באופן טבעי

הממשק הזה הורג.
מה עם כאלה שגמרו עם הבארים (ולא פאבים, בשם השם! פאבים היו רק באייטיז! ובלונדון) ועכשיו זה כבר רועש ורחוק להן?

מה זה שווה אם אי אפשר לעשות לייק?

טוב, את יודעת מה, שיניתי את דעתי. אני רוצה ואבקש להחזיר. האם עוד אפשר? ובאיזה מידה הוא?
תודה!

היי מיכל, אני מחפשת מתנה לאנשים לא נורא קרובים לי, אז לא נעים לי לומר שיצטרכו להחזיר אותה. תודה רבה בכל מקרה.

אוי. אני כל כך גרועה, פרסמתי ושכחתי אפילו לבדוק. שכחתי שהדבר הזה פה לא נכנס לך לווריד עם נוטיפיקציות בכל מקום. תודה על הברכות!

היי, פתאום ראיתי שרצית שאעדכן לגבי טיפול בשיווי משקל. אז כן, אנחנו כבר כמה חודשים, וזה מעולה ומשיג תוצאות מפתיעות בזמן קצר יחסית. ממליצה.

תודה רבה חלוקית ופלונית. לגבי השחייה הוא כבר שוחה קצת ולומד וזה באמת עושה לו טוב, אבל נדמה לי שזה לא מה שהוא צריך מבחינה טיפולית. יצרתי קשר עם שיווי משקל ונקווה לטוב. תודה!

ססאממו מה שאנשים צריכים לעבור. מתי כבר ייגמרו המלחמות?
(ורק הילדים הישראלים יושבים על הרצפה כמו כלום וחולצים נעליים בכל הזדמנות

)

היה אצלי עכשיו טכנאי מחשבים נחמד, הגון, לא יקר ומבין עניין. קוראים לו חיים, הוא בא עד אלי והציל אותי בחמש דקות ובכלום כסף. 054-6526206. איש ששמחתי לתת לו עבודה.

<r>הי ההולכת. יש לי בקשה קצת משונה. אמא שלי היא חברה ותיקה של רחל פוטר מימי ירושלים, אבל כבר מזמן אבד לה הקשר איתה, והיא רוצה למצוא אותה. הצינורות המקובלים לחיפוש מכרים אבודים ונושנים כמו פייסבוק וכאלה לא הניבו כלום. בסוף ראינו שהיא מוזכרת בדף הבית שלך. שאלתי לך, יש לך מושג איך אפשר למצוא אותה?...

בואנה, מינואר אתן מכדררות פה ואף אחת לא אמרה לי? לכו לכו!

תודה, אבדוק בחנויות. שומשומית, עונה לך אצלך.

באיחור אלגנטי של חודש ראיתי את הודעתך. לא קיבלתי ממך שום מייל. כתבי נא שוב.

קטעים איתך, בדיק היום נכנסתי לבדוק מה חדש, אחרי הרבה מאוד זמן. רק ראיתי את הדף על למה צריך לשלוח את המהגרים חזרה לארצם וכמעט סגרתי מיד בעצבים, ואז פתאום ראיתי אותי...
מה העניינים?

<r>קשה מאוד לגדל ילד לבד, אבל גם ביחד זה יכול להיות קשה. זה עניין של גישה. ובתרבות שלנו זה קשה מאוד כי מצופים מאיתנו דברים רבים, שונים וסותרים, וגם להיות נורא מאושרות מזה. נדמה לי שקראת את "עקרון הרצף" ללא גרם של ביקורת וראית בו מעין "ספר מתכונים". אני חושבת שזה ספר חשוב מאין כמוהו ומודה לו על ...

<r><s>[u]</s>"אמא, מה זה השקט הזה?".<e>[/u]</e> בדיוק אתמול אמא שלי סיפרה על אחותה, שהיתה דברנית בלתי נלאית. יום אחד אמא שלה (סבתי האהובה ז"ל) אמרה לה, בואי נעשה תרגיל, תנסי לא לדבר חמש דקות. ואז היא אמרה בסדר ושתקה, ואחרי בערך דקה היא נאנחה אנחה קורעת לב. זה היה סוף הניסוי. מאז לא חזרו ...

