רוצה להצטיין רוצה להפציץ

אני סטודנטית ומשקיעה את הנשמה בלימודים. ואז מגיע מבחן רוצה לקבל ציון גבוה!!!!!!!!!!!!!! אחרים שזורקים כל הסימסטר מקבלים ציונים יותר טובים!
איך זה קורה?? אני מקבלת 80 , ורוצה לקבל 100!!! איך עושים את זה???

משפט המפתח הוא הכנה טובה למבחנים. באוניברסיטה, כמו בבית ספר, בדרך כלל לא בודקים מידת הבנה אלא מידת שינון. שזה אומר להשיג מבחנים קודמים, ולתרגל אותם.
חוץ מזה יש מקצועות שהם קשים אבסולוטית ואז השאיפה ל100 היא לא ממש ריאלית, או מרצים שחושבים ש100 זה רק לאלוהים. מה את לומדת ואיפה?

אהבתי את הכותרת שלך!
הרצון הזה הוא התחלה טובה מאוד...

את יכולה לנסות למפות. מה חסר?
בתקופה שבה למדתי בטכניון, התייחסתי למבחנים כאל אומנות בפני עצמה.
כלומר יש את עניין הידע, שלפעמים צריך להשקיע הרבה בהשגתו (למשל לקרוא את הספרים, ולא רק את החומר מן ההרצאות), וכמובן לפתור המוני תרגילים,
ויש את עניין המבחן עצמו. להתעלות על עצמך, להיות יצירתית בתוך הלחץ הזה ולחץ הזמן.

איפה את עומדת?

לא בטוחה אם לפרט עכשיו. רק חסר לי שאני אכתוב על מרצה והוא יקרא את זה בטעות.........
בכל מקרה מדובר במדעי הטבע.
מה פירוש הכנה טוב הלמבחנים?אשמח לשמוע למה שחף ירוק מתכוון. מה פירוש הכנה טובה?
כי חרשתי כל הסימסטר. אז לא שנכשלתי, אבל גם לא קיבלתי 100, אז כנראה לא התכוננתי מספיק טוב.לא התכוננתי מספיק טוב , כי המבחן הוא בעיקר אמריקאי. אז הרגשתי לא מספיק שאני מבינה את השאלות
חרשתי אש, אבל כנראה לא בצורה אופטימלית לסוג המבחן. אם היו שואלים אותי בע"פ הייתי מוציאה 100.
ההשערות שלי הן . לא שאני יודעת איך להתגבר עליהן
אשמח לשמוע עוד השערות

לא ידעתי לשלוף מספיק מהר, המבחנים בלחץ זמן
צריך להתגבר על ה"לא נעים" ולשאול את המרצה כשהניסוח לא ברור. הבעיה היתה שכמעט בכל השאלות הניסוח היה לא ברור.
צריך לשנן. להבין אאוט לשנן אין.
צריך לדעת איך לגשת למבחנים אמריקאים, אני לא טובה בזה. הולכת לאיבוד כי אף תשובה לא מדוייקת לי.
צריך ללמוד איך מצטיינים. לשאול אנשים שהצטיינו, ללמוד מהם

זהו, דיברתי עם תלמידה מצטיינת מהעבר. היא -הלך לה מאד בקלות, אבל היא אמרה שמי שרוצה להצטיין צריך לא להתבייש. לגשת למרצה, לשאול אפילו אם זה מרגיש קרציה.

כדי להצליח במבחנים אמריקאים במדעי הטבע צריך ללמוד בקבוצה קטנה, להשיג מבחנים משנים קודמות ולעבור שוב ושוב על הניסוחים, לבחון אחד את השני. ככה תכירי את סוג השאלות ובמבחן עצמו יילך לך יותר מהר.
במבן תעני קודם על האלות הברורות, תדלגי על הקשות. אחרי שתסיימי את כל מה שאת יודעת, תתחילי לשאול לגבי השאלות הלא-ברורות. אבל - אם תתכונני טוב, לא יהיו לך שאלות לא ברורות .

להשיג מבחנים משנים קודמות ולעבור שוב ושוב על הניסוחים

לצערי אין הרבה מבחנים משנים קודמות, רק חזורים חלקיים(הבחינות לא חשופות)

צריך לדעת איך לגשת למבחנים אמריקאים
אני למדתי היסטוריה אז אמריקאים זה משהו די רחוק ממני. אבל בעיקרון תמיד יש תשובה אחת שהיא ממש ממש לא נכונה, עוד אחת מטעה, ושתי תשובות שצריך לבחור מביניהן. אז קודם להבין מה השתיים הרלוונטיות.
מדעי הטבע זה באמת המון שינון. אין מה לעשות. צריך לזכור את כל המספרים והעובדות הטכניות. בדיוק בגלל זה אני לא הולכת לדברים האלה ונשארת במדעי הרוח. אולי שווה לך לפתוח ספר הכנה לפסיכומטרי, מלמדים שם כל מני טריקים איך לזכור דברים מהר..
אם אין הרבה מבחנים קודמים אז זה לא בסדר. לפחות באוניברסיטת תל אביב יש חוק שאומר שצריך להיות מינימום של מבחנים קודמים כדי לאפשר להתכונן. אם אין את המינימום הזה, ללכת לאגודת הסטודנטים ולנסות להזיז דרכם את העניין הזה.

