סיפור הלידה שלנו ללא ליווי בליווי מושלם

[עדינה_ניפו*]

השעה היתה 23:05 כשהיא יצאה.

הילדים כל הזמן היו בלידה, ניכנסו ויצאו מהחדר, התעניינו ושאלו שאלות ופשוט עמדו שם והסתכלו.
הגדול והקטן היו שם ממש עד הסוף עד שהיא יצאה והאמצעי כבר ישן.
הם מאד התרגשו והיו ערים איתנו אחר כך עד 2:00 לפנות בוקר.

[יו_יו_בקנדה*]

סיפור לידה מקסים ומרגש!
המון מזלטובים.

[עדינה_ניפו*]

השיליה
המיילדת שהנחתה אותנו לפני הלידה אמרה שהשיליה צריכה לצאת תוך 40 דקות לאחר הלידה ואם לא לנסוע מיד לבית החולים.
התינוקת ינקה מהרגע שהיא יצאה אבל לא היו צירים ושום שיליה לא יצאה.
אחרי 45 דקות התקשרתי למיילדת להתיעץ איתה.
היא שאלה האם אני קצת מדממת לפחות ואמרתי שלא.
אז היא אמרה שלא משחקים אם דבר כזה ולצאת לבית חולים.
הרגשתי כל כך טוב והדופק שלי היה טוב אז החלטתי לחכות עוד כמה דקות, נסיתי לעמוד ולשחרר קצת, ניסיתי לעסות את הפטמות, ללחוץ על הבטן שלי אבל שום דבר לא קרה.
ואז אמא שלי אמרה לי שהיא יכולה להוציא לי את השיליה.
היא אמרה את זה כבר קודם אבל אני מודה שלא ממש סמכתי עליה.
עכשיו כבר עברה מעל שעה והיתה תחושה קצת מתוחה אז כמובן שביקשתי שתנסה.
היא נעמדה מעלי, תפסה את הרחם ולחצה כלפי מטה.
השיליה יצאה שלמה לחלוטין.
איזו הקלה!
דוד בדק אותה והכל נראה שלם לגמרי.
אחרי כשעה וחצי חתכנו את חבל התבור.

אז הבנתי למה חיכיתי לאמא שלי (אני בטוחה שזה יותר עמוק מזה אבל על פני השטח זאת סיבה טובה למדי).

[עדינה_ניפו*]

איזה אופוריה, איזה אושר,
זה לא ניתן לתיאור במילים.

כשהכל נרגע וישבנו כולנו על המיטה ושוחחנו, דוד אמר שאם אנחנו יולדים שוב אז רק ככה!
הוא הודה לי על זה שלא ויתרתי על הרצון שלי ללדת ככה ואמר שזאת היתה החוויה הכי רוחנית שחווה בחייו (אני חושבת שזאת הפעם הראשונה ששמעתי אותו משתמש במילה רוחנית ).
הוא נשאר בתחושת high במשך 3 ימים לפחות אחר כך.
אני לא יכולה לצטט את כל הדברים שהוא אמר כמובן וגם לא בדיוק זוכרת אותם ואני סתם עושה לו אוול בנסיון שלי לצטט אותו כי אנחנו משתמשים במילים כל כך שונות אבל כמה ימים לאחר הלידה סיפרתי לו שאני מרגישה שקצת רימיתי אותו בזה שאמרתי שהמיילדת לא תגיע אם נקרא לה.
הוא אמר לי שלא אכפת לו מכלום, יש בו רק הודיה על שזכה לחוות דבר כזה.

[מתחדשת*]

ריגשת אותי

[עדינה_ניפו*]

יש עוד כמה דברים שאני רוצה לספר אבל אני מרגישה שישבתי כבר יום שלם כאן מול המחשבואני נמסה...
אני חייבת הפסקה.
התינוקת ישנה כבר שעות והציצים שלי גדושים בצורה איומה, אולי אנסה להעיר אותה כבר ממש כואב לי (זה לא קרה עד עכשיו)
אולי היא מחכה שאסיים את הסיפור!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

וואי וואי וואי.
באמת באמת מרגש והשוס הסופי עם אמא שלך.
ממש אגדה.
כיף לכם. שוב , המון מזל טוב. הקטנה שלכם בידיים טובות. זה נהדר בת. יהיה עם מי לנהל שיחות מטבח.

