מציצת אצבע

אנונימי

ראו גם:
מדור הנקה
מוצץ או אצבע
איך ומתי מפסיקים למצוץ אצבע

שליחה על ידי דנה* » 28 מאי 2002, 23:11

בתי בת החדשיים וחצי,יונקת מלא ולא לוקחת מוצץ (מבחירה שלנו עם התנגדות של "כל העולם") מתחילה למצוץ אצבע מה שקצת מטריד אותי.. אשמח לשמוע מנסינכם ודעתכם..

פשוט כל פעם שהיא מתחילה למצוץ משהו (אצבע, בגד, וכו') תתני לה לינוק.

גם אצלינו ככה!
שלנו בת ארבעה חודשים,ודי מהתחלה מוצצת בהתלהבות אצבע אחת או שתיים או את כל היד, והיא יונקת מלא והרבה .
אנחנו למודי נסיון מוצץ (בתנו בת הארבע עדין עם מוצץ ולא מראה סימני פרידה ממנו.ואני בטוחה שנועם היתה מאושרת לקבל מוצץ כמו אחותה הגדולה.במוקדם או במאוחר היא תתחיל לסחוב לה את המוצץ,זה ברור לגמרי,לפי המבטים שהיא כבר עכשיו לוטשת לשם.למישהו נסיון עם זה?ילד גדול עם בקבוקים ומוצצים וילד שני רק עם הנקה?(מישהו אמר לגאיה "עם המוצץ חושבים שאת התינוקת ונועם הגדולה",והיא לא הבינה מה הוא רוצה כי בעיניה נועם עדיין לא גדולה מספיק ולכן עדיין אין לה מוצץ.)

מה רע בזה שהיא מוצצת את האצבע שלה?
כנראה שיש לה צורך למצוץ, והיא לא רוצה שזה יהיה משולב באוכל.
אז היא מצאה לעצמה פתרון אלגנטי ועצמאי. לא?

שליחה על ידי דנה* » 29 מאי 2002, 09:06

ניסיתי עד עכשיו את עניין הציצי כל פעם שהכניסה אצבע וזה עובד חלקית אבל לפעמים אני קצת מרגישה שאני כופה עליה הנקה, כמו שחגית אמרה , כשהיא רק רוצה מציצה. הדאגה שלי היא גם שהיא תסתובב עם אצבע בפה כל הזמן (חסימה לפה, לרגשות, לדיבור, להתנסות..)וגם כמובן סוגיית השיניים.יש גם את הטענה - שאין לי נסיון איתה- שקשה הרבה יותר להגמל מזה מאשר ממוצץ.

אצבע, בניגוד למוצץ, כמעט לא מהווה חסימה להתנסויות ולדיבור (לרגשות יותר קשה לדעת...) - היא שם כל הזמן, ולכן אפשר להשתמש בה רק כשצריך, ואין בעיה להוציא אותה כשהיא מפריעה.
בתי מוצצת אצבע מגיל דומה, וגם היום (היא בת שלוש) אבל אני ממש לא רואה בזה חסרון (אחיה עם מוצץ וזה הרבה יותר מפריע). היא משתמשת בה בעיקר כשהיא עייפה או ב"ציפה" או בשינה. אני בטוחה שבבוא היום היא תגמל, גם בלי לחץ שלנו.
אני כן רואה יתרון באמצעי הרגעה עצמי שהתינוק מוצא לעצמו - בנוסף להרגעה אמהית - כי אנחנו לא כל הזמן זמינים, וככל שהם גדלים אנחנו זמינים פחות (באופן שמתאים לילדים), אבל לפעמים נדרשת הרגעה גם כשאמא לא שם... אי אפשר לכפות על תינוק למצוץ אצבע, אבל אני חושבת שגם לא כדאי למנוע. עובדה שאפילו עוברים (חלקם) מוצצים אצבע - למרות שכל צרכיהם מסופקים. זה לא תחליף אם, זו השלמה.

הבן שלי מצץ אצבע עד גיל 8 חודשים וזה עבר לו....
אני אישית מעדיפה אצבע על פני מוצץ. יש להם צורך טיבעי למצוץ ולתת ציצי זה נראה מוגזם ממספר נימוקים:

זה מתיש אותי כאם.
זה מגביר את התלות שלו בי.
יש הנקת יתר = גזים \ כאבי בטן \ הרגל לאכילת יתר גם כשלא רעבים.
זה הופך את ההנקה לגורם ש"סותם פיות" במקום לאפשר לו לבכות ( ראי ספר " התינוק יודע").

זה מאוד אישי. למי שההנקה לא מתישה אותה אלא מרגיעה אותה, ולמי שלמדה לעשות דברים אחרים תוך כדי הנקה, זה לא שיקול.
תינוקות תלויים באמהות שלהן, אפילו אם הם לא יונקים בכלל. זו לא בעיה שצריך לצמצם.
אין גזים מ"הנקת יתר". (מה זה?) יש גזים מחוסר איזון בין כמות החלב הקדמי לכמות החלב האחורי שמגיעה לתינוק. הפתרון פשוט - לא להחליף צדדים למשך כמה זמן (שהוא אישי לכל אם ותינוק).
הנקה לא יכולה "לסתום פה" של מי שרוצה לפתוח אותו. אי אפשר לדחוף פטמה אנושית בכוח (להבדיל מפטמה מלאכותית). (ולא הייתי ממליצה להסתמך על מה שכתוב בספר "התינוק יודע לבכות".)

שליחה על ידי דנה* » 01 יוני 2002, 17:29

בינתיים, מכיוון שאני רואה שלשלוט בזה אני לא יכולה.. וגם לא מרגישה לגמרי שלמה עם לשלוט בזה והאלטרנטיבה היא מוצץ (שאני לא רוצה) התחלתי להתבונן בזה ואני רואה שהיא משתמשת בזה מעט (אולי בינתיים) וזה מקור כח שלה.. ובמצבים כמו נסיעה באוטו, או מצב אחר כשממש אי אפשר לצעוד/לרקוד והנקה לא עוזרת זה מדהים שהיא יכולה לבחור בעצמה ולהתנחם מזה... אולי לפעמים קצת קשה לי - מודה - שהיא כאילו "לא צריכה" את העזרה שלי דווקא, אבל התחלתי לראות את הכח שלה בזה, אני רק דואגת לשיניים ואבא שלה שנזקק בעצמו ל"ברזלים" כשהיה צעיר ממש מבוהל מזה...

מסתבר שהצורך ליישור שיניים לא בהכרח קשור למציצת אצבע, ובכל אופן לא למציצת אצבע בשלוש -ארבע שנים הראשונות...
אני מסכימה עם זה שתינוקות תלויים באמם בלי קשר למציצת האצבע, אבל לא מבינה מה ההתנגדות לשיטת הרגעה עצמית שהתינוק מוצא לבד (לא נכפית עליו ולא נגרמת מחסר בהרגעה אמהית)? אני מסכימה שמרגע שהתינוק מצא את הפתרון הזה, אם אנחנו לא הופכים את המניעה שלו לפרוייקט ומשגיחים כל הזמן להחליף את האצבע בשד, אז זה לא ממש חשוב מה אנחנו חושבים... אני חושבת שב"פרוייקט" כזה, יש משהו די שתלטני, ומתנגד ל-החלטות של ילדים.... אפילו שהם רק תינוקות...

לימון ליים*

כרמית.
בניגוד לילדים, תינוקות לא יודעים עדיין לדבר והם מבטאים את רצונם בכל מיני צורות. לא תמיד זה בכי.
מציצה של אצבע נעשית כי היא זמינה. התינוק רוצה פיטמה ומביע את רצונו במציצת אצבע שהיא זמינה לו יותר מהשד.
אלא אם כן הוא נישא צמוד לאימו.

קטלתם אותי . לא נעים לי.

