א ל א ן

אנונימי

לפני כחצי שנה יצאה חוברת הכנה לכיתה א', לאהוב לכתוב
לקח לי חצי שנה להבין מדוע דווקא אנשי החינוך הביתי נמנעים ממנה. (בגלל שגיבורי הסיפורים המופיעים בה הולכים לבית הספר והגן. ותודה לענבל שרמזה לי על כך.
טדאם
מעתה תוכלו גם אתם להנות מהחוברת ובכל מקום בו מוזכר בית הספר והגן, תוכלו להדביק נוסח המתאים לעולמם של ילדים המתחנכים בבית. הנוסח מופיע בקישור ותוכלו להורידו בחינם.

ביום רביע האחרון, קיבלתי הצעה , שלא ניתן לבת אדם שכמוני לסרב לה.
לכתוב כתבה מצולמת על הבית שבו אני גרה.
מי שמכיר אותי יודע, כמה ממני יש בבית, שבו אני גרה. יש שיאמרו, בן זוגי יימנה עם האומרים- קצת יותר מידיי.
כתבה מעין זו יכולה להוות בשבילי מקפצה אמיתית, שכן, לפני שנה סיימתי קורס, אף שחובבני, בעיצוב פנים, ואני חובבת את הנושא עד מאוד.
מחר, בשבת, מגיע צוות צילום, מטעם ההפקה, לצלם את הבית, שזה אומר פינות חמד, ופתאום אני מצליחה לראות בבית רק את הדברים הבאנאליים, שלשמם אין צורך להטריח את צוות הצילום אליי, שיצלמו אצלם בבית, או דווקא את מאגרי הבלאגן, שמאיימים כבולען, בים המלח, לבלוע בתוכם את כולנו.
נתחיל בהיכרות יבשה של מי זה כולנו.
זה מתחיל בעצם ברצון העז שלי וגם שלו בילד.
שנינו מסורבי המשך זוגיות, נאלצנו לעזוב ולהמשיך הלאה, נפגשנו- הוא שאל אותי אם אני רוצה לעשות איתו ילד, ואני, בחוסר אחריות, שמאפיין את ההחלטות הכי גורליות של החיים- עונה בחיוב.
לעשות ילד בעצם לא לוקח הרבה זמן. אחרי כמה שנים אנחנו מתגלגלים לנו עם זוג חברים בסופר מרקט, ולא זוכרים לקנות אמצעי מניעה, וככה אנחנו ממשיכים להתרחב. בפעם הבאה שאנחנו בסור עם ילדים מימין ומשמאל, כבר לא נשאר כסף לאמצעי, וככה, בסוף הסצינה הזאת, שאולי לקוחה מאיזה סרט פרסומת שראיתי, ואני לא זוכרת את שמו, מכניסים כל עובדי הסופר מרקט כריות תחת בגדיהם, ורוקדים סמבה לציליל בייבי מוצרט.
התבקשתי לשלוח כמה מילים על בני הבית, ועד עתה, לא כתבתי עליהם כלום. המחשב שלי נתקע על מצב, שכל פעם שאני מוסיפה אות, האות שקדמה לה נמחקת, סוג של מיתוס של סיזיפוס, רק מודרני.
זה בעצם מה שאני מרגישה כעת, כל חפץ שאני מצפינה בארון, נופלים עליי שניים במקומו.
ההגיון הבריא יגיד לי, תבטלי, זה לא שווה את זה, הכתבה הזו, הינה כעצם בגרון עבורך, היא היא שתשניא עליך את הבית, שאת אוהבת, אבל אני יודעת, שיש רגעים, וההצעה זו של הכתבה הזו, היא אחד מהרגעים האלו, ההגיון הבריא- לא פועל, ואם פועל, שמים אותו על שקט.

אז כמה מילים על סיוון (השם האמיתי שמור במערכת) ילדה נהדרת בת 16, שיכולה היתה לעזור לי עכשיו הכי הרבה מכולם, ובמקום זה, היא נזכרת פתאום להכין שיעורי בית, ראבק את בת 16, מי מכין שיעורי בית כשאמא כל כך לחוצה?! חבל שלא עשיתי לה HOME SCHOOLUNG אני אמרת ועוברת הלאה.
אור (השם האמיתי שמור במערכת) ילדה נפלאה בת 10. אוהבת דברים מתוקים. אוהבת לאהוב דברים מתוקים מסובכים להכנה, כבר כמה ימים, שהיא מבטיחה לסדר אחר כך. החדר של אור הוא מרכז הבית, והסיבה לבואו של צוות הצילום מחר. עליו עוד יסופר בהמשך.

"תשכחו ממני, אני אומרת לכולם- תבקשו ממני, שאעזור לכם, לעשות חורף קיץ בבגדים- תראו מזה, אני מתכננת, כבר מעכשיו, להיות מן זקנה קולית שכזאת, שאין לה כוח לשבת עם הנכדים שלה." מה שכמובן הפוך מהאמת, כי אם יוצא לעי לקנות משהו לתינוק, אני קונה, במחשבה, שאשמור את הבגד לנכדים.