[אום_שלום*]

מרגש ומעורר השראה @}

[קן_לציפור*]

מרגש ומעורר השראה
מזל טוב לכולכם!

[אסנת_ש*]

מדהים! מדהים עדינה.
איך הכל בדיוק מושלם. תמיד.
תודה שחלקת איתנו את סיפור הלידה שלך. ממש כיף לקרא.
וגם ממש החזרת אותי אחורה ללידה ללא מיילדת שלי. _{ולראשונה מזה כמעט שנתיים מהלידה, שמבחינתי סגרתי את הבאסטה, וגם לא היה לי קמצוץ של חשק. יש לי חשק בעקבות הסיפור שלך לעשות את זה שוב}

[משפחת_אושר*]

איזה סיפור מדהים. ממש מעורר השראה. אני צפויה ללדת בן שלישי בחודש הקרוב והסיפור הזה עוזר לי מאוד להחזיר כוחות ואמונה שאני יכולה, שאני יודעת.
אני יולדת בבית עם ליווי, למרות שבכל הדמיונות שלי אני לבד, אולי עם האיש, אבל ללא ליווי חיצוני. מעניין...
מזל טוב לכולכם

[עשב_השדה*]

ואוו ,זה לא רגיל בכלל,
זו באמת חוויה מושלמת כמה אהבה ואיזו תקשורת משפחתית,
באמת חוויה אלוהית, איזה מדהים
מזל טוב לכולכם
כנראה בגלל זה מיילדות מחליטות על מקצוע כזה,
הכי קרוב לאלוהים,סחטיין דוד! אתם מדהימים

[סלט_פירות*]

וואו איזה סיפור מאלף! שיעור ענק בסבלנות (דומה מאוד למה שקרה לי בשנה שעברה. התל"מ היה גם ה-5.5 והיא נולדה ב-19), ובתפקוד שלכם כזוג.
איפה היו הילדים באותו זמן?

זו באמת חוויה מושלמת כמה אהבה ואיזו תקשורת משפחתית

המון המון מזלטוב|בלון|(())

[מי_מה*]

סחטיין דוד! אתם מדהימים
באמת סיפור לידה מרגש וסיפור אהבה מרעיד נימים. בין איש ואשה בין הורים וילדים , אמהות ובנות. בורכתם. המשיכו להתברך.

[עדי*]

עדינה, יא מדהימה אחת ! מאוד מרגש לקרוא את סיפור הלידה שלך וגם לדוד מגיע כל הכבוד על מי שהוא ואייך שהוא היה בלידה, את ממש מעוררת השראה....!
מאחלת לכם שתחיו כמו שאתם יולדים (ונולדת)....

[אנונימי]

אני בעיקר ללא מילים
(אבל אנסה בכל זאת, כי אין מצב שלא יבואו כמה, אם לא יותר מדי:)
מלאת התפעמות, התרגשות, שמחה, התקנאות (אבל ללא שום חשק לחוות בעצמי. גם אני סגרתי את הבאסטה ), הודיה, קצת דמעות
הקלה על שרק עכשיו גיליתי את הדף, ויכולתי לקרוא את כולו בבת אחת
הקלה ותודה על שלמרות שכבר פעמיים נרדמתי הלילה, התעוררתי שוב כדי להרדים שוב, וכבר באתי לבדוק ולחפש את הדף וגם למצוא אותו
עצב על שלא יכולה לחבק אותך ואותה ממש עכשיו ברגע זה וגם מחר ומחרתיים ובכלל
שמחה על דוד ועלייך ועל התהליך ועל השותפות המיוחדת והמרתקת, ועל המחוייבות ליחד הזה, המיוחד שיש לכם.
עצב על שלא יכולתי להשתתף פיזית במעגל, מהול בשמחה על שהיה כל כך עוצמתי ונכון ושמר עלייך ותמך בך כל הדרך.

אוהבת אותך בכל ליבי

[אשה_שמחה*]

וואו, איזה סיפור. כל כך מרגש, כל כך מעורר השראה. (בהחלט חסרות לי מילים לתאר את מה שאני מרגישה).
מתרגשת ושמחה בשבילכם מאוד

[אישה*]

תודה גדולה על הסיפור,
קראתי אתמול והוא ליווה אותי כל הלילה, במחשבות ובחלומות.
את מדהימה, אמיצה ואישה מעוררת השראה,
שתמשיכו לגדול יחד בהנאה ובעוצמה

[עינת_גל*]

גם אני מודה על הסיפור, גם אותי הוא מלווה כבר כמה ימים (המתח היה קשה...אבל הסיום ממש מדהים!).
את אכן מעוררת השראה ומאד מרגש לקרוא על האהבה והשותפות בינכם.
מזל טוב!

