ומצפה ומחכה למי למי

bluesboy

תודה שקראת והגבת. נעים לדעת שיש מי שמקשיב/ה...אי שם במרחבים הוירטואלים

יש כאן אנשים טובים ונעימים, פתוחים. לכן זה כיף לתמוך.

בטח מקשיבים

כולכם אחלה

שבת שלום

רגיל וקליל עכשיו. ערב שבת בשקט שלי. שקט פנימי, נפשי, פיזי.
הילדה שלי בוכה בטלפון (היא אצל אבא):

אני רוצה להיות איתך, אני אוהבת רק אותך.
היא צועקת, כועסת. כועסת כי מתחילה להבין שסביבה הרוב הגדול חי במשפחה מסוג מסויים ואצלה, המשפחה מפוצלת. היא פעם אצל אימא פעם אצל אבא. אף פעם לא ביחד. אף פעם לא מושלם.
קטנה, הבת שלי, בת פחות מארבע, אבל איזו נבונה, איזו רגישה ועם עמדות ברורות לגבי החיים שלה.

אני לא לוקחת את זה קשה. אומרת לה שמבינה שקשה לה עכשיו ושאני שולחת לה חיבוק ונישוק.
גם יודעת עד כמה היא אוהבת את אבא שלה. רק עכשיו ,היא רוצה שנעשה את מה שהיא רוצה ולא את מה שמתאים לנו (בעיקר לי). בודקת אותי ואת אביה, לראות עד איפה אפשר לשנות את הסדרים שנקבעו.

יש לי מזל גדול שבן הזוג לשעבר הוא אב כלכך מסור. מזלם של ילדי שהם חווים אב פעיל.
נראה לי שהיא תהיה בסדר.

הבת המקסימה שלי.

עירית_לוי

היא רוצה שנעשה את מה שהיא רוצה
מקור השראה לכולנו!

אכן מקסימה, וגם אמא שלה.

אכן מקסימה, וגם אמא שלה.

חוץ מחיוך,
אין לי מה לכתוב.
רגועה, זורמת, נדהמת מכל מה שעברתי ומשלוות הנפש בה אני נמצאת.
זה עוד פחות משבוע, הטקס החשוב הזה שמשחרר את הכבלים שעדיין קושרים ביננו כ"זוג".
שבוע מבורך

אביו של ה X נפטר היום. זה לא היה פתאומי, אבל, בכל זאת עצוב.
מחר ההלויה, אני יודעת שיהיה לי קשה שם. גם לראות את כל המשפחה שלו שאהבתי, גם להפרד מהאיש הזה שמאוד חיבבתי.
זה קשור גם לפרידה מהבן שלו?

אולי נורא לומר את זה בקול רם
אבל אני תוהה אם הגירושין באמת יתבצעו ביום ראשון כמתוכנן או שידחו בגלל שהX יהיה עדיין בשבעה.

אני רוצה להתגרש.

עירית_לוי

תודה שני,
תודה פרח,

מחר אני הולכת ללוויה של חמי. ככה זה. לקח לי זמן לעכל את הרעיון. בצהרים חשבתי להתחמק מהלוויה, להשאר עם הילדים, לבוא לבקר אותם רק בשבעה.
אחרכך, גם בעקבות שיחות התיעצות, הבנתי שעם הרגשות שלי בנוגע למשפחה של הX אני אצטרך להתמודד. ומה לעשות שהסיטואציה עכשיו היא של אבל. זה המצב.

אני מכירה את עצמי. אני בוכה בקלות רבה. בסיטואציה רגשית כמו לוויה ועוד של אבא שלו, ביחד עם המשפחה שלו שאני כלכך אוהבת....הדמעות יתפרצו ללא שליטה.

מקסימום, משקפי שמש והרבה טישו יחפו על המפל.
אמא שלי, מדהימה, היא גם מגיעה. חלק מזה קשור אלי. היא רוצה להיות איתי שם, לתמוך בי,
חלק מזה, חלק גדול מזה קשור לכך שזו משפחה שנהיה קשורים אליה כל חיינו. הילדים המשותפים מחברים ביננו לעד. אני סומכת על עצמי וגם עליו שנוכל להיות גם אחרי הגירושין בקשר בריא עבור הילדים.

היה יום עמוס מאוד ומלא ברגשות. חיבקתי ונשקתי את כל מי שאהבתי במשפחה הזאת. בנות אחותו המקסימות, כלכך התגעגעתי אליהם. ראיתי בעיניים שלהם כמה שהן התגעגעו, כמה שהן מצטערות שאני כבר לא חלק....

