מועצת החירום לנקבות היסטריות

[אלמוניקו*]

זה יותר פשוט ממה שחושבים.גבר שיצא ממערכת נישואין יודע בדיוק מה הוא לא רוצה. ואם הוא מגלה בבת הזוג איזה סימן הכי קטן ממש שהוא לא רוצה זה כבר מקרר אותו. ואת זה הנשים לא כל כך רוצות להבין.גבר לא מעונין באישה "טרוריסטית" או "צעקנית" או לא נקיה וכו'.
ואם הוא כזה ורואה איזה סימן חשוד לאחת התופעות, אז זה מעבר לשליטתו ובאופן לא מודע הוא מוצא את הדרך להימלט לפני שיהיה מאוחר.

[הגמד_חיוכון*]

פלונית ומי מה, צחקתי ומוסיפה לכן עוד דפיקת ראש בקיר מזדהה...
מסכימה עם כל מילה על המחויבות...
ולכן זה:
גם כשעצבני לי או עייף לי או עמוס לי או עצוב לי. החיוך שלו מקל ומנחם. החיבוק שלו תומך. הנוכחות שלו רצויה ונעימה. תמיד.
של תמי אמא לשתיים, ממש ממש אוצר. ששוה לעצור בשבילו לפעמים ולהגיד תודה! לבנהזוג המשלים הזה באש ובמים, ולעולם.

[בשמת_א*]

לתהות על הקלישאה הזאת של 'לא בנוי למחויבות'. איך שאני שומעת אותה עולה לי הדם לאוזניים ויותר אני לא שומעת כלום
מי מה, לדעתי יש לתרגם אותה ל"אני לא מעוניין במחוייבות איתך". זה הכל. לדעתי זה משפט שיכול לעזור לסינון מחזרים. כלומר סימן להראות להם את הדלת.
(באמת גם גברים ישראליים אומרים את זה? חשבתי שזה רק בסרטים אמריקאיים).

[פלוני_אלמונית*]

באמת גם גברים ישראליים אומרים את זה? חשבתי שזה רק בסרטים אמריקאיים
הישראלים אומרים "לא בנוי לקשר"...

היום הגיעה ממנו הודעה לקונית, עם "מה שלומך?" וכשאמרתי שהיה לי נעים להיות אתו אתמול, ענה "גם לי". זה אמנם בדיוק לפי הספר אבל זה קצת פחות ממה שציפיתי לו.
תיניתי את צרותיי בפני חברה והיא אמרה: מה את רוצה, הוא גבר! שלח לך הודעה סתם כך באמצע היום? זו הצהרת אהבה לוהטת!

תרשו לי עוד קצת הפעם בקיר של השכנים.

[אום_שלום*]

מי מה,_ גם _לדעתי יש לתרגם אותה ל"אני לא מעוניין במחוייבות איתך"
שנים ניסיתי "לעזור" לכל מיני גברים (בעיקר קיבוצניקים P-:) להתגבר על הקושי שלהם להתחייב. זה מאמץ חסר תוחלת, בסוף הגיע הגבר שהיה מוכן להתחייב ללא שהיות ופהיות והתגלה כ"גבר שאוהב יותר" (איך לזהות גבר אוהב)
אגב, רבים מאלה שלא היו בנויים למחוייבות מצאו את האחת שלה הם כן רצו להתחייב או שהתבגרו מספיק בשביל לעשות את זה.
אין צורך לדפוק את הראש בקיר, רק להראות את הדלת למי שלא מסוגל להשאר.

ולפלונית הוא גבר! שלח לך הודעה סתם כך באמצע היום? זו הצהרת אהבה לוהטת!
לוהטת עד מאוד.

[פלוני_אלמונית*]

תודה שאפשר לחפור פה לכל המעוניינת ולדפוק ראשים

[פלונית_אלמונית*]

אגב, רבים מאלה שלא היו בנויים למחוייבות מצאו את האחת שלה הם כן רצו להתחייב או שהתבגרו מספיק בשביל לעשות את זה.

לא רוצה להתחייב אומר גבר לאישה שאותה הוא לא רוצה.
ברגע שהוא מוצא את האישה שהוא רוצה באמת, אז בכלל אין צורך לשכנע אותו. הוא פשוט מתחייב. בלי תירוצים ולסיכום כשגבר רוצה להיתפטר ממישהי הוא בעדינות אומר לה "אני לא בנוי למחוייבות" וזה למעשה ניפנוף בעדינות.כך האישה נפגעת פחות. וכולם מרוצים.

[פלונית_אלמונית*]

_ולפלונית הוא גבר! שלח לך הודעה סתם כך באמצע היום? זו הצהרת אהבה לוהטת!
לוהטת עד מאוד._

מה פתאום הצהרת אהבה לוהטת ?
יש לזה כמה אפשרויות כמו לצאת ידי חובה למשל.או סתם נימוס. או סתם לת הרגשה טובה שלא מזלזלים בה. או שהוא מכין את הקרקע למיפגש הבא שבו הוא זומם משהו וזה סך הכל נותן לו לגיטימיות יתר. ועוד הרבה דברים אחרים.
להגיד שזו הצהרת אהבה לוהטת זה באמת מעל ומעבר.
או שאולי אמרת זאת בציניות ואז זה סביר ומקובל.

[פלוני_אלמונית*]

זו אני הפלונית החובטת

יש לזה כמה אפשרויות כמו לצאת ידי חובה למשל
ככה אני קראתי את זה. ובגלל זה התבאסתי.

או שהוא מכין את הקרקע למיפגש הבא שבו הוא זומם משהו וזה סך הכל נותן לו לגיטימיות יתר
לא צריך להגזים מה יש לו לזמום, את זממו הוא כבר ביצע לא פעם. אבל בפעם האחרונה גם זרם המון רגש וחום. כל כך הרבה וכל כך חדש

[פלונית_אלמונית*]

לא צריך להגזים מה יש לו לזמום, את זממו הוא כבר ביצע לא פעם. אבל בפעם האחרונה גם זרם המון רגש וחום. כל כך הרבה וכל כך חדש

חחחחחחחחחחח אהבתי

ובמיוחד את :



מה יש לו לזמום, את זממו הוא כבר ביצע לא פעם.

חחחחחחחחחחח :-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D

[פלוני_אלמונית*]

_יש לזה כמה אפשרויות כמו לצאת ידי חובה למשל
ככה אני קראתי את זה. ובגלל זה התבאסתי._
קיבלתי ממנו עוד הודעה, הפעם "התרעה חמה" כולל מועד לפגישה הבאה ונרגעתי

[פלוני_אלמונית*]

<אלמונית אחרת>
אחרי חודש של גישושים ושיחות וכו' וכו' שכבנו לפני יומיים.
סמס אתמול, והיום - יוק.
סססססמ אמ אמק.
למה לעשות את זה? הם מודעים לכמות הקללות שאני מטיחה בהם בליבי ולחברותיי במקרים כאלה? מה העניין הדוח הזה?

[לי_אורה*]

לדעתי יש לתרגם אותה ל"אני לא מעוניין במחוייבות איתך". זה הכל.
וזה תרגום מצוין לשם הסרט.
הרי כולנו ראינו את הסרט.
יודעות מה שמו ומה המשמעות של זה.
בסרט עצמו ראינו המון דוגמאות למשמעות שמו.
אז לשם מה לדפוק את הראש תרתי משמע?
לא רוצה? לא צריך!
אין צורך לדפוק את הראש בקיר, רק להראות את הדלת למי שלא מסוגל להשאר.
בדיוק!

[פלוני_אלמונית*]

אז לשם מה לדפוק את הראש תרתי משמע?
לא יודעת לגבי מי שכתבה פה. אני דופקת את הראש כי כל פעם עולה לי סיבה חדשה לחוסר ביטחון בקשר. ולאו דווקא מצדו.

הוא לא משחק בי, לא מתחמק ממני, לא מזגזג, לא כלום. הוא קובע, מגיע, נוכח שם לגמרי, יוצר קשר אחר כך ומוסר שהיה לו טוב, ממלא אחר הבקשה שלי לשמור על קשר גם בין הפגישות...
אבל קול קטן לוחש לי, שאם היה באמת-באמת מעוניין היה מראה לי את זה חד וחלק, ובתדירות גבוהה יותר, וסותם לי את כל הסדקים מבחינת הביטחון בקשר. לא?
מצד שני, גם לו מותר להיות שם ולא להיות בטוח במאה אחוז, ולהישאר ולבדוק. בינתיים הוא שם. אבל מי שבדרך כלל שואלת מתי נפגשים בפעם הבאה, זו אני...

