בושות של ילדים

[טדליק_נהנאנע*]

_לבוא לשם רק בשביל לאכול?!
איזה סוג של אנשים עושים את זה?_
אני מניחה שאת גם לא מכירה את האנשים שעושים חשבונות של "כמה הוא נתן לברית של X ולחתונה של 2X, + באיזו שעה והיכן נערך האירוע + כמה בני זוג כבר היו לו/ה לפני האירוע המדובר + באיזה רכב הם נוסעים וכמה פעמים היו בחו"ל בשנתיים האחרונות + כמה מכרים משותפים שעלולים לחשוב עליכם X/Y/Z + האם היינו צריכים לקנות בגד חדש לרגל המאורע (ובאיזה צבע) ואם בקיץ הזה תלבשי לבן.

ולכן אני מסרבת לתת כסף בתור מתנה.
הפעם היחידה שחשבתי לתת כסף לחתונה בשנים האחרונות היה דווקא לחברים הכי הכי "באופניים" שלנו, שגם הם נותנים מתנות מעשה ידיהם על פי רב.
הייתי כבר בסוף תשיעי וידעתי שלא אצליח להכין משהו ראוי לשמו, (לוקח לי בדרך כלל בין 3-6 ימי עבודה אינטנסיביים). והם כאלה שמסתפקים במועט במיוחד, בלי הכנסות מרובות, גם החתונה עצמה היתה מקסימה וצנועה מאד, ללא כל הפקה (בללללעעעעעעחס) כך שאין מטרה לכסות עלויות הפקה. (אם יש דבר שמרגיז אותי זו הציפיה שהמוזמנים יממנו את שגעונות הגדלות של מי ש"הפיק אירוע" מנקר עיניים.) כך שהכסף באמת יעזור להם ביום יום, לחייהם.
בסופו של דבר מצאנו שהו שיהיה מתנה שימושית עבורם, כך שלא נתנו כסף. (יש בזה משהו יותר קרררר).

[טדליק_נהנאנע*]

טדליק, על מה ה-yes? על מה שכתבתי או על הקטע מפו הדב?
כן.
ולמען האמת, אני מגלה שכנראה אני מגדלת פו קטן שכזה בבית.
הוא מוכן ללכת לסבתות רבתות בידיעה שיש שם עוגיות / שקדי מרק.

[אהבת_עולם*]

גם אני פו קטן כזה .

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני מגדלת פו קטן שכזה בבית
רוב הילדים כאלה, וזה דווקא מעורר בי רגשות אמביוולנטיים. הם יסכימו לעשות הרבה דברים וללכת להרבה מקומות אם רק יבטיחו להם ממתק.

[בשמת_א*]

אני מניחה שאת גם לא מכירה את האנשים שעושים חשבונות של "כמה הוא נתן לברית של X ולחתונה של 2X, + באיזו שעה והיכן נערך האירוע + כמה בני זוג כבר היו לו/ה לפני האירוע המדובר + באיזה רכב הם נוסעים וכמה פעמים היו בחו"ל בשנתיים האחרונות + כמה מכרים משותפים שעלולים לחשוב עליכם X/Y/Z + האם היינו צריכים לקנות בגד חדש לרגל המאורע (ובאיזה צבע) ואם בקיץ הזה תלבשי לבן.
נכון. פיכס.

[טדליק_נהנאנע*]

נכון. פיכס.
אני חוששת שאני כנראה כן מכירה כמה שכאלה, אבל עושה מאמצי על שלא להקלע למפגשים עמם...

[רוני.של.4*]

_פיכס.
אני חוששת שאני כנראה כן מכירה כמה שכאלה, אבל עושה מאמצי על שלא להקלע למפגשים עמם..._

[פלוני_אלמונית*]

אני חוששת שאני כנראה כן מכירה כמה שכאלה, אבל עושה מאמצי על שלא להקלע למפגשים עמם...