אבל אף אחד לא מתרגש.
עמית (השם האמיתי שמור במערכת) בן מתוק בן 7 מקבל התקפת עצבים, פשוט כי הוא רוצה לצטרף אלי לחגיגה, ומנער את כסא המחשב. אין סיכוי שהוא יסדר, כי הוא לא טוב בזה, ואני אסדר את החפצים שלו במקומו, מה שיעשה לבת 10 מפח רוח, כי זה לא יהיה פייר. עמית מצד שני, בתמורה, יצחיק את התינוק וישחק איתו, כמו שאף אחת מהבנות שלי לא יודעת לעשות.

וזיו (השם האמיתי שמור במערכת) כיאה לתינוק חכם, מרגיש שאמא צריכה זמן שינה ומחזיק את עצמו עירני מתמיד. מתוק ועירני מאי פעם.
קטן עליך, את אוכלת את מחר בלי מלח אומר בן הזוג, ומתנער משיוף פעולה. אז תעזרו לשייף את השולחן שצבעתי , אני מבקשת, ונזכרת שאתמול גמרתי את נייר השיוף, ושכחתי לקנות חדש.
מפה. נשים מפה.
(אמא, הם אומרים פתאום, אולי תזמיני את סבתא שתבוא לעזור?!) בהמשך...

עד שהפכתי אמא לארבעה ילדים, לא ממש שמתי לב, עד כמה הבדיחה של בזוקה, היא נכונה,אמנם שהיא מדברת על 6 או 7 ילדים, אבל 6 7 ילדים בתקופת בזוקה, הם שווי ערך ל3 4 ילדים בזמננו אנו- איך אתה מזהה אמא ל6 7 ילדים,( כשהם בבית הספר) מדובר באשה שלא יודעת לספור, או שהיא לא יודעת לספור ימים, או שהיא לא יודעת לספור כמה כסף יש לה בבנק, או שהיא לא יודעת לספור כמה ילדים יש לה.
אבל עכשיו, מששמתי לב לבדיחה הזו, היא נראית בעיניי צרות עין, של כל מיני הורים, שהפסיקו להביא ילדים, בגלל שיקלוי דעת קרים.

אלאן, את כתבת כאן קודם בלוג?
אני זוכרת שקראתי שירים שלך שאהבתי, אבל לא זוכרת שנתקלתי בְּבלוג שלך לפני כן.

ועכשיו אני מגלה שגם כאן את כותבת מאוד יפה...

אשמח להמשיך לקרוא.
ובהצלחה גדולה עם הכתבה...

תודה, אשמח שתמשיכי לקרא. תודה

אור מציעה לחפש לי מפה בשביל השולחן, ואני, שמריחה ארומה של שיתוף פעולה מתנה תנאים, מעדיפה לנווט את ספינת הכוונות הטובות שלה, אל החוף, אליו מועדות פנינו, בטרם, תעלה לי המפה, באוהל, נוסח רובינזון קרוזו באמצע הסלון,.מה שמותיר את ידי ריקם,
עוד אני מציגה את חיפוש המפה כפרס, על איסוף 50 חפצים אישיים, נזכרת אור, שהבטחתי פופקורן בשביל הפרק שהיא הפסידה בכמעט מלאכים.
לא רק שלא הבטחתי, היא גם לא הפסידה שום פרק. מה שלא מונע ממנה לרבוץ בחדר, ולשכוח מחלק מההבטחות, החלק שהיא הבטיחה.