הרי כולנו ראינו את הסרט.
וכולנו גם אוכלות סרטים חופשי

[פלוני_אלמונית*]

וכולנו גם אוכלות סרטים חופשי.
ובזמן האחרון אכלתי גם כ"כ הרבה סרטים שלא יכולתי יותר, משהו מת בי. ובפעם האחרונה שהוא הגיע הרגשתי וגם אמרתי לו, שאני לא מסוגלת להמשיך כרגיל. עשינו שיחה ופחות או יותר הבנו שאי אפשר להמשיך כך. הוא מאוד מחבב אותי אבל לא מאוהב, גם אני לא מאוהבת אבל אני יותר בעניין הזה מאשר הוא (והייתי יכולה להתאהב לו נתתי לעצמי, אבל אני כל הזמן עם רגל על הברייקס).
שורה תחתונה: הוא לא מעוניין בחברה "רשמית" כרגע וכלשונו "לא מרגיש שיש לו מה להציע לי בנושא".
אז דיברנו, התחבקנו, נפרדנו יפה... היה עצוב.

ועכשיו כמובן אני כבר מתגעגעת אליו אנושות. ושואלת את עצמי אם היה בכל זאת חכם לחתוך, ואם היה אפשר לחזור. אין שם התאהבות מצדו וזה תמיד יהיה קצת מעליב ותמיד קצת ישאיר אותי עם הלשון בחוץ. בנוסף, אני הייתי שמחה שהקשר יהיה גלוי, אבל זה לא קורה. שונאת להרגיש כמו איזו פילגש. בשבילו מתאים לו בול מה שקרה עד עכשיו, וזה מספיק לו בהחלט.

כרגע אני לא כותבת לו, אבל בפנים אני מקווה מאוד שזה לא יהיה סוף פסוק. קשה לחשוב שזה נגמר - הוא בסך הכל באמת בחור מקסים, מתוק, כנה, עם לב טוב, ויש משיכה מאוד חזקה שם והמון עניין. אני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה כרגע. והאם אני יכולה/אמורה להסתדר גם כך, להיפגש בלי הבטחות גדולות, או האם זו פשרה גדולה מדי בשבילי. או אולי הוא בכל זאת יסכים להיפגש קצת יותר, או אולי ייתן צ'אנס שבכל זאת יקרה אצלו משהו...

ולקינוח

דעתכן?

[קוראת*]

דעתכן? תמשיכי הלאה....

[לי_אורה*]

וכולנו גם אוכלות סרטים חופשי.
לא כולנו.

[רוקדת_לאור_ירח*]

כל עוד זה עבד עבורך, סבבה. ברגע שרצית יותר ואין לו לתת, אז אין לו. הלאה.

[מי_מה*]

המממ, נחרצות פה הבנות...הלאה זו אפשרות, ברור. לכאורה היא לא קלה כי זה כואב ודורש נחישות וכל זה, אבל אני מוצאת שיש פעמים שמה שצריך לעשות זה להרפות. לא לחתוך ולא להתעקש על להישאר, אלא פשוט לעזוב את זה קצת ולראות מה מתפתח. וזה, חברות שלי
כבר קשה ממש. לפחות לי. אבל אני יודעת שהפעמים שבהן קיבלתי תשובה מדויקת, באו תמיד מתוך רגעים בודדים כאלו של אומץ להרפות, לחכות ולהתבונן.
שנה טובה לכל יושבות המועצה. מי יתן וניפגש פה לשיחות נלהבות על קשרים שעולים יפה וניזדקק לתמיכה רק בשאלות של בחירת ריהוט אקולוגי ובחירת אתרים רומנטיים לפיקניק. מי יתן ובכלל נפרק את המועצה כי לא תישארנה כאן נקבות היסטריות.
הרבה אהבה לכולן

[מי_מה*]

ומי שלא אוכלת סרטים מוזמנת להביא כיבוד אחר. עוגות דבש ויין רץ עכשיו חזק.
<מימה אוכלת סרטים ועכשיו אפילו ביתר שאת, אבל טובלת בדבש>

[אום_שלום*]

בחירת ריהוט אקולוגי ובחירת אתרים רומנטיים לפיקניק. D-:

[פלוני_אלמונית*]

תודה לכולן על התשובות הנחרצות
אני כרגע במצב שנתתי גז... אבל עדיין פול גז בניוטרל. אני לא בטוחה למה אני מתגעגעת בדיוק, אליו אישית או סתם להיות עם מישהו. והאם בכלל באמת מתאים לי סיפור אהבה לוהט או שהיה לי נחמד גם ככה ורק קצת פוגע באגו.

דווקא מתוך מצב של אין לחץ, כתבתי לו איחול שנה טובה ושאלתי מה שלומו. התשובה היתה "בסדר, כרגיל, ומה שלומך?" . מן הסתם הוא מחכה לאיזו כפפה שאזרוק. אבל אין לי לא כפפה ולא גרב, כרגע. אז אני לא עונה כי לא החלטתי מה לכתוב.

מי יתן וניפגש פה לשיחות נלהבות על קשרים שעולים יפה וניזדקק לתמיכה רק בשאלות של בחירת ריהוט אקולוגי ובחירת אתרים רומנטיים לפיקניק. מי יתן ובכלל נפרק את המועצה כי לא תישארנה כאן נקבות היסטריות.
שנה טובה לכולן!

[פלוני_אלמונית*]

זהו, שחררתי אותו. בדקתי מה אני מרגישה, ולא הרגשתי יותר.
עניתי לו, כתבתי שהיה מאוד נעים אבל... היה ועבר.
הוא ענה כנ"ל.

הלאה.
@}

[מי_מה*]

החלק הנצמד שבי חושב "אוי, חבל" אבל החלקים היותר מודעים ומתקדמים יודעים שטוב עשית ושאין טעם להיאחז במשהו רק כי הוא שם. ובעצם בכך ששיחררת פינית את עצמך לקבל טוב יותר. כתבתי על זה פעם שבמקום לצוף אני נאחזת בקרש הראשון שנקרה על דרכי ומרוב שאני מחזיקה חזק אני מפספסת את ספינת הפאר שעוברת על ידי...
אינשאללה , שנה הבאה את שטה על ספינת פאר

[פלוני_אלמונית*]

החלק הנצמד שבי חושב "אוי, חבל"
אני יודעת. גם לי נראה כאילו טיפשי לוותר על מה שהיה, שהתאים לי נניח 70% אבל ה-30% הציקו מאוד. ועשו לי קטעים רעים של בלתי פוסק.

להמליץ לפלוני אלמונית לא לכתוב לו יותר.
אני מצטערת להרוס אבל אני אשמח להיפגש איתו בעתיד, למשל בעוד חודשיים כשכבר הכל ישקע, ולהזדיין ברוח טובה

[רוקדת_לאור_ירח*]

מה קובעת המועצה?

זה אינדיוידואלי. אם היא חושבת שהיא יכולה לצאת מזה שלמה וסבבה בלי ציפיות ובלי כאבים מיותרים, אז למה לא. הבעיה היא שרובנו מרמות את עצמנו ברוב המקרים שאנחנו אומרות את זה. יש מצבים שזה באמת ככה, ונשים שמסוגלות לזה יותר, צריך לקחת בחשבון שגם זה קיים ולא לשלול לגמרי.

[פלוני_אלמונית*]

להזדיין ברוח טובה
נפלא! אפשרי, אם כי אם זה באמת ברוח טובה, לא יתכן שלא יהיו משקעים.
אחרי מי יודע כמה פרטנרים מיניים, גידלתי מחדש את הקרום והגעתי למסקנה שזה שקר.
להזדיין ברוח טובה זו אשליה.
<לדעתי, כמובן>

[פלוני_אלמונית*]

תודה על ה-intervention

אם היא חושבת שהיא יכולה לצאת מזה שלמה וסבבה בלי ציפיות ובלי כאבים מיותרים, אז למה לא. הבעיה היא שרובנו מרמות את עצמנו ברוב המקרים שאנחנו אומרות את זה.
עד עכשיו באמת יצאתי כך, אבל זה מפני שאני זו שקבעה שניפרד. לו זה היה בא ממנו בטח הייתי נשברת...

