר לפרש את זה? אולי שאני עוברת על החוקים, כי לבשל חזיר זה כמו לעבור על חוקים, והיא הילד שבא לבית ורואה שעושים את זה, והורס, כי היא הייתה במצב רוח ממש עצבני אתמול. אולי זה החלק שבי שלא שלם עם זה שהיא תהיה איתי בלידה. אתמול בזמן הניג'וסים שלה, הזכרתי לה שהיא אמרה לי שאולי מוטב שהיא לא תהיה איתי בלידה, כי אז תשומת הלב שלי תלך אליה במקום אלי ואל התינוקת. איזו ילדה חכמה יש לי.
אופס עוד ציר

[ריש_גלית*]

גם אני במועדון הזה - ישר הזמנתי את כל העולם אלי הביתה וניסיתי להיות מארחת טובה וככה גם נראתה לידת הבית שלי... לכן אני מוצאת את עצמי מעודדת אותך עכשיו וגם בדף הקודם שלך אפילו שלפני חצי שנה לא הייתי מעלה בדעתי שאני אעודד מישהי ללדת לבד - שומו שמים - וכש נ ע מ ה למשל העלתה את האפשרות חשבתי שצריך לעצור אותה ומהר...
תודה שאת משתפת, תודה שאת עושה את זה בדרכך. להישמע אחרי הלידה!

[טליה_אלמתן*]

ישר הזמנתי את כל העולם אלי הביתה
זה די מה שקורה גם הפעם, לא?
זה נראה לי state of mind שלא מתאים ללידה (לרו הנשים, לפחות).
תזכרי שלא חתמת על שום חוזה ולא נתבע אותך אם תרדי מזה עד סוף הלידה, גם אם זה ייקח שבוע!
בהצלחה ובכיף

[משפחת_אושר*]

כמה מרגש
אני מאחלת לך לידה טובה עם המון חוזק, שלך ושל העובר.

[גברת_פלפלת*]

בהצלחה, לידה טובה ומופלאה @}
כל הכבוד, אני גם כל כך רציתי ללדת לבד.. ולא העזתי בלידה ראשונה..
איזה כיף לך, להביא כך חיים חדשים!

[קט_קטית*]

יו איזה כיף לך

כמה הייתי רוצה להיות שוב בלידה עכשיו

(())(())

{@{@

[טליה_טקאוקה*]

וואו מחכה בהתרגשות לשמוע מה קורה....שולחת לך (())(()()@}@}@}
אני דוקא לא הייתי רוצה להיות בלידה עכשיו...(-:

[טליה_טקאוקה*]

האיקון היה אמור להיות קריצה...
בהצלחה!!@}

[אום_אל_קיצקיצ*]

בהצלחה רבה! נחמד לחשוב על זה שבדקות אלו ממש מישהי בחלק אחר של הארץ יולדת בביתה לבד.
ולא נתבע אותך אם תרדי מזה עד סוף הלידה

[סוסת_פרא*]

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

האם מגיע מזל טוב?
@} @}

[אלה_לי_לה*]

[ה_עוגיה*]

בהצלחה
למרות שאני נהנית לקרוא פה את ההתפתחויות אני רוצה להזכיר לך שישיבה מול המחשב היא לא בדיוק הפעילות המומלצת לשעות אלה של הלידה (אצטט את תמר: "את מפעילה מח קדמי").

לכי ללוש או לעשות ספונג'ה.
ספרי לנו אח"כ איך היה.
טובתך קודמת. @ַ

[קרן*]

בהצלחה רבה! נחמד לחשוב על זה שבדקות אלו ממש מישהי בחלק אחר של הארץ יולדת בביתה לבד.