פיכס.
באמת פיכס

[פלונית_אחרת*]

אני מניחה שאת גם לא מכירה את האנשים שעושים חשבונות של "כמה הוא נתן לברית של X ולחתונה של 2X, + באיזו שעה והיכן נערך האירוע + כמה בני זוג כבר היו לו/ה לפני האירוע המדובר + באיזה רכב הם נוסעים וכמה פעמים היו בחו"ל בשנתיים האחרונות + כמה מכרים משותפים שעלולים לחשוב עליכם X/Y/Z + האם היינו צריכים לקנות בגד חדש לרגל המאורע (ובאיזה צבע) ואם בקיץ הזה תלבשי לבן.
נשמע בול כמו חמותי!
אחרי החתונה שלנו היא התעקשה "לדאוג" וצ'קים ומתנות בגלל שהייתה חייבת לעבור על הכל ולראות מי בדיוק נתן מה, מאיזה צד נתנו יותר, לצד "שלה" היא עשתה טבלת אקסל עם רשימה מדוייקת של סכומי הצ'קים ומתנות ושווין המוערך כדי לדעת כמה היא "חייבת" לכל אחד באירוע מקביל. היא פתחה גם את כל הברכות (גם את אלה האישיות מאד), את חלקן מצאה לא ראויות ופשוט השליכה.
היתה מאד מוטרדת כשלא מצאה מתנות מחלק מהמוזמנים ש"בפירוש ראתה אותם באירוע" וזעמה כשגילתה שחלק מהאנשים העניקו לנו את המתנות באופן אישי ולא שמו בתיבה המיועדת כמו שצריך. דרשה מאישי היקר (אני סרבתי לשתף פעולה עם המיזם) לעבור על כל מה שקיבלנו באופן "בלתי חוקי" ולהגיד לה מי נתן מה, כי אחרת היא לא תוכל להשלים את הטבלה.
זה נשמע לא אמיתי אבל למרבה הצער זה דווקא כן.
בהחלט פיכס!

אבל זה כבר בושות של חמותות ...

[בלה_שנדמה_לה*]

אבל זה כבר בושות של חמותות?
חמותי ואני (או שמא אני וחמותי)

[בלה_שנדמה_לה*]

ומייד, כדי שלא ייראה רעבתן, הוסיף ואמר: אבל אל נא תטריח את עצמך בגלל הלחם.
לנו יש תרגום חדש יותר לפו הדוב, ומשם אימצנו משפט שמתאים לנו בהמון הזדמנויות - אחד השגורים אצלנו בבית - "אם קשה אפשר בלי לחם!"
נסו ותראו כמה זה מתאים!! (-:

[פלוני_אלמונית*]

אני חוששת שאני כנראה כן מכירה כמה שכאלה, אבל עושה מאמצי על שלא להקלע למפגשים עמם...
ומה קורה אם הם מתקשרים אליך כמה פעמים, מתעקשים שתגיעו לאירוע. אבל אין דרך שתוכלו להגיע, והם לא מקבלים שום תירוץ. אז אתם שולחים לאירוע צ'ק נאה עם מכתב ברכה, "שלא יפסידו מנה". וזה לא מספק אותם - הם מתקשרים אליכם אחרי האירוע ושואלים - שלחתם כסף, למה לא באתם?

[ניצן_אמ*]

חמיות. כמו אחות אחיות, חמות חמיות.

[פלוני_אלמונית*]

גם אצלנו חמותי ביקשה לכל הפחות רשימה של מי הביא כמה(נדמה לי שגם אמא שלי ביקשה),הכנתי כזו,שלעולם לא הגיעה ליעדה....באחד ממעברי הדירה שלנו מצאתי את הרשימה,והצעתי להן לעבור עליה והן כבר לא רצו,אני חושבת שלפעמים זה נעשה רק מתוך "ככה כולם עושים".עובדה שזה לא באמת היה להן חשוב.
לעומת זאת נוכחתי בסעודת שבע ברכות,שהאמא של הכלה נכנסה איתה לויכוח מול כולם מה פתאום היא ובעלה הטרי רוצים לפתוח לבד את הצ'קים,וידאה שאמא "שלו" לא תהיה שם,ושתקבל דו"ח נתונים מפורט

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

היינו בספרייה ופגשנו קולגה לשעבר שלי. דיברתי איתו קצרות. הילדים שאלו אותי: איך קוראים לו? איך קוראים לו? אבל הצלחתי לא לענות להם (וידעתי יפה למה).
לבסוף נפרד הקולגה ופנה לעבר המעלית. הגדול שלי ניסה שוב: איך קוראים לאיש הזה? ואני עניתי: שלמה.
הדבר האחרון שהקולגה, שנכנס למעלית, שמע, היה את הקטן קורא: הומו! הומו!

