רווקים רווקות

[עירית_לוי]

תודה אורית וכולן , נעים לדעת שהמילים שלי נוגעות באנשים אחרים.

יערת דבש, גמני בעד! נראה לי שאם תכתבי בלוג כזה, יצאו מזה דברים טובים

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_כדי לראות את זה צריך להסתכל בכנות פנימה.
ה"רצון העז" יכול להסתיר ולבלבל מלראות שחסרה הנכונות.
נוח להישאר במצב של "רוצה". אין זעזועים, אין סיכונים, הכל מוכר וידוע._

עירית, מצד אחד כל מה שאת כותבת נכון. מצד שני, זה גם מקומם קצת. אני מכירה אינספור אנשים שחיים בזוגיות (מוצלחת יותר או פחות...) והם שיפוטיים, פריקים של שליטה, לא מחוברים לצד הנשי/גברי שלהם, לא עומדים על שלהם... ההפך מהרשימה שנתת.
וכמובן מנגד, די נמאס לי לחשוב ש"אולי אני לא רוצה מספיק". כמה שכבות ארכיאולוגיות צריך לחפור, כמה טיפולים ותרפיות צריך לעבור, כמה שיחות פנימיות צריך לקיים, בשביל שסוף סוף אני אהיה "ממש ממש מוכנה"? מערכות היחסים שהיו לי בעבר לא קרו מפני ש"סוף סוף הייתי מוכנה", או שסוף סוף יישרתי את כל ההדורים, אלא פשוט מפני שהופיע מישהו שאהב אותי כפי שאני (גם כשרציתי שליטה, גם כשהייתי שיפוטית וכולי וכולי).

כל זה לא בא להוריד מחשיבותה של ההתפשרות או ההתכווננות לאדם חיצוני. אבל הטענה "את עדיין לא מוכנה" יכולה גם לסרס ולתסכל. עד איזה גיל? ... רוב האנושות מצאה לה בן/בת זוג, ואני לא רואה שרוב האנושות הגיעה למנוחה ולנחלה עם פגמי האופי שלה.
למצוא מישהו שאוהב אותו והוא יאהב אותי, בו זמנית, ושנינו נהיה מוכנים להתחייב אחד לשני - מסתבר זה קשה, זה פשוט לא קורה הרבה. ומעבר לזה, לפעמים זה גם פשוט עניין של מזל.

[עוד_לא_אמא*]

_היכולת לוותר על שליטה ולתת למישהו להיכנס למרחב שלי, לעשות דברים לא רק בדרך שלי,
היכולת להתמסר למישהו אחר,
היכולת להיות אינטימי, לתת למישהו להתקרב אלי,
היכולת לוותר על אינסוף שיפוטים על אחרים,
היכולת להביא לידי ביטוי את הנשיות / הגבריות שלי,
היכולת לעמוד על שלי ולא לתת שירמסו אותי,_

לא רק רווקים רווקות. ממשממש לא.

[פלוני_אלמונית*]

למצוא מישהו שאוהב אותו והוא יאהב אותי, בו זמנית, ושנינו נהיה מוכנים להתחייב אחד לשני - מסתבר זה קשה, זה פשוט לא קורה הרבה. ומעבר לזה, לפעמים זה גם פשוט עניין של מזל.
קרוטונית, אני מסכימה איתך שזה גם הרבה עניין של מזל. ובכל זאת, את בן זוגי (כבר יש לנו ילדים היום) הכרתי אחרי די הרבה פגישות עוורות, רובן לא מוצלחות. ובכל זאת המשכתי לנסות לעזור למזל....
אגב, יהיה נחמד אם גם בחורים פנויים יכתבו כאן. לא?

[עירית_לוי]

אני מכירה אינספור אנשים שחיים בזוגיות (מוצלחת יותר או פחות...) והם שיפוטיים, פריקים של שליטה, לא מחוברים לצד הנשי/גברי שלהם, לא עומדים על שלהם...
בכלל בכלל לא אמרתי שכדי להיכנס לקשר צריך להיות מושלמים.
ממש ממש לא.
את רוב הצמיחה האישית שלי עשיתי דוקא בתוך מערכת יחסים. על לשחרר שליטה למשל אני עדיין עובדת [-:
על דברים אחרים מן הסתם אמשיך לעבוד כל החיים.
אני מאמינה שאחד מתפקידי הקשר הזוגי הוא לאפשר גדילה!

מה שכן אמרתי זה שלפעמים , אחד הדברים הללו שברשימה מקבל מימדים כאלו שהוא מהווה מחסום לכניסה לקשר (ובד"כ זה רק דבר אחד. לא כל הרשימה).

מערכות היחסים שהיו לי בעבר לא קרו מפני ש"סוף סוף הייתי מוכנה", או שסוף סוף יישרתי את כל ההדורים, אלא פשוט מפני שהופיע מישהו שאהב אותי כפי שאני
השינוי שדיברתי עליו הוא בשבילך (אני מדברת באופן כללי, לא דוקא ישירות אליך, קומה ג' )
בשביל שאת תהיי מסוגלת להיות בתוך קשר. לא כדי שמישהו אחר יאהב אותך.
מה שניסיתי לומר זה שלפעמים אנחנו בעצמנו נמנעים מקשר בגלל כל מיני סיבות שנסתרות מעיננו, ולא שמים לב שההמנעות באה בעצם מאיתנו. והצעתי להסתכל על זה.

[ענ_בל*]

פרח יפה
אני קוראת מה שאת כותבת על זוגיות ומהרהרת לי בשקט.
זו לא תקופה עבורי לזוגיות עדיין, אך אני שמה את בן זוגי העתידי במחשבותי, בתפילותי לפני השינה. אני מאמינה כלכך שיש לי בן זוג איתו אני חשה אוהבת ונאהבת... שאני חשה ביטחון איתו (בוטחת בו, נכון יותר) וכי שנינו מקבלים זה את זו כפי שאנחנו. יש לי המון מה ללמוד בזוגיות החדשה הזאת

_היכולת להתמסר למישהו אחר,
היכולת להיות אינטימי, לתת למישהו להתקרב אלי,_


היכולת לעמוד על שלי ולא לתת שירמסו אותי,


היכולת לוותר על שליטה ולתת למישהו להיכנס למרחב שלי,

אני מצפה לראות את זה מגיע.

[עירית_לוי]

לכבוד המדור שעומד לקום, הנה דף שפתחתי בשבילו: לשמור על האהבה הזאת

[עירית_לוי]

לכבוד המדור שעומד לקום, הנה דף שפתחתי בשבילו: לשמור על האהבה הזאת

[יערת_דבש*]

ולטובת המדור החדש:
בלוג למה אני רוצה ילדים

[יערת_דבש*]

ולטובת המדור החדש:
בלוג למה אני רוצה ילדים

[מונו_נוקי*]

אישית מאד מסקרן אותי איך אמהות חד הוריות הגיעו להחלטה הזו. מי שמעוניינת לכתוב על כך אשמח לשמוע. זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי.

