לידה ראשונה ללא מיילדת

שלום,

אני אמורה ללדת את ילדנו הראשון בעוד כמה חודשים. אני ממש רוצה ללדת בבית, אך אין לנו תקציב למיילדת. לאחרונה שמעתי על רעיון ה-unassisted childbirth והתחלתי לחקור את הנושא. הבעיה היא שנראה כי רוב הנשים שילדו כך עשו זאת בלידה מס' 2+. האם זה נבון לנסות לידה כזו בפעם הראשונה? אנחנו קרובים לכמה בתי חולים, למקרה שצריך להתפנות לשם, אך אני לא כ"כ מתלהבת מהרעיון לטרטר את עצמי ממקום למקום באמצע הצירים.

החוויה של לידה בבית נראית לי יותר בריאה, רגועה ומעצימה, אך אינני מעוניינת בכך מהשיקול ש"זה טבעי יותר". (גם ההתפתחות הטכנולוגית שלנו היא תהליך אבולוציוני טבעי.) אשמח לשמוע האם לדעתכן יותר חכם (ולא יותר "טבעי") ללדת בבית מאשר בבית חולים.

מישהי כתבה בדיון על לידה ללא מיילדת שהרבה נבואות מגשימות את עצמן--אם מתכוננים לחוויה חיובית/טראומטית הלידה תהיה כזו.
אולי עדיף פשוט להישאר עם ראש פתוח וציפיות טובות, וכמו שאמורים להתכונן ללידת בית ע"י חיזוק האמונה, להתכונן רוחנית גם לאפשרות ללדת בבית חולים. דהיינו, לומר לעצמי שבסך הכל כולים יבואו לקראתי, יהיו סבלנים וקשובים ותומכים, שגם אם יצטרכו לעשות כל מיני התערבויות כמו חתכים וכו' זה לא סוף העולם.

באופן כללי, מישהי יודעת מה המצב היום בבתי החולים? ממה שהספקתי לקרוא כאן נראה שכל סיפורי האימים על התערבויות מטומטמות ולא נחוצות הן מלפני כמה שנים. האם המדיניות השתנתה מאז? הסיפורים ששמעתי מחברות שילדו לא מזמן לא נשמעו כ"כ מזוויעים...

אני אשמח לשמוע מה שיקול דעתכן.

אני ממש רוצה ללדת בבית, אך אין לנו תקציב למיילדת

הרבה מיילדות מסכימות לפרישת תשלומים נוחה.

שליחה על ידי gani* » 17 ספטמבר 2009, 18:30

פרישת תשלומים נוחה +חלק גדול מהציוד ה"חיוני" לתינוק החדש אינו חיוני כלל + יש המון ציוד יד שניה שנמסר באהבה + לתינוק ראשון מקבלים המון מתנות, ומהקרובים אליכם אפשר לא להתבייש וכשישאלו אתכם מה להביא לומר בכנות ובשלווה שהכי יסייע - כסף.
אני מאמינה שעדיף ללדת בליווי מיילדת. כמובן שנפלא ללדת בבית, אבל גם אם לא תצליחו למצוא את דרככם בלידת בית, אפשר עם ליווי תומך ומקצועי (שעולה הרבה פחות משכר מיילדת) ועם התכוננות שלכם כזוג (שלדעתי מאוד תורמת גם בלידת בית, ולא נכון להסתמך רק על הידע והתמיכה של המיילדת שהיא "לצדכם") ללדת גם בלידה נפלאה ומעצימה בבי"ח.
אם ללדת אנאסיסטד - בעיני המניע צריך להיות הרבה יותר עמוק ובטוח ממניע כלכלי ביסודו.

בהצלחה ולידה טובה בכל מה שתבחרי!

המניע המרכזי אינו הכסף, אלא שלידה כזו נראית לי הרבה יותר טובה וקלה מבחינה רגשית.
אנחנו בכלל לא מוציאים כסף על ציוד לתינוק ומקבלים את הכל ביד שניה. כזוג סטודנטים, אפילו בפרישת תשלומים לא נוכל לממן מיילדת. משום מה לא נראה לי שהקרובים השמרניים שלי ישמחו לתת כסף ללידת בית. אם נלך על זה אין לי כוונה לשתף את המשפחה בתוכנית לפני כן ולזכות להמון הרמות גבה והפחדות פולניות.