[טליה_טקאוקה*]

מקסים!!!
שמחה ומתרגשת!!
@} @}

[עדינה_ניפו*]

אני רוצה להגיד תודה ענקית לכולכן.
כל כך מרגשות אותי התגובות שלכן.
אני אפילו נמצאת קצת במבוכה.
אני מרגישה כל כך ברת מזל ומבורכת על שזכיתי בחוויה הזאת ויש בי צורך גדול מאד להודות לכל מי שעזר לי בדרך,
לכל אותן נשים שתמכו בי בדרך שלי ובאמת נתמכתי ונשענתי כל הזמן, בתקופות מסוימות בהריון הזה ממש באופן יומיומי.
לכל אותן נשים שכתבו ושיתפו בסיפורי הלידה שלהן שהיוו לי השראה גדולה כל כך וחיזקו את הביטחון שלי בעצמי ובגוף שלי.
לכל אותן נשים שעזרו לי להאמין בעצמי ובבורא העולם שעודדו אותי והאמינו בי ועזרו לי שוב ושוב לזהות את השדים שלי ולשחרר אותם.

יש כל כך הרבה שמות שהייתי רוצה למנות כאן אבל זה עושה לי הרגשה מצחיקה, כאילו אני באוסקר חחח....
אבל באמת חשוב לי להודות לכן כי בלעדיכן אני לא יודעת איך הדרך הזאת היתה נראית ואם היתה אפשרית בכלל,
נשמע קלישאתי, אני יודעת, אבל זאת האמת, לצערי אני לא יודעת לנסח בצורה פחות מלודרמטית (בכל זאת אמריקאית, מה לעשות)

[עדינה_ניפו*]

יש עוד כמה דברים שרציתי לספר בקשר ללידה.
אחד הוא שנקרעתי טוב טוב לכל האורך.
להוציא תינוק בשתי דחיפות החוצה זה כנראה לא הרעיון הכי חכם!
אני בטוחה שהייתי יכולה להתאפק קצת אבל כל כך התרגשתי...
(דוד אומר שתמיד יש מה ללמוד לפעם הבאה)

לא רציתי תפרים אז אני משתמשת בקלנדולה משחה ובגלובולים.
לא כואב לי בכלל אבל אני אשמח לדעת שזה יתאחה בסוף (אם יש למישהי עצות נוספות אשמח לשמוע)

[עדינה_ניפו*]

עוד דבר-
אחרי לידה ללא מיילדת צריך לראות רופא נשים תוך 24 שעות כדי להוכיח שאכן ילדתי את התינוקת הזאת ולקבל ממנו אישור בשביל ההרשמה במשרד הפנים.
דאגתי למצוא לפני הלידה רופא נחמד שהסכים לבוא לבדוק אותי לאחר הלידה (דבר שלא היה קל למצוא כאן באיזור הזה).
התקשרתי אליו בבקר למחרת הלידה אבל הוא היה בדיוק בדרך לשדה התעופה...
ניסיתי למצוא מישהו אחר אך ללא הועיל.
בסוף נסעתי לקופ"ח בצהריים אבל הרופא נשים סרב לראות אותי.
אמר שאני חייבת ללכת לבית החולים והוא לא מוכן לתת לי שום אישור על כלום.
השעה כבר היתה 17:00 והיה לי ברור שאין ברירה.
בהתחלה זה הכניס אותי ללחץ אבל החלטנו שאחרי לידה כל כך מושלמת איך אפשר שלא להמשיך להאמין שהכל לטובה.