<t>טוב, באין בלוגי לי, באתי לספר לך שהפסקתי להניק. לפני איזה שבועיים. לא נעים לומר, זה בדיוק כמו שכולן אומרות תמיד. כשזה כבר באמת בלתי נסבל, זה פשוט קורה. בקצרה אספר: ראשית, היו לי פנטזיות על גמילה עצמית ללא מאבקים. שנית, פחדתי ממאבקים. בפועל, גם עם ההנקה היו מאבקים. אמנם הינקתי אותה רק של...

הו! רק עכשיו ראיתי את הודעתך אצלי. כמה חבל. דווקא הייתי בבית עד הצהריים.
טוב, בפעם הבאה.

סליחה, רק אני לא הבנתי את הדימוי?

בן חמש טייל היום בטיילת ארמון הנציב בירושלים. על החומה הנמוכה מונחות פלטות מתכת ועליהן הסברים. מצד ימין בעברית, מצד שמאל באנגלית. באמצע פלטה אחת ריקה.
והוא, בשיא הטבעיות: "הי, שכחו לשים פה את הערבית!!!"
(מאין הוא יודע? ועוד לזהות איזה כתב חסר?! כמעט התעלפנו)

נו, אז בדקתי ביולי וראיתי שאני חוזרת על עצמי. אז מצד אחד זו הוכחה לאמיתות הדברים, ומצד שני זה קצת מדאיג... מין אלצהיימר נעורים שכזה.

<r>בחור שמצויד בחבילה משלו...זה שולח אותי למחוזות מאוד לא פשטידתיים <E>:-)</E> ועכשיו רגע ברצינות, אחרי שהשלמתי פה פערים. אני זוכרת היטב שני רגעים חשובים מאוד בתולדות מועצת החירום הפרטית שלי. הראשון הוא הפעם הראשונה שבה התחלתי עם מישהו, זה סיפור שלא שייך הנה ומצדיק יריעה משלו, אבל זה היה רגע [ה...

הה?

<t>אני אוטוריטה די קטנה בנושא, כי גידלתי עם ובלי וחלק חלק ובסוף הכל הסתבך, ובסוף גם נפתר. אבל הדבר שהיום אני יודעת שהייתי עושה אחרת, זה לא לערב בזה שום "קשב". או לפחות, לא כל כך הרבה. הבת שלי לא סימנה ולא אותתה ולא ביקשה ולא שום דבר, ואני כל הזמן חיכיתי לאותות ומופתים. מתי העניינים התחילו להסתדר? כש...

<t>ננסה שנית. בפרדס חנה יש רחוב ראשי אחד, קוראים לו רחוב הדקלים. יש בו שופרסל קטן. במקביל אליו נמצא רחוב האורנים, המכונה גם הוואדי, שבמרכזו שדרת אורנים מצחינה מחריוני אנפות. ברחוב האורנים, מאחורי השופרסל הקטן שברחוב הראשי, יש קניונית קטנה ומעפנית, איפה שיש שלט גדול של טמבור (זהו נחמיאס חומרי בנ...

שלום טנא,
יש תופרת בקניונית הזבלגנית שבין השופרסל לוואדי, איפה שטיפת חלב ונחמיאס.

<t>תשמעי, ראיתי שאת מחפשת רופא במכבי. תצטרכי לנסוע קצת, אבל לכי לד"ר אורן תבור, הוא מקבל נדמה לי במלצ'ט, והוא רופא מצוין, נחמד, תומך הנקה, מעודכן וגם בכיר בדנה, ככה שאם יש בעיות את מגובה גם שם. בדרך כלל הוא רגוע, אבל אם הוא נלחץ יש סיבה. והוא גם מסביר ובכלל. בקיצור, שווה. ואם אומרים לך בטלפון שהוא ל...