איילת חן. זה שיש אנשים שחושבים אחרת ממך לא אומר שהם חושבים שאת לא בסדר.
וגם אם כן...זה לימוד מצוין להאמין בעצמך ,כי תמיד יהיו כאלה שיחשבו שאם את לא כמוהם, אז את לא בסדר.
ואת לא תצליחי לרצות את כל העולם.

שליחה על ידי גילה* » 03 יוני 2002, 08:48

וספציפית לענין האצבע/ציצי -
אחרי פעם פעמיים שנותנים ציצי כשהילד לא רוצה לינוק, לומדים שזה מצב בו לא נותנים ציצי (זה הכל משחק ללא מילים בו לומדים לזהות את הסימנים. וזה קשה במיוחד כי הסימנים משתנים, הרצונות מתעדנים, וצריך ללמוד כל הזמן מחדש).
אבל להציע, כשעוד לא יודעים את זה, בגיל חודשים ספורים - לדעתי - בהחלט!

כרמית, התשובה (הראשונה) שלי התייחסה לתינוקת בת חודשיים וחצי מהשאלה המקורית. בגיל הזה נראה לי שדי בטוח שמציצה היא סימן לרצון לינוק, ואני יכולה לראות בעיני רוחי את הפה הנפתח רחב, הראש מוסט הצידה לכל מה שנוגע בלחי, היד שנמצאת במקרה בסביבה, והאינסטינקט לתפוס את הדבר הבולט הזה ולמצוץ אותו. אולי התמונה הזאת שגויה במקרה הזה, אבל נראה לי שבגיל הזה מציצה היא כמעט תמיד סימן שהתינוקת רוצה לינוק.

איילת, אני מתנצלת על הקטילה. התכוונתי להביא נקודת השקפה שונה, ואולי להוסיף עוד מידע (כמו לגבי הגזים) שחסר להרבה אמהות. אם זה מנחם אותך, הנקודה הראשונה שלך (שההנקה מתישה אותך ולכן את מעדיפה שהתינוק ימצוץ משהו אחר) היא מאוד לגיטימית בעיני (אם כי נראה לי שיש עוד דרכים להתמודד איתה).

והערה כללית: אני לא מנסה לשכנע פה מישהו למנוע אצבע מתינוק - אין לי מושג לגבי הנזק או התועלת של זה באופן כללי. התכוונתי להתייחס רק לנקודות והמקרים הספציפיים שהועלו כאן, והשארתי לאחרים (כרמית למשל) את ההתייחסות לתופעה באופן כללי.

איילת חן, אני מקווה שתישארי איתנו. מותר להביע דיעות וגם מותר ללמוד דברים חדשים (אני לומדת פה כל הזמן, ו"באופן טבעי" שינו לי המון דברים בחיים, כולל אמונות על חינוך ולידת בית ועוד).

מותר לאמא להיות מותשת ולחפש פתרונות, ולא לכל אחת מתאים לחלוץ שד כל הזמן.
מצד שני, יש הבדל נורא גדול בעיני בין הבחירה בפתרון לא אופטימלי למען שפיותה של האמא, לבין אמונה שהפתרון הזה הוא דווקא טוב, פשוט מתוך טעות.

בעניין האצבע: אני מסכימה עם יונת שיש הבדל גדול בגיל התינוק. בחודשים הראשונים זה ממש סימן שהתינוק רוצה לינוק, אבל שוב, צריך להכיר את התינוק.

כן, יש פעמים שהתינוקת תרצה לינוק כי כנראה כואב לה משהו בבטן, והיא מפרשת את זה כרעב (הכל חדש לה והיא צריכה ללמוד להבדיל בין התחושות. רעב היא תחושה נורא חדשה שמתחילה רק מהלידה), אבל בעצם אולי זו בועת אוויר, או אפילו באמת רעב - אבל גם בועת אוויר בקיבה, מעליו - ואז היא יונקת והחלב "יושב" לה על בועת האוויר והתוצאה: היא פולטת. או אולי משהו בחלב גרם לה לזה (שלי פלטה בגלל הבעיה שלה עם מוצרי החלב שאכלתי, וזה התברר רק בדיעבד). אז זו לא "הנקת יתר", אבל כמו שכתבו, אין ברירה, קשה לקרוא תינוקות קטנים מאוד, ואני לא חושבת שאנחנו צריכות לצפות מעצמנו להיות תמיד צודקות. אז היתה בועה, מי יכול היה לנחש מראש. אז היא פלטה. נו, עוד כביסה מצטרפת לחמש שמחכות על הרצפה...

ולגבי הנזק מאצבע וכל זה (גם בעלי ואני די "היסטריים" בעניין השיניים בגלל הנזקים שלנו והתרומה המאסיבית שלנו ושל כל בני משפחתנו לאורתודונטיה הישראלית) - נורא ממליצה על האתר של רופא השיניים http://www.brianpalmerdds.com

לדנה: כשאתן בנסיעה, ברור שטוב שהיא יכולה להרגיע את עצמה עם האצבע ולא לצרוח כל הדרך.
הייתי ממליצה לך להניק אותה קודם. (רק שלא תקיא לך באוטו ותאשימי אותי, ושוב כולם יזרקו עלי עגבניות רקובות)

אני מניקה מצד אחד בכל פעם, ואז, אחרי ההנקה, הצד הזה "ריק". ואם התינוקת שלי, (בת חמישה חודשים), רוצה להרגע על ציצי בלי לינוק (לקח קצת זמן ללמוד אותה, כמובן, אבל פשוט ניסיתי את שני הצדדים והיא בחרה), היא מקבלת את הציצ הריק.

נדמה לי שקראתי על האפשרות הזו בעלון של "באופן טבעי", כתבה- למון ליים (אם אני עוקבת נכון אחרי כל השינויים). אז- לנו זה עובד מצויין, מגיל פצפון, תודה למון ליים. ודנה- אולי זה יעזור?

שליחה על ידי דנה* » 07 יוני 2002, 21:44

בינתיים המצב "מחמיר" והאצבע בפה הרבה מאד... ציצי היא לא מוכנה לקחת בשום אופן אלא אם היא רעבה, זה מדהים אותי כי אחיה הגדול היה תמיד מוכן לקבל את הציצי כאוכל, נחמה, שעשוע ומרגוע והיא מלמדת אותי משהוא חדש.. היא גם נרדמת ברוב הפעמים עם האצבע ולא הציצי - למרות שאפילו ניסיתי "להדחף" שם היא פשוט מזיזה את הראש ודוחפת אגודל גאה (מעליב לא??). נורא מוזר לי שזה כ"כ קשה לי. הרי רוב האמהות שאני מכירה מוכנות לתת כמעט הכל כדי שהתינוק שלהן יירדם לבד... הרעיון של ציצי ריק (תודה מיכל) לא עובד,גם כי הם לא כ"כ מתרוקנים לי וגם כי היא אפילו לא מנסה להכניס אותו לפה.כנראה שבאמת זאת צומת אחת (ראשונה ובודאי לא אחרונה) שהיא תבחר משהוא ואני צריכה לכבד את זה.. וחוף מזה היא צחקה היום בקול בפעם הראשונה! איזו מתוקה!

דנה, המתוקה שלך מזכירה לי מישהי דומה. לאותה אמא היו 4 ילדים שלא ירדו מהשד, ופתאום חמישית שרוצה שד אך ורק בשביל לינוק, רוצה להירדם לבד ושיורידו אותה מהידיים, ואצבע למצוץ! גם היא, ממש כמוך, נדהמה ולקח לה קצת זמן לקלוט שככה הילדה, וגם היא כיבדה את זה אף על פי שדווקא היתה מעדיפה אחרת... אז תארי לך שיש עוד אמהות כמוך, לא כולן מוכנות לתת כמעט הכל כדי שהתינוק שלהן יירדם לבד...

אני חוזרת לדף הזה כדי לבלוע חזרה את מה שאמרתי: נראה לי שבגיל [חודשיים וחצי] מציצה היא כמעט תמיד סימן שהתינוקת רוצה לינוק.
אז עכשיו עם תינוק חדש אני לומדת דברים חדשים. התיאור של דנה ושל בשמת למעלה ממש קולע למה שהולך אצלנו עכשיו. הילד פשוט מעדיף את האצבע אם הוא לא ממש רעב, ולא משנה מה אני מציעה לו. עכשיו רק נשאר לי לנסות לעכל את זה...