[מי_מה*]

כל כך הרבה פעמים כבר מצאתי את עצמי יושבת למדיטציה ובמקום למרק את הכלי (התודעה) , עד שיהיה הרואה שרוי בצורתו שלו (ז'ארגון יוגי, עזבו) , אני חופרת והוגה בשאלה הוא לא מתקשר מה עושים. אני פשוט מתמלאת חימה כשאני חושבת על כמה פעמים. פלונית ממקודם, אפשר שניה את השולחן שלך? . תודה.
כבר שלושה שבועות שאני מנהלת סוג של יחסים עם מי שהוא הגשמת היעדים והמטרות ששמה לי ל' הפסיכולוגית: סופסוף גבר כמעט בגילי (צעיר ממני רק בשנתיים ומשהו) גרוש ואבא. אז נכון שבגלל המגבלות (הילדים שלי, הילדים שלו , חגים ועבודות) יצא לנו ממש מעט להיפגש וכשכבר כן, הסקס היה , נו איך לאמר, לא משהו.. אבל כן דיברנו כל יום, לפעמים אפילו ממש המון והיה שם איזה חום, איזו תחושה של חיבור ובשניה שהרשיתי לעצמי לחשוב שהנה זה טוב, פתאום נפסקו ההתקשרויות. ועכשיו אני אחרי ארבעת ימי חג-שבת עם כמעט אפס תקשורת. אז כבר ראיתי את הסרט ואני קוראת פה בדף וכבר הבנתי שבחור שרוצה מתקשר, אבל ראבק, מה הוא משאיר אותי להבין לבד שבעצם הוא לא בענין? אני מרגישה שמגיע לי שלפחות יזרוק אותי ולא שיתן לי להתיבש וליפול לבד. ברגעי הצלילות הנדירים אני אומרת לעצמי שאלוהים לא רוצה שאתפשר על סקס גרוע וכבר מכין אותי למישהו הבא. ושניה לפני שנכנסתי לפה גם שלחתי לו מייל שאומר שלא מגיע לי ככה ושלפחות ידבר אתי.
טוב, הייתי חייבת לפרוק את זה איפהשהו ובבלוג שלי אי אפשר כי נתתי לו את הכתובת ברגע של חולשה. פלונית, אפשר עוד שניה את השולחן? ||אוף|
תודה ומועדים לשמחה

[מי_מה*]

אויש, שכחתי לשים את השיר...
לפני שנכנסתי לכאן, צפיתי עם הפיונת בDVD של שירי מרים ילן שטקליס ועליתי על שיר שראוי להיות מועמד להמנון המועצה.
אז הנה: מיכאל

[קן_לציפור*]

אז נכון שבגלל המגבלות (הילדים שלי, הילדים שלו , חגים ועבודות) יצא לנו ממש מעט להיפגש וכשכבר כן, הסקס היה , נו איך לאמר, לא משהו.. אבל כן דיברנו כל יום, לפעמים אפילו ממש המון והיה שם איזה חום, איזו תחושה של חיבור
מימוש, למה מריח לי בין המילים שלך, ש את בכלל לא בעניין בעצם?

אני מרגישה שמגיע לי שלפחות יזרוק אותי ולא שיתן לי להתיבש וליפול לבד.
תראי, אני לא יודעת כלום, אבל פשוט מרגיש לי שבדיוק את המשחק הזה את רגילה לשחק.

טוב, אולי בגלל שכתבת שזה הגשמת היעדים והמטרות ששמה לי ל' הפסיכולוגית. היא שמה לך? לא את שמת לך?
מה עם יעד של מפגש של קרבה בלי קשר לסטטוס הזוגי/גרוש/עם-בלי ילדים?

<יכול להיות שמתפרצת לדלת פתוחה. סתם מהגגת איתך כרגע>

[אנד_לוסיה*]

סאממו. טוב, אני כבר כל כך הרבה זמן לא בשוק שאני כבר לא יודעת איך מגיבים על דברים כאלה בגילנו. בין גיל עשרים לשלושים זה קרה לי 462 פעמים, ובכל אחת ואחת מהן התרסקתי. אין לי מושג איך היתי מתייחסת לזה היום. אז כמובן שהייתי מצד אחד פמיניסטית אבל מצד שני נקבה היסטרית, ולצורך ענייננו אני יכולה אולי להגדיר נקבה היסטרית: מי שעדיין לא לגמרי בטוחה ש1) היא שווה; 2) מגיע לה להיות עם מישהו שווה; 3) אין שום סיבה להית עם מישהו לא שווה; ו4) מי שלא רוצה אותי לא שווה.
זה מצד הסובייקט.
מצד האובייקט, חוסר השוויון כל כך משווע וכל כך נורא. מספר הגברים ששווים משהו מגיע בערך לעשירית ממספר הנשים ששוות משהו. בעניין הזה אני דווקא יכולה לתאר לעצמי שעם הצעירים קל יותר. איכשהו נדמה לי שרבים מהם פחות מקובעים בקטגוריות מגדריות נוקשות ופחות סובלים מעצירות רגשית או מחוסר יכולת רגשית למיניה.
אבל אולי זה רק כי אני כבר זקנה וחיה באשליות.

[ניצן_אמ*]

אז כבר ראיתי את הסרט ואני קוראת פה בדף וכבר הבנתי שבחור שרוצה מתקשר, אבל ראבק, מה הוא משאיר אותי להבין לבד שבעצם הוא לא בענין?
גם לי ככה על פניו בשטחיות של העניין נשמע שאת בכלל לא בקטע, אבל זה אפפעם לא אומר כלום על הטווח הארוך, כך הסתמא לי עם השנים.
על כל פנים, מזכירה, שיש את המקרים האלה שהבחור אומר לעצמו "בחורה שרוצה מתקשרת" ויושב בעצמו ליד הטלפון. לא שזה כזה נפוץ... אבל גרוש, סקס לא משו, ושיחות נפש? פייר? נשמע כמו אחד שיושב ומחכה שאת תתקשרי.

אל תתפשרי על סקס גרוע.

[מי_מה*]

צ'מעו, המועצה מתפקדת כל כך ביעילות! הלואי על כל המוסדות הממשלתיים...
טוב, על פניו קנג'ה צודקת. יש לי הרבה ספקות. אבל ברגש המזוקק, יש שם משהו. לכאורה לא הייתי צריכה להיות מוטרדת מזה בכלל והנה , עובדה שאני כן . עכשיוו אני בודקת עם עצמי האם אני נאחזת בזה בגלל שהוא כזה שווה או בגלל הנטיה שלי להיאחז.
ונעבור לאנדלוסיה, כן הפער במספרי בחלוקה המגדרית הוא פשוט זוועה! ואני בדיוק כמו שתיארת - מצד אחד פמיניסטית אבל מצד שני נקבה היסטרית עם כל מה שכתבת אחרי זה...ולא, עם הצעירים לא קל יותר. בתחום הזה אני יכולה להעביר סמינריון. כי אמנם יש להם את כל המעלות שמנית וגם עוד כמה יתרונות גופניים לא מבוטלים, אבל מצד שני חווית ההורות זרה להם ובסופו של דבר מבריחה אותם. דרוש פה בחור אמיץ באמת!
וניצ את צודקת, להתפשר על סקס גרוע זה רע, אבל לפעמים אפשר לשפר את זה... בכל אופן, לא נראה לי שבמקרה הזה הוא יושב ומחכה...
מבטיחה לעדכן אם יתברר אחרת

[פלונית*]

מספר הגברים ששווים משהו מגיע בערך לעשירית ממספר הנשים ששוות משהו.
בדיוק הערב אח שלי, בנימתו המתחכמת, כשהסברתי לו למה גברים רווקים מעל גיל מסויים זה בעייתי (והסליחה עם האחד שלא), ענה לי שבכל זאת יש יותר רווקות. נווו! כי המשפט לעיל הוא בדיוק הסיבה! טוב, הוא נשוי. מה הוא מבין.
אני רואה בחורות באזור ה-40 סופר אינטיליגנטיות, נעימות, נשות שיחה- ולבד. ומאידך- גבר בן 40 + שלא מסוגל בדייט הראשון איתך שלא לנעוץ עיניים בבחורה שבדיוק עברה שם. זה רק תיאור שיטחי, אך הרווקות שבקוראות ודאי יבינו את כוונתי.

[מי_מה*]

טוב. הבטחתי ולכן אקיים. שיחת בירור נערכה. הוא לא יושב ומחכה. הוא לא בנוי לקשר כרגע. יאללה. נקסט.

[רוקדת_לאור_ירח*]

בדיוק דיברתי על זה השבוע עם חברה שנפרדה מחבר אחרי תקופה לא מאד קצרה בה הקשר ביניהם היה טוב אך לא התקדם.
זה לא גברים, היא אמרה, זה יותר בנים.
וזה בדיוק ממצה. הם לא בנויים לקשר? הם לא בנויים נקודה. ילדים של אמא ששכחו לגמרי את המהות הגברית. תרבותית משהו התקלקל כאן.
מי מה יקירתי, מה את צריכה אחד עם סקס גרוע.
יש לי הסתייגות שלפעמים זה באמת יכול להשתפר, אבל לפעמים זה חוסר התאמה בילט אין.

[פלונית_אלמונית*]

כבר שלושה שבועות שאני מנהלת סוג של יחסים עם מי שהוא הגשמת היעדים והמטרות ששמה לי ל' הפסיכולוגית: סופסוף גבר כמעט בגילי (צעיר ממני רק בשנתיים ומשהו) גרוש ואבא

זו הבעייה המרכזית...הגיל או מה שקוראים חובבי פער הגילים.
למדתי כבר כי גברים הם חסידי פער הגילים כלומר הם יעדיפו תמיד אישה צעירה מהם.
וכאשר אני שומעת שמישהי יוצאת עם מישהו בן גילה אני יודעת בודאות ש-99% שהקשר הזה חסר סיכויים להצליח והבריחה של הגבר מהקשר מהסוג הזה, זה רק שאלה של זמן.
ואם בכלל האישה מבוגרת מהגבר אז ממש לא הייתי נותנת לקשר הזה סיכוי בכלל.
כך שמי שיוצאת עם גבר בן גילה [אפילו אם הוא מבוגר ממנה ב-5 שנים זה נחשב בן גילה ] שלא תופתע שהסיכוי שקשר כזה יחזיק ממש אפסי.
ועדיף שלא תפתח כל ציפיות מקשר כזה כדי למנוע אכזבות מיותרות.

