מתוקה מתחילה מחדש

[אנונימי]

משפט מפתח הכרחי כרגע שהשאלתי מאחרים
הבעיה עם סבלנות היא שצריך סבלנות בשביל לייצר סבלנות (צפריר שפרון מסביר לענת גביש על סבלנות מתוך דף דיבור בלתי פוסק) @}

אין קיצורי דרך לשום מקום שכדאי להגיע אליו

דמעות עדיף לבכות החוצה ולא פנימה (טל)

[מ_תוקה*]

התחילה לה שנה חדשה ובעצתה של Pלונית אחרת החלטתי לפתוח לי דף בית אישי. מקוה שיתמלא וקצת חוששת שלא. אולי אמלא אותו גם אני במחשבות ותהיות שמעסיקים אותי בחיי.
בכל אופן (טבעי) שתהיה לכולכם, לכולנו שנה מוצלחת, פוריה ומלאת אהבה

[מתוקה*]

אוף למה אני לא מצליחה לעשות מזה דף בית אישי

[מתוקה*]

או הצלחתי

[יעל_צ*]

תתחדשי! @} @} @}

[סיגל_ב*]

תתחדשי וברוכה הבאה! @}

[רוני_בלוני*]

ברוכים המצטרפים
בהצלחה מתוקה שם מעניין!!!!!

[ענ_בל*]

ברוכה הבאה.
את מוסיפה לכולנו.
@} @} @} @} @} @} @}

[Pלונית_אחרת*]

איזו שמחה
איזו צהלה
יש דף בית חדש
ויש התחלה
(זה הכי טוב שאני יכולה לחרוז חחחח)
מזל טוב,
מאוד משמח (-:
ועכשיו למשהו שונה לגמרי:
טיפ קטן בעניני עריכה (שאת לא חייבת להתיחס אליו) את יכולה להיכנס ל עריכת כל הדף (פה למטה משמאל מעל הריבוע הצהוב) ולחבר הודעות / לתקן / למחוק - אחרי שהתגברתי על החשש גיליתי שזה ממש נחמד לערוך. (וגם את ההנחיות הטכניות את יכולה למחוק כמובן)
יופי ותתחדשי

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

Pלונית תודה על הטיפים ועל הרעיון ליצור דפבית משלי. אני מזמינה אותך להתארח כאן מתי שתרצי. זה בעיקר בזכותך שיש לי את המקום הזה.לגבי העריכה - אני דווקא אוהבת לראות את כל הנסיונות, ואת חוסר ההצלחה ואז את ההצלחה, אני לומדת לאט לאט, שום דבר לא מושלם, כמונו, וכך גם דפבית שלי אבל תודה בכל אופן
תודה לכל מי שהתארח כאן. אתם מוזמנים מתי שתרצו.

[Pלונית_אחרת*]

העריכה - אני דווקא אוהבת לראות את כל הנסיונות, ואת חוסר ההצלחה ואז את ההצלחה
אצלי זה אחרת, אני פועלת (כותבת, אומרת) מהר ולכן אני אוהבת פה את האפשרות לתקן ולשנות.
האמת שאני בעיקר מורידה אצלי בדף כל מיני דברים שתופסים הרבה מקום (שיחות שיגרתיות לדוגמה) כי הבנתי שה טוב להוריד נפח מטעמי איחסון (?) האתר כולו (בקיצור שיהיה יותר קל).

אני לומדת לאט לאט, שום דבר לא מושלם, כמונו, וכך גם דפבית שלי
(-:

[Pלונית_אחרת*]

אני קצת חוששת/מתבישת/חסרת אומץ לגבי מעגלי נשים - גם אני (-:
ולא רק זה, אני ממילא מתלבטת לגבי חשיפה (אמיתית, לא וירטואלית) כן או לא וללכת לשם זה קצת חשיפה.
אני קצת במילכוד - העובדה שאף אחש ל אמכיר אותי פה ולא יודע את שמי איפשרה לי לעשות ברורים מאוד משמעותיים עם עצמי.
גם מאוד חושפניים...
עכשיו אני מרגישה קצת שכבלתי את עצמי כי אני לא מרגישה נוח שמישהו שיודע מי אני (בחיים) גם ידע מה עבר לי בראש...
חלק ממני מרגיש שעשיתי "שירות לקהילה" דיברתי על דברים ש"לא אומרים" אבל זה קצת מרגיש לי עכשיו כמו ללכת ערומה ברחוב...
וחבל לי כי אני רוצה לצאת מהקונכיה, חסרות לי פה חברות, וודאי וודאי כאלו שהן בראש "באופן" אז... מבולבלת, אמרתי?!

ואני גם בשלב שאני לא בטוחה לגבי רצוני - יכולתי לעסוק בשאלות של נשיות (לא בדיוק יודעת להסביר) שנים חיכיתי שיבוא משהוא בדיוק כזה והנה עכשיו שיש מעגל ואפילו די קרוב גאוגרפית וזמין ו... ולא ממש בא לי ומרגיש לי קצת כמו טירחה ו... מבולבלת. כבר אמרתי?!

[ההולכת_בדרכים*]

הי מתוקה.תתחדשי!!!

[Pלונית_אחרת*]

כל אחה"צ זכרתי שיש משהו ליום רביעי ואני לא יודעת מה הוא...
אבל לא אני לא אצטרף.
טוב שהזכרת לי אגיד גם לטל.
אנחנו ניפגש ביום אחר.
כמה צעירה את שזה מטריד אותך שכולם ישאלו על צוציקיותך?! <Pלונית סקרנית>

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

Pלונית לא עד כדי כך צוציקית, בת 28, אבל צוציקית זה לא רק גיל כרונולוגי מבחינתי. כי אם כולן שם נשואות ואמהות לילדים אז אני ארגיש "צוציקית", הבנת?

