האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
עוד פלטפורמה אקהביציוניסטית מבית היוצר הפוסט מודרני שמדמה קשר ורגש ולמעשה מונעת אותם. והנה שנים אח"כ אפרת_נ* הרעיון של כתיבת בלוג, מתוך בדרך הביתה בלוג חיפוש
היה פרק מופלא.
טושו, הקלטתי כי גם אני לא החזקתי מעמד אך לצערי כבר מחקתי את ההקלטה אתמול .
סצינת בית הקברות היתה מופלאה ומאוד אופטימית בעיני. בלט לי שקלייר ידעה, כביכול, שליסה מתה עוד לפני ההודעה הרישמית שנייט קיבל וסיקרן אותי מה בעצם כל הסצינה הזאת היתה. חלום? הזייה? תיקשור כלשהו ??
ריקו- כל הכבוד. ממש שמחתי בשבילו
עוד לא הבנתי אם העונה החדשה מתחילה כבר בשבוע הבא או שמענים אותנו עוד קצת.
עוד משהו ששמתי לב.....
שכבעלה החדש של רות (שכחתי את שמו) נכנס לדבר עם נייט, כדי להתקרב אליו הוא שואל את נייט " מה אתם רואים?" (בוידאו) ונייט אומר לו "בייב", מישהו שם לב שהשחקן (בעלה של רות) הוא האיש מהסרט בייב ?? (הוא בעל החווה !).
מאד אהבתי את הקשר הזה.
הוא שואל את נייט " מה אתם רואים?" (בוידאו) ונייט אומר לו "בייב", מישהו שם לב שהשחקן (בעלה של רות) הוא האיש מהסרט בייב ??
נכון! לא שמתי לב תוך כדי צפייה, אבל עכשיו כשאת אומרת.... באמת נחמד!
יש! יש! איזה כיף לגלות את הדף הזה! גמני חשבתי שאני היחידה..... ותודה על המידע על תחילת העונה (בטח הייתי מגלה מתישהו באמצע העונה, אם לא הייתי פותחת את הדף...)
יום חמישי, 22:45, ערוץ 2, עונה רביעית.
לילה טוב, קבלי חיבוק אוהב מכל לבי, באחוות מי שלא באים להן למפגשים בחודשי הקיץ, ובאהבה בלי קשר. תודהההההה על ההודעה הזאת! לא הייתי יודעת בחיים. זאת אומרת עד שיעל היתה מודיעה.
סליחה סליחה סליחה. איזה פדיחות. שנתבע את עכבר העיר על האינפורמציה השגויה? בכל אופן, נראה לי שמדובר בשבוע הבא (אופטימית ללא תקנה).
ולא היה לי כוח לסרט ההוא. רואה (בחצי עין) את מרקש אקספרס ותוהה איך יהיה לטייל עם שתי ילדות במרוקו. נו טוב.
והרוסה - כן, כן כבר הבנתי מי את, אפילו לפני הרמזים וגעגועים..
הי כולן (אתן כאן, נכון?),
פיספסתי את העשר דקות הראשונות של הפרק האחרון. ראיתי מהקטע שנייט מנסה לחנך את בעל השכול שיושב מולו איך הוא צריך להתאבל על אשתו. אשמח להשלמות. תודה! @}
כתבה בשמת באחת בלילה...
כן, מה אני עושה ערה בשעה מטורפת כזאת?
זה כבר היום השני ברציפות. אני, שבדרך כלל במיטה בעשר ומשהו בלילה. בושה וחרפה.
אבל אני לא רואה טלביזיה... אני בבאופן...
אנחנו רואים מוקלט. בלבד
לא מצליחה לשריין זמן צפייה - למדתי שאין טעם לטרוח, להקליט ולעולם לא לצפות. אפילו סרטים מהספרייה אני לא תמיד מצליחה לראות במועד. אם יש זמן פנוי מול הטיוי, איכשהו הוא מתמסמס על תוכניות שמשודרות באותו זמן.
קבלו תקציר של הפרק האחרון, באנגלית )-: (לקוח מאתר HBO):
Several months have passed and though Nate's visible wounds have healed, his emotional ones are still raw. He slowly adjusts to life as a single parent as the rest of the family (and Arthur), adjusts to life with George and George's things, most tangibly in the form of his ornate Persian table that has displaced the old Formica kitchen table.
