נזק לתינוקות בכירסום כלמיני

שמתי לב שאור מאוד, אבל מאוד אוהבת ניירות
עבים, דקים, לבנים, צבעוניים, מודפסים וחלקים
ניירות
כמובן שבגיל הזה (5 ח') "אוהבת" זה אומר להכניס לפה ולהפוך לעיסת נייר

אז מעבר לנזק שנגרם לי כי חומר קריאה לעוס ממש קשה לקריאה,
הם יש איזשהו נזק בכרסום דפים?
אני מתארת לי שהדיו מזיק. אבל עד כמה?
אפשר להחנק מניירות?

ומה עם אגוזי מלך שלמים?
האם יש נזק בליקוק שלהם?
אפשר להחנק מהם?

אני רוצה שהבית יהיה מגרש המשחקים הגדול שלה
אבל לא רוצה להיתפס לשאננות

גם זיו אוהב לכרסם ניירות. לא נראה לי שיש עם זה בעיה. כי הם לא ממש בולעים. וגם אם כן בולעים חתיכה קטנה לא נורא.
תסמכי עליה. זיו מחזיק כל מני דברים בפה שעות. ניירות כל מני דברים קטנים, גזר, זית. כשהואר בא לינוק הוא מוציא ואם זה נדבק ללשון (כמו נייר) והוא לא מצליח להוציא הוא מסמן שאני יוציא לו את זה. ראיתי עוד הרבה תנוקות שעושים את זה.
ללקק אגוזי מלך. מה רע בזה?
מה שאני עושה. אני נותנת לזיו לעשות מה שהוא רוצה. כמו שאת אומרת . הבית מגרש משחקים גדול. אבל אני תמיד שם מסתכלת עליו (גם בחצי עיין שאני עושה דברים אחרים)חוקר את העולם, בלי להפריע לו.

ליבי אוהבת מאוד ספרי טלפון וכמה ספרים על הנקה...
גם היא מסוגלת להסתובב עם איזה פרור של תפוח שעות, ולא מוכנה להוציא כשאני מבקשת, ורק כשהיא באה לינוק מוציאה ומפנה מהפה עם היד שלה. איזו גאוניות!
באמת בית הוא מקום עם כל כך הרבה גירויים, ואפשר בקלות להפוך אותו ל-בית בטוח לתינוקות ופעוטות... ואז אין סכנה. ליבי מסוגלת להעביר שעה שלמה במעבר מהבית, לחוץ, לשאר החדרים בלי לבקש את תשומת ליבי. אני אחריה/מעליה עוסקת בדברים שלי. בדרך כלל היא אוהבת לזחול אחרי החוצה כדי לראות מה אני עושה, נגיד קיפול כביסה ועד שהיא מגיעה, אני כבר סיימתי והיא צריכה לחזור. לפעמים היא נשארת תקועה מול מייבש הכביסה, שעות.

ניירות - הצעצוע הכי הכי שווה!
ולספרי הטלפונים הינוקא מזנק בזחילת קומנדו מהירה שאי אפשר להאמין.
אבל עד כה הוצאתי לו את הניירות מהפה.
לגבי פירור של תפוח - כן, לא מוכן להוציא כשאני מבקשת, ואם אני חושבת שהוא רוצה לינוק, הוא מנסה ללעוס בשיניים גם אותי!
אתם צריכים לראות איזה פרצוף קונדסי מתוק שובב וצוחק לי בפנים הוא עושה כשאני מבקשת לפתוח פה גדול כדי שייתן לי להוציא את מה שהוא נחנק עליו! והכי מצחיק אותו - כשבתי ואני פותחות לעומתו פה גדול, להדגמה. אז גם הוא פותח, אבל יותר קטן, ועיניו אומרות לנו:
"אני יודע שאת רק רוצה להוציא לי מהפה את הדבר הזה, אבל אני בעצם לא ממש רוצה שתוציאי, אז אני אפתח רק קצת, עד שאני אחליט אם ארשה לך להוציא לי או לא!" D-:
אז אתמול הוא אכל חסה כשרני הכין סלט. ולא הוצאתי אותה!

קודם נתתי לה את מוסף המאמרים של הארץ והיה פה שקט רבע שעה רצוף!
עכשיו יש לה כתמי דפוס על הבטן...

