לפני שמגיע החלב

אנונימי

{מפתח נושאים מדור הנקה לפני שמגיע החלב}

חברה שילדה שלשום סובלת מפצעים קשים בפטמה, ולא מניקה משום כך. היא יודעת שהסיבה לפצעים היתה יניקה רק מקצה הפיטמה אבל התינוקת היתה כל כך נלהבת לינוק, שהיא הרגישה שחבל להפריע לה, ושתתאמן בהנקה נכונה כבר אחר כך... האחר כך לא הגיע. חלב עדיין אין, אבל בקבוקי מטרנת בית חולים זורמים בשפע.
אז שלוש שאלות:

האם נכון להניח שהתינוקת יכולה להסתדר עד שלושה ימים בלי מזון, עד שהחלב מגיע? (ושגם לולא הפצעים, יתכן שההנקה היתה מתבצעת על ריק בלי הרעבה אמיתית?) אם כן, מדוע היא לא נרגעה עם מוצץ אבל כן נרגעה עם מטרנה ("חיסלה כמויות" כמו שאמרה לי האם באושר.)
מה עושים עם הפצעים?
מי מכיר מדריכת הנקה טובה שגם באה הביתה באזור הגולן או הגליל העליון?

כואב הלב.
בטח תקבלי תשובות טובות משגית ומאחרות, אני רק רוצה להגיד על ה"חיסלה כמויות":
א. הבקבוק פשוט זורם. היא לא רגילה לזה ביולוגית, ולכן זה פשוט נשפך לה לפה, זה לא בגלל שהיא "רעבה" דווקא.
ב. זה דופק את ההנקה. אחרי שהתינוק מתרגל לזרימה נשפכת של אוכל, מאוד קשה לו להתאמץ בשביל כמה טיפות.
מה שחשוב בהנקה הוא לא רק "חלב האם", כמו שמישהי כתבה פה באיזה דף (שכחתי פשוט איפה), אלא ממש ממש פעולת ההנקה הפיזית.
אגב, מתברר שהאוכל מבקבוק סובל יותר מ"סטרס" (עקה, לחץ) בפעולת האכילה לעומת תינוק יונק, בניגוד למה שהאמינו פעם, שהאכילה מבקבוק יותר "קלה" לתינוק.
בכל אופן, הפעולה הפיזית שונה לחלוטין, ואם האמא הזאת רוצה להיניק, היא באמת זקוקה ליועצת הנקה בדחיפות.

ליסה אייגן נמצאת בראש פינה, לא?
אפשר לפנות למדריכות לה לצ'ה והן מכירות בד"כ את יועצות ההנקה הטובות שבסביבתן.

שכחתי, גם מוצץ גורם נזק. גם הוא פיטמה מלאכותית.
עדיף לא לנסות מוצץ.
ממש כואב הלב, כשאמהות תמימות רוצות להיניק, אבל לא לומדות "איך זה נראה" לפני הלידה, ולא דואגות למישהי שכבר ביום הראשון תעזור להן (הרי בית החולים לא דואג לזה).

אילנה_קל מתרגזת*

המשפט הזה "בלי מזון עד שהחלב מגיע" מרגיז אותי! מרגיז אותי שעדיין כל כך רב חוסר הידע בנושא ההנקה!
לפני שהחלב מגיע השד מפריש חומר ששויו זהב. זהו הקולוסטרום. הוא עשיר בחלבונים כך שהוא משביע את התינוק ואין אפשרות שהוא יישאר רעב אם מניקים כמו שצריך (תנוחה נכונה לאם וליונק, הנקות מרובות).
כרגע מה שיש לי להציע זה הנקות מרובות. אם התינוק נראה רעב מאוד, להכין בקבוק. להתחיל להניק את התינוק ותוך כדי הנקה לתת לו בעזרת טפטפת או מזרק בין השד לפה לא יותר מעשרים-שלושים גרם מהתמ"ל. כלומר התינוק מקבל את התמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) תוך כדי יניקה ובכך גורם לשד להמשיך להפריש חלב. אני מניחה שהכאב הוא רק בעשר-עשרים שניות הראשונות להנקה. שתקפיד על תנוחה נכונה ועל החזקה נכונה של התינוק את הפיטמה.
בין ההנקות שתמרח מהחלב שלה את הפטמה, תייבש ועל זה תמרח משחת "רפאל" להנקה. מחולל פלאים!
אני מזמינה את כולכם להכנס לדף נולדו במזל טוב.
שיהיה במזל-טוב לחברתך והנקה בהנאה.
אילנה.

אילנה,
אני חשבתי שמה שמפריע לאמא הזאת הוא שהפיטמות שלה פצועות, ולכן היא לא רוצה להיניק ונותנת בקבוקים במקום לקבל מייד ייעוץ איך לשפר את התנוחה כך שהתינוקת שלה לא תפצע אותה.

אילנה -מקווה שנרגעת .מה דעתך שנשנה את הפתיח של דברייך למעלה,אחרי הכל נשים שרוצות יעוץ בנושא ההנקה לא צריכות להתבייש בחוסר הידע שלהן.
רציתי להוסיף שמשחת רפאל באמת מרגיעה מאד ועשויה מחומרים טבעיים בלבד.
למרות כל הרתיעה מפטמות מלאכותיות,בימים הראשונים להנקה,בעיקר כשהגיע גודש מכאיב,והפטמות האמיתיות היו אומללות ומבוהלות מהמחשבה על עוד הנקה,השתמשתי בפטמות סיליקון,למשך הדקה-שתיים הראשונות.הפטמה הזו לא ממש נוחה לתינוק,וגם מצטבר בתוכה חלב והפה מתמלא בכמות גדולה בפתאומיות,אבל זה מציל מהשניות הכואבות נורא האלה של המציצות הראשונות.מיד אחריהן אפשר להסיר את הפטמה ,ולהפסיק לגמרי את השימוש בהן כעבור יומיים או שלושה,כשהרגישות הגדולה של ההתחלה יורדת.
עוד משהו בקשר לחלב,כשהוא כבר סוף סוף מגיע,הוא יכול להופיע בצבע משונה.(אין הכוונה לקולוסטרום).לי הוא היה קצת כתום והתקשרתי לחוצה לתומכת הלידה שלנו,שהרגיעה ואמרה שהוא יכול להיות גם כחול או ירוק!,בכל אופן זה עבר ועכשיו החלב לבן.

שליחה על ידי הילה* » 30 מרץ 2002, 21:24

לי הרפאל לא עזרה (היו לי סדקים כשה"תינוק" היה בן... 3 שנים! תפיסה לא נכונה לא נשמע לי הגיוני. עכ"פ הציצי הפגוע, הימני, לקח חופש והתרפא). לקראת הלידה השניה קניתי "לנולין טהור" של מדלה, אבל לשימחתי לא היה צריך אותה.