Claire is back in school, suffering through a gothic art lecture when she meets a new friend, Anita. They make plans to see Anita's beautiful, uninhibited friend Edie do a performance art "thing" at a nearby cafe. Claire is impressed by Edie's willingness to fail artistically and wishes she could get out of her own head and start creating again. Edie gives her the kick in the butt she needs, "What's the worst that can happen, some asshole will make fun of you?"
Keith interviews with a bodyguard firm. The interview goes well, even after Keith comes clean about wrongfully beating a domestic abuser when he was on the force, and then clumsily knocks over a cup of coffee on his way out. David and Keith are excited by the financial benefits that Keith's new job as "security specialist" to the stars offers them. They talk of buying a house and maybe having kids one day. However, Keith's first job transporting Cameron Diaz's "bling" is a little rocky. Keith finds it hard to keep up with the hip lingo and cool style of the more seasoned bodyguards and makes a conscious choice to keep his homosexuality under wraps.
Federico also makes a conscious decision to hide his on-going involvement with Sophia from Vanessa, though the exact nature of their relationship is a little unclear; Rico has been buying groceries and presents for Sophia and her young daughter but is quick to deflect any notion of sexual repayment. Still, he is distracted at home and Vanessa is beginning to notice. And when Sophia calls him at work and asks him to bring over dinner, Rico can't resist.
Brenda's life is getting back on track. She reveals she's studying to get her MSW to become a licensed therapist and things with Joe are going well. In fact, Joe is ready to take their relationship to the next level, but Brenda wants to wait at least 90 days before they have sex as part of a healthy recovery choice for her sexual addiction. Eventually, she gives in to his charms and they share a first amusingly awkward night together.
Meanwhile, Nate becomes irrationally angry toward the Christian mourner whose firm belief in God allows him to be at peace with the unknowable circumstances surrounding his wife's death. David confronts Nate about his unprofessional outburst. Then, to David's dismay and surprise, Nate quits the business. As if to punctuate that fact, the sewage system in the home suddenly goes awry, causing bloody pools to erupt from every drain. Luckily, the plumber manages to fix the problem and even gives a stressed-out David a parting gift blow-job, free of charge. When David casually mentions his encounter to Keith later, Keith is okay with it.
George is sensitive to the vaguely masked sarcasm and subtle eye rolls exhibited by the Fisher children whenever he's in their presence and tells Ruth he's afraid her family dislikes him. Ruth encourages him to be patient, that they will grow to love him. Just then, Nate enters with a recently delivered package for George containing a Tupperware container full of feces. And though the sender is unknown, Nate and Claire appear greatly amused by it.
תגידו, מה זה היה אתמול?! בדרך כלל כשיש דברים כאלה בטלוויזיה אני מכבה או בורחת לעיסוקים אחרים (כגון לראות מה חדש). אבל אתמול לא יכולתי לעזוב את דיויד שם לבד....
למרות שנראה שהתסריט רק הופך יותר ויותר ביזארי קומה ג' - ראי איך נבואתך התגשמה....
יעל
אני לגמרי מזדהה עם מה שכתבת
הרגשתי שזה היה פרק ביזארי במיוחד (אפילו יחסית למשפחת פישר) אבל ממש לא יכולתי להתנתק
היו רגעים שממש נשכתי שפתיים
רציתי לצעוק לו "דיויד, איך אתה לא רואה שהוא מסוכן?" (כן, כן אני יודעת שזאת טלויזיה והוא לא שומע אותי )
והסוף היה כל כך עצוב, במיוחד התמונה של דיויד ליד נידת המשטרה
תגידו, מה זה היה אתמול?!
בדיוק מה שאני רציתי לכתוב כאן, מילה במילה
התחיל כמו פרק רגיל, ופתאום...
מעניין מה יהיה בפרק הבא, חייב להיות המשך ישיר הפעם.
ואיך צדקתי שהקקי מהבן שלו?
חבל שאף אחד לא התערב איתי...
הדלקתי את הטלויזיה ב 23:07 בשאננות כי יש עוד 3 דקות...
ופתאום כבר הייתי בסצנת המטבח, כשרות משכנעת את נייט ללכת לקבוצת תמיכה.
