לידה טבעית בבי''ח

שליחה על ידי טל* » 04 אוגוסט 2005, 13:53

רונן מזל טוב! אנחנו גם ילדנו בלניאדו, לפני 4 חודשים במרכז לידה, לידה טבעית ארוכה ומופלאה...
גם אנחנו "חתכנו" הביתה אחרי 4 שעות.
ממעט נסיוני כדאי לבדוק אחרי יומיים שלושה, בעיקר בשביל לעקוב אם יש התפתחות של צהבת ילודים.
אנחנו הלכנו לרופאה של הקופה, בדיקה קצרצרה ולא מזיקה..
שיהיה בכיף

מזל טוב רונן! תספר אם תוכל למה לא יצא לכם ללדת במרכז הלידה ועוד חוויות... לפי נסיוני (גם אנחנו השתחררנו מלניאדו היישר מחדר הלידה), חוץ מבדיקה של רופא ילדים בשחרור לא אמרו לנו כלום על 48 שעות ולא נבדקנו. יומיים לאחר מכן הזמנו את אחות טיפת חלב אלינו הביתה והיא עשתה את הבדיקה בעקב.

שלום לכולכן... אני נמאצת היום בסוף שמיני ובקרוב אעבר סמוך לכנרת. האם למישהו יש מידע על המצב בבי"ח פוריה? האם יש שם אפשרות ללדת בחדר טבעי??? אשמח על כל אינפורמציה. תודה

שמעשי על סיפורי לידה טובים משם ולמרות שרמת האיבזור לא כמו במרכז הארץ, היחס של המיילדות טוב

אני רוצה לשאול מי יודעת באיזה בתי חולים יש לידה פעילה? אני באיזור המרכז מה עדיף בלינסון או תל השומר?

היי קרינה
אני ילדתי בלידה טבעית ופעילה מאד בב"ח אסף הרופא
אני לא חושבת שיש ב"ח שיכול לאסור עלייך ללדת איך שאת רוצה
השאלה כמה אסרטיבית תהייה או המלווה שלך מול הממסד (אחיות רופאים וכו')
צריך לזכור שכל יולדת היא בעצם לקוח של ב"ח
וב"ח מקבל המון כסף על כל יולדת משהו כמו 8000 ש"ח
כשבפועל לידה בלי סיבוכים רציניים עולים לב"ח 1500 ש"ח
וכל השאר רווח נקי של בית החולים.
צריך לבוא מוכנים נפשית לדעת מה מגיע לך לעמוד על שלך ולדעת לדרוש.
היום בכל בית חולים יש מיילדות שמבינות את חשיבות הלידה הטבעית ואף תומכות בה
וכשמגיעים ללידה רצוי שתהיה תוכנית לידה מפורטת (במקרה שאת עם צירים חזקים ואינך יכולה להתחיל להסביר)
ורצוי לבקש מיילדת שמאמינה בזה
בקצרה אומר לך שילדתי בלי פתיחת ווריד עם מוניטור לעיתים (פעמיים)
שיניתי תנוחות, הייתי רוב הזמן במים
רופאים לא נכנסו לחדר ולא ביצעו בי שום התערבות, לא נפרדתי מהמלאכית שלי ולו לרגע ואף אחד לא רחץ אותה, או נתן לה חיסונים וכו'
למזלי הייתה לי לידה מדהימה ומיילדת מדהימה שהתרגשה מהחוויה של לידה טבעית ורוב הזמן נתנה לנו לעשות מהשאנחנו רוצים.
אם תרצי לדעת עוד ואיך אני אשמח לכוון אותך
את יכולה לכתוב לי בדף הבית שלי
בהצלחה

בתה"ש יש מרכז לידה, אם אינני טועה. כך ששם יש האפשרות ללדת ללא רופא במרכז בכלל, אלא אם כן יש בו צורך, כמובן.
על בלינסון אני רק שומעת סיפורים מזעזעים כל פעם. אז אולי זה לא מייצג...את יודעת...ואולי כן?!?

שליחה על ידי שני* » 29 ינואר 2006, 23:19

קרינה,
האם מבחינתך אלו שתי האפשרויות היחידות או שישנן נוספות?
(בלינסון או תל השומר?)

שליחה על ידי אליס* » 05 מרץ 2006, 17:49

שלום,
אני ירושלמית, בחודש תשיעי, הריון ראשון, וקשה להחליט בין עין כרם שעליו שומעים כ"כ הרבה דברים טובים על המיילדות, לבין איכילוב, בגלל החדר הטבעי (ואולי המלונית). איך המיילדות באיכילוב לגבי לידות טבעיות? אני מביאה חברה (לא דולה)- אני יודעת ששם אסור דולות (שזה ממש לא מובן). מישהי ילדה שם במים? איך המיילדות באיכילוב? מה אתן יודעות על האפשרות שהבן זוג ישאר לישון בביות מלא בעין כרם או איכילוב?
כל מה שתרצו להגיד בנושא יתקבל בברכה. תודה רבה

אליס עד כמה שידוע לי לידת מים לא מתאפשרת היום באף בית חולים בארץ עקב פסיקה טפשית כלשהי של משרד הבריאות
יש אפשרות בחדר טבעי לשהות במים עד הלידה ממש ואז לצאת ליבשה ולגבי ביות מלא עם בן הזוג אפשר רק במלונית

אליס, נמש, תיקון קטן -
אני ילדתי בלניאדו ולקחתי חדר פרטי עם ביות מלא (אחרי ניתוח). יצרנו לנו מאורה קטנה, במשך 3 ימים היינו בנזוגי, אני והתינוקי בחדר הזה ללא כל הפרעות. לא חייבים מלונית. כמובן ששילמנו על החדר איזה סכום אקסטרא שאין לי מושג מהו.
אני מבינה שלניאדו לא רלוונטי בגלל המרחק, אבל אולי קיימת האופציה הזאת בעוד בתי יולדות.
לדעתי שווה להתקשר למחלקות ולברר.
בהצלחה.

אני ילדתי בלניאדו ולקחתי חדר פרטי עם ביות מלא
נראה לי שהאופציה של חדר פרטי בלניאדו בעצם זהה לאופציה של מלונית בבתי חולים ציבוריים.

אני שמעתי דברים מאד רעים על איכילוב. נכון שיש שם חדר טבעי אבל הגישה של מנהל המחלקה היא מאד נגד לידות טבעיות והבנתי שרוב היולדות מתחילות בחדר הטבעי ומסימות בחדר רגיל עם אפידורל. אני יודעת שנהוג לפתוח שם וריד לכל יולדת- גם ליולדות שהולכות לחדר הטבעי- ומסתכלים בעין עקומה על מי שמסרבת. מכירה מישהי שהלכה לסיור שם והמיילדת אמרה ש"מומלץ מאד לא לסרב לפתוח וריד". לא יודעת שום דבר על המיילדות אבל אם למנהל יש אנטי ללידות טבעיות, גם המיילדות הטובות ביותר ייאלצו ליישר אתו קו אם הן רוצות לשמור על משרתן.
אגב, בדיוק פתחו פה דף על לידה טראומטית באיכילוב שאולי יענין אותך.

אליס
מנסיון של שתי לידות בעין כרם, י ש פער מאוד גדול בין חדרי הלידה המצויינים לבין מחלקת היולדות המגעילה.
המילדות באמת נהדרות, מאוד תומכות וחמות ומאוד מעודדות לידה טבעית.
במחלקת יולדות יש רק שני חדרים בהם יש ביות מלא. אם הם מלאים, מנסים לשכנע אותך שאין אפשרות לביות מלא. אם את מתעקשת (את צריכה להתעקש מאוד ולאיים ללכת ברגע זה הביתה אם לא יתנו לך ביות מלא) הם מוותרים ואת יכולה להיות עם התינוק שלך כמה שבא לך.
בכל מקרה, הם די מציקים. באים לנסות לקחת אותו לכל מיני בדיקות. אלי באה מישהי מהתינוקיה בשתיים בלילה! לאמר לי שאין רישום על מתי התינוק אכל ועשה פיפי וצריך לקחת לבדוק אותו בתינוקיה.
שלא לדבר על זה, שיש הרבה יולדות ששוכבות אחרי הלידה במסדרון במשך יום שלם!
אם מחליטים ללדת בבית חולים, אני ממליצה על עין כרם אבל לא כדאי להיות שם אחרי הלידה במחלקה.
באחת הלידות שלי, ילדתי בארבע בבוקר ובעשר כבר הייתי בדרך הביתה.

