מילים נפלאות שנעלמו לנו מהלקסיקון

[לוטם_מרווני*]

עירסול
בתי מתערסלת בחיקי...
מחמלי
בני שלי, מחמלי...
מילים של אהבה, רכות, מילים של אם.

[קשת_ענן*]

ערגה

עורג ליבי

הומה ליבי

אתם יודעים שגם אייל עורג? (כמו שיונה הומה)

[עיר_ואם*]

מסכית.
מן המילון:
משכית - מעשה אמנות, כגון תמונה או תכשיט או קישוט

[פפריקה_הונגרית*]

_מן המילון:
משכית -_ תודה!
מן המילון-
שכיה - דבר הראוי לראותו, קישוט, דבר חן.
שכיות חמדה- חפצים מיוחדים ביופיים ובערכם, חפצים נחמדים.
נו, פיצ'פקעס.....

_עירסול
בתי מתערסלת בחיקי..._ -איזה קטע, גם אני חשבתי על זה אתמול......

איך אומרים "איזה קטע" בבית-מרקחתית" ?

[ענת_ב_פ*]

_עירסול
בתי מתערסלת בחיקי... -איזה קטע, גם אני חשבתי על זה אתמול......_
אני מקרה, ממש אתמול, השתמשתי בפועל "מעורסלות" בכתבה שכתבתי- "אז תרשו לי להרגיע, המשקולות לא מטיילות בגוף אלא מעורסלות בחמימות של הנרתיק, כשצוואר הרחם שלנו חוסם את המעבר."

מילה שנתקעה לי מהילדות "אספקלריה" = מראה
ו"מטרוניתא" = גברת מכובדת

[קשת_ענן*]

איך אומרים "איזה קטע" בבית-מרקחתית" ?
חשבתי חשבתי
ולא מצאתי.
כנראה שלא אומרים איזה קטע בבית מרקחתית.
כנראה שאין שם קטעים.

(מצד שני, בטוח שיש איזה ביטוי כזה, אולי נפתח דף בנושא, משהו כמו מילים בבית מרקחתית.)

אני באמת מרגישה שה עברית של פעם היתה פשוט דבר מופלא
ועדיין, על אף שקוראת המון ואוהבת כל כך את השפה של פעם
לא מצליחה לחשוב בה.
או:
נשללה יכולתי להעמיק בִדבר שפתנו משכבר הימים, על כן אסיים.
שבת שלום ומנוחה

[בעדינות_בעדינות*]

שיקוי
מה פתאום נעלם, הילדים שלי מכינים שיקויים (ועד שהסתדרה להם העברית שוקויים SHOKOOYIM )

[אנונימי]

_אבא שלי היה אומר לנו תמיד לפני השינה:
חלומות פז
בטוב תליני
וברננה תקיצי_

אצלנו אומרים "תלין בטוב ותקיץ ברחמים" (מהז'רגון הגמראתי).

[סבתא_לשמונה*]

אנחנו לא היינו אומרים מילים של בית מרקחת אלא עברית של שבת.
ואפשר גם להשתמש באופן מופרז בעברית של שבת. אישה שהיתה אמורה להגיע לשיחה עימי לא הגיעה. לאחר שבוע הגיעה והתנצלה במילים אלו: "הייתי שרויה בחולי". תגובתי היתה - מדוע לא תגידי פשוט בלשון בני אדם : הייתי חולה, ותשובתה היתה: אני מדברת בלשונו של עגנון.
אז תודה רבה, עגנון כבודו במקומו מונח וראוי שלשונו לא תשתרבב לשיחת חולין פשוטה.
האם למישהו יש הצעה טובה בעברית ל - small talk?

[ענת_ב_פ*]

small talk
שיחת חולין??

[ענת_ב_פ*]

small talk
וגם- שיחה על דא ועל הא

[גיימס_בונד*]

אני לא זוכרת מי אמרשירת העשבים ומה עם טוהר מידות

[הולכת_את_מעימי*]

לכי לשלום
טלה
גדי
גורן
טנא
שינה ערבה
ערב לחיך
רקיע
שיבולת
ינקינטון
ואפסיק כאן כדי שלא יהיה בבחינת מרוב עצים לא רואים את היער

[גיימס_בונד*]

שלום וברכה,שבת שלום.,הבאנו שלום עליכם מלחמה ושלום

[אמא_של_שפן*]

ואני התחלתי בנסיון להשיב את המילה "למרגלות". אני משתמשת בה הרבה בעבודה, ואנשים קצת מתפלאים, אבל אף אחד לא ביקש הבהרה. שפן כבר יודע להסתכל למטה כשאני אומרת לו שהבובה למרגלותיו. טוב, לפעמים.