[מונו_נוקי*]

אישית מאד מסקרן אותי איך אמהות חד הוריות הגיעו להחלטה הזו. מי שמעוניינת לכתוב על כך אשמח לשמוע. זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מה בלתי אפשרי? לכתוב על כך?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מה בלתי אפשרי? לכתוב על כך?

[יערת_דבש*]

ועשות את זה.
והתובנה שלי בעניין:
שאנשים שהם "דו-הוריים"- קשה להם לראות את זה אפשרי כי גם ככה, בשניים, הכל קשה מאד והם היו שמחים לקצת חופש או עזרה, אז איך בכלל אפשר בכפול עבודה, כביכול- ויותר מזה- אחריות מלאה לבד על היצור המתוק הזה.

אז מי שלא התרגל לתנאים הטובים, יכול לראות הורות יחידנית כתנאים הרגילים.

[יערת_דבש*]

ועשות את זה.
והתובנה שלי בעניין:
שאנשים שהם "דו-הוריים"- קשה להם לראות את זה אפשרי כי גם ככה, בשניים, הכל קשה מאד והם היו שמחים לקצת חופש או עזרה, אז איך בכלל אפשר בכפול עבודה, כביכול- ויותר מזה- אחריות מלאה לבד על היצור המתוק הזה.

אז מי שלא התרגל לתנאים הטובים, יכול לראות הורות יחידנית כתנאים הרגילים.

[יערת_דבש*]

התכוונתי "לעשות", לא "ועשות".

[יערת_דבש*]

התכוונתי "לעשות", לא "ועשות".

[סמדר_נ*]

אז מי שלא התרגל לתנאים הטובים, יכול לראות הורות יחידנית כתנאים הרגילים.
או שהרצון בילד היה חזק מכל קושי אובייקטיבי.
היתה לי קולגה בעבודה, שאמרה שאם עד גיל 35 היא תהיה ללא בן זוג -- היא תבחר באפשרות החד-הוריות.
לפחות אז, נראה לי שזה גם מה שאני אחליט לעשות.
מאחר שכנגד כל הסיכויים גם היא וגם אני מצאנו בני זוג לפני גיל 35, נראה שההחלטה הזו כבר לא תעמוד במבחן המציאות. אבל אני מרגישה שאני יכולה להבין ולהזדהות מאד עם המקום ממנו החלטה כזו באה.

[סמדר_נ*]

אז מי שלא התרגל לתנאים הטובים, יכול לראות הורות יחידנית כתנאים הרגילים.
או שהרצון בילד היה חזק מכל קושי אובייקטיבי.
היתה לי קולגה בעבודה, שאמרה שאם עד גיל 35 היא תהיה ללא בן זוג -- היא תבחר באפשרות החד-הוריות.
לפחות אז, נראה לי שזה גם מה שאני אחליט לעשות.
מאחר שכנגד כל הסיכויים גם היא וגם אני מצאנו בני זוג לפני גיל 35, נראה שההחלטה הזו כבר לא תעמוד במבחן המציאות. אבל אני מרגישה שאני יכולה להבין ולהזדהות מאד עם המקום ממנו החלטה כזו באה.

[יערת_דבש*]

כנגד כל הסיכויים?

[יערת_דבש*]

כנגד כל הסיכויים?

[סמדר_נ*]

זו היתה התחושה אז. לפעמים נראה לי ששנתיים נישואין רשמיים עוד לא הצליחו למחוק ממני את המקום "ההוא" (למה נראה לך שאני נכנסת לדף הזה? ), הרווק, המתלבט, הכואב, הדי-בטוח-שמשהו-בסיסי-אצלו-ממש-ולגמרי-לא-בסדר. אישי, שגם הוא הגיע "משם", דווקא טוען שהוא כבר לא מסוגל לשחזר את התחושות ההן. נראה לו שהוא נולד נשוי, בערך. אני, לעומת זאת, צריכה מעט מאד רמזי שליפה כדי לחזור ולחוות את החוויות האלה שוב. לחוות אמנם מתוך ידיעה שאני כבר לא שם -- אבל הן מאד קונקרטיות וברורות. הן לא לובשות את האופי המופשט הזה של חלום רחוק.
אני ברורה?

[סמדר_נ*]

זו היתה התחושה אז. לפעמים נראה לי ששנתיים נישואין רשמיים עוד לא הצליחו למחוק ממני את המקום "ההוא" (למה נראה לך שאני נכנסת לדף הזה? ), הרווק, המתלבט, הכואב, הדי-בטוח-שמשהו-בסיסי-אצלו-ממש-ולגמרי-לא-בסדר. אישי, שגם הוא הגיע "משם", דווקא טוען שהוא כבר לא מסוגל לשחזר את התחושות ההן. נראה לו שהוא נולד נשוי, בערך. אני, לעומת זאת, צריכה מעט מאד רמזי שליפה כדי לחזור ולחוות את החוויות האלה שוב. לחוות אמנם מתוך ידיעה שאני כבר לא שם -- אבל הן מאד קונקרטיות וברורות. הן לא לובשות את האופי המופשט הזה של חלום רחוק.
אני ברורה?

[מונו_נוקי*]

אני יכולה להבין את הפנטזיה ורצון להורות גם כשאין בן זוג. מה שמעניין אותי הוא אותו רגע בו קם אדם ומחליט ללכת על זה , מתכנן איך לבצע.

[מונו_נוקי*]

אני יכולה להבין את הפנטזיה ורצון להורות גם כשאין בן זוג. מה שמעניין אותי הוא אותו רגע בו קם אדם ומחליט ללכת על זה , מתכנן איך לבצע.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אין רגע אחד שבו מחליטים "ללכת על זה". יש ניצנים של רעיון, ואחר כך התלבטות ארוכה שיכולה להימשך חודשים ושנים. קוראים חומר, זורקים מילה פה או שם לחברים ושומעים פידבק, שומעים סיפורים על מי ש"עשתה את זה" וחושבים על זה. כיוון שמדובר בהליך בירוקרטי (בכלל כל הריון היום מתחיל מסדרת בדיקות), אין רגע אחד - עושים בדיקה אחת, חושבים עוד חודשיים-שלושה, קובעים תור לאיזה מכון פה או שם, מבטלים, ממתינים עוד חודש, קובעים מחדש, הולכים... ככה זה עובד. עד שאת כבר מרגישה "בפנים" והלבטים נעלמים פחות או יותר. זה בערך גם התקופה שבה נעשה הצעד הסופי