איגור מביא לנו היום תופים, אומרים לי הילדים, כשאני נכנסת לחדר הילדים

למה דווקא אנחנו. מה כל כך מעניין בבית שלנו. אין לנו בריכה באמצע הסלון, וגם לא סוס פוני.
כנראה שהיום כל אחד הוא אייטם מעניין.
נמאס מכל הכוכבים. זו בעצם הפעם השלישית שעולה ההצעה לראות בנו כמשפחה, קודם כל, ולראות במשפחה שלנו משהו שיעניין מישהו אחר.
בפעם הראשונה שראיתי שמישהו ראה בנו כמשפחה, היה נסראאלה, במלחמת לבנון השניה. היינו חלק מתמונה אידילית, עליה איים נסלאללה, ורצה לפרקה. רק אז הבנתי, שבעצם, לגור לי במרכז הכרמל, על שלושת ילדיי ואביהם, וחצר, הרי יש בזה באמת אידיליה.
עד אז, חשתי שאני כלואה בתוך משפחתיות, שממנה כדאי לי לברוח, משאיימו לי עליה, יצאתי להגנתה. ממש כמו .
רק אז הבנתי שכל האנשים האלו, שהם בן זוגי וילדיי, הם משהו שאני בחרתי. וגם אז בעצם עדיין לא, אלא, ראיתי בהם חומר טוב לוידאו ארט, בו עסקתי בתקופת הנסראללה.
כל אזעקה, היתה אחותי מצלצלת, ודורשת בשלומינו, והיתה מנסה לעורר בי, ניצוצות של הצלחה, תעלי על הגל, היא אמרה, תצלמי את המשפחה שלכם, ותשלחי. מערכת החדשות חוזרת על עצמה, הם משוועים לחומרים כמו שלך.
אבל אני, במלחמת החופש הגדול, זכיתי סוף סוף לחוש חופש מהו, ורק נהניתי מתופעת הלוואי שהתלוותה אצלי למתקפת האנדרנלין, ובחרתי להסתפק בה. התמלאתי בחוש הומור, כמויות של חוש הומור פשוט ונהדר, שאם אך היה ממשיך עד היום, די היה לי בו, ולא הייתי עומדת עכשיו, לצבוע את הכניסה.
אחרי שפסקה המלחמה, ישבתי לערוך את הקטעים שצילמתי, לוידאו ארט, הכי טוב שיצא לי לעשות עד אז, ואחרי שנחת האנדרנלין נחיתת אונס וריסק לי את חוש ההומור, נמלאתי, הייתי מצלצלת ושולחת את הוידאו ארט שלי, אבל כולם הודו לי על המאמץ אבל גם הודו, ששכחו כבר את המלחמה.
אני שוטפת את הידים שלי והן צובעות לי את הכיור. כמה יפה יהיה אם אשאיר את כתמי הצבע בכיור, כקבע, כאמירה.
אני יוצאת לארגז חומרי הבניין, אשר עומד בחצר, ומחפשת בו צבע, לאמבטיה. אבל אורן שומע אותי, מתעורר, וקורא לי לחזור למיטה, תראי איך הביתשלך נראה, הוא אומר לי, מה את מתעסקת עכשיו בפרטים הקטנים האלו. תישן אתה, אני אומרת לו, אני חייבת להביא את הבית הזה למצב אידיאלי.
יש משפחות שלפי גילאי הילדים, מוצאות לעצמן, מה לעשות עם זמנן הפנוי, אבל משפחה של אמנים, שני דברים חסר להם תמיד, כסף וזמן. אין להן זמן פנוי, כי מכל דבר אפשר ליצור, לכן כל רגע נתון הוא סוג של עבודה, וכסף, בגלל שלא תמיד מחכים למוצא פיך.
בגלל זה אנחנו לא יוצאים לנופש, אף פעם, אז גם אם הילדים שלנו גדלו- עדיין אין לנו,- הבנה של שחרור, וכמו כדי להשתחרר קצת מהקלחת של משפחת- עשיתי לעצמי עוד- תינוק. ככה אני יכולה לברוח לכמה דקות של שקט, בשעות הויפסנה של הבית.
את ההגדרה, שעות הויפאסנה, אני חבה לחנות קטנה, בנחלת שבעה, בירושליים. זה הזמן להשתמש בשלט המשפחה האלטרנטיבי.
ב 8 דפים שגודלם 9 על 14 ריכזה רויטל, תלמידת בצלאל, את הראיה המשפחתית שלה.
יש לה את מצב- כאן גרה בכיף משפחת ויפסנה, וכשמתקרבים אל הדלת שומעים זה לזה את כולם- אני לא מדבר/ת איתך.
או משפחת אגו, או סתם משפחת , שזה המשפחה שלנו, לפי האבא, או משפחת _____________,שזה המשפחה של האמא, שלט משפחה, שאפשר להשתמש בו, כשקמים חילוקי דעות בין ההורים, על רקע משפחתי, אם לא לדייק ולומר- עדתי.
על אחד השלטים, שפחות התחברתי אליהם, הדביקה חברתי דפנה את באהבה, שבעיניי, לשים אותו על הדלת, זה נורא מחייב, .אני מדפדפת לסוף הספירללה, ומכוונת את מצב הבית למשפחת טרללה.
אבל היי, אני מרגישה שאנחנו סתם, הכי מתאימים להיות כמו כולם. אז אני מוסיפה משפחת סתם, וסוגרת את הדלת.