הגענו לבית החולים וביקשתי שאני והתינוקת ניבדק.
האחות הראשית שאלה מי חתך את חבל התבור, אמרתי בעלי והיא מיד אמרה - "את התינוקת לפגיה לקבל אנטיביוטיקה..."
"סליחה" אמרתי "למה?!!"
"כי זה לא סטרילי" היא אמרה
"טוב, קודם כל לא הסתכלת בכלל, אין לך מושג מה עשינו, אבל לא חשוב, עזבי את התינוקת אני לא רוצה שהיא תיבדק כאן, רק אותי בבקשה"

חוץ מההתחלה הזאת לא היו שום עניינים.
כולם היו נחמדים מאד, התפעלו בעיקר, אמרו שאף פעם לא שמעו על דבר כזה, אישה שבוחרת ללדת בעצמה.
לקח שלוש שעות שם רק בגלל שהם לא ידעו מה לעשות איתנו, אבל הכל עבר בקלות.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אי, אין עוד פרטים מבית החולים?
אילו בדיקות עברת, רפליקות מעניינות, על אילו טפסים הייתם צריכים לחתום, לא יודעת -
אמרת שאת לא יודעת לקצר - הקהל מוחה >:)

[עדינה_ניפו*]

נקודות, אני לא יכולה ברגע זה לפרט אבל מבטיחה אחר כך.
אגב, איך עושים את הפרצוף הזה? אני רק יודעת לעשות דברים שנמצאים בדף הבעות בצ'יק צ'ק

[יהודית_שפמן*]

עדינה יקרה ויקירה
מזל טוב להולדת הבת סיפור מקסים מלא עוצמה עם המון התכוונות והאמנה בעוצמה הפנימית שלך. מאחלת לך מכאן המשך מלא שמחה עם המון עצמה תובנות פתיחות קבלה.
יהודית שפמן

[סיגל_ב*]

עדינה,
איזה סיפור מופלא!
המילים שלי יהיו חיוורות לנוכח עוצמת הסיפור אז אסתפק במזל טוב גדול!

[מרפסת_ולימונדה*]

איזה סיפור מופלא!

ולגבי הקרעים - זה יתאחה בסוף

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

מה זאת אומרת? הפרצוף הזה לגמרי מצ'יק צ'ק ובואי אני אגלה לך סוד:
את רוב ההבעות אני עושה בקופי פייסט (בלי להשתמש בסימנים).

[סגו_לה*]

תודה ששיתפת אותנו בסיפור המדהים הזה,
איזו אמונה,
כמה עוצמות היו בך ובאישך.
המון ברכות לשינוי במשפחה.
נהדרת את !@}

[אפרת_נ_היא_עדיין_מתעגלת*]

תודה!
מדהים!
מרגש!
מזל טוב!!!!!!!
(כבר דיברנו על זה ש- ללדת זה כיף !)
(-:

[טליה_טקאוקה*]

להוציא תינוק בשתי דחיפות החוצה זה כנראה לא הרעיון הכי חכם!
לא בטוחה שזה קשור. אני דחפתי רק פעמיים ולא נקרעתי.
ואיך אמא שלך ידעה איך לעזור לך עם השליה? (אני יודעת שהיא ילדה הרבה אבל עדיין זה נראה לי מדהים!!!)
ולגבי מה שהמיילדת אמרה שאם השליה לא יוצאת תוך שעה צריך לפנות לביהח-אני לא יודעת אם זה נכון....אני שמעתי שאפשר לחכות הרבה זמן...(אני יודעת שבבתי חולים אומרים שהשליה צריכה לצאת מהר אבל לא בטוחה שזה נכון....)
מדהים הקשר בינך לאחותך ולאמא שלך איך הן היו שותפות איתך בלידה...

אמא שלך נשארה איתך לעזור לך אחרי הלידה? יש לך עזרה? את נחה??

[מתעתדת_ללדת*]

מדהים הסיפור שלך {@
לוקחת ממך השראה להיות בלידה ולא למדוד אותה:

חשבתי שאם היתה כאן מיילדת היא היתה יכולה לבדוק לי פתיחה ולהגיד לי אם אני כבר לקראת הסוף אבל באותה נשימה גם אמרתי לעצמי שהיא יכולה להגיד לי שאני בפתיחה קטנה ואז הייתי מרגישה יאוש

מפנימה היטב את אי הצורך באישור חיצוני לתהליך שממילא כולו פנימי.

וסחתיין על סגירת המעגל עם אמך.
דווקא בלידת בת.

מהמם.

תבורכנה כולכן

[יער_נורווגי*]

מדהים. מדהים. יש לי מלא עבודה ובמקום זה הייתי חייבת לבדוק אם סיימת לכתוב את הסיפור... כתבת הרבה דברים שיכולים לשמש אותי בהריון הבא (פעם, אני מקווה). איזו חוויה מדהימה.