כך זה היה אצלי, ודברים דומים שמעתי מאחרות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אין רגע אחד שבו מחליטים "ללכת על זה". יש ניצנים של רעיון, ואחר כך התלבטות ארוכה שיכולה להימשך חודשים ושנים. קוראים חומר, זורקים מילה פה או שם לחברים ושומעים פידבק, שומעים סיפורים על מי ש"עשתה את זה" וחושבים על זה. כיוון שמדובר בהליך בירוקרטי (בכלל כל הריון היום מתחיל מסדרת בדיקות), אין רגע אחד - עושים בדיקה אחת, חושבים עוד חודשיים-שלושה, קובעים תור לאיזה מכון פה או שם, מבטלים, ממתינים עוד חודש, קובעים מחדש, הולכים... ככה זה עובד. עד שאת כבר מרגישה "בפנים" והלבטים נעלמים פחות או יותר. זה בערך גם התקופה שבה נעשה הצעד הסופי

כך זה היה אצלי, ודברים דומים שמעתי מאחרות.

[יערת_דבש*]

סמדר, תודה על השיתוף.

[יערת_דבש*]

סמדר, תודה על השיתוף.

[Pלונית_אחרת*]

סמדר נ, הוצאת לי את התחושות מהלב (על משקל המילים מהפה).
פגשתי את בנ זוגי אחרי שהייתי בת 33 בטוחה שאשאר רווקה לנצח (טוב, האמת שאת זה חשבתי כבר בגיל 18). ועדיין אני כל כך מתחברת לדיונים פה, כל כך רוצה להציע את התובנות שהיו לי שאיפשרו בכלל את היקשרות הקשר ולא מצליחה למצוא את המילים.
הלכתי לסדנה שפורסמה באחד האתרים - מיומנות זוגית או משהו כזה (לא זוכרת את השם) שם הצלחתי לראות מה זה החסם שלי (עירית לוי דיברה על זה). המון דברים בסדנא נשמעו לי קישקוש בלבוש - אבל באתי בלב פתוח והיא תרמה לי המון. איפשרה לי להבין שלגיטימי לבקש דברים כבר בשלב מוקדם של היכרות (בלעדיות למשל (-:)
די מהר הפסקתי להיות באתרים הללו - היה לי קשה מידי.
א ב ל - גיליתי את הפורומים השונים, את בנזוגי פגשתי בפורום חברתי של רווקים - רווקות, יתרונו בזה שאפשר "לדבר" עם מישהו , לראות מה הוא אומר, איך הוא מדבר וכו' - להכיר.
בהתחלה לא הצלחנו לתקשר, ובכ"ז המשכנו כמובן שנינו לכתוב שם (בלי קשר אחד לשני) עבר חודש או יותר והתחלנו להגיב אחד לשני, לפלרטט, ואפילו אחרי 3 חודשי "הכרות וירטואלית" נפגשנו לבליינד דייט.
אחרי חצי שנה עברנו לגור יחד, אחרי שלושה חודשים נוספים הוא הציע שנתחתן (הסכמתי) אחרי שנה וחצי יחד עשינו את זה ועכשיו אנחנו בהריון (טוב, כבר בחתונה הייתי...).
מה עוד חשוב? הוא ההופכי של "המפרט הטכני" שלי.
אני שמחה שיש לא נשואים ב"באופן" אמנם עוד לא הייתי באף מפגש אמיתי, אבל זה משמח.
באופן הוא גם בעיני הרבה יותר מהורות מודעת.
מאחלת לכולם שיהיה טוב ברווקות, ושזוגיות טובה תחליפה, אם וכאשר תרצו.
<מסתבר שמצאתי את המילים בסוף...>

[Pלונית_אחרת*]

סמדר נ, הוצאת לי את התחושות מהלב (על משקל המילים מהפה).
פגשתי את בנ זוגי אחרי שהייתי בת 33 בטוחה שאשאר רווקה לנצח (טוב, האמת שאת זה חשבתי כבר בגיל 18). ועדיין אני כל כך מתחברת לדיונים פה, כל כך רוצה להציע את התובנות שהיו לי שאיפשרו בכלל את היקשרות הקשר ולא מצליחה למצוא את המילים.
הלכתי לסדנה שפורסמה באחד האתרים - מיומנות זוגית או משהו כזה (לא זוכרת את השם) שם הצלחתי לראות מה זה החסם שלי (עירית לוי דיברה על זה). המון דברים בסדנא נשמעו לי קישקוש בלבוש - אבל באתי בלב פתוח והיא תרמה לי המון. איפשרה לי להבין שלגיטימי לבקש דברים כבר בשלב מוקדם של היכרות (בלעדיות למשל (-:)
די מהר הפסקתי להיות באתרים הללו - היה לי קשה מידי.
א ב ל - גיליתי את הפורומים השונים, את בנזוגי פגשתי בפורום חברתי של רווקים - רווקות, יתרונו בזה שאפשר "לדבר" עם מישהו , לראות מה הוא אומר, איך הוא מדבר וכו' - להכיר.
בהתחלה לא הצלחנו לתקשר, ובכ"ז המשכנו כמובן שנינו לכתוב שם (בלי קשר אחד לשני) עבר חודש או יותר והתחלנו להגיב אחד לשני, לפלרטט, ואפילו אחרי 3 חודשי "הכרות וירטואלית" נפגשנו לבליינד דייט.
אחרי חצי שנה עברנו לגור יחד, אחרי שלושה חודשים נוספים הוא הציע שנתחתן (הסכמתי) אחרי שנה וחצי יחד עשינו את זה ועכשיו אנחנו בהריון (טוב, כבר בחתונה הייתי...).
מה עוד חשוב? הוא ההופכי של "המפרט הטכני" שלי.
אני שמחה שיש לא נשואים ב"באופן" אמנם עוד לא הייתי באף מפגש אמיתי, אבל זה משמח.
באופן הוא גם בעיני הרבה יותר מהורות מודעת.
מאחלת לכולם שיהיה טוב ברווקות, ושזוגיות טובה תחליפה, אם וכאשר תרצו.
<מסתבר שמצאתי את המילים בסוף...>

[ענ_בל*]

איזה סיפור יפה. תודה ששיתפת.

[ענ_בל*]

איזה סיפור יפה. תודה ששיתפת.

[טובי_י*]

וואי, הדף ממש בכותרות של באופן!

[טובי_י*]

וואי, הדף ממש בכותרות של באופן!

[פלונית_מני_רבות*]

מונו נוקי , אותי ממש מסקרן לדעת למה את כ"כ סקרנית לגבי התהליך החד הורי, סליחה מראש שאני שואלת.