[אמא_של_יונת*]

small talk
במשפחתי אנחנו קוראים לזה "שיחת ניקוי":
היא ממלאת את אותה הפונקציה החברתית שממלא הניקוי ההדדי אצל בעלי חיים.
גיין גודול מתארת את זה יפה בספרה על השימפנזים.

ינקינטון
התכוונת ל"יקינטון".

שמחה, גיל, צהלה, דיצה, רינה, משוש, חדווה, ששון, עליזות, עליצות...
גם אני אשמח לדעת.
ובינתיים - אני מכירה משפחה שבה האם נקראה גילה, בנותיה - רינה וחדוה, והנכדה - דיצה.

[ציפ_ציף*]

ינקינטון בטח התכונת ליקינטון

[ציפ_ציף*]

אופס,לא ריפרשתי לפני ההוספה...

[בעדינות_בעדינות*]

small talk
שיחת שמאל

[גיימס_בונד*]

כמה יפה פורח הלילך

[''צפונית''*]

כשאחותי הקטנה היתה בת שנתיים היא דיברה בעברית גבוהה ורהוטה (שאין לנו מושג מהיכן למדה זאת...),
יום אחד באיזה ארוע במושב אמרנו לה ללכת ולתת נשיקה לאיזה ילד, היא הלכה אליו הביטה בו ואז הסתובבה ושבה אלינו,
שאלנו אותה מה קרה והנסיכה ענתה "הוא אינו חפץ בי"...!

[כתר_יה*]

"ועד בכלל"
הרחבת הדעת
רוחב לב

[סבתא_לשמונה*]

_small talk
שיחת חולין??_

_small talk
וגם- שיחה על דא ועל הא._

תודה על ההצעות. גם אני חשבתי על שיחת חולין אבל זן יכולה להיות שיחה בעלת משמעות ואילו small talk זו שיחת נימוסין חסרת משמעות שמטרתה רק למלא את החלל הריק של שתיקה, ולכן ההצעה השניה נראית לי יותר.

[סבתא_לשמונה*]

_small talk
במשפחתי אנחנו קוראים לזה "שיחת ניקוי":
היא ממלאת את אותה הפונקציה החברתית שממלא הניקוי ההדדי אצל בעלי חיים.
גיין גודול מתארת את זה יפה בספרה על השימפנזים._

נחמד, אבל גם לשיחה כזאת יכול להיות תוכן משמעותי.

[סבתא_לשמונה*]

_small talk
שיחת שמאל_

אירוניה יוצאת מן הכלל ומשעשעת.

לא רפרפתי כראוי ולכן לא הגבתי על כל ההצעות בבת אחת, סליחה על הרשלנות.

[מי_מה*]

נשללה יכולתי אפשר גם נבצר ממני...(למרות שפרשת הנשיא קצב עם הנבצרות הזמנית שלו קצת החיתה את המלה)
ואגב, גם הילדים שלי רוקחים שיקויים (אבל אצלם בהתחלה זה היה סיקויים (-: )

[פפריקה_הונגרית*]

_small talk
שיחת שמאל_ יסמין -אותך לגריון!!! ענק!!

"הוא אינו חפץ בי"...! גדול!

אולי נפתח דף בנושא, משהו כמו מילים בבית מרקחתית?.) קשת ענן -האין אנו נמצאים בזה הדף ממש? -אותה הגברת בשינוי אדרת? או שאת חושבת שצריך?

[קשת_ענן*]

אולי נפתח דף בנושא, משהו כמו מילים בבית מרקחתית??.) קשת ענן -האין אנו נמצאים בזה הדף ממש? -אותה הגברת בשינוי אדרת? או שאת חושבת שצריך?
ובכן חן,
איני סבורה כי הדבר נחוץ,
אם כי לעניות דעתי דף נפלא זה, מילים נפלאות שנעלמו לנו מהלקסיקון,
אינו משקף בית מרקחת, אלא כפי שנאמר
עברית של שבת.
ענין של סמנטיקה אישית.
וכמובן גם
הרחבת הדעת
שלומות.

[פפריקה_הונגרית*]

_אינו משקף בית מרקחת, אלא כפי שנאמר
עברית של שבת. הביטוי "בית מרקחת" אינו מהתייחסות סרקאסטית לדף הזה.... אלא מתוך חיבה יתרה! דווקא עברית של שבת נשמע לי נוקשה...... אבל, איך אמרת - _ענין של סמנטיקה אישית.

לעניות דעתי דף נפלא מה שאמרת!!!

[רינה*]

יש לי רעיון איך הבעל צריך להעיר את אשתו בבוקר עם קפה למיטה כמובן:
עורי עורי יפת מראה, השמש כבר הקיצה פתחי את עינייך הזכות. אהובת ליבי מחמד נפשי..... ועוד ועוד (אבל שזה לא יהיה רק בפנטזיה)

[פפריקה_הונגרית*]

עורי עורי יפת מראה.
גדול!