אני חושבת שלידה ללא מיילדת כדאי שתהיה מלידה שנייה כאשר את כבר מכירה את גופך, את ההתנהגות שלך בסיטואציה.
כמו כן מסכימה שהיא צריכה לבוא ממקום אחר ולא מקושי כלכלי. אני ילדתי בבית ללא מיילדת בלידה השלישית (והאמת שלא מבחירה אבל בידיעה שזה יכול לקרות) והכרתי מספיק טוב את עצמי את הגוף שלי שידעתי איך לשלוט בלידה ולתת לגוף ללדת.
יש לי הרגשה שיש לכם עוד הרבה ללמוד בלי דעות קדומות. אני ילדתי בבית יולדות בלידות נהקודמות שלי ואין תלןנןת. יש גם מרכזי לידה.

בהצלחה ולידה טובה בכל מה שתבחרי!

יש לי חברה טובה שילדה את לידתה הראשונה בבית ללא מיילדת (ואחר כך את השנייה),
היו לה לידות נפלאות ומעצימות,
אם תרצי היא תוכל לדבר איתך.

הייתי ממליצה לך לשאול האם את רוצה נוכחות של מיילדת? (אם זה לא היה עולה לך) או שלא. אם הכסף הוא המניע אז תוכלי למצוא מיילדת שתבוא לקראתכם כך או אחרת (יש שמסכימות לברטרים!)
אישית אני חושבת שעדיף לך כן לקחת מיילדת ולו כדי שתהיה ליידך אשת מקצוע מנוסה אשר תוכל לסייע לך ולזהות בזמן מצבים חריגים.
אם תחליטי בכל זאת ללכת על זה בלי מיילדת - חושבת שמחובתך כלפי עצמך, תינוקך ובעלך, שתלמדי את תהליך הלידה לעומק כדי לדעת היטב מה צפוי לך (וגם אחרי שתלמדי הרבה, לא תוכלי לדעת עד שתהיי שם)חשוב חשוב חשוב שתלמדי מאשת מקצוע מנוסה אשר ממש תלמד אותך את כל הפרטים. בהצלחה ושנה טובה

_הייתי ממליצה לך לשאול האם את רוצה נוכחות של מיילדת? (אם זה לא היה עולה לך) או שלא
מסכימה!

יש נשים שמבשילות ללידה ללא מיילדת מלידה שניה, יש כאלה שמלידה רביעית, יש כאלה שכבר בלידה הראשונה מבשילות לכך, ויש כאלה (רובנו) שלא יגיעו לכך בתקופת החיים הנוכחית.
אמנם יש ללידה כזו יתרונות רבים, אבל למרבה הצער, לא כולנו יכולות להנות מהם. הם לא פתוחים בפנינו, כל עוד אנחנו לא מוכנות לצורת הלידה הזו.
השאלה צריכה לחזור אליך - האם את מוכנה ללידה ללא מיילדת (בלי קשר למספר הלידה)? עד כמה את מכירה את הגוף שלך? עד כמה את יודעת להגיב אל הגוף שלך? עד כמה את בוטחת בהנגה של המסרים שהגוף שלך שולח לך? עד כמה את בקשר עם ההריון? עד כמה את מסתמכת על התקשורת שלך עם ההריון (התינוק), לעומת המידע שאת מקבלת מבחוץ (בדיקות רפואיות)? למשל, האם את נושמת לרווחה כשהדופק נשמע בבדיקת הדופלר אצל הרופא? או שקורה לך שאת פשוט עוצמת עיניים ו"מקשיבה", ואז נושמת לרווחה (אפילו בלי להרגיש תנועות, למשל, אלא משהו אחר שלא ניתן להסביר במילים)?

("בהנגה" = "בהבנה")

אם ללדת אנאסיסטד - בעיני המניע צריך להיות הרבה יותר עמוק ובטוח ממניע כלכלי ביסודו.
מסכימה מאד

יש נשים שמבשילות ללידה ללא מיילדת מלידה שניה, יש כאלה שמלידה רביעית, יש כאלה שכבר בלידה הראשונה מבשילות לכך, ויש כאלה (רובנו) שלא יגיעו לכך בתקופת החיים הנוכחית.
מה זה, מבחן הגרנולה? זו לא שאלה של הבשלה, או איזו מטרה נכספת שכולן שואפות להגיע אליה כדי לקבל את כתר הבאופנית המצטיינת. זו שאלה של התאמה והעדפה.