[יערת_דבש*]

הגעתי לפה במקרה, או אולי בגלל שאהיה אצל טל היום.
אני לא במצברוח מדי אמפטי אלא יותר ישיר, ואולי זה יהיה לטובתך-
(ואצל טל בטוח תשתלט עלי האמפטיות כמו במעגלי נשים)

אני כלכך מכירה את החששות האלה של כן לבוא/לא לבוא, מה יהיה, מי יהיה,
ואני רוצה לאמר לך, שבכל אבל בכל המפגשים שלי עם הקהילה הזאת, הדמיונות שלי התבררו רחוקים מרחק יפן מפה, ממה שהיה באמת.
יש לי השערות, אולי זה קשור בכך שיש בקהילה הזאת משהו קצת מלחיץ על גלי האינטרנט ואוטופי, אך מתברר כחם, לבבי ונעים,
וכבר אני מזהה דמיונות מומצאים אצלך בתסריט-
אם כולן שם נשואות ואמהות לילדים אז אני ארגיש "צוציקית"
אני ללא ילדים, נגמה לי שיהיו עוד ללא ילדים ואת לא צוציקית.

האמת, כדי להשלים את התמונה, הייתי פעם במעגל שממש לא התאים לי והרגשתי עם זה רע, אבל כנראה שלא בררתי לפני, ואת יודעת מה? אולי טוב יותר, לסמוך, לא לברר. ואם לא הולך- למדנו משהו.

סתם, העצה שלי היא לא לדעת מה יהיה כי במילא זה כך- איך שלא יהיה.
ורק תדעי לך שאני כן אמפטית דוקא משום שאני מזהה את מצבך.
(היה לך ניק אחר? את לא חייבת להגיד מה הוא).
אז בנתיים.
יערה.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

יערת - תודה על הערותייך/הארותייך לגבי מעגלי נשים הן גרמו לי לחשוב שוב על הדברים...
לשאלתך - הניק הקודם שלי היה מתוקה ומשפתחתי דפבית משלי החלטתי לקרוא לעצמי בשמו מתוקה מתחילה מחדש. הדף הקודם נקרא פתאום הוא מתלבט לגבינו ובו ניתן לקרוא קצת על מה שעבר עליי בחודשיים האחרונים. את מוזמנת להיכנס לשם
סופ"ש נעים לכולכם

[Pלונית_אחרת*]

הי מתוקה
אני מבינה שלא הלכת
סתם, דורשת בשלומך אחריו יומיים של ניתוק מהאינטרנט (מבחירה מבחירה, כבר ממש הגזמתי)
שתהיה לך שבת מצויינת (אם את במרכז, מזכירה לך את פארק הירקון מקום לטיול של שבת (או שישי)

[יערת_דבש*]

יופי של ניק,
הצלחה בהתחלה מחדש!

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

היום התחלתי לחפש לי בית. אני נורא רוצה לעבור לגור במושב, אבל גם מוגבלת במיקום שלו, כי אני עובדת בת"א. אז הלכתי לכמה מושבים ולא היה מה לראות, פשוט לא היו בתים להשכרה. התאכזבתי, אבל אני מקוה לא להתיאש כל כך מהר. כשהבית הנכון יגיע הוא יגיע ואני אדע את זה.
שבת שלום לכולם

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

פתחתי לי דפבית והכותרת הזו מתחילה מחדש וכאילו שמתי את כל מה שהיה מאחור ונה אני פותחת דף חדש בחיי. אוף איזו אשליה זאת, מי בכלל רוצה לשים הכל מאחור. ובכלל תחושת האינטימיות שהיתה לי בדף הקודם. לא יודעת למה אבל יש לי פה תחושה שהכל פרוץ, כאילו כל אחד יכול לעבור כאן ולהסתכל. זה אבסורד לחשוב ששם לא היה כך, אבל עדיין...
מן עצב השתלט עליי ואולי זה טוב, כי עד עכשיו אפילו לא הרשיתי לעצמי להיות בו

[יוחננ_ית*]

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

היום שמרתי על האחיינים שלי בבית הוריי. סיפרתי לאחינית שלי (עוד מעט בת 4) שסבא וסבתא יוצאים למסעדה עם חברים ואני והיא נישאר בבית. שאלתי אותה "את רואה את החברים שלך כל יום?"
היא ענתה "כן"
אמרתי "סבא וסבתא רואים את החברים שלהם רק בסופ"ש"
אז היא אמרה "ואיפה החברים שלך? את לא נפגשת איתם ואיפה X?" עמדו לי דמעות בעיניים, אמרתי לה "אני וX כבר לא ביחד"
היא שאלה "למה?"
אמרתי "זה לא הסתדר"
היא שאלה "אבל לא נפגשתם?"
אמרתי "נפגשנו אבל זה לא הסתדר"
זאת אולי אחת השיחות הראשונות שמשהו באותנטיות שבה הביא אותי לידי דמעות, אבל מה עושים איתן מול ילדה בת 4?
בלעתי אותן והמשכתי הלאה, דווקא כשהן כל כך רצו לצאת...

[ענ_בל*]

זה נשמע מן נדנדה שכזאת.
פעם מרגישים ככה ופעם ככה.
כנראה שצריך לקבל את זה כמו שזה. האיזון יגיע.
שבת שלום לך, מתוקה מתחילה מחדש.