מה תגידו על זה?
סדיזם רוסי.

<r><s>[b]</s>רטרו<e>[/b]</e> (ספקטיבה) היום אני דביקה. היינו עם חברים בים ביפו. סתם פגישה נעימה של חברים ותיקים, מהסוג שלא צריך להתאמץ. הם הביאו ארוחת ערב קלה ממה שהיה במקרר, אנחנו הגענו מירושלים, הילדים התרוצצו וחפרו ערומים בחול ונשארנו אחרי שהחשיך. אנחנו מכירים כבר שנים, יש לנו הר...

זו הייתי אני.

אני בעד להכיר, ככה אם כבר חווים תחושות נטישה, לפחות שיהיו מבוססות על משהו...
(בכל מקרה, בינתיים אנחנו מתקשים לזוז)

היי לך,
מכירה את קיה, מורה ליוגה? היא מלמדת (גם) יוגה לילדים. אני חוככת בדעתי אם להציע את זה לבן החמש שלי, אבל קודם רוצה לרחרח.

<r>גבר גבר, כדרכם של גברים גברים, חושב רק על עצמו: הוא טוען שעדיף לא לומר לאשה את האמת כי אז היא תתנפל עליו. כלומר הוא פשוט חושש. במלים אחרות, פוחד. הוא חושב שעדיף <s>[b]</s>לו<e>[/b]</e> לא לומר את האמת. מוכּר. נשים לעומת זאת מעדיפות פשוט לדעת מה הסיבה שמישהו בוחר לא להיות איתן כדי שלא ל...

<t>אגב, אני הרבה יותר מתנגדת להגדרה של סקס כ"טוב" או "לא טוב". זה באמת בזוי בעיני. אלא אם כן מדובר באמת בסטוץ לשם הסקס, ואז יש טען להעריך אותו ככזה. אבל במקרים אחרים, הסקס הוא פשוט כמו שהוא, כמו שאומרים על המלחמה: המשך היחסים / האהבה באמצעים אחרים. כל קומבינציה תיתן סקס אחר, ייחודי ואינטימי לשני האנ...

גבר שווה, קרוטו, זה גבר שאפשר לנהל איתו תקשורת פתוחה וכנה, ולא עבד למשחקי כבוד, כוח וניכור ופחדן שלא מסוגל אפילו להודיע לאישה שהתחיל איתה מערכת יחסים על השינוי בעמדתו. היטבת להגדיר זאת. וכאלה, למרבה הצער, יש מיליונים.
כשיש כימיה, פתיחות וקירבה הסקס בדרך כלל טוב. זה בכלל לא פקטור.

<t>סאממו. טוב, אני כבר כל כך הרבה זמן לא בשוק שאני כבר לא יודעת איך מגיבים על דברים כאלה בגילנו. בין גיל עשרים לשלושים זה קרה לי 462 פעמים, ובכל אחת ואחת מהן התרסקתי. אין לי מושג איך היתי מתייחסת לזה היום. אז כמובן שהייתי מצד אחד פמיניסטית אבל מצד שני נקבה היסטרית, ולצורך ענייננו אני יכולה אולי להגד...

זה לא ארוחה, זה תרופה. שנסי מותניים, זה רק ליומיים.

חזרנו מביקור אצל חברים והבנו שילדים גדולים גם הם סיפור לא פשוט...
שנאמר, קליינע קינדער, קליינע צורעס; גרויסע קינדער, גרויסע צורעס.

עזרת לי להרים ראש!
בברכת סטנד אפ פור יור רייטס

אני מכורה ליוגורט, אבל בתקופות של כאבי גרון מאיימים אני מוציאה אותו לגמרי מהתפריט. גם לא עם שום.

אה, ואם את אוהבת: גויאבות הן פצצות של ויטמין סי בניחוח סתוי.