@}

[קט_קטית*]

נחמד לחשוב על זה שבדקות אלו ממש מישהי בחלק אחר של הארץ יולדת בביתה לבד

אותי זה בעיקר מותח 0-:
כ"כ שונה מ"סתם" לקרוא סיפור לידה שמתאר את מה שכבר קרה והסוף ידוע מראש...
לעומת מישהי שאני קשורה אליה, שיולדת לה לבד, בחושך, ולא באה לעדכן!!!
...
..
.
.
.
_{נו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!}
D-:

סת-םםםםםםםםםםםםםםםםם
מחזיקה אצבעות בשקט
נושאת תפילה בלב
(-:

[אהבה_טהורה*]

@}

[סוסת_פרא*]

אני שמחה לבשר ש-שירי בן דב ילדה היום תינוקת מקסימה.
מזל טוב ! מזל טוב ! מזל טוב !




<איזה כיף לי ! פעם ראשונה שיוצא לי להיות אשת הבשורה>
<וחסר לשירי אם היא לא תשלים לנו אח"כ את הפרטים... >:)>

[לוטם_מרווני*]

מזל טוב ! מזל טוב ! מזל טוב !
איזה יופי! מחכה לסיפור הלידה...

[חוט_השני*]

_מזל טוב ! מזל טוב ! מזל טוב !
איזה יופי! מחכה לסיפור הלידה..._

[קט_קטית*]

מזל טוב יקרות!
מזל טוב לאמא המאושרת,
מזל טוב לאחות הגדולה,
ומזל טוב ע-נ-ק-י למתוקה שנולדה {@{@
המון חלב, אושר, בריאות, נחת!

[מי_מה*]

מזל טוב ! מזל טוב ! מזל טוב !

[ההולכת_בדרכים*]

אני שמחה לבשר ש-שירי בן דב ילדה היום תינוקת מקסימה.
וואו, איזו צמרמורת עברה לי בגוף... מסתבר שלקרוא סיפור לידה בשידור חי זו באמת חוויה מיוחדת,
מה גם שניחשתי נכון מי הכותבת

מזל טוב!!!

<מתה לשמוע את פרטי הסיפור החסרים...>

[טליה_טקאוקה*]

איך שהתעוררתי הדלקתי את המחשב במתח....(אנחנו 7 שעות קדימה) לראות אם יש בשורות טובות...ואכן! מזל טוב מזל טוב!!!@}@}@} (())(())
מחכה לשמוע את המשך סיפור הלידה... (קחי את הזמן..)

[לילה_טוב*]

מזל טוב שירי! @}

[נ_ע_מ_ה*]

וואי
איך לא פתחתי את הדף הזה קודם
ישר קלטתי שזו את
וואי
בוכה מהתרגשות.
ליבי יוצא אלייך,דמעותיי זולגות להן מקנאה
רק לפני חודש ילדתי וכבר רוצה הריון נוסף. רוצה גם...
כמו בבית קטן בערבה. אני בערבה,לא? מתחת לעץ,ליד הנהר,הרחק מהכל,מכולם...
לבד... (טוב,אולי לא לבד לגמרי. רוצה את נועם איתי. זה גם נחשב לבד כי הוא חלק בלתי נפרד ממני...)
בוכה מהתרגשות.
וואי

מזל טוב יקרה

[ריש_גלית*]

עשית את זה! עשיתן - את והתינוקת!
כל הכבוד. תודה שפתחת את הדף הזה. תודה ששיתפת.

מזל טוב ענקי!

[אום_אל_קיצקיצ*]

מזל טוב! גם אני ישר ידעתי שזאת את למרות שאנחנו לא מכירות. מחכה לשמוע מה היה.

[קרן*]

מזל טוב ! @}
גם אני ישר ידעתי שזאת את למרות שאנחנו לא מכירות

[אהבה_טהורה*]

מזל טוב@}

[אמא_אדמה*]

מזל טוב !!!!!!
מחכה לשמוע ממך...

[במבי_ק*]

איזה יופי! מזל טוב!

(אם הייתי מפענחת שזאת שירי לא הייתי דואגת מהצד).

[יער_נורווגי*]

מזל טוב!

[גברת_פלפלת*]

מזל טוב!!
@}

[סיגל_ב*]

מזל טוב!
@} @} @}

[מיץ_פטל*]

וואי איך לא עליתי שזו את???..
קראתי וקראתי .. ולא ירד לי האסימון...
איזו התרגשות אני ממש עם דמעות.
מזל טוב מזל טוב את ממש ענקית. גדולה.....