[פלונית_מני_רבות*]

מונו נוקי , אותי ממש מסקרן לדעת למה את כ"כ סקרנית לגבי התהליך החד הורי, סליחה מראש שאני שואלת.

[מונו_נוקי*]

מונו נוקי , אותי ממש מסקרן לדעת למה את כ"כ סקרנית לגבי התהליך החד הורי, סליחה מראש שאני שואלת
שאלה לגיטימית.
יכולות להיות שתי תשובות נכונות, אני לא בטוחה איזו דומיננטית יותר.
אחות של ידיד נעורים שלי היא אם חד הורית. היא היתה בת שלושים ומשהו כשהייתי נערה, ואם חד הורית לשני ילדים(מבחירה, לא גרושה וכדומה). הידיד היה קרוב אלי מאד(היום אנחנו לא בקשר והוא בחו"ל) ואני עשיתי ביביסיטינג , כולל "קייטנה" בחופשים לבנה הבכור, בבית אמם כך שהייתי בלב המשפחה המורחבת, ושיתפו אותי בכל נפתולי משפחתם . היא עוררה את סקרונותי והעלתה אצלי המון שאלות לגבי גידול ילדים והורות, והרבה על הקשר בין הורים וילדים וההשלכות כל גידול הדור הבא. בזמנו לא שוחחתי איתה על הגורמים שהביאו להחלטתה אולי כי התביישתי ואולי כי שאלות שעולות כאם אצלי היום לא עלו אצלי אז כנערה.
תשובה שנייה שקשורה לראשונה, היא שמעניין אותי מאד הרגע שגורם לאד ם לבחור בדרך מסויימת. האם זה דחף אבולוציוני? האם זה במובן הגנטי(למי שקרא את "הגן האנוכי")? האם השיקול לבחור בהורות הוא רגש אנוכי? מה פירוש של מושג "המשפחה האידיאלית", והאם יש משהו שמתקרב לזה? מדוע אנחנו צריכים מושג כזה בכלל?
מקווה שעניתי, לא התכונתי לחטט או לפגוע אם השתמע כך משאלתי.

[מונו_נוקי*]

מונו נוקי , אותי ממש מסקרן לדעת למה את כ"כ סקרנית לגבי התהליך החד הורי, סליחה מראש שאני שואלת
שאלה לגיטימית.
יכולות להיות שתי תשובות נכונות, אני לא בטוחה איזו דומיננטית יותר.
אחות של ידיד נעורים שלי היא אם חד הורית. היא היתה בת שלושים ומשהו כשהייתי נערה, ואם חד הורית לשני ילדים(מבחירה, לא גרושה וכדומה). הידיד היה קרוב אלי מאד(היום אנחנו לא בקשר והוא בחו"ל) ואני עשיתי ביביסיטינג , כולל "קייטנה" בחופשים לבנה הבכור, בבית אמם כך שהייתי בלב המשפחה המורחבת, ושיתפו אותי בכל נפתולי משפחתם . היא עוררה את סקרונותי והעלתה אצלי המון שאלות לגבי גידול ילדים והורות, והרבה על הקשר בין הורים וילדים וההשלכות כל גידול הדור הבא. בזמנו לא שוחחתי איתה על הגורמים שהביאו להחלטתה אולי כי התביישתי ואולי כי שאלות שעולות כאם אצלי היום לא עלו אצלי אז כנערה.
תשובה שנייה שקשורה לראשונה, היא שמעניין אותי מאד הרגע שגורם לאד ם לבחור בדרך מסויימת. האם זה דחף אבולוציוני? האם זה במובן הגנטי(למי שקרא את "הגן האנוכי")? האם השיקול לבחור בהורות הוא רגש אנוכי? מה פירוש של מושג "המשפחה האידיאלית", והאם יש משהו שמתקרב לזה? מדוע אנחנו צריכים מושג כזה בכלל?
מקווה שעניתי, לא התכונתי לחטט או לפגוע אם השתמע כך משאלתי.

[יערת_דבש*]

בימים שאני מפנטזת להביא ילד לבד, הכל נראה לי כל כך אפשרי.
תגובות של אמהות צעירות על כמה זה קשה ושצריך לחשוב טובטוב לא מזיזות לי, לא נוגעות בכלל במהות של הרצון, שהוא כנראה צורך.
כן, אני מאמינה שזה קשור בצורך אבולוציוני, כי אני למשל, דוקא אחת שמאד מתלבטת ולא בטוחה גם בדברים שאני מאד רוצה לעשות. בנושא הזה, כאילו הקושי לא נראה, לא נחשב.
וזה כאילו אנכי, אבל זה לא פייר להאשים בכך מי שעשה זאת. בכל זאת, זה להביא חיים, ולטפחם. מה שהופך את זה באופן מסוים להכי לא אנכי.

[יערת_דבש*]

בימים שאני מפנטזת להביא ילד לבד, הכל נראה לי כל כך אפשרי.
תגובות של אמהות צעירות על כמה זה קשה ושצריך לחשוב טובטוב לא מזיזות לי, לא נוגעות בכלל במהות של הרצון, שהוא כנראה צורך.
כן, אני מאמינה שזה קשור בצורך אבולוציוני, כי אני למשל, דוקא אחת שמאד מתלבטת ולא בטוחה גם בדברים שאני מאד רוצה לעשות. בנושא הזה, כאילו הקושי לא נראה, לא נחשב.
וזה כאילו אנכי, אבל זה לא פייר להאשים בכך מי שעשה זאת. בכל זאת, זה להביא חיים, ולטפחם. מה שהופך את זה באופן מסוים להכי לא אנכי.

[מונו_נוקי*]

לא התכוונתי אנוכי במובן השלילי, אלא במובן האבולוציוני.

[מונו_נוקי*]

לא התכוונתי אנוכי במובן השלילי, אלא במובן האבולוציוני.