מדעי הטבע זה באמת המון שינון. אין מה לעשות. צריך לזכור את כל המספרים והעובדות הטכניות.
הלוואי. אצלינו ללא ספק המבחנים בודקים כמה תרגילים\מבחנים פתרת לפני המבחן. בעצם זה קשור אחד לשני. אבל בלי זה אף דף נוסחאות לא יביא את הישועה.

אין לי באמת עיצות מועילות (אני עוד בשלבי המאבק בעצלנות..), אבל הבחנתי בכמה סוגי מצטיינים בינתיים:
המצטיינים "מהדור הישן" - אלה שבאמת מבינים יחסית בקלות ובעלי משמעת עצמית טובה ולמידה זורמת
המצטיינים שחושבים שהם עדין בתיכון - פונים למרצים על כל ציון שלא נראה להם או מבחן שלא נראה הוגן, כל המרצים מכירים אותם כמו המורים בתיכון, ואם הם לא מבינים משהו הם לא מקבלים את התשובה של "אתה בטכניון, תבין לבד ואם לא הבנת לבד אתה לא מספיק חכם"
המצטיינים הפעילים - אלה שהולכים לכל שעת קבלה ולא צוברים אף פער הבנה, ולא חיים בסרט שהם ישלימו הכל עד המבחן

_כדי להצליח במבחנים אמריקאים במדעי הטבע צריך ללמוד בקבוצה קטנה, להשיג מבחנים משנים קודמות ולעבור שוב ושוב על הניסוחים, לבחון אחד את השני. ככה תכירי את סוג השאלות ובמבחן עצמו יילך לך יותר מהר.
במבן תעני קודם על האלות הברורות, תדלגי על הקשות. אחרי שתסיימי את כל מה שאת יודעת, תתחילי לשאול לגבי השאלות הלא-ברורות. אבל - אם תתכונני טוב, לא יהיו לך שאלות לא ברורות ._

מסכימה עם כל מילה (והייתי מאלו שמוציאות את הציונים הטובים)

אני למדתי מדעי החיים והצטיינתי, לא היתה לי בעיה להוציא 100 במבחנים, אבל האמריקאים היו סבל מבחינתי.
לא משנה כמה טוב ידעתי והבנתי את החומר זה פשוט היה נראה שהמרצה רק רוצה להתחכם ולבלבל אותנו עם ארבע תשובות שאינן ממש נכונות וגם לא ממש לא נכונות.
מה שעזר לי במבחנים מסוג מזעזע שכזה :
א. להשיג כמה שיותר מבחנים משנים קודמות וללמוד ולשנן אותם. אף מרצה לא היה יצירתי ב 100% בכל שנה מחדש ותמיד היו מיחזורי שאלות
ב. 1. במבחן עצמו , בקריאה ראשונה לעבור על כל השאלות ולסמן רק בעפרון את התשובה שנראית נכונה, למחוק תשובה מגוחכת או סימן שאלה ליד סעיף
לא ברור כך שכל פעם שהמרצה מגיע לסבב שאלות בכיתה יש לי את השאלות מוכנות. בקריאה השניה לקרוא מחדש את כל התשובות כדי לבדוק את עצמי
אם הסימון הראשוני הגיוני, להוסיף\לשנות אבל הכל עדיין עם עפרון ורק בקריאה השלישית הייתי מתחילה לסמן את התשובות הנכונות סופית. גם אם
שאלתי את המרצה לגבי סעיף לא ברור ועדיין לא ידעתי את התשובה לשא' הייתי שואלת אותו שוב אולי בניסוח טיפה שונה עד שהייתי מקבלת ממנו את
ההכוונה לתשובה הנכונה, בקיצור סוחטת אותו (-:

בהמשך לסעיף 1 , להתקרצץ כמה שיותר על המרצה, זה לא נעים אבל אין ברירה, הרבה תשובות נכונות השגתי בעזרת ההנחיה שלהם

לי לא היה ממוצע מאה בסוף הלימודים, אבל היה דיי גבוה. לא שאלתי מרצה שאלה אחת כל התואר, אני חושבת. ככה שאם זה מחסום מבחינתך, זה לא מה שצריך לעצור אותך.