[פלונית_אלמונית*]

על כל פנים, מזכירה, שיש את המקרים האלה שהבחור אומר לעצמו "בחורה שרוצה מתקשרת" ויושב בעצמו ליד הטלפון. לא שזה כזה נפוץ... אבל גרוש, סקס לא משו, ושיחות נפש? פייר? נשמע כמו אחד שיושב ומחכה שאת תתקשרי.

לי זה ברור שהוא רוצה להיתפטר.
וגם מחכה שהצד השני תבין את זה בעצמה מבלי האי נעימות שאם הוא יצטרך להסביר ...תשמעי זה לא את זה אני וכן הלאה והלאה מלאי התירוצים.

[פלונית_אלמונית*]

אני רואה בחורות באזור ה-40 סופר אינטיליגנטיות, נעימות, נשות שיחה- ולבד. ומאידך- גבר בן 40 + שלא מסוגל בדייט הראשון איתך שלא לנעוץ עיניים בבחורה שבדיוק עברה שם. זה רק תיאור שיטחי, אך הרווקות שבקוראות ודאי יבינו את כוונתי.

נכון לגמרי !!!
גברים רווקים בגיל 40+ שרוטים בלי תקנה.
הבעייה היא שגם נשים רווקות בגילים האלה חיות בפנטזיה ומבקשות דברים לא מציאותיים ולכן נשארות לבד.
הבעייה היא בפערי הציפיות.
מה שהאישה מבקשת לא מתאים לגבר. ומה שהגבר מחפש זה לא מה שהאישה מעוניינת.
לכן אנו רואים יותר ויותר גברים שמביאים נשים צעירות ויפות מכל העולם ומתחתנים איתן ומקימים משפחות ומספר הפנויות הישראליות רק גודל בלי הפסקה.
וזה ברור שזה בגלל העדפה של הגברים לנשים צעירות.
ואם מישהי מחפשת קשר עם מישו בן גילה אז יש לה באמת בעיה.
ושלא תתפלא כל פעם מחדש...למה לא הולך לה..כי זה פשוט לא מתאים מההתחלה

[פלוני_אלמונית*]

וזה ברור שזה בגלל העדפה של הגברים לנשים צעירות.
למדתי כבר כי גברים הם חסידי פער הגילים כלומר הם יעדיפו תמיד אישה צעירה מהם.
זה ממש ממש לא משקף. דווקא בימינו יש כל כך הרבה זוגות שהאשה מבוגרת יותר מהגבר. תשאלי את ורדה רזיאל כמה היא היתה חריגה בדור שלה.

גברים מעדיפים צעירות כשזה נוגע לסקס. פנים וגוף של נערה זה דבר שמגרה מאוד את הגברים. אבל כשזה נוגע לקשר, הם חושבים על דברים אחרים. לא רק מין זמין, הגבר רוצה תחושה של בית. הוא רוצה להרגיש שאת, הבית שלו, שאת, המשפחה שלו. מה שמפריע לגברים זה שעבור נשים רבות הילדים הם המשפחה שלהן, והגבר הופך לבן משפחה סוג ב'. (שלא לדבר על סוג ז').

[פלוני_אלמונית*]

מי מה, קודם כל ומעצבן ששוב צריך לחזור על הפרק בספר של "לא בנויים לקשר" (דמיינו ציטוט מכמה וכמה הודעות למעלה בדף זה).
יאללה. נקסט.
זה כאילו מעודד, וגם צובט...

מספר הגברים ששווים משהו מגיע בערך לעשירית ממספר הנשים ששוות משהו.
אנדלוסיה, לו לא הייתי מכירה את דעותייך האנטי-קפיטליסטיות, הייתי חושבת שאת מדברת פה ברצינות על ערכי השוק של גברים ונשים אני לא מבינה מה הטעם לומר שמישהו "שווה" או "לא שווה". לא מדובר כאן על תגי מחיר אלא על התאמה בין אישית בכל מיני רמות, מהכימיה הפשוטה ועד רמות רגשיות ולעתים רוחניות. הסקס הגרוע של X יכול (תיאורטית) להיות פיצוץ עם בחורה אחרת, שיש לה כפתורים שונים והתניות שונות, ושיחות הנפש הנעימות יכולות להבריח בחורה שלישית שאין לה סבלנות לזה.
אני גם לא רואה טעם לומר ש"הוא לא שווה" מפני שהוא גרוש (עינינו הרואות שגם מי מה גרושה ובכל זאת שווה בטירוף ).
הייתי כן מעניקה ציון "לא שווה" למישהו שבורח בלי להודיע. ואת זה הוא כן עשה לצערנו. אז באמת - יאללה. נקסט._ וגם - , _מה את צריכה אחד עם סקס גרוע.

מצד שלישי, ופה אני מתייחסת לדברים שנאמרו כאן בהמשך, זה בסדר גם לנסות את מה שלא נראה על פניו כמתאים מאה אחוז על פי תסריט הוליוודי.
אולי אני מדברת מהחוויה שלי ומהסיפור האישי האחרון, שהתבקש ש"אזרוק אותו" מאה פעם, ולכאורה לא היה לו שום סיכוי להתפתח, ובכל זאת יש שם משהו, שפורח איכשהו |חמסה| ומביא טוב לשני הצדדים.
זה קרה בשל התעקשות שלי על תקשורת פתוחה ובשל ניסיון כן של שנינו להתאים ציפיות. צר לי לומר שלו הייתי מקשיבה לחברותיי הנאמנות ורואות טובתי (באמת) לא הייתי רואה אותו מעבר לדייט השני בערך. צר לי גם לומר שמסך של ניכור, משחקי כבוד וכוח, מאפיל על כל כך הרבה מערכות יחסים צעירות כאלה בעידן שלנו, שצריך התאהבות מטורפת, או משהו אחר שלא ידוע לי עליו, כדי לעבור את השלב הזה ולהגיע לקשר פתוח וטוב. עם זאת, ברור מראש שאפשר לדבר רק עם מי שרוצה להמשיך ולדבר, לא עם כאלה שפוגעים ובורחים.

_ואם בכלל האישה מבוגרת מהגבר אז ממש לא הייתי נותנת לקשר הזה סיכוי בכלל.
כך שמי שיוצאת עם גבר בן גילה [אפילו אם הוא מבוגר ממנה ב-5 שנים זה נחשב בן גילה ] שלא תופתע שהסיכוי שקשר כזה יחזיק ממש אפסי._
לאבחנות כאלה אני בכלל לא מתחברת, אפילו לא בשבתי כרווקה שבעת אכזבות ראיתי הרבה סיפורים שהוכיחו ההפך. כל אחת בסיפור האישי שלה עם מי שפגשה, והיא אחראית לתחזק אותו, לא באופן עיוור אבל בלי לחשב את צעדיה על פי הסטטיסטיקה.

<קרוטונית מהמחשב שלה>

[קן_לציפור*]

אופס... האם הטרול התנחל לנו כאן? מנהל שיחות עם עצמו?
זוהי מועצה מיוחדת - חירומית. אז אנא...

ולעניינו:
אנד לוסיה, איך אני אוהבת את ההגדרות שלך. הכל כך קולעות: להגדיר נקבה היסטרית: מי שעדיין לא לגמרי בטוחה ש1) היא שווה; 2) מגיע לה להיות עם מישהו שווה; 3) אין שום סיבה להית עם מישהו לא שווה; ו4) מי שלא רוצה אותי לא שווה. מוצאת את עצמי נעה ונדה בין 1-ל-4 תדיר

ורוקדת, גם איתך, כל מילה. ובענייני מין - גם אצלי יש הסתייגות שלפעמים זה באמת יכול להשתפר, אבל לפעמים זה חוסר התאמה בילט אין. הייתי אומרת בדרך כלל. ואהבתי את הבילט אין. תרתי משמע.

אבל ברגש המזוקק, יש שם משהו. לכאורה לא הייתי צריכה להיות מוטרדת מזה בכלל והנה , עובדה שאני כן . עכשיוו אני בודקת עם עצמי האם אני נאחזת בזה בגלל שהוא כזה שווה או בגלל הנטיה שלי להיאחז
יאללה. נקסט. יאללה מי מה, נקסט עליו, אבל לא עליך. הייתי מבררת היטב איפה את (כמו שאני ואנחנו בכלל) נאחזת.
לא בו, (או בהם לצורך העניין) או אפילו נאחזת כשלעצמו - שזו נטייה אנושית אפילו עם המכונית שלנו -
אלא איפה את נאחזת בתפיסה הפנימית שקשורה להגדרה של אנד לוסיה מלמעלה: מי שעדיין לא לגמרי בטוחה ש1) היא שווה; 2) מגיע לה להיות עם מישהו שווה; 3) אין שום סיבה להית עם מישהו לא שווה; ו4) מי שלא רוצה אותי לא שווה

לפחות אני בודקת. שווה בדיקה ושינוי.