אקרוקתא, מסכימה עם זה שלא העניין הכלכלי צריך לקבוע. חשבי למשל על כך שבבית חולים סיכוייך לעבור ניתוח מיותר שיפגע בבריאותך גבוהים בהרבה. תוצאות של ניתוח כזה לאורך זמן יהיו יקרות פי כמה וכמה מלידה בבית. זה אחד הדברים שאמרתי לבעלי כשהוא טען שלידה בבית היא מחוץ לתקציבנו. למעשה, כמו כל דבר אחר, זו שאלה של סידרי עדיפויות - עד כמה זה חשוב לך. גם בעלי רצה מאוד לידה בבית, אבל זה לא היה בנפשו. זה כן היה בנפשי.

בלידה השנייה שלי, לא מזמן, שקלתי לידה ללא מיילדת מסיבות שונות, ואם הברירה הייתה בין לידת בית חולים ללידה כזו - הייתי בוחרת בה. הנסיבות המיוחדות שלי גרמו שהייתה לי סיבה טובה במיוחד לרצות להימנע מבית החולים (שאגב, אני גרה 2 דקות נסיעה ו-10 דקות הליכה ממנו). ברגע האחרון, ביום התלמ, מצאתי מיילדות שבאו הנה שבועיים אחר כך ממרחקים (3 שעות נסיעה) ונתקעו בהפתעה, בלידה שנמשכה 54 שעות ושהסתיימה בסופו של דבר בבית הודות להן ולכוח הרצון שלי. אלמלא הן היו כאן - זה לא היה נגמר בבית, וזה לא היה נגמר בלי התערבות. לא רק בגללי. גם בגלל בעלי. ההסכמה בינינו הייתה שכל אחד מאיתנו יכול להחליט על מעבר לבית חולים בכל שלב, בלי צורך לנמק - כולל אם הסיבה היא חרדות לא רציונליות או עייפות.

מסכימה עם השאלות של טליה ומוסיפה שלדעתי אלה שיולדות בלי מיילדת צריכות להיות משוחררות לגמרי מפחדים ומוכנות לחבוק כל תוצאה של הלידה. שאלי את עצמך אם את כזו.

אני גרה בארה"ב, וכל מיילדת בית שהעליתי איתה את נושא הכסף - גםפה זה לא זול, למרות שהרבה ביטוחים רפואיים מכסים את רוב הסכום - אמרה אותו דבר: מעולם לא סירבתי לקבל לקוחה בגלל כסף. אני אבוא לקראתך ונגיע להסדר שתוכלי לעמוד בו.
אלה נשים שעבודתן היא שליחות בשבילן, והסטטוס החברתי הטעון והשנוי במחלוקת של לידות בית גם הופך כל אחת מהן לאקטיביסטית פוליטית. מבחינתן כסף זו לא הסיבה שהן במקצוע. יש דרכים קלות יותר לעשות כסף שאינן כרוכות באותם קשיים.

שלדעתי אלה שיולדות בלי מיילדת צריכות להיות משוחררות לגמרי מפחדים ומוכנות לחבוק כל תוצאה של הלידה.

אני לא הייתי משוחררת מפחדים ויחד עם זאת ידעתי שלידה ללא מיילדת היא הנכונה ביותר עבורי.
הלידה ללא מיילדת עבורי היתה לקיחת אחריות מלאה על הגוף שלי, העובר שלי והבריאה שלי. כמו גם על הפחדים שלי.
לגבי לחבוק כל תוצאה של הלידה, זה כדאי גם כשיולדים עם מיילדת.

זו שאלה של התאמה והעדפה.
זה נכון אבל עבורי זה בהחלט היה עניין של הבשלה ומטרה נכספת. לא בשביל כתר הבאופנית אלא בשביל כתר המלכות שלי מעצמי.

ברור לי שרק את יכולה להחליט מה מתאים לך, אבל אספר קצת מניסיוני.