הבעיה היתה שכמעט בכל השאלות הניסוח היה לא ברור.

הולכת לאיבוד כי אף תשובה לא מדוייקת לי.
היתה לי את אותה הבעייה. כשנכנסים לפרטי הפרטים של כל הדקדוקים של המנגנונים, אז באמת אף תשובה לא מדוייקת. העניין הוא שלמרות שיש סייגים ואולי יכול לקרות כך או אחרת, בפועל קורה משהו אחד. זה העקרון שבתכנות נקרא kiss - keep it simple, stupid.

קיבלתי עכשיו מחברה ספר מעניין מאוד בשם "כוחה של נחישות". באנגלית השם קצת פחות קיטשי, mindset. החוקרת מדברת שם על תפיסות שונות שיש לאנשים. יש אנשים שיש להם מה שהיא קוראת "תבנית חשיבה מקובעת" שהיא תפיסה שרואה ביכולות שלנו משהו שנולדנו איתו, או שלא. ויש אנשים שפיתחו (בעזרת ההורים לפעמים) תפיסה שהיא קוראת לה "תבנית חשיבה מתפתחת", תפיסה שמאמינה שיכולות הן משהו שמפתחים. זו תפיסה מוכרת, אבל הספר מחדד אותה מהרבה כוונים. אני ממליצה לך לקרוא אותו, יש שם הרבה חלקים שנוגעים ללמידה.
בעצם מכל הסוגים הללו:
_המצטיינים "מהדור הישן" - אלה שבאמת מבינים יחסית בקלות ובעלי משמעת עצמית טובה ולמידה זורמת
המצטיינים שחושבים שהם עדין בתיכון - פונים למרצים על כל ציון שלא נראה להם או מבחן שלא נראה הוגן, ..."
המצטיינים הפעילים - אלה שהולכים לכל שעת קבלה ולא צוברים אף פער הבנה, ולא חיים בסרט שהם ישלימו הכל עד המבחן_
כולם עושים משהו פעיל. הראשון והשלישי לומדים הרבה. אולי השלישי יותר. והשני, נעזרים הרבה בצוות. אני אישית נעזרתי בצוות הרבה, בעיקר במהלך הסמסטר, כדי להבין כל פסיק. ידעתי שהפסיקים יחזרו אלי במבחנים. במהלך המבחן, לפעמים אין ברירה אלא להעזר, בעיקר אם הם ניסחו שאלות לא ברורות, אז מגיע להם לעבוד קשה במבחן. זה גם מלמד אותם להשתפר בניסוחים, כי הם רואים אילו שאלות גוררות מבול של בקשות הבהרה.

גם אני למדתי מדעי הטבע (פיסיקה ואח"כ מחשבים) בהצטיינות, ועם זה אני לא יכולה להסכים:
צריך לשנן. להבין אאוט לשנן אין.
להבין תמיד אין, וקודם לכל, אבל לשנן גם כן. לא רק להבין. ובטח שלא רק לשנן. רק לשנן, את נופלת במלכודות הכי פשוטות. רק להבין, את איטית מדי ולא מתורגלת במבחנים, ולא מכירה את הטריקים הקטנים.

_צריך לדעת איך לגשת למבחנים אמריקאים, אני לא טובה בזה. הולכת לאיבוד כי אף תשובה לא מדוייקת לי.
צריך ללמוד איך מצטיינים. לשאול אנשים שהצטיינו, ללמוד מהם_
בדיוק. את השורה השניה את מתחילה לעשות. אפשר לנסות למצוא מישהו מצטיין שמוכן ללמוד יחד לפעמים. וגם השורה הראשונה חשובה. לדעת להצליח במבחנים היא אמנות בפני עצמה. את יכולה להתיחס לכל מבחן כאל תרגול. תרגול של יכולת אדירה. וזו יכולת שלא תלך לאיבוד גם בשאר החיים. למשל היום, כשאני מדברת עם מישהו, שמשלם לי הרבה כסף על השיחה, אני נדרשת לסוג מסוים של העירנות והחיוניות הזו שפיתחתי במבחנים בטכניון. בשיחת אימון בדיוק כמו במבחן, כל דקה היא משמעותית! ואני צריכה להיות נוכחת ועירנית ובמיטב החשיבה שלי כל הזמן! עכשיו עכשיו! בלי להכנס לסרטים בראש שלי בכלל! זה מרגש וכיף. ככה למדתי להתיחס למבחנים אז, כמשהו מרגש, מאתגר. בתקופה של הלימודים התאמנתי הרבה, בכמה סדנאות, על התפיסות שלי ועל התגובות שלי בזמן מבחן. כי במשימה הגדולה ההיא, ראיתי שהתבניות חשיבה שלי והתפיסות שלי פשוט לא מביאות אותי רחוק מספיק. לפני מבחן היתי לא רק לומדת אלא גם עובדת על הראש שלי. מנתחת מצבים שקרו במבחנים קודמים, משננת לעצמי מנטרות, עושה ספורט ומקשיבה למוסיקה, כל מה שיכול לעזור לי להיות במיטבי.