.האליבי קורא לי, ואני נכנסת לי לחדר השינה, מניקה את התינוק, ומעניקה לעצמי שקט כפוי ורצוי.
אני מתנמנמת לי ומתעוררת, בשומעי את ההבטחה הכי בעייתית שיכולתי לשמוע מבחינתי- איגור מביא לנו תופים.
אם הייתי מזמינה את צוות הצילום הזה, לפני שנתיים, היה קל לי יותר לחרוץ אמירה, לתת להם תמונה ברורה, כן, משפחה מבולבלת, שבלאגן הוא המוטו שלה אבל מאז שהלכתי לקורס עיצוב, נולדו בי צדדים עגולים, שמפריעים לי עתה, בארגון הבית.
הצדדים העגולים, לא באמת מפריעים לי בארגון הבית, הם מקלים עליי. החיים שלי הרבה יותר טובים, מאז שגיליתי את קיומם. אמבטיה, זה משהו שדרוש בו ארון, ולא רק כל מיני אבנים שמצאתי בסיניי, אבל, אני בטוחה, שהאבנים מסיניי יצטלמו יותר יפה.
וככה, בין מה שהיה בעבר, מי שהייתי בעבר, ובין מה שיש עתה, אני עומדת ויודעת, שאין כאן בכלל מקום להתלבטות.
הרי עד עתה, על כל הסלעים, והארנבות, שהיו לי בבית, לא קיבלתי במה, ואילו עכשיו, כשבמקום דשא מלאכותי בסלון, שמתי פרקט, אני כן מקבלת במה.
לא אני אומרת לאורן, לא מתאים מחר בבוקר שתנחית עליי תופים. למה הוא אומר, זה דווקא יכול להצטלם נהדר. כן אבל, תופים לבית כל כך קטן, כמו הבית שלנו, צריך להתכונן, לעשות מקום. אנחנו נשתגע כאן מרעש. צריך לארגן מורה.
אומרת ולא מאמינה, שמגרוני נשמעת הדודה הזאתי. אולי אלו רק שאריות של הורמונים מהלידה, שמרגיעים אותי, ודופקים לי את הכתבה.
אין לי מה להראות.בית רגיל, שמעיד על משפחה רגילה. כל כך משעמם.
סדר היום שלנו.
ב7 בבוקר מצלצל השעון המעורר, בדרך כלל אני כבר ערה.
בשנה האחרונה, מצטרף גם אורן, אבי המשפחה, להמולת המטבח וחדר האמבטיה, וכל פעם מנסים ליצור נוסחא להצלחה- מי לפני מי בתור- כדי לא לאחר.
תפקידי- שאני מנסה להתרגל אליו, הוא לשלוח את כולם בסבר פנים נעים ליום שמצפה שם בחוץ.
זה מצליח לי רק אם ארוחת הצהריים לאותו יום עומדת על הגז, בדרכה למקרר, שזה אומר שוב שתכננתי, טוב את הדברים בערב, ואם הכיור ריק.
בימים שהבית מתרוקן כולו אני עושה את אותם הדברים, שבהם הבית מתרוקן חלקית, אבל ההרגשה שונה.
כשהבית ריק ממש, רק זיו ואני נשארים, מוטלת עליי סוג של אחריות וארגון השעות שלפניי.
בעוד שכאשר אורן נשאר בבית, אני מרפה, והרבה פעמים מפספסת את המומנטום. אבל זה קורה לי גם כשאני לבד.
אורן מלמד מוזיקה. המזל שלו, שלי ושל התלמידים, הוא שאכפת לו מהמוזיקה, גם ברמה הראשונית, ולכן הדברים מתחדשים לו כל פעם מחדש.
סיוון לומדת משחק.
אור היא תלמידת כיתה ה', אוהבת ויודעת לרקוד. עמית לומד גיטרה, אצל חבר של אורן, כדי שהוא לא ילך יחף. וזיו יונק ומתהפך.
ביקשתי מכל אחד, לנסח שאלה, שתהיה מופנית לאחד מבני המשפחה. ואז אני אשלב את התשובות.
אנחנו גרים בבית קטן של 60 מר' ובו-
סטודיו של אורן, אמבטיה ומקלחת, ולכן התורים. חדר שינה של ההורים- כרגע בפועל ישנים בו אמא עם תינוק. מטבח+ סלון, שכולל בתוכו פינת מחשב, בה אני יושבת כעת, שולחן יצירה לבן, שטיח, עליו פינת שעשועים לתינוקי, והקיר החיצוני של הביתשל אור.
מעברו השני של הקיר של הבית של אור, או צימר במרכז הכרמל, יש חדר מעץ, מידותיו 2 על 2 חדר חלומות של כל ילדה. המיטה הוגבהה, כך שניתן יהיה לבנות תחתיה ארון בגדים. מיטה זהה לזו יש גם לעמית. בחדר של עמית יש טלוויזיה.
החדר של עמית אמור לקלוט לתוכו, את זיו, אבל מאחר ואני נמנית על הנשים, שתחילה מביאות את הילד, ורק אז מארגנות לו מקום לישון בו, העניין התעכב עד עתה, ועוד עתיד להתעכב- בתוכנית, לתלות טלויזיה זעירה בין שני החדרים, שתשמש את שניהם, להעלות ארונית על ארונית, ולהכניס מיטה לזיו,שתהיה גדולה מספיק גם לאמא.
מעברו המערבי של החדר של עמית, יש את הסוויטה של סיוון. הדלת של החדר של סיוון, עשויה משתי דלתות ארון מעץ, מרהיבות בעיניי ביופיין, את החדר של סיוון לא תכננו כמעט מראש, הורדנו את המזרון מהספה, הוספנו מיטה מקיר אל קיר, עליה הונח המזרו, וקיבלנו פינת מיטה, בגובה...

לשמוע ממני אצריך לתכנו משהו, זה בעצם חזון אחרית הימים, משהו, שכל דרי הבית, בעצם ייחלו לו עוד מימי בראשית, אבל, שיט, למה דווקא לתכנן לגבי התופים. למה שלא נתכנן את ארוחת הצהריים.תמיד שואף שבן הזוג שלך ישתנה, ואז כשזה בוף סוף קורה, אתה מבין, שאתה רגיל לדפוס הישן של ההתנהגות

המשך יבוא אולי...