[לוטם_מרווני*]

LOL
שמע, היה את הקטן קורא: הומו! הומו!

[טליה_אלמתן*]

D-:

[פלונית*]

היא עשתה טבלת אקסל עם רשימה מדוייקת של סכומי הצ'קים ומתנות ושווין המוערך כדי לדעת כמה היא "חייבת" לכל אחד באירוע מקביל.
טוב, זה פשוט נראה לי מתבקש בשביל הנימוס. גם אנחנו רשמנו. תארי לך שמישהו נתן לך 700 שקל לחתונה ואת הולכת שנה אחרי ומביאה לו 400? זה ממש לא נעים.

הקטנצ'יק (3): אבא, אתה שמן
ובאותו יום: אמא, יש לך מלא שיערות על הבטן \-:

מזל שזה היה בנוכחות משפחתית בלבד...

[פלונית*]

בן השש משווה בין בטן שלי לבטן שלו... ברגע זה השוואה קצת בעייתית
הוא: אמא יש לך בטן שמנה
אני: )-: זה בגללכם. לפני שהיו לי ילדים בבטן היתה לי בטן בדיוק כמוך
הילד: אבל אמא יצאנו מזמן (הקטן בן ארבע)
אני: [-:

[אלמונית*]

זה בגללכם
אולי כדאי להשתמש בניסוח אחר- 'בגללכם' מייצר רגשות אשמה...

[טדליק_נהנאנע*]

אבא ובוציק מתקלחים, אמא יושבת על האסלה תוך כדי הנקת זה הקטן גדול יהיה.
אבא ובוציק יוצאים מהמקלחת ובוציק מצחצח שיניו.
משוחחים ביננו, בוציק מתקרב, שפלללאאאאחחחח, יורק על אמא ומכנסיה וקצת גם על זה הקטן את מי ציחצוח השיניים.
??????? (באופן לחלוטין לא צפוי. בד"כ אני צופה תעלול לפי המבט הזדוני שבעיניו)
אמא: למה???!
בוציק פוער זוג עיניים ונראה מבולבל.
(?)
אבא: אוי, בבוקר כשאנחנו קמים בוציק יורק את מי הציחצוח לתוך האסלה.
הוא על אוטומט עכשיו...

[אם_המושבות*]

בת שנה ושמונה, מדברת על עצמה (חוזרת-על עצמה!!) בגוף שני, ניגשת אליי במהלכו של אירוע חברתי רב משתתפים ומכריזה בקול: "אמא עשית פוק מאוד מסריח..."

[מצ'רה*]

גדול!

[פלוני_אלמונית*]

מסתבר שלפעמים ילדך יכול לבייש אותך עד עפר גם כשרק שניכם נוכחים ורק אלוהים עד למעשיכם... מעשה שהיה כך היה:
קטנטן (בן שנתיים, עוד לא לגמרי מדבר) יושב בעירום על הספה בסלון ומתלונן על כאבים קלים באיבר המין.
אני יושבת על הרצפה לידו כדי לרדת לגובה שלו ואולי גם לראות מה קורה שם, ושואלת אותו איפה כואב.
מתוך הרגל הוא מצביע על המקום הכואב וממתין לנשיקה שתבוא. כאן אני נתקעת. מסתכלת עליו במבט של "אני אמא שלך וזה ממש לא הולם לעשות דבר כזה", והוא מתעלם ממבטי המבולבל ועושה קולות קצרי רוח, כאילו מנסה לומר "נו, כואב לי ואני מחכה, מה לוקח לך כל כך הרבה זמן?".
אני לא יודעת מה להגיד לו, והוא לא מחכה שאגיד לו כלום - תופס לי את השיער עם שתי ידיו ומושך את הראש שלי אל האיזור הרלוונטי בלי להשאיר לי הרבה ברירות, בדיוק כמו... הממ... כן, כמו זה.
אחרי שאני נותנת לו נשיקה קטנה אחת הוא עושה את זה שוב, תוך ניצול ההלם המוחלט שלי. ואז מחליט שזה כבר פחות כואב ועובר הלאה.
אני עדיין תהיתי אם להיות מזועזעת (למרות שברור לי שמצידו העניין היה תמים לגמרי ולא היתה לרגע שום כוונה מינית שהיא) או משועשעת.
אני מניחה שקצת משניהם.
בעיני זה נכנס לקטגוריית בושות ופדיחות משפחתיות כי זה עונה על הקריטריון בו נשוא העניין (קרי: אני) מוצא את עצמו מבוייש בעוד ששאר האנשים שעד כה נחשפו לסיפור (סיפרתי רק לבעלי, שסיפר לחברה משותפת. מפדח בעיני אפילו לספר לכמה מחברותיי הקרובות) התגלגלו ארוכות מצחוק.