מעצבנים הטלויזייה האלה.
הפסדתי הרבה?
איך זה התחיל?
תגידו, מה זה היה אתמול?!
יום חמישי, 8:00 בבוקר, היום עוברים דירה. מחפשת את המפתחות של האוטו. לא מוצאת. מרימה את העיניים. אין אוטו. מזיזה אותן הצידה. החלון פתוח. קדימה. אין שתי מכוניות. מעירה בצעקה את הזוגי. אין גם פלאפונים.
מודיעים למשטרה, לביטוח, מתארגנים עם מכוניות ופלאפון לבינתיים. המוביל צריך לבוא ב-12:00. ב:11:30 הכול מוכן. מתקשרים למוביל. אתה מגיע בזמן? כן. אני נוסעת לילדות. הזוגי מחכה למוביל.
עד 15:30, כל רבע שעה הוא מגיע. מגיע, שותה קפה. לוקח את הכסף. נוסע.
העובדים לא עובדים. המשאית קטנה ומצ'וקמקת. לא מורידים ציוד מהקומה העליונה. הזוגי מתעצבן וכך רוב הציוד נכנס למשאית. עדיין צריך להעביר חלק באוטו שלו, בשתי נגלות (למחרת בבוקר גילינו שחלק מהציוד הוחבא ונשאר בבית. נגלה שלישית). מגיעים רק לקראת שבע בערב לבית החדש.
מעבירים חלק מהציוד ששמרנו עבור קרוב משפחה. מגיעים אליו ומודיעים לו שאם הוא לא מוסיף עוד 150 ש"ח לא מורידים לו את הציוד. אני מתקשרת למוביל. הוא מנתק.
21:00. מותשים, זועמים ולא יודעת מה, בבית החדש. מתקשרת לאח שלי. שיקליט עמוק באדמה. לפחות זה. נתנחם בצרות של אחרים.
יום שישי בבוקר אני עושה פאולה. איכשהו הנפש והגוף מתחילים לחזור למקום.
יום שישי בערב, אח שלי הביא את הקלטת. סוף הלילה. הילדות ישנות. יושבים לראות עמוק באדמה. איך שמתחילים נכנס לבית (רובו עוד בארגזים) עקרב שחור מהסוג הקטלני. עוצרים את הקלטת. הזוגי הורג את העקרב. אני על סף התמוטטות.
ממשיכים. ואז הפרק הזה. סיוט. אין מילה אחרת. נוכלות, גנבה, הונאה, עורמה, איומים ואלימות, כל הדברים שנתקלנו בהם ביום הקודם (איך אומר דיוויד, יש לי יום רע היום..), מכווצים ליחידת זמן מסויטת אחת (טוב, +אקדח..אבל אצלנו הסכנה הופיעה בדמות עקרב). אלוהים אדירים, מה קורה כאן?!
לילה שני ללא שינה. כעסים, רגשי אשמה, פחדים, סיוטים. אני על סף חוסר תפקוד.
שבת. הילדות אצל סבא וסבתא. אנחנו מסדרים את הבית, שמתחיל לקבל צורה של בית, אם כי יש לו אופי של מערה. העניינים מתחילים לשקוע ולהירגע. אני מצליחה אפילו לישון.
מכאן אפשר רק לעלות.
זה נכון גם לגבי דיוויד, לא? אם לחזור לרגע לנושא הדף. בעיני הפרק הזה פשוט גאוני, כי כאילו נדרש איזשהו טלטול (אבוי, מה זה אומר עלינו?) בתוך כל ההתנהלות המפוהקת משהו של הפרקים האחרונים. וגם בגלל שאי אפשר היה להסיר ממנו את העיניים (ועוד בלי פרסומות) וגם בגלל ההרגשה העכורה הזאת שהוא משאיר. כלומר, שהוא מצליח להעביר את התחושה האיומה הזאת שיש לך כשקורים לך דברים כאלה.
<שלא תעזו לקחת את בוריס, הובלות אביבה, ושתספרו לכל חבריכם, עד שאני אגייס אנרגיות להשמיץ אותו ברחבי הרשת ושאר בני המשפחה ינקמו בו כל אחד בדרכו>
וגם בגלל שאי אפשר היה להסיר ממנו את העיניים (ועוד בלי פרסומות) וגם בגלל ההרגשה העכורה הזאת שהוא משאיר. כלומר, שהוא מצליח להעביר את התחושה האיומה הזאת שיש לך כשקורים לך דברים כאלה. ממש ככה.