הבת שלי מוצצת אצבע גם כן - ולקח לי הרבה זמן לעכל את זה. להפסיק לדחוף לה ציצי, להוציא לה את האצבע וכד'.. הילדונת אסרטיבית מאד ואמא נאלצה לקבל את זה כעובדה. כמובן שכל מי שניסה לדחוף אותנו למוצץ מצקצק בלשונו בחצי חיוך אבל.. עם הזמן אני לומדת שזה מנגנון מדהים ושחלק מהיותה אדם כזה שלו, נעים ובטוח, כנראה היא גם היכולת שלה להרגיע את עצמה במצבים מסויימים. יש בזה גם דברים נפלאים (וכאמור קופה לאורטודנט).

ואני קראתי אצל אלטה סולטר: סטטסטית, לא נמצאו בנים שמוצצים אצבע לאחר גיל 14עם זאת, רבים מוצאים דפוסי בלימה אחרים כמו כסיסת צפורניים.... מה עושים אז? או הרבה לפני גיל זה? אצלנו האצבע היתה מתמיד ואינני חושבת ששימשה כאובייקט בלימה בראשית חייו של בני, עכשיו כן. להזמין תור אצל השרינק??

לי נראה שמציצת אצבע ע"י הפעוטות היא נפלאה!!! אצלי היא מצליחה להרגיע את עצמה כך בקלי קלות, היא גם לומדת את היד שלה כך ואת היכולות שלה ומספקת את הצורך שלה למצוץ שאינו קשור באוכל.
אנחנו צריכות לברך על כך שילדינו הזעירים יודעים לספק את עצמם כ"כ מהר ולבד בלי עזרה שלנו על כל צעד ושעל. גם עם ציצי זמין מאד עדיין יש להם משהו משלהם וזה נשאר איתם הלאה. הרי אין מה לעשות כרגע העולם שלהם מאד אוראלי ועובדה שהם מנסים להכניס לפה כ"כ הרבה דברים אחרים כל הזמן.
אצבע זה נפלא בעיניי, אפילו 2 אצבעות, 3 או כמו שאבא שלי קרא פעם כשהוא נלחץ:"ורד!...בואי מהר...! היא דוחפת את כל היד לפה...!"

קשה לי לעקל את זה, אבל בת השניה שלי מוצצת אצבע!! היא התחילה עם זה בגיל
חודשיים. יש בקרים שאני קמה עם גודש והיא נמה לה עם אצבע בפה . זה מתסכל
אותי ,גורם לתחושה שהיא אולי רעבה ואני פספסתי את זה וכל התסביך של אמה
לא מספיק וכו'. האם זה היגיוני או סתם דמיון של אמה פולניה?(בתי עכשיו בת 4 חודשים(

אלונה - אני בדיעה שמציצת אצבע, שלא באה למלא חסר, היא דבר נפלא. יחד עם זאת, אני מאד מזדהה איתך. קורה שבני (בן חודשיים) רוצה למצוץ אבל נראה שהחלב ממש מפריע לו. הוא לא מצא עדיין את אצבעו (מלבד פעמים אקראיות. אני מקווה עדיין שימצא) ואני נותנת לו, בלב כבד, מוצץ.

אלונה, גם הבן שלי מצץ באופן נלהב. מתישהו זה עבר לו.

אלונה,
אחד מילדי גילה את אצבעו בגיל 5 חודשים בערך והתלהב מאוד - כמו מצעצוע חדש. לפעמים הפסיק לינוק כדי למצוץ אצבע, ופעם, בחיוך שובב, אפילו הציע לי את אצבעו! ההתלהבות נמשכה בערך חודש ונעלמה. מאז לא מצץ יותר.

תודה לכן. מבחינת הבת שלי למצוץ ציצי כמוצץ זה בעיה ,כי יש לי עודף חלב והיא
פולטת כמויות. מענין שהבת הגדולה שלי בהחלט הסתדרה עם כמות החלב ולא
פלטה בכלל וכל מציצה עשתה על ציצי. כך שכל פעם שראיתי תינוקות מוצצים אצבע
חשבתי שזה ממצוקה.
אמא של יונת גם אצלי יש רגעים שמצחיקים אותי. היא פתאום מכניסה אצבע ביחד עם הפטמה ,או קצת מוצצת פטמה , קצת אצבע ,כאילו בודקת מה מתאים לה כרגע.
> הורות עוזרת להפטר משיפוטיות <

אלונה, אם יש לך יותר מדי חלב, אני מציעה לך להניק רק מצד אחד במשך כמה שעות. כלומר במשך שלוש שעות להניק מספר פעמים רק בצד ימין, ואחר כך במשך שלוש שעות רק מצד שמאל. ייתכן שיהיה גודש בשעות אלה, אך הוא יחלוף.
ודבר שני, כאשר היא מתחילה למצוץ את אצבעה, הציעי לה יניקה!

אנהאטה אני עושה גם וגם. הנקה מצד אחד אני עושה כבר שבועיים ועדיין ענין לא הסתדר. ובקשר ללהציע ציצ במקום האצבע ,אז היא באלגנטיות מסרבת (די מצחיק איך היא עושה את זה, אבל אין לי זזמן לפרט).

אז איך אני מזהה שתינוקת שלי לא רוצה אצבע.
כשאני מקרבת ציצי היא סוגרת את הפה. או
כש----------------- היא מרימה את הראש או
כש---------------- היא פותחת פה כ"כ קטן שרק אגודל קטנטן שלה יכול להכנס בפתח וכו'.
ילדים מלמדים אותנו שיעורים.

גליתי שמציצת אגודל מושכת אליה הערות וביקורות מהסביבה לפחות כמו הערות לגבי מנשאי צד או הנקת ילדים וכו',
היום נכנסו למכולת אז המוכר אומר לליבי (1.5) אצבע בפה, פויה, ואלי הוא פונה: לא זה לא טוב, הבת שלי עד גיל 15 מצצה אצבע הייתי נכנס אליה לחדר בלילה ומוציא לה את האצבע מהפה, לא טוב זה לכל החיים כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה "זה לכל החיים", ובאמת בהתחלה זה הטריד אותי (ליבי מצאה את אגודלה בגיל כמה ימים) אבל עם הזמן למדתי למצא בזה יתרונות (כמו שציינתם את היתרונות כאן בדף).
היום הקטנה של יפעת א. ישנה לה בשלוה במנשא גב שאגודלה דחוף בתוך פיה, איזה מראה מתוק.
אז אני שמחה על הדף התומך במוצצי האצבע הקטנים ובאימותיהם, וכמו שיפעת אמרה בישחתנו הקטנה היום בנושא: "זה נהדר.. וזה רק שלה" (יפעת אז מוזמנת לצטט את עצמך במדויק.)

שליחה על ידי נועה* » 01 יוני 2003, 11:07

יונתן שלי בן חצי שנה. מוצץ אצבע בגאווה.
כשנולד לא נתנו לו מוצץ מרצוננו על אף התנגדות הסביבה. קיבל ציצי מתי שרק ביקש.
בערך בגיל חודש וחצי גיליתי, שהוא עושה מעין תנועות מציצה עם הלשון וחשבתי שהוא רוצה ציצי. ניסיתי, אך הוא סרב בתוקף. לא הבנתי והמשכתי לצפות אחרי ההתנהגות הזו (כמעט תמיד ניסיתי לתת לו לאכול). פתאום קראתי בספר "סודותיה של הלוחשת.." (יצא ממנו משהו טוב) שתינוקות עושים זאת כדי להרגיע את עצמם.
כעבור בערך שבוע ילדי הקט החל למצוץ אצבע עד היום. לפני כן כנראה לא הצליח להכניס אותה לפה.
כך הוא מוצץ כדי להרדם או כשרוחצים אותו באמבטיה.
דרך אגב, אני מצצתי עד גיל 12, וכמובן ניסו למנוע זאת ממני בכל דרך אפשרית. אולי בגלל זה אני לא מונעת את ממנו.
לגבי יישור שיניים - אני מכירה כ"כ הרבה אנשים שלא מצצו והיו צריכים טיפול (כמו אחותי) והפוך. אולי זה בכ"ז משהו תורשתי.
אלונה, ניתן לאכול נענע או לשתות תה עם נענע. מקטין ייצור חלב.

