התירס וסיפורו

אנונימי

ראו גם מדור תזונה טבעית
וגם גידול דלק פשע נגד האנושות

ממליצה על הסרט
King Corn
ניתן לקרוא תקציר באנגלית באתר

מה שמעניין בסרט, מעבר לעובדות המטרידות שהוא מציג, הוא כיצד גידול אחד משתלט על המזון שלנו וכיצד תזונתנו הופכת ענייה ומתועשת.

איפה ראית את הסרט?

ניתן להשיג את הסרט בארץ, אנסה לברר איפה.

סרט דוקומנטרי על שני חברים שרצו ללמוד מאיפה מגיע מזונם. הם שכרו שטח באיווה, ארה"ב ורצו לגדל בו תירס בשיטות המקובלות.
תוך כדי ניסיונם החדש כחקלאים הם למדו הרבה על התירס, והעובדות שהם מביאים מזעזעות.

והעובדות שהם מביאים מזעזעות.

ולא תגלי לנו מהן העובדות המזעזעות?

לא נראה לי שאצליח לראות את הסרט בקרוב. אם כבר אז יש לי את הסרט Story Of Stuff ברשימת המתנה...

תקציר באנגלית - הממ, קצת קשה.

אולי בכל זאת?

התירס הוא היבול הכי נפוץ בארה"ב, הכי מסובסד והכי מעובד. התירס משמש בתעשיית המזון בצורות רבות ובסוף מגיע אל בטננו כבשר, כמשקאות קלים ואפילו הצ'יפס שחצי מהקלוריות שבו מגיע משמן התירס בו טוגן (כלומר מקדונלד'ס בעצם מוכרים לנו ארוחות תירס)
כמעט כל מה שהאמריקאים אוכלים מכיל תירס: סירופ פרוקטוז מתירס, בשר (פרות מוזנות בתירס, מזון זול וממלא ולא טבעי לפרות), רב המזונות הבסיסיים מעובדים מתירס.
שני החברים עוקבים אחרי התירס מזריעתו (זרעים מהונדסים גנטית) ועד לספיגתו בגופינו ומגלים שאנו בעצם עשויים מתירס!
הממשלה מסבסדת את השדה שלהם במחיר של 28$ לאיקר ובכך מחזקת את הרעיון שחברתנו זקוקה לעוד תירס. בשנת 2005 הממשלה סבסדה את התירס ב 9.4 ביליון דולר. הסובסידיה מקדמת גידול תירס מעל לביקוש בשוק, דבר המיצר את התנאים למגפת השמנה באוכלוסיה.

את השדה הם מדשנים באמוניה כימית אשר אמורה לרבע את התוצרת מן השטח. תוך 18 דקות הם זורעים 31000 זרעים מהונדסים גנטית לקבלת תוצרת גבוהה יותר ולשם הגברת יכולת העמידות שלהם כנגד קוטלי חרקים.
את השדה הנבוט הם מרססים כדי לוודא שרק תירס יגדל בשדה ולא עשבים שוטים. בנובמבר הם קוצרים 10000 פאונד של תירס.

הם בודקים לאן מגיע התירס.
הם מגלים שהפרות מוזנות בתירס זול (בעוד שאמורות באופן טבעי להיות מוזנות רק מעשב), כך עלות הגידול יורדת וגם אין צורך לשחרר את הפרות למרעה (כלומר הייצור ההמוני של תירס תומך בייצור המוני של בשר (פרות העומדות כתף אל כתף במכלאה ומפטמות את עצמן).
תזונאי בעלי חיים טוענים שהתירס גורם לפרות להיות חולות ולבשרן להיות שמן, אך זה גם מאפשר ללקוחות לאכול המבורגר זול בדולר אחד.

החברים בודקים גם את הממתיק הכי נפוץ בתעשיה ב2007, פרוקטוז תירס שנמצא בכל כך הרבה מזונות, החשוד בהתפשטות הסכרת מסוג 2.

גם אנחנו בישראל צורכים המון פרוקטוז תירס (קראו את התוויות) וגם הפרות שלנו בארץ (לחלב ולבשר) מפוטמות בתירס, וגם התרנגולות (כלומר הביצים והעוף שלנו עשויים מתירס). מזונות רבים כגון דגני בוקר, גרנולה, חטיפים, משקאות קלים, חמאת בוטנים, במבה עשויים מתירס כמרכיב עיקרי. גם ויטמינים וחומצות אמינו.