ונראה מה יהיה היום (23:10 ערוץ 2).
עברו כבר 3 ימים... הזיכרון זה לא מה שהיה פעם...
דייויד משחק אותה קול, הוא לא סיפר את מה שבאמת קרה, רק לחבר שלו,
אבל את זה את בטח יודעת כי את הוידויים שלו כבר ראית.
ברנדה וחבר שלה מצאו בית - מתמסדים, והיא בלחץ מזה.
רות ובעלה הולכים למסיבה ושם היא שומעת מישהי שמספרת לחברתה איך הוא (ג'ורג' קוראים לו?) זרק אותה פעם בגועליות ורות נלחצת מזה. בכלל היא מתבאסת ממנו יותר ויותר.
נייט מאושר לעבוד בחנות החיות, מקום מלא שמחת חיים. ואפילו מתחילה איתו שם עלמה חמודה.
קלייר והחברים שלה לוקחים איזה זן של אקסטזי, ונכנסים לקטע הזוי של יצירה משותפת עם נגיעות של חרמנות באויר, אבל פתאום מזכירים לה לבוא למסיבה, ובגלל זה היא היתה כל כך מוזרה.
וזה שרות חשפה את קיומה של סופי בטח כבר ראית.
מצטערת שזה לא מפורט, הזמן שחלף וגם השעה...
לילה טוב.
ריקו - יש לו חברה - סופי.
ממה שהבנתי אין בינהם (איך כותבים את המילה הזאת?) סקס, הוא מארח לה חברה, עוזר עם הילדה, נותן כסף
היא תלותית כלפיו, לא נותנת לו לעזוב אותה
ולזוועתו הרבה היא אפילו הגיעה יום אחד לבקר אותו בעבודה.
לרות הוא אמר שהיא חברה של אישתו.
אז כשרות ראתה את אישתו, אמרה לה בתום לב שפגשה את סופי, החברה שלה
אישתו מאוד הופתעה לגלות שנהייתה לה חברה חדשה שהיא אפילו לא יודעת על קיומה.
אח"כ כשהיא ביררה את זה איתו, הוא אמר שזה מן מתן בסתר שהוא עושה, אבל את זה כבר ראית.
וואו איזה סדרה טובה! אכן! אחרי שבשניים-שלושה הפרקים האחרונים כבר החל שעמום קטנטן להתגנב....
לא נקלקל לכל אלה שטרם הספיקו לראות את הפרק של אתמול ולא נספר (בינתיים) מה היה....
אני רוצה להבין אם שומע הקולות מודה כאן בעצם שהוא לא צופה נאמן.
<מוטרדת>
ובקשר לחידה של יעל: היא שואלת את זה לדעתי בטון של "מי גאון של אמא? מי בא אל אמא? מי אמר לברנדה (סוףףףףף סוףףףףף אחרי שהוציא לנו ולה את הנשמה) לטס גט מריד וכו'..?
וגם, האם נשות האתר כבר מוכנות להודות שבילי הוא ממש, אבל ממש, חתיך מתוק?
<זוכרת ימים שזה לא היה פוליטיקלי קורקט להודות בזה>
הצופים הנאמנים יכולים רק לשער אם זה יעבוד...
אני אומרת יעבוד. די כבר. קצת נחת.
ואגב, האם סצינת הגיס פותרת את בעיית המשמורת סופית או מה?
ובקשר לחידה של יעל: היא שואלת את זה לדעתי בטון של "מי גאון של אמא? מי בא אל אמא? מי אמר לברנדה (סוףףףףף סוףףףףף אחרי שהוציא לנו ולה את הנשמה) לטס גט מריד וכו'..? אז ככה, החידה הופנתה אל צופים נאמנים ש טרם ראו את הפרק של השבוע. אבל במחשבה שניה, התכוונתי גם למה שאמרה המתמכרת.
_די כבר. קצת נחת.
הא! את לא בסדרה הנכונה.._ כאן אני מוכרחה, לצערי, להצטרף לדעתו של יוחנן...