שליחה על ידי עדי_ל* » 06 מרץ 2006, 11:17

נראה לי שהאופציה של חדר פרטי בלניאדו בעצם זהה לאופציה של מלונית בבתי חולים ציבוריים

בלניאדו, עקב התפוסה המאוד מלאה שקיימת היום, הם מדגישים שלא ניתן ולא כדאי לבנות על האופציה של חדר פרטי בתשלום נוסף, כי הסיכוי ליהיה חדר כזה הינו אפסי.
אם התפוסה אינה מלאה, הם כמובן מאפשרים, אבל כל הגעה של יולדת מבטלת את האפשרות ואף יולדת לא תידחה.
גם אם כבר קבלתם את החדר,בית החולים יבטל את שהייתכם הפרטית בו לטובת כל יולדת שתגיע.
במקרה הרגיל, השהיה בלניאדו כרוכה בשעות הביקור המקובלות, גם עבור בן הזוג ואותנו זה די מטריד . האם מישהי התנסתה בכך לאחרונה?

מה עם "מאיר" בכפר סבא? נשמח לשמוע מהתנסות של אחרים.

את הלידה האחרונה ילדתי בעין כרם, וכמו שאמרה אמא בבית יש פער בין התנאים בחדרי הלידה לבין מחלקת היולדות. המיילדת שלי היתה מקסימה, וממש שיתפה פעולה עם מה שרציתי, והיתה לי שם חווייה מוצלחת. לשמחתי, ילדתי בבוקר, ותוך כמה שעות הייתי בחדר ביות מלא, והתינוק נשאר איתי כל הזמן. אף אחד לא ניסה לקחת לי אותו, כל הבדיקות נעשו אצלי בחדר, ואפילו האחיות היו נחמדות. מסתבר שהיה לי מזל, כי לפעמים אפשר להיות במסדרון הרבה זמן, וזה ממש לא נעים, גם היחס במחלקה הוא הימור.

(מודה, הוא כן היה בתינוקיה במשך כמה שעות אחרי הלידה, גם לא רבתי איתם על זה)

עדי, מהאינפורמציה שאנחנו קיבלנו בלניאדו בן הזוג, מלבד שינה במקום יכול להישאר לאורך היום כולו. הפיתרון שלי למצב המאוד מבאס הזה של לינה לבד בביה"ח כשהגבר מסתובב ברחובות כמו משוגע ולא יודע מה לעשות עם עצמו כשהנשמות שלו רחוקות ממנו במצב כזה היא להאמין בכל הלב ולהתפלל שתוך 6 שעות מגמר הלידה אני עם חיוך בדרך הביתה..

אני ילדתי פעמיים ב"מאיר",לידות טבעיות.מאוד ממליצה.ברגע שביקשתי ביות מלא,אף אחד לא הציק לי.השיחרור היה קל ופשוט למרות ירידה במישקל וצהבת .
מה עוד תרצי לדעת ?

שליחה על ידי חווה* » 11 מאי 2006, 18:01

אני הייתי רוצה לדעת עם יש בית לידה פרתית באזור הצפון. הלידה הראשונה שלי הייתה מאוד לא טבעית וארוכה בבית חולים שכולם חושבים שהכי טוב (פוריה). אני לא ממליצה לאף אחת.
תודה על כל רעיון.

שליחה על ידי תי_תי* » 13 מאי 2006, 17:28

לחווה - לפני שנתיים ילדתי ברמבם בלידה טיבעית לגמרי. נכון לכרגע מתכננת לפנות לשם בפעם הבאה (לא בהריון כרגע). חושך בחדר לידה, נוכחות של שני מלווים, בלי אפידורל, בלי חיתוכים ותפירות. מה שכן האחות הראשית ניסה לשכנע לקחת פיטוצין לכיווץ הרחם אך סירבתי בתוקף. תנוחת הלידה היתה בהתאם לנוחות שלי וגם הנקה ראשונה בחדר לידה+שעה וחצי עם התינוק לפני בדיקות. גם דרשנו בלי חיסונים וקבלנו את מבוקשנו. אחרי הלידה היה זמן של שעתיים וחצי בלי התינוק ומאז היה איתי עד היציאה, ביות מלא.
אשמח להוסיף.

(לקריאת סיפורי הלידה שלי - וויני הפו)
אני ילדתי פעמיים בסורוקה. הלידה הראשונה הייתה לפני שלוש שנים והיתה לידה ארוכה מאוד - הגעתי עם עוברית במצוקה. כל חווית בית החולים היתה מאוד לא נעימה, למרות שרופא חדר לידה הוא איש יקר שאני מכירה, והוא תמך בנו ועזר לנו המון, ובעיקר הציל אותי מניתוח שלא הייתי מוכנה לשמוע עליו.
הלידה השנייה הייתה סיפור אחר לגמרי. מראש ידעתי שאני רוצה משהו טבעי יותר. התעניינתי בסורוקה בנושא והבנתי שיש משהו שנקרא 'לידה רכה', למרות שלא ממש הבנו מה זה אומר מלבד זה שבטוח לא מכריחים אותי לשכב מחוברת למוניטור במהלך הצירים , ושמבחינת העובר מחכים עם חבל הטבור ולא עושים כלום בלי הסכמה שלנו.
כשהגעתי לבית החולים ואמרתי שאני רוצה לידה רכה, ישר כל היחס אלי השתנה. מייד 'הדביקו' לי מיילדת שמתמחה בלידות טבעיות, והיא עשתה הכל כדי לאפשר לי ולאיש שלי לעשות כל מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים (למרות שהיו מגבלות - על פתיחת וריד, לדוגמא, הם לא הסכימו לוותר). זה כלל תנועתיות מלאה במהלך כל הלידה, כדור לידה, לידה בכריעה, ויטמין K דרך הפה ו(כמעט) כל מה שביקשנו, והכי חשוב - היחס השתנה ברגע שאמרנו את מילת הקוד 'לידה רכה', מיחס של 'בואי נגיד לך איך את צריכה ללדת' ליחס של 'בואי נראה איך אנחנו עושים מה שאת רוצה'. היחס במחלקת יולדות היה קצת פחות מבין, הסתכלו עלינו קצת בתוך 'המשוגעת הטבעית', אבל בסופו של דבר השגנו מה שרצינו וכיוון שבסופו של דבר במקום לחתום ולברוח מוקדם כמו שרציתי פיתחנו צהבת ברמות גבוהות מאוד (היינו במנורה הנוראית כמעט 24 שעות) גם הצוות במחלקה הכיר אותי והתחיל להבין את המקום שממנו באו הבקשות שלי.

בקיצור, לזוג כמונו, שחי בטיז-אל-נבי ולא יכול לחשוב על לידת בית (למרות שכבר חשבו אצלנו על זה, וגם עשו...) וגם כלכלית אנחנו לא ממש יכולים להרשות לעצמנו - האופציה של סורוקה היא אופציה שהפכה להיות הרבה יותר נחמדה מלפני כמה שנים, ומי שצריכה להסתפק בתנאים הלא כל כך סבירים של סורוקה היום כבר יותר קל ללדת שם.

בשורות טובות על הלל יפה.
מסתבר שיש שם מנהל מחלקה חדש ביולדות, שמאוד מאוד מעודד ביות מלא והנקה, מאפשר שחרור ביום הלידה בלי הרבה בלגן ובכלל, שמעתי עליו ממישהי שיודעת, שהוא "מענטש".
חברה טובה שלי ילדה שם הבוקר בשבוע 36. היא אמנם באה בערך חצי שעה לפני שהלידה נגמרה, אבל נראה לי שזה שלא התעסקו אתה יותר מדי ואפילו לא פתחו לה וריד ולא העבירו אותה לחלוק בי"ח, לא היה רק מפני שלא הספיקו. היא אמרה שהיו מאוד בעניין לאפשר לה מה שהיא רצתה. אפשרו לה לא להיפרד מהתינוק לשנייה, לא עשו לה עניין גדול מאי-חיסון (כן ניסו לשכנע לקבל ויטמין K בטיפות, לא באיומים אלא בנחת), היא היתה בבית אחרי פחות מ-12 שעות. הכל בנחת.
שבוע 36, תינוק שנראה ב-US קטן בשבועיים מגיל הריון (בסוף נולד במשקל תקין, אלא מה), היא באה בלי ניירת של מעקב הריון. לא עשו לה עניינים. נאה, לא?

אה, והבנתי שעומד להיפתח שם מרכז לידה...

מהאינפורמציה שאנחנו קיבלנו בלניאדו בן הזוג, מלבד שינה במקום יכול להישאר לאורך היום כולו אז זהו שזה המצב כל עוד אין חדרים פרטיים. כשיש חדר פרטי ויש את הסכום לשים עליו אז הבעל יכול לישון איתך באותו החדר. מה צריך? לתכנן את הלידה לתאריך לא עמוס

(שמועות אומרות שאוקטובר די פנוי שם).

יש למישהי רשמים עדכניים מהמצב באיכילוב? הם מפרסמים גישה טבעית ופתוחה אבל יש אמירות שהגישה בפועל מאד שונה.
אשמח לשמוע, תודה.