לחצתי לו את היד. זה היה בסדר.
אמי נגשה אליו והוא חיבק אותה בחום שלא היה לו עבורה כשהיינו נשואים.

פגשתי חברים מהצבא שהיו חברים משותפים פעם.

היה עצוב להפרד מאבא שלו. לחשוב על כל החיים הארוכים שעבר ואיך שדעך לאט לאט בעשר השנים האחרונות. איש קשה, איש חביב, התיחס אלי כלכך באהבה גם אחרי שנפרדתי מבנו.

עירית_לוי

בעוד 4 ימים, הנה זה בא.

הבאתי את הילדים אל בית הוריו של ה X , בדרך ראינו אותו צועד יד ביד עם חברתו. ראיתי אותה בפעם הראשונה בלוויה. הרגשתי עם זה די בסדר.
עכשיו, יד ביד,
זה קצת עצוב וקצת הקלה וקצת שמח
והרבה הרבה הרבה מבוכה,
יצאתי מהמכונית, הילדים יצאו אליו, אמרנו זו לזו שלום.....
מבוכה....
בטח יהיו עוד מחשבות ורגשות סביב זה במהלך החיים.

אחת השאלות שבדקתי תוך כדי ההחלטה להפרד היתה, איך אני ארגיש כשאישה אחרת תגור בבית בו גרנו ותהיה בת הזוג שלו, איך ארגיש כשיהיו לו ילדים חדשים.
אני הרגשתי כבר אז שמחה, הקלה וגם קצת עצב.
גם המחשבה על כך עזרה לי להחליט להפרד.
שכל אחד ימשיך את חייו.

עברתי על הדף הזה שלי.
קראתי אותו מתחילתו,
והרגשתי כזאת גאווה.
זאת אני????

עם התבונה, האומץ, הרגשות הפעילים?
עם יציבות נפשית כלכך ברורה?

אני מרגישה גאה כמו אם בביתה.
כל מה שקרה, כל מה שעברתי, כל הרגשות והפחדים. ונשארתי דבקה באמונה הפנימית שלי. דבוקה לאמת הפנימית. קשובה לעצמי ביושר, בהקשבה.

גדלתי

_כל מה שקרה, כל מה שעברתי, כל הרגשות והפחדים. ונשארתי דבקה באמונה הפנימית שלי. דבוקה לאמת הפנימית. קשובה לעצמי ביושר, בהקשבה.
גדלתי_

(())(())

מתוקה,

היית גדולה מהתחלה.
פשוט יש לך את ההזדמנות לראות את זה.
זה פשוט נפלא.
תחגגי את גדולתך, ותמשיכי הלאה.
את נהדרת @}@}@}

טל
שני

תודה.

עירית_לוי

אוי זה מרגש!

אני מסכימה עם טל. גמני חושבת שתמיד היית גדולה. ע-נ-ק-י-ת!
כל הכבוד לך שיצאת למסע הזה.

חוגגת איתך

את רוצה
את רוצה לשיר את השיר שיר שיבא לך אהבה להילחם ומה שמפחיד אותך תהי חזקה לבטא את את השימחה שבך שנידחקה.
אסוציטיבית מלות פיזמון זה עלו במחשבתי.

מריה היקרה לי מאוד.
תודה על המילים שלך.
צרפתי קישור נחמד ש"השאלתי" מחברה.
שבוע טוב מקסימה.
ענבל

מהזה ענקית...
את מפתיעה אותי תמיד עם התובנות שלך.עם היכולת שלך לתת מקום לרגשות, עם ההכלה שלך. עם הנאמנות שלך לעצמך (סוף סוף).
ומצפה ומחכה למי למי - ל ע צ מ ך !

מתגעגעת אליך מפה עד ב"ש וחזרה.

ענבל יקרה!
מאחלת לך שבוע מקסים.
עם המון חיוכים.

שלך מריה

מריה תודה
כיוון שאין לך דף בית אישי אכתוב לך כאן. אני יוצאת ליומיים לצפון במסגרת העבודה ואחרכך.....
הנה זה בא. הגירושין המיוחלים.
וגם מסטר E התקשר היום ורצה לפגוש אותי אבל נדחה את זה עד שהעניינים הללו יסתיימו.
אוהבת.

עוד יומיים.

תמונה

מחר.

יום נפלא.

הרבה ברכות ליום המיוחד @}

שמחה לשמוע שהגרושים בעוד יומיים ושהכול בה לידי סיום. קחי את זה בקלילות ,את החלק הקשה כבר עברת .
אשלח לך אור.
לגבי מסטרE 'העיתוי שלו די מושלם .
המשך שבוע טוב ,הרבה חיוכים .
שלך מריה .

