באופן טבעי

<r>שאלות נוספות: אני לא רוצה להיות זו שמעכרת שמחות אבל הבנתי שיש בטריה שמחזיקה משהו כמו 8 שנים והבעיה היא עלות ההחלפה שלה: <LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> כל כמה שנים צריך להחליף בטריה?</LI> <LI><s>[*]</s> כמה זה יעלה?</LI> <LI><s>[*]</s> האם תיקונים כלשהם בהיברידית הם יקרים...

לאינדי _אנית,
אם את סובלת מזיעת יתר בכפות רגליים (בדר"כ גם ידיים), אין סיכוי להנות מנעליים כאלו.
לי, באופן אישי, יש קצת בעיה עם פריט אופנה שכל העולם ואשתו לובשים, ועכשיו, עם כל החיקויים, לכי תדעי מאיזה פלסטיק הן עשויות...

לטובי,
אימך ממש מזכירה לי את אימי, שתחיה, ואני אומרת לך מנסיון: כל הרצון הזה לדחוף לנו אוכל, זה בעצם להגיד לנו כמה הן התגעגעו אלינו, והן רוצות שנבוא יותר...

לא אוהבת:
כל אוכל מבושל שישב יותר מיומיים במקרר
פלפל/גמבה
קישוא
במיה
אוהבת:
לקח לי זמן להודות: כל השאר

ערב שישי. יושבים סביב השולחן. מרק למנה ראשונה.
חבר שלי (הידוע בכינויו "זה שלא אוכל דברים ירוקים") לאימא שלי: מה זה?
אימא שלי(הידועה בכינויה "חייב לגמור הכל מהצלחת") לחבר שלי: תאכל, תאכל, זה טעים...

מייק, ואיזה עיתוי היה להם. בדיוק שהתחלתי לשאת עיניי צפונה אל העתיד...

רון ג , אני ראיתי את הסצינה שאתה מדבר עליה כפרודיה על הסרט רמבו. התמונות ממש הזכירו לי ולכן לא הזדעזעתי.

אמא מוזגת אוכל לצלחת.
שאלה: "אמא, מה זה?"
תשובה"תאכלי, תאכלי זה טעים".

אמן!
איזה יופי.

לגבי רעשנים – זה כבר משהו אחר...
ואיזה כיף שהם כאלה רעשנים

תוספות יוםטוב ,
ואני חשבתי שהתמונה הזאת זו שורה של דוגמניות...

אמא של יונת , הקדמת אותי עם החביתה הטעימה של רועי...

יוסי, ברוך הבא גם ממני!

יש אנשים שמרכיבים משקפי שמש גם כשלא צריך אותם, למשל כשהם נכנסים לתוך מבנה. לפעמים נדמה לי שהם עושים זאת מטעמי התנשאות וזה מעצבן אותי.
אני כמעט ולא מרכיבה משקפי שמש מפני שגם אם יש יום יפה בחוץ, אי אפשר להנות ממנו.

<טובי שמגיעה מבית מרוקאי, לא יכולה בלי ממולאים גם אם זה שניצל>

היום לא היה לי יום מדהים.
עכשיו, לאחר שקראתי את הדף, מרגישה יותר טוב.
מקווה שמחר אוכל לכתוב כאן משהו טוב.

מזל טוב גם בכתב ממני!
מגיע לך!

<אוהבת>

<t>אמצעי בטיחות לחנות כזו יכול להיות אפילו זכוכיות שקופות, כאלו שיחסמו את המוצרים ממגע יד אדם ומאידך יהיה ניתן לראות מה יש מאחוריהן ואף לפתוח אותן כשצריך. פתרונות בטיחות לא חסר. מאוד קל מצד בעלי החנות לכתוב "שברת שלמת" במקום באמת לחשוב קודם מה ניתן לעשות כדי למנוע את חוסר הנעימות מצד הלקוח ומצד המוכ...