[שירי_בן_דב*]

תודה לכולכן, אתן מצליחות לרגש אותי למרות שאני כל הזמן בהתרגשות. איזה כיף. הלידה הייתה מקסימה, מהממת. לא יכולתי לצפות למשהו יותר טוב.
אז כנראה שהדף הזה הופך לסיפור הלידה של שירי את... כנראה סול.
אז כן הלכתי לים שוב. אני קופצת כל פעם מרגע אחד לאחר אחורה וקדימה. נראה לי שמי שלא ממש מרוכז לא יוכל ככה להבין את סיפור הלידה הזה.
אז אולי אסדר אותו עכשיו, כדי שלפחות הבת החדשה שלי תוכל פעם לקרוא איך היא נולדה וגם להבין מזה משהו.
אני חושבת שאם אפשר להצביע על מתי החלה הלידה , זה היה כשאיילה, אמא של בנימין חבר שלי ללי הגיע אלינו בסביבות חמש ביום שני. היה חמסין. אני מספרת לה שאני עם צירים . היא אומרת נו, בואי לסיבוב ברגל. יש לי המון "קפואים" מהסופר במכונית, מחכים לי בבית אבל לא משנה.בואי. ואני באה הולכות בשבילים היפים של עין הוד. מידי פעם ציר, לא חזק. אולי תקחי אותי לים? אני שואלת. אבל איך תחזרי? אנחנו עוברות אצל ניקה, שכנה, חברה וגם עוד אמא של חברים של ללי.
אני נכנסת, תוכלי להחזיר אותי מהים בקריאת טלפון? איזה חוף? של המבצר, הכי קרוב. היא מלאה בתוכניות, אבל מתנדבת למשימה.
הגעתי לים. איילה נוסעת הבייתה. לי עוברות מחשבות בראש- אני, לבד, בים, עם צירים. אין לי מושג מתי אלד, אולי עכשיו? אולי פתאום? אולי זה יתקדם מהר. אני מסתכלת מסביב לראות איפה ואיך אם אפשר אם... אבל בעצם ככה זה כבר שלושה שבועות, אז אני לא מתרגשת. זה כאילו שהלידה הזאת אף פעם באמת לא התחילה. הלידה של ללי התחילה עם צירים חזקים ברגע אחד בבוקר והסתיימה ברגע אחד בלילה.הלידה הזו, לא יכולה להצביע על רגע משמעותי אמיתי מתי היא התחילה.אולי רק על הרגע שאיילה לקחה אותי לים.
כבר אמרתי לעצמי, אולי אפגוש אנשים נחמדים מעין הוד ואז אפטור את ניקה מעניין ההסעה שלי. היא כל כך עמוסה ממילא. זה בדיוק מה שקרה. פגשתי אנשים חמודים לגמרי שאני מכירה. היה לי ממש נעים לחוות את הצירים לידם. שחיתי במים הקפואים ממש רחוק והיה לי ממש נעים בגוף, הלכתי הרבה ברגל, מישהו נתן לי קפה שחור חזק ומתוק לדרך ואמר שאחזיר לו את הכוס בדרך חזרה, כל זה עם צירים. התיישבתי עם החברים מעין הוד, כל פעם שהתחיל ציר, קמתי והתחלתי להסתובב. יש לי הרגשה שאם הייתי מתחילה להסתובב כל פעם שהיה לי ציר מהרגע שהם התחילו כמה שבועות אחורה, הייתי יולדת הרבה יותר מהר ולא נכנסת לשבוע 41. אבל ההבנה שזה מה שאני צריכה לעשות, להסתובב, החלה רק באותו יום ממש. ואולי, ואפילו כנראה שככה זה בסדר.
נסענו הביתה. בדרך, האיש סיפר לי שאשתו , שלא הייתה איתנו, היא אחות במחלקת יולדות בבית חולים כרמל. ידעתי שהיא אחות אבל שכחתי איפה, ושהיא מתכוונת להיות מיילדת בית. נחמד.
מסתבר שלידה הבית שלי היא השניה בהיסטוריה של עין הוד. הראשונה היא של השכנים מולי, משפחת חמיצר, כן ההוא מהחידות, שנה קודם. בקיצור, השכונה מתחילה לצבור קארמה של לידות בית.
אני הולכת לישון. אמשיך מחר. לילה טוב ותודה שאתם איתי.