אני שמעתי שעכשיו הרבה חקלאים (באמריקה ובעולם) שגידלו חיטה ודגנים אחרים עוברים לגדל תירס לאתנול, וזו אחת הסיבות להתייקרות הסחורות.
אשמח להבין אם ואיך זה קשור.

זה ממש בקיצור. יש עוד הרבה עובדות בסרט.
למעשה, הסרט ממש לא זעזע אותי מבחינה תזונתית כיון שידעתי את הרב וכבר מזמן נמנעתי לצרוך מזונות שיש בהם פרוקטוז תירס כתוסף.
אני מאמינה שגם רבים מהקוראים כאן לא יזדעזעו. רמת המודעות באתר גבוהה, ובכל זאת, אני ממליצה לראות כיון שאני לא ממש מצליחה להעביר את המסר.
בגלל התירס, האוכלוסיה עוברת לתזונה עניה במינים.
התירס אחראי לבעיות חברתיות, כלכליות (אני חושבת שאת זה לא מזכירים בסרט), בריאותיות וסביבתיות.

משתמשים בתירס גם לייצור דלק מאלכוהול תירס. דלק זה נשרף נקי יותר ולכן מזהם פחות את האויר (למרות שייצור התירס מזהם את הסביבה על ידי התפשטות הזן המהונדס, על ידי הריסוס ועל ידי הדישון הנרחב).

מי שחובב את המדיה הכתובה - כל המידע הזה נמצא בספר The Omnivore's Dilemma מאת Michael Pollan, שמסביר בין היתר מה ההבדל בין "אורגני" ל"באמת אורגני" ל-Beyond Organics. מומלץ.

ללא תירס לא היינו יכולים לקנות פיצה קפואה. עמילן התירס מסייע לפיצה להשאר יבשה.

רב המזונות דלי השומן תלויים בעמילן התירס המחליף את תפקיד השומנים.

סירופ תירס משמש בתעשיית הלחם כדי לשמור על טריותו לאורך זמן.

משתמשים בחומצה ציטרית אשר מיוצרת ממתיק התירס כדי לשמור על מראם הירוק של עלים ירוקים (כגון חסה) לאחר הקטיף.

משתמשים בתירס בדבק, בצבעי שמן וגירים לילדים. בכריות ושמיכות למילוי (יש המחשיבים את זה כיותר סביבתי כיון שמילוי שמיכות וכריות בחומר סנטטי דורש יותר משאבים בייצור. וכיוון שהם יכולים להתקמפסט).

משתמשים בתירס ליצור פלסטיקים כגון PLA (polyactic acid) אשר יכולים להתקמפסט.

סליחה על החזרות.
אני מצטטת ממקורות שונים, cornuse]לדוגמה זה 2[/po].html

משתמשים בתירס בעיקר לייצור עמילן, דקסטרוזה וסירופ תירס אבל גם לייצור חומר ממיס, חלבון וסיבים.

משתמשים בתעשיה לייצור דבקים, צבעים, פלסטיק, חומרי ניקוי, צבעי שמן, בדים.
במזון: מזון תינוקות, שימורי ירקות, אבקת סוכר, חרדל, מרקים, מאפים, גומי לעיסה, אוכל לחיות מחמד, בירה, קמח, רטבים, שוקולד, חומצה ציטרית, מיצי פירות, ריבות, חומץ, יין, גלידה, שמרים, ליקר, ברנדי, צבע קרמל, חלב מעובה, סירופ מייפל, דגני בוקר, מרשמלו, אבקת ביצים, מיונז, חטיפים. ולתעשיית תרופות כגון אספירין ותעשיית קוסמטיקה (קרמים, איפור, מסכות פנים).

אם כבר אז יש לי את הסרט Story Of Stuff? ברשימת המתנה...
סוסה פראית, הסרט Story of Stuff הרבה יותר חשוב לדעתי. אז תראי אותו קודם. אני מנסה לברר איך להלביש עליו כתוביות בעיברית, באישור הבמאית, כך שנוכל להפיץ אותו בארץ בקלות.

וואו, חניתה, המון תודה על ההיענות לכתיבת המידע כאן, ועל ההשקעה.

אמנם לא הזדעזעתי, אבל רוב הדברים דווקא כן חדשים לי.