<t>מגיל מאוד צעיר אני מציירת - כולם חשבו שאהיה ציירת מגיל מאוד צעיר אני עוסקת בספורט (אפילו הייתי מדא"גית בצבא) - כולם חשבו שאהיה ספורטאית מגיל מאוד צעיר אני רוקדת - כולם חשבו שאהיה רקדנית החלטתי שאני לא מחליטה במה אני רוצה להתבלט, כי מה שזה אמר מבחינתי זה להשקיע במשהו אחד לעומת להזני...

פעם שמעתי שכל זוג איברים בגוף, אחד גדול מהשני בטיפונת. האם זה נכון?
אני רואה אצלי הבדלים קטנטנים, באוזניים למשל.

<r>זכרונות ילדות למשחקי חורף: לשים תקליט (היום זה כבר דיסק) ולהתחיל לקפוץ על הספות לפי הקצב (קורה ששוברים מנורה בדרך, אבל לא חייבים <E>:-S</E>). לפנות את כל רהיטי הסלון הצידה כדי שיוכל להיות לכם מגרש משחקים גדול, ואז לבחור: כדורגל, כדורעף או סתם רעש לשכנים. לנסות להכין "דברים מיוחדים"...

מייק,

גם אני חושבת כמוך, רק שלי לא היה אומץ לפתוח דף כזה.

"לקוח-בכוח" הוא פירוש המושג "לקוח פוטנציאלי". האם מישהו יודע מה מקור הביטוי "לקוח-בכוח"?

לא טוב לי - אז אני בוכה. לא כיף לי - אז אני בוכה. לבד לי, עצוב לי - אני בוכה...
גם אני מאוד רגישה, אך בואי לא נשכח את הצד החיובי של הבכי. טוב לי - אני יכולה לבכות. כיף לי - אני יכולה לבכות.. בקיצור, הרגישות הגדולה נותנת אותותיה גם בימים טובים.

אה, אם רק תיתחתני ותלדי הכל יעבור!
משום מה, לא משנה על מה מדברים, זה תמיד נגמר במשפט הזה...

אבא שלי: "מה קרה, היתה שם עצם?"

פשוט ענק

והיא מצאה את עצמה בפגישה כשענני עשן שחור יוצאים לה מן הפה ללא הפסקה..

הוא בטח חשב הבחור שהיא "מעשנת כבדה"

אבא: אמרתי לך לא לתת לילדה צלחת עם בוטנים למיטה! היא נרדמה על הצד והבוטן נכנס לה לאוזן

פשוט גדול.

נראה לי חדש:
עודד לבנת ו עודד לבנה
במבט ראשון, אפילו אותי זה מבלבל

זהבית, כתבת יפה והסיפור מאוד כואב.

נוסף לאביב.

<r><PO><s>[po]</s>היי מה נשמע<e>[/po]</e></PO> , קודם כל כל הכבוד על זה שאת מתעניינת איך את יכולה לקדם את העניינים איתו. אם זו הייתי אני יכולתי להסחב עם ההדלקות הזאת עד סוף התיכון או עד בכלל... אבל זו אני. איך הוא בלימודים? יכול להיות שאתם יכולים ללמוד יחד לאיזה מבחן? אולי להכין עבודה יחד אחה"צ...

<t>מתוך מה שלמדתי בבית הספר, שתי תכונות של הזכרון שלי אני יודעת בבטחון: האחת היא שאני זוכרת טוב יותר חומר שלימדו אותי אם בזמן הלימוד קרה משהו במקביל: המורה צעקה על תלמיד לצאת מהכיתה, היה צלצול, היתה הדגשה של אותו עניין כמה פעמים וכולי. והתכונה השנייה היא, שמספיק שיזכירו לי מילה ראשונה או משפט ראשון ...

מייק, אנסה את המתכון על הגויבות. בכל אופן, על התותים זה עובד מצויין

<r><s>[u]</s>לי ולכל חברי לשכבה, ילידי המחצית הראשונה של שנות השבעים, יש תמונה מגיל שלוש או ארבע או חמש בתלבושת אחידה: אוברול מקורדרוי (חום או כחול כהה), וסוודר פסים מתחת.<e>[/u]</e> אני ילידת אמצע שנות ה-70 ויש לי תמונות עם אוברולים מג'ינס קטיפתי בשלל צבעי הקשת, אבל תמיד תמיד זה היה פדל...