בוקר שבת זורח.
סבא מתקשר ושואל, מה מתקדם, כלום אני אומרת, והוא אפילו לא יודע על הכתבה.אני לא יכולה להזמין אותו, כי בלאגן כזה, אפילו הוא לא ראה כאן. ואז, לא חשבתי שזה יבוא מכיוונו- דאוס אקס מאכינה, הוא מזמין את הילדים לטיול בטבע, כולל ארוחת צהריים, זינוק- בעוד חצי שעה.
אני מקווה שלא להישמע נלהבת מידיי, ובעצם החוסר בשעות השינה עוזר לי בכך, אני אומרת, שאני אפילו לא שואלת את הילדים לדעתם, ומנתקת- יאללה חבר'ה אתם יוצאים לטיול עם סבא. תתלבשו חם.
ואם עד עכשיו שקענו לתרדמת של בוקר שבת , שהדבר הכי מרתק בו יהיה פאנקייק, תמורת סדר, הרי שעתה אני נתקפת אמביציות לשחרר את הילדים מהבית כמה שיותר מהר, וככל שה משתלט עליי, כך הם עושים את הכל יותר ויותר לאט.

כל כך לאט עד שאפילו סבא בוחר ליפול למנוחת בוקר שבת, ונוספת לנו עוד חצי שעה, אני מנסה לשלוט בעצמי, ולחכות בסבלנות.
בינתיים אני נוגעת בקיר שצבעתי אתמול, ורואה שהוא יבש.
אז מה על סדר היום?

ברמה של כיתה ב', הייתי עונה שלא שולחים נערה להתחתן בלי לבדוק אם היא רוצה.
ברמה של תיכון הייתי בודקת מה חז"ל אמרו על זה (והם אמרו כל מיני דברים, למשל שהם ידעו שיש לה נבואה), אבל לא לכיתה ב'. (אלא אם המורה ממש דפוקה)

חבל שהפסקת לכתוב על קורותיכם

אהלן אלאן
אולי קודם תבדקו בת כמה היתה הנערה?
היא עוד לא הגיעה לכתה א כשהיא הלכה מהבית!

לגבי חזל, אפילו בלעדיהם ניחשתי לבד, ששאלו אותה כי יש לה משהו, שלהם לבדם אין.
מה שמעניין, זה שלפי ראות עיניי- אנחנו בעצם פוגשים את לבן, אחי רבקה, כעת, ואחר כך פוגשים אותו, כאביהן של לאה ורחל.
נכון?

_אהלן אלאן
אולי קודם תבדקו בת כמה היתה הנערה?
היא עוד לא הגיעה לכתה א כשהיא הלכה מהבית!_

לפי הפשט היא היתה נערה ("נקרא לנערה ונשאל את פיה"). לפי רש"י היא היתה בת 3, ועוד ינקה.

_אנחנו בעצם פוגשים את לבן, אחי רבקה, כעת, ואחר כך פוגשים אותו, כאביהן של לאה ורחל.
נכון?_

נכון מאוד. זה לבן הרמאי.

ועדיין, לא מצאתי, למה, (חייב לפי הפשט, בשביל כיתה ב') שאלו לדעתה, אם תלך עם אליעזר אל בן אברהם, יצחק?

רש"י: "מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה". תשובתה של רבקה מחזקת כיוון זה "ותאמר אלך" ועל זאת עיקר שפתי חכמים: "כי תשובתה אלך מורה כי לא תלתה את רצונה ברצונם".
ואכן להלכה נפסק כי בדברים מועטים מותר לבנים (ובנות) לסרב להוריהם ובחירת בת הזוג היא אחד מהם. היות וכך מפרש "משך חוכמה" (רבי מאיר-שימחה הכוהן), הטיל אברהם את המשימה למצוא כלה על אליעזר (ולא על יצחק) שהיה חייב לשמוע לו בניגוד ליצחק במקרה הזה.
אכן חתונה זה דבר חשוב ובפרשה זו אנו עומדים על עוצמת קשר בין איש ואישה שלדעת רבים היא העמוקה ביותר ביחסים האנושיים (במקרים שאלו יחסים אמיתיים), למשל מיד אחרי "ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו" נאמר "ואברהם זקן בא בימים" והלא כמעט כל חומש בראשית מתיחס לזיקנתו דווקא ולא לנעוריו ואף נאמר בו במפורש שהוא זקן (למשל "אחרי בלתי היתה-לי עדנה ואדני זקן" (יח\ יב) והתורה מאשרת "ואברהם ושרה זקנים באים בימים" (יח\יא)) - אלא שקפצה עליו זיקנה יתרה עם מות שרה.
שערי הדרש לעולם אינם ננעלים וסביר להניח שישנם עוד כמה פירושים.