בכל זאת, נדמה לי שלא לגמרי הבנתי את הבעייתיות (אולי בגלל זה לא הזדעזעתי

). כן הבנתי שזה מהונדס גנטית ומרוסס שזה בעייתי.

אבל, למשל:

_ללא תירס לא היינו יכולים לקנות פיצה קפואה. עמילן התירס מסייע לפיצה להשאר יבשה.
רב המזונות דלי השומן תלויים בעמילן התירס המחליף את תפקיד השומנים.
סירופ תירס משמש בתעשיית הלחם כדי לשמור על טריותו לאורך זמן._

מה רע בדברים האלה? ובאחרים שהזכרת שהתירס משמש להם?

מה רע בדברים האלה? ובאחרים שהזכרת שהתירס משמש להם?
המממ, זה תלוי בגישה התזונתית שלך.
בדוגמאות אלה התירס משמש כדי לגרום לנו לצרוך מזון שלא בצורתו הטבעית, ובכך גורם להשמנה ולבריאות לקויה.

אני חושבת שמזון מעובד, זה רע, ופעמים רבות אפילו לא צריך להקרא מזון.
לכן, אם כבר אוכלים פיצה, או לחם או כל מזון אחר, עדיף שיהיה טרי ומהמוצרים הראשוניים שמהם אמור להיות מורכב. כלומר ללא חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, ללא חומרים מייצבים כיון שכל אלה מקשים עלינו לדעת באופן אינסטנקטיבי מה טוב עבור גופינו.

כלומר לדעתי עדיף לאכול לחם טרי. ולא לחם ישן שלא נראה ישן בעזרת חומר משמר.
מזון מאבד הרבה מערכו בהקפאה. בנוסף, מזון קפוא מעודד עיבוד המזון, קיומם של מפעלים ליצור כל מרכיבי המזון המעובד, פרסום מטעה, אריזות, שינוע ואיכסון לא אקולוגיים, שימוש במיקרו וכן מעודד צריכת מזון מהיר (שבו אין התייחסות לגופינו, לאכילה נכונה), ובכך: השמנה, בריאות לקוייה וחוזר חלילה.
לגבי מזונות דלי שומן, לדעתי הם לא בריאים כיון שמעובדים, כיון שכבר לא דומים למזון המקורי, כיון שאנו זקוקים לשומן.
מומלץ לקרוא את המאמר הזה
אשר מדבר על ההסטוריה של גישות והמלצות לתזונה.
ארוך וקשה אבל משתלם.
אני מתכוונת לתרגם אותו בעתיד

שליחה על ידי שבע* » 13 ינואר 2008, 00:20

ברור שזה לא המאכל האופטימלי אבל מה הבעיה בזה למשל:
משתמשים בתירס בדבק, בצבעי שמן וגירים לילדים. בכריות ושמיכות למילוי
משתמשים בתעשיה לייצור דבקים, צבעים, פלסטיק, חומרי ניקוי, צבעי שמן, בדים
?

ברור שמזון מעובד זה לא טוב, ומשומר, ומוקפא וכו'.

אבל אז צריך לצאת נגד הדברים האלה. למה היציאה היא נגד התירס?
את רוצה להגיד שלולא התירס זה לא היה קיים?

ומצטרפת גם לשאלה של 'שבע'.

הממשלה מסבסדת את השדה שלהם במחיר של 28$ לאיקר ובכך מחזקת את הרעיון שחברתנו זקוקה לעוד תירס
הסובסידיה מקדמת גידול תירס מעל לביקוש בשוק

אני חושבת שיש פה שני אספקטים מרכזיים:
אחד הבריאות המיידית שלנו, כלומר הצריכה של מוצרים שפוגעים בבריאות שלנו באופן ישיר;
שני ההשתלטות של גידולי התירס על משאבי הקרקע בעולם.

העובדות המתוארות מצביעות על מונוקולטורה, שזה חקלאות של גידול אחד (יש לזה שם בעברית?), ועל יצרנות עד למעבר גבול הביקוש.
היצרנות העודפת מביאה לשפע חולני של צריכה (נושא ענק בפני עצמו), ומצד הייצור - לכיבוש שטחי טבע והפיכתם לשדות חקלאיים.
המונוקולטורה מביאה לדילול מגוון המינים בטבע - גם אלו שמגדלים וגם אלו שנתמכים באותם גידולים, למשל חרקים למיניהם, והציפורים שניזונות מהן, וכן הלאה.
כשאותו גידול מומרץ על ידי חומרים כימיים, ריסוסים והורמונים למשל, אלו חודרים גם לאויר ולמים ומשפיעים על טווח אקולוגי - גיאוגרפי נרחב בהרבה ממקום הגידול עצמו. (וכאן: נכון שריסוסים כימיים זה רע לסביבה, אבל באופן גס מאד אפשר להגיד שחומרים כימיים מסוג אחד על שטח גדול זה רע יותר מאשר מגוון מהם על חלקים שונים מן השטח).

