רוני בלוני

[אנונימי]

דפים נוספים של רוני בלוני:
בלוג אנחנו מתמודדים ,
הרהורי גיל השלושים בלוג,
נמאס לי הגיע הזמן להרים את הבית
@}

כתובת מייל: ninako$012.net.il
רק שבמקום $ יש לשים @

[יעל*]

מה יותר מתאים מ ?

[רוני_בלוני*]

יו! איזה נחמד! איזה כיף!
אז קצת על עצמי לספר ידעתי. זה מחייב!

אז ראשית אני נשואה בת 35 ואם לשתי בנות נהדרות. מתגוררת בישוב קהילתי מקסים.
ל באופן טבעי הגעתי במקרה כשהעניינתי בירחון "בדרך לאושר" שם מצאתי כמה מילים על משפחת כשר עם כתובת האתר. האתר מקסים ומעניין, הקהילה גדולה ונשמעת לי איכותית מאוד.
אני מאינה שיש איזו יישות שם למעלה שמנתבת אותנו ומכוונת אותנו אל הדרך. והדרך היא מה שאנחנו נבחר.
כבר למדתי שבחומר לא נמצא האושר אלא הוא נמצא ממש כאן לידינו, אנחנו רק צריכים להושיט לו יד.
רק צריך להריח, לטעום, להתרגש, להרגיש חלק מהבריאה, ולאהוב... לאהוב... לאהוב...
צריך כמובן לדעת להאמין בעצמנו וביכולות שלנו וב"יישות" שלמעלה שתנתב אותנו אל הדרך הנכונה שבחרנו.

[רוני_בלוני*]

ענת, בקרוב אצלך!

[אביטל1*]

ראשית, אני רואה שעדיין לא מאוחר להגיד לך תתחדשי על הדף. ושנית, תודה על התמיכה. מועד הקורס המדובר הולך ומתקרב- נשאר עוד שבוע והילד ממש מתרגש לקראתו.

[רוני_בלוני*]

אביטל, אני מאחלת לך ולילדייך הרבה הצלחה.ותכתבי לי איך זה הולך.
אני אינני מיישמת חינוך ביתי אבל עם הזמן אני מבינה - מדוע כן חינוך ביתי. לי אישית ולבעלי זה לא מתאים. בגיליון האחרון של הורים וילדים היתה כתבה מדהימה על תמר רוזנפלד ומשפחתה וזה עזר לי מאוד להבין מדוע חינוך ביתי.
הכתבה מדהימה. כמה זמן ואיך הגעתם לחינוך ביתי?

[אביטל1*]

היי רוני, אנחנו טריים מאד בחינוך ביתי- רק חצי שנה ורק לילד אחד- הבכור. השניים הקטנים (7.5, 5.5) הולכים למסגרות רגילות ונאלצים להסתפק רק ברוח החינוך הביתי משעות הצהריים. זה מה שגם את יכולה ותוכלי לעשות בעתיד עם בנותייך. הכוונה היא איך אני מתייחסת לילדה שסיימה כתה א': הכנת שעורי בית זאת הבחירה שלה. היא מאד ציתנית ובחרה כן להיות בסדר גם כי הלך לה בקלות. היו ימים שבחרה להשאיר שעורי בית להפסקה שלפני השעור וזה היה בסדר מבחינתי. היא מאד אוהבת ללמוד חשבון מתקדם יותר מכפי גילה,אבל כשאני מסבירה לה, אז כשהיא רוצה וכשיש לי זמן אני מסבירה לה. כך גם עם הבן הקטן שמגיל 4.5 ביקש ללמוד לקרוא ואז הגיע תוך כמה ימים לקריאה של מילים פשוטות ומאז נעצר כי לא ביקש ללמוד עוד. איך הגענו לחינוך הביתי? תוכלי לקרוא בדף הבית שלי אביטל 1. גם אם את לא מיישמת חינוך ביתי אני בטוחה שלבנות שלך יש ילדות מקסימה ומאושרת שתתרום המון לבטחון העצמי שלהן. אז שיהיה בהצלחה לך ולמשפחתך וכמו שכתבת שה"יישות" שלמעלה תנתב אותך אל הדרך הנכונה שתבחרי.

[פלוני_אלמונית*]

תוספת לגבי מחיר לבית חלומותי בגבעת ברנר: אנחנו חוגגים שם מידי פעם בקבוצה קטנה יותר (של כשישה ילדים והמבוגרים בחינם), אין לנו קשרים מיוחדים למפעילי המקום זה פשוט "דיל" שהוצע על ידם כשביתי רצתה לחגוג שם יומולדת רק לילדי המשפחה ובלי "חדר מלא ממתקים"..