[חלוקית_נחל*]

איזה סיפור מרגש. תודה על השיתוף. מעורר השראה לחיי היומיום בכלל. אשרייך ואשרי משפחתך. מזל טוב ענקי לכולכם @}

[פרח_הלימון*]

סיפור לידה מושלם
איזה מרגש..
תודה ששיתפת
@}

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

איזה סיפור מרגש. תודה על השיתוף. מעורר השראה לחיי היומיום בכלל
ואיזה יופי של עבודת צירים! ממש עושה חשק ללדת

עיתוי מושלם עם השיליה ואמא שלך...

הרבה נחת ובריאות לכם @}

[גילית_ט*]

סיפור מדהים,
ממש עושה חשק ללדת
מעניין איך אמא שלך ידעה להוציא את השלייה...

[פלונית*]

מזל טוב, עדינה!
איך קוראים לה? אם מותר לשאול.
אוהבת
קטורה

[ריחות_של_יסמין*]

תודה גדולה לך@}
לידה מופלאה!
סיפור מרגש מאד!
...בהחלט עושה חשק לעוד!
(אני חודשיים אחרי שלי...)

[עדינה_ניפו*]

להוציא תינוק בשתי דחיפות החוצה זה כנראה לא הרעיון הכי חכם!

לא בטוחה שזה קשור. אני דחפתי רק פעמיים ולא נקרעתי.
יופי, זה משמח אותי לשמוע. מעניין אם זה קשור לתנוחה. באיזו תנוחה היית טליה?
בכל מקרה נראה שהקרע אכן מתאחה יפה.

אי, אין עוד פרטים מבית החולים?
טוב, אז קודם כל אחד הדברים שהכי עניינו שם את כל המיילדות היה חיתוך חבל התבור כאילו שזאת המלאכה הכי מסובכת שיש בלידה!
כל אחת נכנסה בתורה לראות. אחת מהן אומרת לי "היא לא נולדה אתמול, היא נולדה כבר לפני כמה ימים, תראי זה כבר התייבש"
"אני די בטוחה שהיא נולדה אתמול" אמרתי לה!

בקשר לבדיקה שלי, אמרתי לרופא שאני רוצה רק בדיקה חיצונית אז הוא עשה לי אולטרסאונד (שאל אותי אם אני רוצה והסכמתי כי נאמר לי שבשביל הרישום במשרד הפנים הכי טוב לבוא עם צילומי אולטרסאונד). הוא בדק את הקרע ושאל אם אני בטוחה שאני לא רוצה שיתפור אותי ועניתי שלא.
זאת היתה כל הבדיקה, פחות מחמש דקות.
לא היינו צריכים לחתום על שום תפסים אבל בזמן שחיכיתי שהוא ימלא את הניירת יצאה איזו יולדת מהשירותים ואמרה שנפל הבלון, כולם הריעו בשמחה והרופא אמר שעכשיו אפשר להתחיל עם האוקסיטוצין... ואז הסתכל עלי "המילים האילו זרות לך לחלוטין, אה?" "דווקא לא אבל אני לא במיוחד אוהבת אותן" עניתי.
"ממש נפלת לנו כאן מהאמזונס" הוא אומר לי "מהג'ונגל"!!
"אוי את צריכה לראות איזה סרט שראיתי אתמול בערב, סרט על שבט המאיה, את מכירה את המאיה?" "כן" אמרתי "את חייבת לראות" "זה על לידה?" שאלתי "לא, אבל זה ממש מענייין."

[אפרת_נ_היא_עדיין_מתעגלת*]

"אוי את צריכה לראות איזה סרט שראיתי אתמול בערב, סרט על שבט המאיה, את מכירה את המאיה?" "כן" אמרתי "את חייבת לראות" "זה על לידה?" שאלתי "לא, אבל זה ממש מענייין."
D-:

[פרח_הלימון*]

"ממש נפלת לנו כאן מהאמזונס" הוא אומר לי "מהג'ונגל"!!
איזה אידיוט

[יער_ה*]

ממש נפלת לנו כאן מהאמזונס" הוא אומר לי "מהג'ונגל
חבל שהוא חושב ככה..

עדינה, איזה סיפור מדהים ומעורר השראה!! תודה על השיתוף שלך. מאחלת לכם הרבה אושר ובריאות @}

[מתעתדת_ללדת*]

_"ממש נפלת לנו כאן מהאמזונס" הוא אומר לי "מהג'ונגל"!!
איזה אידיוט_

למה ככה?