בהצלחה @}

א. למה כל כך חשוב לך להשיג 100 ? יש לזה חשיבות מבחינת מסלול הקריירה שאת מתכננת?
לדעתי מעבר לציון שיאפשר לך להמשיך לתואר מתקדם זה לא כל כך משנה. ואם את לא רוצה להמשיך אז אין הבדל מעשי גדול בין 60 ל100...
אם העניין הוא לא פרקטי אלא אישי, ההשוואה לאחרים : "אחרים שזורקים כל הסימסטר מקבלים ציונים יותר טובים!" או שההערכה העצמית שלך תלויה בציונים, זו בעיה.
בעיה פרקטית, אני מתכוונת - זה גורם לך לא להתרכז במבחן עצמו אלא בנושאים לא קשורים.

ב. אני הצטיינתי בלעבור מבחנים ככישור בפני עצמו, להערכתי הציונים שלי במבחנים היו לפחות 10 נקודות מעל הידע האמיתי שלי ולרוב הקורסים הייתי מגיעה רק כדי לצלם חומר.
אני מעריכה שיש לזה שני מרכיבים:

סוג מסוים של עירנות וחיוניות - יכולת פיקוס מאוד גבוהה, משהו אולי כמו מדיטציה או הפנוט עצמי. שוב חוזר לשאלת המוטיבציה להוציא 100 - כל דבר שהוא מעבר לפשוט לענות על המבחן מפריע לזה.

להבין איזה יכולת או ידע את אמורה להפגין. למשל, אם במיקרו כלכלה לומדים איך להסביר דברים על ידי גרפים, התשובה הנכונה במבחן היא זאת שמנמקת את הטיעון בגרף ולא זו שמנמקת בטיעון מילולי אפילו אם הוא נכון. נכון גם לגבי הלמידה עצמה - היכולת לדעת מה העיקר וללמוד בעיקר אותו. אם את מבינה את לא צריכה לשנן הרבה, את יכולה להסתפק בללמוד רק את מה שחשוב. שוב על מיקרו כלכלה : את צריכה בעצם ללמוד רק איך לנתח גרפים ולא את כל מה שמסביב, שהוא אולי מאוד מעניין לך ולמרצה אבל לא קשור למבחן.

קשה לי להגיד איך אפשר לפתח את החלק השני, זה סוג של אינטואיציה, אבל לגבי החלק הראשון יש הרבה. מצטרפת לסאלוש: עובדת על הראש שלי. מנתחת מצבים שקרו במבחנים קודמים, משננת לעצמי מנטרות, עושה ספורט ומקשיבה למוסיקה
וללמוד להוריד את כל מה שלא קשור למבחן הצידה, כל מה שקשור להערכה עצמית או תחרותיות צריך להיות בצד בזמן המבחן.

אפרופו הפנוט עצמי - זו גם טכניקה שאפשר ללמוד. אמור להיות מאוד אפקטיבי.

והכי חשוב - תשאלי את עצמך אם את באמת בתחום הנכון לך. אם הבחירה הייתה הרמונית או נבעה מלחצים שונים (חברה, פרנסה, הורים, תדמית, חברים, וכו').

שחף אהבתי

ווואו תודה על התגובות.
כמו שכתבתי הבעיה עם מבחנים אמריקאים. לא חסר לי ידע , כי חרשתי כל הסימסטר וגם קראתי בספרים. הבעיה שלי כאמור או לכוון את דרכי הלמידה שלי שיתאימו למבחנים אמריקאים. ומי שיודע לשנן טוב, אשמח אם יוכל לשתף איך הוא עשה את זה .
לגבי סדנאות שונות, אשמח לקבל המלצות , ולהבין איך להתפקס טוב יותר ולשלוף מהר יותר.
ולגבי מבחנים קודמים, המרצה מחוייב לתת כמה שאלות דוגמא, לא מבחנים. זה ממש לא מספיק.
חשוב לי לקבל ציונים גבוהים כדי להתקבל לתואר שני.
וכן, אני חושבת שאני לא מספיקה ידעתי מה החשוב למבחן. לא כל מרצה אומר את זה. יש מרצה למשל שמיקדה למבחן ויש מרצים שלא ממקדים , מבחינתם תדעי את כל הספרים בע"פ. השאלה אם אפשר ללמוד לעשות את זה.
ותבינו שבכל העבודות ממהלך הסימסטר יש לי ציונים גבוהים , וכולם רוצים לעבוד איתי וללמוד איתי למבחנים, כי אני הכי הכי בפוקוס במהלך הסימסטר, אבל זה לא מתבטא במבחן ומכאן התסכול.