[תמר_רוזנפלד*]

רוני ,
קראתי את שכתבת בדף של שיר החופש על הכתבה בהורים וילדים.
תודה, תודה, @}

[אביב_חדש*]

לצערנו, התנשמת לא החזיקה מעמד יותר מכמה ימים...
דיברנו עם הפקח של האזור, והוא אמר שאנחנו יכולים לנסות להחזיק אותה אצלנו, אבל היא לא שרדה יותר מימים ספורים. היא כנראה נפלה מהקן ונשארה כמה זמן ללא מים וכשמצאנו אותה היא כבר התייבשה ככה שאי אפשר היה לעזור לה.

אבל היתה לנו הצלחה מסחררת עם בז שנפל מהקן והצלנו אותו. הוא היה אצלנו חודש ואחר כך במשך חודש כששחררנו אותו, חזר לאכול אצלנו עד שבגר ולא בא יותר...

[מיכל_שץ*]

הן גם בטוחות שהן יפות כמו נסיכות ויש דברים שנסיכות לא עושות בממלכה.
נשמעות מתוקות, הנסיכות שלך, וחכמות מאוד!

[מיכל_שץ*]

קצת באיחור, אבל תתחדשי על
ה- דף בית אישי , ברוכה הנמצאת!

[מונו_נוקי*]

תודה@}

[אמא_של_אופק*]

אם את עדיין מעוניינת במגורים בקיבוץ בגולן תנסי את אורטל. הוא בצפון הגולן, המקום נפלא ויש שם תושבים למרות שהם מעדיפים שיצטרפו אלהם כחברים...

[מיץ_פטל*]

דירת 4 חדרים, מתוקה ונעימה עם נוף של הרים ובתים.
יש יחדת הורים, אין מזגן, יש מאוררי תקרה.יש שני ארונות בחדרי השינה.
2בניין מפואר, מעליות, שער חשמלי לחניה, גן משחקים פרטי עם מדשאה.
400$ מחיר סופי.

[אנט_ש*]

הי רוני
תודה על הברכה בדף שלי,
וברכות לך בעצמך
אנט

[מיץ_פטל*]

רוני אנו גרים בשכ' נוה זאב.

[אם_הבננות*]

היי רוני,
אני חדשה כאן ועוד לא ממש יודעת איך העסק עובד.
בכל אופן עניתי לך בדף שלי.

[שרון_ג*]

ארנבונים לא כ"כ רגישים לקור. להיפך - דווקא בקיץ קשה להם.
מה שכן - נדמה לי שהם לא אוהבים רוח, אז צריך לכסות את הכלוב שלהם מכמה כיוונים.
כנ"ל רטיבות - שלא יירטבו.
הם די מסריחים אם לא מנקים את הכלוב כמעט יומיום, אבל אם זה בחוץ אז זה לא כ"כ נורא.
שאלות נוספות את יכולה לשאול אותי, או את עידית ק (שממנה יש לי ארנבים. היא המומחית שלי...)

[אמא_של_איילה*]

המייל שלנו:
[email protected]
ונשמח אם תצרו קשר

[רוני_בלוני*]

תודה שרון, על התגובה. לא מסוכן להשאירם בחוץ? יש אצלנו הרבה חתולי רחוב.
והסירחון באמת קצת מרתיע אותי. לנקות הכלוב כמעט יומיום.
אני עוד צריכה לחשוב על זה הרבה. למרות שהילדה מאוד שמחה ובחנות החיות היא ממש משתגעת.

[ורד_לב*]

יש רגישויות לפריחות ורגישויות למזונות עצמם. לא תמיד זה תלוי האחד בשני. לעתים אכילת כמות גדולה יחסית של המזון יכולה לעורר גם את האלרגיה שקיימת.
מהי כמות גדולה? באופן יחסי לאדם. זה יכול להשתנות מאדם לאדם.
הייתי ממש ממליצה לך לפנות ל שיטת ipec היא יכולה לעזור לך בצורה מופלאה ביותר!

[סמדר_נ*]

התכוונתי למי שכתבת שמחקו לך את הדברים ותקפו אותך
הסתייגות מלשון הרבים של המשפט הזה כבר נכתבה במקום אחר (ע"י איתי שרון).
נראה שיש צורך לחזור עליה גם כאן.
>חוזרת עליה<

[מיץ_פטל*]

רוני, יש על מה לדבר לגבי הדירה.
שיצרו קשר ואתן להם טלפון של השכנה כדי שיוכלו להכנס לראות.
בכל אופן בן זוגי נמצא שם מחר והיום (צובע את הקירות)

[מייק_בר_רב_אשי*]

שאלת באיזה מקום על אלרגיות, משהו מעין : "האם מי שאלרגי לאבקה של פרחי זית אלרגי גם לפרי של זית"?
התשובה היא חד-משמעית: לא, אין כל קשר.

[רוני_בלוני*]

הי, אמא של אדם, יפה שאת מתעניינת בשלומי.
מצבי הנפשי לא טוב כל כך בזמן האחרון, זה קשור בבת שלי, אני אפרט מאוחר יותר.
אני עדיין משייטת באתר אבל לא מסוגלת לכתוב כל כך.