בנוסף ובאופן עקיף, כשמתבססים מאד על גידול אחד חשופים מאד למחלות, גם לגידול עצמו וגם לצורכים אותו.

מחשבות, ניסחת מעולה!

תודה 'מחשבות' על ההסברים.

אז מה המסקנה של הסרט? יש מה לעשות בנדון?

ולנו עצמנו, יש לנו מה לעשות בנדון? או סתם לדעת ולהתבאס?

עד לצפיה בסרט (או במקביל, או במקום, או בכלל) אני ממליץ לקרוא את הספר על פני הבריאה כולה מאת רות ל. אוזקי (וכמובן גם את "שנת הבשרים שלי", לא פחות חשוב, אם כי פחות קשור באופן ישיר)

גמני ראיתי, בראש פינה בפסטיבל האקולוגי.
חרותים לי שני דברים נוספים:

בתחילת הסרט החברים הולכים למומחה שמפרט להם את הרכב השיער שלהם ומראה ךהם שרובו עשוי מ.....תירס כמובן. וכך הם יצאים לחקור מניין הגיע התירס לשיערם.
הם למעשה לא מפנים אף מילת ביקורת ישירה כלפי ארגון מגדלי התירס. להערכתי קיימת שם זהירות חכמה מפני אותו קואופרטיב ענק שיכול "לקרקס" אותם על הסרט.

מעניין לי לשמוע אם רק אני הבחנתי בזה או שיש פה עניין?

יש תרגום לסרט?

The Omnivore's Dilemma

גם אישי ממליץ בחום.

משתמשים בתירס ליצור פלסטיקים כגון (PLA (polyactic acid אשר יכולים להתקמפסט.
במקרה יצא לי לדבר עם מומחה שעובד בסטרטאפ שמפתח "פלסטיק" כזה בחג ההודיה האחרון. בשיקולי עלות תועלת, אולי עדיף שדות תירס על פני פלסטיק לא מתקמפסט? (כשכמובן שכל הדיון היה עקר מתוכן ומיותר אם לא היתה בעית צריכה מטורפת (ר' story of stuff) ו"צורך" בפלסטיק.)

הבעיה המרכזית שאני רואה היא בכך שיש תלות בגידול יחיד ובהשתלטותו עד כדי פגיעה ברב גוניות הטבעית.
זה שזה גם גורם לבני אנוש להשמין ולמות יותר מהר זה חלק מהעניין... אבל מבחינתי זה לא החלק החמור.
שאלה אחת די טריוויאלית היא, נניח, מה יקרה אם תהיה איזה מחלה לתירס הזה?

אבל זה עדיין לא מה שהכי בעייתי פה בעיניי. אני אנסה להסביר.
פעם שאלתי מישהו מה לדעתו הבעיה בזה שחיות נכחדות. הוא ענה לי משהו בקוים של "זה יותר יפה ויותר מעניין"... נו באמת.
קודם כל, יותר יפה ומעניין למי? לאנושות? הכל פה לתועלת האנושות? האין זה מגוחך...

מה שיותר מהותי פה מבחינתי זה שהכל תומך בכל. אם מנצלים את הקרקע לגידול אחד, פוגעים בגידול אחר, פוגעים באקו-סיסטם שלם שהוא חלק ממנו. מוציאים אותו מאיזון. פוגעים בבעלי החיים הצמחוניים, בבעלי החיים שאוכלים אותם, וכך הלאה. ואז נשארים עם מה קרה לדבורים...

הערה - כתבתי לפני שקראתי את דבריה המדוייקים של מחשבות. ניסוח מצויין. תודה.

_הם למעשה לא מפנים אף מילת ביקורת ישירה כלפי ארגון מגדלי התירס. להערכתי קיימת שם זהירות חכמה מפני אותו קואופרטיב ענק שיכול "לקרקס" אותם על הסרט.
מעניין לי לשמוע אם רק אני הבחנתי בזה או שיש פה עניין?_

גם אני הבחנתי בכך ובדיוק רציתי לכתוב על כך. חשבתי שיתכן שהדרך בה הם חושפים את הנושא מאוד נעימה ולכאורה אפילו קצת 'חנונית'. אך בדרך הזו של ללכת עם המגדלים ולגלות אמפטיה רבה לכל מי שנקרא בדרכם הם ייקבלו הרבה יותר תהודה ויכולת לשנות מאשר בדרך של לוחמנות או בדרך של יצירת פרובוקציות. כך שאני חושבת שהדרך בה בחרו להציג את הנושא היא לא רק כדי למנוע פרובוקציה שתקרקף את הסרט אלא מתוך אמונה שהדרך הזו תשרת טוב יותר את המטרה.
בהקרנה שהייתה בסינמטק בתל אביב בפסטיבל אקולונוע בשנה שעברה, הגיע אחד המפיקים שגם מופיע בתור אחד הבחורים בסרט שקנה את האדמה וגידל עליה תירס. (הוא נראה ילד טוב ירושלים), והוא סיפר שכשהם התחילו את הסרט הם באמת לא ידעו הרבה על גידול התירס וגם לא היתה לו מודעות סביבתית מפותחת. לא היתה להם אג'נדה מסויימת בתחום הסביבה, הכלכלה החקלאות או התזונה. הם הפיקו סרט שאין בו ביקורת כי באמת רצו לעשות סרט כדי ללמוד את הנושא ולא כדי לקבוע עמדה מסויימת.
התהליך הזה בעיניי מרתק בפני עצמו.

מה זקראתי הזכיר לי קצת סיפור מספר של אורסולה לה גוין changing planes על אשה שהגנטיקה שלה היא 94% תירס. עוד מישהי מכירה?

כן, סיפור נפלא! הספר כולו נפלא.

מחקר

אז היום אנחנו עשויים מתירס ןפעם זה היה חיטה בתור מאכל יחיד קודם כדייסה ואחר כך כלחם. למה זה מפחיד?

רוצה לשאול על ההיבט התזונתי של קמח תירס.
אני לאחרונה משתמשת בקמח תירס (מכינה, למשל, קציצות תירס עם קמח תירס וגרגירי תירס), ונותנת לגוזלים פסטה מקמח תירס. אני מאוד מרוצה מזה, כי הם (כמו כולם) מתים על פסטה וזה נראה לי עדיף בכמה רמות על פני פסטה רגילה (מקמח לבן, לפחות).
האמנם?

ראינו את הסרט עם אחד מהחבר'ה שעשו אותו- ומה שמאד זכור לי זה קטע קצר שאותו בחור נכנס לבית של אחד המגדלי-תירס הגדולים בארה"ב ושואל את אשתו אם היא מכינה אוכל מהתירס שבעלה מגדל, והיא בלי להתבלבל עושה כזה פרצוף של גועל-נפש, ואומרת שזה לא תירס בכלל... והיא מגדלת תירס בחצר האחורית- לא ייאמן......

אז בעניין מוצרי התירס- מילא אם זה היה תירס אמיתי, אבל זה מין אחד של תירס (יש מעל 200מ ינים!!!),שמהונדס באופן שיאפשר גידול צפוף יותר, מי שגידל תירס בגינה יודע שקלחי התירס גדלים לפי הרווח שיש בין צמח לצמח- בשביל קלחים גדולים צריך מטר בין שתיל לשתיל, אחרת הקלחים יוצאים קטנטנים, ובתירס המהונדס מבטלים את מנגנון ההגנה הזה.

מה זה אומר על הגוף שלנו אם מה שמרכיב אותו זה מזון מנוטרל מנגנוניי הגנה ומעוקר???? (באופן "מפתיע" המחלה הנפוצה בעולם המערבי היא סרטן- גידול צפוף ובלתי מבוקר של תאים ללא מנגנוניי הגנה..., ועקרות על כל גווניה הפיזיים והנפשיים.....).

האם בישראל התירס מהונדס?

האם בישראל התירס מהונדס?
הכי מהונדס, טעמתי השבוע תירס טרי (לא מבושל) מתוק ברמה של ממתק ומפוצץ בסוכר, אין מצב שתירס מגיע לכזו רמה של סוכר בלי התערבות והשבחה של המגדל.