ראיתי שנשאלה שאלה על תל-השומר. ילדתי שתי לידות מצוינות בתל-השומר, אבל אני ממש ממש לא ממליצה על המקום. הלידה הראשונה היתה נהדרת, אך ורק בזכות זה שהזמנתי מיילדת פרטית והיא הייתה איתי כל הזמן. היא פחות או יותר הצילה את הילדה, אבל היו התערבויות רפואיות מיותרות לדעתי.
גם הלידה השניה שלי היתה בתל השומר, והפעם זו היתה לידה טבעית לחלוטין, אבל לא בזכות בית החולים אלא למרות התנאים בבית החולים. מהרגע הראשון שהגעתי רק ניסו להצמיד אותי למוניטור ולאיים עלי ('המוניטור לא טוב..את תצטרכי להיות מחוברת כל הלידה'). לאחר חמש דקות בהן הספקתי להסתכסך עם המיילדת פשוט יצאתי בבגדיי מחדר הלידה (כשאני כבר בלידה פעילה) והסתובבתי במסדרונות, קופצת, רוקדת, מתמודדת בקושי עם הכאבים. למזלי התחלפה משמרת והגיע מיילד מקסים, העיף עלי מבט והודיע שאפשר לעזוב אותי לנפשי כי אני הולכת ללדת מהר. מדי פעם סרבתי להצעות לוריד פתוח ומוניטור. לאחר שעה וחצי ביקשתי להתקלח והעברתי עוד פרק זמן איכותי במים החמים. כשיצאתי מהמקלחת כבר הייתי בצירי לחץ. לשמחתי לא הספקתי לעבור לחדר הלידה והמיילד יילד אותי בחדר ההמתנה, בלי שום נוכחות רפואית מתערבת מאיימת ומיותרת. בקיצור- הייתה חוויה חיובית אבל רק בגלל שלא נכנסתי לחדר הלידה ובזכות זה שהלידה הייתה מהירה יחסית. באופן כללי ממש אין לי המלצות על המקום הזה. שלא לדבר על המחלקה המזוויעה והנוראית. אני עברתי מהר יחסית למלונית ובה הייתי צמודה לילדה איתי במיטה כל הזמן. אבל תנאי האשפוז לדעתי תואמים בית חולים בעזה.

רוצה מאוד להמליץ על מיילדת בליניאדו.
אחרי שכל כך הרבה פעמים המליצו על אביגיל ופנינה.
בלידה שליוותי ביום רביעי, היתה מיילדת ששמה מנוחה,
רגועה זורמת טבעית מקסימה.
עזרה ליולדת להגיע ללידה מעצימה ורגועה.
אמנם הלידה "נתקעה" בפתיחה 5 כמה שעות ,
ומנוחה לא הלחיצה, דאגה שהדלת לאיזור בסגל תהיה סגורה,
הריעה את הרופא ודאגה שאפאחד חוץ ממנה לא יכנס ויבדוק ויפריע ליולדת.
היא עושה לידות פרטיות במרכז לידה הטבעי בליניאדו.
בקיצור, מומלצת מאוד !

אני ילדתי לפני שנתיים בלניאדו,והיא גם הייתה בלידה...
בעבורי היא לא הייתה כ"כ נחמדה וזורמת...

לכל המעוניינות: השארתי פרטים ב ככר השוק בנוגע לדולה המעוניינת לעשות סטאג'.

אני בשבוע 32 ושאלה לי אליכן: אני מתלבטת אם לקחת את החדר הטבעי בתל השומר, הוא עולה 4,300 ש"ח. לא הכסף הוא מה שמטריד אותי, אלא העובדה, שזו הלידה הראשונה שלי. אני רוצה מאד ללדת באופן טבעי, אבל לא יודעת עדיין את סף הכאב שלי. מפחדת שאחרי חצי שעה בחדר הטבעי כבר אצעק שאני רוצה אפידורל, ואז מעבירים לחדר לידה רגיל. אז אולי כדאי ללדת מראש בבית חולים אחר? בליס החדר הטבעי בחינם, אבל רק אם הוא פנוי כשאת מגיעה לבית החולים.

לניאדו נפסל בגלל שאנחנו מאד רוצים מלונית, ובבלינסון - מדריכת ההכנה ללידה אמרה שיש אחוז מאד גבוה של התערבויות רפואיות כשגרה.

אודה לכם על ההמלצות....!

יש חדר טבעי גם בבי"ח מאיר, לא בתשלום, ועל בסיס מקום פנוי

אין מלונית.
למלונית (לפחות בתל השומר, לא יודעת לגבי ליס) אפשר להגיע גם בתסריט שבו משתחררים זמן קצר לאחר הלידה בבית חולים אחר ומשם נוסעים למלונית. קצת "יצירתי" אבל אפשרי בהחלט. בלניאדו אפשר להישאר בחדר הטבעי כ-12 שעות לאחר הלידה, אאל"ט. ואפשר גם בכלל בלי מלונית, בכל בית חולים, באם מצב התינוק והיולדת מאפשר - להשתחרר מוקדם ולנסוע הביתה.

לעניין סף הכאב - ליוויתי לידה טבעית של אשה שנראה היה לי שסף הכאב שלה נמוך מאוד, בהשוואה לאחרות (לא משנה כרגע לפי מה ראיתי את זה). כאב לה מאוד, אבל היא לא שקלה ברצינות, מעבר לכמה התבדחויות, לבקש אפידורל. אני חושבת שמה שעשה עבורה את ההבדל הוא הכנה מצוינת ללידה טבעית - גם בקורס וגם הרבה עבודה פנימית ושיחות עם הבן הזוג, ליווי שהתאים לה, ובחירת מקום לידה שתמך בבחירות שלה. נשים ילדו מאז ומעולם בלי אפידורל, עם סף כאב כזה ואחר. הכנה טובה להתמודדות עם הכאב, אמונה בעצמך - הן אישית והן מצד המלווים שלך - יכולים לסייע.

יש כאן באתר סיפורים עם עיקרון דומה - של יולדות שהתחילו את הלידה כלידת בית, ואז התפנו לבית החולים. אני לא חושבת שראיתי אמירות בסגנון "בדיעבד, חבל על הכסף". זה לא אומר, כמובן, שאין נשים שחוו את החוויה הזו, אבל אני מניחה שמספרן מועט למדי.

והגיע מיילד מקסים
משה. שהשמועות עליו היגיעו כבר לכל הארץ...
בכל הסיפורים הוא מקסים.

לא הייתי מגיעה לליס ללדת לידה טבעית, משום ששיעור האפידורל שם אאל"ט הוא מהגבוהים בארץ, אם לא הגבוה ביותר.
ככל הידוע לי (מפי אנשי מקצוע בתחום המיילדות) מנהל חדרי הלידה תומך בגישה מאד לא טבעית (למשל כל היולדות בלי יוצאת מן הכלל מתבקשות להסכים לפתיחת וריד בתחילת הלידה, לא משנה מה, וסירוב מתקבל בעין עקומה) והחדר הטבעי שם משמש יותר כגימיק פרסומי, ובפועל קשה מאד להגיע אליו, כי הרבה פעמים מוצאים איזו בעיה בשלב הקבלה לחדר לידה ולא מאשרים ליולדת להכנס לשם.
יש כמובן סיפורי לידה טבעית נהדרים בליס, אבל סטטיסטית הם יחסית נדירים.

לגבי מעבר לחדר רגיל באמצע הלידה:
ידידה שלי ילדה לא מזמן את בתה השנייה בניתוח קיסרי שני. הלידה הראשנה החלה בזירוז מלאכותי ונגמרה בניתוח חירום והיתה סיוט מהתחלה ועד הסוף. הלידה השניה החלה בחדר טבעי ועברה לחדר ניתוח רק בשלב מאד מתקדם, עקב חוסר התקדמות. עבור היולדת, הלידה השניה, למרות שהסתימה בקיסרי כמו הראשונה, היתה חוויה מתקנת לכל דבר, משום שהיא זכתה לחוות את הצירים באופן טבעי, עם תנועתיות ותמיכה וליווי באורות מעומעמים ובאווירה נעימה. כך שגם אם רק מתחילים את הלידה באווירה שאינה בית חולימית, זה יכול להשפיע על כל חווית הלידה.

סיפורי פוגית ותזמורת הים,

תודה רבה רבה על המידע המפורט! אנחנו עוד מתלבטים, מקווה שנחליט במהרה ושיהיה בסדר, נעדכן....!

הי אורורה @}
לא הבנתי לגמרי את טיב ההתלבטות,
מה הבעיה בעצם לעבור לחדר לידה רגיל בתל השומר אם תרצי פתאום באמצע?
מה יכול לתת לך בית חולים אחר שאין בתל השומר?

אני חושבת שאין מה להשוות בין מרכז הלידה בתל השומר לחדר הטבעי בליס או בכל בי"ח אחר.
במרכז הלידה יש מיילדות שמתמחות בלידות טבעיות, יודעות איך לקבל אותן, יש להן נסיון בזה והן תומכות בעניין.
במרכז הלידה המיילדות מלוות את הלידות ללא רופאים בשטח, כמובן כל עוד הכל מתנהל כשורה.
החדרים הטבעיים לעומת זאת לא מאויישים בצוות מיוחד, הם נראים טוב, אבל זה לא תמיד מספיק.
בקיצור, אם הייתי רוצה ללדת בבי"ח, הייתי בוחרת ב מרכז לידה ומעדיפה אותו על חדר טבעי בלי לחשוב פעמיים.