שליחה על ידי תיתי* » 03 יוני 2003, 22:27

גם אני מצצתי אצבע עד גיל 9. לא זכור לי שאימי אמרה לי להפסיק או משהו על כזה.
הסיבה שהפסקתי היא ששמו לי גשר על השיניים... לא היה נוח למצוץ אז נגמלתי.
אני זוכרת שזה היה מרגיע אותי ועוזר לי להרדם. לא אתנגד אם גם לילדיי יהיה מנהג שכזה.
רונית

הדיון הזה נמצא אצלנו עכשיו "על השולחן".
הבן שלנו (בן שלושה חודשים) התחיל למצוץ אצבע ויחד עם המציצה צצו להן שתי שיניים קטנטנות...
האמת, מגיל כמה ימים הוא התחיל להכניס את האצבעות (רק לאחרונה הוא שיכלל ולמד למצוץ רק את האגדול) לפה וכל פעם
הצעתי לו ציצי והוא סירב. להבדיל מהבת הגדולה שבתור תינוקת "בילתה" על הציצי כל הזמן, הוא יונק רק למען סיפוק הרעב.
אפילו להירדם הוא מעדיף באמצעות תנועה / על היידים ולא עם ציצי.
אני מודאגת האם תהיה בעיה עם השיניים אח"כ.
לסבתא שלו היתה פלטה אחרי שהיא הפסיקה למצוץ אצבע בגיל שמונה ועכשיו
היא לוחצת שניתן לו מוצץ...

מנג בין, לגדולה שלי היה מוצץ מגיל כמה שבועות (גם עלי לחצו אמא, טיפת חלב..) אבל היא זרקה אותו בגיל שנה בערך ולא השתמשה בו שוב. לקטנה החלטנו לא לתת מוצץ והיא מצאה מהר מאוד את האגודל, ואחר כך שום מוצץ לא היווה תחליף לאצבע.
למציצת אצבע יש יתרונות, אבל ממה שאני רואה מסביבי וממה ששמעתי הגמילה מהאצבע ארוכה ארוכה אם בכלל.
וגמילה ממוצץ כנראה שיותר מהירה.
למה בעצם שלא תציעו לו מוצץ?

בהתחלה לא רצינו מוצץ. נראה לנו מאוד מלאכותי.
ההורים שלנו לא הבינו מה ההתנגדות הרי מוצץ זה דבר נהדר
הנסיכה מצידה ירקה מוצץ שניסינו מדי פעם לתת לה (כדי לבדוק מה זה עושה)
בסוף אמרנו להם - בסדר
והם עבדו על זה קצת (כי היא סרבה) ובסוף היא "למדה" לקחת מוצץ.
ואז גיליתי שלפעמים היא פשוט צריכה למצוץ
לא רעבה, לא צמאה, רק רוצה למצוץ
וזה מרגיע אותה
וזה עוזר לה להרדם
או לחזור לישון אם היא בבכי פתאומי מתוך שינה

היא יודעת בדיוק מה היא רוצה
היא לא תיקח בקבוק עם אוכל (בת חצי שנה, לא יונקת) אם היא צמאה
לא תיקח בקבוק מים אם היא רעבה
לא תיקח אפאחד מהשניים אם מה שבא לה זה למצוץ בלבד.

אני מודעת לזה שמוצץ הוא פקק נהדר
ומשתדלת לא להגיע למצב שתגובה לבכי או לאי שביעות רצון זה תקיעת פקק
אבל אני רואה מצבים שבהם רק מוצץ עובד
בעיקר סביב נושא של שינה
(או נסיעה באוטו לבד, שאז מוצץ זה כל מה שיש לי להציע)

אצבעות היא לפעמים מכניסה לפה, כמו כל דבר שעובר לידה
היא חווה הכל דרך הפה
(כולל את אמא ואבא, למרות שהיא מזמן לא יונקת)
אבל האצבעות לא משמשות כמו מוצץ

פעם מישהו אמר לי שמציצת אצבע גורמת לשיניים עקומות
ושזה בדוק
מישהו נתקל במחקר שמוכיח/מפריך את הטענה?
עוד אמר שעדיף מוצץ מאצבע כי ממוצץ קל יותר לגמול (בגלל שאפשר להעלים אותו. מה שאי אפשר לעשות לאצבע...)

אגב,
אחותי מצצה מוצץ עד גיל 4, אולי יותר
אני זוכרת אותה עם מוצץ בפה, מוצץ ביד ומוצץ ביד השניה מלטף את האף (מה שנקרא - משתמשת כבדה...)

פעם מישהו אמר לי שמציצת אצבע גורמת לשיניים עקומות
תלוי עד איזה גיל מוצצים. אם מוצצים הרבה (שעות) ולתקופה ארוכה - אז כן. זה גם מוכח...

עוד אמר שעדיף מוצץ מאצבע כי ממוצץ קל יותר לגמול
גם מוכח וגם מאד הגיוני.

לדעתי יש ילדים מוצצניים יותר ופחות ואני לא יודעת ממה נובעים ההבדלים האלו. מעניין אם יש לילדים שמצצו הרבה שנים אצבע/מוצץ קשר ל כסיסת ציפורניים. משהו יודע?

עוגיה, בדיוק, לגבי המוצץ, צריך באמת להזהר שזה לא יהפוך לשסתום. כשהקטנה התחילה למצוץ אגודל היו כאלה שאמרו לי לדחוף לה ציצי במקום, אז קודם כל היא לא רצתה ציצי, כמו שכתבת על בתך שיודעת בדיוק מה היא רוצה, ושנית זו הקלה בעצם שלא הפכתי להיות המוצץ שלה (אולי רק כדי להרדם), כי אם הגדולה זה היה ציצי כל הזמן ועל כל דבר יום ולילה ללא הפוגה.
לגבי שיניים עקומות, לא נתקלתי באף מחקר בנושא (אולי יונת?) אבל ממה שראיתי מסביב ומעדויות של מוצצים זה לא מחייב יישור שיניים, כלומר ראיתי כמה בעלי שיניים יפות וישרות למרות שהם טענו שמצצו אצבע עד גיל מאוחר, וכמה שנזקקו לישור שיניים למרות שמעולם לא מצצו אצבע.

לגבי קלות גמילה ממוצץ לעומת אצבע: זה אולי נכון, אם ההורים הם כאלו שיעלימו לילד את המוצץ, אבל אם ההורים, כמו רוב ההורים באתר הזה, בעד ללכת עם הילד, ולאפשר לו את אמצעי ההרגעה שלו כל עוד הוא זקוק לו - אז זה לא יותר קל.
בני בן 4.4 ומוצץ - אמנם רק במיטה (זה מנהג שהגענו אליו בהדרגה, כי אני לא רוצה שהמוצץ יהיה כל הזמן, אלא רק כשצריך אותו להרגעה או לרגיעה. הוא יכול ללכת למיטה בכל עת שירצה. בגן יש חוקים אחרים, שאני לא מתערבת בהם (יותר מוצץ ממה שהייתי רוצה)), אבל נסיונות גישוש שלי הראו שהוא ממש לא בכיוון של להפרד ממנו בעתיד הקרוב.
אני מודה, שהאצבע של אחותו, בת 4.4, הרבה פחות מפריעה לי. אני סומכת עליה שבבוא הזמן היא תגמל. היא גם משתמשת בה פחות (למרות שלא ניתן להגביל ל"רק במיטה", אבל זה אף פעם לא יהיה תוך כדי פעילות, כי היא זקוקה לה).
התינוק (5 ח') מצא את אצבעותיו, אבל לצערי נראה לי שזה רק משחק, או תחליף זמני למוצץ. הוא עדיין אוהב מאד למצוץ גם מעבר להנקה, ולכן משתמש במוצץ. כשהוא לא רוצה מוצץ, הוא פשוט לא מסכים.