למה הכוונה בהיפנוט עצמי? בהקשר של מבחנים?

וכן, אני חושבת שאני עולה על תשובות אפשריות, אבל כנראה לא מספיק , יותר מדי מתבלבלת, משלימה במקומות שלא נכונים. כלומר קשה לי להבדיל בין משהו שכתבו שהוא לא נכון כלל, לבין משהו שהוא נכון אבל לא מדוייק.
סתם דוגמא. נניח כתוב שיונק מתבטא בעובדה שיש לו שיער ,אפרקסות אוזניים ובלוטות חלב. אני יודעת שיש חלוקה כזו. אבל לא הסכמתי איתה. האם היא נחשבת נכונה או לא? יש מקרים יוצאי דופן. כשיש תשובות מוחלטות זה מבלבל אותי לענות, כי הרי המציאות לא שחור ולבן.

מצחיק, היתה לי בעיה כזו בשיעורי סוציולוגיה בתיכון. לא הצלחתי לענות על השאלון האמריקאי, כי פשוט אין דבר כזה אמיתות מוחלטות. תמיד יש מקרים אחרים. עוד מהילדות, אם שאלתי את אבא שלי אם משהו "הוא תמיד ככה", הוא תמיד היה משיב בשלילה. אין דבר כזה תמיד. ושולף לי מקרה קיצון מוזר ומעניין כלשהו. למשל היה לו הסבר ארוך למה אפשר לומר שבעצם צמחים מרגישים, ולא רק חיות. עובדה שהם מרגישים מאין מגיע האור, וצומחים בהתאם. דברים כאלה. במבחן אמריקאי ברור שצריך לסמן שצמחים לא מרגישים...

את בעצם צריכה לנסות לקלוע לתשובה הנכונה כמו קליעה לסל.
אולי שווה אחרי שתקבלי את התוצאות, לגשת לדבר עם המרצה, לדון איתו ב"שגיאות" שלך. אולי הוא יקבל חלק מהגרסאות שלך, אם יבין שהן הגיעו לאחר מחשבה ולא מחוסר ידע.

אלה קורסי חובה?
אם בחירה, את יכולה לבחור קורסים בהם המורים כאלה שהבחינות לא אמריקאיות.
אם חובה, אולי לפעמים יש מרצה אחר, שנותן מבחנים מסוג שונה.
אולי יש קורס שקול במחלקה אחרת, עם בחינות לרוחך.
> מעקף. לפעמים זו הדרך הקצרה <

לא קראתי את כל הדף אבל אצלי הסיבה למצב זהה הייתה לקויות למידה (לא אובחנתי בילדות)... בעקבות אבחון שעשיתי הבנתי איפה הבעיות שלי ובעצם איך ללמוד. גם קיבלתי הקלות כמו דף נוסחאות מורחב להכניס איתי לבחינה ותוספת זמן... ועברתי מתלמידה של 80 לתלמידה של מאיות עגולות ויפות...

לצערי הם קורסי חובה וכולם אמריקאים.

סאלוש, אני מזדהה בדיוק עם מה שכתבת!אשמח לדעת איך התמודדת עם הקושי הזה. איך למצוא את התשובה הלא מדוייקת אבל הנכונה....
יש לי לקויות למידה. העניין הוא שאני לא יודעת מי יכול לעזור למבוגרים בתחום הזה. עוזרים בעיקר לילדים . פניתי לאוניברסיטה וה אומרים שאם אני מוציאה 80 ומעלה אז אין לי כלל בעיה:-\
ואז מה אם מגיע לי משמעותית יותר אם הולכים בהתמצאות בחומר.
אשמח אודליה לדעת מאיזה גורם קיבלת עזרה? לי האיבחון לא ממש עזר. איך למדת איך ללמוד?אני מחפשת עזרה כזו!!

חחח אני הצטיינתי במבחנים שלי, אבל במדעי הטבע למדתי קורס מדהים אצל פרופ' אמוץ זהבי.
עד היום אני זוכרת את מה שהוא לימד, בחיי - אבל אני גם זוכרת לדראון עולם את המבחן האמריקאי שהוא נתן בסוף הסמסטר. זה היה מבחן ממש מרושע. מכשיל בכוונה, כמו שתיארת.
ואני אלופה בכל סוג של מבחן.
אבל זה, היה באמת ... סוג של רשעות.

סאלוש, אני מזדהה בדיוק עם מה שכתבת!אשמח לדעת איך התמודדת עם הקושי הזה.

סורי, זה היה מבחן אחד ונגמר. אבל כל מה שכתבתי לך ברחבי הדף יעיל גם לזה, אני חושבת.
פשוט לתרגל את הנושא הזה.