[ליאת_טאוב*]

אני הייתי אנוכית. בכל המובנים. הבאתי את הילדה כי רציתי לגדל ילדה.
לא היה לי מושג מה זה אומר, כמו שאין לאף אחת עד שהיא עושה את זה.
את ההחלטה קיבלתי כשכבר הייתי בהריון.
הריון לא מתוכנן אבל רצוי.
תשעה חודשים מאוד מהירים (שאצלי גם היו דחוסים באירועים קשים) וקפצתי למים קרים מאוד.
ההתמודדות היא מורכבת.
יש רגעים שאני מתה שמישהו יגש אליה ויענה לה במקומי. שפעם אחת אני אצליח לגמור כוס תה כשהתה עוד חם. שפעם אחת אני אקרא מאמר בעיתון ברצף. ולא בשעות שעיני נעצמות מעצמן.
יש רגעים שאני רוצה שעה של חופש. של שקט. שעה, לא יותר מזה. נכון שיש לי חברים וחברות, סבא וסבתא, אבל איתם צריך תמיד לתאם ולתזמן. זה לא ספונטני. גם לא בכל פעם היא מוכנה לבלות שעה עם מישהו אחר. לרב כולנו מעדיפים שהמישהו יהיה איתה בחצר שלנו, קרוב מספיק כדי לרוץ אל אמא. כך אני מרגישה שאני נוכחת בשבילה ועדיין לוקחת שעה חופש.
יש גם רגעים של עייפות נוראית. לילה בלי שינה, אמא עצבנית, ילדה עצבנית, בוקר, צהריים, ערב. מעגל קסמים ביום שרק שתינו נוכחות. לפעמים אני יודעת להוציא אותנו משם ולעתים אנחנו נותרות שבויות. בלי אבא שיעזור.
לפעמים נדמה לי שכל הקושי החד הורי של מתמצה בקבלת החלטות. הכל על כתפי. כן אקמול לא אקמול. כן לעבור דירה לא לעבור דירה. וגם בחוסר הגיבוי לדרך שלי. אף אחד לא עומד מאחורי בכל ההחלטות יוצאות הדופן, בלי גן, בלי מיטה וחדר נפרדים, בלי היסטריה כשהילדה מחליטה לאכול קונכיה של חילזון.
אבל גם הקושי הזה הוא אמביוולנטי. מצד אחד אני לבד, מצד שני אין לי בנזוג שרוצה הכל אחרת. אני חושבת לפעמים על אמהות שצריכות לעשות את כל הדברים הללו, לא רק על אפם ועל חמתם של הוריהן, חבריהן ושאר נשמות טובות, אלא גם על אפו ועל חמתו של בן זוגן. או שצריכות להתפשר בדברים שמאוד חשובים להן. ברגעים אלו אני מעדיפה לעשות את זה סולו.

[ליאת_טאוב*]

אני הייתי אנוכית. בכל המובנים. הבאתי את הילדה כי רציתי לגדל ילדה.
לא היה לי מושג מה זה אומר, כמו שאין לאף אחת עד שהיא עושה את זה.
את ההחלטה קיבלתי כשכבר הייתי בהריון.
הריון לא מתוכנן אבל רצוי.
תשעה חודשים מאוד מהירים (שאצלי גם היו דחוסים באירועים קשים) וקפצתי למים קרים מאוד.
ההתמודדות היא מורכבת.
יש רגעים שאני מתה שמישהו יגש אליה ויענה לה במקומי. שפעם אחת אני אצליח לגמור כוס תה כשהתה עוד חם. שפעם אחת אני אקרא מאמר בעיתון ברצף. ולא בשעות שעיני נעצמות מעצמן.
יש רגעים שאני רוצה שעה של חופש. של שקט. שעה, לא יותר מזה. נכון שיש לי חברים וחברות, סבא וסבתא, אבל איתם צריך תמיד לתאם ולתזמן. זה לא ספונטני. גם לא בכל פעם היא מוכנה לבלות שעה עם מישהו אחר. לרב כולנו מעדיפים שהמישהו יהיה איתה בחצר שלנו, קרוב מספיק כדי לרוץ אל אמא. כך אני מרגישה שאני נוכחת בשבילה ועדיין לוקחת שעה חופש.
יש גם רגעים של עייפות נוראית. לילה בלי שינה, אמא עצבנית, ילדה עצבנית, בוקר, צהריים, ערב. מעגל קסמים ביום שרק שתינו נוכחות. לפעמים אני יודעת להוציא אותנו משם ולעתים אנחנו נותרות שבויות. בלי אבא שיעזור.
לפעמים נדמה לי שכל הקושי החד הורי של מתמצה בקבלת החלטות. הכל על כתפי. כן אקמול לא אקמול. כן לעבור דירה לא לעבור דירה. וגם בחוסר הגיבוי לדרך שלי. אף אחד לא עומד מאחורי בכל ההחלטות יוצאות הדופן, בלי גן, בלי מיטה וחדר נפרדים, בלי היסטריה כשהילדה מחליטה לאכול קונכיה של חילזון.
אבל גם הקושי הזה הוא אמביוולנטי. מצד אחד אני לבד, מצד שני אין לי בנזוג שרוצה הכל אחרת. אני חושבת לפעמים על אמהות שצריכות לעשות את כל הדברים הללו, לא רק על אפם ועל חמתם של הוריהן, חבריהן ושאר נשמות טובות, אלא גם על אפו ועל חמתו של בן זוגן. או שצריכות להתפשר בדברים שמאוד חשובים להן. ברגעים אלו אני מעדיפה לעשות את זה סולו.

[חגית_פ*]

ליאת, נדמה כאילו אני כתבתי את המילים. מזדהה, אם כי מרגישה שרגעי הקושי הם ספורים ולא נחשבים לעומת הרגעים שאני ממש שמחה להיות לבד.
זה קרה לי אולי רק בשנה האחרונה (המחשבה "אם היה פה עוד מישהו להתמודד בכל זה איתי!!") ופעמים ספורות ומהירות.

הבחירה הטובה בחיי.

[חגית_פ*]

ליאת, נדמה כאילו אני כתבתי את המילים. מזדהה, אם כי מרגישה שרגעי הקושי הם ספורים ולא נחשבים לעומת הרגעים שאני ממש שמחה להיות לבד.
זה קרה לי אולי רק בשנה האחרונה (המחשבה "אם היה פה עוד מישהו להתמודד בכל זה איתי!!") ופעמים ספורות ומהירות.

הבחירה הטובה בחיי.

[חגית_פ*]

עוד משהו קטן: אני חושבת שלגדל ילד לבד זה הרבה ענין של אופי. יש אמהות נשואות עם כל העזרה בעולם שקורסות. אני, לעומת זאת, מעולם לא הרגשתי אפילו קרובה לזה. דווקא ענין הבחירה (להיות אמא יחידנית) כאילו סידר את ענין הקושי. כך בחרתי = אין קושי . בהחלט לא מרגישה שקשה לי.

[חגית_פ*]

עוד משהו קטן: אני חושבת שלגדל ילד לבד זה הרבה ענין של אופי. יש אמהות נשואות עם כל העזרה בעולם שקורסות. אני, לעומת זאת, מעולם לא הרגשתי אפילו קרובה לזה. דווקא ענין הבחירה (להיות אמא יחידנית) כאילו סידר את ענין הקושי. כך בחרתי = אין קושי . בהחלט לא מרגישה שקשה לי.