<t>גם לי יש לפעמים כאבי גרון של בוקר, והם נעלמים. אבל. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי להרוג אותם יותר מהר. האחד הוא לאכול שום, למקרה שאלה חיידקים. זהירות -- לא על בטן ריקה, אבל ממש לאכול את השום וללעוס אותו ולא רק לבלוע.כמה פעמים ביום. השני -- בצל עם דבש. זה ממש מחולל נסים.<b...

כן, הייתי שמחה גם להתפטר ממשרתי כמפית לכל דורש (מעתה אמור: הומו מפיתוס) ולא לגמור את היום כשאני נראית כמו ילד הודי.
אולי באמת לא כדאי שאעשה עוד תינוק

ועכשיו גם קלטתי שהפוסט הראשון בדף הזה, שנכתב לפני יותר משנה וחצי, איזה צירוף מקרים, גם הוא כבר עוסק בשאלת ה"מתי להוציא".
אלוהים יעזור.

<t>כבר הכרחתי. אבל לא יכולתי להימנע מלהרגיש שזה לא נכון ולא הגיוני וגם עומד בניגוד גמור ליחס שהיא רגילה לקבל, קרי די הרבה אוטונומיה. זה כמו להכריח מישהו להשתין. לא הייתי רוצה לחזור על זה. מכל מקום, ברוב המקרים אי אפשר שהיא תאכל איתנו כי היא כמעט נרדמת כבר באוטו, מטושטשת לגמרי, ורק תטפס עלי ותבכה "מי...

<t>כן, טוב. כנראה שזו באמת בעיה לא נקודתית שלי, כמו שכתבתי. בסך הכל אני עצמי די אוהבת לאכול לבד, אז מה יש? ולא שחסרות לו ארוחות משפחתיות. הוא כנראה יסתדר גם אם לא אעזור לו לחתוך ולא ארים לו את המזלג שנפל. מה שלא מפחית מהבעיה הנקודתית, שעדיין לא הצלחתי למצוא לה פתרון טכני. ניסיתי להניק אותה בישי...

<t>לא, זה לא נקרא כמו הטפה. אבל אני, מקץ שנתיים וקצת, גם לי יש דברים שכבר לא בא לי. נגיד, להניק אחרי ארוחת ערב, אהלן וסהלן, מבחינתי עוד שנתיים. וגם השכם בבוקר זה בסדר. אבל לא להיות מסוגלת לזוז -- תודה אבל לא תודה. גם אם היא צריכה את זה, וברור לי שהיא צריכה את זה. אבל לי זה כבר ממש לא מתאים. היא תיאל...

וגם, באמת נשבר לי מכל החישובים האלה של הציצי עם ילדה בת שנתיים. זה נראה לי פשוט הזוי ומופרך. מילא אם היתה סיבה מוצדקת, אבל כל השמיניות באוויר האלה רק כי אני צריכה להניק כמו שמיניקים תינוקת בת יומה?

<r>מיצי מה זה בשעות כאלה?!?! טוב, אז החניה רחוקה, הצל בה קלוש והאוטו לוהט, זו לא אופציה. דווקא כאשר אפשר אנחנו עושים את זה חופשי. משהו קטן לאכול בדרך פשוט יסתום לו את התיאבון והוא לא יאכל. כזכור, מדובר בילד שעשוי מגפרורים והתיאבון שלו בהתאם. אני מעדיפה שהוא יאכל ארוחה ממש, בצלחת ועל התחת, ...

<t>והיום בפינתנו: בעיה לוגיסטית. הנה כך. הטורבו כאמור התחילה ללכת לגן. הבעיה היחידה היא שעם תום הגן היא כבר עייפה באופן קטטוני. הייתי לוקחת אותה קודם אלמלא הייתי צריכה לאסוף באותה שעה גם את הנסיך מהגן שלו, ושם יש מעגל סיום ואי אפשר לבוא לפני הזמן. אז אני באה אליה קצת לפני הזמן, לוקחת אותה...