הי בשמת
מה עשה אותך אלופה במבחנים? את חושבת שאת יכולה לעזור למישהו אחר להיות אלוף או לפחות להשתפר?
אני לא יודעת אם המבחן מרושע ולא רוצה להתעסק בזה, רק איך להתאים את עצמי למציאות
סאלוש, תוכלי להביר מה פירוש לתרגל את הנושא?איך לעשות את זה בפועל?

פשוט פניתי למשרד של דיקן הסטודנטים. בספיר, מגיע לך: חונכות, הארכת זמן, דפי נוסחאות מורחבים ועוד לפי האבחון. מה שכן, גם לי אמרו את אותו משפט מעצבן (שבגלל שאני לא "טוטאל לוס" אז לא מגיע לי וכו')- אבל נלחמתי וניג'סתי עד שקיבלתי... היום אני חונכת של לקויי למידה אחרים דרך הדיקן ואנחנו עוברים השתלמויות וכו', אני יודעת לעזור לאחרים לפי הבעיות הספציפיות שלהם לפי מה שכתוב באבחון- אצלי למשל הבעיה בשינון דווקא אז הייתי צריכה למצוא פתרונות, כמו צבעים ומרקרים שונים להדגשה, למידה בצוות (הכי יעיל!), העתקה וסיכום של החומר הנלמד עשרות פעמים (סליחה, יערות הגשם

), בהרצאות אני יושבת בשורה ראשונה מול המרצים, ולא מתביישת באמצע שיעור לעצור אותם אם משהו לא מובן או סתם הם רצים מהר מדי, לגשת אחרי השיעור ולשאול שאלות, להכין מטלות בית ולחזור על החומר אחרי כל שיעור... לכתוב בזמן ההרצאות דברים שנראים מטופשים אך בבית יעזרו לי להבין מה הלך בשיעור כי לפעמים בשיעור מבינים אבל בבית שוכחים הכל אז אני כותבת במילים שלי ממש ברמה של פיגור...
בעיה נוספת היא שאני מתקשה לעזוב את הפיתויים של הטלוויזיה והמחשב ולשבת. זאת עבודה קשה קשה, ואין קיצורי דרך.
זוכרת את התיסכול שנובע מכך שאחרים מצליחים הרבה יותר בקלות- אז ככה: קודם כל- רובם משקרים P-: יושבים וחורשים בבית, ואח"כ בשביל לצאת "קולים" מספרים שלמדו שעתיים והוציאו מאה...
וגם, מה לעשות, מקבלת את זה שנולדתי עם סוג של נכות. ולא מנק' מבט של קרבן אלא מתוך ראיה שיש בפני עבודה קשה ומאתגרת אך אני מסוגלת לה. פעם קראתי ראיון בעיתון עם מישהו לקוי למידה, שאמר שאם לכולם הלמידה זה טיול נחמד במורד ההר, אצל לקויי למידה זה כמו לדווש באופניים במעלה הר תלול עם תיק כבד על הגב....

מה עשה אותך אלופה במבחנים?
אין לי מושג.

אני מוכנה לעבוד קשה והזיע. אני פשוט לא בטוחה מה עוד לנסות. במהלך הסימסטר ממש עבדתי קשה וגם לקראת המבחן, אני מוכנה ורוצה לעבוד. אולי לאודליה יש טיפים איך לארגן חומר באופן מיוחד שיתאים למבחן אמריקאי?
אני עובדת שעות ע החומר שלי כל שבוע שיהיה מאורגן ומעתיקה הכל בעותק נקי וגם מצלמת. כל החומר קיים, עכשיו רק שיכנס לראש וישב שם מסודר ולא בברדק.

סאלוש, תוכלי להביר מה פירוש לתרגל את הנושא?איך לעשות את זה בפועל?

היי פלונית, טיפים מעשיים ביקשת... אני מנסה לחשוב.
אותה תקופה שעליה אני מספרת, שעבדתי הרבה על היכולות שלי במבחנים, היתה תקופה שבה התאמנתי הרבה. לא ככה דרך הרשת, אלא למדתי לאמן וקיבלתי הרבה אימון. כך שהרבה מהזמן שלי היה מלא בתרגולים למיניהם. לא ישירות של בחינות, אבל של דברים אחרים - כמו שיחות אימון - שמפתחים את אותן יכולות, יכולות של ריכוז, יצירתיות, להיות מאוד נוכחת ולא בסרטים בראש, כל מה שכתבתי לך למעלה.
בנוסף, ממבחן אחד למשנהו (הרי בכל סמסטר היו, כמה, נניח עשרה? כבר לא זוכרת בדיוק) השתדלתי להשתפר כל הזמן. אם היו הצלחות היתי בודקת מה בגישה שלי או במעשים שלי היה מוצלח. אם היו כשלונות, כנ"ל, מה היה חסר ומה בכ"ז היה מוצלח. אני זוכרת שבמבחן מסוים הפריעו לי הבוחנות שפטפטו. ובמבחן הבא שמתי לב במיוחד לזה, להשאר שלווה ומרוכזת גם אם יהיה רעש, והיה שיפור.