ועומר, ממש כמו סנאי, מלקט איצטרובלים ומיני אגוזים בחצר ומנסה לאכול אותם...

ניירות היה מזון בסיסי אצלה, עד ש... היא גילתה את החול

בעיניי זה גדול שהם מתנסים בכל מיני "טעמים". וכן, גם אצלנו היא תסתובב עם משהו בפה ימבה זמן. אני מגלה את זה כשהיא באה לינוק ואז היא מעין יונקת- נושכת כזה, כי קשה לה לינוק עם משהו בפה. לפעמים החלב עוזר לה "להחליק" את זה פנימה לתוך הסיסטם ואז יש סיכוי טוב שזה יופיע בקקי.
>ורד נזכרת איך פעם ראינו את פו הדוב בקקי של אומני<

אאוץ. פו הדוב לא כואב בדרך החוצה?

שליחה על ידי דנה* » 16 יולי 2003, 23:19

גם דרור אהב מאד ללעוס ניירות. באיזשהוא שלב אצל אחד ההומאופתים שבקרנו אצלו הוא אמר שזה חוסר במשהו (שכחתי מה), ולקח את זה בחשבון בתרופה ההומאופתית שנתן לו (שהיתה אמורה לטפל בעוד כמה דברים).
האמת שזה כבר ממש רחוק ממני, דרור כבר בן שנתיים וחצי, אבל היום זה נראה לי אולי מאד כיף ללעוס כל מה שבא אבל....ממש לא מועיל לגוף.
בניירות יש מלא דבקים וחומרים כימיים והדיו כמובן. פה כבר צריך להחליט עד כמה זה חשוב לכל אחד מידת החשיפה לרלרעלים בעולם לעומת מידת ההגנה מהם, וגם כמובן עד כמה אפשר לארגן את הבית אחרת.

זה היה פו הדוב בתמונה שכנראה הייתה (ניחושים...) על חבילת מגבונים של מישהו שביקרנו

>לורד יש ערימת חבילות מגבונים בכל מיני גדלים שכמעט אין להם שימוש<

זהירות עם ניירות עם דפוס, זה חומר רעיל, וגם צבעים למיניהם.

אז מה נשאר? לתת לה דפים לבנים לא מודפסים?
איפה הכיף?

בתי (בת שנה וארבע) אוכלת אדמה בכמויות, וזה קצת מדאיד אותי.
היא מוצאת גוש אדמה בגינה, מחזיקה אותו כמו עוגיה ופשוט אוכלת, לעיסות, בליעות והכל. אני מציעה לה אוכל אחר (ירק, פרי, לחם, בשר, עוגיה, מים, ביצה....) והיא מעדיפה את האדמה. קצת קשה לי לראות את זה (לפני רבע שעה הכנסתי אותה הביתה בוכה אחרי שלקחתי לה גוש אדמה מהיד

).
בדרך כלל אני נותנת לה להכניס לפה מה שהיא רוצה למעט מקרים נדירים מאוד (כגון זכוכיות או סיגריות), אבל אכילת האדמה בכמויות כאלו מדאיגה אותי. היא אוכלת הכל (בעיקר ירקות ובשר), אבל אדמה זה הפייבוריט.
אשמח לשמוע רעיונות לפתרון (או צפירות הרגעה). תודה!

אני בילדותי נהגתי לאכול כמויות אדירות של חול מארגז החול בגן. הייתי ממלאת קופסאות ואוכלת ואוכלת ואוכלת. ולא קרה לי כלום.
אין לי מושג מה זה אומר שהיא אוכלת אדמה ואם זה מסוכן או לא. רק רוצה לשתף בחויה שלי. והאמת לא זוכרת מתי זה עבר אבל מתי שהוא זה עבר.
אולי כשהלכתי לכיתה א' וכבר לא היה ארגז חול נגיש על בסיס יומיומי.