הילה, גם לי זה קרה, ואנחנו לא הראשונות.
קורה לפעמים שהיונקים המנוסים שלנו פתאום יונקים להם ברישול, והופ - יש לנו תנוחת הנקה לא טובה, שיוצרת לנו, כן כן, סדקים ופצעים בפטמות. אין ברירה, גם לבני השלוש, ולפעמים הארבע, צריך לתקן לפעמים את ההנקה. בפעם הראשונה שנתקלתי בזה, אמרתי לבתי: "הי, מה זה? פתאום שכחת איך לינוק?" ונאלצתי, כמו שכתוב בספר, לעצור אותה, להוריד אותה, להגיד "פה גדול", להקפיד על כך, ובא לציון גואל.

אני מקווה שזה דף מתאים - בפורום יעוץ הנקה התפתח דיון מאד מעניין על דפוסי הנקה של תינוקות ביומיים הראשונים לחייהם. אסתר כתבה שלמעשה אין מידע על דפוסי הנקה "נורמליים" בזמן הזה כי המידע נאסף בבתי חולים, וזה לא מצב "נורמלי". היא מעוניינת לשמוע מנשים שילדו בבית איך היו דפוסי ההנקה של תינוקות ביומיים הראשונים לאחר הלידה. נדמה לי שיש כמה כאלה כאן באתר

אז מי שרוצה לתרום מנסיונה, הנה הדיון:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=32083923
לא צריך להרשם בפורום הזה כדי לכתוב.

רציתי להוסיף שמשחת רפאל באמת מרגיעה מאד ועשויה מחומרים טבעיים בלבד.
הממ, אמנם עברו שנתיים, והדברים שאני עומדת לכתוב כבר מופיעים פה ושם באתר, אבל: בניגוד למה שכתוב על האריזה של רפאל, מומלץ לשטוף אותה לפני השימוש - וזה מקשה על האמא וגם בעייתי לריפוי. רפאל מכילה כל מיני דברים, ואם התינוק יהיה רגיש לאחד מהם - לא יהיה אפשר לדעת מהו הרכיב האלרגני. עדיף להשתמש בפיורלאן, או, אם יש להשיג, בלנסינו (יהיה כנראה נגיש בקרוב לא רק דרך ליגת לה לצ'ה!)

שליחה על ידי אני* » 16 יולי 2005, 22:01

שאלה .. הפסקתי להניק לאחר 4 ימים עקב כאבים נוראיים, שכל השיטות הנ"ל לא עזרו. היום התינוקת בת חודשיים. לא נראה לי שיש לי חלב. האם ניתן להחזיר את החלב ולנסות שוב.

אני לא ממש יודעת אבל נראה לי ששווה לנסות.
השכנה שלי הניקה את הבת שלי כשהיא היתה תינוקת לאחר 4 (!) שנים הפסקה מאז הנקת הבת שלה. וכמעט מייד יצא חלב.
סביר בעיני שאם תדביקי אותה לפיטמה לאט לאט יחזור החלב.

אני,
ממליצה לך לפנות ל- יועצת הנקה מוסמכת. את יכולה להסתכל ברשימת יועצות הנקה ולבחור או לבקש כאן המלצה למישהי בסביבת מגורייך.

אני,
אולי יעניין אותך לקרוא בדף איך לחזור להניק אחרי הפסקה.
אני חושבת שאפשר לעשות את זה, אבל את תהיי חייבת לעשות זאת בעזרתה של יועצת הנקה מוסמכת.
בהצלחה @} ותחזרי לעדכן אותנו!

שליחה על ידי אני* » 17 יולי 2005, 21:59

טוב, בינתיים ניסיתי לתת לה ציצי כמה פעמים ביום. למרות הנסיון הדל, היא ממש לא שכחה מה צריך לעשות ומצצה הרבה זמן ברוגע. חלב אין - אבל היא נהנית. אני אמשיך - אולי החלב יופיע.

אני,
יופי, ואפשר גם כמובן לשתות תה שומר. גם מעודד את החלב וגם מרזה.

שליחה על ידי א.* » 23 יולי 2005, 22:45

בנות אני צריכה עזרה וייעוץ.
אני אם טריה לילדה בת 3 שבועות - הנקתי מההתחלה ומדריכת הנקה אמרה שהכל בסדר ושהיא יונקת נכון וטוב. הבעיה שגיליתי בטיפת חלב שהילדה ירדה במשקל הרבה. ושם המליצו לי להוסיף תחליף חלב - הוספתי והילדה עלתה הבעיה שעכשיו היא בקושי מסכימה לינוק ואני מתעקשת לחזור להנקה אבל לא יודעת איך לגמול אותה מהבקבוק כי רק אחרי שהיא אוכלת בבקבוק ונרגעת קצת אני מצליחה לתת לה לינוק אבל לא נראה שהיא יונקת מספיק כי היא נרדמת מיד לאחר כ- 5 דקות יניקה - גם אם לא נתתי לה הרבה לאכול מהבקבוק - היא פשוט נרדמת לי על הציצי מייד . מה עושים מדריכת הנקה אומרת להמשיך להתעקש - אבל אני פוחדת שתרד במשקל . יש למישהי רעיון מה עליי לעשות????????? בבקשה עזרה אני מעוניינת כלכך רק להניק ופוחדת לאבד את ההנקה בגלל הבקבוק עזרו לי בבקשה.

א. תיכנסי לדף פתיחה, יש שם המון דפים על הנקה.
מצטערת שלא יכולה לעזור לך, אני בעצמי לא הנקתי.

א.
ראשית, זה בסדר שנתת לה תמ"ל, כי חשוב לא להרעיב את הילדה
האם את שואבת חלב? חשוב לבסס את ייצור החלב שלך במקביל ללימוד הילדה לינוק.
אני ממליצה לך להעזר ביועצת הנקה מוסמכת (יש גם מדריכות ותיקות וטובות, אבל אין לי שום מושג מי המדריכה שלך והמה היא מומחית) שתלוה אותך (יש רשימה בדף יועצות הנקה). לא ניתן ליעץ באינטרנט בלי לראות כיצד התינוקת יונקת.
בהצלחה

מקווה שזה הדף הנכון. גיסתי ילדה אתמול לפנות בוקר לידה ראשונה (יום שני באחת בבוקר). היא עדיין בבית חולים ולא מצליחה להניק כי אין לה חלב בשדיים. בינתיים נותנים לתינוק תחליף חלב בבית החולים מבקבוק. עוד לא הספקתי לדבר איתה, (הייתי בלידה והולכת לבקר עכשיו) אז אני לא יודעת מה יועצת ההנקה של בית החולים אמרה, אבל הייתי שמחה אם למישהי פה יש עצה. תודה קרן שמש מאוחרת

החלב מגיע רק ביום השלישי או הרביעי אחרי הלידה, בינתיים יש קולוסטרום שהוא שקוף-צהבהב ובכמות מאד מאד קטנה, וזה כל מה שהתינוק צריך בימים האלה. כדאי להיעזר ביועצת כדי לוודא שהתפיסה נכונה ואפשר לסחוט קצת את השד כדי לראות שאכן הקולוסטרום יוצא, אבל ממש לא צריך תחליפים, כל בקבוק שנותנים רק פוגע בסיכויים של ההנקה להצליח. אם חשוב לה להניק, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת זה ליצור עכשיו קשר עם יועצת שתבוא לראות אותה כמה שיותר מהר, לפני שנכנסים לתמונה עוד בקבוקים ועצות שגויות. יועצת תוכל לעקוב אחרי התזונה של התינוק, ללוות את התהליך ובעיקר לתת לאמא בטחון ביכולת שלה להזין את תינוקה.
בהצלחה

להניק, להניק ושוב להניק. זה מה שאמורים לעשות בימים הראשונים.
הקולוסטרום חשוב מאין כמוהו וייחודי כ"כ, שלא סתם קוראים לו "זהב".
אם יש קושי בתפיסה, אפשר להוציא קולוסטרום ידנית ולתת בכפית לתינוק.