ישנם עוד מקרים רבים בהם אני רואים את דרש חז"ל לגבי קשר בין בעל לבין אשתו ואף מתיחסים אליו כעמוק יותר מקשרים בין אחים ואחיות ואפילו הורים וילדים או ילדים והורים (כמובן שלא בכל המקרים) אבל זה מתאים אולי בפרשות אחרות. (מות רחל למשל).
נב
בכלל לא שאלה של כיתה ב

נו, ומה היה בסוף עם הכתבה על הבית שלכם?
אשמח לשמוע.
וגם בכלל להמשיך לקרוא את קורותיכם....

הכתבה נעשתה. נדמה לי שיצא לעניין, מקווה.
כשמשהו יופיע, בהנחה שאהיה מרוצה מהתוצאה, אני אפנה אליו.
מאוד עזרה לי ה-טיוטא כאן.

למסירה/ ברטר/ ממש בזול
שטיח גדול- נמצא במחסן כבר כמה זמן- לא יודעת מה מצבו. (לא סובל מרטיבות)
שולחן אוכל מתארך במצב בסדר.
ארון מדפים מקש.
תמורת אוורור המחסן מעוד כמה חפצים- שאין לנו חפץ בהם.
מוסיפה שאשמח לקבל בתמורה למשהו מהדברים- מיטה לתינוקי/ ברגים שמתאימים למיטת תינוק (יש לי במחסן והברגים נעלמו כולם.)
אני בחיפה.

גם למסירה-מגירות פלאסטיק מתחת למיטה- איקאה.

אפשר לקבל תמונות ומידות של השטיח והארון מקש ?

תודה, השטיח לא רלוונטי. אהיה בקשר אם ארצה את הכוננית.

הבית שלך קלאסי לכתבה מהממת. בית הכי פרקטי והכי מגניב שיש

אהלן
האם ארונית הקש עדייין למסירה?

אשמח לאסוף אותה
אני מתאוששת כרגע מכמה ימי חום אינטנסיביים
אולי לקראת הסופש
תודה

גיליתי שהכי טוב לי לשבת מול המחשב על כדור פיזיו. נסי ותהני..

נשמח לשולחן אוכל, אם רלוונטי עדיין.
יכולים להציע שיעור פיתוח קול או בייביסיטר בתמורה.
אנחנו במייל- c h e n i s h e r e אצל גי'מייל (ללא הרווחים)

מאמאגולו,
כבד עליי הכניסה למייל ככה. מה דעתך שתסמסי לי אפס חמש ארבע
תשעשבעתשעשתייםחמשאפסארבע

לא מצליחה לשלוח ככה מייל. אשמח אם תתקשרי או תשלחי SMS

להציץ לתוך הבטן הגדולה סיפור לידה

אהלן
אשמח להגיע במוצש לקחת את ארונית הקש...
האם לדעתך היא נכנסת למושב אחורי של אוטו משפחתי?
או שאני צריכה להיערך עם גגון?
תודה על הסבלנות
מיכל

שליחה על ידי ז_הר* » 18 מרץ 2010, 00:14

הי אלאן,
אני יודעת ש'רידמן' התחילו בהוראת בייבי יוגה. שווה לבדוק אם יש להם סניף בחיפה עם קורס כזה. ואפשר אולי לבדוק גם דרך 'ארגון מורי היוגה' (אצל הני).
אני למדתי אצל רוני רות שלו,אשה מקסימה עם המון ידע וניסיון, שריכזה את כל התחום הנ'ל בדיאדה.
לגבי ביטוח, יש לי באופן פרטי.
בהצלחה, זהר.

הי

אזולי תבואי?

יתכן שהעברית בשם הדף מפריעה לך להעביר את הכתובת (היא יוצאת ארוכה מדי ונחתכת וכו').
הכנתי לך כתובת מקוצרת לדף האמור.
http://bit.ly/bsqLHU

יש היום כלמיני שירותים של קיצור כתובות, בין היתר bit.ly
את הולכת לאתר, מכניסה כתובת מקור ומקבלת כתובת מקוצרת שהם יוצרים לך. ככה פשוט.
(משתמשים בזה המון בטוויטר וכאלה).

הדרך הקבועה הכי פשוטה היא... לחפש את שם הדף בגוגל - אז לעמוד על התוצאה בגוגל ולהעתיק אותה עם לחצן ימני.
מה שיועתק הוא לא הטקסט בעברית - זה שעושה בעיות - אלא כתובת שמשונה למשהו כזה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... 9%F4%E5%F8[/u]%EC%E9%E3%E4
(הכתובת לדף שלך)
כך בלי לטרוח ללכת לאתרים אחרים ולנגדיר כתובת מקוצרת, יש לך כתובת שעובדת עבור האתר

המרחב הפרטי
דף למחיקה ??? או תמשיכי??.