אפשר לשאול שאלה שתמיד עניינה אותי ולא היה לי את מי לשאול?
מה קורה אם הם אוכלים חול שכלב או חתול השתינו עליו בעבר?
מה קורה אם אוכלים את הקקי של עצמם? (אמא שלי טוענת שילדים עושים את זה אם משאירים אותם ללא חיתול)
או אוכלים קקי של כלב ? היה תינוק ששמרתי עליו שהיה זוחל במהירות מדהימה לקקי של כלבים ומאד נעלב כשהייתי לוקחת/ עוצרת/ מזיזה אותו משם ולא עזרו שום הסברים שלי - הוא רצה לחקור...

בתי (בת שנה וארבע) אוכלת אדמה בכמויות, וזה קצת מדאיד אותי.
יש באדמה המון מינרלים - אולי חסר לה משהו מבחינת ויטמנים וכו'?
לא נראה לי שיש לך מה לדאוג לגבי אכילת האדמה העצמה, זה בוודאי לא מזיק - נהפוך הוא - בטח מחשל ומחסן מפני כל מיני דברים.

מה קורה אם הם אוכלים חול שכלב או חתול השתינו עליו בעבר?
לא יודעת לגבי זה בדיוק, אבל הבן שלי לפעמים מציע אוכל לכלבה, הכלבה מלקקת את האוכל, ואז הוא מחליט שבעצם הוא רוצה לאכול את זה בעצמו!

גם אני מכירה מישהו שכאשר היה תינוק היה אוכל חול. היום יש לו מסעדת גורמה. (בחיי!)
אין לי מושג אם יש נזק בכרסום אדמה בכמויות גדולות, אבל כרסום בכמויות קטנות זה משהו שהמון תינוקות עושים.

שליחה על ידי שרונה* » 08 מאי 2005, 09:42

מה לגבי אכילת אדמה אצל ילד לא מחוסן (טטנוס)?

בתי לא מחוסנת. למיטב ידיעתי טטנוס לא עובר באדמה (רק אם נחתכים מברזל חלוד, אם אני לא טועה).

מה בדבר שעוות נר ופלסטלינה (לא רעילה)?

ליזה, לא בדיוק. טטנוס מת במגע עם חמצן, אבל יכול לחיות באדמה דחוסה מספיק שהחמצן לא מצליח לחדור פנימה. חוץ מזה הוא עלול להמצא בצואת סוסים, ואם במקרה יש צואת סוסים טריה באדמה, ובמקרה הילדה בדיוק נפצעת פצע עמוק (ככה שחלק ממנו לא בא במגע עם האויר) -- אז אפשר להתחיל לדאוג.
(אגב, זה משהו שבאמת קרה לי פעם -- נחתכתי מגדר תיל ליד מכלאת סוסים. בחיי.)

_אפשר לשאול שאלה שתמיד עניינה אותי ולא היה לי את מי לשאול?
מה קורה אם הם אוכלים חול שכלב או חתול השתינו עליו בעבר?
מה קורה אם אוכלים את הקקי של עצמם? (אמא שלי טוענת שילדים עושים את זה אם משאירים אותם ללא חיתול)
או אוכלים קקי של כלב ?_

מישהו יודע לענות לי או להפנות אותי לאן שצריך?

מה קורה אם הם אוכלים חול שכלב או חתול השתינו עליו בעבר?
כלום - לפחות לילדות שלי.
מה קורה אם אוכלים את הקקי של עצמם?
לא מנסיון אבל משמועות, מה שקורה זה שאמא נלחצת ועושה פרצוף ורצה למקלחת לנקות את הילד. ומעדכנת את כל החברות בחוויה.
או אוכלים קקי של כלב ?
אותו דבר כמו שתן של חתול. גם לשחק עם קקי יבש של כלב ואז להכניס ידיים לפה נחשב? כי הקטנה שלי עושה את זה לפחות פעם ביום.

אני אחדד את השאלה, אולי היא לא מספיק ברורה.
איזה נזקים יכולים להיגרם מהחשיפה להנ"ל?
מובן שבתור מטפלת אני לא יכולה לחשוף ילדים לדברים כאלה,
כי ההורים מבקשים שלא לשים אותו/אותה על החול וגם על דשא (תמיד עולה עניין הכלבים והחתולים)
ולמה לא להשאיר את הילד בלי חיתול.
אז מעניין אותי לדעת, כי את הילדים שלי אני ארצה לגדל בלי חיתול ועם דשא והרבה חול גם...

אמא לביאה -
תודה רבה !
(אנחנו און ליין...)