אני לא חושבת שיש לי היום עוד טיפים מעשיים מעבר למה שנכתב כאן.
היום, כשיש יכולות שאני מרגישה שלא מספיק פיתחתי, לא בתחום הבחינות כי סיימתי, אלא בתחום הקשרים האישיים שלי או בתחום האימון - וזה קורה, הטכניקה שאני משתמשת בה הרבה היא התמקדות למדתי אותה אצל חגית שפותחת בקרוב קורס. אני גם מלמדת התמקדות בהקשר של אימון. בהתמקדות היית בודקת אילו רגשות יש לך שעולים בזמן המבחן, ומפריעים לך. היית מתמקדת בהם והם היו מתפתחים.

קשה לי עם זה שלא נתתי לך טיפים מעשיים.
אולי לתרגל מבחן אמריקאי אחר שאת יכולה למצוא? גם אם אין הרבה בקורס הזה?

אוי אוי אוי ... לאן נכנסתי

פלוני אלמונית לא ענית למה כל כך חשוב לך לקבל מאיות ?
ועוד - ממתקית בטוחה שאם תרגיעי , תחרשי ותזרעי בדמעה אולי גם תגיעי לקצור ברינה ..
אבל קודם תרגיעי

תרגיעי !!

רוצה להצטיין רוצה להפציץ
אני מקבלת 80 , ורוצה לקבל 100
אני עובדת שעות על החומר שלי כל שבוע שיהיה מאורגן ומעתיקה הכל בעותק נקי וגם מצלמת.

פרפקציונזם??? במובן השלילי ?
נשמע לי לא רציונאלי בכלל.
איך יהיה לך זמן להפנים אם את עסוקה בלהעתיק ולצלם?

כולם רוצים לעבוד איתי וללמוד איתי למבחנים בטח - מתעלקים עליך כי את כותבת כל כך יפה. ות'אמת : חלק מהמוטיבציה להעתיק ולצלם היא מתוך הגאווה שכולם מצלמים ממך?

סאלוש, תודה.אני מתחילה אימון בקרוב. את אומרת שללמוד אימון עזר לך?יש אולי ספר בנושא הזה? לא חושבת שאהיה מאמנת אי פעם ואין לי זמן לעוד קורס אבל ספר אני בהחלט יכולה לקרוא.
ןתודה ע השיתוף והאופן הנעים בו את כותבת.
ממתקית-
להרגע? אני מנסה אבל ביקשתי עצות פרקטיות.
אין לי שום גאווה מכך שמעתיקים ומצלמים ממני. אני כותבת מה שצריך(הכתב שלי זוועה, בחיי, ממש רחוק מיפה, איפה ראית את זה??) עבור עצמי ובטח שלא בשביל אחרים. ציינתי את זה כדי להסביר שלא חסר לי חומר ולשתף כמה אני משקיעה במהלך הסימסטר.
ואני מפנימה אני יודעת את החומר מצוין, כבר כתבתי את זה. בכלל נכנסה פה אנרגיה פחות נעימה.
למה חשוב לי לקבל מאיות?
האמת שאני לא חייבת מאה עגול, אבל אני רוצה ממוצע קרוב ל90 כדי שאוכל להתקבל לתואר שני, נדמה לי שכתבתי את זה.כן, בדקתי ליתר ביטחון זה אכן כתוב בתאריך 06.02.2010 .

וואלה. ניסוח לא אלגנטי, מצטערת. אבל הכוונה היא מאוד פרקטית . מכיוון שאת אומרת שאת שולטת בחומר, אז מוכנות "נפשית" היא הנושא הבא בחשיבותו.
פרקטי לגמרי, בלי שום גוונים אישיים.
שאיפה למצוינות יכולה להביא סטודנט של 80 ל 100 ויכולה להביא סטודנט של 100 ל 80. חשוב להכיר את עצמך ולראות איפה את.

לגבי פיקוס במבחן:
אני כשהייתי נכנסת ל"מוד-בחינה" :
א. הקשב שלי היה ממוקד ב100% במבחן. לא משנה כמה רעש היה מסביב.
ב. היתה לי גישה "ישירה" יותר לזיכרון. כלומר היה לי קל לשלוף בדיוק את החומר שאני צריכה, למרות שלפני או אחרי המבחן לא הייתי זוכרת את כל הפרטים.