[Pלונית_אחרת*]

גם אני חושבת עליך אפילו התחלתי לכתוב לך שתי הודעות אבל לא בדיוק ידעתי... מכירה את זה שלא מתנסח לך?!
בכל מקרה לגבי הלהתקשר אליו - זה באמת מבלבל, חשבתי הרבה על שיקולים לכאן ולכאן בוף הגעתי למחשבה שעדיף כמובן לנתק מגע אבל אם הרצון להתקשר ממש משתלט עליך לזמן ארוך ושום דבר (סרט, עבודה, שיחות עם אנשים אחרים וכו') לא עוזר אז זה בסדר להתקשר. ניתוק אצל חלק מהאנשים הוא חד וחלק - אני ממש לא מהאנשים הללו... אלי זה תמיד היה בשלבים (וממושך מידי).
לגבי האחרינית - למה לא מותר לבכות לידה?! במסגרת יחס בגובה העיניים... מותר לספר לה שאת עצובה מאוד שלא הסתדרתם או משהו שמתאים, בדף אחר כתבת שיש לכן יחסים טובים (כשהדודה באה לביקור). אני מניחה שיש מי שלא יסכימו איתי ויחשבו שזה מפחיד מאוד לילדה בת 4 שמבוגר בוכה לידה אבל אני חושבת שלא תמיד זה כל כך מאיים. ושמותר לחשוף כאב.
וחוץ מזה אני מקווה שיש לך יותר זמנים מוצלחים מזמנים של כאב ועצב.
ושיהיה לך שבוע טוב.
ו... שיהיה טוב זה הכל.
(לי יש בעיות גישה לאינטרנט שלא צפויות להיפתר בקרוב, אז אני נמצאת פה הרבה פחות (וזה כשלעצמו דווקא לא לגמרי רע (-; נהיו לי הרבה יותר מידי שעות "באופן" )

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אני מאוד מקוה שיהיה טוב. פתאום יש לי קושי לראות את הטוב שיהיה. אולי זה רק שלב כזה שצריך לעבור, אולי אני צריכה להיות בתוך העצב הזה קצת. ממחר אני אתחיל לקחת קצת פרחי באך ומקוה שזה יעזור קצת. כאילו עד עכשיו "דילגתי" מעל האבל והעצב ופתאום זה בא כל כך חזק שאני אל תמיד יודעת מה לעשות עם כל העצב הזה, אבל מקוה שיהיה טוב. בית עדיין לא מצאתי וממשיכ לחפש, פתאום כל הדברים שהיו לי כל כך בטוחים נעלמו, הזוגיות והבית שלי - הכל ביחד.
חברים שפגשו אותו אתמול סיפרו לי שהוא אמר כשהם שאלו מה שלומו ומה קורה איתו, "אני עוד לא החלטתי", וזאת אמירה שכל כך מכאיבה לי, הוא עוד לא החליט משהו שכבר אין מה להתלבט לגביו, וגם עכשיו הוא עדיין לא לוקח אחריות על הדברים, גם עכשיו?

[Pלונית_אחרת*]

[Pלונית_אחרת*]

מתוקה, היש לך מייל?!
את יכולה לפתוח אחד סודי בלי להזדהות (גם אני עשיתי בדיוק את זה...) ככה אפשר יהיה לדבר גם דיבור אישי (סודי (-;(
בכל מקרה אני שמחה שהחיבוק מעודדך. זו בדיוק מה שהתכוונתי לעשות (-:
אני הולכת לראות את צפריר אצל חברים (אין לנו TV) אז נדבר אחרי או מחר

[Pלונית_אחרת*]

לא קיבלתי מייל? הכתובת

[email protected]

[טל_טיבי*]

מתוקה,
אם התכוונת להגיע היום למעגל - הוא לא מתקיים היום מפאת הגשם.
אף אחת לא רוצה באמת לצאת מהבית.......
תודה, ולהתראות

[יערת_דבש*]

עצתי היחידה הפעם-
בואי איתי, חוסי בצילי, אני כבר אוספת מישהי שפנתה אלי ישירות בבקשה לבוא איתי ביחד כדי לא להרגיש נבוכה או לבד.
איזה חכמה!

ואני שמחה שלמרות הישירות שלי פעם שעברה,אהבת את התששובה והחכמת ממנה.

את יכולה לכתוב לי במיים כדי שנקבע.

[Pלונית_אחרת*]

מתוקה,
קיבלתי ואף קראתי, ייקח לי זמן לענות - שבוע לחוץ לצערי.
שישיה לך נעים ונחמד וטוב ושתמצאי לך טירה במושב בקרוב (-:

[אילה_א*]

את באה למפגש?
אם כן תודיעי לי יש ליכמה פילים שאולי את תרצי מה מהם

[אלמוני*]

מתוקה,
אני רוצה לכתוב לך משהו שניסים אמון כתב לי, בקשר לבעיה של בחורה שאני מתקשה והתקשתי להתגבר עליה, שגרה בארץ אחרת.
אהבה רומנטית ולהניח לדברים

ניסים שלום,

רציתי לשאול אותך על הקשר בין אהבה, רומנטיקה ואבדן. לפני שנה הסתיים קשר בן חצי שנה בערך של עם בחורה זרה, שאינה ישראלית ואינה גרה בישראל. נפרדנו ובמשך שנה עוד היינו בקשר טלפוני, ורק לאחרונה הפסקנו לדבר. נראה לי ששנינו הרגשנו מותשים רגשית. ונדמה לי שרוב הפרטים אינם חשובים, לצורך השאלה.

הקושי שלי, שהוא קושי של הרבה אנשים הוא להניח. אני לא מצליח "להתגבר". כלומר, ברור לי שיש לי אהבה אל הבחורה הזאת, כמו שיש לי אהבה אל כל החברות שהיו לי. אבל אני התקשתי ומתקשה בלהניח לדברים ולשחרר. אני יכול למנות מליון סיבות למה כן היינו יכולים להיות יחד ולמה לא, ואולי הייתי צריך לעשות צעד כזה או אחר, או למה לא עשיתי צעד כזה או אחר, אבל בסופו של דבר, זה הצקה עצמית מיותרת. אני לא מצליח להניח לדברים, ולתת למה שצריך להיות להיות.