איזה כייף לבת שלך שהיא יכולה לחקור את הסביבה ככה.
עוד שאלות, מקווה שזה בסדר, בתך מחוסנת?

נראה לי הגיוני שהחופש ל"טעום" הכל זה מה שמחסן באופן טבעי !

באיזה מן הורים את נתקלת שלא רוצים שהילדים שלהם יהיו על הדשא / החול? הם לא יודעים כמה זה טוב לילד? אולי כדאי לך להסביר להם....
אני לא חושבת שאכילת הקקי של עצמם זה דבר רגיל אצל ילדים. אני נתקלתי רק במקרה אחד כזה, וגם הוא היה חד פעמי. (לא היה לו טעים)
והשארתי כבר הרבה ילדים בלי חיתול, כולל את הבנות שלי .
דווקא משחק בחול מאוד עוזר לגמילה מחיתולים בקטע של הקקי.

אמא לביאה יקרה,
לצערי רוב ההורים שעבדתי עם ילדיהם התנגדו לחול, לדשא ולעוד המון דברים שאוזן האתר הזו לא תוכל לסבול.
בהתחלה עוד ניסיתי להסביר את החשיבות של הגירוי התחושתי, החשיפה לכל מה שנמצא סביב והחשיבות של לטעום מכל הדברים האלו.
אח"כ התייאשתי, לא רק מלהסביר אלא גם מלהרגיע שלא אעשה זאת עם הילד שלהם... (אשים בחול, אתן לטעום מדשא)

לגבי האכילה של קקי, זה מה שאמא שלי אומרת שקורה אם משאירים ילד ללא חיתול.... היא בטח מתכוונת ללטעום. סביר להניח שזה באמת מה שקורה כשילד גדל עם חיתול ופעם ב-נותנים לו להיות בלי.
מתוך עניין איך משחק בחול תורם לגמילה מחיתולים?

הקריאה פה קצת הרגיעה אותי אבל בכל זאת שאלה- אמיתי בן חצי שנה וכל פעם שאנחנו הולכים לים העיסוק העיקרי שלו זה לאכול את החול. בהתחלה זה הצחיק אותי אבל אחר-כך כבר לא, ואני לא כל-כך מרשה לו לאכול, כך יוצא שאני כל הזמן מחזיקה אותו במקום שיהנה לו להסתובב. כמה פעמים ניסיתי לסמוך עליו שהוא יפסיק עצמאית אחרי כמה נסיונות- אבל זה לא קרה. תמיד למחרת החול יוצא בקקי. מה לעשות?

למה קשה לך עם זה שהוא אוכל חול?

לימור, אני לא חושבת שיש לך סיבה לדאה, הרי כמו שכתבת את -
תמיד למחרת החול יוצא בקקי

גילה- זה התינוק הראשון שלי, אני עוד לא כל-כך יודעת מה הוא יכול לעשות ולמה הוא מסוגל. חול הים בארצנו לא ממש נקי- יש בו נפט, צדפים (שגם כזה קטן מצאתי בקקי), קליפות גרעינים וכיוב' ולכן זה לא נעים לי שהוא אוכל את זה.

אם אכילת החול כל כך מפריעה, אל תתני לו לאכול, אני מאמינה שבסופו של יום אמא יודעת הכי טוב בעבור ילדיה, ואם נושא החול גורם לך לחששות ולדאגות, הרי שהוא פוגם בהנאתך מהבילוי בים עם הפצפון וזו סיבה מספיק טובה כדי לא לתת לו לאכול חול.
תנסי בפעם הבאה לפרוש לו שמיכה גדולה (זוגית) ולמקם אותו במרכזה עם משחקים שיעסיקו אותו וימנעו ממנו לפנות לחול

.

אומנם יש חסרונות לשימוש במוצץ, אבל אחד היתרונות המאוד חשובים מבחינתי הוא שבמצבי דחק הוא משמש קצת שסתום בדרך אל הפה. כלומר: אם אני לא שמה מוצץ לקטנציק בפה בגינה למשל, כל שניה הוא מכניס בדלי סיגריות וקקי של כלבים אל הפה וזה כבר מוגזם אפילו בשבילי שממש לא אסטניסטית. שלא לדבר על סתם זבל מסוכן שיכול לחנוק ולפגוע כמו פקקי פלסטיק, שברי זכוכית ואלוהים יודע מה עוד. לכן, אם אני אכן לא רוצה לשתק אותו לחלוטין ממשחקיו וכל הזמן להוציא מידיו ומפיו דברים אני חייבת שיהיה עם מוצץ.