[אמא_של_טוסיק_דבש*]

הקדמה: בבניין שלי יש שכנה אחת (ק״ק) שרבה עם כולם - צעקות אימים. אני ״יצאתי בזול״ -
היא פשוט הפסיקה לדבר איתי מתישהו.
לאחרונה החרם בוטל (בגלל יוזמת דיירים לפינוי בינוי שהיא מאד מנסה לקדם).

האפרוח ואני הולכות בשביל של הבניין כשהשכנה מקומת הקרקע, שנמצאת מחוץ לדירתה, מעדכנת אותי בדבר אסיפת דייירים. אני מודה לה בנימוס רב.
בשנייה שאנו נפרדות לשלום וממשיכות ללכת,האפרוח שואלת אותי בקול דקיק ורם:
״אמא, זאת האשה שאת לא אוהבת??״

<לא, לא העזתי להסתובב אחורה כדי לבדוק אם השכנה שמעה. נחנקתי וברחתי כמו שפן הרים, תוך שאני מנסה להסות את האפרוח >

[צפרדע_ית]

אוי, איזה חמוווד...
ץ

[אהבת_עולם*]

תופס לי את השיער עם שתי ידיו ומושך את הראש שלי אל האיזור הרלוונטי בלי להשאיר לי הרבה ברירות


כנראה שזה משהו ביולוגי

[אהבת_עולם*]

אמא, זאת האשה שאת לא אוהבת??

גדול !

[טליה_אלמתן*]

ווי ווי ווי... D-:

[אנונאימא*]

לאחרונה הבן שלי (6) מאוד שמח לעזור בבית, אז לפני כמה ימים ביקשתי ממנו - לראשונה - להוריד כביסה.
סבבה.
יש לציין שאין לי הרבה מקלות כביסה, אז על בגדים שאפשר לסגור איכשהו סביב החבל אני "חוסכת" מקל.
עוד יש לציין שחבלי הכביסה שלנו נמצאים בחצר שפונה לרחוב.
פתאום אני שומעת - יחד עם כל הרחוב - את הבן שלי צועק:
"או, סוף סוף נהייתי טוב בלפתוח חזיות!"

(חסכתי עליהן מקל, סגרתי אותן עם הקליפסים סביב החבל...)

[גוונים*]

או, סוף סוף נהייתי טוב בלפתוח חזיות!"
ג-ד-ו-ל !!

[ג'וניפר_והמשפחה*]

"אבא עשה (פל)וץ. צ'ופי (הו)לך רחוק."

[ניקי_ניים*]

אכן הדף ראוי לשמו.

אני מתפדחת רק מהקריאה...

[פרח_הלימון*]

הדבר האחרון שהקולגה, שנכנס למעלית, שמע, היה את הקטן קורא: הומו! הומו!
אני נקרעת פה

[אורלי_נ*]

חדרכשהבכור היה בן ארבע חמקנו בעלי ואני לחדר בארונות והיינו משוכנעים שחמקנו באומהות יתרה. כשחזרנו לסלון בא הילד ונצמד אלי מאחורה תוך שהוא מחקה תנועות ברורות מאוד של...בא לי למות. היום בבוקר נרשמה הצצה של הילדה בזוית בלתי הגיונית אך מושלמת מהחדר השני....בעלי...כשלו רגליו

[אבו_לולי*]

הילד (בן שלוש) עושה אמבטיה עם אמא, מסתכל אל בין רגליה ואומר: "לאמא אין פין, רק שערות"

[דנה_ה*]

הבת שלי, בת 5, תמיד מתקלחת איתנו וכו', שואלת השבוע את אבא שלה ביציאה מהמקלחת - "אבא, מה הם שני הגושים שיש לך ליד הפין?"