דווקא דיבר בהגיון!
אם תרבות משמעותה "בצער תלדי בנים בקיסרי אלקטיבי" אני בעד ללדת כמו בהמה. מוווווווווווווווו!!!!!! פלאק...

[פרח_הלימון*]

זה הזכיר לי פה סיפור על מישהי מבאופן שהרופא שלה קרא לה "שרוטה" כי הגישה שלה שונה והיא לא עשתה את כל הבדיקןת הנדרשות להריון.עד מתי ההתנשאות המיותרת הזאת ?
(וגם אני מעדיפה ללדת באמזונס)

[טרה_רוסה*]

איזה סיפור מקסים

[ניצן_אמ*]

"ממש נפלת לנו כאן מהאמזונס" הוא אומר לי "מהג'ונגל"!!
מחמאה דווקא

מזל טוב
@}

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

"אני די בטוחה שהיא נולדה אתמול" אמרתי לה!
D-:

אני דווקא חושבת שהרופא היה נחמד. אותי זה לא היה מעליב. זה ברור שהוא בא מעולמו הצר ואותי זה לא מעליב לבוא מהג'ונגל. אני מבינה מאיפה יצאו פה התגובות עליו, רק רציתי לשתף- שיש נשים כמוני שדווקא מזה לא היו נעלבות.

כל הסיפור בית חולים שהבאת פה, נשמע כמו חבורת ילדים שעומדת סביבך מתפלאת ממשהו ראשוני שהיא רואה..

תודה עדינה על המשך הסיפור בבית החולים, הוא היה מסקרן ומשעשע.
מה שלום הקטנה? ומה שלומך?

[לבנה_במילואה*]

מדהים!!!!! מדהים!!!! מדהים!!!!

@}

[Manty_T*]

WOW, I just love your story!!!
It truly is inspirational..
I too know that the placenta needs no help nor time limits. My placentas came out an hour and more after birth and I have read of women birthing their placentas hours and even days later..
All these women birthed unassisted, of course

I was sorry you had to go to the hospital later, but by the sounds of it, you made it a positive experience too.

As for the cutting of the cord comment.. it is always the first thing I am asked too

Happy mothering

[עדינה_ניפו*]

כן, בעניין השיליה באמת לא הרגשתי שיש בעיה.
עוד לא היו לי צירים, הרגשתי נפלא. ישבתי הנקתי את הקטנה... אבל בגלל ההוראה המפורשת של המיילדת כן התחלנו להרגיש קצת לחץ סביב העניין.
מה שמאד ברור לי באופן כללי מהחויה הזאת היא שממש ממש אפשר לסמוך על האינטואיציה שלנו אם אנחנו רק מוכנות ומרגישות את הזכות להיות קשובות לעצמינו בכל רגע.

ואגב לגבי בית החולים, הרופא הזה ממש לא עיצבן אותי, כל הסיטואציה היתה משעשעת למדי ולקחנו את השהייה שם ברוח טובה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

@} יפה.
מה שלמוכם? מקווה שאתם נהנים.
טוב לשמוע ממך ו"לראותך" פה. איך עברה ה"חופשה" מבאופן?

[חוט_השני*]

סוף סוף הגעתי לקרוא את הסיפור
ואווווו איזו לידה מדהימה{@
את ממש מעוררת השראה{@
מזל טוב{@

[אוד_ליה*]

"ממש נפלת לנו כאן מהאמזונס" הוא אומר לי "מהג'ונגל"!!
אני בטוחה שהוא אמר את זה במין התפעלות כזו, נכון?

כיף לשמוע (לקרוא) עוד ועוד פרטים...

"היא לא נולדה אתמול, היא נולדה כבר לפני כמה ימים, תראי זה כבר התייבש"
כאילו שהיא ראתה אי פעם חבל טבור שלא נותק אחרי חצי דקה (במקרה הטוב P-:)

<מחכה להודעה בדף הבית מתי אפשר לבקר >

[עדינה_ניפו*]

הזכות להיות קשובות לעצמינו
רציתי להרחיב קצת בעניין הזה.
כבר סיפרתי שבמשך כל ההריון חזרה וניקרה בי המחשבה שמי אני שאחשוב שאני יכולה לעשות את הדבר הזה ללא עזרה מקצועית?
הרגשתי חצופה ודאגתי כל הזמן שאענש על זה.
אפילו אחרי שבועיים כשרופא הילדים הגיע אלינו לביקור בית לעשות בדיקה לקטנה שוב צפה אותה המחשבה במוחי שהנה עכשיו יתגלה שמשהו בודאי לא בסדר איתה, שהנה אקבל את העונש סוף סוף על המעשה ה"נועז" ו"החצוף" שלי.