[אמא_של_יונת*]

עורי, עורי, התנערי מעפר. קומי, לבשי בגדי תפארתך, בת ציון.
(על פי ישעיהו הנביא)

[כתר_יה*]

יש עוד מישהו שזוכר את ה"ועד בכלל" מהחוברות אשכולית? או שזה רק אני?
(לא יודעת, זה נתקע לי בראש למרות שאף פעם, לא לפני אשכולית ולא אחרי, לא פגשתי מישהו שהשתמש בזה...)

[סבתא_לשמונה*]

יש עוד מישהו שזוכר את ה"ועד בכלל" מהחוברות אשכולית? או שזה רק אני?
דווקא כן. משתמשים הרבה מאוד בביטוי "ועד בכלל".
דוגמה: קראתי מעמ' 21 עד עמ' 36 ועד בכלל, וזה אומר שקראתי גם את עמ' 36.

[כרובית*]

נו נו.. טוב לגלות <שוב> שלא רק אני נוברת בדברים מהסוג הזה בזמני הפנוי..

_שורש שלם שנכחד: ג.מ.ר
מאז שנוכס לעולם האסוציאציות המיני, גם פעוטות מסיימים לאכול, לצייר או כל דבר אחר._
פשוט זוועה! ואני שותפה למאמצים להנשים מחדש את הפועל הבעצם די חביב הזה.
בכלל, מי קבע את הכלל הפוריטני הזה, שברגע שלמלה יש גם משמעות מינית, אז איאפשר שיהיו לה עוד משמעויות במקביל..

אני עצמי עובדת על קמפיין מתמשך של השבת צורת הזוגי לשפה העברית השגורה במקום שני ילדים אמרו ילדַיִם, במקום שתי צלחות צלחתַיִם וכו'..

אני גם מחבבת את המלה צינה.

וגם!
משהו שגיליתי כבר די מזמן אבל עדיין זה משמח אותי לחשוב על זה.. איזה יופי שלכל אחד משבעת המינים (למעט שעורה/ חיטה) יש פועל שונה שמתיחס לאופן האיסוף שלהם - זית - מסיק; תמר - גדיד; רימון - קטיף; גפן - בציר; תאנה - אֲרִיָה; שעורה/ חיטה - קציר.
וגם, אחרון חביב (..): שמתי לב שבערבית למשל, יש שמות שונים לירח לפי השלבים שהוא נמצא בהם - כשהוא צעיר הוא נקרא "הלאל", וכשהוא מלא "בדר".. ובאופן כללי "קמר". וחשבתי, כיוון שהשנה העברית גם היא שנת ירח, אולי יש משו דומה בעברית (למיטב ידיעתי המלים "ירח" ו"לבנה" ו"סהר" הן נרדפות, אבל אולי ידיעתי לא במיטבה..?).. או שנגיד, יש לפחות ארבע מלים שונות שמתארות תמר, בשלבים השונים של ההבשלה שלו.. אולי גם בעברית יש תופעה כזו? מישהי יודעת?

<אוף. איך זה שאני באה לכתוב שורתַיִם ויוצא לי חצי עמוד.>

[פפריקה_הונגרית*]

במקום שני ילדים אמרו ילדַיִם, במקום שתי צלחות צלחתַיִם וכו'..- אשתתף בכך במחוזותי! גמני -עלתה מחשבה זו בראשי.....

"ירח" ו"לבנה" ו"סהר" הן נרדפות -אבדוק עם הרב מויאל, באותה הזדמנות- לדעתי סהר זה במצב הריק כמעט....

אוף. איך זה שאני באה לכתוב שורתַיִם ויוצא לי חצי עמוד.>

>חן חייבת- פשוט חייבת - "אבל הכי מצחיק זה להגיד.... כרובית!"<
<נא לא להעלב- חן שולחת להאזין לכבש השישה עשר...... זה קטע ענקי!>

[סבתא_לשמונה*]

"ירח" ו"לבנה" ו"סהר" הן נרדפות -אבדוק עם הרב מויאל, באותה הזדמנות- לדעתי סהר זה במצב הריק כמעט....
לפי אבן שושן אין הבדל בין שלוש המילים.
הוא כותב שכדי לציין את מצב הירח בראשית או בסוף חודש משתמשים בצרופים "חרמש הירח" או "חצי סהר".
לכל ידוע שהשם יֶרַח לחודש מבטא את הקשר בין הירח לבין החודש.
גם בשפות אירופיות יש שריד לקשר בין ירח לחודש MONTH - MOON
וגם בגרמנית קוראים לחודש "מונאט",(אינני רוצה להסתכן בכתיבה בגרמנית), כנראה מוצא המילה מגרמאנית עתיקה.
אנחנו משתמשים כל הזמן בפועל "לגמור" בלי להקדיש לזה שום מחשבה.
אשר למילים נרדפות לשם עצם: לאסקימואים 7 שמות לשלג, הצורך הוא אבי ההמצאה.