[אמא_לשתיים*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקרה שהיה כך היה:
יושבים לארוחת ערב, ביתי בת ה 3 מבקשת מאבא שיעשה לה פו... (לקרר את האוכל), אבא אומר שאמא יכולה לעשות, שני אומרת - לא, בנים עושים פו, בנות עושות רוח....
וכששאלתי מי אמר לה את זה אמרה בלי היסוס - את (לא אמרתי מעולם...)

מקרה נוסף שחוזר על עצמו - גיל שנתיים הנורא הגיע (בעצם ממשיך גם לגיל 3), יוצאים מהגן, יש גן משחקים ליד הגן, ילדי הגן הולכים לשם עם חטיפים והכל... באופן קבוע הילדה שלי הולכת ומבקשת מאחרים, כאילו לה אין. וכשאחת הבנות לא הסכימה לתת לה (כי זה הגיל) היא פשוט פתחה בצרחות, כך שכולם ישמעו... (פדיחה רצינית) ורק לשם הבהרה, יש לה חטיפים גם בתיק שלה והבית הוא במרחק של שתי דקות הליכה!

[מיכל_צמות*]

שוב יונתן: "אני צמא!"; שוב אני: "יונתן, אין מים. שכחנו לקחת, אני מצטערת!". יונתן: "אוף! למה שכחת לקחת מים?! כל פעם את שוכחת! שוכחת לקחת מים ושוכחת לעשות פיפי! עשית פיפי?! D-:

[טליה_אלמתן*]

קניות בסופרמרקט, אגף הירקות, אני ועוד אדון בוחרים עגבניות.
יואבי (רבע לארבע) צועק מאחורי: "אמא, נכון לאיש הזה יש קרחת??? נכון??? אמא, נכון שזו קרחת???"

[צפרדע_ית]

אך, טליה, נחת...
ץ

[בשמת_א*]

אוי איך צחקתי... אפילו שלא נעים...

[דניאלה*]

(-:

מזכיר לי שלפני שנה בבריכה, הקטנה (שהיתה אז בת שלוש) חייכה לאישה שישבה לידנו ואז שאלה אותי בשיא הטבעיות "אמא, איך קוראים לאישה השמנה?"

[טליה_אלמתן*]

יואב (4) ניגש לשכנה בגן השעשועים:
"את יודעת שיש לנו תינוקת יותר חמודה (משלך)?"

[דנדי*]

יש לי שניים -
אחד היסטורי - אנחנו יושבים בארוחת שבת אצל חברים, השולחן גדוש באוכל והאבא (שהוא גם המבשל) מגיש את השניצלים, אלו היו שניצלים בהירים ולא כהים כמו שרגילים אצלנו.
הבן שלי שהיה אז בן 6 אמר בטון הכי מזלזל שהצליח לגייס - "מה זה השניצלים העלובים האלו?"
לא ידענו איפה לקבור את עצמנו!

ואתמול, בן 4 אמר לי על אישה אחת שהלכה מאחורינו ובטוח שמעה אותו -
"אמא, אמא של ... בהריון? "
"אני לא יודעת חמוד."
"אז למה היא כל כך שמנה אם אין לה תינוק בבטן?"
נותר לי לקוות שיש לה באמת תינוק בבטן... אחרת, מסכנה!

הא... ועוד אחד.
אני בהריון, החמוד בן ה4 ניגש אלי במקום די פומבי ושואל בקול רם - "אמא מה יקרה אם כשהתינוק ייצא ייגמר לך החלב בעטינים?"
זה מה שקורה כשיש לך יותר פרות ועגלים מאחים קטנים באיזור...

[טליה_אלמתן*]

אותו היואב (4) ניגש למחרת במתנ"ס לאדם זקן שחסרות לו כמה שיניים:
"הי! ראיתי שנפלו לך שיניים!"