אני לא יודע אם נהיה ביחד אי פעם שוב ואם יש סיכוי לקשר הזה, אם היא תבוא לכאן או אני לשם, אינני יודע, ואינני מרגיש כאילו יש לי תשובות. אבל ההתעסקות בזה גורמת לי הרבה סבל.

זה בא לידי ביטוי באהבה, אבל גם בהרבה דברים אחרים, כי מי שלא יודע להניח בזה, לא יודע להניח בעוד הרבה דברים קטנים, ומודע לזה אצלי.

ואני לא תמיד יודע כיצד להתמודד עם זה, כיצד ללמוד להניח לדברים ולהמשיך הלאה, לסלוח לעצמי על הדברים שעשיתי ולא עשיתי.. לחיות..

אשמח לשמוע את דעתך,

_

מה לעשות עם עצב ואבדן
NissimAmon, בתגובה ל: אהבה רומנטית ולהניח לדברים

יש לך פצע פתוח. כמו שיש פצע בגוף. ואתה מחטט ומחטט בו.
אז במקום חרטות ואשמה וספקות,
רק תקיף אותו בחום ואהבה. פשוט תקבל אותו, את הכאב.
תחווה אותו,
הנח לביקורת,
והוא יבריא.
פצעים מבריאים אם מטפלים בהם נכון.

_

---

(בחזרה אלי) המון מילים והסברים על למה וכיצד נוכל להגיד לעצמנו עד אינסוף. האם לא הגיע הזמן שנלמד לסלוח לעצמנו ? על הבחירות שלנו ? על כך שעשינו את הכי טוב שיכלנו בנקודת זמן ? האם את מתייחסת לעצמך כמו לבן אדם שאת מאד מאד אוהבת ? תשאלי את עצמך, כל יום מחדש..
המון אהבה

[ענ_בל*]

מה שלומך בימים אלה?
הדף הקודם שלך התעורר לחיים, כתבתי שם,
אז חשבתי עליך.
שבת שלום @}

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אלמוני
תודה על מה שכתבת. משתדלת להתיחס אל עצמי כמו אל אדם שאני מאוד אוהבת, לומדת את זה כל יום מחדש, לפעמים שוכחת. משתדלת לא לחטט יותר מדי בפצע הפרידה, לא מתכחשת לעצב (כמו שעשיתי בתחילה), לוקחת תמציות פרחי באך שמאוד עוזרות לאזן את המצב, משתדלת להיות אמיצה ולהתקרב לאנשים כדי לא להישאר בבדידות שהיא החלק הכי קשה עבורי.
ושוב תודה על מה שכתבת.

[אור*]

היי מתוקה זו אני מ"משחק החיים" פעם ראשונה שכותבת לך כאן למרות שעוקבת וקשובה לדברים שאת כותבת כאן למן ההתחלה
שולחת לך חיבוק ענקי ומקווה שאוכל להגיע למפגש שיתקיים ולהכירך .. מבטיחה לא להשתפן ורק מקווה שאהיה בתל אביב באותו
יום.. (ולא זו לא הכנה לנסיון התחמקות) מבטיחה שאם אוכל אגיע.

[אילה_א*]

גם אני אספנית בגלל זה

[אלמוני*]

לבד לא צריך להיות בהכרח בדידות, מתוקה. אני אמנם כבר זה זמן מה לבד, כי לא הרגשתי שהתגברתי על הבחורה ההיא, וכי לא הצלחתי/מצאתי מישהי שהייתי רוצה להפתח אליה. אבל יש בזמנים האלה הזדמנות, להתבוננות פנימית, להתחזקות, להבין שאין קרקע יציבה. החיים מורכבים, ולא תמיד נוכל להסביר לעצמנו הכל. לבד זה לא בהכרח בדידות, לבד זה מה שאת תעשי מזה, ומהר מאד תגלי שאת לא לבד (:

אני ממליץ לך, אם זה מעניין אותך, לקרוא ספר שנקרא "כשדברים מתפרקים", פמה צ'ידרון. בדיוק על המקומות האלה, על המשברים, אותי הוא חיזק.

את לא לבד
אלמוני

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אלמוני (אבל למה באלמוניות כזו?)
תודה. איך משיגים את הספר הזה? לא מכירה אותו.
ושוב תודה על מילותיך

[אלמוני*]

אלמוני, כי פשוט לא פתחתי כאן דף, וגיליתי את האתר לא מזמן. ואני קצת מפחד לכתוב את שמי הפרטי, ואינני טוב בלבחור שמות כיסוי

הכותבת היא מערבית, ראש מנזר בודהיסטי, אני את הספר ראיתי בחנות הספרים של האוניברסיטה בחיפה, אני בטוח שאפשר להשיג אותו בסטימצקי, או בדיונון באוניברסיטה בתל אביב. קחי את הדברים שם בעירבון מוגבל, אל תתני פרשנות לכל לדבר שאת קוראת, תני לדברים לשקוע. בסופו של דבר זה עוד מילים, וזה עלול גם לבלבל.

לכי לרקוד,תשתחררי, תפני את השוטר הפנימי הקשוח ותני לקצת אויר להכנס (-:

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אלמוני
אתה יכול גם לבוא למפגש רווקים רווקות פברואר 2005 בשבת הקרובה, כנס לדף הזה ותראה אם מעניין אותך.