מסכימה מאד שכדאי לקבל עזרה מקצועית כמה שיותר מהר. זה יכול להיות מאד קריטי ולמנוע בעיות בהמשך!

נהדרות אתן. תודה. אני רצה לבית חולים. אם יש לכן גם המלצה על יועצת הנקה בירושלים - תבורכו. קרן

חזרתי מבית החולים. הסיפור הוא כזה - אחי ואישתו טוענים שאין כלום גם לא קולסטרום. שהם מנסים ונותנים לתינוק לינוק גם על "יבש" אבל שהמעין יבש.. בינתיים בבית חולים (למרות שיש שם יועצת הנקה) אמרו להם לתת לו בקבוק. הוא נולד אתמול בבוקר ואני מניחה שגיסתי ואחי מפחדים שיאבד משקל או משהו אם לא יאכל ולכן נשמעים לאחיות שם. מחר הם חוזרים הביתה והייתי מאוד רוצה לנסות לעזור להם ולעודד הנקה. אחי חושב שגיסתי פשוט מותשת וחסרת אנרגיות ושאם היא תישן ותאכל טוב היא תתחיל לייצר קולוסטרום/חלב. האם יש משהו נוסף שאפשר לעשות כדי לעזור לה? האם יש טעם להזמין יועצת הנקה אם זה לא עניין של אחיזה או משהו כזה אלא פשוט שד יבש.. אני עוד טרום אמהות וזה הילד הראשון שלהם אז אין לי ולהם מושג מה הדבר הנכון לעשות. תודה על העזרה. קרן

דיברתי עם אחי הבוקר. ינסו כנראה להוציא לה את הקולוסטרום עם מזרק. בינתיים התינוק עם חשש לצהבת וגיסתי עם בריחת שתן. לא קל הקטע הזה של אמהות טריה הה?

ינסו כנראה להוציא לה את הקולוסטרום עם מזרק
מה?!
חשש לצהבת - זה כנראה צהבת של חוסר בחלב אם.
מי יועצת ההנקה בבית החולים? האם מדובר ביועצת הנקה מוסמכת? האם הם יכולים להסתלק מבית החולים לעזאזל הביתה ולהזמין יועצת כמו שצריך??? זה נשמע כמו עוד אחד מסיפורי הזוועה האלה שבהם בית החולים עצמו יוצר בעיות הנקה קשות לאם ולתינוק.

אני אכתוב קצת פחות בייאוש: תראי, הגורמים שמקשים על ההנקה:

הפרדת התינוק מאמו (התינוק זקוק לאמא)
הפרדת האם מתינוקה (גוף האם מייצר חלב בתגובה למגע התינוק, לריח שלו, לקירבה הפיזית, לניסיונות לינוק כשהתינוק רעב או סתם רוצה להתחבר לאמא. אם כל זה לא קיים, ועוד יש שם בגדים, זה פוגע פיזית).
מתן בקבוק לתינוק (נזק נזק נזק גם לרצון התינוק לינוק, גם ליכולת של התינוק להתחבר לשד בצורה נכונה, כי הוא לומד את פטמת הבקבוק שדורשת החזקה אחרת בפה וזה מקלקל את יכולתו הטבעית ללמוד לינוק, גם לגודל הקיבה כי בבקבוק נותנים כמות גדולה מדי שמותחת את הקיבה הזעירה וגורמת לתינוק תיסכול מול כמויות הקולוסטרום הטבעיות, התינוק לא לומד מספיק לינוק וכשיגיע החלב הוא לא יתמודד עם הגודש, האבקה המלאכותית, התמ"ל, אינה מתאימה למעי התינוק ולכן יוצרת שינוי בפלורה של המעי למשך שלושה שבועות, מה שחושף את התינוק לסיכונים של מחלות, שילשולים וכמובן אלרגיה בהמשך החיים, וזה רק חלק מהסיכונים)
מתן בקבוק לתינוק - מפחית את רצונו לינוק ולכן כשהוא כבר מגיע להנקה, הוא לא רק לא יודע ולא רק קילקלו לו את ההיצמדות אז הוא גם לא רעב.
הלחץ והמתח והרעש ואי הנוחות בבית החולים ממש מפריעים פיזית לגוף האם לייצר חלב כשהיא תחת כל הלחצים של הצוות.

אילו אמהות היו יודעות את כל זה לפני הלידה, הן היו הורגות מישהו לפני שהיו מרשות לאיזו אחות )&^%$ לקחת מהן את התינוק שלהן אפילו לרגע, או לתת לו בקבוק, או לערער את הביטחון שלהן בהנקה.

השד "יבש"? מי קבע? עד שלא קובעת את זה ד"ר מירי ליבוביץ או יועצת הנקה ברמה דומה, אני לא מאמינה.
בבתי החולים יש יותר מדי אחיות מוסמכות מטעם עצמן, שאמנם קוראות לעצמן "יועצת הנקה" אבל במקרה הטוב עברו איזה קורס קצר שממנו הן לא זוכרות כמעט שום דבר כהלכה.
נכון, ניתוח קיסרי ואפידורל עלולים לגרום לבעיות בהתחלת ההנקה. אבל גם אם זה קורה, אז לקחת את התינוק לתינוקייה ושם לתת לו בקבוק זה לא הפיתרון! זה סתם הרוטינה של בית החולים ה-&^%$#, שאיננה מבוססת על שום ידע ושום מומחיות. רק על זה שהם מקבלים תמ"ל בחינם, ושזה מה שהאחיות יודעות לעשות.

בשמת תודה על הפרוט והלהט

אנסה להעביר את המידע לאחי. אני לא רוצה ללחוץ עליהם יותר מידי כי גם ככה הם בלחץ, וגם לחץ לא עוזר להנקה.. שלחתי להם את הטלפון של דינה לינדנשטיין ואת הרשימה של ורד לב - המלצות שקיבלתי פה ואני מקווה שהם יחזרו הביתה היום וייקחו יועצת הנקה בהקדם.