התעדכנתי ארוכות. אין מה לומר, יש לך הספק נכבד, פנימי וחיצוני.
(יש לכם בית כנסת בקיבוץ או מה?)

<r><s>[u]</s>מדובר על מילת ציווי תנ"כית<e>[/u]</e> thou, "אתה" באנגלית עתיקה. אפילו שיקספיר השתמש בה <E>:-)</E> בכל אופן, לא תורגם. והאמת, אני מתפלאת שהספר הזה לא עשה יותר רעש. הוא כל כך מפוצץ את המוח ומאיר את ההיסטוריה באור חדש וזוועתי. בהמשך לקישור של <PO><s>[po]</s>ריש גלית<...

<r><s>[u]</s>מדובר על מילת ציווי תנ"כית<e>[/u]</e> thou, "אתה" באנגלית עתיקה. אפילו שיקספיר השתמש בה <E>:-)</E> בכל אופן, לא תורגם. והאמת, אני מתפלאת שהספר הזה לא עשה יותר רעש. הוא כל כך מפוצץ את המוח ומאיר את ההיסטוריה באור חדש וזוועתי. בהמשך לקישור של <PO><s>[po]</s>ריש גלית<...

<r><s>[u]</s>כה המלצת גם לידידייך בצום הרמאדן? או שאת המסורת שלהם את כן מכבדת?<e>[/u]</e> הוהו, שלום לך פלונית פחדנית. למה שלא תזדהי בשם, לפחות? לידיעתך, אני חושבת שהרמדאן הוא טמטום אחד גדול שמסתכם בזלילה חסרת מעצורים בשעות הלא נכונות. היות שרוב ידידי חילונים לא המלצתי להם דבר כזה, ...

טוב, במקרה את הספר הזה מצאתי (או יותר נכון אמא שלי מצאה) אצל הגננת שלנו, שהיא טיפוס בלתי חינוכי למופת. בעניין הזה אני רגועה לגמרי.

טוב, במקרה את הספר הזה מצאתי (או יותר נכון אמא שלי מצאה) אצל הגננת שלנו, שהיא טיפוס בלתי חינוכי למופת. בעניין הזה אני רגועה לגמרי.

כן, אבל לא רק השיכונים. בהתחלה הם חיו עם האבא, שהיה מובטל, והוא הכניס לה מכות רצח.

כן, אבל לא רק השיכונים. בהתחלה הם חיו עם האבא, שהיה מובטל, והוא הכניס לה מכות רצח.

סלט, אפשר גם לאדות אותם. קודם מוציאים את האמצע ואז מאדים עד לריכוך --לפחות 20-30 דקות. מפרידים מן הקליפה ואז מרסקים, אפשר אפילו במזלג. טעים מאוד.
וגם, אפשר לאפות אותם שלמים. מוציאים את האמצע אבל לא ממש עד למעלה, ואם את לא אוהבת קינמון נסי לשפוך פנימה קצת סירופ מייפל.

<r>הספר. קוראים לו "בראשית היה חינוך" – שם גרוע לגמרי, בייחוד בהתחשב בעובדה שבאנגלית קוראים לו For Your Own Good, אבל הוא בכלל נכתב בגרמנית בידי אליס מילר, פסיכואנליטיקאית מפורסמת שנולדה בפולין וחיה בשוויץ. הוא נכתב אי שם בשנות השמונים, ומתברר שהזכויות לתרגום העברי נקנו כבר לפני כמעט עשרי...

<r>הספר. קוראים לו "בראשית היה חינוך" – שם גרוע לגמרי, בייחוד בהתחשב בעובדה שבאנגלית קוראים לו For Your Own Good, אבל הוא בכלל נכתב בגרמנית בידי אליס מילר, פסיכואנליטיקאית מפורסמת שנולדה בפולין וחיה בשוויץ. הוא נכתב אי שם בשנות השמונים, ומתברר שהזכויות לתרגום העברי נקנו כבר לפני כמעט עשרי...