עירית_לוי

יקירתי,
אחשוב עלייך מחר.

שולחת לך ברכות וחיבוקים והרבה אהבה

[h=2]

מזלטוב!!![/h]

(()){@(()){@(()){@(())

תודה לכולכן על כל הברכות.

עברתי את היום הזה קשה. היה לי קשה ריגשית. כשיצאתי בבוקר מהבית הרגשתי חזקה ושמחה ומצפה לקבל את הגט ולסיים את התהליך.

נכנסנו בשלב הראשון לבית הדין ואז הוא היה צריך לחזור על דברי הרב. 5 דקות בערך של מילים טיקסיות. הביאו עדים וכן סופר סתם שהוא יכתוב את הגט.
אז יצאנו ועמדנו בחוץ. אולי בגלל שהיה לי קשה רגשית התבדחתי איתו על אורך התפקיד שנתנו לו.
לא יודעת מה פתח את הסכר אבל פתאום בחוץ התחלתי לבכות. לא יכולתי בכלל לשלוט בתחושות. עצב עמוק הציף אותי.בכיתי, בכיתי. התרחקתי קצת. לא הרגשתי נוח להיות חשופה בפניו עם הרגשות שלי. טוב,

היה רגע שהתברר שיקח חצי שעה עד שהסופר יסיים לכתוב. הוא הציע שנלך לשתות קפה,
אבל אז הסכר נפתח שוב ומפל של דמעות התחיל לרדת. לא התאים לי לשתות איתו. אחרי שקצת נרגעתי הוא בקש לדבר ומצא את הרגע לומר לי איך הוא מרגיש.
קשה, עצוב, ועוד ועוד.

שמעתי, ושוב חשתי עד כמה אני שלמה עם עצמי למרות כל הצער והעצב.

טוב שעבר מספיק זמן בו יכולתי להרגע קצת עד שנכנסתי לקבל את הגט. הייתי צריכה לעמוד מולו, להחזיק את כפות ידי פתוחות כלפי מעלה. הוא הניח את כתב הגט בידי.

הרגע המהופך הזה. התשליל של החתונה.
הטקס הזה משמעותי בעיני. ראיתי בו רגע חשוב וקדוש אפילו. עצוב, עצוב אבל חשוב. את הקשר העמוק שהיה ביננו רק טקס בעל משמעות ועוצמה יכול להתיר.
שמעתי כלכך הרבה דברים רעים על הרבנות. היום אני שמחה שיכולתי לעבור את התהליך של הפרידה במקום הזה. בכל שלב נתקלתי שם באנשים סימפטיים שהיו מוכנים להקשיב ולבוא לקראת בהמון רגישות לקושי של הרגע בו אנו עומדים.

אני צריכה קצת זמן עם עצמי.

עירית_לוי

תני לעצמך לבכות, תני לעצמך לצחוק, תני לעצמך חיבוק, תני לעצמך כל מה שאת צריכה היום.

כבר כתבתי לך את זה פעם - יש לי תחושה שאת עוברת את התהליך הזה כל-כך "נכון".
את נותנת לעצמך להרגיש כל רגש שעולה, לא מדחיקה, לא נמנעת מהחלקים הלא נעימים,
ועוברת את כל מה שאת צריכה לעבור כדי להיות אחר כך באמת חופשייה מהעבר.

הרבה אהבה תמונה

יקרה שלי, מחבקת אותך חזק חזק. חבל שאני לא לידך עכשיו.
אני קוראת ובוכה איתך.
קחי לך את כל הזמן שבעולם לבכות, להתעצב. ואני מתארת לעצמי שזה מה שאת עושה.
בטח עם חב' טישו, מיים והטלפון שלא מפסיק לצלצל.

אני גאה בך. על כל הדרך שעשית.
אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד.

אני זוכרת את עצמי ביום שאחרי. חולה כמו שלא הייתי הרבה זמן.

הלכתי לישון אצל חברים. ככה הרגיש לי.
תודה מיץ פטל. שמעתי את ההודעה שלך עכשיו ועוד נדבר.
תודה פרח
תודה מונו נוקי
תודה גילי
תודה ב דרך
קראתי את מה שכתבת ואני שואלת את עצמי למה תמיד יש את הפנטזיה הזאת שכשמתגרשים מרגישים שמחים נורא, הקלה וכדומה. אני בטוחה שגם זה יבוא אבל יש גם מקום לעצב. את כתבת שהיית חולה אחרכך.