[ליאת_טאוב*]

חגית,
גם אצלנו רגעי הקושי בטלים לעומת האושר הגדול שכרוך בגידול הבת.
מונו נוקי שאלה מהם הקשיים וניסיתי לעמוד עליהם.
יחד עם זה, עכשיו, אחרי שנתיים שלא היה סיכוי לבנזוג, אני חושבת שמתחיל לדגדג לי בבלוטות החשק.
קצת בא לי על משפחה גדולה יותר.
לא בטוחה בכלל שבאמת אני מוכנה לזה.

[ליאת_טאוב*]

חגית,
גם אצלנו רגעי הקושי בטלים לעומת האושר הגדול שכרוך בגידול הבת.
מונו נוקי שאלה מהם הקשיים וניסיתי לעמוד עליהם.
יחד עם זה, עכשיו, אחרי שנתיים שלא היה סיכוי לבנזוג, אני חושבת שמתחיל לדגדג לי בבלוטות החשק.
קצת בא לי על משפחה גדולה יותר.
לא בטוחה בכלל שבאמת אני מוכנה לזה.

[לוונדר_סגול*]

לא נראה לי שיש כרגע בעיית התמצאות בדפים הקשורים ברווקים.
ופה אתה טועה... (-;

ויש גם מקום לדף על חד הוריות
אני חושבת שדפים יפתחו אחרי שיהיה מדור
כי אם אין מדור הכל מגיע לדף הזה
ויש פה ושם בלוגים של רווקות, למשל:
אני והאהבה הזו כל הסודות , ובטח יש עוד כאלה
אני פשוט חדשה פה ועוד לא מכירה...

[לוונדר_סגול*]

לא נראה לי שיש כרגע בעיית התמצאות בדפים הקשורים ברווקים.
ופה אתה טועה... (-;

ויש גם מקום לדף על חד הוריות
אני חושבת שדפים יפתחו אחרי שיהיה מדור
כי אם אין מדור הכל מגיע לדף הזה
ויש פה ושם בלוגים של רווקות, למשל:
אני והאהבה הזו כל הסודות , ובטח יש עוד כאלה
אני פשוט חדשה פה ועוד לא מכירה...

[לוונדר_סגול*]

עוד עמודים שנראים לי מתאימים:
איך להתחיל אתו
חברים והכרויות
לוג אישה מאוהבת

וראיתי שיש 3 דפים של חד הוריות:
חד הוריות
חד הוריות והחינוך הביתי
חד הוריות לינה משפחתית מין
וזהו בינתיים, לילה טוב

[לוונדר_סגול*]

עוד עמודים שנראים לי מתאימים:
איך להתחיל אתו
חברים והכרויות
לוג אישה מאוהבת

וראיתי שיש 3 דפים של חד הוריות:
חד הוריות
חד הוריות והחינוך הביתי
חד הוריות לינה משפחתית מין
וזהו בינתיים, לילה טוב

[תזמורת_הים*]

כי אם אין מדור הכל מגיע לדף הזה
לוונדר, זהו- שלא. כרגע כולם מדברים בדף הזה כי אין הרבה דפים אחרים לדבר בהם על הנושאים שהועלו פה. הפתרון הוא לפתוח דפים חדשים, וזה דבר שקורה מעצמו כשיש מספיק אנשים שרוצים לדבר על נושא מסוים, בין אם יש מדור ובין אם לא. הנה, רק ביומיים האחרונים ליאת פתחה את אתרי היכרויות ברשת, ופרח בר פתחה את לשמור על האהבה הזאת.
לגבי נושא החד-הוריות- כבר יש רשימה של הדפים בנושא בתוך מדור הורות ומשפחה.
בכל מקרה, אם את רוצה ליצור מדור חדש, תפדל. תהני...

[תזמורת_הים*]

כי אם אין מדור הכל מגיע לדף הזה
לוונדר, זהו- שלא. כרגע כולם מדברים בדף הזה כי אין הרבה דפים אחרים לדבר בהם על הנושאים שהועלו פה. הפתרון הוא לפתוח דפים חדשים, וזה דבר שקורה מעצמו כשיש מספיק אנשים שרוצים לדבר על נושא מסוים, בין אם יש מדור ובין אם לא. הנה, רק ביומיים האחרונים ליאת פתחה את אתרי היכרויות ברשת, ופרח בר פתחה את לשמור על האהבה הזאת.
לגבי נושא החד-הוריות- כבר יש רשימה של הדפים בנושא בתוך מדור הורות ומשפחה.
בכל מקרה, אם את רוצה ליצור מדור חדש, תפדל. תהני...

[שיר_קטן*]

מאוד נהנית מהדף הזה.
גם רווקה. גם "באופנית". אבל גם חדת זויות ומשוכנעת שלא אתחתן....(כמו Pלונית אחרת).
נעים לראות שהגישה ולא המצב המשפחתי שלי קובעים את שייכותי ל"באופן טבעי".
אני יודעת שאני עוד לא מוכנה לקשר שאני רוצה.
עוד לא מוכנה לפתוח, להתמסר ולאבד שליטה. הרבה צלקות ומורסות פנימיות עומדות בדרכי, ואני עובדת על זה קשה...
בכולופן, תודה.

[שיר_קטן*]

מאוד נהנית מהדף הזה.
גם רווקה. גם "באופנית". אבל גם חדת זויות ומשוכנעת שלא אתחתן....(כמו Pלונית אחרת).
נעים לראות שהגישה ולא המצב המשפחתי שלי קובעים את שייכותי ל"באופן טבעי".
אני יודעת שאני עוד לא מוכנה לקשר שאני רוצה.
עוד לא מוכנה לפתוח, להתמסר ולאבד שליטה. הרבה צלקות ומורסות פנימיות עומדות בדרכי, ואני עובדת על זה קשה...
בכולופן, תודה.

[סאן_שיין*]

הי, אני חדשה כאן. קראתי בשקיקה את כל ההתכתבויות. חבל שיש פה רק (סליחה כמעט רק) נשים, במצב הנוכחי אפשר לקרוא לדף "רווקות" ...סתם בציניות...זה הרגע כעת. אכתוב המון בהמשך

[סאן_שיין*]

הי, אני חדשה כאן. קראתי בשקיקה את כל ההתכתבויות. חבל שיש פה רק (סליחה כמעט רק) נשים, במצב הנוכחי אפשר לקרוא לדף "רווקות" ...סתם בציניות...זה הרגע כעת. אכתוב המון בהמשך

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

תודה שרעננתן דפים ישנים והעליתן חדשים.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

תודה שרעננתן דפים ישנים והעליתן חדשים.

[מונו_נוקי*]

קומה ג ,אולי תפתחי דף בית?