החתול של חברה שלי הביא להם הביתה עכברים מתים שצד. הם מצאו את הבת משחקת איתם בבוקר בשלווה ובנחת.
אם לא היה לה מוצץ בפה...

חול ואדמה עלולים להכיל חומרי הדברה, מתכות כבדות (למשל, עופרת הפוגעת במוח) וחיידקים אנארוביים.
עופרת מזיקה גם בכמויות קטנות מאוד.
דשא עלול להכיל חומרי הדברה.
נייר מכיל דיוקסין, והדיו עלולה להכיל מתכות כבדות. נייר עובר טיפולים כימייים לא סימפתיים באופן כללי.
אני הייתי מספקת ברוגע תחליף הולם (אולי אוכל עם מירקם דומה, או צעצוע שנועד ללעיסה), ולא מהמרת בנושא הזה.

הילד שלי אכל את כל הנ"ל בלי שמץ של היסטריה מצידי. היום הוא אוטיסט. נבדקו אצלו כמויות גבוהות של מתכות כבדות - כולל עופרת. במקביל, נמצא בבדיקות שהוא נחשף לחומרי הדברה - גם חומרים שהשימוש בהם נאסר בשנות השבעים, הרבה לפני שהוא נולד. כך שלצערי, מה שקובע הוא לא התחושות של האם, אלא מה שהילד נחשף אליו בפועל.

האם ידוע לך בבירור שזה מה שגרם לאוטיזם?
מצטערת אם השאלה נשמעת כמו בורות, אבל אני באמת לא מבינה כל כך הרבה בנושא.
לבני יצא לאכול קצת חול, בעיקר כשהוא דבוק לידיים שלו והוא אוכל משהו אחר, ויצא לו גם ללעוס ניירות, וכל מניי חפצים אחרים לפני שיצאו לו השניים הראשונות, אבל קצב ההתפתחות שלו הוא מאוד מהיר, ולא נראה לי שמשהו הזיק לו.
האם זה יכול להיות עניין של כמויות? כלומר, כמו שמתואר למעלה, ילד שאוכל הרבה הרבה חול, מכניס גושים שלמים לפה, נמצא באמת בסכנה, לעומת ילד אחר שרק נותן טעימות מדיי פעם, שלא חשוף לשום סכנה?
(הדף הזה גם נראה לי בדיוק מתאים לדיון שפתחתי איתך בדף אחר שהיה פחות מתאים...)

ל נסיכת השום,

אני לא יודעת בבירור שזה מה שגרם לאוטיזם.

אני לא מתיימרת לדעת בדיוק מה ה-גורם וגם לא חושבת שיש דבר כזה. מעבר לכך, לדעתי אין טעם לחפש גורם אחד.

ראשית, כי זה נדון לכישלון מראש. כשהתחלתי לחפש מה גרם לאוטיזם גיליתי שיש הרבה מאוד גורמים אפשריים, וסביר להניח שהיה זה שילוב בין כמה מהם שגרם לבעיה או תרם לה (בתור התחלה, שילוב בין פרדיספוזיציה גנטית לסביבה).

שנית, כי בשלב זה נראה לי שזה לא יעזור לי למצוא כלים נוספים לטיפול. לילד שלי יש כפי הנראה בעיה בפינוי רעלים מהגוף, ובמסגרת הבעיה הזו אני מניחה שכל מה שהוא נחשף אליו - הזיק לו, וכל מה שהוא ייחשף אליו בעתיד - יזיק לו. אני מנסה לתמוך בתהליכים הטבעיים של הגוף שאינם פועלים כהלכה, גם כדי לצמצם את הנזק שכבר נגרם וגם כדי למנוע נזק נוסף. במקביל, אני מנסה לצמצם את *סף החשיפה" עד כמה שניתן. לצמצם ולא למנוע, כי למנוע לגמרי אי אפשר. הרי אנחנו לא חיים במעבדה, או בבועה, וטוב שכך.