ההורים באתר הזה, בעד ללכת עם הילד
ככלל נכון, אבל את לא חושבת שאפשר לשנות לילד כיוון במקרים מסוימים בהם את מאמינה שזה לטובתו?

קודם כל, השמטת את המילה המשמעותית "רוב".
שנית, אני בהחלט מאמינה שההורים צריכים לקבוע עבור הילד בתחומים מסוימים (ובכך אני אולי שונה מחלק גדול מההורים הכותבים כאן) אבל אני חושבת שמוצץ/אצבע/חפץ מעבר הם אמצעי הרגעה, וצריך להיות מאד מאד זהירים בכפיית ההתנתקות מהם. כאמור, כיוונתי את ילדי כך שהמוצץ יהיה שייך רק למיטה (וגם זה נעשה בשלב שבו הרגשתי שהוא כבר לא נחוץ לו כל הזמן) - למנוע ממנו את האמצעי הזה, בניגוד לרצונו המפורש, נראה לי שגוי. אמרתי לו שכשהוא ירגיש שהוא כבר לא צריך את המוצץ, שיגיד. מדי פעם אני שואלת (לא לעיתים קרובות).
אני מכירה ילדה ש"סיימה עם המוצץ" במשך שנתיים לפחות. הופעל עליה לחץ בסגנון של "תראי, שי כבר לא צריך מוצץ, הוא כבר גדול", ועוד. נדמה לי שהיא עדיין משתמשת במוצץ והרבה יותר "לחוצה" עליו מבני (בני אותו גיל).

כיוונתי את ילדי כך שהמוצץ יהיה שייך רק למיטה
איך?

מנג בין, רק רציתי להגיד שבגיל שלושה חודשים כל התינוקות מגלים את האצבעות שלהם.
זה שלב התפתחותי שאין לו בהכרח קשר ל"מציצת אצבע".
אי אפשר להסיק מזה שום דבר לגבי מציצת אצבע בעתיד.

מעניין אם יש לילדים שמצצו הרבה שנים אצבע/מוצץ קשר ל כסיסת ציפורניים?. משהו יודע?
הלוואי והייתי יודעת מה הקשר... השני בן 5 עוד חודש, מצץ מוצץ עד גיל 3, עדיין יונק וכוסס ציפורניים! help!

אני מודעת לכך שמציאת האצבעות והכנסתם לפה היא שלב התפתחותי. אצלנו אפשר לראות
בודאות שהוא מוצץ את האגדול כדי להירגע/להירדם וכי אין זה במקרה שהאגדול בפה אלא ממש במכוון.
יש לנו הרגשה שהוא תינוק שזקוק להרבה מציצות (זה נשמע קצת "קינקי", לא מצאתי ניסוח אחר.....) ושמנו-לב שציצי הוא
אינו הפתרון לטעמו, והוא יודע איך להגיד לנו את זה באופן חד משמעי!....
מבלי להעליב אף-אחד, כשאני רואה ילד עם מוצץ יש לי את ההרגשה שההורים שלו מעדיפים ש"מישהו" אחר יתמודד עם הילד שלהם,
ובעלי מוסיף: לא הייתי רוצה שככה יחשבו עליי.
אני יודעת שצריך להקשיב לתינוק ולרצונותיו אבל מבחינתי לתת מוצץ זה כאילו שנכשלתי ואני זקוקה למשהו חיצוני (וממש לא טבעי...) שיעזור לי ולתינוק שלי.
מי יודע מה עושים בתרבויות אחרות? הרי הצורך במציצה הוא אינו בלעדי לתרבות המערבית.

יעל כ - אמרת שלמצוץ הרבה ועד גיל מאוחר אינו טוב לשיניים. מה נחשב להרבה ולגיל מאוחר?
(שאלה מצד הבעל.... זה ממש חשוב לו לדעת )

מי יודע מה עושים בתרבויות אחרות?
מעניין . אני מחכה לשמוע מה יגידו.

מה נחשב להרבה ולגיל מאוחר?
עד גיל מאוחר (מוצץ) = מערך 3-4
הרבה - גם במשך היום ול רק כדי להרגע ממשהו מסוים (לא ממש תשובה...)

תלוי באיזה תרבויות...
אני בהחלט מעודדת את הינוקא להשתמש בשד לכל המטרות (כמעט כתבתי "להשתמש בשד כמוצץ" אבל הרי זה ממש סוטה, שהרי המוצץ הוא המצאה שנועדה להחליף את השד).
זה לא גורם נזק לשיניים.

סוזן יועצת הנקה בקריית שמונה עושה פגישות תמיכה לנשים מניקות. היא הביאה לנו שיננית (שאני לא זוכרת את שמה) ובין השאר היא אמרה לגבי מוצץ או אצבע - מבחינת מבנה הפה עדיף מוצץ ועדיף את זה עם הצורה באורטודנטית. אבל גם אצבע וגם מוצץ אפשר לתת "חופשי חופשי" עד גיל 3 - אז הם מתחילים להשפיע על מבנה הפה מה שיכול להוביל לברזלים פלטות וכ"ו. כלומר בין גיל שנתיים לשלוש כדי להתחיל לגמול. השנינית הוסיפה שאם השימוש בהם - אצבע או מוצץ הוא רק כשהולכים לישון אז כמעט שאין בעייתיות אם זה כי בשעת שינה הגוץ מורפה והמוצץ או האצבע "נופלים". אצלנו לא כ"כ רציתי מוצץ אבל אחרי שכנועים מצד "כל העולם ואישתו" ניסיתי. נריה לא כ"כ רצה - רק בעגלה ומכיוון שאני כמעט לא משתמשת בה - נשארנו בלי מוצץ. הוא כבר בן ארבעה וחצי חדשים ומכניס אצבעות לפה אבל בינתיים לא ממש מוצץ אגודל. במקום זה כמעט תמיד ישמח לציצי כדי להרדם. בינתיים טוב לנו ככה ואם זה יתחיל להפריע נראה מה יהייה...

אמא חדשה
לפי מה שאני יודעת מה שכתבת לא נכון...
הלסת העליונה גדלה ומתעצבת גם בשעת שינה. מה קורה? בזמן נשימה יש "ירידה" של הל סת כלפי מטה. היא למעשה נדחפת למטה תוך ירידת הסינוסים כלפי מטה.
אדם שלא נושם דרך האף ("נשימת פה") למשל תהיה לו בעיה בצורת הלסת העליונה.
כשהילד מוצץ מוצץ כל הלילה, מופעלים כוחות בכיוון הנגדי (כלפי מעלה) ומונעים מהלסת התחתונה את הירידה הטבעית שלה.
התוצאה היא לסת מוצרת וסדר שיניים מופרע.
מוצץ "אורטודונטי" יותר טוב שזה שהוא שומר פחות או יותר על צורת הלסת אבל עדיין משפיע על ההתפתחות התקינה שלה.
מלבד זאת, יש השפעה על השיניים. המוצץ מפריע לשיניים הקדמיות לבוא במגע והן יוצאות קדימה. זה כמו שנשים מכשור אורטודונטי לזמן ממושך.
ככל שנותנים יותר זמן מוצץ - יש יותר כוחות שמופעלים על הלסת והשיניים.

בשמת - השד מקבל את צורת החיך בזמן יניקה ולכן ההשפעה שלו תהיה הרבה יותר זניחה. גם השד לא יכול להיות מצוי 24 שעות בפה (מלבד מקרים חריגים

), כמו מוצץ.