כתבתי לך בדף על ציור וכתיבה

היי אלאן
תודה על ההתיחסות רק עכשיו ראיתי...
המזרן פשוט ישן כבר ולא נח לי בכלל, אומנם פרשתי מהסלון
אבל עדיין- פשוט מזרן ישן מצקצק וכמעט מרגישים את הקפיצים בגוף...
@} תודה@}

לא מצליחה לשלוח לך מייל
אנסה להתקשר אלייך מחר בבוקר

זה שוב חזר. (המייל)
יאללה נדבר בבוקר

שליחה על ידי ש_חף* » 05 מאי 2010, 23:32

היי, אם שיבולת שועל לא תשלח לי מעטפה תוך זמן סביר ותוותר על זכותה, אשמח להעביר לך את השובר.
בעניין הבסיס למיטה: המון תודות, אבל כבר קניתי בסיס ושכחתי למחוק מהדף.

הגיע. בטח אעבור על זה בלילה.

פתאום ראיתי שבירכת אותי בדף לידות. תודה תודה.
בוודאי שאני זוכרת אותך. איך בכלל אפשר לשכוח סיפור כזה?
ואפילו קפצת לי בזיכרון כי לאחרונה פתאום שוב היתה עדנה מחודשת לפאואר ריינג'רים.
הצלחתם בסוף למצוא את מר אמיץ?

הי אלאן,

נדמה לי שדיברנו פעם, אבל אני לא בטוחה.
אנחנו גרים מאוד קרוב אלייך.
אשמח אם תשלחי לי מייל ואשלח לך עוד פירטי קשר.
ענת

מי שרוצה לראות את הכתבההגליון יצא פילון אמאאבא גליון ראשון מאי- שבועות

היי אלאן,תזכירי לי בתחילת שבוע הבא ואשלח לך את המתכון לעבאדי'ס שלי

הי אלאן
ראיתי את המודעה שלך בכיכר השוק
אני מורה בבית ספר יסודי,ליתר דיוק מורה לחינוך מיוחד
יש לי שני ילדים אבל לא בגילאי בית ספר
אם זה מתאים למה שאת מחפשת
אשמח לעזור לך

זה טיפה רחוק , אז אם לא יהיה משהו יותר מדוייק, למה שאני רואה לנגד עיניי, עבור הכתבה, אשמח לפנות אליך, תודה רבה...

בעיניין הכתבה- מוזמנת להתקשר אלי: 0528717905
יומקסים.

אני מלמדת את בתי וילדים אחרים כל הזמן, חלק לפי שאלות שלהם וחלק ממה שבאותו רגע מרגיש לי ממני שבא לי לתת מהניסיון. לפעמים כשאני מרגישה שאני מלמדת "על ריק" והם בעיניין אחר- זורמת איתם ולפעמים ממשיכה בכיוון אחר שנראה לי יותר מסקרן או כייפי- משחקי. כשחסר לי מידע- אני מחפשת כדי לענות וגם תוך כדי עבודה עם ילדים כל הזמן לומדת, כמו בהורות, בחברות ובכלל.
אף פעם לא הוצאתי ספר לימוד, אבל ברור שמי שכן- בא מתוך עיניין אישי.
אני לומדת כל יום שהפרדות וגבולות חשובים לאדם, ומתוך כך אני מתנגדת בכל ליבי להכריח ילדים לעשות חוברות בחופשה הגדולה, כמו גם שיעורי- בית.
עפרה שחר- מורה בכירה. אם תרצי לפטפט ולהתיעץ- אז בשמחה, יש לך את הטלפון שלי.

הי,
סלחי לי, אבל אני לא רואה איך אני מוצאת את הריכוז לענות על השאלון.
'צטערת.

איך הגעת לכתוב בעיתון? מפרגנת ומקנאה.

אחרי הרבה מאוד גלגולים...
זה באמת שמחה גדולה מאוד בשבילי. תודה על הפרגונים.

אני מוכנה לספר על החלפת בתים. וגם - קיבלנו אתמול את פילון+פילון אבא אמא. יש לי הרבה מה להגיד, כך שאם את קשורה לכך, אשמח לשטוח בפניך כמה תובנות.
אפשר להמשיך להתכתב במייל [email protected]

ביקשת מתכון לעוגיות?
1 כוס סוכר חום (אפשר חצי כוס)
2 ביצים
1/2 כוס שמן קנולה
מעט אבקת וניל אמיתית, או סוכר וניל או תמצית וניל
1 + 3/4 כוס קמח מלא
1/2 כוס שיבולת שועל דקה/ אינסטנט
1 כפית מחוקה אב' אפיה
1/2 כוס שוקולד ציפס ו/או אגוזים ו/או צימוקים וכד'
הכנה:
לטרוף סוכר, ביצים ושמן עד קבלת קרם אחיד, להוסיף שאר החומרים. לעצב עם כפיות עיגולים שטוחים על נייר אפיה, אפיה ב180 מעלות עד שמשחים (10 - 15) דק'.
מתכון עם אחריות...בקרי באתר שלי ואת מוזמנת לסדנאות!
גלי
www.cookingcoach.co.il

תודה יקרה. היום בדיוק נזכרתי בפרסומת האפשרית "אילי מעדיפה AVA"
חגגנו עם המשפחה. אבא שלי שתה ava שקניתי בעיר התחתית לפני כשנה. הריח של זה מזכיר לי אותך:-]
מתגעגעת. אולי בקיץ תבואו לבקר? אפשר גם ללכת יחד לבריכה המקומית.