[אמא_נוגי*]

רוני, אני קוראת את דברייך בדף של רחלי ומרגישה שאת נמצאת בדיוק באותו מקום בו אני הייתי לפני שנה.
הייתי רוצה לעזור לך, לא יודעת איפה המקום המתאים. לא הייתי רוצה לפתח את הנושא בדף של רחלי, אבל אני רוצה לשתף אותך בדברים שאני גיליתי בשנה האחרונה.
את יכולה לענות לי בדף שלי, את יכולה לפתוח דף חדש, אני יכולה לתת לך את האימייל שלי, ואפשר גם כאן.
תחזרי אלי

[עין_הסערה*]

הי רוני,
כתבת אני יודעת שבלוג חדש היה הכי נוח אבל לא חושבת שיש לי כוחות לעלות את הכל מחדש על הכתב.
אני אשמח לייצר לך בלוג מדברים שכתבת על הבת שלך בדפים השונים. (האם את dodi בדף ילדי רטט הקריסטל ? אם כן, אקח גם דברים משם.)

---

[רוני_בלוני*]

כן, רחלי, גם זו אני. אני מקווה שזה בסדר שעניתי בדף שלי. וחייבים גם לתת הפנייה שם לדף חברים אחרי הצהריים שגם בו כתבתי מעט.
איך נקרא לדף הבלוג המסויים על הבת שלי?

[רוני_בלוני*]

סליחה, חברים אחרי הצהריים.

[יעל_צ*]

רוני, כן. חברים אחר הצהריים.

<עוקבת אחרי מה שעובר עלייך בימים האחרונים ושולחת חיזוקים>

[רוני_בלוני*]

תודה יעל, אני באמת זקוקה לחיזוקים כרגע.

[עין_הסערה*]

תתחדשי, פתחתי את בלוג אנחנו מתמודדים. כתבי כאן או שם מה השם שאת רוצה לדף, ופיה טובה תחליף לו את השם.

[תמר_רוזנפלד*]

וווואווו רוני תודה תודה, אני ממש שמחה שזה עזר למישהו להבין עוד משהו כי בדרך כלל אני לא ממש מתלהבת מהכתבות והפרסומים האלו.... אבל למען מטרות כאלו , זה משמח מאד!
אתם מוזמנים לבוא לבקר כמובן.
שוב תודה, ושנה חדשה ונהדרת לכם. @}

[עין_הסערה*]

אגב רוני, תציצ י ב מדור בעיות התפתחות. יש שם עוד דפים רלוונטיים.

[ענת_גביש*]

היי רוני, יש לנו גורות בנות שלושה חודשים, יפות, יישארו קטנות, מתאימות מאד לבית, חצר וילדים. אופי טוב ומסתדרות מעולה עם ילדים וגם עם חתולים. (יש לנו גם חתולה עם גורים וכל הגורים- כלבים וחתולים- ישנים ביחד אוכלים יחד וגם משחקים ביחד.)
הן לא מאולפות לצרכים כי בינתיים הן חיות רק בחצר אבל ייאמר לזכותן שהן חכמות ואנחנו לא נתקלים בצרכים שלהן אף פעם. (הן מתרחקות ועושות.) בכל אופן- לא קשה לחנך לצרכים.
כתבת שאת לא מעוניינת בגור. אם בכל זאת זה נשמע לך מעניין את מוזמנת ליצור קשר.

[ב_דחילו*]

בהצלחה. לעמותת s.o.s. חיות יש כלביות - אני מכירה את זו שבמושב עין-אילה אבם בטח יש גם קרוב יותר אליכם. הכלבים האסופים שם מטופלים במסירות ובאהבה, ממה שאני ראיתי, ואין לי ספק שתמצאו שם כלב בוגר, אולי כזה שמשפחה אחרת זנחה. הבת שלך תוכל אולי לבחור, באחד מימי באימוץ שלהם, כלב שאותו היא רוצה להציל
@}

[רוני_בלוני*]

תודה לכולם, קיבלנו כלבה במתנה מהורי (באמצעות מודעה בעיתון)! הילדה מאושרת.
הכלבה כבת שישה חודשים לערך, פינצ'רית מעורבת, שחורה ומתוקה!

[שולה_חתולה*]

רוני-
בע"ה בקיץ הבא. בינתיים משתדלים לחסוך ולהתכונן (גם נפשית)...
תודה על ההתעניינות

[שולה_חתולה*]

ד"א, אני מאלפת כלבים (לרוב ללא שימוש בכוח וענישה למי שזה מתאים), אז אם מתעוררות בעיות, תרגישי חופשי לבקש עיצה!
(וכמובן כמו בכל תחום, עדיף לא לחכות שהבעיות יגדלו לפני שמתחילים לטפל)
את יכולה להשיג אותי בדף בית שלי או "כאן" [email protected]

[רוני_בלוני*]

תודה שולה! לא אהסס לפנות אליך אם יהיה צורך.

[דלת_אחורית_נוה*]

באיחור רב אבל תגובה, 150 ש"ח לא דולר!