[חלוקית_נחל*]

_מזל טוב !
גם אני ישר ידעתי שזאת את למרות שאנחנו לא מכירות_

איזה כיף, מרגש לקרוא ולחוות איתך,
תודה לך
והמון המון בהצלחה, שלווה ואושר

[תבשיל_קדרה*]

מזל טוב, שירי!
פוסט קל

[שירי_בן_דב*]

ללי חיכתה לי בבית. התחלנו לראות סרט המופע של טרומן. אני מקריאה את כל הכתוביות, וזזה כל הזמן בזמן הצירים, על כדור הפיזיו, נאחזת במעקה המדרגות וכורעת, וכו. ממש לידה. הסרט גדול, אנחנו ממש נהנות. ללי רוצה להישאר לישון כאן. אבל זאת פינת הלידה שלי אני מתלוננת
ואם אלד בלילה. את לא תלדי היא אומרת. אני מתקשרת לדלית מעיין חברתי הדולה המדהימה. אל תיכנסי איתה לעמותים. חבל על האנרגיה. זה לא הזמן. גם אני מרגישה שאת עוד לא יולדת. יותר מידי אדרנלין. הכי טוב שתנסי לישון. זמ מה שעשיתי דלית החכמה והרגישה!

[אילה*]

נכנסתי כדי לקרוא.
את משהווווו מיוחד!
הלוואי ותהיי השראה לכל מי שרוצה ולא מרשה לעצמה להיות מה שהיא באמת.
כמובן, שמצטרפת לכל איחולי ה"מזל טוב" המסורתיים...
וגם מאחלת לך, שוב, לפתוח את עצמך לאנרגיית האהבה העצומה שהתינוקת החדשה הזו תביא לחייך.
חיבוק
ונשיקות
אילה

[Manty_T*]

Congratulations Shiri!!! (I was tipped it was you )
I can't wait for the rest of your story...
(and I need to know whether I can add this page to the unassisted birth story list.. come on!)

Enjoy your baby moon
@}

[שירי_בן_דב*]

איילה וכולן, תודה, וגם למאנטי. לא, לא תוכלי להכניס את הלידה לדף ההוא, כי בעשר דקות האחרונות היגיעו שרלה המיילדת המקסימה שלי ודלית. מצטערת שאני מקלקלת את הפואנטה באמצע. המשך יבוא.

[סלט_פירות*]

מזל טוב!!
מחכה במתח להמשך

[מיץ_פטל*]

ואוו אני במתח....
את ממש נותנת השראה...
עכשיו גם לי בא...ללדת..

[שירי_בן_דב*]