יכול להיות שעניין ה"עונש" זאת סריטה אישית שלי אבל אני בטוחה שרובינו לא מאמינות למה שהגוף שלנו מדבר אלינו רב הזמן.
אני חזרתי ושאלתי את עצמי שוב ושוב לאורך ההריון עד היום האחרון להריון האם הכל בסדר וכל פעם קיבלתי תשובה ברורה שכן אבל היה לי קשה מאד להאמין לתשובה הזאת, לקול ששמעתי מתוכי.
כל פעם מחדש הייתי צריכה לקבל אישור מבחוץ (רופא, מיילדת, חברה...).
אני לא שופטת את עצמי על זה בכלל רק רושמת לעצמי הערה בצד שנדמה לי אחרי הלידה הזאת שאני יכולה להתחיל להיות יותר קשובה לעצמי.
ושיש לי את הזכות להיות זאת ששואלת את השאלה וזאת שעונה לעצמי (אם אני רוצה).
מאיפה בא לי הפחד הגדול הזה שלקחת אחריות על עצמי והבחירות שלי - כאשר הן הולכות נגד הזרם - זה דבר נוראי כל כך?
אני - שבעצמי נולדתי בבית, ההורים שלי מארה"ב מדור ההיפים שבעצמם עשו בחירות רדיקליות... מסתבר, בכל זאת מפחדת פחד מאד בסיסי מהליכה בדרך שהיא לא תואמת את הממסד.

ראיתי היום סרט לידה בים בקישור שיש בדף תיעוד מדהים של לידת בית .
מאד ממליצה.
אני מאד אוהבת את הדברים שהאישה היולדת אומרת שם.

[עדינה_ניפו*]

מה שלמוכם? מקווה שאתם נהנים.
נהנים מאד! תודה נקודות.
יחד עם זאת, כמו כל ההתחלות, זה לא קל.
הבכי הזה של הקטנטנים האילו, הבכי שמכניס את כל הבית למתח...!!!
והאחים הגדולים שצריכים להסתדר כל כך הרבה בעצמם שמתרגלים למצב החדש, הרבה פחות אמא... לא קל.
אני מתחילה לקלוט כמה אני והם רגילים שאני עושה בשבילם כמעט הכל ועכשיו אני מגלה שהייתי יכולה לתת להם לעשות הרבה יותר בעצמם עד היום, הם מסוגלים להיות כל כך עצמאיים רק לרב אני לא נותנת להם את ההזדמנות.
>אתמול שני הגדולים פתחו לי סתימה בכיור של המקלחת!!!!!!!!!!!< מגניב לא?!



טוב לשמוע ממך ו"לראותך" פה. איך עברה ה"חופשה" מבאופן?
"החופשה" עברה בטוב אבל בהחלט חסרה לי בלילות (כמו עכשיו) שהייתי ערה עם הקטנה שעות ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי!

וחוץ מזה התגעגעתי אליכן!!!!!!!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

[עינת_גל*]

יכול להיות שעניין ה"עונש" זאת סריטה אישית שלי
אני דווקא מאד מזדהה. מרגישה ככה לגבי הרצון ללדת בלידת בית (עם מיילדת).
שוב תודה שאת כותבת את זה, זה מאפשר לי להסתכל על הפחדים שלי ועל הדעות ה"ממסדיות" שעדיין קשה לי להיפרד מהן.

[טליה_טקאוקה*]

[טאו_להורות*]

תודה!
ספור הלידה שלכם הוא שעור חובה למיילדות.

[אמא_ללי*]

מזל טוב!
הסיפור מדהים ומרגש, התהליך שעברת בדרך ללידה הזאת מעורר השראה.

[ארני_ש*]

הי עדינה
את מדהימה כרגיל , אני תמיד עוקבת אחרי הכתיבה שלך בשקט ,
איזה סיפור נפלא . איזו השראה .

תודה אישית ממש ממני , על כל מה שאת כותבת .

