מטרת מילון המונחים היא להקל על השימוש באתר, ולעשותו מהנה. לכן:
- לכותבים: עדיף שהמלל המקורי יהיה מספיק ברור כך שלא יהיה צריך להגיע לכאן. יחד עם זאת כאן המקום להסביר מונחים שרוב הקוראים מכירים (אבל לא כולם).
- לקוראים: הרגישו חופשיים לבקש הסברים למונחים שאתם או אחרים עלולים לטעות בהבנתם. בקשות להסברים אפשר להוסיף בדף זה, או בדף בו הופיע המונח הלא-ברור.
{אהבה
ראו מה זאת אהבה}
{אֶטַטיזם
העיקרון או המדיניות של ריכוז שליטה כלכלית, מדינית, ודומיהן בידי המדינה על חשבון חופש הפרט.
מקור: The American College Dictionary. New York, Random House, 1957}
{אֶטַטיזם של הרווחה/כלכלה מעורבת
שיטת הממשל הנפוצה ביותר בארצות ה"חופשיות" בעולם כיום. תערובת של מדינת רווחה - ושוק חופשי, פיקוח - וחופש, של מדינה סוציאליסטית-למחצה -- או במקרה הגרוע, פשיסטית -- ובו בזמן קפיטליסטית-למחצה.}
{אנרכיזם רציונלי
תפיסת עולם הדוגלת בביטול מוסדות המדינה והחלפתם בהתאגדויות חופשיות ורצוניות של אנשים וקבוצות. להבדיל מסוגים אחרים של אנרכיזם, אנרכיזם רציונלי גורס שבמצב של ביטול מוסדות המדינה אנשים ישקלו בהגיון את מעשיהם בהקשר של החברה בה הם חיים, וכך תמנע הידרדרות של המצב לתוהו ובוהו. דבר זה עומד בסתירה לטענה שרוב האנשים אינם חושבים.}
{דולה - תומכת לידה
הרעיון: כשיולדים בבית חולים, עם צוות שלא מכיר את היולדת (והיולדת לא מכירה אותו), חסרה לאשה ההגנה (תמיכה) ממישהו שמבין במילדות וגם מבין אותה.
דולה מכירה את האשה (הזוג) במהלך ההריון, ובאה עם האשה לחדר הלידה.
התיאור שלי פשטני, אבל זה הרעיון. (ראה: דולות בתל אביב) (הגדירה: גילה)}
{דיכוטומיה
חלוקה מושגית של דבר נתון לשני חלקים. לדוגמא: שחור/לבן, אמת/שקר, טוב/רע. ברור שלהרבה דברים קשה ואולי בלתי אפשרי לעשות דיכוטומיה, כמו לדוגמא האם אדם מסויים הוא גבוה או נמוך. יש גבהים שיקראו גבוהים בוודאות, ויש כאלה שיקראו נמוכים בוודאות, אבל לא ברור איפה עובר קו החיתוך, ולכן כל נסיון לעשות דיכוטומיה כאן יהיה מלאכותי.
בהקשר פילוסופי רחב יותר, נתפסת הדיכוטומיה כיסוד בסיסי ביכולת של האדם לתפוס בשכלו, בצורה אנליטית, דברים. לכן הטענה שאי-אפשר לעשות דיכוטומיה לכל דבר פוגעת בטענה שהכל ניתן להבנה.
{דמגוג
- מנהיג שנלחם למען פשוטי העם בימי קדם.
- מי שמבטיח להמונים "הרים וגבעות" ומספסר בדעות קדומות וביצרים שלהם כדי לקנות את לבם.
פיתוי המונים ע"י גניבת-דעת, הסתגלות לטעמם וניצול בורות והסתה.