התעוררתי באמצע הלילה להתחיל את הבלוג הזה. אחר כך הלכתי שוב לישון, כפי שכתבתי. קמתי בבוקר עם צירים, הלכתי ללוות את ללי להסעה לבצפר. הכל בצירים של כל כמה דקות. הלכתי לבית קפה השכונתי, וישבתי על עיתונים קרואסון וכוס קפה . מידי ציר קמתי לסיבוב, והמשכתי לשבת הייתה שם בחורה שאני מכירה שהיא מסאז'יסטית , רינת, שנתנה לי עיסויים בין לבין. נכנסו חברות, זה היה ממש פאן. הרגשתי מאוד חיונית. הלכתי הבייתה, מרחק של עשר דקות, מידי פעם כל 2 3 דקות, אני כורעת בצד הכביש, כואב, אבל עדיין בסדר.
הגעתי הבייתה. כל הזמן זכרתי את המשפט על הראי מהטקסט של ימימה, מההרצאה של דלית מעניין לנשים בחודש תשיעי, מומלץ מאוד- רק לא לשבת ולחכות לעוד ציר. ניסיתי להתרכז בדברים אחרים, אבל לא ממש הצלחתי לעשות כלום. הצירים התגברו, בסביבות 10 ביקשתי מהשכנה שלי למלא את הג'אקוזי. אנחנו גרים במין קומפלקס להשכרה בתוך ואדי מטריף בעין הוד מול הים. כולם סינגלים בלי ילדים , חוץ ממני יש פה עוד 4 שכנים.
היא מילאה. היא לומדת להיות דולה. נכנתי לגאקוזי, ביליתי שם קצת אבל כמו בלידה הקודמת, לא ממש התחברתי. הייתי אצלה גם עם צירים כואבים מאוד, מחוץ למים והיא הייתה מקסימה ומדהימה. יצאה כשביקשתי. בשלב מסוים ראיתי שג'אקוזי מג'קוזי, הכי טוב לי בבית, ידעתי מראש שזה מה שיהיה הלכתי הביייתה. הצירים התגברו. נאחזתי בערסל בחדר השינה שתליתי במיוחד לצורך הענייין, כרעתי ומשכתי בחבל. בשאר הצירים נתליתי על המעקה של חדר המדרגות בפינת טלויזיה, וגם כרעתי. חשבתי שבלידה הזאת לא אצרח. בלידה הקודמת צרחתי נורא. בשלב מסוים פתאום הרגשתי לצרוח, אז אמרתי לעצמי, שירי, לכי על זה והתחלתי. היה סבבה! ואז מתישהו אחרי 12 פתאום פלאק, איזה כייף ירדו לי המים והפקק הרירי. ואני, שתבינו, כל הזמן עונה לטלפונים, בין ציר לציר. אבא שלי מתקשר בדיוק כשיורדים המים. אני אומרת לו, אבא נדבר אחר כך, הכל בסדר. אני סוגרת. בדיעבד הוא סיפר שלי הוא הרגיש שהייתי בלידה. בשלב הזה התחלתי להיכנס קצת ללחץ. אבא שלי סיפר לי כמה ימים קודם לכן שאני נולדתי בשלב מאוד מאוחר של ההריון בתוך המים המקוניאליים. היה לי מין פחד שככה זה יקרה גם אצלי. מהלידה הקודמת בכלל לא זכרתי את ירידת המים. עד כדי כך לא הייתי שם נוכחת. ניסתי להבין אם המים שירדו לי הם מקוניאליים או לא. שרלה ידעה כל הזמן שאני בלידה כי התקשרתי אליה בבוקר. התקשרתי אליה ותיארתי את המים. למרות השיחה לא היה לי ברור שהם צלולים וטובים. ספגתי חלק בסמרטוט כדי לראות אם יש להם צבע ירקרק, והאמת היא שהתחלתי קצת להמציא אותו, נראה לי. התחלתי לחשוב מחשבות על מצוקה עוברית. נראה לי שזה משהו שלקחתי איתי מהלידה שבה אני נולדתי. אני יודעת שאני צריכה עוד לעשות על זה עבודה. התקשרתי לדלית. ביקשתי שתבוא. אחר כך התקשרתי שוב, ואמרתי שאני לא בטוחה. אחר כך התקשרתי לשרלה, ואמרתי שרלה בואי (זוכרים את ביבי- בואי שרלה, הולכים?). זה היה כבר אחרי שעה אחת. כששרלה הגיעה, מסתבר שדלית עמדה בחוץ, שמעה אותי צורחת ולא הייתה בטוחה אם להיכנס או לא. איזה מדהימות, איזה רגישות, איזה כבוד. שרלה נכנסה, בשעה אחת ועשרים, ושאלה אם דלית יכולה להיכנס כי היא בחוץ . השתיים כבר עברו לידה ביחד כדולה ומיילדת והן מכירות היטב. כמובן ששמחתי שדלית תיכנס. תוך 10 דקות נולדה התינוקת המדהימה שלי בעמידת 6. היה לי כייף שהזמנתי אותן. היום אמרתי לשרלה שהיא הייתה אבקת הכביסה ודלית המרכך.
אחרי מספר דקות נכנסת ללי, ואני שוכבת עם התינוקת ליד הדלת. הלם מוחלט על הפנים שלה. לא אשכח את ההבעה שלה אף פעם. מה זה היא שואלת? נכנסת, מסתכלת. אנחנו קוראים לאיילה, הדולה שלי במשך כל ההריון, העוגן שלי, השכנה שלי, השדה הצעירה הפקחית. היאננכנסת מייד אחרי ללי. כולם מחייכים. אני עוברת לעמידת 6, מוציאה שיליה מושלמת ומרפאה. שרלה מזמינה אותנו ללטף את השיליה. מגע מדהים . היא מחכה עשיו בפריזר כדי שנשתול עליה פסיפלורה בחוץ. עשיתי זאת. אני גאה בעצמי ובתינוקת שלי. תודה לשרלה, תודה לדלית, תודה לללי, תודה לאיילה, תודה לי, תודה לסול המדהימה, תודה לכולכם, תודה על הכל. באהבה.