[טליה_אלמתן*]

בית חולים, יואב עם סנטר פתוח.
רופא: "אוי... איך זה קרה לך???"
יואב: "אבא דחף אותי חזק"
(אחר כך שוב - לרופאה נוספת... נכון יפה מצידם שלא קראו לרווחה?)
(והשלמת התמונה: אבא הושיט יד למנוע מבעיטה להגיע מיואב לאחיו, כאשר כולם עומדים על רצפת חדר אמבטיה רטובה. הבעיטה נבלמה, אבל חוק שימור הכח גרם לתנועה לעבור מיואב לכל הגוף של יואב, קדימה.)

[כינור_לשירייך*]

יואב עם סנטר פתוח
די, כבר ילדת?

"אבא דחף אותי חזק"
וויי זמיר... D-:

[אבישג_א*]

הרסת אותי טליה (-:
באמת נס שלא קראו לסוציאלית
וכינור, מבינה שהתאוששת כבר, טוב לראות אותך ושמחה תמיד לשמוע בשורות טובות

[פלוני_אלמונית*]

דף ענק!

עם הקטנה (שנה וחצי) באוטובוס בינעירוני ערב אחד וכמה מושבים מאחורינו תינוק מתחיל לבכות.
היא מתחילה לצעוק: "מיאו! מיאו!" ולא מפסיקה עד שהתינוק נרגע, לא חשוב כמה פעמים אני מסבירה

[טליה_אלמתן*]

אנחנו מחכים במתנ"ס שהחוג של הגדולה יסתיים.
אישה ניגשת ומתרגשת לראות את נעמי, התינוקת, בת 9 ימים.
אישה: "מזל טוב!!!"
יואב (4): "לאמא שלי יש בריכה להוליד את התינוקת, והתינוקת נולדה באמבטיה"
אני (ממלמלת במבוכה): "כן... זה תקציר האירועים..."
(מאיפה לעזאזל הוא תפס את כל המידע הזה?!)

[הרגע_שלפני*]

זה צריך להיות בדף סיפור לידה.

[הובלות_בע''מ*]

מעתיקה לכאן בושות מדפים אחרים שנראות לי מתאימות גם לכאן. (אם הן לא מתאימות או שההעברה פוגעת במישהו אנא הרגישו חופשיים למחוק)

_מי כל (07.01.2005 23:12):
תמר (2.8) עומדת אחרונה בתור לשירותים במסעדה עם אבא שלה.
מגיעה גברת נוספת ונעמדת אחריהם בתור.
תמר פונה אליה מיד בשאלה - "לי יש קקי. מה לך יש?!"..._

(מתוך ארכיון חוכמות של ילדים)

_קרוטונית מהמרק הגדול (02.12.2009 20:04):
החסרונות של מונית [...] הורים של השכנה נתנו לנו טרמפ, והילד ביקש מהם בסוף הנסיעה "אפשר קבלה"?
הם השתנקו..._

(מתוך בלי מכונית עם ילדים)

[צפרדע_ית]

אחחחחח, איזה דף נחמד תודה למעתיקה. ץ

[אהבת_עולם*]

מדף הפייסבוק המדליק שגיליתי לאחרונה hc]ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם location[/po]=timeline:
עולים במעלית. ילד בן 5 רואה את השכן שלובש את אותה החולצה שלבש אתמול ושלשום:
"אמא, תראי ! לשכן יש חולצה שלא צריך לכבס !"

[מירב_טלאור*]

נזכרתי שיש כאן את הדף הזה, ונראה לי שווה שיתוף כאן. טרי טרי מהיום, אך אצניע את זהות המשתתפים הפעם ...

האמא וא' בת ה5 נכנסות למקלחות בבריכה.
פתאום א' קוראת לאמא מהתא ליד:
"המים פה נורא נעימים, כדאי לשים אותם בפושפוש. את רוצה שאני אעשה לך גם?"

(לרווחתה של האמא שהציצה החוצה בחרדה, לא היה אף אחד במקלחות באותו זמן. לאמא ולבת שלום )

[נטע*]

זכית בדף כל כך מצחיק
דפים באקראי