קולוסטרום מיוצר כבר בהריון, משבוע 16-17, כך שאין משהו שהיא תאכל שיגרום לה לייצר קולוסטרום. הוא כבר שם.
הקולוסטרום מרוכז מאד ו מאד איכותי ולתינוק יש צורך בממש טיפות ממנו.
החלב הבשל מתחיל להכנס ביום ה 2-3 לערך, אז גם השד מתחיל להתמלא ולהרגיש כבד יותר.
אם יש קושי, בהחלט כדאי להפגש עם יועצת הנקה, ויפה שעה אחת קודם

קרן - זה מקסים שאת ללא ניסיון ומנסה לעזור להם.
כמי שכן מנוסה בהנקה, אני שותפה למה שהוצג פה.
המסכנה מוקפת בבורות, וחייבת עזרה מקצועית אמיתית שנראה שכרגע אין לה.
הבעיה היא שעזרה מקצועית קשה לקבל בבתי חולים, ועוד יותר קשה ליולדת טריה להפנים את זה.
בדרך כלל האסימון יורד אחרי כמה חודשים, כשכבר מאוחר מידי.
אשמח לשוחח איתך אם תרצי (פני דרך המייל בדף הבית) ולהסביר עוד.

הי קרן
על אף דבריה הנחרצים של בשמת (שאני מבינה את כעסה על חוסר הידע אבל לגיסתך זה כרגע ממש לא יועיל...) חשוב שתבהירי לגיסתך כי רבות האמהות שבימים הראשונים לא הולך להן והן נעזרות בבקבוק או חלילה מוצץ (זה בציניות כן..)
אבל עם עזרה מקצועית ובעיקר רצון ונחישות ניתן להחזיר את התינוק להנקה מלאה. ובקיצור שלא ירימו ידיים ויחשבו שאם לא הלך חלק אז זה אומר שההנקה נכשלה כי זה ממש לא נכון. אם יש לך אפשרות להשיג להם את העזרה המקצועית כמובן בהסכמתם..תבורכי:-)

אני מבינה את כעסה על חוסר הידע אבל לגיסתך זה כרגע ממש לא יועיל...
לי באופן אישי היה מאוד מועיל אם הייתי יודעת יומיים אחרי הלידה הראשונה שבבתי ספר לרפואה בהם לומדים הרופאים/ות ובבתי ספר לסיעוד בהם לומדים האחים/יות אין ולו שיעור אחד בסיסי בנושא הנקה.
היום אני יודעת, אחרי שתי תחילות הנקה בעייתיות (שעלו יפה, בסופו של דבר, בזכות הרבה נחישות ועזרה מתאימה), שלא מבקשים עזרה בהנקה בבית חולים / קופת חולים / טיפת חלב, בדיוק כמו שלא מבקשים עזרה כזו במכולת / מוסך.

רבות האמהות שבימים הראשונים לא הולך להן והן נעזרות בבקבוק או חלילה מוצץ (זה בציניות כן..)
את יכולה להיות צינית ככל שתרצי, ואני מבינה שלך הייתה הנקה מוצלחת והסתייעת במוצץ בימים הראשונים, אבל דעי ששימוש בבקבוק / מוצץ בימים הראשונים עלול לפגוע עד להכשיל לחלוטין הנקה.
חבל שאת מנדבת בצורה כה "נחרצת" (חשוב שתבהירי לגיסתך) עיצות שגויות.
אגב, נדמה לי שבאופן רשמי קיימת המלצה של משרד הבריאות לא לערב "עזרים" כאלה במהלך ה- 4-6 שבועות הראשונים.
הסיבות העיקריות לא להשתמש ב"עזרים" הן :

בלבול פטמות (היילוד אינו לומד את פעולת היניקה הנכונה מבחינת תנוחה וזוית, ואינו מפעיל את השרירים הנכונים)
מניעת קולוסטרום מהיילוד
שדי האם לא מקבלים גירוי בכמות מתאימה (כי ליילוד יש מוצץ) ונוצר בהן גודש
פוטנציאל ההנקה העתידי שנקבע לפי דרישה בימים הראשונים פוחת

תראי (לאו דווקא קרן, אלא כל קוראת שהגיעה לפה) - הנקה בתנאים של העידן המודרני עלולה להכשל די בקלות.
זה עסק שכדאי ללמוד אותו, הוא לא טריוויאלי.

הי סוף מעגל
לא הבנת נכון את דברי ואני אסביר:
בשמת כתבה (ומתוך ייאוש כמו שהיא עצמה הגדירה) את הגורמים המקשים על הנקה (בקבוק, מוצץ, ניתוק מהאם וכו') וקרן ענתה שהיא תעביר את המידע לאחיה. הדברים שכתבתי הופנו באופן אישי לקרן ומטרתם הייתה שתוכל לעודד את גיסתה שעל אף שכבר נעשו כל הטעויות האפשריות (בקבוק וכו') שלא תרים ידיים ותדע שקיים סיכוי טוב לתקן, שוב כמו שציינתי עם עזרה מקצועית ובעיקר רצון ונחישות. לעניות דעתי לאישה שנמצאת בכאוס של אחרי לידה ראשונה ובצירוף הנקה שלא הולכת חשוב יותר להדגיש את המסר של מה צריך לעשות (להזמין ומהר עזרה מקצועית) בתוספת עידוד שלא הכל אבוד מאשר למנות בפניה את הגורמים המקשים על הנקה. זה הכול ואגב אני באה בדיוק מהמקום בו נמצאת עתה גיסתה של קרן וכפי שהבנתי גם את היית שם פעמיים.. ומסכימה איתך במאה אחוז שהנקה בתנאים של העידן המודרני עלולה להכשל די בקלות

קיבלתי פעם הסבר, איך להמנע מהגודש של היום שלישי. מקווה שזה המקום לספר.
המטרה היא לגרום לכמה שיותר זרימה, ולהמשיך באותה צורה גם כשהחלב מגיע.
מניקים כשהיד הנגדית מחזיקה את עורף (או גב עליון) התינוק, והיד של השד המניק מעסה את השד בזמן שהוא יונק. (שכחתי איך קוראים לתנוחה. באנגלית זה cross cradle).
לעקוב אחרי תנועות המציצה והבליעה.
כל עוד יש מציצה, לעסות לכיוון הפטמה, כשמתחילים ממש מאחורה, מכיוון בית השחי.
להפסיק כשהוא בולע (ועושה הפסקה במציצה).
וכשהוא מתחיל שוב למצוץ, שוב לעסות.

זה גם מזרים את הקולוסטרום, וגם מונע את האבנים של אח"כ.

את העצה קיבלתי משותפתו לקליניקה של ג'ק ניומן - אדית' קרנרמן המקסימה (ובעברית - ליאורה

)

(שכחתי איך קוראים לתנוחה. באנגלית זה cross cradle).
אני חושבת שבעברית זה נקרא תנוחת מעבר וב"עברית" תנוחת קלואי מרפי (מה זה השם ההזוי הזה??)