ילדתי לידה ראשונה בבית לפני חודשיים עם מיילדת נהדרת.
הייתי מוכנה, מחוברת לתינוקת ולתחושות שלי והאמנתי שיהיה בסדר. הלידה היתה קצרה יחסית ללידה ראשונה, רק 13 שעות.
אבל, לא הייתי יכולה לדעת כמה אדמם, דיממתי המון- מפחיד, ומאד הרגיע אותי שהיתה לידי אשת מקצוע שתגיד שזה דימום ממקור של צוואר הרחם ולא מהתנתקות שליה.
לא ידעתי שאחרי הלידה ויציאת השיליה, הרחם ימשיך להתכווץ - כי עדיין היו 3 קרישי דם שנשארו בפנים, לחיצה של המיילדת על הבטן, מתן פיטוצין שעצר את הדימום ועירוי נוזלים כנראה הצילו את חיי.
ובנוסף במהלך הלידה היתה תקיעת כתפיים של הקטנה - נפתר בקלות כיוון שהמיילדת זיהתה את המצב, ביקשה שאתהפך על שש - תמרון ע"ש גסקין, ובלחיצה אחת התינוקת חולצה על ידה,
רק מה לא נשמה - שוב המיילדת עבדה - שתי הנשמות והקטנה נושמת בעצמה, תודה לאל.
אני הייתי מותשת בשלב הזה, לא הייתי יכולה לזהות או לטפל במצב לבדי, היתה דרושה אשת מקצוע מנוסה.
לא היתה כל דרך שאדע את כל זה מראש. וזה בלידה טובה מאד, קצרה, בלי קרע או תפר (שוב תודה למיילדת הנהדרת שלי ששמרה עלי), החיים שלי, החיים של ביתי הנפלאה, לא שווה 5000 ש"ח?

בעניין הכסף, כשהייתי סטודנטית ענייה, לקחתי הלוואה בתנאים נהדרים מהבנק, עם החזרים קטנים מאד בטווח של שנתיים, ובריבית נמוכה נמוכה - לקחתי 10,000 וכשאסיים אחזיר סה"כ 10,500.
בבקשה אל תתנו לכסף ללעצור אתכם מלקבל ליווי ועזרה בלידה.

גם בפעם הבאה נקווה ללדת בבית, אבל לא מוותרים על הליווי של המיילדת הזאת.

יצא ארוך, ולא נועד להפחיד, כמובן למחוק אם לא מתאים לך שזה ישאר כאן.

אני ילדתי את הלידה השלישית אנאסיסטד.
מסכימה עם מה שכתבו לך- השיקול לא צריך להיות כלכלי.
בלידה השניה הייתי סטודנטית בהריון לא מתוכנן עם ילד בן שנה ובעל מפרנס יחיד- ומצאנו מאיפה לגרד את הכסף...
אני לא חושבת שהייתי רגועה ללדת לידה ראשונה לבד.
אצלי, למשל, התינוקות נולדו כולם סביב ה-4 קילו. הרגיע אותי לדעת שבלידה הראשונה ילדתי 4 קילו פלוס בלי תפרים... (פשוט לדעת שהמבנה אצלי תקין למעבר תינוק- זה דבר שמגלים רק בלידה).
בנוסף, ידעתי למה לצפות- ידעתי מתי "זה זה", ידעתי איך להתמודד עם הכאב, ידעתי מתי הלידה עצמה מתקרבת, מתי נכנסתי לצירי לחץ, הרגשתי שהמהלך תקין כי עברתי אותו פעמיים לפני כן. ידעתי איך אני אחרי לידה- במקרה שלי, בשתי הלידות הקודמות לא היה דימום רב, השיליה יצאה בלי בעיות- מהר ושלמה, אני הרגשתי טוב, לא נקרעתי. מישהי סיפרה לי לא מזמן שהיא אחרי הלידה שלה התעלפה או משהו, ולמזלה המיילדת הייתה שם לתת לה מתוק וכו'...
בנוסף- הקטע של התינוק- לתפוס אותו, ההנקה הראשונה... טוב שיש מישהי שתעזור בזה.
במקרה שלי ההחלטה להימנע ממילדת הפעם נבעה מתוך צורך חזק בפרטיות, והידיעה הפנימית שהכל יהיה בסדר.
ועדיין, למרות שזו לידה שלישית (בשלוש וחצי שנים...)- הלכתי לתדרוך אצל מיילדת, שגם נתנה לי טיפים ועצות שממש עזרו בלידה- כמו למשל שאם הלידה נתקעת לעמוד על 6 כמו שציינה מישהי למעלה, או איך עדיף להוציא את השיליה (בפיסוק על הברכיים, בלי לדחוף), הזכירה את השלבים, מתי כדאי להתפנות בכ"ז לבי"ח... כלמיני דברים.

אני יכולה לספר לך שהרבה מאד נשים בוחרות ללדת לידה עצמית כבר מהלידה הראשונה, מכל מיני סיבות..
זה לא משנה מדוע את בוחרת כך, חשוב רק שתביני במה מדובר.