<t>כפי שאת מתארת את זה, היא באמת צעירה מדי. אני חושבת ככה: יש לה צורך עצום להיות אתי, קרובה אלי. היא כמעט אף פעם לא יושבת על ידי, תמיד עלי, ולפעמים יושבת לי ממש על הצוואר כאילו היתה תוכי. מטפסת על ובחיי כמעט זוחלת בחזרה ל&^%$ של האמאשלה. מצד שני, היא ילדה חזקה מאוד, מסתדרנית, וחיובית בצורה בלתי ...

<t>כדת ממש לא. זו היתה חתונה אזרחית ללא שום סממן דתי. רק כדין -- הקנדי. בחדר החדש, כמו שאמרתי, עוברים חצאי לילות. בחצי השני של הלילה אני נודדת אליה כי היא קוראת לי ועדיין לא באה אלינו. ברור שהיא מסכימה -- הרי מבחינתה היא תמיד נרדמה וישנה שם. אין הרבה הבדל, מלבד שאנחנו לא מעבירים את הגדול ...

<r>הידד! יש לנו חדר שינה! זהו, עשיתי זאת, והפכתי את חדר השינה שלנו לחדר ילדים. השארנו להם את המזרן הזוגי (1.60 מ', ימח שמם) ועברנו לישון בחדר קטן שעד עכשיו אכסן את הטלוויזיה והאורחים, על מיטה של 1.30 מ'. <E>:-S</E> ובכל זאת, נחמד: הם קופצים על המיטה וכשאני באה לישון אין לי חול על הסדי...

<t>מעניין פה @} מצחיק, הרי יש בבאופן המון דפים על גמילה וגמילת לילה, אבל כאן זה כאילו כיתה למתקדמות. כאילו, having said all that, בואו נסתכל יותר באומץ פנימה ונחדד את זה עוד. <אנדלוסיה הכינה השבוע חדר ילדים, אבל עוברת לישון בו אי שם באמצע הלילה, עם הנקה או בלי...> <פרטים במארז></t>

בהחלט, תחילת לילה פנויה, או שמא יש לומר החצי הראשון של הערב-לילה, הוא-הוא נר לרגליה של האמא שעם כל הכבוד לילדים וגו'. לילה שלם זה יפה ונחמד, אבל לא הכרחי. אחרי הכל, בגילנו בארבע כבר בדרך כלל גמרנו את כל העניינים שלנו, בבית או מחוצה לו

התנפח לי האגו
הגדלת בשקל תשעים?

רק לגבי התינוק -- אפילו רופאים קונבנציונליים שבקונבנציונליים טוענים שעד 38 זה בכלל לא נחשב חום אצל תינוקות (ולגבי הורדת חום לתינוק -- כל אחד וגבול הפאניקה שלו).
מכל מקום, נשמע שבאמת כדאי להתמקד בדלקת הנבזית של אמא שלו. הוא יהיה בסדר.

<r>אני באמת לא מיניקה עד שיש אור. אבל האמת היא שזה עבר כל כך הרבה גלגולים. בחלק מהשלבים היא באמת היתה מתעוררת פעם או פעמיים וחוזרת לישון בלי הרבה מחאות, ודי מהר גם הפסיקה להתעורר. אבל היתה התעוררות אחת שהיה לה קשה מאוד להתגבר עליה, אם זה היה אחרי שתיים-שלוש. ואז זה היה יכול להימשך עד שיש אור בחלון. ...

<t>הי סלט רציתי רק לומר שממש הצטערתי שלא יצא לנו להיפגש. אין לי ממש מושג למה, אבל הזמן נמס לנו. היינו די תלויים בהסעות של אחרים, וכשהיינו בטורונטו התרוצצנו ואיכשהו לא היה זמן, או ששכחנו ונזכרנו רק כשכבר היינו בחזרה בקוטג', כל מיני דברים כאלה שקורים עם שני ילדים קטנים. גם ככה לא הספקנו חצי מהדבר...

לא ברורה. שאלי שוב?