[נועה_בר*]

התעניינתי באור, ופתאום גיליתי מילים של ניסים אמון, כך שקצת קראתי ( סליחה על ההתפרצות אלייך לבית, הדלת היתה פתוחה )

פמה צ'ידרון, הכותבת היא מערבית, ראש מנזר בודהיסטי,
אולי הכוונה לנזירה ששמה הוא טובטן צודרון Thubten Chodron?. היא היתה פה בארץ. יש לי ספר שלה
Taming the monkey mind
ספר המסביר את עקרונות הבודהיזם ומראה איך להשתמש בהם בחיי היוםיום בקשרים עם חברים, משפחה וקולגות.
מוכנה להשאיל לקריאה. בכייף .
דרך אגב יש ספריה גדולה של ספרים על בודהיזם בעמותת ידידי הדהרמה.
שבוע טוב@}

[ר*]

מתוקה,
לקחתי אותו מחברים, אז לצערי אין לי עותק כרגע להשאיל לך.
מצאתי את הקישור !! הסתבר שטעיתי בשם... צ'ודרון במקום צ'ידרון... (-; הגיל.. 27 את יודעת.. היית שם..

52 שקל, קפרייניה אחת ושישיית מאקי והספר שלך.. (-:

פשוט תעשי copy and paste:

http://www.ibooks.co.il/[po]NS GETPRODINFO[/po].ASP?ProdID=13371021

לגבי המפגש, אני אסתכל.. אני לא בטוח, כי אני אמור לעבור דירה (כן.. גם אני עובר דירה) .. וגם אני קצת מפחד לבוא לבד.. עושה רושם שכולם מכירים אחד את השני, ויש איזה אחדות ועניין משותף לכולם. בקיצור, אני יכול למצוא מליון תירוצים, אבל אני משתפן.. אין לי משפחה, אני עדיין לא רוצה ולא בשל להיות אבא, אני לא בטוח שאני אשתלב חברתית... אני אוהב טבע, הרים.. (וגם איזה פאב נחמד בערב מדי פעם עם מוזיקה נעימה וקצת אלכוהול, אם יש (-: )

)לנועה, יכול להיות.. אני יודע שטעיתי קצת באיות השם משפחה (צ'ודרון)... אולי היא שינתה את שמה בשלב זה או אחר (-:
ניסים אמון, הוא איש חכם ומדהים ויש לו טור ב NRG. לאשתו יש פה דף מירב אמון. הם חיים בפארוס ביוון, ופתחו שם מרכז רוחני קטן בשם taos.(

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

ר (או אלמוני) גם אני חוששת לבוא למפגש וגם אני לא מכירה אף אחד, וגם לי עדיין אין בעל וילדים ואולי דווקא בגלל כל אלה אני רוצה להיפגש ולהכיר וגם בגלל שלפחות באופן וירטואלי זאת הקהילה שלי, המקום שבו תמיד אני אני ותמיד מוצאת את מקומי, אז אם תרגיש שזה ממש לא בלתי נסבל בשבילך אשמח מאוד להיפגש במפגש רווקים רווקות ואם לא אז אולי בהזדמנות אחרת

[ר*]

אני מבין אותך לגמרי. אני חושב שסבל היא מילה קצת חריפה מדי (-: אני עצמי בתקופה של שינויים (עובר דירה, לוקח רכב..), והדברים שאנחנו כותבים כאן, לא תמיד מצליחים לבוא לידי ביטוי כשנפגשים פנים אל פנים. כבר הייתי בסיטואציה כזו, שבה פנים לא התחברו לתכנים, והשיחה לא הייתי כמו ההתכתבות. ההתכתבות כאן היא הרבה פעמים מאד אינטימית, ובמפגש כזה, לי לפחות זה יגרום להרגיש מעט "עירום", חשוף ופגיע.. האנונימיות היא לפעמים היתרון הגדול של המדיום הזה, מה שמאפשר את החשיפה הכל כך אינטימית הזאת, ותחושת השיחרור שהיא נותנת.

[ר*]

האמת, אני רוצה לשתף אותך במשהו. כבר הרבה זמן שאין לי חברה, גם בגלל הקושי להתגבר על הקודמת. וגם בגלל שככל שאני מתבגר ועובר יותר דברים, ככה אני נעשה רגיש ושם לב ליותר דברים. בתהליך איטי ומתמשך החיים של מתנערים מכל מיני תפיסות ואמיתות לגבי דברים ואיך שחשבתי שדברים צריכים להיות או לא להיות. וככל שאני מתרחק מהסיסמאות ואמיתות, ככה יש פחות חברים ופחות אנשים לדבר איתם. מאד מעציב אותי לגלות כמה אנשים חיים בתוך סיסמאות וקלישאות לגבי איך וכיצד דברים צריכים להיות. אני נראה טוב מאד, ואני מניח שבלי קשר אם היה לי רק קצת אומץ להתחיל עם בחורות, כנראה שלא הייתי כל כך הרבה זמן לבד.האבל מה שכתבתי לך תופס גם לגבי הרבה נשים, וכנראה שגם לגבי הרבה גברים (שבהם אין לי עניין..).

בעיקר בגילנו, רוב הבחורות שפגשתי (והיו פנויות.. ושוב לא היו הרבה, כי אני לא ממש מתחיל עם בנות), הייתה להן איזשהי תפיסה על איך דברים צריכים להיות. פגישה ראשונה צריכה להיות ככה וככה, צריך להרגיש ככה וככה, אם זה לא וואו זה לא זה.. בחורות שמחליטות בפגישה הראשונה, אם יש פה פוטנציאל לקשר רציני או לא.. אני לא מבין איך אפשר בפגישה ראשונה לדעת דבר כזה.. אולי אפשר לדעת אם נמשכים או לא, אם יש תקשורת סבירה (או יותר) או לא.. ואני מניח שאת יודעת, שאין סוף, ל"אמיתות" בעיקר בדייטינג וזוגיות, ואני מרגיש שממני זה כלכך רחוק כל המשפטים האלה.