אז לשאלתך, זה כנראה גם עניין של כמויות, וגם עניין של הרגישות הספציפית של כל ילד.

אז אני לא בעד להיכנס להיסטריה בכל פעם שהילד נחשף למשהו כזה, קודם כול כי זה לא ריאלי, ושנית כי זה יכול לשגע את כל הצדדים בלי להשיג תוצאות חיוביות המצדיקות זאת. הילדים הרי ימשיכו להכניס הכול לפה, ומדי פעם זה יהיה משהו שלא טוב להם. מצד שני, וזה מה שרציתי להעביר, לצערי גם שאננות מוחלטת אינה תמיד במקומה בעולם של היום. אני אישית לא נותנת יותר לילד לאכול הכול (וגם לילדי הבאים לא אתן), אלא כשזה משהו שעלול להזיק, מפסיקה אותו ומנסה לספק תחליף שמשביע את רצון שנינו.

כמו ילדים אחרים במעלה הדף, גם הבת שלי חובבת אדמה.
ההבדל היא שהירא גדולה - כמעט בת שבע - ובשבועות האחרונים התחילה לשחק באופן בפייתי באדמה, חול, עפר, וכל מה שיש. הבנתי ממנה שגם אוכלת את החול.
חוץ מהדאגה הכללית, אני לא מפחדת מנקיון או מחומרי הדברה כי זה אצלנו בחצר, אבל הבנתי שזה עלול להעיד על מחסור חמור במינרלים בגוף.
איזה מינרלים יכול להיות שחסרים לה?
חיפוש ברשת לא העלה דבר, חוץ מהפניה בגוגל ישירות לעמוד הזה... (קורה לי המון כשאניח כבר מחפשת מחוץ לבאופן..)

תתחילי מאבץ. הניסיון שלי היה שזה המינרל העיקרי שחסרונו גורם לפיקא.
אחר כך ברזל (תיסוף רק בהשגחה רפואית, ועדיף תזונה עשירה בברזל) ומגנזיום.

אני לא מפחדת מנקיון או מחומרי הדברה כי זה אצלנו בחצר
אף אחד מעולם לא השתמש בחומרי הדברה בחצר הזו? כי משך חייהם של חומרי הדברה נמדד בהרבה יותר מאשר כל תקופה שבה אתם איכלסתם את הבית. הרבה הרבה יותר.
(את כמובן יכולה להחליט עדיין לתת לה לאכול אדמה, רק כדאי שתהיי מיודעת).

שחסרונו גורם לפיקא.
ל-מה??

תתחילי מאבץ.
תודה תמי, היא עוברת המון בדיקות דם עכשיו, אבקש להוסיף גם את זה. ברזל התחלנו לפני שבוע, היתה לה, מסתבר, ירידה חדה והיא הגיעה ל-7! (לפני שנתיים בבדיקה האחרונה שערכנו היה לה 12 נורמלי)
אחפש באילו מזונות יש אבץ.
אוף.. לא פשוט. היא בטיפול שכולל תזונה אירוודית-סינית מיוחדת כרגע, והרבה דברים שנחשבים בריאים אסורים עליה כרגע.

אבץ יש בגרעיני דלעת, בטחינה משומשום מלא, ביצים, קטניות, דגנים מלאים (אני מניחה ששומשום נחשב דגן??) אגוזים (יש גם בכבד ובשר, אבל אני לא יודעת אם הקהל כאן אוהד את הנושא...)