[שרה_בלאט*]

וואו שירי,
כל כך מרגש לקרוא!
שיהיה מזל טוב,
וגידול מלא באהבה ושימחה לך ולבנותייך

[סוסת_פרא*]

מקסים !

וכמובן: דף סיפור לידה !
(שוב אני זוכה )

[יסכו_נט*]

תתחדשי..

[אמא_נמש*]

כל הכבוד ליולדת האמיצה
בהחלט סיפור מעורר מחשבות והשראה וכמובן מזל טוב לך ,לקטנה ולאחות הגדולה

[Manty_T*]

מקסים @}

[לירי*]

מזל טוב גדול.

[ורד_לב*]

מזל טוב אהובה!
איזה סיפור
איזו מלכה
תמשיכי עם ה trust המדהים שלך ביקום

[שירי_בן_דב*]

ועכשיו מתרוצצות שמועות בכפר, באיזה מהירות שירי ילדה. חמודות שלי, זה לא באיזה מהירות ילדתי. זה פשוט כשמישהי אחרת כבר מזמן הייתה בבית חולים אני הלכתי לבית קפה...
>שירי תמיד אמרה שיש יתרונות וחסרונות לג'ננה במוח<

[שירי_בן_דב*]

תודה לכל המברכות.

[גננית_עלק*]

(פסיפלורה זה שיח שאחרי 5 שנים כבר איננו. אולי תשקלי לשתול משהו אחר?)

[נועה_מנוע*]

וואו נראה לי שעצרתי את הנשימה כל הקריאה מדהים מדהים ומשרה הרבה אמונה ביקום ובדיוק המופלא שלו

תודה

[נהר_זורם_ביניהם*]

מופלא!!!

מזל-טוב!!!


שפע אהבה, חום, שמחה וחלב!!!

[עוד_פלא*]

היי שירי חמודה
לא יודעת אם את זוכרת דיברנו שבוע שעבר בטלפון על מסיבת רווקות של גיסתי(שמתחתנת עם החבר הכי טוב של בעלי) זוכרת?
המסיבה בכל מקרה התבטלה לצערי אבל הבטחתי שאכנס לקרוא ונכנסתי- ממש יפה!!!
כל הכבוד לך את אישה אמיצה
לי יש עוד 4 חודשים עד הלידה אך היא לא תהיה כמוך בבית- כל הכבוד על האומץ
מחזקת אותך ושולחת חיבוקים...

[קט_קטית*]

היום אמרתי לשרלה שהיא הייתה אבקת הכביסה ודלית המרכך
ואת היית המכונה!

[סירופ_מייפל*]

יו, מזל טוב! איזה פלא @}@}@}
נכנסתי לכאן יום ואני ממש מרגישה שפספסתי לידה בשידור חי (-:

[עורכת_עם_ערכים*]

דף סיפור לידת בית
דף סיפור לידה און ליין