ואני ? אני לא מסוגל לנהל שיחה כזאת. אני לא אומר שכל אחד צריך לספר על הביקורים שלו אצל פסיכולוג, אבל מאד הייתי רוצה לשבת בפגישה עם בחורה שהיא מספיק פתוחה, מפסיק אמיתית, כדי לדבר על הפגישה עצמה למשל.. קשה לי לנהל שיחה שהיא עקרה לגמרי, ואני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוון.

אוקי... אחרי שקצת שפכתי את ליבי (-: אני רק אגיד לך, שגם בלבד שלי הייתה ועדיין יש לפעמים הרבה בדידות, וזה לא קל.. אבל אני מאמין, באמת מאמין, שאפשר לגייס את זה לצמיחה, זה מה שאנחנו עושים כאן, לא ? (-:

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אבל אני מאמין, באמת מאמין, שאפשר לגייס את זה לצמיחה, זה מה שאנחנו עושים כאן, לא ? אמן!
חוץ מזה תמשיך לכתוב, יש משהו מאוד נעים בכתיבה שלך

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אתמול זה קרה! מצאתי לי בית
הלכתי לחפש לי בית במושב וכל הדרך חזרתי על המשפט "אני מזמנת לי בית שמתאים לי" כמו מנטרה (האמת הרגשתי מפגרת אבל חשבתי אם לא יועיל לא יזיק), והבית היחיד שהיה להשכרה הוא גם זה שלמזלי מצא חן בעיניי (ראיתי בפעמים אחרות כמה חורבות שקראו להן "בית עם חצר"). ועכשיו אחרי שפינטזתי על בית משלי ונורא רציתי, פתאום אני קצת נלחצת כי ממש אצטרך לגור בו. הכוונה היא בעיקר לבניית הבית הפנימי ופחות החיצוני, אבל גם זה כמו עוד הרבה דברים בחיי יהיה תהליך שדורש סבלנות שהיא כרגע המצרך הכי מהותי שלו אני זקוקה בחיי (על מנת לגייס מעט ממנה קניתי לי אדנית, שתלתי פרחים ועכשיו אני מטפחת אותה בסבלנות אין קץ עד שתגדל ותפרח @} )

[Pלונית_אחרת*]

קולולולולולולולולולולולולולולולולולולו

[ר*]

היפנים מאמינים שניקיון פנימי לא יכול להתקיים ללא ניקיון חיצוני, בגלל זה חדר מדיטציה יפני הוא תמיד נקי ומצוחצח, אז תעשי לך בית נעים, שיהיה לך בו כיף. ויש לזה משל מאד יפה :

משל יפני על זן מאסטר, שעמד לארח אנשים, וביקש מבנו לנקות את חדר התה והחצר לקראת טקס תה. וכמו שאת בטח יודעת, בית תה יפני זה דבר מאד מאד יפה. הבן ניקה וציחצח וכשסיים קרא לאביו לראות. האב הסתובב והתרשם, הסתכל על החצר שהייתה נקיה, הבן גירף את כל העלים של הסתיו, שטף את אבני המדרכה, והכל היה נראה ירוק ורענן. "זה לא נקי", הוא אמר לבנו ? הבן עמד המום לא מבין.. הוא הרי עבד שעות בחצר כדי שהיא תהיה נקיה ומצוחצחת. האבא תפס ענף עץ, וניער אותו, והמון עלי סתיו נפלו על המדרכה ועל הדשא, והגן. "עכשיו זה נקי", הוא אמר.

תתחדשי (-:
ר.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

תפס ענף עץ, וניער אותו, והמון עלי סתיו נפלו על המדרכה ועל הדשא, והגן. "עכשיו זה נקי", הוא אמר. מקסים וכל כך מתאים לי

[ר*]

הי מתוקה,
נראה לי שהתוכניות למפגש יידחו, לא ? הולך להיות סוער..
אני גם עובר דירה מחר !!

ר.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

ר בהצלחה עם מעבר הדירה, מקוה שילך בקלות.
אני שמחה שאתה עוקב אחרי המפגש אולי בסוף עוד תבוא, בכל מקרה לא נראה לי שהוא יתקיים בשבת הזו, הוא בטח ידחה שוב, אז עוד יש סיכוי שניפגש
סופ"ש נעים

[ר*]

הי מתוקה, עברתי דירה, די בזריזות, וזה היה קל וכיף. וזה מאד כיף שיש לי בית חדש עכשיו, ושהוא שלי לגמרי. שיהיה לך סופשבוע מצוין.
אולי אני עוד אפתיע את עצמי באמת ואגיע.. אלה תחילתן של שבע השנים הטובות.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי איזה כיך לך, אני מקנאה על זה שכבר עברת - בקרוב אצלי.

אלה תחילתן של שבע השנים הטובות - הלואי

[Pלונית_אחרת*]

נעים שחשבת עלי (-:
מחר יהיה יום נהדר - בשעה הזו אהיה אחרי הגשת הזוועה הזו...
אגב, התקשר היום חבר - מעודכן בוירוסים ואמר שיש וירוס שעובר דרך המסנג'ר ושכדאי לסגור אותו עד יעבור זעם (מיקרוסופט יעדכנו לגירסה מוגנת תוך יומיומיים בטח (-: )
חוזרת לכתוב, בי בי

[אור*]

היי מתוקה!
שמחה ומתרגשת בשבילך שמצאת לך בית ועכשיו השם "מתוקה מתחילה מחדש" מקבל משמעות נוספת ..בהצלחה, שולחת לך חיבוק ענק..
ולגבי המפגש - אני זוכרת שהבטחנו לא להשתפן, אולם נראה לי שמזג האויר הסוער החליט אחרת לא ? בכל אופן אם המפגש יתקיים מבטיחה לנסות להגיע עם כל החששות והרגשות המעורבים..
שיהיה לך סופ"ש מקסים

[אור*]

היי מתוקה !
מה שלומך? חייבת להודות שקצת חבל לי שהמפגש התבטל... ואולי זה רעיון טוב לארגן לנו מפגש מצומצם משלנו..אני אשמח
מה את אומרת ?
שיהיה לך סופ"ש מצוין!!