[סבתא_לשמונה*]

וגם בגרמנית קוראים לחודש "מונאט",(אינני רוצה להסתכן בכתיבה בגרמנית), כנראה מוצא המילה מגרמאנית עתיקה.
מצאתי ב"בבילון" - כותבים בגרמנית MONAT פונטי לגמרי.
ברור שיש גם קשר בין המילים חודש לחָדָש (שני קמצים) שהרי הירח מתחדש בכל חודש.

[מיץ_פטל*]

במקום שני ילדים אמרו ילדַיִם, במקום שתי צלחות צלחתַיִם וכו'..-
ואצלנו אומרים : סנדליים. שמיכותיים,גומותיים.

וגם "מה לך כי תבכי או מה לך ילדה?"

[יעלי_לה]

בערבית למשל, יש שמות שונים לירח לפי השלבים שהוא נמצא בהם
אולי יש משו דומה בעברית
מהביטוי "בין כסה לעשור" (כינוי לימים שבין ראששנה ויומכיפור) ניתן להסיק שירח חסר נקרא כֶּסֶה (אולי רק ירח חסר של תשרי...? על פניו אין סיבה, דווקא יש בזה היגיון, הוא נסתר וכאילו מכוסה)

[סבתא_לשמונה*]

_במקום שני ילדים אמרו ילדַיִם, במקום שתי צלחות צלחתַיִם וכו'..-
ואצלנו אומרים : סנדליים. שמיכותיים,גומותיים._
נשמע קצת נמלץ לשפת יום-יום, אבל אולי דרוש זמן כדי להפנים.

[פטריה*]

נשמע קצת נמלץ לשפת יום-יום, אבל אולי דרוש זמן כדי להפנים.
לוידעת, לי זה עושה שמח
ואגב: ואצלנו אומרים : סנדליים. שמיכותיים,גומותיים.
בעקבות ויכוח סוער בענין בחוג משפחתי היקרה (וכשאני אומרת סוער אני מתכוונת סוער, באורך של איזה שעתים וחצי, ובאיחוד כוחות מרשים - אבא שלי, זוגתו של אחי ואנוכי בחזית איתנה נגד הדוד שלי, שיהיה בריא) - הגענו למסקנה פה אחד (טוב, לא פה אחד. דוד שלי עדיין התנגד.. אבל זה סתם כי הוא עיקש P-:), שצורת הזוגי נגזרת מצורת היחיד (כמו בסנדלַים) ולא מצורת הרבים (כמו בשמיכותים). כלומר: יש לומר שמיכתים, גומתים. וגם קומתַים, שאנשים לפעמים נוטים לכנות קומותים..
<כמו שאומרים "שעתים" ולא "שעותים", "שולים" ולא "שולימים", "שנתים" ולא "שנימים" וכו'>
<נו, אז לכו תסבירו את זה לדוד שלי>
<נו שוין>

[פטריה*]

אגב, אני זו הכרובית בשינוי אדרת מפאת ענינים טכניים..

ורציתי להודות ליעלי לה ולסבתא לשמונה על ההערות המרעננות בדבר הירח..
מה באמת ההסבר המלא של הביטוי "בין כסה לעשור"?
<יש לי מן בורות מציקה בעניני יהדות למיניהם>

ולמה הוא לא מדגיש לי מלים בין כוכביות??
<וגם בעניני מחשבואיזם>

[פטריה*]

הא! ידעתי שעכשיו הוא ידגיש!

[פפריקה_הונגרית*]

לפי אבן שושן אין הבדל בין שלוש המילים. -אבן שושן מבחינתי לפחות לא תמיד מהווה מקור מדויק של ידע.
לפעמים התנ"כ וספרים הנכתבים בהקשרם יכולים להוות מקור מידע מצוין.

ולמה הוא לא מדגיש לי מלים בין כוכביות?? כשאת כותבת ומשהו בלי רווח זה לא ידגיש. תכתבי ו משהו . רואה?

[פשוט_אלון*]

דיברתי היום עם מישהו שאני לומד ואמרתי לו שבמתמטיקה אני מפגר.
אז הוא אמר לי "אל תקרא לעצמך מפגר".
אז אמרתי - מפגר זה מאחר !

< הבנתם או שאתם מפגרים (להבין) ? >

[ציפ_ציף*]

מה באמת ההסבר המלא של הביטוי "בין כסה לעשור"? ההסבר הוא בין ראש השנה ליום הכיפורים,היינו עשרת ימי תשובה,מא' תשרי עד י' בתשרי.