קלואי פישר

היא מיילדת אנגליה שעובדת עם נשים מניקות כבר עשרות שנים (באופן רשמי אינה יועצת הנקה, אם כי הייתה פה לפני כולנו).
היא פיתחה את התנוחה הזו ומלמדת אותה.

אני הסברתי את המידע ל קרן שמש מאוחרת ועבור כל אשה שקוראת פה, הלוואי שלפני לידה.
ברור שאין כוונה שכל זה יועבר כמו שהוא ליולדת, הרי כתבתי שהבעיה הכי גדולה היא לחץ ומתח.
העצה הכי טובה שאני יכולה לתת: שהם יסתלקו כמה שיותר מהר מבית החולים, ויזמינו כמה שיותר מהר יועצת הנקה מוסמכת הביתה! לא יודעת מי זו דינה לינדשטיין (התכוונת לד"ר דינה צימרמן?).
בית החולים מחמיר כל בעיה, וימצא שלל סיבות לעכב אותם שם (צהבת יילודים שאפשר לטפל בה בבית, זיהום שאפשר לטפל בו בבית). ממש קשה.

קלואי פישר
תודה! (חיטטתי וחיטטתי במוח ולא הצלחתי בשום אופן להזכר בשמה).

מעדכנת שבינתיים גיסתי ואחי חזרו הביתה, אתמול היתה שם דינה לינדנשטיין (בשמת, זו יועצת הנקה דתיה שקיבלתי עליה המלצה פה וגיסתי אמרה שהיא היתה מופלאה). עם יועצת ההנקה אחייני ינק בקלות אבל הבנתי שהיום היו עוד קשיים. אני מרגישה שהעיקר שגיסתי קיבלה חיזוק שעם עזרה מקצועית ניתן להתגבר על הקשיים וזה אפשרי להניק בלי כל המשאבות והבקבוקים שדחפו לה בבית החולים.מחר בבוקר אהיה שם. לעצמי אני מרגישה שאני לומדת מההתנסות הזו ומקווה שכשאני אהיה בהריון ואגיע לשלב הלידה אגיע עם יותר ידע ויכולת להתמודד עם בורות ודוגמטיות הממסד. תודה לכל המגיבות והמחזקות. השכלתי

קרן, חשוב שהם ישמרו על קשר עם יועצת ההנקה ולא יחשבו שמדובר רק ביעוץ אחד וזהו.
אם יש להם צורך בתמיכה טלפונית, או בביקורים נוספים, כדאי שישוחחו על כך עם היועצת.
המטרה היא שבסופו של דבר היא תוכל להניק בחופשיות, ללא כל בעיה ועם הבטחון שהיא יודעת מה לעשות כשמתעורר קושי.
זהו תהליך שיכול לקחת את הזמן שלו, כמו למידה של כל דבר חדש.
שיהיה בהצלחה ושוב, כל הכבוד לך על התמיכה שלך מאחורי הקלעים. זה מאד חשוב ומאד משמעותי!

ורד תודה על הפרגון

אני מרגישה שאני גם לומדת ורואה עכשיו כמה זה חשוב ללמוד את הדברים האלה עוד לפני שיולדים וכל כך עמוסים עם הכל.
את צודקת לגבי החשיבות של הליווי. היתה להם יועצת הנקה ביום שהם חזרו מבית החולים (כלומר שלשום) ואתמול. בשתי הפעמים גיסתי היתה המומה מהדרך שבה היועצת הצליחה להניב מהשד שלה פרץ חלב ואיך שאחייני ינק בקלות, כשבבית החולים היה נראה כאילו "אין לה כלום". מאז שמשה היכה בסלע לא נראה כזה אקשן במחוזותינו

.
יחד עם זאת, גיסתי עדיין נעה בין נסיונות הנקה לשימוש בבקבוק עם חלב שאוב או מטרנה. ממה שאני רואה הוא פשוט לא "מתחבר" בקלות וכשהוא נכנס ללחץ ומתחיל לצרוח כי הוא לא מצליח להתחבר היא עוברת לבקבוק.
שוב, קשה לי להגיד כלום כיוון שאני חסרת ניסיון לחלוטין ואני גם מבינה אותה, היא פשוט מותשת. אבל חבל לי. הבעיה היא שיועצת ההנקה לקחה 400 ש"ח לביקור הראשוני ו250 ש"ח על כל ביקור נוסף. אני מניחה שגיסתי היתה יכולה להפיק עזרה ממישהי שתבוא פעמיים-שלוש בשבוע עד שהיא "תתפוס" את העניין אבל זה המון כסף..

ממה שאני רואה הוא פשוט לא "מתחבר" בקלות וכשהוא נכנס ללחץ ומתחיל לצרוח כי הוא לא מצליח להתחבר היא עוברת לבקבוק.
אוי, לחץ... וכמובן הבקבוק עצמו מקלקל לה את הלמידה )-:
הכסף שעולה המטרנה הרבה יותר ממה שהיא תשלם ליועצת עכשיו. היא חייבת להבין שהיועצת זו השקעה עכשיו לטווח ארוך. אם היא מכניסה בקבוקים עכשיו במקום ללמוד להניק, היא תשלם הרבה יותר. ולא רק בכסף. חבל. לא יכולה להרחיב כי

בשמת תודה על מה שכתבת. אם אראה שהם ממשיכים להתקשות אציע לאחי שוב שיזמינו את יועצת ההנקה. חשבתי להזמין לה טיפול רפלקסולוגיה הביתה אבל מבחינתי גם זו יכולה להיות אחלה מתנה ליולדת

אני רואה כמה גיסתי מאושרת כשהיא כן מצליחה להניק ונורא רוצה לעזור.

קודם כל משמח שיש לה רצון.
אם הרצון אמיתי - היא תתמיד, למרות הקשיים.
וזה יופי

להבנתי ומניסיוני עלות היועצת (400 ש"ח) אינה עבור פגישה חד פעמית אלא גם עבור ליווי טלפוני סביר.
הדי הרפז ליוותה אותי בטלפון מסביב לשתי פגישות שהיו לי איתה (פגישה עבור כל תינוק).

ההגיון (שלי) אומר שבפגישה היועצת מאשרת (שומעת, רואה) שפעולה היניקה מתבצעת.
או שלא, ואז היא עוזרת ליולדת למצוא תנוחה מתאימה או מאבחנת בעיה פיסיולוגית (לשון קשורה?) זו או אחרת.
זה יכול לקחת אולי יותר מפגישה חד פעמית, אבל בוודאי שלא סשן של פגישות.
ומשלב זה, כל עזרה שנדרשת היא בצורת העברת ידע. ואת זה אפשר לעשות גם בטלפון.

עוד דבר: אם נדרשת תמיכה "פסיכולוגית" של חיזוק בטחון עצמי או משהו כזה, אפשר להזמין מתנדבת של ללל למפגשים (פעם בשבוע?).