[מונו_נוקי*]

קומה ג ,אולי תפתחי דף בית?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

... אולי באמת
פשוט עדיין לא הבנתי מה נותן דף בית (מעבר לעובדה שהוא מעין "הצהרת קביעות" באתר).

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

... אולי באמת
פשוט עדיין לא הבנתי מה נותן דף בית (מעבר לעובדה שהוא מעין "הצהרת קביעות" באתר).

[מונו_נוקי*]

את יכולה לכתוב שם על עצמך ואפשר לכתב לך הודעות שלא קשורות לדף.

[מונו_נוקי*]

את יכולה לכתוב שם על עצמך ואפשר לכתב לך הודעות שלא קשורות לדף.

[רפי100*]

טוב רק עכשיו גיליתי במקרה את הדיון הזה.
לא עברתי על כל ההודעות כי זה הרבה מאוד.
ההודעות שעברתי עליהם היו של רווקות, ואיני יודע אם בכלל יש כאן גם גברים רווקים.
אז הנה אחד כותב עכשיו כאן.
אם להגיד את האמת עברתי את גיל החמשים בשנתיים אבל אני מרגיש יותר שייך לעולמם של מי שעברו את גיל העשרים בחמש שנים.
מכרים נשואים הצעירים ממני בהרבה, הם בעיני יותר מבוגרים ויותר בוגרים כי להם יש את הנסיון של חיי משפחה.
זה סוג של בגרות שיש למי שהתחתן והביא ילדים, בלי קשר לגיל, ומי שלא חווה אותו אינו יודע מה זה.

אני רואה שלמצוא בת זוג זה קשה אכן כקריעת ים סוף, ולא בכדי דימו את זה לכך.
דיברו כאן על הגברים שבראש שלהם רק מין, ולא מעניין אותם הקשר האנושי, הידידות, המגע, הנגיעה וכו'.
אז אצלי זה לא המצב, ובכ"ז אין קשר והנסיונות שלי ליצירת קשר, הם בינתיים ללא תוצאות.
האם אין אחת שבאמת רוצה קשר עדין והדרגתי עם גבר שלא ירצה רק את גופה אלא גם את נפשה, כפי שהבנות מחפשות ורוצות, או אולי אני עדין מדי גם לטעמם של הנשים?

[רפי100*]

טוב רק עכשיו גיליתי במקרה את הדיון הזה.
לא עברתי על כל ההודעות כי זה הרבה מאוד.
ההודעות שעברתי עליהם היו של רווקות, ואיני יודע אם בכלל יש כאן גם גברים רווקים.
אז הנה אחד כותב עכשיו כאן.
אם להגיד את האמת עברתי את גיל החמשים בשנתיים אבל אני מרגיש יותר שייך לעולמם של מי שעברו את גיל העשרים בחמש שנים.
מכרים נשואים הצעירים ממני בהרבה, הם בעיני יותר מבוגרים ויותר בוגרים כי להם יש את הנסיון של חיי משפחה.
זה סוג של בגרות שיש למי שהתחתן והביא ילדים, בלי קשר לגיל, ומי שלא חווה אותו אינו יודע מה זה.

אני רואה שלמצוא בת זוג זה קשה אכן כקריעת ים סוף, ולא בכדי דימו את זה לכך.
דיברו כאן על הגברים שבראש שלהם רק מין, ולא מעניין אותם הקשר האנושי, הידידות, המגע, הנגיעה וכו'.
אז אצלי זה לא המצב, ובכ"ז אין קשר והנסיונות שלי ליצירת קשר, הם בינתיים ללא תוצאות.
האם אין אחת שבאמת רוצה קשר עדין והדרגתי עם גבר שלא ירצה רק את גופה אלא גם את נפשה, כפי שהבנות מחפשות ורוצות, או אולי אני עדין מדי גם לטעמם של הנשים?

[לוונדר_סגול*]

רפי,
נשמע שאתה סובל מכך שבנות נרתעות ממך כי אתה מתעניין בנפשן ולא רק בגופן
תסלח לי אם אני בוטה, אבל אתה כנראה מפספס משהו.
אם הן נרתעות ממך זה מסיבה אחרת, וכדאי שתברר טוב עם עצמך מהי.

[לוונדר_סגול*]

רפי,
נשמע שאתה סובל מכך שבנות נרתעות ממך כי אתה מתעניין בנפשן ולא רק בגופן
תסלח לי אם אני בוטה, אבל אתה כנראה מפספס משהו.
אם הן נרתעות ממך זה מסיבה אחרת, וכדאי שתברר טוב עם עצמך מהי.

[ענ_בל*]

לונדר
את באמת בוטה.
חבל

[ענ_בל*]

לונדר
את באמת בוטה.
חבל

[רפי100*]

לונדר, אתה מכיר אותי??
איך אתה קופץ מהר מדי למסקנות המסתתרות מאחורי הודעתך?
כנראה שענבל צודקת.

[רפי100*]

לונדר, אתה מכיר אותי??
איך אתה קופץ מהר מדי למסקנות המסתתרות מאחורי הודעתך?
כנראה שענבל צודקת.

[רפי100*]

לונדר, אם זו גישתך, אז למרות שאני ממש חדש כאן אני מרשה לעצמי לבקש ממך לא להגיב להודעותי!

[רפי100*]

לונדר, אם זו גישתך, אז למרות שאני ממש חדש כאן אני מרשה לעצמי לבקש ממך לא להגיב להודעותי!

[עודד_לבנה*]

רפי, בוא ניקח את הדברים בצורה יותר רגועה.

אני מציע לפרק את החלק הויכוח הטעון הזה לתחומי הסכמה ומחלוקת:
תחומי הסכמה (אני מניח שאין מטילים כאן ספק בדיווח שלך על העובדות):
עובדה א. אתה מתעניין גם בנפשן של הנשים, לא רק בגופן.
עובדה ב. הנסיונות שלך ליצירת קשר בינתיים אינם נושאים פרי.

תחומי מחלוקת (אם הבנתי נכון)
האם הסיבה לעובדה ב. היא עובדה א.
לטענתך - כן.
הניחוש של לונדר - שלא.

אם אני מבין נכון את הכיוון של לונדר, אז הטיעון הוא כזה:
אדם כולל הרבה מאד הבטים. אחד ההבטים הוא אופן ההתעניינות בזולת.
הבטים אחרים, אשר גם הם עשויים להשפיע על הקשר עם המין השני הם רבים מאד ומגוונים מאד: מראה חיצוני, חוש הומור, ריח רע מהפה, סממני הצלחה חיצוניים (מכונית, לבוש יוקרתי), סדר וארגון, גמישות והענות לשגיונות של בת הזוג, מעט מדי נסיונות (ר. בדיון למעלה, 30.09.2004 23:10) ועוד ועוד.
אם אני מבין את הניחוש של לוונדר, אז עובדה א. אינה מסבירה את עובדה ב., ורצוי לחפש עובדה נוספת בהבטים אחרים.