לעניין סף הכאב, בהמשך למה שכתבה עדי יותם,
לדעתי האישית ההתלבטות היא יותר כמה את מחוייבת לרצון ללדת ללא משככי כאבים ופחות מהו סף הכאב מבחינה פיזיולוגית.
אני מבינה משאלתך שאת פשוט לא לגמרי בטוחה שלידה טבעית היא האופציה המועדפת עלייך באופן חד משמעי.
כמובן שאני יכולה להבין מדוע... רק מנסה לחדד לך את ההסתכלות על הנושא.
אם לקראת הלידה את מרגישה מבולבלת משלל האפשרויות ולא בטוחה מה יתאים לך בזמן אמת,
אז בעצם את צריכה לבחור בית חולים על פי תערובת של שיקולים שלוקחת בחשבון הרבה תסריטים אפשריים,
ותמיד לדעת שלא משנה מה תבחרי, אין לך שום דרך לדעת מה יקרה באמת.
זאת אומרת, לכל בית חולים שתבחרי יהיו יתרונות וחסרונות, ולא תוכלי לדעת מראש האם הם ישרתו אותך באופן אופטימלי בזמן אמת.
לכן, לדעתי, הבחירה הכי טובה היא זו שמתייחסת ללידה כפי שאת מאמינה מבפנים שהיא תקרה, כפי שאת מאמינה שהיא צריכה לקרות...
וכך גם אם בסופו של דבר תראי שטעית, תוכלי להיות שלמה עם מה שהיה כי היית נאמנה לעצמך.

אני אתן דוגמה למה שכתבתי למעלה:
נניח שעבורך השיקול הכי חשוב בעולם הוא לבחור מיילדת מראש ולא להסתכן במזל כזה או אחר.
במקרה כזה, הכי טוב שתלכי למרכז הלידה בלניאדו שמאפשר בחירת מיילדת פרטית מראש.
בתסריט אחר, הדבר הכי חשוב לך בעולם יהיה תנאים נוחים אחרי הלידה, ואז תבחרי בבי"ח שיש בו מלונית.
יש עוד המון שיקולים אפשריים, בכל מקרה צריך לעשות סדר עדיפויות כי למרבה הצער אין היום בארץ אף מקום שנותן את הכל

.

השבוע דיברתי עם מועדון היולדות בלניאדו ואמרו לי שאין אפשרות להשאר במרכז הלידה מעבר לשעתיים.
חוץ מזה שצפוי גל לידות גדול במיוחד בתקופה הקרובה - בעקבות מלחמת לבנון השניה...

אורורה - האם המחיר בתל השומר כולל את המלונית או רק את מרכז הלידה?

לא יודעת לגבי גל הלידות הגדול, אבל אני ילדתי לפני שבועיים במרכז הלידה. ילדתי בשבע וחצי בבוקר ורציתי להשתחרר באותו יום, אבל שכחנו להביא את הסלקל של התינוק. בעלי נסע להביא את הסלקל וחזר רק לקראת שלוש אחר הצהרים וכל הזמן הזה התארחתי בשיא הנוחיות ב"סלון" של מרכז הלידה. אז השעתיים זה אולי הפרוטוקול, אבל במציאות, כשאת מלווה במיילדת פרטית, הכל גמיש יותר.
לפי הפרוטוקול הייתי אמורה גם להגיע לשלב השני של הלידה תוך שעה בגלל שאני לנל"ק, אבל בפועל אף אחד לא טרח לבדוק.

האם יש באיזור המרכז מקום ללדת לידה טבעית שלא לוקחים את התינוק אח"כ ומאפשרים מייד הנקה ושהייה צמודה כל הזמן? (או שזה בדיוני?)

האם יש באיזור המרכז מקום ללדת לידה טבעית שלא לוקחים את התינוק אח"כ ומאפשרים מייד הנקה ושהייה צמודה כל הזמן? בית חולים מאיר בכפר סבא.

בדיוק מה שחשבתי

המון תודות לך קרן קיימת!

שתהיה לידה קלה

גם בלניאדו, חגית. בפרט במרכז הלידה הטבעית שם. בשבילך? שיהיה בשעה טובה!

לא נעים לי לקלקל כאן את הסטטיסטיקה. ילדתי לפני שנה ושמונה בחדר הטבעי של "ליס" (לידה ראשונה). קיבלו אותי יפה, התנהגו אלי יפה, החדר היה פנוי וברמת חדר בבית מלון. לא פתחו לי וריד ולא שיכנעו לעבור ללידת אפידורל. פקעו לי את המים אחרי כמה שעות, אבל מלבד זאת החוויה חיובית, המילדת והאחיות במחלקה מקסימות ובעלי היה עם הקטנצ'יק לשלב הבדיקות המטופש, שמיד לאחריו הוא עבר אלי לביות מלא, כשבעלי נשאר לישון עימי בחדר בבי"ח- אף אחד לא מחה.
זהו. החוויה שלי חיובית.

למישהי יש ניסיון עדכני בלידת מים טבעית ביוספטל באילת?

האם יש באיזור המרכז מקום ללדת לידה טבעית שלא לוקחים את התינוק אח"כ ומאפשרים מייד הנקה ושהייה צמודה כל הזמן? בית חולים מאיר בכפר סבא
לא כשאני ילדתי שם ב-2004.
הבטיחו לי שלא יקחו את התינוקת ממני אבל היינו צריכים להילחם על זה, התעקשו לקחת אותה מיד אחרי הלידה לתינוקיה לבדיקות ובעלי הלך איתה ורב איתם כל הזמן שיתנו לו להישאר איתה, בכל פעם שאני באתי לתינוקיה רבו איתי שאצא החוצה כי אני מפריעה, התנאים לביות שיש שם היו לפחות אז איומים וכל הזמן ניסו לשכנע אותי להשאיר אותה בלילה בתינוקיה שלא לדבר על השהות שם (אלק, מנוחה, עם כל הרעש במחלקה ושמעירים אותי לפנות בוקר) היתה הדבר הנורא ביותר בלידה שם.
אולי דברים השתנו מאז, קשה לי להאמין אלא אם כן הם פתחו מחלקה חדשה שנראית ומתנהלת אחרת לגמרי.

למה פוקעים את המים? זה חשוב כל כך? (אני ילדתי בלי פקיעת מים תינוק בתוך שק מי השפיר).

ממליצה בחום על בי"ח מאיר בכפר סבא
היו מאד מאד תומכים ולא לקחו לי את התינוקת כמובן שיש להם נהלים משלהם וכדאי ביותר ללמוד אותם היטב לפני הלידהכך שתדעי איך להתמודד עם הכל.
חוצמזה אני חמדתי לפני הלידה האחרונה שהכל תלוי באיך שאני מביאה את עצמי לשם .... ברגע שהבנתי שהצוות שם בשביל לתמוך בי והם ממש לא נגדי (תודות לדולה נפלאה שהייעצתי איתה לפני הלידה) הכל הלך כפי שרציתי...לידה קלה

עוד פרט חשוב... אני הלכתי הביתה אחרי הלידה (כשעתיים אחרי) כך שאין לי מושג איך התנאים במחלקה שם

ילדתי לידה ראשונה בליס. היה זוועה.
מי שרוצה לידה טבעית, לא הייתי ממליצה להתקרב ביריקה לשם.

וזה בלשון המעטה.

החדר הטבעי הוא סתם גימיק.

המיילדות והרופאים, כמעט כולם לא באוריינטציה טבעית, ההיפך הגמור.

אני חתמתי איתם ביוזמתם על "חוזה" לידה טבעית שבו פירטתי את ציפיותי ובקשותי מן הלידה ואחריה: לדוגמה, ביות מלא, בלי אנטיביוטיקה, חיסונים, מקלחת לתינוקת, בלי טיפות עיניים וכו'...

היתה לי לידה ארוכה שבה עברתי 4 משמרות של מילדות ורופאים.
המיילדת הראשונה היתה נחמדה והניחה לי לנפשי אך גם לא ידעה איך לתמוך בי ולא נתנה הכוונה. שאר המילדות היו לחוצות, לא טבעיות, אחת מהן היתה צריכה להיות רס"רית בצבא ולא מילדת.
המיילדת שהיתה בשלב של הלידה עצמה, חתכה אותי בלי לשאול אותי. פתאום הרגשתי כאב חד וצעקתי, היא חותכת אותי.

אני בוכה עכשיו שוב. אין חוויה יותר משפילה ומרוקנת ולא מכבדת מזו. והכעס על זוגי ההמום שראה אותה מתקרבת אלי עם הסכין ולא עצר אותה.
אולי זה לא נראה משהו רציני. אבל החתך הזה לקח ממני את כל שארית הכבוד לגופי שהיה לי.