הכסף שעולה המטרנה הרבה יותר ממה שהיא תשלם ליועצת עכשיו. היא חייבת להבין שהיועצת זו השקעה עכשיו לטווח ארוך. אם היא מכניסה בקבוקים עכשיו במקום ללמוד להניק, היא תשלם הרבה יותר. ולא רק בכסף. חבל. לא יכולה להרחיב
אני ארחיב.
עלויות ישירות : תינוקות לא יונקים אוכלים לאורך שנים תמ"ל בעלויות של מאות שקלים מידי חודש.
עלויות עקיפות : תינוקות לא יונקים בעלי מערכת חיסונית חלשה (יחסית) שמשמעותה קליטה נוחה של וירוסים למיניהם.
(יש לי עוד המון בראש אבל אני בטוחה שיש על זה איזה דף פה, אולי מישהי יכולה לתת קישור ?)

המומה מהדרך שבה היועצת הצליחה להניב מהשד שלה פרץ חלב ואיך שאחייני ינק בקלות, כשבבית החולים היה נראה כאילו "אין לה כלום".
ממליצה מאוד שהיא תלך לקבוצת אמהות טריות שתומכת בהנקה - יש מפגשים שבועיים בלה לצ'ה, דיאדה ומקומות אחרים. במפגשים האלה יש בד"כ נשות מקצוע שיכולות לפקוח עין, אבל יותר חשוב מזה - יש "אווירה של הנקה" שעוזרת פיזית ונפשית. כשכמה אמהות יושבות יחד וחולצות שד, גם ללחוצות בהן יש פחות לחץ והחלב זורם טוב יותר.

אפשר להזמין מתנדבת של ללל למפגשים (פעם בשבוע?).
מתנדבות לה לצ'ה עונות בטלפון ומקיימות מפגשים פעם בחודש.
בודדות מהן מגיעות לביקור בית - לרוב כאלה שגרות ביישוב קטן ובאות לשכנה. מדובר באמהות מתנדבות שלרוב אין זמנן בידן (-:
על מפגשי לה לצ'ה ברחבי הארץ אפשר לבדוק בטבלה כאן
אם התאריך לא מעודכן, אפשר להתקשר לטלפון שרשום שם ולברר אם בכל זאת יש מפגש קרוב.

עלויות עקיפות
וכמובן דלקות אוזניים, השמנה שהיא מגיפת המאה, מחלות כמו סכרת ועוד, והגברת הסיכון של האם לסרטן השד ולמחלות נוספות.
רק לסיבור האוזן. הרשימה עוד ארוכה.

יש לי תינוקת מתוקה בת חודשיים ושבוע ואני חייבת לשתף שנאבקתי או יותר נכון ממש נלחמתי להמשיך ולהניק אותה למרות הכאבים הנוראיים
היא ינקה ממש מהשניה שנולדה אך לא היה לי ניסיון בהנקה ופיה היה קטן ומכווץ והפיטמות נסדקו והו יבשות וכואבות כל כך שזה פשוט לא היה ייאמן שמשהו יכאב לי עד כדי כך אחרי הלידה,ממש נעלבתי מהטבע...מאלוהים...
בהתחלה שמתי פטמות סיליקון על הפטמות הכואבות שלי אך יום אחד הפטמה שלי ממש ע-ב-ר-ה דרך החורים הקטנים מעוצמת היניקה של הקטנה וזה כל כך כאב! הנקתי אותה ובכיתי....
עד עכשיו יש לי בלוטה עגולה בקצה הפיטמה למזכרת,מקווה שזו לא צלקת.
אז בהתחלה חברה הביאה לי חלב משלה והאכלתי עם זונדה(צינורית) ואחר כך שילבנו פעמים ספורות סימילאק,למזלי היא הסכימה לבקבוק, עד שיכולתי להתחיל לשאוב והתעקשתי שתקבל כל טיפת קולסטרום ובהדרגה אחרי 3 פגישות עם יועצות הנקה ופגישת לה לצ'ה אחת ובעיקר-עם הזמן,הצלחתי להניק כמו שצריך וסוף סוף להתחיל להנות מזה ולהרגע.
אני באמת מבינה נשים שמתייאשות,אחרי לידה,הורמונים משתוללים,חוסר שינה ועייפות נוראית עוד כאבים בהנקה...
משחת הלנולין עזרה רק מעט ובעיקר ליכלכה את כל הבגדים-הכתמים אינם יורדים והדביקות הזו בהחלט לא נעימה,החלב שמרחתי על הפטמות כניראה היה הכי אפקטיבי.
האם עוד מישהי חוותה כזה דבר מוזר-שהפטמה עוברת בחורים של פטמת הסיליקון???
ולגבי הנקה בשכיבה,התחלתי לאחרונה וזה מאוד נוח בלילות,האם זה יכול לגרום לדלקות אוזניים בגלל הנוזלים?

כנראה שבסיום המחקר הקטן שיוצא לי לעשות פה אעשה הסבה מקצועית ליועצת הנקה או לפחות לאמא

שוב אני כאן, הפעם סביב חברה שנמצאת מאז יום ראשון בבית חולים אחרי ניתוח קיסרי ובכתה לי כרגע בטלפון כי היא לא מצליחה להניק. יש לה כנראה פטמות שקועות, התפתחו כבר פצעים בפטמות (עוד כשדיברתי איתה אתמול) והיילוד סובל מצהבת, מקבל בינתיים סימילאק בהמלצת צוות בית החולים והיא מנסה לשאוב ללא הצלחה את הקולוסטרום (לפי מה שהיא מספרת האחיות אמרו לה שלא יוצא מספיק ולכן אפילו לתת לו בכפית או במזרק >בשמת לא לסקול אותי, אני רק מצטטת

< זה בלתי אפשרי. יועצת ההנקה שהיא שריינה מראש (אחת המומלצות פה) אומרת שאין לה מה לבוא כרגע לבית החולים ולהנחות אותה כל עוד התינוק נמצא בפוטו-איך-שקוראים-לזה בגלל הצהבת. לי שוב יש תחושה של זמן יקר שאוזל (סימילאק ושאיבות שמרחיקים את התינוק מהנקה) וליבי יוצא אל חברתי ששבורת לב מכך. למישהי עם ניסיון יש חוות דעת נוספת על מה שאמרה יועצת ההנקה. אני למדת ממה שבשמת כתבה לי בפעם שעברה שיכול להיות שהצהבת דווקא קשורה למחסור בחלב אם? תודה למגיבות. אני בטוחה שכשאני אהפוך לאמא כל המידע הזה יהיה לי לעזר רב. קרן שמש מאוחרת

שתבקש לשבת איתו ליד הפוטו, עם כיסוי העיניים, שימשיך לקבל את התאורה, ותוך כדי תסחט לכפית ותיתן לו - גם אם יוצא מעט, וגם אם יש השלמות תמ"ל. אם לא יכולה גם וגם וגם - שתגייס מישהו שיישב ויחזיק את התינוק בעוד היא סוחטת לכפית. אין טעם לשאוב עד שלא יוצא קולוסטרום בטפטופים רצופים או בשפריצים, ומן הסתם זה עוד לא קרה. אם היא לא יודעת איך סוחטים ידנית, שתתקשר ליועצת ותבקש הסבר. אם זה בי"ח שיש בו יועצת הנקה, שתיגש אליה ותקבל הנחיות יותר מפורטות.
כל הכבוד לך, קרן שמש מאוחרת!