בהתחלה זה לא היה לי ברור, הקשר בין הזוועה שהתרחשה למול עיניו לבין ההתמסרות המחודשת לברנדה.
חשבתי שזה המעבר מהטירוף, לסצנה הרגועה ביתית חמימה הזאת של שתיהן ביחד, קוראות ספר...
אבל עכשיו אני מבינה פתאום - הוא השתחרר!
הוא לא מרגיש יותר אשמה על הסבל של ליסה!
גם כי התברר שלא היתה טלית שכולה תכלת
וגם כי הסבל התמידי שלה נבע מעוד מקור של אהבה לא ממומשת.
והוא יצא לחופשי!
להקשיב למה שהוא באמת מרגיש
ולאהוב את מי שבאמת אהב לאורך כל הדרך.
לפי עכבר העיר, מיד בשבוע הבא, אבל כבר לא מתחייבת..
אכן
בפורום קשת של הסדרה כתוב:
"דיברתי עכשיו עם גילי משידורי קשת והיא אמרה לי כך: "אם אתם באמת רוצים
שזה יקרה כמה שיותר מהר תכתבו לתלונות הציבור".
אז אני פונה אליכם.
אוהבי התכנית. בואו נמלא את הפקס' שלהם בפניות להחזרת התכנית ללוח
השידורים - מיידית!
הפקס של קשת הוא: 03-7676007. מנהל התכנית הוא
גילי גרינברג.
קדימה. תתחילו לכתוב.
זה לא יכול להיות
ש"הטלוויזיה של ישראל" כפי שקשת אוהבים לקרוא לעצמם, תהיה מנותקת ממה שאנחנו
הצופים רוצים. תעזרו לי להשפיע. "
וגם:
"דברתי עכשיו עם המזכירה של קשת, והיא רמזה שאם אנחנו רוצים את עמוק
באדמה בחזרה, כדאי להציף אותם בטלפונים.
הטלפון שלהם
03-7676000
(במלחמה כמו במלחמה...) "
_הוא לא מרגיש יותר אשמה על הסבל של ליסה!
גם כי התברר שלא היתה טלית שכולה תכלת
וגם כי הסבל התמידי שלה נבע מעוד מקור של אהבה לא ממומשת._
ואני חשבתי שיותר מכל, כי לא היה לו קשר למותה, בשום צורה שהיא.
זה היה בגלל הגיס שלה, לא קשור אליו בכלל.
והוא כל הזמן האשים את עצמו במותה, שאולי זה היה איכשהו קשור לעובדה שהוא לא אהב אותה מספיק.
אוף, פספסתי את הפרק האחרון של העונה הרביעית
כל כך רציתי לראות אותו שוב ולהבין מה היה שם עם הגיס של ליסה...
אני לא ממש זוכרת. מישהו?
וגם -
מתי העונה ה 5?
מה קורה פה? נשארתי הגרופית היחידה בבאופן של הסדרה הזאת??????????
מה לעשות, אנחנו מעריצים נטולי כבלים. אבל מתכננים להשיג את הסדרה בספריות הוידיאו המובחרות.
סיימתי את כל הסדרה (הורדתי בטורנט בקלות), וסיימתי גם לעכל. וגם את הדף. למה אין דסקוס של העונה החמישית?! נורא נהניתי מההארות של שאר העונות.
מה, זה לא שודר בסוף בטלוויזיה? אז אסור להגיד מה היה? יאללה תתקינו טורנט ותורידו.
רק משהו אחד על קלייר - היא נהייתה מעצבנת מעונה לעונה בקופצנות רועדת עצבנית תזזיתית כזו. כאילו היא לקחה סם אחד יותר מדי שדפק לה את מערכת העצבים המרכזית, ומאז היא על סף פרקינסון.
אני ראיתי את כל העונות, זו פשוט סדרה מעולה. והפרק האחרון... אח, אח.
דווקא אהבתי את קלייר, זו אחת הדמויות שיותר "הרגשתי" את מה שעבר עליה (אולי כי אני יותר קרובה אליה בגיל ובתחומי עניין) ובעיני היא הייתה יותר קוהרנטית מדמויות אחרות.
וגעגועים..
good thinking 