[קן_לציפור*]

אני גם לא רואה טעם לומר ש"הוא לא שווה" מפני שהוא גרוש.
נהפוך הוא. אני בעד גרושים. ועדיף עם ילדים... אבל יותר מהכל אני בעד קשר שיש בו אהבה, תקשורת, כבוד. בלי העטיפות של הסטטוס.
ברור מראש שאפשר לדבר רק עם מי שרוצה להמשיך ולדבר, לא עם כאלה שפוגעים ובורחים.

[אנד_לוסיה*]

גבר שווה, קרוטו, זה גבר שאפשר לנהל איתו תקשורת פתוחה וכנה, ולא עבד למשחקי כבוד, כוח וניכור ופחדן שלא מסוגל אפילו להודיע לאישה שהתחיל איתה מערכת יחסים על השינוי בעמדתו. היטבת להגדיר זאת. וכאלה, למרבה הצער, יש מיליונים.
כשיש כימיה, פתיחות וקירבה הסקס בדרך כלל טוב. זה בכלל לא פקטור.

[אנד_לוסיה*]

אגב, אני הרבה יותר מתנגדת להגדרה של סקס כ"טוב" או "לא טוב". זה באמת בזוי בעיני. אלא אם כן מדובר באמת בסטוץ לשם הסקס, ואז יש טען להעריך אותו ככזה. אבל במקרים אחרים, הסקס הוא פשוט כמו שהוא, כמו שאומרים על המלחמה: המשך היחסים / האהבה באמצעים אחרים. כל קומבינציה תיתן סקס אחר, ייחודי ואינטימי לשני האנשים שמשתתפים בו.

[אנד_לוסיה*]

גבר גבר, כדרכם של גברים גברים, חושב רק על עצמו: הוא טוען שעדיף לא לומר לאשה את האמת כי אז היא תתנפל עליו. כלומר הוא פשוט חושש. במלים אחרות, פוחד. הוא חושב שעדיף לו לא לומר את האמת. מוכּר.
נשים לעומת זאת מעדיפות פשוט לדעת מה הסיבה שמישהו בוחר לא להיות איתן כדי שלא לטפס על הקירות בלי להבין למה. פשוט כי זאת האמת.
אין סתירה.
(מובן שזו הכללה, אבל 74% מההכללות מייצגות את המציאות)

[פלוני_אלמונית*]

לכן גבר בן 40 שנשוי לאישה בסביבות הגיל הזה מחפש להתגרש.כי היא בד"כ נראית כמו אמא שלו או לפחות אחותו הבכורה.
נא לפנות לעו"ד פנינה פרס המתמחה במשפטי גירושים, מהנסיון שלה זו אפשרות נדירה למדי. לדבריה: "כשתפגשי גבר מקשיש ומאפיר שהחליט לעזוב את הבית ולהיפרד מאשתו, ספרי לי עליו," היא אומרת. היום הנשים הן אלה שרוצות ללכת והן שעוזבות את הבית.

[קן_לציפור*]

היום הנשים הן אלה שרוצות ללכת והן שעוזבות את הבית.
אז מנקבות הסטריות הפכנו לנשים נוטשות???

[פלוני_אלמונית*]

אז מנקבות הסטריות הפכנו לנשים נוטשות???
זו לא אשמה זו עובדה

[פלונית*]

אז זהו. גם אני חשבתי כך (בת 35+1). ובכל פעם שפנה אלי צעיר- נפנפתי/לא עניתי. מה לי ולו? בטח סתם מחפש בידור.
ואז יצאתי, ודיברתי, ויצאתי, ודיברתי ויצאתי הרבה פחות. כי מה שאני פגשתי- זה שגברים רווקים-בהתחלה תחמתי ב-40, ואז גיליתי שכבר מגיל 35 (ואחד היה גם ישר מספיק להודות: מעל 30-32) פשוט אינם מסוגלים להבין זוגיות מהי. אני מאמינה להם כשהם אומרים שזה מה שהם רוצים ומחפשים- אך אין להם שמץ של מושג (ו/או רצון) להשקיע את מה שזה דורש. להבין שאין התאמה מושלמת, שזה דורש בדיקה מעמיקה יותר ועוד ועוד. רובם אגב רווקים מאז ומעולם. לרובם היתה אולי חברה אחת או שתיים, לתקופות קצרות (כ"כ קצרות שאני אפילו לא מגדירה כחברות). בקיצור, אולי אני טועה בהסבר למצב- אך העובדה נותרה בעינה. רווקים בגיל הזה- בהכרח יש בעיה כלשהי (שוב סליחה עם האחד בכל הארץ שלגביו זה לא נכון).
ולא- אני לא חושבת שלרווקות מבוגרות יש דרישות בלתי הגיוניות (לרובן לא, לפחות), אלא אם תקשורת, כנות, איכפתיות, ראיית האדם ולא (רק) המעטפת הן דרישות בלתי הגיוניות.

ונזכרתי שכשהייתי באזור חיוג 20 גברים סביבי היו הרבה יותר מחוייבים, איכפתיים, תקשורתיים, משוחררים מתבניות מחשבה וכ"ו. וכל הזמן אני תוהה: מה השתנה? איך זה שאינני פוגשת בם יותר? והתשובה: הם עדיין שם. בני ה-20 ++. בנות- לכו על זה! (או אני בעד גרושים. ועדיף עם ילדים... גם אני!).

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ובחזרה לנושא הדף - קצרים בתקשורת

[מי_מה*]

דוקא מגניב שבאות המסודרות. זה נותן פתח לתקווה. צריך את המסודרות בשביל לאזן את ההיסטריות.
ולי עוזרת, גם בחיים האמיתיים, נקודת המבט של מי ששרויה לבטח בזוגיות יציבה. כשנמצאים מחוץ לסחרור הבלתי פוסק, אפשר, לפעמים, לשפוך אור על התמונה. וכאן אני גם רוצה להודות לקרוטונית על התזכורת לכך שהעיצות, טוב להן שתהינה זהירות. המציאות הרי תמיד כל כך יותר מורכבת ...
ולגבי כל שאר הדברים שלא קשורים לנושא הדף - לא לדאוג, ממילא ישקעו תיכף...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

צריך את המסודרות בשביל לאזן את ההיסטריות.
בהחלט ודאי כל עוד למסודרות יש זיכרון טוב והן "זוכרות איך זה"

[רוקדת_לאור_ירח*]

דוקא מגניב שבאות המסודרות. זה נותן פתח לתקווה. צריך את המסודרות בשביל לאזן את ההיסטריות
לגמרי. נראה לי שהגזמתי קצת בהתחלה...

[מסודרת*]

באתי לחזק ויצאתי מחוזקת

[נמאס*]

כותבות יקרות, נשבר לי מכל הנימוס העודף הזה כלפי טרולים. לכן לא?
הלכתי ומחקתי באכזריות את כל הטרול וגם את הדיונים אתו.
מתנצלת אם פספסתי איפשהו או אם מחקתי דברים של טעם בטעות.
מישהי בעלת דברי טעם וודאי תכתוב אותם שוב ואולי גם יצא לה עוד יותר טוב.
מרוב נימוס ושאלות ותהיות ורצון לערוך נקי ואלגנטי כל האתר הזה מפוצץ בבולשיט של הטרול.
בחיי שנשבר לי מזה. סליחה שיצא לי כזה תוקפני.
מציעה להבא, אם אתן נתקלות בטרול, פשוט למחוק מייד את ההודעה. ואם הטרול שואל למה ומי ואיך למחוק גם את זה.
אני נגד ייבוש דפים כפי שהוצע כאן. זה מסרס את הדיונים וזה מעניש בעיקר אותנו שכותבות.
כשרואים טרול יודעים. פשוט למחוק.