היא יכולה גם לשאול אם במקרה יש בביה"ח שמיכה מיוחדת לפוטו. ידוע לי שיש בכמה בתי"ח, אבל אני לא יודעת באיזה... ככה אפשר לעטוף את התינוק ולהחזיק אותו בשמיכה.

לפי מה שהיא מספרת האחיות אמרו לה שלא יוצא מספיק ולכן אפילו לתת לו בכפית או במזרק >בשמת לא לסקול אותי, אני רק מצטטת
לי מותר לסקול אותך ?

יועצת ההנקה שהיא שריינה מראש (אחת המומלצות פה) אומרת שאין לה מה לבוא כרגע לבית החולים ולהנחות אותה כל עוד התינוק נמצא בפוטו-איך-שקוראים-לזה בגלל הצהבת.
אחד משניים: או שאת צודקת, ואז צריך דחוף להוציא אותה מהרשימה, או שמדובר באי הבנה מצערת ביותר, אין מצב שיועצת אמרה את זה.

אני עברתי סיפור דומה, ואני מאמינה שבזכות מה שעשיתי (האבסתי אותו בחלב אם תחת הפוטו) קיצרתי לו את זמן הפוטו באופן משמעותי. בממוצע, ראיתי שכשמכניסים ילודים לפוטו זה ליומיים שלושה, שלי היה שם יממה. וכמובן שגם מדעית יש קשר בין הדברים - צהבת ילודים משמעותה עלית בילירובין, שנגרמת בשל אי פינוי רעלים מהגוף של הילוד. מילוי הקיבה של הילוד בחלב אם וביצוע פעולת יניקה עם הפה (שיטת פאולה) אין כמותם לזירוז פעילות מעיים של הילוד, כלומר להורדת רמת הבילורובין.

< לא סגורה על הניסוחים באופן מדעי, למדתי (על בילירובין) בבית ספר של החיים ולא בפקולטה לביולוגיה >

אין מצב שיועצת אמרה את זה.
אני קוראת שוב ונדמה לי שאני מבינה את אי ההבנה שקרתה שם.
כנראה שהיועצת המליצה לה לשאוב ולתת בכפית או במזרק, והתכוונה שאין טעם לבדוק אחיזה בשד וללמד תנוחות הנקה כל עוד הוא בפוטו. גם אצלי בשלב הפוטו כבר היה ברור שהילוד חלש מידי בכדי לינוק.
יש לנהוג לפי סדר החשיבות הבא:

על התינוק לאכול.
על התינוק לאכול חלב אם.
על התינוק לינוק.

אם לא מובן - אחדד, רק תגידי.

אולי היועצת התכוונה שבביה"ח עלולים לעשות בעיות למי שלא מעוניינת לשים הרבה זמן בפוטו, כמו שהם רוצים.
כי הנקה כאילו "לוקחת לו" זמן פוטו...
ואולי היא לא רוצה להתעמת עם צוות ביה"ח, או בכלל להכנס לזה אל מול הצוות, מאחר ואינה שייכת שם למערכת...

תודה שוב למגיבות.. שוב תוהה כמה הניסיון לספק מידע אחר ממה שהיא מקבלת בבית החולים (הגם שבאופן הכי עדין שאני יכולה עם המון אמפאטיה לקושי של הימים הראשונים אחרי הלידה ועוד עם קיסרי) יכול אולי להחוות כלוחץ.. לא הספקתי לדבר איתה אך היא שלחה לי הודעת טקסט שגיסתה ביקרה אותה ועזרה לה והיא הצליחה להניק. מקווה שזה סימן מעודד לבאות. לילה טוב ותודה.

זה סימן נהדר!

האחיות אמרו לה שלא יוצא מספיק ולכן אפילו לתת לו בכפית או במזרק >בשמת לא לסקול אותי, אני רק מצטטת
ראשית אני אף פעם לא סוקלת.

מקווה שהיא באמת הצליחה להניק. ואת צודקת, קשה מאוד לעזור מרחוק למי שלא יודעת למי להקשיב ויש לה הלך רוח כנוע כלפי צוות בית החולים.
שוב מזכיר לכולנו כמה חשוב להגיע ללידה עם מידע!

דיברתי עם אותה חברה אתמול אחרי שבחודשיים האחרונים לא הצלחתי לתפוס אותה (והנחתי שהיא עסוקה מידי אז לא לחצתי). מסתבר שהיא ויתרה מתישהו על ההנקה (אחרי אינספור ניסיונות מתסכלים שכללו מספר מפגשים עם אותה יועצת הנקה שסיפרתי עליה לעיל ללא הועיל), עברה לשאיבות שהיו מתישות מידי בשבילה ואז לתחליפים צמחיים ועוד איזשהו תחליף שהיא אמרה לי שהוא מפורק (כי התינוק לא יכל לפרק את החומרים בתחליפים וזה מה שהיועצת הנקה המליצה>לא זוכרת איך קוראים לתחליף< ) אך מסתבר שהתינוק אלרגי והיא חוזרת לשאיבות. היא אומרת שהקושי של הלידה מתגמד לעומת הסאגה של ההנקה. נשמעת מותשת ומובסת. כל כך כואב הלב עליה ועל התינוק. ניסיתי בעדינות להציע פניה למרפאה באודים אך היא סקפטית לגבי העובדה שתינוק בן חודשיים יוכל ללמוד לינוק (שלחתי לך לינק לדף בנושא פה, נקווה שלפחות תקרא). היא אומרת שהיא חושבת שבשבילו כל חווית ההנקה היא כל כך שלילית שלא נראה לה שהוא ירצה. מעדכנת פה כדי להזכיר לעצמי לעתיד ולמי שקוראת פה, כמה חשוב לבוא עם מידע ולחפש חוות דעת שנייה אם מרגישים שלא מקבלים את המידע שעוזר - כמו שהיא הרגישה באינטואיציה שלה, אבל סמכה באמת מידי, לדעתי, על הצוות בבית חולים ועל יועצת ההנקה.

ותודה לכולכן (בשמת, ברור שאת לא סוקלת

) על המידע!

אני רוצה לחלוק סיפור הנקה שהצליח.
הסיבה לכך שאני כותבת היא לתת תקווה לאלה שמעוניינות להניק, ושההתחלה קשה להן. וגם לאלה שעדיין לא ילדו ומתכננות להניק - כי כדאי להתכונן לכך.

לפני הלידה ידעתי שאני רוצה מאד להניק, אבל כל החברות ובנות המשפחה שאני מכירה שבחרו להניק עברו תלאות וקשיים מרובים מאד (פצעים, כאבים, גודש, וגם בעיות שלקח זמן לאתר כמו לשון קשורה אצל התינוק, אני מכירה כמה נשים שפשוט ויתרו בגלל הכאב והקושי. אחת מהן אמרה לי שהיא הרגישה שהיא החלה להרתע מהתינוק שלה בגלל הכאב בהנקה, והחליטה להפסיק לנסות להניק).
בקיצור - ממש חששתי שזה לא יסתדר.