[אליה*]

איספלנית
כרכוב


אבל באוכל אני יכולה באמת לשבת ולכתוב שעות:
חריץ גבינה
תופינים
קונפיטורה
קומפוט
שנף
מגדנות

ואגב שיחות השמאל..
ולפעמים כשאני צריכה את הביטוי הזה באנגלית-
It doesnt make sense
אני אומרת - "זה לא עושה לי שכל"
צולע, אבל מרגיש נכון בעצמות..

[מי_מה*]

ואם כבר __באוכל עסקינן: אז מה בדבר מיני תרגימה ? נשמע הרבה פחות מזיק מסתם ממתקים 9-:

[סבתא_לשמונה*]

מה באמת ההסבר המלא של הביטוי "בין כסה לעשור"? ההסבר הוא בין ראש השנה ליום הכיפורים,היינו עשרת ימי תשובה,מא' תשרי עד י' בתשרי.
זה ידוע. השאלה היא אם יש לזה קשר לירח. עשור ברור, יום הכיפורים חל ביום העשירי בתשרי. אבל מה בענין כסה - איך מבחינה לשונית הקשר לראשית החודש. כסה פרושו כיסוי אבל ב - א' לחודש הירח כבר מתחיל להתגלות, כלומר, הוא אינו מכוסה באופן מוחלט.
ציף ציף האם יש לך הסבר לשוני?

[פטריה*]

מיני תרגימה
אדיר

יש את ענין התנאי הבטל - לו/ אילו (מה ההבדל ביניהם באמת?). "אילו הייתי.." במקום "אם הייתי", זה יפה בעיני, בינתים אני רק חושבת את זה ועוד לא מדברת, אבל מי יודעת..

ונזכרתי בדבר חשוב, בהמשך למה שנאמר על השורש "גמר" שמוכחד מהשפה, ולא בלי קשר, יש עוד מלה שעוברת התעללות קשה בשנים האחרונות - חבר - במובן של רֵע, ולא של בן-זוג.. פתאום כל הבחורות בארץ אין להם חברים, רק חבר, ו"ידידים", וכנ"ל בחורים ו"ידידות", קיבינימט הידידות הזאת כבר....
זו רק אני, או ש"ידיד" היא מלה שמגדירה אדם שנמצא על סקאלת הקשרים החברתיים במקום שבין "מכר" ל"חבר"? ולא תיאור כולל לכל גבר שקיים בעולם למעט בן-הזוג?? וואט דה פאק.
אני לא יודעת מה המקור של המלה "ידיד" - אני יכולה להניח אולי שמ"יד" - כמו מישהו שמושיט יד, ולעומת זאת, "חבר" בא מחיבור, וההבדל ביניהם - לפחות בעולם שלי - הוא משמעותי.. ולשניהם יש מקום חשוב ומיוחד, כל אחד בפני עצמו.

<אם כי אני חייבת לציין, שבגלל הסלידה שפיתחתי מכל תופעת האינפלציה ה"ידידותית" הזאת, התחלתי בתגובה להחרים את המונח "ידיד".... אז עכשיו יוצא שאפילו מכרים זוטרים יחסית "מקודמים" אצלי לדרגת "חבר".. >

[פטריה*]

ובעקבות עיון חוזר בדף:

מה ההבדל בין "סוף" ל"גמר" ל"כליה" והפעלים הנלווים?..

ו - פפריקה הונגרית, אולי יש לך תשובה כלשהי שאת יכולה לכתוב מפיו של הרב, בענין ההבדל בין שבעת סוגי השמחות (כדי שלא נתנפל עליו כולנו טלפונית עם דרישה להכרעה בסוגיות בלשניות בוערות.. בכלזאת רב בישראל )?

[דביבונית_העיר*]

אנפילאות

תופינים

מגדנות

שנפנפים

[רוח_ערב*]

ונזכרתי בדבר חשוב, בהמשך למה שנאמר על השורש "גמר" שמוכחד מהשפה, ולא בלי קשר, יש עוד מלה שעוברת התעללות קשה בשנים האחרונות - חבר - במובן של רֵע, ולא של בן-זוג.. פתאום כל הבחורות בארץ אין להם חברים, רק חבר, ו"ידידים", וכנ"ל בחורים ו"ידידות", קיבינימט הידידות הזאת כבר....
גם אותי זה מטריף.
משגע גם כששומעים את זה מילדים בני 12-13 כאילו חס וחלילה נחשוב שהם זוג..
עוד צרוף שכולם מסתכלים עלי אחרי שאני אומרת אותו: "הבאתי\ נתתי לו ביד.." מה אני צריכה להגיד "הגשתי"? אי אפשר כבר סתם להביא למישהו משהו?