[ההולכת_בדרכים*]

הי מתוקה.סתם נכנסתי לראות מה שלומך.בשבועות האחרונים אני ממש מנותקת...שמחתי לראות שמצאת בית.
תתחדשי !
ראיתי שהמליצו לך כאן על הספר "כשהדברים מתפרקים" של פמה צודרון.אז אני מצטרפת להמלצות.ספר קטן, אך אחרי
שקראתי אותו נפל לי האסימון...ויכול לעזור בכל מיני מצבי משבר ופרידה,לאו דווקא מבן זוג.
בקיצור שיהיה לך רק טוב @}

[ההולכת_בדרכים*]

אכן,בשעה טובה......תודה !

[ענ_בל*]

קראתי עכשיו באחד הדפים שמצאת בית כמו שרצית.
איזו שמחה.
שיהיה לך מעבר קל (כשתעברי) והתאקלמות מהירה.
שבת שלום.

[תמרול_ה*]

הי מתוקה,
(מצחיק לקרוא למישהי מתוקה בלי שמכירים אותה בכלל)
רציתי רק לומר לך שקראתי את מה שכתבת בדף שונאים סיפור אהבה ושזה החזיר אותי לשורשי הדברים ואני מהרהרת בכך, ותודה.

[Pלונית_אחרת*]

הי
לא יודעת לגבי השבוע, יש לי כל מיני חובות ועוד לא ברור איזו צורה תהיה לו לשבוע שלי.
נדבר

[חני_בונה*]

תודה לך
@}

[טל_טיבי*]

הי מתוקה,

המעגל שב ומתכנס הערב.
יהיה כייף אם תרצי להגיע....

[טל_טיבי*]

בהכשרתי מטפלת באמנות
רק עכשיו פיסת המידע הזאת נקלטה לי במוח....
יש לנו יותר משותף ממה שידענו.....

[טל_טיבי*]

ויש לנו אפילו יותר משותף ממה שנדמה לך

יש לי חשדות שאת, לפחות, מכירה מישהו שאני מכירה,
מאז שדיברת על משולש הקורבן......

[טל_טיבי*]

אני לא יודעת מי.
אבל משולש הקורבן זה מושג שמדובר בו הרבה בקבוצה שלי.......
אנחנו עושים עם זה הרבה עבודה, וכמו שראית - עבודה יעילה מאד....
בכל אופן - מחכה למייל בסקרנות וציפייה.....

[החתולה_הסיאמית*]

שלום השם האמיתי שלי זה אנה אני רוצה להיתכתב איתך

[איילה*]

מתוקה, המון תודה. מה שכתבת ממש נכון. יש לך רגישות להבחין בדברים...קוראת אותך כבר כמה זמן. אני מקווה שעכשיו יותר טוב לך. מגיע לך שתמצאי איש שידע להעריך את התכונות הנהדרות שיש לך, וביחד תבנו משפחה. מאחלת לך הרבה טוב מכל הלב.

[ההולכת_בדרכים*]

הי.איזה כיף שאת מתעניינת בשלומי!כמו שאת רואה,לפעמים לוקח לי זמן לראות את ההודעה (מנסה להגמל מקריאה
אובססיבית יומית באתר...) אבל כשאני נכנסת ורואה,אני מייד מגיבה !
איך בבית החדש?נורא מסקרן אותי לאן עברת,אבל מן הסתם לא תרצי לחשוף פרטים דווקא כאן (אני בכל אופן מההיסטרים
משהו לגבי פרטיות,כי האתר פתוח לכל מאן דבעי)
גם אחנו רוצים לעבור דירה,ומאוד מתלבטים אם להשאר ביישוב החביב והסמי-כפרי שבו אנו נמצאים,או להעיז
להתרחק יותר.
אני רואה שאת בעניני מעגלי נשים...גם אני באופן לא צפוי נחשפתי לנושא לאחרונה,ואפילו מנסה לארגן מעגל
לנשים בהריון.שמעת פעם על האתר "לגעת אשה"?מומלץ להכנס!www.elaisha.com

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

זהו, מחר אני עוברת לבית החדש. לראשונה בית משלי, וכולי מלאת חששות. התקופה האחרונה לא היתה קלה בכלל. כל מיני אריזות, פרידות מחפצים ישנים (מה שעושה נקיון פנימי וחיצוני, אבל גם קשה מאוד לטיפוס אוגר שכמוני) ובכלל כל המעבר הזה התחיל בעצם מפרידה משמעותית כל כך, שעכשיו ככל שמתקרב המעבר מתחדד הכאב שכרוך בה, מתחדד הכעס (שעד כה היה עמום עד כדי לא מורגש) עליו ועל עצמי, צפים ועולים כל מיני רגשות שעד כה בחרתי לא להרגיש, ומן הצפה כזו, שאיני יודעת אם אוכל להכיל. מבקשת לעצמי שהמעבר יהיה קל ככל האפשר ושהחיים במקום החדש יהיו נעימים עד מאוד @}

[Pלונית_אחרת*]

מבקשת לעצמי שהמעבר יהיה קל ככל האפשר ושהחיים במקום החדש יהיו נעימים עד מאוד
אמן ואמן
מאחלת לך שהבית החדש יהיה מקום של התחדשות צמיחה הצלחה שפע ואושר.