לגבי סיפורי ה"מיילדת הצילה אותי".. יש גם סיפורים הפוכים בהם הפחדים ונסיון העבר של המיילדת היוו מכשול בלידה הספציפית של היולדת (והרבה פליטות לידות בית עם מיילדות כאלו הגיעו בעקבות זאת ללידות עצמיות), כך שאין להסיק מכך לכאן או לכאן.

הנושא מעניין אותך? בוער לך בעצמות? מרגיש לך נכון? תלמדי אותו ותכיני את עצמך!
בהצלחה

תלמדי אותו ותכיני את עצמך!
הכי חשוב!

פלונית
מזל טוב על הלידה!
ברשותך - מקרה פרטי אינו יכול לייצג את הכלל.
לדעתי, מי שבוחרת ללדת לבד, הינה מספיק קשובה לגופה על מנת לבצע את התמרונים הדרושים בלידה שלה, מבלי לקבל הדרכה; היא גם מספיק קשובה לעצמה על מנת לדעת שהדימום איננו כזה שדורש התערבות (ואם כן, אז היא מודעת לכך בזמן, ונוסעת לבית החולים במקרה הצורך); מי שבוחרת ללדת לבד בבית, תהיה גם מסוגלת לזהות או לטפל במצב בכל שלב.

(ממני שלא שם בעצמי, אולי עדיין, ואלי לעולם לא)

פלונית
יכול להיות שיש מישהי כמו שתיארת, אני יודעת שגם בלידה שלישית עזר התדרוך, ולו בשביל האיש שהיה איתי.
אל תשכחי שגם בתרבויות פחות מתקדמות (לא מדברת על שבטים, מדברת למשל על סבתי שילדה בתימן, בבית)- האשה הייתה יולדת בחברת אשה נוספת (לפחות) שכבר נכחה בלידות, או לפחות ילדה בעצמה. לא לבד- לבד. הייתה "מיילדת"- כמובן לא כמו שאצלנו, אבל אשה שיילדה הרבה נשים, ובד"כ אמא או חמות של היולדת.
במקרה שלי לפחות- זה היה בעלי ואני. זהו. לא אמא, לא חמות, לא חברה. וטוב שדיברנו על דברים שיכולים לקרות, ועל דברים שצריך להכין (למשל ציוד לחיתוך חבל הטבור או תה ילקוט רועים)- כי גם הוא צריך לדעת.

בנוסף, צריך להיזהר מאוד כשנותנים עצות באינטרנט, כי את לא יודעת עם מי יש לך עסק... צריך להיות מאוד מאוד מאוד (מאוד...) מחוברת לעצמך ולהריון כדי להיות יולדת מהסוג שאת מתארת. ולמרות שילדתי בבית, ואני מאמינה בכוחו של בגוף שלי ללדת בטבעיות והייתי מאוד מחוברת להריון ולעצמי- עזר לי הידע המעשי. כי דברים קורים.
ואם חו"ח משהו קורה, טוב לדעת שהכנת את עצמך וידעת למה את נכנסת. לא הייתי רוצה להתמודד חלילה עם תוצאות לא טובות בלידה רק בגלל עניין כספי... צריך להיות מודעת למה לצפות, וצריך לקחת אחריות, עצומה, על עצמך ועל התינוק (שוב- בתור אחת שילדה אנאסיסטד בבית)- לבוא ממקום של אחריות ולא ממקום של "סמוך".

אני חושבת שלידה ללא מיילדת כדאי שתהיה מלידה שנייה כאשר את כבר מכירה את גופך, את ההתנהגות שלך בסיטואציה.
לגמרי מסכימה .
לדעתי עדיף שבאמת להכיר לפחות במקצת את הנושא באופן אישי לפני שקופצים למים עמוקים כל כך .
והיה ותגלי שאת מאלה שיולדות בקלות ובלי הפרעה תשמרי לעצמך את הפריולגיה ללדת לבד בבית בלידות הבאות .
כמה שלא תקרא ותשמע על לידה קשה מאוד להבין איך זה באמת יהיה אצלך ,וגם אחרי לוקח המון זמן להבין איך זה באמת היה (ככה זה אצלי לפחות )

תודה על הברכות ללידה ושנה טובה.
לא טענתי שהמקרה שלי מייצג משהו, רק ניסיתי להגיד, מניסיוני הקצרצר, שיש דברים שעד שלא חווים לא יודעים.
זה כמו לנסות להבין מהו הטעם של שוקולד לפני שטעמת, לעומת ממש לטעום אותו.
אקרוקתא - בהצלחה : )

באופן טבעי

באופן טבעי