[עדי_רן*]

רוני שלום,
אם את מעוניינת לדבר באופן אישי יותר, שלחי לי כתובת דואר ו/או טלפון לכאן: [email protected]

[עדי_רן*]

לא קיבלתי הודעה ממך. אנא שלחי שוב ו/או צייני כתובת שאוכל לשלוח אליה.

לשאלתך - אני לא מכיר קשר לתזונה, ולא שמעתי את ההשערה הזו בעבר. אצלנו אין שום בעיה כזו. נראה לי שאצלך מדובר בצירוף מקרים.

[בר_עדש*]

יו! פעם ראשונה באתר שמישהו מגיש לי פרח.
תודה.

[רוני_בלוני*]

עד חצי המלכות!
@} @} @}

[א_ברגר*]

וואו א. ברגר, איזה ציורים מדהימים יש כאן בדף שלך

תודה רוני בלוני
אני נהנה לקרוא אותך.

[רוני_בלוני*]

לפחות אחד שנהנה! (בדפים מסויימים "יורדים" עלי)!

[רופא_ילדים*]

רוני, קראתי על שינויי הכלכלה שעשית לבתך ועל השיפור המדהים, איני יודע אם פנית לרופא בעניין (נדמה לי שכתבתי על באחד הדפים...) בכול מקרה רציתי להוסיף מספר הארות:

1. מאחר ובתך מגיבה לדיאטה נטולת גלוטן, יתכן שכלל בעיות העיכול שלה נובעות ממחלת הצליאק (אשר לה גם התבטאויות נוירולוגיות!) לפיכך רצוי לאבחן במדויק את המחלה, מאחר ואם זו המחלה הרי שיש צורך בדיאטה נטולת גלוטן לכל החיים (לאור סיבוכים לטווח ארוך של המחלה).
2. רצוי לבדוק את שאר בני המשפחה כולל אתכם ואת בצכם הקטנה, מאחר וקיים צליאק אסימפטומטי וכן צליאק לאטנטי אשר יכולים להוביל לאותם סיבוכים בעתיד ורצוי לשקול דיאטה נטולת גלוטן גם לחולים כאלו למרות העדר סימפטומים.
3. רצוי לבדוק את בתכם גם למחלות אחרות המתלוות לצליאק.
4. במידה ואכן הבעיה היא גלוטן הרי שלאחר מספר שבועות (כשכבר יש החלמה חלקית של המעי) ניתן לחזור לאכול מוצרי חלב מאחר ואין בעיה אמיתית של חוסר סבילות לחלב אלא בעיה משנית הנובעת מהפגיעה המקורית במעי שהיא עקב הרגישות לגלוטן.
5. באופן עקרוני אני ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים להמשך בירור, קראתי שהייתם במכון התפתחות הילד בשניידר, כך שאם אתם קופ"ח כללית תוכלו לפנות למרפאה הגסטרואנטרולוגית שם.

בכל מקרה בהצלחה רבה!

[רוני_בלוני*]

תודה רופא ילדים, לבתנו אין צליאק, עברנו כבר את כל הבדיקות.
אם בכל זאת את/ה מתעניינת בדיאטה ללוקים ב- PDD - ממליצה להיכנס לפורום תפוז אוטיזם, PDD ואספרגר.

[סיגל*]

שלום רוני, פעם ראשונה שאני נכנסת לאתר זה, מעניין מאוד ושמתי לב שהרבה פונים אלייך בשאלות, אז כנראה שיש בך משהו כי גם אני פונה. רציתי לדעת איפה אפשר לקנות קמין עץ (מברזל יצוק)יד שניה אני גרה בדרום.
תודה מראש

[רוני_בלוני*]

סיגל מקסימה, איזה קומפלימנטים!
אני לא ממש יודעת איפה אפשר להשיג, את שלנו (יד שניה) השגנו בחנות של קמינים חדשים. אני ממליצה לך להשאיר את הטלפון שלך בחנויות של חדשים (כך שאם הם במקרה ידעו על משהו הם ירימו אליך טלפון), אפשרות נוספת לעקוב אחרי מודעות בעיתונות. רוב האנשים שיש להם קמין לעץ ורוצים למכור אותו - מחליפים אותו לקמין נפט חדש, כך שלעתים הם מוסרים אותו ולא תמיד מוכרים אותו. לחברה שלי מצאתי קמין כזה משומש בלי תשלום! אם יהיה לי משהו שאדע עליו - אני מבטיחה ליצור אתך קשר.
תשאירי מייל שלך כאן!

[סיגל*]

בוקר טוב רוני ותודה רבה, אני אשמח לקבל ממך מדע למאיל שלי.
הכתובת היא [email protected]

תודה ויום מקסים

[רוני_בלוני*]

חן חן סיגל!
יום מקסים גם לך ובעיקר שטוף שמש - שאחרי הגשם!!!