[מי_מה*]

שאפו! כפיים לאמיצה ותודה @}

[עורכת_קהילתית*]

שאפו! כפיים לאמיצה ותודה

[רוקדת_לאור_ירח*]

שאפו! כפיים לאמיצה ותודה

[מי_מה*]

אני רוצה , ברשותכן, להתיחס פה לשיר שקישרתי לפני יומיים וכמה מלחמות עריכה. השיר הזה, מיכאל, הן בטקסט המקורי והן בפרשנות שהוענקה לו בקליפ, מזקק את ההויה של הנקבה ההיסטרית , שהיא כולה פעלתנות קדחתנית . כל הפעלתנות הזאת , מצביעה בדיוק על הקווים לדמותה של הנקבה ההיסטרית כפי שהיטיבה אנדלוסיה לתארן. מכיון שהיא עוד לא מרגישה שווה בעצמה הרי שהיא טורחת מאוד על התלבושת (אישית, אני מוצאת שסינור פרחים עם אפרוח ורוד לא הולם אותי) והיא רוצה שהכל יהיה מסודר ונעים והילדים (או הבובות) ישנו לבטח במיטותיהן (ובמקרה שלי עדיף במיטות אשר בבית הסבתא) וכך הנקבה ההיסטרית מתמסרת ליסורי ההמתנה. אני מוצאת שהפעלתנות הנ"ל תוקפת אותי גם אם יש רק אפשרות שמיכאל כל שהוא יבוא, אפילו בלי שיבטיח פעמיים שיבוא אחר הצהריים, די שיגיד שאולי יקפוץ מתישהו ואני כבר שוקדת על ההכנות. כל ההכנות האלו רק מאירות באור חסר רחמים את העמדה של לא שווה כי הרי אם הייתי מרגישה שווה מלכתחילה , למי איכפת איזה סינור אני לובשת או כמה מסודר הבית שלי? בדיוק היום שתיתי קפה עם אחד משחייני הבריכה שטען באזני שמה שאנחנו לא מבינות שזה בכלל לא משנה כמה אנחנו שוקלות ומי יותר כוסית . בעיניו מי שמוטרדת מהבלים כאלה הרי שאינה בוגרת מספיק בשבילו (קל לו לדבר, החברה שלו מצוידת בגוף 100מם) וחשבתי לעצמי שזה ממש לא פייר שהוא בגילו, הצעיר ממני בעשור שלם ,כבר אוחז בהשקפות שאני רק מדברת מהפה ולחוץ ועוד לא מצליחה להרגיש מבפנים.

[רוקדת_לאור_ירח*]

צודק השחיין , בגלל זה יש לו חברה שווה.

[פלוני_אלמונית*]

אני הפלונית שעשתה לימונדה מלימונים ומיץ גזר מחבטות הראש בקיר
ואנחנו עדיין יחד.

עולות לי בכל פעם תחושות לא טובות (=קנאה) לגבי אקסית שלו, ובפגישתנו האחרונה שאלתי אותו על כך וקיבלתי תשובות כנות, שאישרו את התחושות: הוא היה מאוהב בה, נשאר לו משהו מזה. אבל הוא לא חושב שהיא תרצה אותו אי פעם. כרגע הוא מחכה שהזמן ישכיח את זה.
אני קצת נזעקתי ואמרתי לו, שהוא צריך למצוא את המקום אצלו שבו הוא רוצה אותי, ולא מישהי אחרת, ולהישאר במקום הזה, כי רק כך נוכל להמשיך בקשר.
הוא אישר - הוא רוצה להמשיך את הקשר - וגם יישם ככל יכולתו.
אמרתי לו גם שלפעמים יש לי תחושה (לא זוכרת ניסוח) שזה רעוע. הוא שאל: מאיפה הבאת את הרעיון הזה, שזה רעוע . אמרתי: הרגע סיכמנו שאתה מאוהב במישהי אחרת? הוא אמר: נשאר לי משהו אליה בקטנה. זה יעבור.
המשך פגישתנו היה נעים וחמים ופתוח. דיברנו גם על נושא אחר שבו ביקשתי שיבוא לקראתי (תדירות הפגישות), והוא הסכים בלי בעיה.

עדיין קצת מכאיב כשאני מהרהרת באקסית הזאת. אבל אולי פשוט עדיף שאדפדף על זה, כי זה לא תורם כלום.

<יכול להיות שאמחק אח"כ, ברשותכן וסליחתכן. לדעתי אפילו פה חשוף>

[קן_לציפור*]

חיכיתי שמישהי כבר תכתוב פה. תודה פלונית.
מתבשלת עם מה שיש לי לשתף...

[פלוני_אלמונית*]

עדיין קצת מכאיב כשאני מהרהרת באקסית הזאת. אבל אולי פשוט עדיף שאדפדף על זה, כי זה לא תורם כלום גם אני חושבת ככה (לדפדף).
הוא איתך, לא איתה, נכון?

[פלוני_אלמונית*]

תודה
הוא אכן איתי, והוא רוצה להיות בעניין הזה. ויכול להיות שכרגע המעשים חשובים יותר מהמילים ומההצהרות.
הוא לא מאוהב, וגם אני לא... אין רומנטיקה סוחפת. אבל יש שם רכות, כנות, פתיחות, ונכונות. אולי זה מה שאני צריכה עכשיו. (וסקס מצוין...).

חשבתי גם על זה, שהרבה מאוד בקשר תלוי בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה בתוך הקשר.

<הסבר פנים על פני הסתר פנים>

[לילך*]

100מם. = מהמם, סחטיין,
מי מה אהבתי את מה שכתבת, אבל באמת לשחיין קל לדבר, כי מה שמרגישים זה מה שמרגישים וההיסטריה זאת , קשה לשלוט עליה, זה הטבע שלנו, ונכון שזה מיותר כביכול ואפשר להלחם בזה ולקחת כדורי הרגעה או לא יודעת מה,
הלחץ הזה עובר רק כשזה כבר קיים, שיש מישהו שאוהב אותך ומרגיע אותך

[מי_מה*]

למען הגילוי הנאות אני חייבת להגיד שהשחיין הצטיין בעיקר בשתיית קפה בוץ ועישון נובלס על שפת הבריכה ושיחות עומק על החיים בעמידה אתי במיים...קראתי לו שחיין כי היחסים ביננו התקיימו בבריכה.
ויש לי עוד גילוי נאות... קצת מביך אבל פלונית לימונית נסכה בי אומץ... טוב, ההוא שהתלוננתי עליו פה, אני עוד אתו בעצם. זה בכלל לא נגמר, אבל הייתי כל כך נחרצת ולא היה לי נעים להגיד פה שבעצם זה לא מה שקורה. הבנתי , נדמה לי אפילו שכתבתי את זה פה פעם, שכשאני שומעת את צירוף המילים 'לא בנוי' מייד נסתמות לי האזניים ואני לא שומעת יותר מה מדברים אתי. זה קרה לפני כמה זמן עם ההוא שכונה האביר ושהוביל בעצם לכינוס המועצה. רק שהאביר היה צעיר ועדין וכשאני זרקתי את עצמי הוא ישב בשקט (אחר כך גילה לי שאפילו די התפעל) ונתן לי ללכת ואילו הבחור הנוכחי לא התרגש מהדרמות שלי והמשיך פשוט להיות אתי. ואז הבנתי שהבעיה היא גם העילגות וצורת הניסוח כי פה יש מולי בנאדם שהביע קושי, לא אי רצון להיות אתי, רוצה לאמר לא בנוי לקשר, קשה לי עכשיו אבל אני כן רוצה להיות איתך ואני איתך. גם אני כמו פלונית מעלי עוד מוצאת תחושות בטן מבלבלות ומיטלטלת בין המסרים שלהן לסיפורים שאני מספרת לעצמי אבל בסופו של דבר כמו שאומרת חברתי רחלי "מה את רוצה? טוב לך? את מדברת איתו כל יום יותר ממה שאני מדברת עם בעלי? נעים לך? אז מה הבעיה שלך? תהני" וגם הסקס השתפר. מאוד. אבל אני פולניה. זה לא בטבע שלי סתם להנות וחוץ מזה אם אני מוצאת סרטים בחינם לא אוכל קצת? בטח שאוכל. אבל בסך הכל טפו טפו טפו
שבת שלום

[פלוני_אלמונית*]

גם אני חושבת ככה (לדפדף).
אני אצטרך להתעמת עם זה שוב בעתיד, כי הוא נפגש איתה לפעמים, על בסיס חברי. אני חושבת שאצטרך לבקש ממנו בעדינות שזה ייפסק.

יש שם רכות, כנות, פתיחות, ונכונות. אולי זה מה שאני צריכה עכשיו. (וסקס מצוין...).
ולהגן על עצמי קצת...

[פלוני_אלמונית*]

ויש לי עוד גילוי נאות... קצת מביך אבל פלונית לימונית נסכה בי אומץ... טוב, ההוא שהתלוננתי עליו פה, אני עוד אתו בעצם. זה בכלל לא נגמר, אבל הייתי כל כך נחרצת ולא היה לי נעים להגיד פה שבעצם זה לא מה שקורה.
יפה לך יקירתי. לא צריך להרגיש לא נעים, בשביל זה התכנסנו, לעשות קצת סדר בראש ובלב, ואפשר להתבחבש קצת עד שמגיע הסדר הזה, או שלא...

מה את רוצה? טוב לך? את מדברת איתו כל יום יותר ממה שאני מדברת עם בעלי?

צודקת. מה כל כך קשה ליהנות?!11111! עובדה!