[רותם*]

מסכיות חמדה (פיצ'פקעס)
למיטב זכרוני אומרים וכותבים שׂכיות חמדה

[פפריקה_הונגרית*]

אז מה בדבר מיני תרגימה ? נשמע הרבה פחות מזיק מסתם ממתקים-אז ככה (לפני שאני מתחילה! נכון!)
א.- תרגימא.
ב.- "אכלו משמנים, ושתו ממתקים" ........ (-ציווי, לא לשון עבר. מהגמרא נראה לי... בהקשר לסוכות -אם איני טועה.)

_מסכיות חמדה (פיצ'פקעס)
למיטב זכרוני אומרים וכותבים שׂכיות חמדה_ -רותם- תוקנתי מזמן, וגם אישרתי את טעותי. בציטוטים מהמילון ...... אבל תודה.

מה ההבדל בין "סוף" ל"גמר" ל"כליה" -כליה- זה הרס מוחלט עד העלמות. סוף וגמר.... -אבדוק.

אולי יש לך תשובה כלשהי שאת יכולה לכתוב מפיו של הרב -עובדת על זה במרץ. הוא עסוק. (יש לי תזכורת בדפבית- תוכלי להציץ שם אם בא לך לראותה... )

[קשת_ענן*]

שקט
שלווה
ענווה

[סבתא_לשמונה*]

שנפנפים.
מה זה? סליחה על הבורות.
אז מה בדבר מיני תרגימה ? נשמע הרבה פחות מזיק מסתם ממתקים-אז ככה (לפני שאני מתחילה! נכון!)
יותר יפה אבל לא פחות מזיק...
אפשר גם לכתוב תרגימא, השורש הוא יווני שעבר לעברית וארמית.

[פשוט_אלון*]

מילות פינוק:
חילוץ עצמות
אפרקדן (שכוב על הגב)
דרדסים (נעלי בית)

[דביבונית_העיר*]

שפנפ: חיה קטנה ובילתי נראית, כמו כן גם לא מזיקה
נראתה לראשונה בעמק הירדן
מופיעה בעיקר ברגעי מצוקה ומשמחת לבב אנוש!

[אמא_של_יונת*]

מה ההבדל בין "סוף" ל"גמר" ל"כליה" והפעלים הנלווים?..
אם איננוי טועה ניהלנו לאחרונה דיון מעמיק במלים אלו בדף טעויות נפוצות בעברית 4 .

[פפריקה_הונגרית*]

ההבדל בין "סוף" ל"גמר" ל"כליה"
גמר- סוף, סיום.
כליה- אבדן, השמדה.
סוף- 1)רגע אחרון, מקום אחרון. 2) גמר, סיום, קץ, אחרית. 3) קצה, הגבול האחרון. 4) אחרית, בסיומו של דבר, תוצאת הדברים.
סיום- 1) גמר. 2) טקס גמר. 3) סוף, קצה.
<מילון ספיר>
(כפי הנראה, יש הבדל... קטן אבל. "כליה" ממש יוצא דופן ברשימה. )

[פלוני_אלמונית*]

דביבונית , האם השפנפנ התייחס ל'שנפנפים'???
כי השנפנפים הללו ממש מסקרנים !!??
שנפ אחד לבדו הוא כאמור 'וניל' אבל מה אומרים השניים 'שנפנפים' לא הצלחתי להבין !
אם כי זה מזכיר 'שרעפים'
ואצלנו כאן יורד 'מטר' שנקרא בימנו 'גשמים'
דף מענג לקריאה וממנו נשמעת קריאה כי השפה היא חיה וקולחת ולא כסחבה הטמונה באמתחת

[לוונדר_סגול*]

עמוקות-מיני-ים ...
יפה רינ צ'י

[עיר_ואם*]

דרדסים (נעלי בית) 0-: בחיי. מרוב תימהון הצצתי במילון ואורו עיני - אכן כך. דרדס הוא נעל בית, סנדל, ערדל או הדמות הכחולה עם הדרדסים הגדולים על רגליה...

יש גם
מכבנות

[סבתא_לשמונה*]

_יש גם
מכבנות_
מכבנה - מה שאנחנו קוראים סיכת ראש או סיכת שיער ובאמת יפה יותר להשתמש במילה מכבנה.
_שנפ אחד לבדו הוא כאמור 'וניל' אבל מה אומרים השניים 'שנפנפים' לא הצלחתי להבין !
אם כי זה מזכיר 'שרעפים'_
למה זה מזכיר שרעפים?

[סבתא_לשמונה*]

_שפנפ: חיה קטנה ובילתי נראית, כמו כן גם לא מזיקה
נראתה לראשונה בעמק הירדן
מופיעה בעיקר ברגעי מצוקה ומשמחת לבב אנוש!_
אמיתית או דמיונית?

[דביבונית_העיר*]

מכבנות מילה מצויינת -יש ספר ישן נושן בשם : "סיפורי זהב" ושם יש סיפור על ילד בשם מכבני כי תמיד הייתה לו מכבנה על ראשו.
כמובן שהשנפנפ אינו שרעפ שהרי ידוע שהשנפנפ אינו עף, ואף אל-פי כן לעיתים הוא יצור מכונפ!