לגבי תחושת העונש -
אני חושבת שזה משהו שאנחנו נושאים מהילדות - עונש על אי ציות לסמכות ,ובאופן רחב יותר למוסכמות .
דבר ראשון כל אחד מהאיתנו כילד חווה בצורה קונקרטית עונשים על אי ציות .
(לצערי גם הילדים שלי חווים את זה כשכלים הקיצים ו הדי די לא עובד אני מענישה אותם על הצקות הדדיות)

במובן הרחב כל התפישה הנוצרית שעליה מושתתת התרבות המערבית עוסקת בעונש, שכר, הנאה וציות ,
זה כל כך עמוק ומחלחל בתרבות שלנו -

ובעצם -
אין שום שכר ועונש , גם לא סיבה ותוצאה , רק מיקריות .
צדיק וטוב לא ורשע וטוב לו וההפך .

וחוץ מזה הקשר בין ציות לצדיקות הוא במיקרה הטוב קשר הפוך .

ואת צדיקה גמורה מכל הבחינות ומגיע לך רק טוב ...למרות שזו לא ערובה לכלום . ...

כתבתי על זה כל כך הרבה , אני עסוקה בזה עכשיו כי
סבתא שלי בת 98
בצד השני של החיים כל הזמן שואלת למה זה מגיע לה , היא הייתה עובדת מסורה , כל כך הרבה שנים , ולא פגעה באף אחד...

[עדינה_ניפו*]

תודה ארני ולכולכן על כל התגובות.
יש לי עוד כמה מחשבות לגבי הלידה הזאת אבל לא ממש מוצאת את הזמן לכתוב.
מקווה שבקרוב אצליח להמשיך.

[מורן*]

תודה על השיתוף. החלק שבו ספרת על דוד ועל איך שהוא היה איתך הביא אותי לדמעות

[עדינה_ניפו*]

רק מעדכנת שהיינו אתמול במשרד הפנים בבאר שבע לרשום את הקטנה (שכבר לא כל כך קטנה (-:).
הלך חלק וקל.
המלצה - אנחנו הגענו ממש בסוף יום העבודה שלהם, היינו כמעט אחרונים (אמנם היינו צריכים לחכות בתור 160 אנשים!!! אבל התור עבר מהר, רק שעה חיכינו) והם תיקתקו את העיניים תוך 5 דקות.
נראה לי שבסוף היום הפקידים כבר מתים להגיע הביתה אז הם לא עושים עניינים.

[חגית_ל*]

אצטט את נקודות ורודות: ברור שיש פה סיפור מופלא מעבר ללידה מופלאה והרמוניה ביתית נדירה..

זכיתם בחווייה מופלאה!!!!
כל המסע שלך להתחברות עם היקום מופלא ומעורר השתאות וגם הרבה מחשבות לאיזה חויות ניתן להגיע אם רוצים ומחפשים איך להתחבר.
אין ספק שזכיתם להיות משפחה תומכת ומדהימה ומאחלת לכם כל הטוב שבעולם.
גם אני זכיתי מלידה ללידה להתחברות גדולה יותר ואני מודה להרבה על הזכות הזאת, אבל אצלכם זה ממש מדהים!!!

[אורים*]

שלום עדינה, סיפור הלידה שלך מעורר השראה, אני בתחילת הריון מתכוננת ללידת בית ללא ליווי ויש לי כמה שאלות אליך,
האם עברת הכנה ללידה ללא ליווי עם מיילדת שידעה שזאת הכוונה שלך? האם את ממליצה לעבור הכנה כזאת?
האם מיילדות באופן כללי יסכימו לעזור לי בהכנה כזאת?

[טדליק_נהנאנע*]

איזה סיפור נפלא.
ממש מעורר השראה ומעודד.

[עדינה_ניפו*]

מישהי פנתה אלי במייל היום לגבי הלידה שלי אז פתחתי את הדף ואני רואה עכשיו את ההודעות האחרונות שלא שמתי לב אליהן, סליחה.
אורים, אני אשמח לענות לך על השאלות אך לא כאן, מעדיפה במייל או בטלפון -
077-2030014
[email protected]

תודה

[אביבה*]

איזה יופי של סיפור לידה

[מוריה_הר*]

וואו אני ממש מתרגשת על סף דמעות. מעורר השראה. רוצה ללדת שוב כדי לישם

[עדינה_ניפו*]

כמה זמן לא פתחתי את הדף הזה! כבר עברו 4 שנים, לא יאמן.
מפחדת לקרוא שלא בטעות יעשה לי חשק ללדת שוב!

[אני_דולב*]

לפחות זה הקפיץ את הדף. תודה. {@{@