הרופא שתפר אותי היה קצב לכל דבר - חוויה משפילה וכואבת
הרופא שהיה בלידה קיבל שיחה בנייד בזמן שהקטנה הציצה את הצצתה הראשונה לעולם.

לא קיבלתי ביות, וכל שאר בקשותי מולאו רק תוך מלחמה בנהלים.
עזבתי את בית החולים תוך 12 שעות מהלידה. 12 שעות יותר מידי (עברתי למלונית היקרה, כדי שאוכל לבלות את הלילות עם זוגי וביתי).

יועצת ההנקה (נדמה לי ששמה אסתר) שאמורה להיות מעולה, היתה עסוקה בטלפונים אישיים כל הזמן, גם בזמן שעת הייעוץ. ולא עזרה לי בכלל. היא מאד נהנתה "לייעץ" לכמה נשים שלא היו זקוקות לייעוץ כלל, היא פשוט נהנתה לשבת ולרכל איתן, לידי, בזמן שסבלתי מפצעים נוראיים בפטמות.

הסיפור המלא ארוך וכועס. אולי יום אחד אספר אותו.

לידה שניה היתה בבית, נפלאה, כואבת מאד מאד ומעצימה (ומתקנת).

אני מבינה את השיקולים של בית חולים בלידה ראשונה:
הפחד מהכאב
חוסר הביטחון ביכולות של הגוף
הפחד להיות בלי תמיכה רפואית
הרצון להנות מכל העולמות: גם טבעי, גם השגחה רפואית, גם לא לשלם כסף.

במקרה שההריון תקין, לדעתי כל השיקולים האלה מוטעים.
אם רוצים באמת לידה טבעית, אז לקחת מיילדת ודולה וללדת בבית.
אין כמו על הבית, אין כמו ההמשך הטבעי של הלידה לתוך המיטה המשפחתית.

אבל, בשביל ללדת טבעי, בבית או בבית חולים, אני ממליצה:

הכנה ללידה עם דולה או מכינה ללידה שתעבוד על כל הפחדים הכמוסים והגלויים מן הלידה והחיים בכלל. אם לא מפחדים בלידה ומן הלידה אז הכאב נסבל.
לקחת אשה שתלווה את הלידה, בבית או בבית חולים. דולה או מיילדת. בן הזוג לא מספיק, גם אם הוא נהדר. הרי גם בשבילו, זו לידה ראשונה.

מצטרפת לאי-המלצה על ליס. גם אני למרות תכנית הלידה הטבעית המפורטת לא זכיתי להגיע לחדר המיוחל...
הגעתי לבית החולים בפתיחה מלאה של 9, תוך שעה ורבע מרגע ההגעה למיון (כולל תהליך הקבלה, המתנה בתור וכו') התינוקת הייתה עלי, ועדיין חווית הלידה חקוקה כלא-נעימה. מיילדת רס"רית קשוחה במיוחד, אם אמירות של "היית יכולה להוציא אותה, לא לחצת, ועכשיו תסבלי עוד ציר..." וכהנה וכהנה תמיכה ועידוד, אורות חזקים, רעש, תנועה מתמדת, על הגב, פקיעת מים, חתך, איכסה.......

באישפוז היה בסדר, תנאים סבירים, התינוקת בביות כמעט מלא...עם הגעה לתינוקייה להחלפת משמרת, ללא חיסונים, עדיין ביצעו צילום חזה ללא הסכמתנו ולמרות שכתבנו במפורש על הגליון ועל האקווריום לא לבצע שום פעילות ללא הסכמת ההורים, הרופא אח"כ הבטיח לבדוק איך ולמה קרה כדבר הזה...ובכול זאת, אנחנו לשם לא חזרנו!

לזכותם ייאמר, שסידרו לי מקום בחדר צדדי, לליילה נוסף, היות והתינוקת נאלצה להישאר יום נוסף וכמו כן, הקפדה קשוחה על שעות ביקור וכניסת משווקים למיניהם.

לידה שנייה בתל-השומר, ממליצה בחום, ואפילו לא במרכז הלידה הטבעי אלא בחדר לידה רגיל, עם תמיכה, המון מילים טובות ועידוד, התחשבות וכבוד לי ולרצונותי.

האישפוז במחלקה לא נורא כפי שמפחידים, הצוות, למרות העומס, זמין ותומך, שעות הביקור פרוצות לחלוטין. יש מחלקה חדשה של ביות מלא(!!!) בתנאים טובים, חדרים חדשים לגמרי, שתיים בחדר, תינוק צמוד כול הזמן, עם משטח החתלה וציוד בחדר. אנחנו לא זכינו היות והתינוקת קיבלה אנטביוטיקה, ואין להם אחיות שנותנות טיפול רפואי, רק ייעוץ, ובכול זאת התינוקת הייתה איתי בחדר רגיל בביות כמעט מלא (כמו בליס).

עוד פרט חשוב... אני הלכתי הביתה אחרי הלידה (כשעתיים אחרי) כך שאין לי מושג איך התנאים במחלקה שם

זה מה שאני אעשה אם אלד שם עוד פעם.
אין להם שום תנאים לביות- את בחדר עם עוד כמה בנות שמעקמות את האף שהתינוק נשאר בחדר וכל הזמן הצות מנסה לשכנע אותך שבתינוקיה יהיה לו טוב יותר, שלא לדבר על זה שכל ערב מתוכחים איתך שזה מפריע למחלקה שהתינוק נשאר איתך.

מה שכן, יש להם אחלה יועצת הנקה שמאוד משקיעה.

אני מחפשת מידע עדכני לגבי מרכז הלידה בלניאדו. או שלא מצאתי את הדף הנכון ואז אודה למי שיפנה אותי לשם. לפני כמעט שלוש שנים ילדתי שם והיתה לי חוויה מוצלחת רציתי לשמוע האם המקום נשאר כך? הפעם אני גם מעונינת לבחור לי מיילדת שתשאר איתי כל הלידה ,מפחדת להתאכזב ומעדיפה לשלם יותר. מפחדת כי המיילדת שהייתה לי אז היתה נפלאה ולא רוצה חוויה אחרת.
תודה מראש למגיבות.

יש למישהי המלצה לגבי מיילדת פרטית בגישה טיבעית ל-VBACK במעיניי הישועה?

כבר שנים שאין כזה דבר מיילדת פרטית שאת מביאה לבית החולים. ואם אינני טועה מעייני הישועה נסגר. אבל אנא פני למקורות מוסמכים יותר ממני.

יש מיילדות פרטיות שמזמינים מהרשימה שלהן (שלחו לי 15), אך שמן לא מוכר לי. מישהי מכירה?

תשימי פה את הרשימה

אני ילדתי בלניאדו לפני 5 חודשים עם מנוחה פרומן -מיילדת מדהימה,כל הצוות היה מקסים וחייכני,הלידה היתה מצויינת והילדה עוד יותר..
ודרך אגב מעייני הישועה חי וקיים.

אני צפונית, בסוף השליש הראשון להריון (שלישי). לאחר חוויות קודמות עגומות למדי מחדר הלידה (לידה אחרונה לפני שש וחצי שנים) אני מרגישה צורך עצום להתעדכן ולנסות הפעם משהו אחר. אשמח לשמוע המלצות לדולה טובה וחמה באזור הצפון, והחל מאיזה שלב של ההריון מומלץ להיות בקשר.

לפי הבנתי לידה טבעית עם תמיכה אפשרי כיום רק במרכז הלידה הטבעי בשיבא או בלניאדו

גל, למה את מתכוונת?
אני ילדתי לידה טבעית בליס.
לי זו היתה חוויה טובה.
מותר ליווי של בעל + דולה (שני מלווים - מי שרוצים) ומאוד באו לקראתי.
אני יודעת שיש נשים שממש סבלו שם, אבל לי זה היה טוב.
הייתי צריכה להדוף איזה רופא פעם פעמיים ולחתום ויתור על המוניטור אבל זה היה פרוצדורה קצרה וזהו.

נשמע נהדר. ברור שאפשר בכל מקום ללדת טבעי בהנחה שהצוות לא מתערב בתקיפות או שדורש ממך לשכב על המיטה, ברור גם שאפשר להתעקש עם הצוות אבל זה דורש יכולת מסויימת ובטחון עצמי שלא לכל אחת יש (אני למשל ישר עושה מה שאומרים לי)
בשביל להתקבל לתהליך בו את אינך צריכה להלחם על הזכות ללדת כרצונך ורצונותיך הם ללדת ללא התערבות רפואית במקסימום חופש תנועה ומקסימום פרטיות אז יש ללכת למרכז לידה טבעי שיש בתל השומר (בתוספת תשלום כמובן) והבנתי שהגישה קיימת גם בלנדיאו אבל לא יודעת בודאות איך ומה

למרות השמועות על סורוקה (שבחלקן נכונות - בעיקר על התנאים הפיזים של המקום הקטן מידי),
אני ילדתי שתי לידות טבעיות ללא התערבויות עם תמיכה מלאה של (הרוב הגדול של ) הצוות. היו לי שתי מילדות מדהימות.
וגם בלידה הראשונה שלא היתה טבעית בגלל סיבוכים, למרות הסיבוכים ילדתי עם זרוז בלי ניתוח וניסו להענות לכל השגעונות שלי.