<r>מרסי, מרסי לכולן. הסיבות הן מינהליות גרידא. ברשותכן אומר רק שלאור התקווה השורה על המזרח התיכון, זה מה שנקרא "שיהיה". בטקס הקטן (והאזרחי) נכחנו אנחנו, הילדים (שהתנהגו נורא, במיוחד הגדול שתפס כנראה איזה התקף אדיפלי -- או סתם הרגיש שהעולם לא מסתובב סביבו? -- והחרים את המוסא כל אותו יום), שני הע...

זה לא ברור? קודם הייתי לא נשואה ועכשיו אני נשואה. לפחות בקנדה.
<באמת אפילו מזל טוב אחד לא שחררתן>

<r>בקבוקים, כשגרים בעיר, זה הכי קל, כי יש הומלסים שמתפרנסים מזה. מוציאים ומעמידים ליד הפח הקרוב במקום גלוי. עכשיו, לא לגמרי הבנתי. יש דברים שהם בלגן, לכלוך, עודף, בגדים קטנים ו/או מוכתמים -- בקיצור, דברים שאין בהם שום תועלת, לא שמישים (וגם זה יחסי, כי יש למשל פלסטינים שאולי לא אכפת להם......

גוד ניוז! יפה לך!
בשביל מה למלא את הראש ברעש הזה? תהיי האמא שתהיי וזהו, זה יהיה הכי טבעי בעולם. אם זה קרה אפילו לי, זה יכול לקרות לכל אחת

את האמא הכי טובה לתינוקת שלך.

<t>הוי... שלוש הנקות ביממה, זה היה הסטטוס קוו לפני הנסיעה, שם כמובן היינו ברגרסיה כי לא נעים להרעיש בלילה וכאלה, ובמטוס, עכשיו אני מנסה לבסס אותו שוב, אבל השעון שלה עדיין מחורפן, ונמאס לי, מזזזזזזזה נמאס לי, ומצד שני כאמור לא ברור לי איך היא תסתדר בלי זה. לבריאות שלה אני לא דואגת, אבל כן עצלנית מכדי...

תגידי, כבר הפסקת להיניק? אצלי הגיעו מים עד נפש!!!

<t>תמי, זה נכון. אבל האמת היא שאחרי שלושה וחצי שבועות בין ילדים שלכל אחד מהם יש גיים בוי ו/או אייפוד ו/או אייפד או אייבוק, ורואים המון טלוויזיה, וכל מציאות שהופינג והמגה-סטורז, אני מוכרחה להודות שפרדס חנה נראית מקום די שפוי לחיות בו. לפחות מבחינת האפשרות לנהל חיי פרט לו-טקיים ולמצוא מסגרות חינוך לרו...

<t>לפני יומיים התיישבתי פה כמה דקות אחרי חצות כדי לחלוק כמה חוויות צפון אמריקאיות, אלא שבדיוק אז הפרינצסה דה לה טורבו התעוררה, ועד מהרה העירה גם את אחיה, שפרפרו אותנו, שני מבוגרים עייפים, בעירנות שיא עד בערך ארבע וחצי בבוקר, כולל טוסט משולשים ושאר זלילות ליליות, תובנות על הירח וקריאת סיפורים. נ...

אצלנו פשוט היה לה קל מאוד לוותר על תחילת הלילה, אבל זאת של שלוש וחצי-ארבע לא זזה משם, לא משנה כמה ניסיתי. מכל מקום, חמש זה כבר בגדר בוקר.

<r>ארוחת בוקר של לדים בטיסת אל על (לא שואלים את ההורים אם הילד שלהם רוצה ארוחת ילדים): קורנפלקס תלמה; חלב; יוגורט תות; שוקו; לחם. <s>[b]</s>עם ממרח שוקולד<e>[/b]</e>. שתי עגבניות שרי, שתי כפיות קוטג', חמישה זיתים מגולענים. בארוחת הערב: שניצלונים, מהסוג המרוכך במיוחד, עם תפוחי אדמה במצב ק...