ואגב, הוצאה של אדם מהדיון היא עניין די נדיר באתר הזה. אני זוכר רק מקרה אחד כזה, ולדעתי לא בצדק (בוודאי שלא בצדק - אני הייתי הצד המתוקף אז...)

[עודד_לבנה*]

רפי, בוא ניקח את הדברים בצורה יותר רגועה.

אני מציע לפרק את החלק הויכוח הטעון הזה לתחומי הסכמה ומחלוקת:
תחומי הסכמה (אני מניח שאין מטילים כאן ספק בדיווח שלך על העובדות):
עובדה א. אתה מתעניין גם בנפשן של הנשים, לא רק בגופן.
עובדה ב. הנסיונות שלך ליצירת קשר בינתיים אינם נושאים פרי.

תחומי מחלוקת (אם הבנתי נכון)
האם הסיבה לעובדה ב. היא עובדה א.
לטענתך - כן.
הניחוש של לונדר - שלא.

אם אני מבין נכון את הכיוון של לונדר, אז הטיעון הוא כזה:
אדם כולל הרבה מאד הבטים. אחד ההבטים הוא אופן ההתעניינות בזולת.
הבטים אחרים, אשר גם הם עשויים להשפיע על הקשר עם המין השני הם רבים מאד ומגוונים מאד: מראה חיצוני, חוש הומור, ריח רע מהפה, סממני הצלחה חיצוניים (מכונית, לבוש יוקרתי), סדר וארגון, גמישות והענות לשגיונות של בת הזוג, מעט מדי נסיונות (ר. בדיון למעלה, 30.09.2004 23:10) ועוד ועוד.
אם אני מבין את הניחוש של לוונדר, אז עובדה א. אינה מסבירה את עובדה ב., ורצוי לחפש עובדה נוספת בהבטים אחרים.

ואגב, הוצאה של אדם מהדיון היא עניין די נדיר באתר הזה. אני זוכר רק מקרה אחד כזה, ולדעתי לא בצדק (בוודאי שלא בצדק - אני הייתי הצד המתוקף אז...)

[לוונדר_סגול*]

עודד תודה על נסיון הפירוש.
רפי, לא באתי להעליב אותך פה שיש לך ריח רע מהפה חלילה (סתאם, אל תעלב כל כך מהר).
האם אין אחת שבאמת רוצה קשר עדין והדרגתי עם גבר שלא ירצה רק את גופה אלא גם את נפשה
המשפט הזה עורר בי התנגדות כי השתמע ממנו לעניות תפיסתי שאתה סבור שנשים רק אומרות שהן רוצות שיתעניינו בנפשן
ובפועל הן רוצות שיתעניינו בגופן. well...
כאשה, וכחברה של נשים רבות, אני מוצאת דווקא שבעית המסר ההפוך באה בעיקר מהצד של הגברים.
ז"א הרבה פעמים גברים הם אלה שטוענים שהם מעוניינים בנפשך ומהר מאוד את מגלה שהעניינים מכוונים דווקא לאזור החלציים...
אני בטוחה שאין אשה שתרתע מזה שמתעניינים גם בנפשה וגם בגופה - השילוב חשוב כמובן - ואם הגעת למסקנה הזאת
סביר להניח שהיא מוטעית. זה הכל.

[לוונדר_סגול*]

עודד תודה על נסיון הפירוש.
רפי, לא באתי להעליב אותך פה שיש לך ריח רע מהפה חלילה (סתאם, אל תעלב כל כך מהר).
האם אין אחת שבאמת רוצה קשר עדין והדרגתי עם גבר שלא ירצה רק את גופה אלא גם את נפשה
המשפט הזה עורר בי התנגדות כי השתמע ממנו לעניות תפיסתי שאתה סבור שנשים רק אומרות שהן רוצות שיתעניינו בנפשן
ובפועל הן רוצות שיתעניינו בגופן. well...
כאשה, וכחברה של נשים רבות, אני מוצאת דווקא שבעית המסר ההפוך באה בעיקר מהצד של הגברים.
ז"א הרבה פעמים גברים הם אלה שטוענים שהם מעוניינים בנפשך ומהר מאוד את מגלה שהעניינים מכוונים דווקא לאזור החלציים...
אני בטוחה שאין אשה שתרתע מזה שמתעניינים גם בנפשה וגם בגופה - השילוב חשוב כמובן - ואם הגעת למסקנה הזאת
סביר להניח שהיא מוטעית. זה הכל.

[א_למונית*]

דרוש

רווק שווה במיוחד
מעל גיל 30
אינטיליגנטי (ואקדמאי בהשכלתו)
רחב אופקים
שמח ואופטימי
איש משפחה (למופת)
אסטתי (במיוחד)
מוכשר

שאר התכונות יפורטו אם וכאשר יופיע משהו רלוונטי. יש כאן רווקים בין הכותבים (ולא כאלה שיש להם חברה כבר שנה-שנתיים) ?

[א_למונית*]

דרוש

רווק שווה במיוחד
מעל גיל 30
אינטיליגנטי (ואקדמאי בהשכלתו)
רחב אופקים
שמח ואופטימי
איש משפחה (למופת)
אסטתי (במיוחד)
מוכשר

שאר התכונות יפורטו אם וכאשר יופיע משהו רלוונטי. יש כאן רווקים בין הכותבים (ולא כאלה שיש להם חברה כבר שנה-שנתיים) ?

[א_למונית*]

לדרך לאן?

אני לא פסימית בדרך כלל וגם לא יהירה. אבל הגעתי למסקנה שהטובות נשארות לסוף (וסליחה לאלה שהתחתנו בגיל 16)

<א למונית שמחה שהיא לא מזדהה בשם >

[א_למונית*]

לדרך לאן?

אני לא פסימית בדרך כלל וגם לא יהירה. אבל הגעתי למסקנה שהטובות נשארות לסוף (וסליחה לאלה שהתחתנו בגיל 16)

<א למונית שמחה שהיא לא מזדהה בשם >

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

דרוש
הייתי אומרת, מבוקש אם תמצאי כזה, תשאלי אותו אם יש לו אח גדול.
אגב, מה פירוש "אסתטי"? משתמש בדיאודורנט? מחליף גרביים בתדירות נאותה?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

דרוש
הייתי אומרת, מבוקש אם תמצאי כזה, תשאלי אותו אם יש לו אח גדול.
אגב, מה פירוש "אסתטי"? משתמש בדיאודורנט? מחליף גרביים בתדירות נאותה?