סבתא לשמונה , השנפנפ היא חיה אמיתית לחלוטין בדמיון של בני משפחתי מזה דורות(מצד אבא)
עוד מילים נפלאות : יורה ומלקוש

[סבתא_לשמונה*]

עוד מילים נפלאות : יורה ומלקוש
וגם רביבים.

[עיר_ואם*]

דביבונית האם את מהמשפחה של מאיר שלו?
מצטטת מספרו הדגול "רוני ונומי והדב יעקב"
והעלאה בחזקה והוצאת שורש
הן לומדות אצל שנפנף החורש
מי שלא יודע מהו שנפנף,
הנה אחד יושב על ענף

לא זוכרת אם כתבו כבר פה על
צפרירים, ובמיוחד צפרירי הבוקר
הצליל של המילה מלטף כמו המשמעות...

[פפריקה_הונגרית*]

צפרירי בוקר מצחיק אותי, נשמע לי כמו מישהו עם גזים אמרה נעמה אמא , לאחר אזכור של המושג, ועל זה יש לי שני דברים לאמר.....
א.- אכן, נראה לי שאפשר להשתמש במושג הזה, בהקשר זה.......
ב.- ארחיק לכת ואומר שמבחינה מדעית- צפרירים הם אכן גאזים (רוח היא תערובת של גאזים- חנקן, מימן, דו-תחמוצת הפחמן, וכו', לא...?) -
אז זה אפילו נכון לעשות כן..... P-: ..............

---

הצליל של המילה מלטף כמו המשמעות... -מסכימה איתך......

[סבתא_לשמונה*]

קרפיף
פרקדן
מסורה

[אדמה_טובה*]

אולי מישהי יודעת להגיד מה פשר המילים המופיעות אצל גיל חובב בספרו "מטבח משפחתי".
יעקובית - גיליתי שזהו ז'אקט.

אבל מהם:
תופליים?
זרודות?

[אמא_של_יונת*]

אלו מלים שסבתא מומה משתמשת בהן, נכון?
נראה כמו חידושי לשון שלא נקלטו בציבור של בן-יהודה או של בנו - איתמר בן אב"י (בן-ציון - בֶּנְסִיוֹן בפי סבתא מומה - הלא היא לאה אבושדיד, אלמנתו של איתמר), אבל סבתא מומה כנראה המשיכה להשתמש בהם.[
צריך לחפש במילון בן יהודה.

[רינ_צ'י*]

_בערבית למשל, יש שמות שונים לירח לפי השלבים שהוא נמצא בהם
אולי יש משו דומה בעברית_
בצרפתית ירח הוא lune וחצי ירח הוא croissant (=קרואסון).

וגם - תודה, לוונדר סגול

[סבתא_לשמונה*]

_אולי מישהי יודעת להגיד מה פשר המילים המופיעות אצל גיל חובב בספרו "מטבח משפחתי".
יעקובית - גיליתי שזהו ז'אקט.
אבל מהם:
תופליים?
זרודות?_
אפשר לשאול את גיל חובב בעצמו.

[רינ_צ'י*]

תופליים?
נדמה לי שהכוונה לפנטופלך, סוג של נעלי בית

[ענת_ב_פ*]

אפשר לשאול את גיל חובב בעצמו
והרי התשובות-
תופליים - נעלי בית (בא מפנתופלך).
זרודה - קרדיגן.
<2 נק' לרינ צ'י >

[אמא_של_יונת*]

עד היום לא הצלחתי לגלות מה ההבדל בין קרדיגן לז'קט.
אולי בהזדמנות זאת מישהו יוכל להסביר לי?

ואם כבר מדברים על מלים נשכחות - מה ההבדל בין תופליים לאנפילאות?

[רינ_צ'י*]

מה ההבדל בין קרדיגן לז'קט
בבגדים אני ממש גרועה, אבל נדמה לי שאת התשובה לשאלה הזאת אני יודעת: קרדיגן הוא סוודר עם כפתורים. ז'קט עשוי אריג (או עור), לא סריג. מטבע הבד ז'קט גם רך ורפוי פחות, יותר מחוייט.

מה ההבדל בין תופליים לאנפילאות?
נשמע לי אותו דבר. או היינו הך. אולי מלה אחת מקראית והאחרת משנאית?

[גם_למבי*]

וממש בשביל הדף הזה אתמול גל, כמעט בן ארבע, ביקש:
"אמא, בואי נשחק שאני ציפור שבורת כנף המנסה להגיע אל האלון הרם"
השתאיתי עד מאוד! (טוב, חיפשתי מילים לתאר את תגובתי ושיתאימו להלך הדף)
אני מניחה שהוא שאל את הביטוי מאחד הסיפורים שמספרת הגננת.