למולה - אחיה - אין לו את זה. פשוט לא. אבל הוא יודע להעתיק תנועות-ריקוד של אחרים
הוא גם יודע לקפוץ מסלעים בטיולים כמו אחרים

!

<r>איזה דף COOL! הא, זה מזכיר לי את kool and the gang בוני אם, ואיך לא, שיגעון המוסיקה (עם התמונה של ג'ון טרבולטה בלבן שמרים את יד ימינו למעלה במין פוזה גברית שכזו...) חולצות כתף של תהילה ומיקי מאוס וגלידות אמריקאיות! המצאת העשור ממש! שהוניל והשוקו יוצאים מאותו מקום ויש להם אפילו את אותו ה...

האם זאת יעל יעל?
אם כן, ברוכה הבאה!

מה שחשוב הוא המשפט האחרון.
מחזקת את דבריה של בקי. תתפלאי איך זה עובד יופי, למרות שאני מאוד נהנית לגלוש יחד עם הילדים לעולמות הקסומים שלהם.

עצוב מאוד מאוד.

שלא תדעו עוד צער.
אני מכירה מישהי שעברה כמה הפלות והיום יש לה שני ילדים מדהימים.

כעת, אחרי שקראתי את הדף של מירוסלב, הכל ברור!

אני כבר מתבלבלת עם כל המירוסלבים והלא מירוסלבים למיניהם.

בן מביא הביתה לאימו הפולניה שלוש בחורות ושואל אותה:
"אימא, איזו מהן היא חברה שלי?"
הפולניה עונה בבטחון:
"האמצעית, כמובן!"
הבן:
"אמא איך ידעת?!"
הפולניה:
"מיד כשנכנסה לא סבלתי אותה!"

אצלנו קראו לזה "אוריה" (עם חולם), אבל אני יודע שיש לזה המון שמות.
אצלינו קראו לזה "שאשא", ובאמת, בסוף עונת הגוגואים, זה היה בסוף הקיץ היינו עושים: "שאשא בגוגו".

מבחינתי, לא חייבת להיות "מוסיקה לילדים". כשאני ואחים שלי היינו קטנים היה לנו בבית פטיפון והמון המון תקליטים של הוריי בכל מיני שפות, גם של זמרים לא מוכרים. תמיד ידענו למצוא את הצלילים המעניינים יותר והמעניינים פחות, ותמיד היינו חשופים גם למוסיקה לא מוכרת.

<r><LIST type="decimal"><s>[list=1]</s> <LI><s>[*]</s> אם אתם רוכשים ספות לסלון אל תשכחו לבדוק, עוד בחנות כמובן, עד לאיזה גובה ניתן לקפוץ מהם, והאם תהיה אפשרות לשחק "נגיחות" עם המנורה.</LI> <LI><s>[*]</s> אם אתם רוכשים קרמיקה לבית, וודאו שהטקסטורה שלה מאוד מקושקשת, כדי שלפחות ידמה לכם שהרצפה נקיה.</...

בחיי, אני כל כך נהנית. מסוג הדפים שאפשר לקרוא שוב ושוב מבלי שיימאס. ממש כמו איזה סרט בורקס ישראלי טוב.

אם כי אחרי פעם אחת זה נמאס
זה אכן חמוד, והייתי מוכנה שבלחיצת כפתור זוג גרביים היה מתקפל מעצמו.
<אני וקיפול כביסה פשוט אף פעם לא הלכנו יחד>

הייתי רוצה ללמוד הרבה שפות, הייתי רוצה להכיר כל דרך ושביל בארץ, לחזור לנגן בתופים, ללמוד שחייה צורנית, ללמוד לפסל, ללמוד גיאוגרפיה הרבה יותר לעומק, ללמוד על מוסיקה ויוצרים מכל העולם.