[ההולכת_בדרכים*]

הי מתוקה.מזל טוב לרגל המעבר !
זהו טבעם של מעברים-מרגשים,מפחידים,הולכים אל ה"לא נודע"...ועוד בשני תחומים ביחד...
בתור אלופה ששברה שיאים עולמיים במעברים (יותר של דירות,אבל גם פרידות מבני זוג היו באמתחתי)
אני מבינה את תחושת הטלטול והחשיפות,ויודעת שזה לא פשוט.אך בשבילי מעברים כאלה הם תמיד תקווה
למשהו חדש וטוב יותר בחיי,ואת זה אני מאחלת גם לך.כמו שאמרת הזמן מרפא,ולא פחות ממנו-הטבע.
את מוזמנת מאוד לכתוב לי למייל yoash#espnet.co.il @}

[חני_בונה*]

מתחדד הכעס_ _צפים ועולים כל מיני רגשות_ כמו שאמרת _מה שעושה נקיון פנימי וחיצוני
הרבה אהבה
@}

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

תודה לכולכן, עברתי היום ואני מותשת, וכרגע מתארחת במחשב לא שלי, אעדכן בהמשך, צריכה קצת לנוח מהיום הזה

[איילה*]

בוקר טוב בבית החדש, והמשך מוצלח!

[רוני_בלוני*]

שלום מתוקה, הרבה הצלחה בבית החדש ובחיים החדשים!
תנשמי עמוק עמוק! זהו את במושב, שקט, הציפורים ודאי מצייצות, הקשיבי לטיפות הגשם (שבקרוב יתחלפו עם שמש).
רק טוב!!!

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

שלום לכולם
מתרגלת לאט לאט, מתחילה אפילו להנות מזה, קצת כמו צימר מאוד מושקע, כל הדברים שלי איתי אבל חושבת לעצמי מתי חוזרים הביתה
מקוררת נורא, ואולי גם זה קשור למעבר, איזושהיא נפילת מתח וגם קצת פחד מהחדש, ממה יהיה, אבל בגדול די נעים לי.
ושוב תודה לכולכן.

[איילה*]

תודה. אחרי 3 ניתוחים קיסריים אי אפשר ללדת טבעי. מה גם שיש לי סיבוכים באגן, שמלכתחילה הקשו על לידה רגילה...אבל נעים שאת כותבת..יש לך דרך נעימה לבטא מחשבות. יום טוב!

[טל_טיבי*]

יקירה,
בוקר טוב.
הנה לך פרחים לביתך החדש (מקווה שאת לא אלרגית.....):

שולחת לך אנרגיה אוהבת של ריפוי וחמימות.
אמרי לי אם את צריכה משהו.

[רוני_בלוני*]

שלום מתוקה,
וואו איזה פרחים שלחה לך טל, קודמתי!

ואני מקדישה לך שיר מהפרוייקט של עידן רייכל, שיר חדש בקולה המדהים של דין דין:

יש בי עוד כוח עכשיו
כשהלכת חייך לי ירח
נתן את אורו בחלום
והלילה כבר לא מפחדת
לבד להיות וחלום
הנה שוב

זה אתה שנוגע, אתה שבורח
תדע אין לי רגע
אפילו דקה לחכות
והשמש היום מאירה לי
לצאת אל הים הגדול

יש בי עוד כוח עכשיו
רק תניח
הכל כבר נחתם ונסגר
והלב מתרפק והגשם נפסק
אז חוזר שוב הריח
האביב שוב מגיע
ושוב

זה אתה שנוגע, אתה שבורח
תדע אין לי רגע
אפילו דקה לחכות
והשמש היום מאירה לי
לצאת אל הים הגדול.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

וואו, מתרגשת עד עמקי נשמתי מכל הברכות והאיחולים.
תודה לכולכן, יקרות.

[טל_טיבי*]

מתוקונת,

איזה כייף ךנתחיל את השבוע עם ברכות חמימות ממך.
מה שלומך? איך התאקלמת בביתך החדש?
כבר נעים לך שם?

[ר*]

מזל טוב, מתוקה.
כיף לך (-:
שבע שנים טובות, כבר אמרנו ? ועוד הרבה אחריהם.. (-:

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי ר
בדיוק תהיתי בימים האחרונים לאן נעלמת. היית פה (אצלי אבל לא רק) והוספת דברים מרתקים ופתאום נעלמת כלעומת שהופעת. גם אין לך דפבית אז אי אפשר היה לחפש אותך בבית, אבל הנה חזרת, אולי הפעם תישאר קצת יותר...
חוץ מזה אולי הגיע הזמן לפתוח לך דפבית משלך?

[ר*]

איך אני עושה את זה ?

[ר*]

אוקי,
אני חושב שהצלחתי, הדף הוא : הבית של ר, שזה כמובן מאד מקורי (-:
הייתי בחו"ל קרוב לגיחה קצרה, ועבדתי קשה, וגם כל עונת השינויים הזאת הייתה עמוסה, ועכשיו יש מעט רגיעה, וגם לפעמים אני לא מרגיש שיש לי מה לחלוק,
אבל הנה אני כאן, ואולי גם תיכף יהיה לי דף בית התחלתי..

[Pלונית_אחרת*]

הי לך,
קודם אני לא הייתי, ועכשיו את לא.
עייפה להחריד - נראה לי שאפרוש אם את מגיעה בקרוב נסי אולי החזקתי מעמד (-:
מקווה שאת מסתגלת