יכולה לספר לך על החוויה האישית שלי בלינאדו: פגשתי את המיילדת אביגייל בקבלה, היא לקחה אותי לחדר הטיבעי ועשתה ה-כ-ל עד ליווי לאוטו אחרי חמש וחצי שעות (כולל: מוניטור בתנועה בהתחלה שיותר לא פגשתי, עזרה מדהימה במגע, שמן, מסז' וכו', הקשבה לגבי תנוחת הלידה הרצויה לי וכל דבר אחר, אחר כך עזרה עם המקלחת, רישום של עיניינים בירוקטיים, ליווי בעלי והקטנה לתינוקיה לצורך בדיקת רופא קצרה, החתמה של רופא נשים על טופס שיחרור שלי) . לא ראיתי רופא כל הזמן הזה ושהיתי רק בחדר ה"טיבעי". זה היה לחלוטין כמו מרכז לידה לא בית חולימי מבחינתי. אפילו רופא הילדים שבדק את הקטנטנה עם בעלי לא היה ביקורתי לגבי ההימנעויות שלנו והשיחרור המוקדם. אבל אולי צריך לסייג שהיתה לי לידה מהירה ו"פשוטה" (בעלי מספר לכולם שהייתה לידה מאד קלה..) ושאביגייל מקצועית בצורה בלתי רגילה וכולם בבי"ח מעריכים אותה כנראה ונותנים לה לעשות מה שהיא רוצה..

גל, גם אני כזאת בלרוב עושה מה שאומרים לה ואני לא כל כך אסרטיבית...
מה שלמדתי זה לשאול את הצוות הרפואי האם אפשר לדחות את זה עוד קצת -
כשהם רצו זרוז שאלתי אם אפשר לחכות עם זה עוד שלוש שעות והם אמרו שכן. עד שעברו 3 שעות כבר היו צירים חזקים והזרוז ירד מהפרק...
ממש הגדרתי שעות (מתחילה מ-3 ויורדת עד חצי שעה) לכל דבר - מוניטור, להשאר בשכיבה (ירידת מים), עירוי וכו'
כשיש באמת סכנה לך או לעובר יגידו לך שאין זמן לחכות ואז תדעי...
בנוסף, מההתחלה אמרתי שאני רוצה ללכת על לידה טבעית ולהיות בחדר הטבעי אז גם המיילדת (המדהימה!) היתה בראש הזה ועזרה לי אל מול הדילמות.

אני מזמינה את מי שמתעניין לקרוא את סיפור הלידה הטבעית שלי במרכז הלידה הטבעי בתל השומר
לידה במרכז טבעי תל השומר

מה שלמדתי זה לשאול את הצוות הרפואי האם אפשר לדחות את זה עוד קצת
יפה!

מחפשת מידע עדכני על מרכז הלידה הטבעית בלניאדו (אם יש למישהי עוד מקום מעניין אשמח גם לשמוע)
תודה

תסכול גדול.. ): ככל שמתקרב מועד הלידה (אני בשבוע 30) אני חשה יותר ויותר לבד... בן זוגי הוא האיש הכי רציונלי בעולם, ואני מנסה לתת מקום לרגש ולטבע... אחרי כל סיור בבי"ח אני חוזרת כעוסה על המערכת, מלאה חרדות מהתערבויות רפואיות לא רצויות, ומוצאת עצמי רבה עם בן זוגי כל פעם מחדש על חוסר ההזדהות שלו עם התסכולים שלי, שלא לדבר על התחושה שהוא לא מנסה ללמוד ולדעת קצת יותר, אלא נוטה לראות ברופאים "אלוהים" שיודעים מה טוב בשבילנו ובשביל התינוקת. על לידה בבית בכלל אין מה לדבר, אבל לצערי אני לא מצליחה למצוא בינתיים בי"ח שירגיש לי קצת יותר נעים... (בלניאדו אמנם יש גישה טבעית יותר, אך החדרים הרגילים, במידה ואועבר אל אחד מהם, נראו לי ממש מזעזעים..וכך גם נהלי הביקור של בן-הזוג...) . נרשמתי לקורס הכנה ללידה, ואני שוקלת גם לקחת דולה, שאולי תעזור לי ב"מלחמות" בזמן אמת אל מול המערכת.. אבל אני שונאת את התחושה של "לצאת למלחמה"...אני באמת רוצה שהחוויה של הלידה הראשונה תהיה מרגשת חיובית ומעצימה.. אשמח לכל עצה / המלצה / סתם הזדהות...

תני לו לקרוא את "דגים לא רואים את המים". זה לחלוטין רציונלי (ולא "רוחניקי").

שליחה על ידי דבי* » 04 ינואר 2009, 12:37

ילדתי בלניאדו פעמיים. כשהכל זרם מהר, היה סביר והתחושה היתה טובה, אך כשדברים קצת ניתקעו ונדרשה באמת רוח "טבעית" ואמונה בגוף, אז הרבה מההצהרות היפות של לניאדו התפוגגו. לכן, צריך לבחון טוב את המושג "תומך בלידה טבעית" או "מעודד לידה טבעית" . באופן אישי, היום אני מאד מאמינה שאישה צריכה לבחור מה שטוב לה, מה שהיא מרגישה , בלי לחשוב על פחדי הבעל... נשמע אנוכי, או חד צדדי, אבל בסך הכל אנחנו אלה שיולדות. אנחנו אלה שנחתכות, שנישדדות מעוצמותינו כשמערערים אותנו ברגעים הכי רגישים ופגיעים שלנו. האחריות היא שלנו, ולדעתי הם צריכים להתמודד עם הפחדים שלהם ולתמוך בנו. נקודה. המשפט שהבעל תמיד יגיד, הוא,שהכי חשוב שכולם יהיו בריאים בסוף, אבל, האם הוא באמת יכול להבין, שלפעמים, אישה בריאה באמת היא אישה שלא לקחו ממנה את ההזדמנות לחוות את יכולת גופה ללדת. המושג "בריאות"הוא כל כך הרבה יותר מורכב, והבעל לדעתי, צריך להבין את זה ולכבד את זה.

שליחה על ידי א* » 04 ינואר 2009, 15:16

זוכרת את התחושות האלו מלפני הלידה הראשונה
היום אחרי לידות נהדרות ובהריון יכולה לכתוב לך:

לפעמים המקור של התסכול והכעסים על העולם נמצא בתוכנו.

אם את מסוגלת תנסי לעשות עם עצמך עבודת עומק, שיאצו, מנוחה, שיפור תזונה...

לגבי הידע של בן הזוג והתקשורת איתו לנו מאוד עזרו מיילים.

קצרים וממוקדים לגבי השלבים בהריון ודברים ספציפיים.
ללידה עצמה הכנתי מעיין תדריך שכלל בגדול:
2 עמודים תכנית לידה,
עמוד אחד מנטרות בעיקר לעצמי אבל גם בשבילו - שעצם כתיבתו מאוד עזרה לי
ועוד כמה עמודים שכללו מקרים ותגובות:
למה אני לא רוצה שיזריקו לי אפידורל ולמה בכל זאת אולי כן
טיפים למקרה שיהיה זירוז / מים מקוניאליים / קיסרי...

קורס הכנה ללידה שיהיה בראש שמתאים לכם ובאווירה שנוחה לו.

עזר לי לדעת מה הוא יודע ולהעלות נושאים לדיון.
לעצמי עזר לעשות סדר ולהגדיר דברים טכניים.

תחפשי אמפטיה לבן הזוג. זה הריון ראשון בשבילו?

גם הוא לפני חוסר אונים אי וודאות חששות ושאר תחושות לא קלות
לא בטוח שיודע מה רוצים ממנו ולכן מנסיוני לפעמים מתבסס על הממסד לנוחיותו.

אני מזדהה איתך לחלוטין. לחלוטין.

ומניסיון כואב.
תקראי את סיפור הלידה שלי כאן באתר: "על הלידה ואחרי" - ותביני מדוע הפחדים שלך הם הכי רציונליים בעולם, ולא פחותים מאלו של בעלך.

אני, אחרי הקיסרי המזעזע שלי, הייתה לי עוד שנה תמימה של "חשבונות" עם הבעל, שכמו כולם פחד, ורצה שהכל יהיה בסדר, וכשרציתי והייתי זקוקה לתמיכה שלו כדי לעבור בית חולים, למשל, או ללכת הביתה לפני שידחפו לי זירוז ולחזור למחרת במצב נפשי טוב יותר - היא לא ניתנה.