{הייקו
שיר הייקו מכיל 17 הברות מסודרות בשורות: 5, 7, 5. שירי הייקו קצרים במיוחד (וגם הרבה יותר קשים לכתיבה) מכילים 11 הברות בלבד: 3, 5, 3. יש גם מבנים נוספים, לדוגמא: 5, 7, 5, 7, 5 - שאם אינני טועה נקרא טַנַקַה. ואפשר גם סתם לצרף מלים שיש להן משמעות ביחד ואז זה יקרא שירה חופשית, אבל לא הייקו. הרעיון המרכזי הוא להביע משמעות ולעורר רגש באופן מרוכז מאד ותמציתי מאד, וככל שהמשורר מוכשר יותר כך הוא מצליח יותר בזיכוך התחושה.}
{הכשל הנטורליסטי
הכשל הנטורליסטי (טבעי) טוען שאי אפשר להוכיח באופן לוגי או מדעי טענות מוסריות. לדוגמא: על פי הכשל הנטורליסטי אמונה באלוהים היא ערך, ולכן לא יכולה לנבוע מהמדע. באופן כללי מדובר בכך שאי אפשר להסיק באופן מדעי מה "טוב" ומה "רע".
הסיבה לכשל הנטורליסטי נעוצה בהפרדה בין ערכים למסקנות: אם נעקוב אחרי שרשרת הטיעונים שממנו נובעת מסקנה מסוימת, תמיד נגלה בתחילתה טענה או טענות שנחשבות לנכונות ללא הוכחה (אקסיומות). ההחלטה לקבל טענות אלו כנכונות ללא הוכחה – להבדיל מטענות אלטרנטיביות – היא בחירה אישית ולא הסקה לוגית. על פי הכשל הנטורליסטי בחירה זו דומה במהותה לבחירה בערכים. כמו שאי אפשר להסיק באופן לוגי או מדעי את האקסיומות, כך גם אי אפשר להסיק ערכים, אלא רק לבחור בהם.}
{הסבר מעלית
הסבר משכנע שאפשר להסבירו במעלית בין קומה 5 לקומה 6 לשכן – והוא יבין. כלומר: הסבר קצר וקולע.
זהו מונח השאוב מתחום ההון סיכון, לפיו יזם צריך שיהיה מסוגל לתאר את המיזם שלו בצורה כל כך קצרה וקולעת שאם במקרה יתקל יום אחד במעלית במנהל של קרן הון סיכון מכובדת – השומע עשרה תיאורים של מיזמים חדשים כאלה כל יום – ויספר לו את הסבר המעלית שלו, הנ"ל יזמן אותו לשיחה מעמיקה יותר בנושא...
בהשאלה, מדובר על הסבר שממצה את גרעין הרעיון, באופן ברור ומושך ככל האפשר. }
{העיקרון הליברלי – ראו ליברליזם.
{העיקרון הסופר-רציונלי – ראו סופר-רציונליזם.
{יודעי ח"ן
ח"ן זה "חכמת הנסתר". הכוונה למעגל מצומצם ששומר לעצמו מידע ולא מגלה אותו לקהל הרחב. בביטוי המקורי מדובר במידע לגבי כשפים, אגב.}
{ליברליזם
האמונה בחירות הפרט, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחייו האישיים, חופש דת, חופש עיסוק, שוק חופשי, מוסדות פוליטיים חופשיים, וכיו"ב. רוב תפיסות העולם הטוענות לאחריות החברה על הפרט עומדות בסתירה לליברליזם. לדוגמא: אחריות החברה על קטינים הגוברת על אחריות ההורים – כפי שבאה לידי ביטוי בחוק חינוך חובה.}
{מסדר הניקור
הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר. באנגלית: pecking order
{סופר-רציונליזם
על פי הסופר-רציונליזם כשאדם נדרש להחליט אם לנהוג בדרך מסוימת, עליו לחשוב תחילה מה יקרה אם כל האחרים במצבו ינהגו כמוהו. אם מצב זה "טוב" בעיניו, אז עליו לנהוג בדרך זו, בעוד שאם לא אז עליו לא לנהוג כך. לדוגמא: אדם השוקל לזרוק זבל ברחוב, יראה לנגד עיניו את הרחובות מלאי זבל (כי כולם ינהגו באופן דומה ויזרקו זבל ברחוב), ולכן יחליט שלא לעשות כן.