<r>אני עשיתי סוף להתעוררויות האלו ב-12-1 (אלו היו הראשונות אצלנו), בערך בגיל הזה או אולי קצת קודם, עם שני הילדים. כלומר עשיתי גמילת תחילת לילה. חלק מהסיבה באמצ היתה רצוני לצאת פה ושם מהעוצר. בכל מקרה, לא מזמן מאותגרת השינה שלי נשארה עם סבתא בערב. כזכור, אצלי כל העסוק לוקח הרבה זמן. ואילו סבתא ס...

<t>אוי ואבוי! אני פה עובדת בפרך ובכלל לא התעדכנתי. פתחתי לראות מה נתחדש והנה אני רואה אותך, מלכת הרייטינג, אבל לא פיללתי ולא מיללתי לחדשות שכאלו. אז קודם כל רפואה שלמה ומהירה ושנית ריספקט, ריספקט, ריספקט. בפעמים הספורות שערפתי (לעומת המיליונים שבהן נערפתי) ההרגשה היתה כל כך נכונה, שהצער נד...

<r>אנחנו בדיוק כאן. עוד רגע בת שנתיים. לילה -- ניסיתי לפני כמה חודשים. עדיין התעוררה כל יום בין שלוש וחצי לארבע. אם לא ינקה, נרדמה לעשר דקות ושוב התעוררה, ואף אחד לא ישן. בסוף ויתרתי והחלטתי לדחות את זה בעוד כמה חודשים. חזרתי לזה לפני איזה שבועיים - עדיין מתעוררת בערך באותה שעה, אבל נרדמת בחזרה...

ברזל נספג (כלומר מסיס) בסביבה חומצית. הוא נספג מצוין עם מיץ תפוזים, למשל, ואילו החלב והסידן הם בסיסיים. זה מה שמפריע לברזל.

הי, סליחה שלא עניתי. אני בפרדס חנה. אבל צריכה משהו תקין, זה ליום הולדת של הבן שלי ואין לי זמן לחפש מתקנים וכו'.

שוב מתברר הדמיון בין ילדינו: גם הגדול שלי ישן בלילות ולא סבל מכאבי צמיחת שיניים, ובכלל הוא בודהיסטווה קטן. אבל אני לא הייתי כזאת, וגם לא אחי.

<t>זה נכון, לא היו אצלנו טנטרומים של ממש. אבל היו התעקשויות שחבל על הזמן, וקריזות. ועניינים... הסרט הוא על אגם ויקטוריה. לפני כך וכך שנים מישהו שפך לשם דלי אחד עם דג שנקרא נסיכת הנילוס. דג טורף שהתרבה במהירות מסחררת וטרף את כל מה שהיה שם, הרס את כל החיים באגם, את כל המערכת האקולוגית, והשא...

<t>תובנה קצרה לגבי גיל שנתיים האיום, שגם מראה לי איפה הייתי לפני שלוש שנים, כשהגדול שלי היה בן שנתיים. ואני נלחמתי איתו, אוהו. אז הקטנה שלי אוטוטו בת שנתיים, ויש לה דעה על כל דבר, ועוד איך יש לה דעה. אבל איכשהו לא נראה לי שאנחנו בדרך למלחמות עצמאות. בהקשר הזה נזכרתי שאמא שלי אומרת שהיא לא ...

<t>הוי גלית גלית, פתחת פה עניין כאוב ביותר. בעצם שניים. העניין הראשון באמת לא לגמרי קשור אבל גם קצת כן. כלומר, כל הפנפון הזה בהחלט נעשה על חשבון אנשים שנכפה עליהם להתבוסס בפרימיטיביות שלהם. וזה מזכיר לי את האיש שבא לסייד לנו את הדירה בשדרות רוטשילד לפני כמה שנים, תושב דורה שעל יד חברון. הוא ככה...

תודה, מעריכה את זה.

החיפוש הניב 549 תוצאות