היום, כמובן, הוא מכה על חטא, בעד לידות בית, נגד האלהה של הרופאים - ההפך הגמור ממה שהאדם הזה היה לפני כן.

ויופי שא כותבת לך, אבל לדעתי, רק מי שחוותה טראומה יודעת כמה המערכת הזו לא רציונלית, וכמה את זקוקה לשמור על שלמות גופך וגם (בעיקר) נפשך.
כי מחלימים מהדברים לבסוף - אבל הפצע בנפש נשאר - כל כך הרבה זמן לאחר מכן....

אז מה עושים?
אם לא בבית, אז אולי מרכז לידה - יש כמה כאלה בארץ - אילן הלוי, אילנה שמש, רוזי מהצפון.

אם בית חולים - אולי מרכז הלידה הטבעי בלניאדו עם מיילדת פרטית?

ואם בית חולים ומגיעים לחדר רגיל - חובה ליווי!!!!! (מקצועי..)
מיילדת משלך, דולה משלך, מישהו שיעמוד שם לצידך.

אה, ועוד דבר, שאני מצרה על זה עד היום - שיהיה לך בשלוף כמה טלפונים של רופאים ומיילדות בית - רק למקרה שתרצי להתקשר מבית החולים ולהתייעץ איתם - תפני אליי בדף בית, אשמח לספק לך שמות.

קורס הכנה ללידה שיהיה בראש שמתאים לכם ובאווירה שנוחה לו.
גם אני ממליצה.
לפני הלידה הראשונה, הרבה ממה שאני אמרתי לא כל כך חדר -- לא שזכה לזלזול גורף, אבל להרבה קריאות תגר. מה שנתתי לו לקרוא הוא לא קרא.
אממה, כשהמדריכה להכנה ללידה חזרה על אותם דברים בדיוק -- הוא כבר הגיב אחרת לגמרי...
עכשיו, לפני הלידה השנייה, נלך להיפגש איתה שוב. הוא כבר הרבה יותר בצד שלי ממה שהיה בנקודת ההתחלה בלידה הקודמת, אך להערכתי עדיין זקוק לאיזה פוש.
יש מספיק בני סמכא באג'נדה שלך. פשוט צריך לתת לו לפגוש אותם.

לילית שלום
אם אתם גרים בצפון , אתם מוזמנים לבקר ב"ציר להורות" בכברי.
אשמח לעזור לכם להתמודד עם השאלות שהעלת
את מוזמנת גם להתקשר ל0544795241

_ואם בית חולים ומגיעים לחדר רגיל - חובה ליווי!!!!! (מקצועי..)
מיילדת משלך, דולה משלך, מישהו שיעמוד שם לצידך._
או להגיע כבר ממש בפתיחה מלאה ולעבור את כל הצירים בבבית. בלניאדו לפחות יתנו לך ברגע כזה ללדת איך שאת רוצה העיקר שתלדי.

מישהו יודע האם בלניאדו במרכז לידה טבעית עם מילדת פרטית אם אני צריכה לעבור לחדר רגיל היא עוברת איתי?
יש שם בחדרים הרגילים גם אפשרות למים לפחות מקלחת?
אילו סיבות יכולות להיות לעבור לחדר רגיל?
תודה

בן זוגי הוא האיש הכי רציונלי בעולם, ואני מנסה לתת מקום לרגש ולטבע... אחרי כל סיור בבי"ח אני חוזרת כעוסה על המערכת, מלאה חרדות מהתערבויות רפואיות לא רצויות, ומוצאת עצמי רבה עם בן זוגי כל פעם מחדש על חוסר ההזדהות שלו עם התסכולים שלי, שלא לדבר על התחושה שהוא לא מנסה ללמוד ולדעת קצת יותר, אלא נוטה לראות ברופאים "אלוהים" שיודעים מה טוב בשבילנו ובשביל התינוקת.

אוהו... יש לי הרבה מה להגיד, מקווה שאספיק לפני שהבן שלי יזעיק אותי.
תראי, אם הוא נוטה לראות ברופאים אלוהים, אז הוא לא רציונלי

אם הוא מנסה להיות רציונלי, או מתיימר להיות רציונלי, אז את יכולה לשחק במגרש שלו. הרי לאשה בהריון בריא ותקין ופשוט - לידת בית, לידה במרכז לידה ולידה בליווי מיילדת (כאשר הרופאים שומרים מרחק ומחכים ש[לא] יזדקקו להם) זה משהו שמגובה על ידי כל המחקרים האפשריים בעשרים שנה האחרונות.
בשביל זה בדיוק יש את "דגים לא רואים את המים" של מרסדן וגנר מארגון הבריאות העולמי (קל למצוא אותו במאמרים באתר של אמנות הלידה), שמתמצת ומסביר את כל המחקרים האלה, ואת הרציונל של לידה לא-רפואית.
אם את רוצה לידה לא רפואית - כל ארגון הבריאות העולמי עומד מאחורייך!

אבל, החשד שלי הוא, שבן הזוג שלך דווקא לא כל כך רציונלי.
אז את יכולה לתקשר אתו על הרמה הרציונלית (בטפטופים, כל פעם פריט מידע אחד, שאפשר לעכל. למשל: הידעת שאחוז החיתוכי חיץ המומלץ הוא בערך 4%, ומה שמבוצע על ידי בתי החולים קרוב יותר ל- 30% (נניח. לא זוכרת מספרים מדויקים) ולראות מה יקרה.

או שאת יכולה להתחיל לדבר ישירות עם החלק הלא-רציונלי שלו, ולנסות להבין ממה הוא פוחד ולמה הוא נאחז בדעת רופאים במקום לחשוב בעצמו. ולענות לו על הפחדים.
ב לידת בית דעי את אשר תשיבי יש אולי משהו שיעזור לך.... הולכת שניה לבדוק

אני לא חושבת שהיא או הוא ממש מוכנים כרגע ללידת בית.

ניסיתי להציע לך אופציות ללידות נוספות, כמו למשל למעלה - במרכז הלידה בכברי.

בכל מקרה, שתדעי שאני מזדעזעת כל יום מחדש לראות את הבנות ביוגת הריון שלי הולכות לבתי חולים ציבוריים בלי ליווי וחושבות שהכל סבבה.

מקווה שיהיה להן סבבה, ולרובן בסדר, אבל מה אם לא?
זה מה שאת צריכה לומר לבן זוגך, לדעתי.
וזהו.
לא צריך יותר מידיי לשכנע, זה הגוף שלך וההחלטות שלך.
אולי בזה בעצם יש מקום לשכנע...

אם את רוצה לידה לא רפואית - כל ארגון הבריאות העולמי עומד מאחורייך!
מוסיפה ומגבה:
בלידה השנייה החלטתי על לידת בית.
אחי, המדען האקדמי והרציונלי ביותר בעולם, וגם טיפוס חרדתי והיסטרי,
נשלח אחר כבוד לכמה אתרי אינטרנט לקרוא מאמרים בעניין לידות בית.
אחרי זה, ואחרי שדיבר עם חבר רופא שאמר שלדעתו אם בי"ח בקרבה סבירה וההיריון תקין, אין שום בעיה עם לידת בית,
האח החרדתי נרגע (מעט) ושוכנע (כמעט).
שמחתי מאוד שטרחתי איתו בעניין זה, היה לי חשוב שהמשפחה לא תפחד מזה, כולם הגיבו בבהלה קלה ונרגעו אחרי ששלחתי אותם לקרוא קצת חומר "רציני".
(אבל רק האח המדען-רציונלי-חרדתי העמיק למאמרים "כבדים", וגם נרגע יותר מכולם).

זה תלוי באיזו משפחה את חיה.

(אם אורורה הייתה שולחת את האח הרופא שלה לקרוא מאמרים על לידות בית - הוא היה שולח אותה לאשפוז).

זה תלוי באיזו משפחה את חיה
ברור, ברור.
רק רציתי להראות שאם אכן מדובר ב האיש הכי רציונלי בעולם
אז יש בהחלט איך לדבר אליו.

(לאר"ש יש מזל רב עם המשפחה שלה, והיא משתדלת לזכור את זה כל יום)

משהי פה ילדה או מכירה מישהי שילדה במרכז לידה בתל השומר????? אני מתלבטת ומבולבלת....

קראתי כמה סיפורים חיוביים, אבל לא מכירה אישית.
זה יקר יותר מלידת בית, לא?

מנסה להחליט - כנסי ל - לידה במרכז טבעי תל השומר ותתיעצי אולי אם מי שכתבה את סיפור הלידה. בהצלחה!

האם למישהי היתה התנסות עם מעיני הישועה?