העיקר שיודעים שרוצים...
מזל-טוב!

<r><s>[u]</s>"אמרת שלום לדודה?" - הוי כמה ששנאתי את הסיטואציות האלה<e>[/u]</e> אני באופן כללי מאוד רגישה לנושא הביישנות אצל ילדים, כי זה מחזיר אותי אחורה בשנים, לימים שאני הייתי ילדה מאוד מאוד ביישנית. כשאני נתקלת במישהו שאומר לילד שלו : "אמרת שלום לדודה?" אני מייד מגיבה, כשמבטי מכוון כל...

אחד העם,
אני מוכנה...אה...אני חושבת

רגע לפני שהדיונים על כוכב נולד הופכים ללא רלוונטים, אני חייבת לשאול כאן אם עוד מישהו קלט שסקעת היה כל כך בטוח שהוא הולך לנצח, לעומת מויאל הצנוע, שחשב שהוא ייקח רק את המקום השני?

<t>בפעם הקודמת, כלומר בחצי הגמר השני, אכן סקעת מבחינתי היה הטוב ביותר עם הביצוע של השיר "שלכת", אך היום הוא לא חידש לי שום דבר. גם מויאל היום לא היה בשיא, לדעתי, אולי בגלל בחירה לא כל כך טובה של השיר. אני בחרתי בעדי כהן, והייתי קצת בהלם מהכמות ה"מזערית" של הקולות שקיבלה ביחס להראלים. ...

אולי אנשים מרשים לעצמם להעיר יותר לרזות מאשר לשמנות
אמת לאמיתה. מנסיון. משפט שאמרו לי יותר מפעם אחת: תאכלי קצת, תראי איך את נראית (נא לקרוא במבטא פולני). תארו לעצמכם מישהי אומרת למישהי מלאה: תפסיקי לאכול, תראי איך את נראית.

סשה היא בעצם מעין "ליידי". לדעתי, היא מאוד בוגרת בשירה שלה, ואני פשוט חושבת שתוכנית מסוג כזה, שהתחרותיות בה עצומה ושחייבים לרוץ עם כולם ביחד לא כל כך מתאימה לה. לסשה צריכים להקדיש זמן. היתה לי תחושה שהיא כאילו מבקשת מכולם את הרשות ללכת קצת יותר לאט, אך לא הרבה הקשיבו לה...

<מייק מכור למתוק עם יותר מתוק, שוקולד ממולא בנוגט, רצוי חצי-נמס בחום יולי-אוגוסט>
שנים שאני מנסה לשכנע אנשים ששוקולד מהמקרר זה כמו לאכול שעווה עם צבע מאכל חום.

<t>אני יכולה לומר שנפרדתי מסשה בלי צער על כך שהיא לא נבחרה, פשוט מפני שהביצוע היה די סתמי ולא מעניין, אך הרגשתי צער כשראיתי את האכזבה שלה מעצמה, את העובדה שהיא לא סיפקה לקהל את הביצוע שהוא ציפה לו כל כך. לעומת זאת, עדי כהן הפתיעה אותי בגדול עם כל כך הרבה עוצמה ורגש. שירלי לא הפתיעה אותי, הביצוע...

גילה

על התמונה ו"יש כבוד" על השנינות הקבועה!

לא ידעתי
טוב, אולי הייתי צריכה להוסיף את המילה: לי, כלומר, יש לי שיטה

אתם יודעים, שאני לא מסוגלת לעצור שיר באמצע? תמיד מחכה לסוף של הסוף של השיר כדי לסגור את הדיסק או להעביר הלאה..
אז יש שיטה שאני מיישמת אותה על עצמי והיא פשוט להנמיך את הווליום לאט לאט עד שלא שומעים כלום.

<r>מה אתם אומרים, השיער האסוף של מיקה באמת היכה קשות בגברברים במדינתנו וגרם לה להיות רק מקום שני <E>:-)</E> ? (קראתי היום כתבה על זה והתפוצצתי מצחוק). מה שכן, אני חושבת שציפי משהיד לא היתה טובה יותר מהאחרים, וממש הופתעתי כשנבחרה. מיקה, על אף ייחוסה המשפחתי מחזיקה בכשרון ביד רמה ובהחלט קיבלה את רוב ה...