[א_ברגר*]

ובשנה הבאה בתי תעלה לכתה א'
שיהיה בהצלחה:-)

[מיץ_פטל*]

תודה על התענינותך,חמודה. אנו מקוים שהחלק הקשה מאחרונו. המקום נפלא,מצאנו עבודה שאנו שמחים עליה. הילדים מתאקלמים .הבית מקסים ונפלא וזה כיף אמיתי לגור בה. אנו מוצאים את עצמנו מוקפים באנשים נפלאים. אפרט בדף שלי בהזדמנות אחרת.ויותר מתמיד אני מרגישה שזה היה צעד נכון לנו מאוד.

[נחום*]

שלום רוני.
אתר מאוד מענין. כל הכבוד על הידע ועל העזרה.
קראתי את תשובתך בענין הקמין. וגם לי יש אותה בעיה. אשתי יושבת לי על הראש שקר לה והיא רוצה חימום. כיון שאין אנו משופעים בכסף חשבתי ללכת על אח עץ אך איני יודע היכן אוכל להשיג אח כזה. אודה לך אם תעזרי לי למצוא קמין כזה. תודה.

[רוני_בלוני*]

נחום שלום, השנה יש ביקוש עצום לקמין עץ בגלל שמחירי הנפט והסולר עלו. אני מציעה לך לפנות לכל החברות שמוכרות ומייצרות קמינים בקרבת הבית שלך, להשאיר להם טלפון שלך, ובכלל רצוי שתתקשר לחברות אחת לחודש. בדרך כלל אנשים שקנו קמין נפט או סולר מפנים את קמין העץ הישן המשומש שלהם מהבית, לעתים החברות שבאות להרכיב את הקמין החדש מפנות אליהם לחנות או למחסן החברה את הקמין הישן, ומוכרות אותו במחיר מוזל. אינני יודעת היכן אתה מתגורר ואיזה חברות קיימות בקרבת הבית שלכם, אפשר לקחת דפי זהב ולחפש.
אצלנו זה ממש משתלם, בעיקר כי יש לנו גישה חופשית לעץ דרך העבודה של בעלי. זו עבודה רצינית להכין את העץ. ידוע לי שקוב עץ חתוך ומוכן עולה 300 ש"ח ויש צורך בעונה בערך 5 קוב.(5X300=1500 לכל העונה בערך).
אני בטוחה שהשנה בגלל הביקוש יהיה קשה למצוא קמיני עץ במחיר נורמלי. אם אתה גר בצפון הרחוק אני יודעת שבעבר ייצרו קמינים מיוחדים מאוד וזולים (קלים, נדמה לי שאינם ייצוקים) במג'דל שמס לפני החרמון. בהצלחה.

[אנונימי]

יצא לי לבקר פעם באיזה מושב והיתה שם משפחה שחיברה 2 קרוואנים: בין שני הקרוואנים בנו מבלוקים סלון מטבח ופינת אוכל מדהימה, ריצפו בקרמיקה (המשפחה היתה עתידה לבנות בית והחליטה להישאר לגור ככה לזמן ממושך יותר). הבית (קרוואנים) היה מקסים וגדול ויפה. ומבחוץ הם שתלו דשא ותבלינים. מדהים!

שלם רוני
מה שתארת עונה במאה אחוזים לפנטזיה של אישתי. אשמח לקבל יותר פרטים, כמו איפה ואיך אפשר ליצור איתם קשר
אודה לך אם תעני כאן. תודה

[יוני_א*]

עייני בבקשה בדף לקנות או לשכור בית

[סיגל*]

רוני שלום, רציתי ליידע אותך שמצאנו קמין עץ (בשעה טובה) בעלי נסע לצפון לטיול עם חבר וחזר עם קמין עץ מקסים שקנה במג'דל שמס בעלות של 1000 ש"ח( אחרי הרבה מיקוחים וויכוחים). ואני ממש מרוצה ממנו. שווה לנסוע עד שם לקנות ( אגב אנחנו גרים בערד!!) מיועד גם לך נחום.

[רוני_בלוני*]

סיגל, אני מקווה שתהנו מהקמין ומהאוירה!

[חני_בונה*]

חן,חן
@}

[חני_בונה*]

כמה יפה את כותבת. ממש מרגש@}

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

תודה על מה שכתבת בדפבית שלי. כל כך נוגע ומרגש.
סופ"ש נעים וקסום

[מיץ_פטל*]

רוני, ממש ממש תודה שהעלת שוב את הדף הזה.
בדיוק הייתי צריכה את זה .
נשיקות..

[חני_בונה*]

מה שלומכם?
(-:

[רוני_בלוני*]

תודה חני!
איזה כיף ששואלים ובאמת מתכוונים לכך.
אצלנו יותר טוב (תלוי מאיזה בחינה).
אביב זה זמן להתחדשות, ואני אכן מחדשת את הבית בימים אלו, גם את הגינה קצת.
חזרתי לעשות קצת עבודות יד, תמונות לבית - זה מרגיע מאוד.