אני חושבת שהכוונה של השיננית (שבשמה הבאתי את הדברים) היתה שבשעת שינה עמוקה - מעצם העובדה שהשרירים רפויים וכך גם שרירי הלסת המוצץ או האצבע נפלטים החוצה. כמובן שאם הילד מוצץ באופן פעיל כל הלילה תהיה השפעה על הלסת. אין לי ניסיון אישי בזה כי אני אמא חדשה ונריה מוצץ ציצי ובד"כ לא כל הלילה אלא מספר פעמים קטן וקצר. אם הילד מוצץ כל הלילה זה כנראה אומר שהוא לא מרפה את שרירי הלסת בזמו השינה.

בזמן שינה עמוקה השרירים רפויים, אבל לא לאורך כל הלילה...

יש! התינוק שלי נרדם עכשיו עם אצבע בפה!
יעל - עכשיו ראיתי שאני חייבת לך תשובה, אבל לא כרגע. מקווה לזכור (לא שזה משהו דרמטי במיוחד...)

מגיל שלוש מצצתי אצבע - כשעברנו דירה לבית שמש מעתלית ועזבתי את החברה הכי טובה שלי והגן שאהבתי.
זה התחיל באוטו. עכשיו אני כבר בת 8 ואני עדיין מוצצת אצבע. ולא נוח לי. אבל אני כל הזמן הופ. האצבע חוזרת לפה.
יש לכם אולי עיצות?

אני לא יודעת לגבי האצבע, אבל אני מוכרחה לציין שאת כותבת מצויין לגילך!

אני בטוחה כשבאמת תרצי להפסיק פשוט תפסיקי. לי זה קרה ככה אומנם בגיל 12, אבל קרה.

למיתר
ישנה פלטה מיוחדת שמרכיבים (כמו של היישור שיניים)
והיא לא נותנת לאצבע להכנס לפה ובכך מונעת ועוצרת את התופעה
הפלטה לא נראית לעיין
ובגיל שלך אני מכיר כבר שני ילדים שמשתמשים בה בהצלחה רבה
לפרטים נוספים את יכולה לפנות אליי לאיי סי קיו שמספרו222481415

בתי בת ה-7 חודשים החלה למצוץ אצבע לפני כחודש. עד אז היא הייתה עם מוצץ ודווקא אהבה אותו. פתאום גילתה את האצבע והחלה למצוץ אותה. בהתחלה שילבנו את האצבע עם מוצץ (כשהיא הוציאה לשניה את האצבע, "דחפנו" לה את המוצץ) אבל בשבוע האחרון (היא כבר שולטת בתנועותיה) ושאנו שמים לה מוצץ, היא מוציאה אותו ומכניסה את האצבע. אנו קצת חוששים כי קראנו כתבות שמציצת האצבע משנה את כל מבנה הפנים והלסת וגורמת לנשימה מהפה וכיוב'. הייתי רוצה לדעת מה אתם חושבים על כך.

אינטואיטיבית נראה לי שעדיף אצבע על פני מוצץ.
על משקל :
אם היינו אמורות "ללדת" בקיסרי, היינו נולדות עם ריצ'רץ' בבטן -
אם היינו אמורים למצוץ מוצץ, היינו נולדים עם מוצץ במקום אגודל.

בכל אופן, בני לא השתמש לא בזה ולא בזה, וכמו שהמליצו למלעלה (קראי את הדף מראשיתו) נתתי לו ציץ בכל פעם שביקש. לתפיסתי הן המוצץ והן האצבע הם תחליפים לדבר האמיתי, וכשהצורך בדבר האמיתי מסופק, התחליפים לא נדרשים. אבל זה מתוך אינטואיציה ומתוך ניסיון מועט (כאמור, בן אחד). אני שומרת לעצמי את הזכות להתחרט על דברים אלו בעתיד, עם ילדיי העתידיים

.

באולטרסאונד ראינו שהיא עם אצבע בפה , וזה נימשךעד היום והיא כבר בת 9 וזה כבר לא נעים ליראות ילדה אינטליגנטית עם אצבע בפה , אנו לא מעירים לה מאוד וזה גם לא עוזר ההערות . היא תפסיק לבד אני מאמינה , הנזק מיתבטא בשיניים בולטות . וחבל .היא חכמה לא לימצוץ ליד חברות , אורחים . זה סוד כמוס לפרה ולסוס . . .

עברה שנה וחצי מאז, והנה גיליתי את התשובות שלכם.
אני עדיין עם האצבע בפה.
ליוני: אי אפשר לשים פלטה עם חמש שיניים מתנדנדות!

לשיר: לי אבא מעיר וזה קצת עזר (אני קצת פחות מוצצת אצבע) אבל מקווה שזה יפסיק.
ואני מאחלת לך ולי שנצליח להתגבר.
לנועה א: תודה!

כשביתי היתה קטנה היא מצצה אצבע כל הזמן אני כבר בת 40 ועכשיו שיניה של ביתי הם לא ישרות וכל הזמן יורד לה דם מהפה וכל הזמן היא צריכה לבלות ליד הכיור כי השיניים מכאיבות בחניכיים ואחר כך נוצר לה פצע גדול רק בגלל שהיא מצצה מוצץ עד גיל 6 ומצצה את האצבע עד גיל שמונה כשמנו לה גשר היא הפסיקה אם זה אך זה לא עובר ואני לא מסוגלת לסבול מכול הכאב שזה גורם לה!

תשובה:כן את יכולה זה היה גם לבן שלי שהוא גם בן 11
אולי זה יצחיק אותך אבל תאמיני לי שזה עובד
כי לבן שלי היה גם מנהג כזה אבל חשבתי למרוח לא משהו מגעיל על האצבעות שהוא לא רטוב ושקוף כמו קרם שהוא לא אוהב ואז כשהוא יכניס את האצבע לפה הוא ירגיש את הטעם של הקרם ויוצא את האצבע ומאז הוא יזכור שיש לו קרם על האצבעות והוא לא ירצה למצוץ את העצבעות כל עוד הקרם על הידיים וכשיתרגל לא למצוץ את האצבע הוא יפסיק ותוכלי להפסיק למרוח את הקרם.

אני יודעת שהדף הזה היה רדום זמן רב אבל אולי מישהו ישמע קולי?
הבן המתוק שלי גילה את האצבעות והוא מכניס את כל היד לפה- אין לי שום בעיה עם זה אבל
הוא לא באמת מצליח להרדם עם זה אלא רק עם ציצי- אבל בימים האחרונים הוא כל הלילה
מעיר אותי- הוא ישן לידי - רק בשביל לשים את הציצי בפה ואז חוזר לישון- הלילה זה קרה אולי 6
פעמים.
ניסיתי מוצץ- כמה סוגים אבל ממש לא ברצון -והוא דוחף אותו החוצה- כנראה מרגיש כמה לא בא לי על זה...
לא יודעת אם בלילה למנוע ממנו ציצי- הוא מתחיל להתפתל מתוך שינה- קצת פוחדת להפוך למוצץ אנושי שלא ישן
ביום אין לי שום בעיה עם זה.
הצעות???

במקרה עברתי

אין לי הרבה נסיון אבל אם הוא עוד לא גילה את האצבע כנראה שהוא די צעיר ואולי זה יעבור לו
נראה לי שכדאי לך ללכת איתו עליך במנשא כמה שיותר כי זה מאוד מרגיע וככל שהוא יותר קטן זה יותר אפשרי מבחינת משקל ומונע בעיות בעתיד
זו היתה הגישה שלי לפני הלידה ובינתיים זה עובד לפחות על המדגם המיצג שלי שכולל תינוקת אחת
כמה שיותר זה לא כל היום אלא מה שמתאפשר לך בכל מקרה לא נראה לי בריא להרגיל אותו לישון איתך בגלל הקטע הזה כי זה מועד להנציח את עצמו. זה "משתלם לו"
שוב, לא לריב איתו אלא לתת לו לישון איתך בזמנים שנוח לך ולא אכפת לך ואולי אפילו כיף לך עם זה בלי שהוא ידרש לסיבה מיוחדת. שלא יראה בזה סיבה ותוצאה.

