אף מנוזל וממחטה כמשל

[מי_מה*]

הגיע הסתיו על כל טיפותיו, דולף הענן ונוטף גם האף.
נזכרתי איך, לפני אי אילו שנים, כאשר עוד היינו כולנו קטנים
נהגו לקנח צעירים וזקנים במטפחת של בד - מאמינים?
מטפחת של בד, ארוגה מכותנה, לעתים עם רקמה קטנה בפינה.
נהוג אף היה לתת מתנה, סט מטפחות בדוגמת שושנה.
ואינני זוכרת מתי זה קרה, שהטישיו פרץ לעולם בסערה.
וממש בין לילה (טוב, נו, כמה שנים) ממחטה נהיתה ענין של זקנים.
נהגנו, אפילו ללעוג ולומר, שממחטה היא ענין מגעיל ומיותר.
בלי לחשוב על הנזק שנגרם ל"כדור", קינחנו- השלכנו וסוף לסיפור.
כמו הרבה מוצרים בעולם החדש:
שקיות מפלסטיק במקום סל מקש,
מוצרי היגיינה וגם חיתולים
שאולי הם נוחים - אבל לא מתכלים,
בקבוקי השתיה שפעם החזרנו היום מושלכים אל הפח וגמרנו.
ולרגע אחד כך עוד חשבנו
שבזאת משתפרים החיים שאהבנו.
זה לקח קצת זמן, חלפו עוד כמה שנים
ויותר ויותר אנשים מבינים
שמה שנראה כנוחות לא נורמאלית
לעתיד העולם הוא דוקא פאטלי,
כי אם על כל אפצ'י נזרוק עוד נייר לאיזה עולם נתעורר מחר?

אצלי בבית עומדת בצד ערימה לא קטנה של חיתולי טטרה מבד
עם פרוץ הנזלת החלטתי הפעם לעשות בם שימוש שיש עמו טעם.
אז אולי ממחטה נראית מיושנת אבל עם חיתול על כתף מרגישה מעודכנת.
לבריאות!

[נועה_ברוך*]

עם חיתול על כתף מרגישה מעודכנת


מקסים!!
לבריאות! @}

[אמא_אחת*]

מקסים @}

[תבשיל_קדרה*]

פינת השיקול הפרקטי:
חיתול טטרה מחוספס ולא נעים לאף מנוזל.
אנחנו משתמשים בחולצות טריקו שעבר זמנן, ונגזרו לחתיכות קטנות - בעיקר בשביל תינוקות וילדים עם אפים רגישים.

[נועה_ברוך*]

תינוקות וילדים עם אפים רגישים.
אני תמיד (ועד היום) תופסת את הכפתור הקטן עם שתי אצבעותי - מוחצת ואוספת, ואז במים שוטפת

[מי_מה*]

חיתול טטרה מחוספס ולא נעים לאף מנוזל
מסכימה לגמרי, בשביל הגילוי הנאות אני אודה שאני משתמשת במן חיתולים קטנים מטריקו שקיבלתי מארה"ב. הם קוראים לזה BURP CLOTH יעני בד לגרעפץ. אבל לכתוב את כל זה היה מחרב לי את החריזה והמשקל אז היקרבתי את האמת על מזבח האומנות...
בכלל מה שהתכוונתי כאן הוא גם לשעשע אבל גם להשתמש בסיפור הזה כמשל להרבה דברים תלויי תרבות, שאני לפחות, תמיד קיבלתי כמובן מאליו ורק בשנים האחרונות מתחילה לחשוב על כל דבר ובמיוחד על מוצרי צריכה, מאין באו ולאן הם הולכים. זה מוביל אותי לצרכנות מושכלת ולשימוש זהיר יותר במה שיש לעולם המודרני להציע.

[תמרוש_רוש]

יופי של דבר!

אולי באמת אני אקנה לי סט של ממחטות...

(עם כל הכבוד לחולצות טריקו ממוחזרות, לאף שלי בכל זאת מגיע משהו חדש. וכל חולצות הטריקו כבר מוחזרו עד דק)

[אלודאה_בלבן*]

זה מקסים.
חייכת אותי מאד D-:

[ציפ_ציף*]

וחברה שלי קוראת לזה "טישו טישרט"
(רק שהיא מקנחת בחולצה שהילד לובשD-:)

[כרובית*]

וואי איזה יופי של שיר!

וגם אני משתמשת בממחטות.. אפילו לא הייתי צריכה לקנות: פשוט ברגע שזה נכנס לי לראש הלכתי להורים שלי ושאלתי אותם יש להם כאלה בבית, ומיד צנחה לידי ערימה שלמה של ממחטות טבין ותקילין.. אכן מדהים איך אפשר לתרום להשקטת המצפון באמצעות פעולות כה זעירות.

[גלית_ועמרי*]

טישו טישרט
אצלנו זו החולצה שלי,
והניגוב לא ביוזמתי אלא ביוזמת המנוזל

[עורכת_עם_ערכים*]

איזה דף מקסים.

[ניצן_אמ*]

איזה דף מקסים.

[תמרוש_רוש]

קניתי!!!! סט של 12 ממחטות אף, ארבע צהבות, ארבע כחולות וארבע וורודות.
קצת התבאסתי מזה שהן היו עטופות באריזת ניילון, ושהן היו מיוצרות בסין (לא בדיוק סחר הוגן) אבל אי אפשר להשיג הכל...

אני ממליצה בחום. כל כך פרקטי, הרבה יותר מנייר טואלט או טישו. יש לי ממחטה קבועה אחת ליד המיטה, אחת קבועה בתיק, ועוד כמה במקומות רסטרטגיים. עם הליחה של ההריון זה פשוט הצלה אמיתית.

[דנה_ה*]

אצלנו הממחטות הרב פעמיות הן חלק קבוע מהכיס של איתן.
פעם הכנתי לו מתנה ליומולדת 4 ממחטות שאמא שלי תפרה ואני רקמתי עליהן. הוא מאוד אוהב אותן ומשתמש רק בהן.
מומלץ בהחלט בחום.

לגבי האף (הדולף) של נעמה הקטנה - היא סולדת מטישו ומנגבת אותו בחולצה שלי, בציצי שלי, בלשון שלה (ע"פ סדר העדיפויות שלה)....

[אילה_א*]

מעלה עכשיו לפני החורף
דף מקסים