מילים שחסרות לי:
ראה (במקום תסתכל) או הבט
הקשב (במקום תשמע) או האזן
נעימה
מהמורה

[אליה_דור_כהן*]

אבא של בן-זוגי קורא לנו ולגוזלית -

זיסי / זיסית
איזה כינוי מקסים!

[אמא_של_לילה*]

בין כסה לעשור"?
ציפ ציף, האם יכול להיות שהמשמעות היא על מצב הירח, כסה- ירח מכוסה(ראש השנה, הירח איננו) עשור- עשירי לחודש?

[סבתא_לשמונה*]

ציפ ציף, האם יכול להיות שהמשמעות היא על מצב הירח, כסה- ירח מכוסה(ראש השנה, הירח איננו) עשור- עשירי לחודש?
עשור זה נכון. כסה זו הבעיה, מפני שבתחיל החודש כבר רואים חרמש ירח דק, אבל בכל זאת מתייחסים לעובדה שרוב הירח עדיין מכוסה.
שבת שלום

[פפריקה_הונגרית*]

זיסי / זיסית. -יידיש /גרמנית- זיס- זה מתוק. וגם זיס'לה.(zisale)

עדינות- מי את? גלי לי......

שאני ציפור שבורת כנף המנסה להגיע אל האלון הרם D-:

---

ואם ביידיש עסקינן-
גוט שבעס.

[ענת_ב_פ*]

מה ההבדל בין תופליים לאנפילאות?

כפי שדווח לי-

אנפילאות הן נעליים גבוהות עשויות לבד, כמו התופליים המשובצות של "המגפר" שהיינו נועלים בנעורינו. כך שבעצם זה מקרה פרטי של תופליים. אנפילאות היא מילה תקנית - מופיעה במילון והתקבלה בשפה באופן רשמי. תופליים הן כל סוגי נעלי הבית (גם אלה שבצורת כפכפים, למשל), אבל מה שיותר חשוב הוא שזו מילה שאינה מופיעה במילון - היא הומצאה על ידי איתמר בן אב"י

[אמא_של_יונת*]

זיסלה זה יידיש, לא גרמנית. גם זיס זה יידיש. בגרמנית התנועה היא U עם אוּמלאוּט (שתי נקודות מעל לאות). זו תנועת-ביניים בין אוּ לבין אִי.

_ראה (במקום תסתכל) או הבט
הקשב (במקום תשמע) או האזן_
בכלל הפסקנו להשתמש בציווי, והחלפנו אותו בצורת עתיד. יש רק פעלים מעטים שבהם עדיין משתמשים בציווי: בוא, לך, קח, תן, שב, קום, סע, צא.
כולם פעלים מאוד יומיומיים, כולם בבניין קל ורובם לא בגזרת השלמים - כולם "נכים" באופן כלשהו: חסרי פ"נ, חסרי פ"י, נחי ע"ו.
ואם כבר יש פועל בגזרת השלמים שמשתמשים בו בציווי - כמו "שתוק" - עושים זאת רק בפניה לזכר. מי אומר בלשון נקבה "שתקי"? לרוב אומרים "תשתקי".

[סבתא_לשמונה*]

זיסלה זה יידיש, לא גרמנית. גם זיס זה יידיש. בגרמנית התנועה היא U עם אוּמלאוּט (שתי נקודות מעל לאות). זו תנועת-ביניים בין אוּ לבין אִי.
הענין הוא שמי שאינו דובר גרמנית מתקשה לבטא אומלאוט. בשפות הסקנדינביות יש 7 (!) אומלאוטים ורק הם מסוגלים לבטאם.
לפי מיטב ידיעתי, בגרמנית יש רק אומלאוט אחד שמופיע על האותיות A, E, ו - U אבל המילה "זיס" הגיעה מגרמנית, אלא שההיגוי הגרמני נעלם, כפי שקרה לאידיש בכלל.
אני אישית לא הבנתי אידיש בכלל. רק אחרי ששמעתי הרבה גרמנית בין שכנים וידידים של הורי והתחלתי להבין גרמנית, התחלתי גם להבין אידיש.
,

[סבתא_לשמונה*]

ביצה שלוקה וביצה מגולגלת.
בקיבוץ שהייתי בו אמרו ביצה קלה וביצה קשה ותמיד כאשר שאלתי אם שקלו את הביצים לא הבינו מה אני רוצה...

[מורינגה_רותמית*]

מי אומר בלשון נקבה "שתקי"? לרוב אומרים "תשתקי".
הילדים אומרים "שתֵקי" (כמו תשתקי בלי הת' הראשון...)

אנפילאות זה הכינוי אצלנו במשפחה לכל נעלי הבית הסרוגות ביד.