אני בתהליך עם פסיכולוגית שעוזרת לי בקבלת הקשיים של הבת הבכורה, גם כאן יש תקופה טובה יחסית.
אנחנו כעת באבחון נוסף (עם "ה" מומחית בתחום) מן חוות דעת שלישית.
גם הקטנה שלי מחלימה לאט לאט ממחלת הנשיקה, לאט אבל בטוח, אני מקווה לפחות. לא קל.
משתדלים לחשוב חיובי!
עדיין יש הרהורים מפעם פעם (ואני באמת יחזור בקרוב לכתוב ב הרהורי גיל השלושים בלוג).

ואצלך??
(האמת שאני חושבת עלייך ועל השינוי שעשית בחייך די הרבה)

[חני_בונה*]

מסוף השבוע אני קצת במצב מאוזן-לקראת החלמה
מרגיש לי ל"שוחח איתך" אחרי שקראתי הרבה ממה שכתבת :
מה דעתך?

[רוני_בלוני*]

הי חני,
ראיתי בדף הבית שלך שיש גם כתובת מייל, אני אכתוב לך לשם.

[חני_בונה*]

קיבלתי ועניתי לך.
תודה

[אמא_אדמה*]

תודה רבה!!

[עין_הסערה*]

רוני, נראה לי שהקישור הזה יעניין אותך:
http://www.tau.ac.il/medicine/Cme/Psych ... -03-04.htm

[חני_בונה*]

אענה לך במייל

[חני_בונה*]

[רוני_בלוני*]

רציתי לברך את כולכם:

חג פסח שקט ושמח, ואל תגזימו עם הנקיונות והכשרות

[נהורה*]

תודה לך מתוקה (קצת באיחור).

[חני_בונה*]

רוני'לה מה קורה?

[רוני_בלוני*]

הי חניל'ה!

אני בסדר, ממשיכה את נקיון פסח! גם במהלך החג.
החלטתי להביא עוזרת בית לפעם בשבועיים, אז עכשיו אני צריכה לנקות ולסדר קצת,
כדי שהעוזרת שתראה את הבית בפעם הראשונה, לא תבהל! ולא תחליט לוותר!
(גם כן סיבה לנקות) תוך כדי אני גם עושה סדר בראש.

היה לי גם קצת זמן פנוי, והכנתי תמונות מקסימות, לסלון, לחדר השינה. עבודת יד, גם כן עוזרת לנפש לנוח, ליצור, לא לחשוב.

החלטתי גם לעבוד קצת על חינוך ילדי. עבדתי יומיים במהלך חול המועד, הבנות היו אצל ההורים שלי, היה להורים שלי קשה. הם טענו שהבנות לא קלות בכלל, בעיקר לא הגדולה.
אני בהחלט יודעת על מה הם מדברים!

אני מרגישה שאני זקוקה לקצת סדר בחיי!
בשיחה עם חברה טובה שלי, החלטתי שאני לוקחת את עצמי קצת בידיים, מפסיקה להיות עצלנית! טוב זה קל כשאני בבית בחופש, אבל נראה אותי בשגרה, כשבבוקר אני בעבודה והילדים בגן, ואין זמן לכל דבר. נראה!

אפילו את הכניסה לבית שיניתי! הוספתי עציצים!
את הסלון שוב שיניתי (טוב, את הסלון אני משנה כל יומיים בערך) ואת מיקום פינת האוכל.
הכנתי כמות עצומה של ספרים שאני יעביר לספריית הישוב.
סוף סוף אני יכולה להגיע לכל פינה בבית, סוף סוף יש לי זמן.
נשאר לי רק החדר הכי קשה, חדר הארונות (משמש גם מחסן לחומרי מלאכה, שמיכות, סדינים, מתנות יום הולדת, שקי שינה, ביגוד שלי ושל בעלי). לחדר הזה, נכון להרגע,
לא ניתן להיכנס בלי לדרוך על משהו. לפני שיש עוזרת בית גם שם צריך לארגן ודחוף!

זהו חניל'ה. אני מקווה שאצלך הכל בסדר.
הבנות? בסדר, עכשיו בחוץ עם האופניים.

[תיקי*]

שלום לך
אני גרושה בת 41 וגרה עם בן זוג בירושלים כבר שנתיים.יש לי ילד בן 13 שגר אצל אביו אבל אני מתכוונת לקחת אותו לחזקתי .אני עובדת כעוזרת טבח בבית מלון והחיים שלי לא מאושרים .אני מסתבכת בהם בלי הרף ואני נואשת לשקט בחיי.אני עם הרגשה של הזדקנות ריקנות ובדידות.לא מאושרת עם הבן זוג ולא רואה נחת עם מה שקורה עם הבן שלי.עברתי חיים לא קלים ולא הגעתי לכלום.אני עם תקווה ותחינה להזדקנות מחייכת.אני רוצה לעזוב את ירושלים ולמצוא לי פינה במקום בודד ולגדל ירקות ופרחים ולגדל את הבן שלי .אני זקוקה לשקט נפשי וזה משהו שעבר ממני בשנה האחרונה.אני מחפשת מקום די בודד עם קרוואנים זולים להשכרה,ואני לא יודעת איך למצוא את זה .אני מסתובבת באתרים כבר שבוע ולא מגיע לכלום.לא יודעת למה החלטתי לכתוב לך,אולי בגלל שיש לך כינוי נחמד ומחייך כזה.אולי את מכירה אולי את יודעת אולי תוכלי לתת לי עצה
אין לי מחשב ואני גולשת מהאח של בן זוגי ,אבל יש לי אימייל,תוכלי לענות לי ?
[email protected]
גם אם לא יתהייה לך עזרה אשמח אם תעני לי...
שיהייה לך ערב מקסים רוני בלוני