2 חבילות חמאה 2שוקולד מריר להמיס בהדרגה
לשים בצד

4 סוכר חום 4 ביצים 5 כפות קמח תופח.

להכניס לתנור חם 180 מעלות
להכניס לתבניות 12-15 קיסם לבדוק טיפה רטוב.

שלחתי לך מייל.

במשך קרוב לשנה הייתי המנקדת של פילון (לילדים).
סתם, שתדעי

מזל טוב!!!
לאחרונה אני מגלה שהמון חברות שלי הן מזל תאומים ואני בכלל לא ידעתי

אגב, פילון משלמים לך? אני שואלת כי מהניסיון שלי ושל עוד כמה אנשים שאני מכירה, מוסר התשלומים שלהם ממש ממש ממש על הפנים.

רוב 2008 וקצת מ-09

יומולדת שמח!!!
עכשיו יש לך את התשובה לשאלת הקיום, אם קראת את סדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דאגלאס אדאמס, שאגב ב25/5 חגגנו את יום המגבת הבינלאומי על שמו:-)

וואללה.
באמת היום חשבתי על זה שלא קיבלתי ממך תשובה לתשובה ותהיתי אם סתם לא ענית או ששוב קרה משהו למייל.
באמת מזל שיש באופן

אני אני אני
אמא שלי כל כך עוזרת ותומכת מגיע לה שיכתבו על זה בעיתון וגם ישימו תמונה
0525209609

לא

מוזר מוזר מוזר

אני מוכנה נראה לי. במה זה כרוך?

מי רוצה לספר על חופשה מסוג אחר
בכיף
[email protected]

היי, היי!
נכון ממש בסוף, עוד שבוע- שבועיים.
מתוק שזכרת

אותי...
מה שלומך?

הי
אין לי תמונה הוא ארוז כבר מזמן במחסן
זה עגלול קלאסי במצב מעולה
לא נראה לי שהסבתאות בדרך אליי, זה רחוק שנות אור ממני

1000 ש"ח
גרה עד לעוד שבועיים במושב פתחיה ליד צומת נחשון /רמלה

@} אמן @}
תודה-תודה

הרפתקאה - צורה לא תקנית.
נכון לומר הרפתקה, וברבים הרפתקות או הרפתקאות, איך שרוצים.

הי
מה שלומך?
קיבלנו השבוע פילון אבל בלי אבא אמא. האם יצא גליון נוסף?
תודה
רוני

http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.a ... Id=1607670
מי היא מלכת הפיות או האם לפיות יש מלכה, ביקורת על הספר החדש והמאמם של עליזה רוזן.

כן, תודה

אם מעניין לכם להתנסות בחוויה של קולנוע - אודישן, משחק ואולי גם תפקיד בסרט, אנא צרו איתי קשר לטלפון 0508676099 או למייל שלי [email protected]

היי יקירה,
שלחתי לך מייל, בבקשה תבדקי שקיבלת.

הי אני לא שמתי לב שרשמת לי משהו לא נכנסתי לאתר הרבה זמן מאז שכתבתי.
אין לי רכב אז אני לא יכולה להביא לך את המיטה אלייך.

שליחה על ידי תמרי* » 22 יולי 2010, 10:19

הי, בהמשך לבילוי משפחתי ויוםהולדת 60 לסבא, בקיסריה יש פעילויות חופשי + כניסה חינם אחרי 18:00, ועפיפונים על החוף, וקבלת שבת, והקרנות סרטים.
http://www.caesarea.com/pages/1377.aspx?Preview=1
זה מה שאני מכירה, אבל בטח יש עוד חופים עם דברים יפים.

אז מה ההמשך של השיחה שלנו? ספרי מה התבשל אצלך!

המלצה ליומולדת 60 של אבא, משהו מיוחד עם תקציב מוגבל
ים אבטיח ועוגה =נפלא!ובאותו עניין אפשר גם פיקניק וטיולצ'יק ביער או בשילוב עם איזה קונצרט חינמי/עלות נמוכה בשקיעה או טיול לאיזה מקום היסטורי אם הוא בעניין אפשר גם לבדוק באתר הזה לפעמים יש מציאות
http://www.parks.org.il/BuildaGate5/gen ... po]company search tree[/po].php
על מופעים בשקיעה באפולוניה http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/[po]data card[/po].php?Cat=₅₀843914525_Card3&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=859815380

תודה

באמת רעיון טוב להכניס מים ליום הזה! אין כמו מים!

ארנבונים וחתולים נפלא ביחד. הארנבון שלנו חושב שהוא חתול ואילו החתולים מצידם- מתייחסים אליו בכבוד ובנימוס. בקיצור, לכי על זה. זה כייף.

ראיתי שכתבו לך המלצה רציתי להגיד שהארנבות שלי כבר בוגרות וחתולי רחוב לא מתעסקים איתם רק כלבים זאת בדרך כלל בעיה.