זו בכל אופן הפילוסופיה שלי

הבת שלי בת אחת עשרה. ומוצצת אצבע. יום ולילה. היא הצליחה להיגמל לכמה חדשים בגיל תשע, תמורת פרס, ואז נסוגה בהדרגה, כל פעם שהיתה עצבנית. ילדה אינטליגנטית, מתפקדת, חברותית. אבל כשהיא מוצצת אצבע היא נסוגה להתנהגות של בת שלוש. ואני מודה, אני יוצאת מדעתי.

תעזבי אותה! כשהיא תרצה להפסיק היא תפסיק בעצמה! לגבי הקושי שלך זו העבודה שלך ושלנו בכלל כהורים ואת זה אפשר לעשות מול איש מקצוע או לבד או בכל מיני דרכים. אבל לעזוב אותה כי הבעיה לא אצלה. כשהיא תבקש ממך לעזור לה אז זה משהו אחר.
אני כותבת את כל זה באהבה ולא בביקורת.
בדרך כלל הילדים מעלים את הקשיים שלנו וזה לא קל!!

איך ניתן לגמול ילד ממציצת אצבע?

שליחה על ידי דיצה* » 28 מאי 2007, 22:33

ראי בדף איך ומתי מפסיקים למצוץ אצבע

אם הילד מעוניין ניתן לעזור לו - למרוח משהו מר על האגודל. אפשר להעיר לו כל פעם שהוא מכניס את האצבע לפה (להעיר בניטראליות, לא בכעס).

בד"כ זה משהו שצריך לבוא מהילד עצמו. אי אפשר להכריח אותו להפסיק אם הוא לא רוצה, עם כל הקושי שעולה מלראות ילד גדול מוצץ אצבע.
בן כמה הילד?
האם הוא מוצץ אצבע בכל מקום או רק לפני השינה וכדו'?

ניסיתי להעיר לו , זה לא הולך . היום הוא בן שנתיים וחצי . הוא היה מוצץ אצבע רק בשינה
אבל פתאום הוא התחיל למצוץ אצבע גם במשך היום. הוא מתיישב או ברכב הוא מוצץ אצבע. זה מאוד מפריע לי?
ניסיתי למרוח לו מרה, זה לא עוזר. ניסתי לשים לו פלסטר הוא הוריד אותו.מה עוד ניתן לעשות? אנא עזרתכם

בר בת שנתיים וחצי ולפני שלושה שבועות בערך הפסקתי להניק אותה בלילה משום החשש לשינייה. ביום ההנקה חופשית.
הקושי העקרי היה בהירדמות משום שמאז שנולדה היא נרדמת על הציצי. ועכשיו הסדר הוא: יניקה אחרונה לפני הלילה, צחצוח שיניים, סיפור ושינה. מאוד קשה לה להירדם ואנחנו מנסים לעזור לה באמצעות שירים, דיבורים... אני מודה ומתוודה שעדיין קשה לי עם זה שאני מונעת ממנה את מה שמרגיש לי צורך מאוד טבעי שלה.
בימים האחרונים היא מגלה שאפשר להכניס את האצבעות לפה וזה הופך למשהו תחליפי בהירדמות. אני קצת מבולבלת בעניין משום שקיוויתי שההנקה הממושכת תחסוך את עניין מציצת האצבע שקשה לי לראות אותה. עם זאת יש לי איזו מחשבה שאם היא מוצצת אצבע, צריך לתת לה את החופש על גופה.
למרות הכל קשה לי שלא להעיר לה ולהסביר שאצבע בפה זו התנהגות שמזיקה לשיניים. כאן אני יכולה להודות שהקושי שלי הוא מעבר לזה. ממש קשה לי לראות אותה מוצצת אצבע כי זה מרגיש לי קצת כמו כשלון.
אשמח לשמוע מנסיונכם ועמדותיכם בנושא.

שליחה על ידי לי* » 11 יולי 2007, 14:31

ממש קשה לי לראות אותה מוצצת אצבע כי זה מרגיש לי קצת כמו כשלון.
למה את מרגישה ככה?
איך כל מה שאת עושה עבורה הוא לספק לה את כל צרכיה,
וכשהיא מוצצת אצבע את הכשלון?
ואם היא תהיה לסבית? גם זה כישלון?
ואם היא תבחר להיות שחקנית מפורסמת בעוד 20 שנה( כמו ביתי- שאכן מאוד מפורסמת)
זה גם כשלון?
איך הצרכים והבחירות שלה הם כשלונות שלך?
המרגיעון- כבד את עצמך.
אנא, כבדי את עצמך.

לי -
אני מבינה שעומדת מולי אם מנוסה וותיקה שיש הרבה ללמוד ממנה. עם זאת, מאוד לא נעים לקבל את הדברים כמו שאת כותבת אותם. הייתי שמחה אם התגובות היו ממקום קצת יותר אמפתי וקצת פחות תוקפני.

היי דגנית, ממש מבינה את ההרגשה שלך, שאחרי כל כך הרבה הנקה והשתדלות בסוף בכל זאת הילדה מוצצת אצבע.
ניסית לתת לה מוצץ? לפחות השיניים לא יפגעו.
וגם אם זה לא עובד, יש בזה משהו טוב שהילדה מצאה את הדרך שלה להירדם לבד.
שאלה: ראיתי פה באתר שיש בחלב אם אנזימים ששומרים על השיניים בלילה ובמקרים אחרים שנדונו פה נאמר שאם אין בעיות שיניים אז אין מה לדאוג מזה. את מודעת לדברים האלה?
ובנתיים

הי אינדי אנית. תודה על הרעיונות. לפי מה שאני יודעת מרופא שיניים גם מוצץ פוגע במבנה השיניים ומבחינתי עדיף אצבע על מוצץ. רק כדי להבהיר היא עדיין לא נרדמת עם אצבע, היא רק משחקת עם זה בשלב הזה ואני לא יודעת עדיין אם זה יהפוך להרגל קבוע או התנסות חולפת. ביומיים האחרונים לא הערתי לה, אבל אני רואה שהיא מכניסה את האצבע לפה ואחרי כמה שניות מוציאה לבד. מדובר בילדה עם יכולת הבנה מעולה שמפנימה מהר מאוד וקולטת את המסרים שלנו במהירות מדהימה. אז אולי את הנזק כבר עשיתי...

בעניין האנזימים השומרים על השיניים, אני מודעת לכך שיש גישה המתייחסת כך ללחב האם. אך לאחרונה שמעתי על מספר מקרים של חברות שילדיהן היונקים נזקקו בגיל שבין שנתיים לשלוש לסתימות רבות, טיפול שנעשה בהרדמה כללית בדרך כלל. זה הלחיץ אותי מאוד ופניתי לשני רופאי שיניים (אחד שאני מכירה שנים וסומכת עליו מאוד והשני רופא שיניים ותיק לילדים).שניהם אמרו לי שלמרות האנזימים השומרים, יש בחלב האם סוכרים ובלילה הרוק (שאמור לנקות מהם את הפה תוך חצי שעה בדרך כלל) מופרש בכמויות קטנות ולכן אינו מנקה את הפה היטב, מה שיוצר מצע לחיידקים.
הם עוד המליצו כאמצעי הגנה, לדאוג שכל בני הבית הבוגרים יותר יהיו מטופלים כדי שלא תהיה עששת פעילה בבית, משום שמסתבר שחיידקי העששת מדבקים.
מאחר ואני לא רופאת שיניים ולא רופאה משום סוג, חשוב לי לומר שאלה הדברים כפי שאני הבנתי אותם, ואני מקווה שהבנתי נכון.

למרות הכל, מאחר ואני רואה עד כמה קשה לה לא לינוק בלילה, לקראת הבוקר אני נותנת לה לינוק אם היא מבקשת, ויכול להיות שאחזור להניק בלילה ואתן לה להחליט מתי אפשר להפסיק לינוק בלילה. כשהיא מחליטה לבד, היא גם מבצעת בצורה רגועה.
תודה שהבאת אותי לחשוב על זה שוב.