פיקא- דחף בלתי נשלט לאכול דברים שלא נחשבים לאוכל- אבקת כביסה, ניירות, אדמה, מטבעות, כו'... (לאכול ולבלוע)
לגבי הפרשות של חיות-
הן הרבה פעמים מכילות ביצים של פרזיטים למיניהם (אמבות, תולעים, כו') ולא ממש כדאי לעודד אכילת חול שהיה שירותים של איזו חיה....
ד"א - גם שערות של חתולים וכלבים מועדים להיות נשאי פרזיטים או ביציהם....
לגבי ניירות- זה באמת לא בריא - מכיל חומרים מלבינים, והדיו מכיל מתכות רעילות
(אלא אם כן אנחנו מדברים על ספר מנייר ממוחזר עם דיו צמחי... וגם אז- לא כל הצמחים בעולם בריאים לנו)
ורק להבהיר- אני נותנת לילד שלי "ללעוס" אבנים, כפתורים, עלה של חסה, גרב, וכל מה שבא לו, ואני משתדלת רק לשים עין, וכמובן- גם הוא, לפני שהוא יונק הוא מוציא, או שמסמן לי שאעזור לו ואוציא את זה בשבילו....
אכילת חול (האמת שתלוי באיזה צבע האדמה- כי צבעה מושפע מתכולת המינרלים) אכן מצביעה על חסר במינרלים- חול ים בד"כ זה אבץ, חול אדום (טרה קוטה) בד"כ זה ברזל, זה באופן כללי (אולי באתרי גיאולוגיה יש מידע על סוגי עפר, וכמובן, בדיקות דם פשוטות יכולות לעזור גם כן .... ; ) )
רציתי להרחיב לנושא מטבעות- מכילות כמות מזוויעה של חיידקים, עד שאפילו אני (שלא לגמרי בטוחה שחולי בא מחיידקים) לא מרשה לשלושתם (4.5, 2.5 ו10 חוד') לשחק עם כסף בפה... :~\
הרבה בריאות

אצלנו נותנים להם אצות כשהם מתחילים לאכול נייר.
(ניצן אמ ממחש"א)

אצלנו נותנים להם אצות כשהם מתחילים לאכול נייר.
הממ........ איזה רעיון!!

אצלנו נותנים להם אצות כשהם מתחילים לאכול נייר
מאיזה גיל אפשר?

מהגיל שאפשר לאכול נייר...

(מתי שהם מתחילים)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי אכל אוכל של כלבים מה עושים האם יש לזה השפעה?

לא נורא
אוכל של כלבים לא יכרום להרעלה אצל פעוט
בן כמה הוא?

הבעיה היחידה שאוכל לכלבים עשה לילד שלי היא שהוא התחיל לרייר כמו סן ברנרד.
אבל גם זה עבר במהירות.

הבת שלי בת שנה וארבע אכלה קצת קקי של יונה..(נדמה לי, או ציפור..)זה מלחיץ?

מה שלומה?
נדמה לי שאפשר להיות רגועים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עושים במקרה שהילדה אכלה קצת אוכל של הכלב ?

כלום.
פעם אחת (ואפילו פעמיים) לא תזיק לה.
אם את לא רוצה שהיא תאכל מזה שוב - לשים את האוכל במקום שהיא לא תגיע אליו.

הי בנות מה קורה אם ביתי בת שנה וחודש נגסה בחתיכה די גדולה של פלסטלינה,לא רעילה...עשתה יציאה אחת אחרי אבל לא ראיתי את זה בצואה,תודה לענות זה יעזור להרגיע אותי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום האם יש נזק לתינוק באכילת נמלים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכד שלי אכל אוכל יבש של חתולים אבל נראה לי שלא בלע יש מה לדאוג או לעשות? חוץ מלהרחיק כמובן.

נראה לי, לשכוח שזה קרה. לא אסון גדול.
(אחי הגדול היה אוכל את דוגלי של הכלבה, מדי פעם)

האוכל של החתולה היה אחד המזונות הראשונים של הבת שלי. היא שרדה! היא כבר בת שלוש וחצי, ונגמלה מזמן ממזון של חתולים...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התינוקת שלי בת 10 חודשים, לא מחוסנת כלל, בגן השעשועחם לעסה במשך מספר דקות עצם של חיה כלשהי, שככל הנראה נלעסה ע"י כלב קודם לכן. עד כמה מזיק זה יכול להיות? קראתי שאפשר להידבק בכלבת דרך הריר של הכלב... מפוחדת!

תינוקת בת שנה ושלוש אכלה קקי טרי של יונה, כמובן שישר הוצאתי לה מהפה אבל אני מניחה שהיא בבלעה קצת. אני בהיסטריה..

אז לצאת מההיסטריה.
רוב הסיכויים שהיא תהיה לגמרי בסדר

אם היא תחלה, קחו אותה לרופא ותגידו לו מה קרה. פשוט מאוד.