[רוני_בלוני*]

תיקי היקרה, כתבתי לך למייל. אני מקווה שקראת!

[משה_אלבאום*]

שלום רוני בלוני
האמת היא שלשאלה שלך יכולות להיות תשובות שונות.

1. חוסר איזון פיזיולוגי. (דורש בדיקות דם)
2. תפקוד קורדינטיבי לא תקין של מערכות גוף שונות, יכול לגנוב חלק עקרי של האנרגיה האמורה להפעיל את הקשב.
3. הפניית משאבים רבים מדי לצורכי הדחקה יכולה לדלדל את משאבייך ולא להשאיר מספיק על מנת לקיים זיכרון לתווך קצר או זיכרון בכלל.
4. חלק מהנושאים בו זמנית.
5. נושאים אחרים.

בכל מקרה, נראה שאבחון יכול למקד את הנושא.

[משה_אלבאום*]

שלום רוני
אנא פני אלי באימייל ואשמח ליעץ על מישהי

[משה_אלבאום*]

שלום רוני בלוני
איני יודע את השובה לשאלתך. יכול להיות. נראה שצריך לבדוק את המחקרים הקיימים על כך.

[אמא_נוגי*]

הי רוני.
מצחיק שאת שואלת אותי על הטיפול הריגשי, עד היום לא ממש הבנתי מה בדיוק קרה שם, אני רק יודעת שאיתי מאוד השתנה, אני לא בטוחה שאפשר לזקוף את זה רק לטיפול. אין לי ספק שעברנו דרך ארוכה בהתמודדות שלנו וגם לא ניתן לבטל את השפעות הגן החדש שמאוד עזר לו.
הטיפול כלל פגישה שבועות של איתי עם הפסיכולוגית בלווית אחד מאיתנו, כאשר התחלפנו (שבוע הוא, שבוע אני) על פי בקשתה. מהלך הפגישה השתנה מפעם לפעם. אני לא ממשהבנתי מה בדיוק אמור להיות תפקידי שם, האם אני אמורה להעלות נושאים? האם אני אמורה להיות משתתפת פעילה? האם אני רק צריכה להיות שם כדי שירגיש בטוח?
היו לנו גם פגישות נפרדות של שנינו איתה בלי איתי, בהן העליתי את השאלות האלו, אולם עד היום קשה לי לומר שקיבלתי תשובה חד משמעית, בעיקר זרמתי עם התחושות הפנימיות שלי.
בדרך כלל כן ניסיתי להעלות נושאים שהפריעו במהלך השבוע, ניסיתי לגרום לאיתי לדבר עליהם, לפעמים הוא שיתף פעולה ולפעמים לא, הרבה פעמים הוא יזם בעצמו שיחה, והיו פעמים שבשלב מסוים הוא אמר "די, דיברנו מספיק". חלק נוסף של הפגישה היה פעילות כלשיהא, בדרך כלל הוא בחר, לפעמים הפסיכולוגית כיוונה אותו. לדוגמא: היו בובות בחדר, הוא היה בוחר בובה ונותן לה שם, ובהמשך משתף אותה באופן פעיל במשחקים, לאורך כל המפגשים הוא דיבר על כך שבסוף הוא יעשה מסיבה לכל הבובות, וזה אכן קרה במפגש האחרון.
הרבה פעמים ניסינו להעלות פחדים דרך משחק עם הבובות, דרך חילופי תפקידים. פעם הוא היה ה"אריה המפחיד" וכאן היתה חשובה התגובה שלי (ואני חייבת לומר שלא תמיד הייתי בטוחה שאני עושה נכון), ולפעמים אני שיחקתי את ה"חיה המפחידה".
שיחקנו גם במשחקי ציורים, מישהו מתחיל קשקוש והשני צריך להלשים אותו לציור עם תוכן. היה מעניין לראות אילו ציורים ואלו סיפורים סביב הציורים איתי חיבר.
בסך הכול איתי נהנה במפגשים האלו, הם לא איימו עליו, הוא ראה אותם "כחוג".
אני חייבת לומר שחלק גדול מהחרדות שלו התבטאו במהלך המשחקים הללו, כאשר בעצם דרך ההתמודדות שלי ושל הפסיכולוגית היו אמורות להקנות לו דרכי התמודדות, או רעיונות להתמודדות. אבל בסופו של דבר אני חייבת לומר שאת רוב ההתמודדויות הוא עשה בעצמו.
הפחדים מהחושך, מ"מפלצות" או יצורים שבאים בחושך הוא פתר בעצמו עוד לפני שהיינו מודעים להם.
הוא התחיל לבקש כוס מים ליד המיטה, שמתי לב שהוא מכסה את העיניים שלאחת הבובות שבמיטה שלו. כששאלתי למה הוא הסביר ששתיית מים בלילה עוזרת לו כשהוא מפחד, כי כך הוא מצליח לזכור שאין באמת מפלצות, העיניים של הבובה מפחידות אותו בלילה, אבל הוא אוהב אותה ולא רוצה לוותר עליה, אז הוא פשוט מכסה אותן כך שאם הוא מתעורר הוא לא רואה אותן.
אלו רעיונות שלו, לא שלי!
אני חושבת שהוא פשוט פיתח בטחון פנימי , מה שמאפשר לו גם לעשות יותר, גם בתחום הפיזי. הוא לא מפחד לטפס, הוא לא מפחד לנסות. אני רואה את זה גם באוכל, הוא מוכן לנסות כל מאכל, מקסימום לא יהיה לו טעים. (זה נשמע כאילו אני הפולניה הכנסתי לו לראש, אבל זה באמת בא ממנו)
העיניין הגדול ביותר היה התמודדות עם המוות. הוא לא הפסיק לשלאול שאלות וכאן אני חייבת לומר שבאחת השיחות שלנו עם הפסיכולוגית היא פשוט נתנה לנו כלים להתמודדות ששונים מהדרך שבה התמודדנו לפני כן. היא עודדה אותנו להיות יותר כנים לגבי משמעות המוות, העובדה שאי אפשר לחזור מהמוות שזה סופי. כי איתי כל הזמן ניסה לחפש דרכים איך אפשר להחזיר אנשים מהשמים.
היא גם עודדה אותי, עד כמה שזה היה קשה לי אישית, לומר בצורה ברורה מה זה מוות, לא להשתמש במטאפורות כמו "שמים" "גן עדן" וכדומה. אבל במקביל היא טענה שההתעסקות שלו בכך מבטאה חשש ופחד שאנחנו (ההורים שלו) נמות, ולכן היה עלינו לשים דגש על כך שמי שמת בדרך כלל מבוגר מאוד, חולה מאוד ומאחר ואנחנו לא חולים ולא מבוגרים אנחנו לא נמות בקרוב.
לאור נסיון החיים שלי (אובדנים של אנשים בגילאים מאוד צעירים) היה קשה לי עם זה , הרגשתי שאני מסלפת את האמת במידת מה והעדפתי יותר להתעלם. אך מאחר והיא הדגישה עד כמה זה חשוב שהוא יהיה בטוח בנוכחות שלנו , עשיתי את זה, עם כל הקושי ואני חייבת לומר שזה עבד. הוא היום הרבה פחות אובססיבי בעניין. הוא מדבר על זה ביותר רציונליות ויש הרושם שהוא פחות מפחד מזה.