<אני מה- שכתבתי מעלייך ומתחתייך>

[מי_מה*]

חמודה

[לינור*]

_צודקת. מה כל כך קשה ליהנות?!11111! עובדה!
<אני מה- שכתבתי מעלייך ומתחתייך>_

[מישהי*]

כמה פעמים אני רוצה לכתוב קצת מנסיוני ולעודד אבל השם של הדף מחליא.
אני מאוד אשמח אם שם הדף ישונה לשם פחות סקסיסטי.
היסטריה מזוהה עם רחם עם נקביות משחר ההיסטוריה ולשחזר את זה כאן בדף שאמור לתת כח לאישה במשבר זו בדיחה מרושעת, גם אם נכתבה ללא כוונה כזו.
מה הקטע? הרי הגברים בדר"כ מציגים אותנו כהיסטריות, פסיכיות, תובעניות ועוד.. אז למה לשחזר את התפיסה המעוותת הזו כאן בדף שאמור להעצים ולחזק?
אנא שנו את שם העמוד, אננחו לא "נקבות היסטריות". אנחנו נשים אוהבות, נאהבות, רוצות לאהוב רוצות להיות נאהבות. ומותר לנו להיות גם חרדות, חוששות, מבולבלות גם בלי לקשור את זה לאיבר המין שלנו.

[פלוני_אלמונית*]

_יש שם רכות, כנות, פתיחות, ונכונות. אולי זה מה שאני צריכה עכשיו. (וסקס מצוין...).
ולהגן על עצמי קצת..._
זהו, שכבר לא

נזרקתי אחר כבוד. פער גדול מדי בציפיות, שמלחיץ אותו והוא לא מוכן לשקול המשך.
היה כואב. ובטח עוד יהיה עצוב, עוד לא עיכלתי את זה לגמרי. אני צריכה לברר כמה מזה הוא רק בעיטה לאגו שלי, וכמה באמת כואב עליו. על המצב בכלל בהחלט כואב לי, כי חשבתי שעליתי על סטרט אפ מבחינת הפורמט של הקשר, ובפועל זה לא עבד.
חצי שנה עברה כך. לפחות היה סקס מעולה, והזכיר לי שהחיים טובים.
עדיין כואב.

[בשמת_א*]

אז יש תובנות בנושא ?
א. נראה לי שזה צריך להיות בדף יותר מתאים, לא?
ב. אני מכירה מישהי שעשתה ניתוח וזה באמת יוצר מראה "מיס פיגי" S-:

[אף_גדולי*]

_א. נראה לי שזה צריך להיות בדף יותר מתאים, לא?
ב. אני מכירה מישהי שעשתה ניתוח וזה באמת יוצר מראה "מיס פיגי"_

היי בשמת, אם את חושבת שיש דף יותר מתאים אז בבקשה תעבירי לשם אני לא יודעת לאיפה.
ולגבי "מיס פיגי" אמרו לי גם שזה מה שיכול לקרות כי יש לי פנים ארוכות וזה לא יתאים עם אף מקוצרר

וזו הבעייה אז מה אני יכולה לעשות ...?
יש מישהי שעברה ניתוח כזה או שחברה שלה עברה אשמח לקבל כל מידע בנושא

[מי_מה*]

חיבוקים חמים לפלונית לימונית (נו מה אני אעשה אני צריכה להפריד אותך איכשהו משאר הפלונית). בעיני בכלל לא משנה למה כואב. מה, אם תדעי שזה רק האגו אז זה יכאב פחות? להיפך! גם יכאב לך וגם תלקי את עצמך על הענין של האגו. עכשיו הזמן ללכת להישתכר עם חברות או לקנות נעליים חדשות. אינשאללה יפתח פה פתח למישהו שגם יהיה סקס מצוין וגם יעריץ את האדמה שאת דורכת עליה ולא את זאת שעליה דרכה האקסית שלו. בשם המועצה ובשם עצמי אני מעמידה לרשותך את אזני וכתפי האינטרנטיות לתמוך לנחם ולעודד.

[קוראת*]

הי אף גדולי,
השאלה שהעלית בהחלט לא שייכת לדף הזה ולא קשורה לנושא שלו.

אם את חושבת שיש דף יותר מתאים אז בבקשה תעבירי לשם אני לא יודעת לאיפה.
אם את מעוניינת לדון בשאלה האם אף גדול יכול להיות סקסי ואיך מגיעים להשלמה עם ה"פגמים" הגופניים שלנו ואפילו לאהוב אותם, את מוזמנת לעיין ב{{}}מדור טיפוח ודימוי הגוף - יש שם לא מעט דפים שיכולים להתאים לדיון כזה.
אם את מעוניינת במידע ושיתוף לגבי ניתוחים קוסמטיים בפנים, אז אתר באופן טבעי הוא לא המקום לזה.

עשיתי בשבילך גוגל ומצאתי פורום טוב בנושא - לא שיווקי, לא רפואי, אלא של שיתוף ותמיכה:
http://www.tapuz.co.il/communa/userComm ... =36293&r=1

בהצלחה

[רוקדת_לאור_ירח*]

דארלינג
אינשאללה יפתח פה פתח למישהו שגם יהיה סקס מצוין וגם יעריץ את האדמה שאת דורכת עליה
וחוץ מזה חיבוק
האמת כל הזמן משהו שם נשמע לי חורק ושאת מתרצת תירוצים ללמה זה סבבה. כשמישהו לא לגמרי איתך זה לא סבבה, לא שחיבים תמיד חתונה ילדים ולגור יחד, אבל אנחנו כן צריכות שמי שאיתנו יהיה איתנו לגמרי וירצה אותנו לגמרי. זה מינימלי

[תמרוש_רוש]

אוי, נזכרתי איך הייתי פעם נקבה היסטרית...
והייתי לוחצת את הבחור שלי להתקשר יותר, להישאר על הקו כשהוא מתקשר, לבוא יותר...

וככל שאני לחצתי יותר, הוא זז יותר אחורה.
שום דבר טוב לא יצא מזה. אני הייתי משאירה אותו על הקו בתחבולות נבזיות (פשוט מסרבת לגמור את השיחה), והוא היה מבריז לי, או מאחר, או שוכח.

בסוף (אחרי שנה של קשר ושנתיים של מנוחה ארוכה ופורייה) למדתי:
לתת לו חבל.
ועוד ועוד ועוד חבל.
לא לצפות שהוא יתקשר, ולא לצפות שהוא יבוא.
לא לבלות את החיים בחיכֳּיון. כן לעשות תכניות. יבוא? יופי, ישתלב בתכניות. כבר נסתדר. לא לדאוג. לא יבוא? יופי, עשיתי מה שרציתי ולא בזבזתי זמני על ציפיות ריקות.

וזה מה שלמדתי: אם הוא אמיתי - הוא יחזור יותר ויותר, ביתר שמחה, ככל שאתן לו יותר מרחב. עד שלא אצטרך לבקש.
ואם הוא לא אמיתי - הוא לא יחזור, וטוב שכך.

[מי_מה*]

או כמו שהיה אבא שלי משיב לאלו ששאלו אותו אם לא מפריע לו שאמא שלי נוסעת כל פעם לתערוכות שלה "מהחופש עוד אף אחד לא ברח".
נוקטת כרגע בדיוק בגישה הזאת. ירצה- יבוא, לא ירצה-לא צריך. אני ממשיכה בחיי המלאים והעסוקים. נראה מה יצא מזה....

[אני_מפה*]

תראו תראו... ומרוב זה שאני מחשיבה את עצמי הסטרית, יצרתי קשר עם 3 דייטים (מהאינטרנט), מאחד אף יצרתי פנטזיה מפה ועד הודעה חדשה, ושלושתם - בלי להתבלבל רצו להכיר אותי מאד ואני לא רציתי. וידעתי זאת מיד... אוף, מתי, מתי יגיע זה שגם אני וגם הוא נרצה?

[מי_מה*]

תראו איזה קטע חמוד מצאתי! היה אליו קישור בפייסבוק....
הנה
למי שמתעצלת לקרוא באנגלית אני אביא את תקציר הדברים בעברית בתרגום חופשי ועריכה חפוזה. זו יוגינית חמודה שנותנת שש עצות להנאה מחיי זוגיות ומיניות:

"1. תקשורת פתוחה היא אבן יסוד חיונית בכל מערכת יחסים.
כנות מוחלטת חיונית ליצירת אמון, אהבה וצמיחה הדדית. היי כנה עם עצמך ועם מי שאיתך לגבי הרצונות שלך והתכניות שלך. כמו יוגה (או כל דבר אחר) גם כנות דורשת תרגול. בתחילת קשר להתיחס אליו כאל תרגול של מתחילים ולא למהר לשפוט כל דבר. היי נוכחת במלואך. הסתכלי לו בעיניים, הקשיבי לו. כשנכנס הסקס לתמונה הוא מעצים את הכל אז ללכת עם זה לאט...

1. טפחי את החברות

ערך החברות הוא רב. אושו כינה את החברות "הצורה הנעלה ביותר של אהבה".
חברות שמתפתחת לקשר רומנטי בדרך כלל מובילה לקשר מוצלח.

1. השמידי את הכַּן.

קבלי את המציאות, הוא לא מושלם ואין מה להעמיד אותו על כן ולהעריץ אותו. ככל שהמשיכה הגופנית חזקה יותר הסקס ממכר יותר והכן גבוה יותר. הפילי את הכן בלי לפחד.