<r>חגית <PO><s>[po]</s>א ש א<e>[/po]</e></PO>, אני חושבת שטובי התכוונה לחיים מהתוכנית "סוף הדרך", שהיא מזכירה את "רצים לדירה". בכל אופן, אני ממש לא מבינה איך הזוגות שם הסכימו לקבל על עצמם את הרדיפה הזאת אחר דירה, הרי הסיכוי שלהם הוא מאוד מאוד נמוך לזכות והמחיר יקר. מרוב לחץ להשיג את המקום הראשו...

או.קיי, במלח או בחומץ. השאלה העיקרית היא: עם שמיר או בלי שמיר, או - שמיר - אם בכלל?

גם אני מחוסרת בזמן לאחרונה, ומאוד מעניינת אותי האקדמיה בה את לומדת. המאמר היה די קצר וממצה ואשמח לקרוא עוד בנושא.
מקווה לפגוש אותך שוב. אולי בטיול הבא.

<r>מתוך הדף <PO><s>[po]</s>מאכלי עדות<e>[/po]</e></PO> נזכרתי בקימל! או שאוהבים אותו או ששונאים אותו. זכורים לי ימיי כילדה, הולכת למכולת בשעת בוקר מוקדמת להביא לחם. אך אבוי, הרי מבחוץ אי אפשר לראות אם הלחם מקומל או לא. ובכן, היו ימים שהלחם קימל הגיע לחיכי אחרי שיעור התעמלות מעייף, בעוד הקי...

נגה היי, מה נשמע,
קראתי את הכתבה על האקדמיה הדיאלוגית, וזה נשמע לי ממש כיף ומעניין להיות שם.
ביי

הילה, הנקודה היא שהמודרניזציה השתלטה לנו כל כך על החיים, שמשחקים כגון קלאס, גומי, חבל, חמש אבנים וכולי...נשארו אצלינו רק כזכרון מענג מן העבר.

מה אתם אומרים? להביא להם סרוויס או צ'ק?

<r>היום שמעתי שיחה מדהימה ברחוב: הלכו להם אב ושני בניו, האחד בגן חובה והשני בכיתה א'. ילד גן חובה (מייבב): אבא, אמרו לי בגן שאני אפס ולא יודע לשחק בכדור. אבא (בבהלה): מי אמר לך שאתה אפס? אתה הכי טוב מכולם. אחיו כיתה א' (מצליח לשכנע): שגיא, אתה יודע למה אפס זה הכי טוב? ילד גן...

אפרופו ימסחרו, אני יכולה לראות בדמיון קלאס (ממוחשב

) כשהחיצים במקלדת מובילים אותך לקפוץ קדימה...

הייתי שמחה להשתעשע איתכם בפולניות, אבל לא, זו לא אני!
סמדר נ, לאן נעלמה אחוות העדה ביננו?, אה?

<חוץ מזה, חלי חושדת יותר בכיוון של טובי

>

הבלגניוניזם בגלל ה{{}}מיני קהילה זה משהו...

מה זה ספרדיוניזם?
תודה.

<r>אני מצטרפת <PO><s>[po]</s>למיץ פטל<e>[/po]</e></PO> ואני ממש גאה בך שאת מסוגלת, לא רק לראות את הדברים, אלא גם להסיק מסקנות לעתיד. אני לא יודעת עד כמה אותם הורים נוהגים כך רק כדי לשמור על "רמת החיים" שלהם, כי זו לא רמת חיים גבוהה! הם עבדים של החיים, עבדים של הזמן, עבדים לחומר. הדרך ארוכה מאוד תהיה...