אגב, לסופר-רציונליזם יש יסודות במתמטיקה במסגרת תורת המשחקים.}
{עקרון חג"י
חג"י זה ראשי תיבות של "חייב גורר יכול", כלומר: אפשר לחייב אדם לעשות משהו רק אם הוא יכול לעשותו. בדרך כלל משתמשים בעיקרון הזה על מנת לשפוט את הלגיטימיות של תפיסות מוסריות. לדוגמא: על פי עקרון חג"י, אדם שאינו יודע לשחות לא צריך להרגיש אשמה על שאינו חש להציל אדם טובע. תפיסה מוסרית שטוענת שבמצב זה על האדם להרגיש אשמה, תחשב ללא לגיטימית.}
{פוסט מודרניזם
תפיסת עולם לפיה אין צורך בהצדקה על מנת לעסוק בדברים. זאת בניגוד לתפיסת העולם המודרנית אשר ליוותה את המהפכה התעשייתית, בה לדוגמא העיסוק במדע נעשה כי הוא שיפר את היעילות התעשייתית או את איכות החיים. על פי הפוסט-מודרניזם לא נדרשת הצדקה מעין זו על מנת לעסוק במדע, או בכל דבר אחר. העיסוק במדע נתפס כאיזו שהיא אמירה (נרטיב) של האדם העוסק בו, והוא אינו עדיף או נחות מנרטיב של אדם אחר העוסק באומנות, או בספורט, או בכל עיסוק אחר.
במישור החברתי נתפס הפוסט-מודרניזם כ"נותן כבוד" לגוונים השונים של החברה, וכ"לא שיפוטי". במישור הפילוסופי שם הפוסט-מודרניזם דגש על הממשקים השונים בין אנשים וקבוצות, ולכן גם מייחס חשיבות רבה לשפה ולטקסט הכתוב כאמצעי ממשק מרכזיים.}
{ציווי האגנוסטיות המוסרית
הרעיון שלעולם אין להביע שיפוט מוסרי על אחרים, שעלינו להיות סובלניים מוסרית בנוגע לכל דבר, שהטוב משמעותו לעולם לא להבחין בין טוב לרע.}
{רפורמה אגררית
מכלול פעולות "חוקיות" שנועדו להביא לשינויים במשטר האגררי (של הקרקע החקלאית) במדינה ע"י חיסול הקניין הפרטי על הקרקע או הגבלתו, הגדרת תנאי הפרצלציה (חלוקת הקרקעות), הגדרת תנאי החכירה וגובה דמי החכירה, קביעת הסדרים לעיבוד משותף, הגדרת הזכויות בקרקע וחוקי ירושה, שיטות מיסוי וכו'.
[מקור: אנציקלופדיה למדעי החברה, ספרית פועלים, כרך ה', ע' 596 -- המרכאות שלי.- דוד רובנר]}
{תער אוקאם
תער אוקאם טוען שאם קיימים מספר הסברים לתופעה מסוימת, אז ההסבר הפשוט ביותר הוא הנכון. יש הרבה דוגמאות היסטוריות לצדקתו של תער אוקאם, אבל מעבר לכך יש בו ערך מעשי ברור.
לעתים משתמשים בתער אוקאם על מנת לנגח טענות בזכות התערבות אלוהית במקרה נתון, משום שניתן למצוא הסברים פשוטים יותר אשר לא דורשים מעורבות כזו. שימוש זה עומד כמובן בסתירה ל-כשל הנטורליסטי המתואר לעיל.}
מכאן והלאה דיונים ובקשות להסברי מונחים:
