_עם כל מה שאני לא מבינה לגבי מה שהחיים שלי מגישים לי אני מצליחה הלילה להישאר עם לב פתוח, ובלי מאמץ בכלל, איזה כיף!
הלב שלי אומר לי בבהירות שהכל בסדר, שהכל טוב, אפילו מצוין אפילו שמבחוץ נראה, בוא נאמר - לא משהו._
איזה יופי!
זו איכות שמתאפשרת יותר ויותר ככל שמנקים ומשחררים כאב ופחד.
ככל שמתנקים, כך הפְּנים הופך להיות יותר מיוּצב.
יש סיכוי טוב שיש קשר בין מה שעשית במהלך היום - כלומר בין ההסכמה שלך לפגוש את הפחד והכאב שכרוכים אצלך בחוויית המחנק, ובכך לנתב אותם החוצה - לבין השקט הפנימי שפגשת מאוחר יותר, בלילה.
זו השערה ממבט מהצד. תראי אם את מתחברת לזה.
[וזה משום שככל שאת מטפלת במערך הרגשי שלך ומחזקת אותו (כלומר ככל שאת מפנה מתוכך יותר פחדים, מטפלת בכאבים לא מטופלים, ומתייחסת לצרכים שלא קיבלו עד כה מענה),
כך המערך הרגשי שלך מפסיק להוות מסך ערפל בינך לבין הלב שלך. וכאשר הערפל הזה מתפנה את יכולה להקשיב לחוכמת הלב, שמספר לך שהכל בסדר. להקשיב לחוכמה שלו ולא לנתונים שמגיעים מבחוץ. לעומת זאת, כאשר את גדושה ומוצפת בכאב רגשי, וקיים הערפל הזה, והקשר עם הלב מיטשטש, אז הנתונים החיצוניים הללו נראים כמו האמת ויש להם את היכולת לטלטל אותך.]
.
>
(או לפחות הייתי)