<r>אני מצטרפת <PO><s>[po]</s>למיץ פטל<e>[/po]</e></PO> ואני ממש גאה בך שאת מסוגלת, לא רק לראות את הדברים, אלא גם להסיק מסקנות לעתיד. אני לא יודעת עד כמה אותם הורים נוהגים כך רק כדי לשמור על "רמת החיים" שלהם, כי זו לא רמת חיים גבוהה! הם עבדים של החיים, עבדים של הזמן, עבדים לחומר. הדרך ארוכה מאוד תהיה...

אפרופו תוכניות, בהקשר זה, יש את התוכנית "יצאת צדיק", אז אולי תצאי צדיקה, אבל רק בתנאי שלא תלכי אחרי התנאים שהציב איתי

מזל טוב!

טעויות נפוצות של ילדים:
שבירידר (במקום פריז'ידר אבל זה בכלל במקום מקרר)
המבונגר (המבורגר)
נחניאלי (נחליאלי)

<t>אח, הקיץ, סיטואציה: ים, הולכים בסביבות 4 או 5 , כשהשמש ממעיטה מלהכות את חומה על גופינו. חוף שקט, מעט אנשים. "תופסים חת'כת חול" בעזרת מגבת ענקית ופותחים ספר טוב... אפשר גם לנמנם ולשמוע ברקע את רחש הגלים המתערבב עם ציוץ ציפורים, נקישת הכדור על המטקות בקצב קבוע ואת האיש שמוכר ארטיקים צועק:...

<r>טוב, בדר"כ המילה <s>[b]</s>לבשל<e>[/b]</e> נשמעת לי פשוט מחייבת מידי, אך כמו ש <PO><s>[po]</s>ענת גביש<e>[/po]</e></PO> טענה: בבישול צריך זיק של השראה מהמקום הכי לא צפוי. אז היום זה קרה: <s>[b]</s>חביתת צ'וריסוס וירקות מתובלת<e>[/b]</e> שום, בצל, פטריות, תירס גמדי, צ'וריסוס (נק...

גם בשבילי זהו יום קשה מאוד. סבי וסבתי ז"ל היו ניצולי שואה. מבחינתי ביום הזה נעצר השעון מלכת..

פולניה, יכול להיות שאת עדיין בשלב ההכחשה

?

אגב נוסטלגיה, באותן שנים, היתה עוד סדרה, שהילדה שם היתה רובוט ואפילו התקלקלה מדי פעם...
אה...נזכרתי בשם הסדרה: "ילדת הפלא"

אני זוכרת את "שלגיה במאה ה-20 ". אוי.. כל כך אהבתי את זה. שידרו את זה בחופש הגדול בערך לפני כ- 17 שנים. מה שזכור לי הכי הרבה זוהי הדמות שהיתה, בעצם, המראה. זה היה גבר שחור, מאוד נחמד, שהיה גם היועץ של שלגיה.

הי אמא של יונת,
קודם כל תודה. לקח לי המון זמן להגיע לזה, כי אני הכי לא מסודרת בעולם ויש לי עוד המון מה לשפר בעניין הדחיינות (היא עדיין בגדר כרונית), אך אני כאילו עוטפת את הדבר ה"נוקשה" הזה שנקרא מטלה ב"צמר גפן"

דרך אגב, חג שמח

לי יש תרגולת קבועה לגבי כל מיני דברים שאני צריכה לעשות:
לגלוש מעט זמן לבאופן לפני המטלה, לעשות את המטלה, וכשסיימתי את המטלה לגלוש שוב לבאופן.
<אצלי לגלוש לבאופן זה פרס, וזה גם עוזר לי להתגבר על דחיינות>

אני (קוראת לבן של חברה): אוראל...!
אוראל (עונה לי מבלי להסתובב עם הפנים אליי): כן חמודה, במה אפשר לעזור לך?
<לכו , תבנו מדינה...

>

ח יים טובים!

לילה,
אולי זה עניין של שיווי משקל? מישהו?
אני חושבת שזה מפני שהפלסטיק שהן עשויות ממנו (תרתי משמע) קל מדי...

מיכל מ, תודה!

החיפוש הניב 128 תוצאות