פרחים לכולכן
@} @} @} @} @} @} @} @} @} @}

יש בהחלט מקום לעצב. ידעתי שאני עושה את הצעד הנכון, ההחלטה הוחלטה, הבירוקרטיה כבר היתה מאחורי, ובכל זאת...
איזו התאבלות על החלום שהיה פעם ונגוז, על התום, על מה שרק הרגע היה חיי ועכשיו כבר לא.
כאב לי כלכך, הגרון, הראש. הלכתי לרופא ואמרתי לו - אתמול התגרשתי. אה, אז זה מובן. קחי אכינציאה, נוחי.

הגעת לרגע השיא . הדמעות ,הבכי הן בפרוש היתנקות ,אך אל תיתני לעצמך להיכנס לרחמים עצמיים ,כיוון שאין לזה מקום בחייך , ביחוד אחרי שעברת תהליך נכון ,שבה מהמקום הכי אמיתי שלך . את ביצעת את החלטותייך ממקום של אמת ואת יכולה להיות בטוחה שההחלטה הנכונה היתבצעה בחייך!
תני לעצמך זמן , תיראי את עצמך עטופה באור ,כך ששום דבר בעצם לא יכל לחדור ,חיוך קטן על שפתייך והכל טוב.
שלך... אוהבת מריה.

עירית_לוי

אבל יש גם מקום לעצב.
בהחלט. וטוב שאת מאפשרת לו לעלות.
כי אם לא היית נותנת לו עכשיו מקום, הוא היה מלווה אותך לקשר הבא,
יושב אתכם ליד השולחן עם היין והנרות כמו גלגל חמישי, ולא נותן לך מנוח.

עוד מעט, כשהעצב יפוג, את תחושי קלה וחופשייה (איפה, איפה אייקון של פרפר כשצריכים אותו

)

שלום ענבל
קראתי את דברייך . ומאחר ועברתי הליך דומה לזה שלך (ואגב קראתי בעיון את מיכתבייך הקודמים ), בירצוני להגיב : לטעמי עשית את המהלך הנבון והנכון ביותר שיכולת לעשות . ומיתוך תובנות שאחרי , אני יכולה לומר לך , שבמצבים שכאלה ,על אף שהינך יודעת בוודאות שאת עושה את המהלך הנכון , זה מלווים בהמון רגש .
וליפעמים אף ברחמים עצמיים ,שתוצרם לעיתים עלול לבלבל יותר .
ענבל מאחלת לך ומקווה שכבר היום את מרגישה הרבה יותר טוב , שיהיו לך חיים יפים ושמחים .

_יש בהחלט מקום לעצב. ידעתי שאני עושה את הצעד הנכון, ההחלטה הוחלטה, הבירוקרטיה כבר היתה מאחורי, ובכל זאת...
איזו התאבלות על החלום שהיה פעם ונגוז, על התום, על מה שרק הרגע היה חיי ועכשיו כבר לא._
תודה ב דרך

_תני לעצמך זמן , תיראי את עצמך עטופה באור ,כך ששום דבר בעצם לא יכל לחדור ,חיוך קטן על שפתייך והכל טוב.
שלך... אוהבת מריה._
את כותבת כלכך יפה, מריה. כלכך נכון. את מכירה אותי כלכך טוב. @}

עוד מעט, כשהעצב יפוג, את תחושי קלה וחופשייה
עוד לא קלה וחופשיה, עירית לוי, אבל משהו מהצער מתחיל להתפוגג.

ענבל מאחלת לך ומקווה שכבר היום את מרגישה הרבה יותר טוב , שיהיו לך חיים יפים ושמחים .
תודה לך, ניקיטה. את בטח חשה אותי אם עברת תהליך דומה. זה לא פשוט, אבל תודה לאלוהים שאני נמצאת היום במקום הזה.

חזרתי מבית הכנסת.
ערב שבת.
שקט נפלא.

אני מרגישה שיש לי את הזמן להחלים. תהליך ארוך. קראתי קצת בדף איך הפכנו לזוג וכמעט כתבתי שם, אבל לא ממש בא לי ויתרתי על הנוסטלגיה.

מה שהיה, תשכח מזה
מה שיהיה לא משנה
מה שאבקש, בעולם כזה
תן לי את היום הזה.

מחיכת לי ושולחת אהבה.

טוב לשמוע את קולך,
יפתי

עברה שנה מאז שהתגרשתי. @}

_מה שהיה, תשכח מזה
מה שיהיה לא משנה
מה שאבקש, בעולם כזה
תן לי את היום הזה._
מנסה לאמץ את התובנה הזו
ממש נתת מילים למה שאני מרגישה
מחזקת אותך בדרך שלך

@} @} @}
שבוע טוב.

מחזקת אותך בדרך שלך
גמני.

עירית_לוי

יומולדת שמח

יומולדת שמח
גם ממני