1. אין דבר כזה סקס מזדמן

כל קשר מיני הוא קשר עמוק גם אם לא נכנסת אליו ככזה, הוא יוצר היקשרות. ואחר כך הפגיעה היא כמעט בלתי נמנעת ( אולי לא אצל גברים אבל אצל נשים בודאות). עם זאת סקס ללא מערכת יחסים יכול להיות כייף, אז רק השתדלי להמעיט בקשרים כאלה וכשכבר כן גשי אליהם בקלילות ולעתים כמה שיותר רחוקות.

1. אי היקשרות

_{(טוב, פה אני מסתבכת עם איך לתרגם DETACH )}
בין אם במערכת יחסים ובין אם לא בדידות היא עובדת חיים. בסופו של דבר כל אדם יכול להיות אחראי רק על מעשיו והתפתחותו. טפחי את העצמיות.

1. שום דבר לא נמשך לנצח

בודהיזם 101. הכל משתנה. אם יש לנו מזל מצאנו מערכת יחסים שמאפשרת צמיחה ושורדת מעבר לדייט הראשון, אבל אם לא חבל להיאחז בה רק למטרות ניחומים. לשחרר ולעבור הלאה. אם את אומרת לעצמך "טוב, אני כבר מכירה אותו, הוא ראה אותי עירומה...זה יהיה כזה ניג'וס למצוא מישהו חדש" הפסיקי. חבל להיתקע במערכת יחסים רק בגלל עצלנות הדדית..
והקשיבי לתחושת הבטן שלך, אם היא מאותתת לך שנגמר שווה לבדוק.

ואם כלום לא עבד....
אם את לא קשורה עם מישהו בלב, נפש, גוף ורוח - ויבראטור הרבה יותר פשוט ואפקטיבי!"
באנגלית זה נשמע יותר טוב... וגם קיצרתי די הרבה מחמת עצלנות אנוכית...
לילה טוב אחיות שלי

[יעל_צ*]

מי מה, תודה על הקטע הנ"ל.
בין אם במערכת יחסים ובין אם לא בדידות היא עובדת חיים זה המשפט שהכי קשה להשלים איתו, נראה לי.... אבל ככה זה כנראה.

[מי_מה*]

אביגיל רוז מחדשת עכשיו את עופרה חזה עם השיר הזה שלדעתי חייב להיות כאן. וחוץ מזה עופרה חזה וסשה ארגוב. כל כך מתאים לערב סתווי מהביל כמו שרק סתיו ישראלי יודע

[עירית_לוי]

מי מה, קטע מעולה! תודה גם ממני.

[תמרוש_רוש]

בין אם במערכת יחסים ובין אם לא בדידות היא עובדת חיים.
אוי, כל כך הייתי צריכה את המשפט הזה! כבר שנים אני מתבחבשת עם הסוגיה הזאת, והיא פתרה לי אותה!

[פלוני_אלמונית*]

אם את לא קשורה עם מישהו בלב, נפש, גוף ורוח - ויבראטור הרבה יותר פשוט ואפקטיבי!"
צר לי אבל אני ממש לא מסכימה עם המשפט הזה. אפשר להתחבר מינית נהדר למישהו גם אם הוא לא אהבת חייך, ואין מה להשוות בכלל את הסיפוק הזה לסיפוק "עצמי".

[פלוני_אלמונית*]

אני ה- המוכרת לכן

רק בימים האחרונים אני מתחילה באמת להתאבל על מה שהיה. לא שברור לי כל כך מה היה, כי הקשר היה די אמורפי למרות שניסינו להגדירו, ושינה צורה ואופי כמה וכמה פעמים. אפילו התכתובת ההיסטורית איתו נמחקה מסיבות טכניות, כבר לפני חודש בערך, ואחרי שהוא נפרד מחקתי את הקטעים החדשים בתכתובת, אז אין לי כבר שום נקודות ציון, רק זיכרונות מהבהבים כאלה.

בכל אופן, היום באמצע התקף אבל פתאום העליתי בעיני רוחי את המאהב שכן הייתי רוצה שיהיה לי, מישהו פתוח ונדיב רגשית (והיו לי כאלה בעבר, זה לא בגדר חלום בלתי מושג), מישהו שרואה את הדברים הטובים בי, שמחמיא לי באמת על מה שאני, שמתלהב או לפחות מתחבר לדברים שאני עושה (אצלו היתה הרגשה שזה מן השפה ולחוץ, כי צריך).
בקיצור, המון דברים שההוא לכאורה עשה, היו "בסדר" אבל לא עם הלב בפנים. אלא כי צריך. ופתאום נזכרתי איך זה יכול או אמור להיות, וכמה הרגשתי בקשר הקודם שהוא סגור וקמצן רגשית.

בינתיים אני טורחת להתלבש יפה כל בוקר... אם כי יש לי הרגשה שאם קודם הקרנתי אנרגיה של "יש" והכל פרח מסביבי (והתחילו איתי... גם כשלא הייתי מעוניינת כי ההוא היה בתמונה ונשאבתי כולי אליו), עכשיו אני מקרינה את ה"אין" ואת העצב הזה, וכבר לא נפתחות דלתות מהר כל כך.

[פלוני_אלמונית*]

היי, צריכה עזרה.....
הכרתי בחור דרך מכרים של אמהות שלנו, הוא בן 28 ואני בת 23. יצאתי איתו ל-4 דייטים. הייתה לו חברה במשך 3 שנים ולי היו קשרים אבל לא לטווח כזה ארוך. הוא נראה רציני: כל יום הוא מתקשר אליי לברר מה קורה איתי, ג'נטלמן- יוצא מהאוטו ללוות אותי..בדייט הראשון הוא קנה לי פרח. כבר בדייט הראשון הוא אמר לי שאם הוא יהיה עם מישהי בעוד חודשים( היומולדת שלו) הוא ירצה לטוס איתה לתאילנד, וזה מהר לחשוב על זה עכשיו.(התחלתי לקלוט מה עובר לו בראש) למרות שלא ממש נמשכתי אליו בהתחלה, כי אנחנו לגמרי הפכים- ביופי ובאופי. האמת שהוא נראה די מבוגר לידי..אבל לאט לאט למדתי להכיר אותו ולא פסלתי. עד שהגענו לדייט השלישי שבו הוא לא הפסיק להחמיא לי: איך זכיתי בך, איזה עיניים, איזה חיוך...עד שהתנשקנו..ומאז אני כל הזמן חושבת עליו, מרגישה שהתחברתי אליו. ממש נהננו ביחד...אבל הרגשתי שהמשיכה שלי אליו קרתה רק בגלל הנשיקה, והבנתי שכל ה"מחמאות" היו סוג של התחנפות. התחלתי לקבל עליו רושם שלילי..שאולי זה מה שבעצם הוא מחפש. התקשרתי אליו, אמרתי לו שבא לי לראות אותו, נפגשנו לדייט הרביעי ודי התעללתי בו. זה התחיל מזה שנכנסתי לרכב ודפקתי לו ייבוש: במקום נשיקה בפה, הבאתי לו בלחי. אח"כ התחלתי להסביר לו שאני לא מהבחורות שהוא יצא איתם, ושאני לא אבוא אליו הביתה בכזאת קלות(כי הוא הציע לי את זה בדייט ה-3) וגם את תאילנד הוא לא הפסיק להזכיר לי בכל דייט. קיצור..הבנתי שהוא נעלב ואמר לי "למה את אומרת את זה פתאום? עד עכשיו פגעתי בך? אני בכלל לא חשבתי על לשכב איתך"..אמרתי לו סבבה אני רק מבהירה לך את זה. יכול להיות שדי התנפלתי עליו ולא הייתי צריכה להגיד לו את זה בצורה פוגעת..אבל סה"כ הסברתי לו איזו בחורה אני באמת..ושאם זה מה שהוא מחפש, אז ביי. (ואולי אני די פרימיטיבית :/)למרות שאני לא ממש מבינה את זה..אם הוא היה מחפש מישהי כמוני שיודע שאני רצינית ורוצה גבר לחיים ולא סתם זוגיות, והוא יודע שיש משפחה מאחורי זה- אחרת לא היה מסכים להכיר אותי. אמרתי לו בוא נשכח מזה והוא הסכים..אחרי זה התנשקנו והתחבקנו, הכל היה רגיל..הוא נפרד ממני יפה. ומאז חלפו כבר יומיים שהוא לא התקשר....ואני פשוט אוכלת את עצמי ב"למה". כי יכולות להיות 2 סיבות: או שבאמת זה מה שהוא חיפש והבין עכשיו שאיתי אין מצב. או שהוא כבר לא מעוניין בקשר איתי אחרי מה שקרה, שאולי אני ילדה בשבילו ואם כבר בשלב כזה התווכחנו מה יקרה מאוחר יותר. אני לא יודעת אם כדאי לי להתקשר, אני מרגישה שאם אני אעשה את זה אני בעצם אתחנף אליו והוא ירגיש כמו מלך ולא בא לי שהכדור יהיה בידיים שלו. ואם כבר להתקשר- לא בא לי לדבר על מה שקרה..מה אני אמורה לעשות?! אשמח לקבל ייעוץ