בפועל, בעזרת יעוץ טוב ותמיכה הצלחנו לבסס הנקה מוצלחת, מהיום הראשון! זהו אושר גדול. וזה לא היה מובן מאליו.

ולסיפור:
הלידה של בתי התרחשה שבועיים מוקדם מהתאריך המיועד (שבוע 38).
הקטנה נולדה במשקל 2.330, ובגלל שנולדה מוקדם מעט (כך הוסבר לי אחר כך) רפלקס היניקה (לא בטוחה שכך זה נקרא) עדיין לא היה מפותח, והיא התקשתה לתפוס את הפטמה ברגע שהיתה בפיה. היה גם חשש שבגלל היותה קטנה, האנרגיה הדרושה לינוק (זו פעולה גופנית מאמצת עבור הקטנים) תהיה גדולה מהאנרגיה שהיא תקבל מהחלב.

היום, קצת פחות מחודש אחרי, הקטנה עלתה למעלה מקילו במשקלה. והיא יונקת בהצלחה לשמחת שתינו!

אני חושבת שכמה דברים סייעו להצלחה הזו:
קיבלנו ייעוץ מעולה מיד בהתחלה:
הלידה התרחשה בבית, והיו עמי שתי מיילדות מקסימות - דנה (שהיא גם חברה יקרה, ומוכרת כאן כ- דנה ה ) ומינדי. האוירה הרגועה שליוותה את הלידה, והסבלנות של הטיפול בנו לאחריה העלו העניין על פסים חיוביים מהרגע הראשון.
דנה חוקרת את תחום ההנקה ואספה ידע ונסיון בנושא. היא נתנה לי הדרכה ראשונה ממש אחרי הלידה. הקטנה הפצפונת הצליחה לתפוס את השד ולינוק כבר בלילה הראשון, לאחר הדרכה סבלנית ומדוייקת. בגלל האחיזה הנכונה מההתחלה לא סבלתי פצעים או כאבים (חוץ מהכאב הראשוני בתפיסת הפטמה בימים הראשונים). ממליצה בחום - הדרכה טובה על ההתחלה!!!
עם זאת, המצב עדיין לא היה אידאלי. מינדי ודנה שתיהן חששו שבגלל גודלה של הפיצית יהיה קשה לה לינוק, ועודדו אותנו לא להיות שאננים. הן גם יצרו קשר בינינו לבין יועצת ההנקה טל מגד שהגיעה ונפגשה עמנו, והוסיפה עוד מידע חשוב והצעות.

תמיכה גדולה מהסביבה ברמות רבות:
ראשית – אהובי ובן זוגי המקסים היה שם בשבילנו, דאג לכל מה שצריך, ופשוט אפשר לתהליך לקרות, וגם – תמך נפשית והעניק הרבה הרבה חום ואמונה.. בימים הראשונים ההאכלה היתה כמעט פעולה מסביב לשעון – ובלי תמיכה מתמדת זה היה מאד קשה להתמיד בכך.
שנית - עזרה מהסביבה: בגלל הקושי של הקטנה לינוק, או לינוק מספיק, הציעו טל ודנה שהיא תקבל תוספות חלב אם בכפיות.
ביומיים הראשונים עדיין לא הגיע החלב שלי (היה כמובן רק קולוסטרום), ולכן כמה חברות מניקות שאבו חלב, ואותו נתנו לקטנה כתוספת בכפיות מעבר לזמנים בהם ינקה. זה היה מאד מרגש לראות את מצעד הנשים היקרות הללו מגיעות עם צנצנות קטנות של חלב אם...
לאחר יומיים הגיע החלב ואני שאבתי, והיא קיבלה תוספת בכפיות בנוסף למה שינקה.
(הן הסבירו שמתן התוספת בכפיות תמנע בלבול פטמות, ושלא ניתן לתת פורמולה בכפיות בגלל שזה אינו חומר פיזיולוגי - ולכן ניתן לתת רק בבקבוק).
זה היה לא פשוט, והתרחש סביב לשעון (כי צריך היה להאכיל אותה כל שעתיים, אפילו אם ישנה, כדי שתקבל מספיק). היניקה עצמה לקחה בערך שעה, ואז ההאכלה בכפיות לקחה עוד זמן רב (לפני או אחרי היניקה). זה היה מאד מאתגר.

חשוב לא להתייאש!
הקטנים גדלים ומתפתחים מיום ליום!! לאחר שבוע כבר לא היה צורך בתוספות או להעיר את הקטנה משנתה (מה שהיה לי קשה נורא. ממש עינוי! אני מאד נגד להעיר מישהו או משהו ישן. זה נעשה מתוך המלצת יועצת ההנקה, שהסבירה לנו שבגיל ובגודל הזה כשהם רעבים הם לא בוכים, אלא פשוט נרדמים, כך שהשינה אינה מעידה על שובע, אלא לעיתים על רעב).
כשראינו שהיא מתעוררת ומבקשת לאכול כמו שעון, ושהיא עולה יפה במשקל – נסוגנו לאט מהתוספות ומההצקות – ונתנו לה להתחיל ולינוק לפי הקצב שלה.
היום היא יונקת מצויין, וזו הנאה עצומה ושמחה להיות מסוגלת להזין אותה וליצור עמה קשר כל כך אינטימי.

וסיפור קטן מהימים הראשונים:
לא ידעתי שקקי של תינוקות יהפוך לנושא כל כך משמעותי ומרגש בחיי!
אחת האינדיקציות לכך שהיא יונקת מספיק היתה כמות הפיפי והקקי שהיא עושה.
ביומיים הראשונים יצא רק מיקוניום (קקי ירוק כהה עוד מתקופת ההריון). ולאחר מכן ציפינו בכליון עיניים לקקי הרגיל!
היא עשתה פיפי כל הזמן, אבל הקקי בושש להגיע...
לאחר יומיים הגיע הקקי הראשון! איזה אושר! לא יאמן.
כבר עשיתי דבר או שניים בחיי, אבל באותו רגע הרגשתי ממש ובאמת שאני לוקחת חלק במשהו גדול ואמיתי.

אני חושבת שהדבר הבסיסי שעבד בשבילנו היה, שלא היינו שאננים, ושנעזרנו בייעוץ איכותי בתחילת הדרך.
זה איפשר להעלות דברים על דרך טובה מהרגע הראשון, בלי צורך לתקן הנקה לא נכונה (דבר שיכול להיות כואב מאד וממושך).
מה שעזר לנו מאד במימוש ההצעות שהגיעו מהיועצות היה האמונה שזה אפשרי, והתמיכה בינינו וסביבנו.

אני מאחלת אושר, בריאות וימים טובים לכולכן, והצלחה עם תחילת ההנקה!