היי דגנית
לא יודעת כמה רלוונטי יהיה הסיפור שאני מכירה אבל החלטתי לספר אותו בכל זאת.
אחותי הקטנה הייתה רגילה לישון עם בקבוק, בעקבות התערבויות של "אנשים אכפתיים" אמא שלי החליטה לגמול אותה מהבקבוק בבת אחת בגיל 3.5.
בתגובה לגמילה הקשה (וכמובן שהיא עדיין לא הייתה מוכנה אליה) היא התחילה למצוץ אצבע, עכשיו היא כבר בת 12!!! ועדיין מוצצת אצבע.
אז אולי עדיף שתחכי עוד קצת?

תודה פלונית. הסיפור מאוד רלוונטי. אני חושבת שבאמת אחכה.

הסיפור הזה עם אחותי הציק לי ומציק לי עד עכשיו אז אני מאוד מאוד שמחה שהוא עזר.

כמה פעמים היא מתעוררת לינוק בלילה? כי אם זה לא הרבה, ואת ממילא מתעוררת, אולי אפשר פשוט לצחצח שיניים אחר כך?

סמדר תודה על הרעיון. אני חושבת שהוא יוכל לעזור עם ילדים יותר קטנים שהשינה שלהם עמוקה.
אצלנו היא מתעוררת בין שלוש לארבע פעמים בממוצע ואני מאוד עייפה ולא רואה את עצמי מתגייסת לצחצוח, מה גם שהצחצוח הוא טקס ארוך אצלנו וההירדמות לוקחת לה זמן רב. עם זאת, ניסיתי לכוון וגם קצת הצלחתי, לכך שרב ההתעוררויות יהיו יותר לכיוון הבוקר, לא יותר משעתיים לפני צחצוח הבוקר.

אני חושבת שעם הזמן זה ישתפר. החלטתי להאמין בה ולתת לה לבחור ואני שלמה עם זה עכשיו. אני משתדלת להקפיד כמה שאפשר על בריאות השיניים שלה, ובכלל. לצד זה אני חושבת שיש מחיר לרצון לתת לה את חופש הבחירה ומוכנה לשלם אותו אם יהיה צורך, בתקווה שהוא לא יהיה גבוה מדיי.

בתי, בת 3 חדשים, התחילה למצוץ אצבע ובהרגשתי מאז יונקת פחות. האם זה הגיוני? כרגע, כשאני מרגישה/חושבת שאמורה להיות רעבה, אני מציעה לה, גם כשמוצצת אצבע ועדיין לא דורשת אוכל. אשמח לעצות, תובנות וכו'. תודה @}

חלוקית נחל, כן, זה הגיוני, כי חלק מצרכי המציצה שלה (שנפרדים מצרכי היניקה) מסופקים עכשיו באמצעות האצבע שלה.
לדעתי, טוב את עושה שאת מציעה.
חוץ מזה אין בעצם מה לעשות. הכרתי כמה תינוקות יונקים שאפילו השאירו את האצבע בפה תוך כדי הנקה... (-:

זה באמת השלב ההתפתחותי בו היא נמצאת, משהו שעושים תינוקות רבים בגיל זה.
זו אחת הדרכים שלהם לחקור את העולם, דרך הפה...ומה שהכי זמין הוא...הידיים, לאט לאט גם הרגליים וכל מה שהיא תצליח למצוא ולהגיע אליו (ככל שיתפתחו יכולות התפיסה שלה וכו').
מקשרת לך developmental]אתר מצויין milestones files[/po]/frame.htm הנותן נקודות כלליות של התפתחות תינוקות בגילאים השונים. כדאי להכיר

שליחה על ידי יפנית* » 19 מרץ 2008, 12:53

נעים מאד. בספק אם יקראו אותי כי השרשור ישן וארוך.
זו פעם שלישית בערך שאני כותבת ב"באופן".
אני אם לבת חודשיים, מאד נהניתי לקרוא את הספר "תנוקות באופן טבעי" ואני מוצאת את עצמי קוראת פה יותר ויותר מאז הלידה.

התנוקת שלי מגיל יום הכניסה אצבע אמצעית לפה כשאצבעותיה פרוסות וישרות כלפי מעלה. באמצע בכי היסטרי באחת ההחתלות הראשונות היא הכניסה ונרגעה.
היה מדהים לראות כי זו התנהגות שהיא כנראה פיתחה ברחם.היא הגיעה אלינו מהעולם שלה עם הרגלים וצרכים.
לא חושבת שזה משהו שאפשר או צריך לשלוט בו.
הבעיה שלי היא שזה מבלבל אותי הרבה פעמים כי יש פעמים שהיא מסתכלת עלי ומוצצת (היום זה כבר ביד סגורה והיא מוצצת את המפרק של האגודל) כדי לסמן לי שהיא רעבה.
עם זאת יש פעמים שהיא צורחת אם אני מקרבת ציצי. מוצצת ליד הציצי את האגודל בהפגנתיות...
היו קטעים שזה "העליב" אותי ורציתי להיות הגורם המרגיע בכל העסק אבל אני מניחה שזו בחירה שלה.

מענין אותי לדעת אם זה גנטי.
אצלינו לכולם (5) שיניים ישרות, כולנו ינקנו עד גיל מאוחר ואף אחד לא מצץ אצבע או קיבל מוצץ. המקסימום היה אצבע של אמא שלי כשהיה "צריך".
אצל בעלי (3) לא ינקו ולכולם היה מוצץ ושניים בולטות.
מפחדת שלביתי יהיו שניים בולטות אבל מרגישה שאין לי הרבה מה לעשות בעניין...

גם לדעתי אין מה לעשות...הבן שלי מצץ אצבע עד גיל שנה והפסיק בעצמו...
אני הייתי בטוחה שתינוקות שיונקים לפי דרישה לא ימצצו אצבע....הבכור שלי ינק המון...וגם אהב למצוץ אצבע...
גם אני נעלבתי בהתחלה...
הוא היה ועדיין מאד אוהב לשים דברים בפה (חוץ מציצי). אנשים תמיד העירו לי ונבהלים לראות אבל מבחינתי זה בסדר...
נעים להכיר@}

אני מצצתי אצבע עד גיל בי"ס והשיניים שלי אחלה (גם של אחותי עם אותו הסיפור). בעיקרון עדיף שלא אבל לא תמיד יש לנו מה לעשות ולא תמיד יהיה מזה נזק. כל עוד אין שיניים אין בעיה. אח"כ אולי אפשר לנסות להרגיל להרגע בעזרת משחק בשיער או בחפץ מעבר. לא יודעת עם זה עובד.

אני אכתוב פה משהו שלדעתי כתבתי גם למעלה. בכורי מצץ אצבע (ינק ולא קיבל מוצץ) מגיל כמה חודשים כשהיה נרדם (רק כדי להירדם). הייתי איתו בסדנת ליויי התפתחותי בצעד ראשון אצל שי זילברבוש, מפתח השיטה, והיתה שם עוד תינוקות מוצצת אצבע (גם כדי להירגע). הוא טען, שתינוק שמוצץ אצבע ואף אחד לא מונע ממנו את זה (ומנסה להוציא את האצבע מהפה, להחליף במוצץ וכד'), יפסיק מיוזמתו כשיתחיל ללכת. לא זוכרת כבר מה היה ההסבר שלו לזה. כך או כך, כשבכורי החל ללכת, בגיל שנה ושלושה חודשים, הוא הפסיק למצוץ אצבע.

מיצי החתולה מדהים מדהים!!! באמת הבן של הפסיק למצוץ אצבע בגיל שנה וגם אז התחיל ללכת!!! אף פעם לא חשבתי על זה... (חשבתי שהבן שלי פשוט משהו מיוחד...אני מצצתי אצבע עד גיל 12...P-: @})