יש כמה דברים שנראים לי הכי חשובים (מנסיון של חמש לידות טבעיות בבתי חולים שונים) ברצון ללדת טבעי בבי"ח.
דבר ראשון לברר מה ניתן בכל בית חולים- תמיד יש כמה בתי חולים אפשריים, (חוץ מבלידה האחרונה שלי באילת) ואז יש כמה שאלות שמלמדות עד כמה ביה"ח גמיש ומאפשר:
האם חייבים להיות במוניטור רציף (שמשמעו- אין לזוז הרבה, בטח לא ללכת וכדומה)
האם ניתן להיות במים? מקלחת או אמבטיה והיכן זה נמצא- האם צמוד לחדר הלידה? (למשל באילת המקלחת בסמוך למשרד, לא נורא אבל גם לא נעים)
האם ניתן שהתינוק ישאר איתי כל הזמן (ביות לא תמיד מבטיח גם את הלילה)
האם יש נוהל של מגבלת זמן על שלבים שונים בלידה, כגון- אחרי שעתיים של צירי לחץ אוטומטית התערבות (מלקחיים, ואקום, קיסרי)
שאלות כמו- האם מבצעים חתך חיץ כשגרה הן מטעות כי בשום מקום לא יענו "כן", אבל גם לא ייתנו סטטיסטיקות כך שזו שאלה מיותרת לדעתי.
פעמים רבות התשובות לשאלות הכלליות כמו, האם מאפשרים לידה טבעית? הן "בטח, אין בעיה, מה שאת רוצה" אבל כשנכנסים לפרטים מבינים שיש המון נהלים שאחר כך קשה לעקוף.
והעיקר- לשמור על תקשורת טובה עם הצוות, ולא לעצבן אותם יותר מידי. תוך כדי כך חייבים בכל זאת לשמור על אסרטיביות שקטה בנוסח "אני רק רוצה לחכות שהציר יעבור ואז אין לי בעייה שתבדקי אותי, רק לא כרגע" או "בואי נחכה עוד כמה דקות ואז אם השלייה לא תצא אפשר ללחוץ על הבטן... רק עוד כמה דקות... " במקרה שלי לי אין סבלנות ואני די מעצבנת כך שתפקיד הנחמד נופל על בעלי שעושה זאת נהדר. חשוב שלא לריב ממש כי אז כולם יוצאים מתוסכלים. ושוב, לא בהכרח מאמץ של שני בני הזוג, אלא בשיטת "השוטר הטוב והשוטר הרע..."
ועם כל זאת אני מרגישה טוב עם כך שילדתי בביה"ח ובדרכי שלי. לא חוייבתי לעשות דברים שמאוד לא רציתי, הילדים נשארו איתי, בכל פעם שוחררתי לאחר כמה שעות (עם התעקשויות רציניות וחתימה על מסמכי ויתור ואחריות ומה לא), אבל בכל זאת לא דאגתי לרגע מה יקרה אם פתאום נצטרך להתפנות בכל זאת לביה"ח. אולי זה לא מתאים למי שלא מרגישה בנוח במקומות זרים ומעדיפה לכן ללדת בבית, אבל חוסך המון בלגאן.

אני רק רוצה לחכות שהציר יעבור ואז אין לי בעייה שתבדקי אותי, רק לא כרגע"
ואם כן יש בעיה?
אחרי לידה אחת עתירת בדיקות פנימיות ולידה שנייה עם שתי בדיקות בלבד (אחת בכניסה ואחת ממש לפני היציאה) בלבד אין לי ספק מה עדיף...
בואי נחכה עוד כמה דקות ואז אם השלייה לא תצא אפשר ללחוץ על הבטן... רק עוד כמה דקות...
לא הבנתי כל כך. זה תחנונים, התמקחות, או שיטת "או שהפריץ ימות או שהכלב ימות"? יש קצת מגבלה כי לא שומעים את הנימה, זה אינטרנט... ואם מישהי קראה ולמדה את הנושא ומעדיפה לחכות עוד יותר?
שתי הלידות שלי היו בבי"ח, ובסך הכל היו טובות, ואכן לא נאלצתי להתווכח. אבל אני חושבת, אילתית טרייה, שמה שאת מתארת הוא בדיוק מה שגורם ליולדות לבחור בלידת בית. ה"לא להתווכח", "לא לעצבן אותם יותר מדי", "לשמור על אסרטיביות שקטה" -- כל אלה הם "ראש זר" שלא תמיד מתאים להכניס לחדר לידה. את באה ללדת, לא לעבור שיעור בהלכות מו"מ ובתורת המשחקים (וכן, גם אם התפקיד הזה עובר למלווה, את עדיין שם וחווה אותו).
בשורה התחתונה, אם מתעקשים מספיק אפשר לקבל כמעט כל מה שרוצים. אבל מי רוצה להתעקש בלידה?
יחד עם זאת, העניין כאן הוא לאו דווקא "מקום זר" אלא צוות מטפל שאוהד את שאיפותייך או לא. אפשר ליפול על צוות אוהד, או לפחות לא מפריע, גם בבי"ח. אם מתרשמים שבכל מקרה יש צורך ב"אסרטיביות שקטה" תוך כדי הלידה עצמה, כדאי אולי, אם אפשר, לחשוב על אופציות אחרות (לידה חוץ אשפוזית, לידה פרטית וכד').
אחרי הלידה אין לי בעיה עם אסרטיביות, שקטה יותר או פחות... אבל לא תוך כדי.

היה עדיף שלא להתמקח, ובחלק מלידותי זה אכן התאפשר. למעשה רק בלידה האחרונה (לפני שבועיים) שהיתה באילת נאלצתי להשתמש בציטוטים שנתתי ולא, לא הייתי מאוד נחמדה ומתחנחנת אבל זה עבד ולא הציקו לי בבדיקות פנימיות ולא הוציאו את השלייה ולא נתנו זריקת כיווץ, אבל כן נאלצתי להתווכח וכן ניסיתי לעשות זאת מבלי לריב, ונכון, היה עדיף שלא להצטרך לזה כלל. באילת אין אופציות של מיילדות בית/ פרטי וכדומה. אני מניחה שהייתי עושה זאת אחרת אם הייתי גרה במקום אחר או אם זו היתה לידה ראשונה. כאשר אין ממש אופציה (כמובן שתמיד יש, לידת אנ-אסיסטד, נסיעה למרכז וכדומה, אבל כל אחד עם נסיבות חייו ומגבלות בחירתו) ריאלית עדיין לא צריך להניח מראש שלידה בבי"ח תהיה קטסטרופה. אם לא לוקחים את זה אישית ומבינים גם את מגבלות הצוות הרפואי אז גם ההתעקשות לא חייבת להשאיר טעם רע.
ובהחלט אמרת נכון- ניתן גם ליפול על צוות אוהד ונהדר, כפי שאגב חויתי בבי"ח מאיר לפני שמונה שנים, אבל מראש כל הדאגה היא למקרה של צוות פחות אוהד, כפי שחוויתי לאחרונה. עדיין אני מרגישה שהיתה לידה מצוינת, ובהינתן התנאים שהיו בה, בכל רגע אני אישית מעדיפה את ההתעקשות על פני הויתור והחרטה על כך מאוחר יותר. ולסיכום, כל הפוסט הקודם היה רק מנקודת המבט שלי, וכל אחת צריכה ללדת איך שהיא מרגישה שחשוב לה.

רציתי להוסיף משהו כללי לגבי המלצות בתי חולים - נודע לי למשל, שבאיכילוב יש כ- 60 מיילדות ו- 20 כוחות עזר בחדר לידה. יש גם כמה עשרות רופאים מן הסתם. כלומר צוות של כ - 100 מאנשים או יותר. אשה יכולה ללדת 60 לידות ועדיין לא לפגוש באותה המיילדת!
בבתי החולים הגדולים יש מספר דומה של מיילדות.
זה אומר שאין הרבה מדי ערך בהמלצות, שכן באמת הסיכוי לפגוש מיילדת מסויימת שהיתה נהדרת הוא קלוש.
ברור שיש את הגישה של חדר הלידה הספציפי או תנאים פיזיים שיכולים להיות משמעותיים, או נהלים לא מתפשרים, ואת זה באמת כדאי לדעת מראש, אבל לגבי הצוות...

מנסיון של שתי לידות, אחת קיסרית נוראית באיכילוב ואחת במרכז לידה פרטי שהסתיימה בלינאדו,
אין לי שום ספק שהדבר הכי חשוב הוא הצוות.
בבית, בבית חולים - הצוות.
הלידה השנייה שלי לפני 8 חודשים הייתה קשה, נזקקתי לואקום - היה מאוד מורכב,
אבל בכל שלב ושלב של הלידה הזו, הייתה לי תמיכה מופלאה של האנשים שליוו אותי גם בהריון, שהכירו אותי וידעו שאני נורא רוצה ללדת רגיל.

אם הייתי הולכת לבית חולים, בטח כל יולדת אחרי ניתוח קסרי קודם, כבר מזמן הייתי מנותחת בלידה כזו.

אולי בית חולים זה לא נורא אם היו לך 3 לידות טבעיות לפני כן.