אני חושבת חלק גדול מאוד מהטיפול היה היכולת שלנו להסתגל לילד שאיתי, לקבל אותו כמות שהוא ולעזור לו להתמודד. אני בהחלט חושבת שבבטיחון שאנחנו למדנו להקרין לו הוא זכה לביטחון משלו.
זה על קצה המזלג.
אם יש לך עוד שאלות קונקרטיות אשמח לעזור.
אני חושבת שאעתיק את התשובה הזו גם לבלוד עצמו, בקריאה שניה נראה לי שזה חשוב שזה יהיה גם שם...

[א_ב*]

מה עשית בסוף עם המרפסת ?

[עלי_מרווה*]

תודה רוני. אבל השיר נכתב עבור חברה שלי. ראי הסבר בחלומי המתגשם... אבל תודה שקראת

[אמא_נוגי*]

אהלן רוני.
הבנת סיטואציות חברתיות: לדוגמא:

1. ילדים עומדים בתור לפעילות ואיתי שנורא רוצה לא מבין שצריך לעמוד כמו כולם.
2. ילדים משחקים תופסת ואיתי "נתפס" ואיתי מתחיל לבכות כי "הציקו לו"
3. ביום הולדת האב מזמים את הילדים לבוא להכין פיתות, ואיתי לא מבין שצריך ללכת איתו, הוא מחכה שיבואו לקחת אותו.

יש עוד דוגמאות, באלו הצלחתי להיזכר.
בסה"כ היום אנחנו כמעט ולא נתקלים בסיטואציות כאלו.

[יוני_א*]

אנו עורכים מבצע להכפלת מספר המתכונים בדף ספר החביתות הגדול
אנא השיגי מתכון אחד לפחות לחביתה והכניסי אותו.
תודה רבה *

[עדי_ל*]

ולוודא שהכל בסדר אצלנו...
הכל בסדר אצלנו
וגם אצלנו?
שתהיה שבת טובה.