אני יודעת שאצל אחרים זה יכול להיות הפוך: כל רעש קטן מסיח את דעתם ודוקא בזמן המבחן הם לא זוכרים.

פה נמצא בכיף הבדל של 10 נקודות לדעתי. תחשבי לאיזה קצה את נוטה. אם לשני אז יש כאן אופציה ל cost/benefit מצוין. כלומר טכניקות שיחסית קל ללמוד עם השפעה יחסית גדולה.

לגבי איך לענות לשאלות אמריקאיות:
"יונק מתבטא בעובדה שיש לו שיער ,אפרקסות אוזניים ובלוטות חלב. אני יודעת שיש חלוקה כזו. אבל לא הסכמתי איתה. האם היא נחשבת נכונה או לא? יש מקרים יוצאי דופן."

האם יוצאי הדופן נכללו ב"מטרות הלמידה" של הקורס?
אם יש תשובה שמציינת גם את החלוקה וגם את יוצאי הדופן, אז היא בטח עדיפה.
אם מטרת הקורס היתה ללמוד על החלוקות האלו, ואת יודעת על יוצאי דופן מידע אישי או מאיזכור אוף-טופיק של המרצה, סביר להניח שהם לא רלוונטים כאן ואז לצורך המבחן הטענה נכונה.
לגיטימי לשאול את המרצה, תוך כדי מבחן. אולי התגובה שלו תרמוז לך על התשובה הנכונה.

לגבי ליקויי למידה, הייתי שואלת בפורום של ליקויי למידה או ישירות באוניברסיטה.

"יונק מתבטא בעובדה שיש לו שיער ,אפרקסות אוזניים ובלוטות חלב. אני יודעת שיש חלוקה כזו. אבל לא הסכמתי איתה. האם היא נחשבת נכונה או לא? יש מקרים יוצאי דופן.
אפרכסות זה בכ'.
תוכלי לעבוד על הבחנה בין עיקר לטפל - תדרגי את הידע לפי חשיבות ועדיפות, ובאמצע, בליבה, יישאר רק הידע המזוקק והחשוב ביותר, בלי פרטים מאפילים ומבלבלים.

כן, תודה על התיקון זה בכ'.
אתמול שמעתי הרצאה מאד מעניינת בנושא הפרעת קשב ולקויות למידה. אמרו שם שיש בעיה לאנשים עם הפרעת קשב. הם מאד סקרנים ויש להם ידע כללי רחב, אבל במבחן או בשאלות על סיפור\קטע הם מביאים את הידע הרחב שלהם ולא את התשובות מהסיפור או מהקורס. הם לא יודעים להפריד. הרגשתי שהאמירה הזו ממש מתארת אותי, ומכאן הקושי שלי בדוגמא עם היונקים לעיל.
זה מה שלמדו בקורס אבל אצלי זה מקוטלג כלא הגיוני ובזמן אמת במבחן עצמו יש לי את הקושי להביא את החומר אך ורק מהקורס. אני גם לא בדיוק יודעת להבחין בין עיקר וטפל. אין משמעות עבורי במוח למילים כמו בדרך כלל, לעיתים קרובות, מדי פעם וכיוב.
כל הבעיות הללו מחמירות כשיש לחץ, עכשיו אם אני אשב עשר דקות ואחשוב על זה אני אדע, אבל במבחן אין זמן ואני לחוצה.
בזמן מבחן אני לא מרגישה שיש לי גישה טובה לזיכרון-אלא להיפך.

סאלוש, תודה.אני מתחילה אימון בקרוב. את אומרת שללמוד אימון עזר לך?יש אולי ספר בנושא הזה? לא חושבת שאהיה מאמנת אי פעם ואין לי זמן לעוד קורס אבל ספר אני בהחלט יכולה לקרוא.

שמחה לשמוע שאת מתחילה אימון! נהדר. הספרים מגיעים לדעתי אחרי התהליכים האישיים. אפשר להפיק מהם יותר תועלת כשאת יותר מיומנת. הקורס היה "הפורום של לנדמרק" שלמדתי ממנו המון, עדיין ממליצה בחום.

בהצלחה @}

הם מביאים את הידע הרחב שלהם ולא את התשובות מהסיפור או מהקורס
קצת עוף טופיק אבל יאללה: קרול גיליגן היא חוקרת ידועה, שפיתחה ז'אנר שנקרא פמיניזם תרבותי בעיקרון זה אומר שנשים חושבות אחרת מגברים, ולכן גם התשובות שלהן אחרות.
היה ניסוי מפורסם, שאלו גברים: אתה צריך תרופה לאשתך החולה, עולה המון כסף, אפשר לשדוד מבית מרקחת, מה תעשה. הגברים אמרו שישדדו. הנשים על אותה שאלה התחילו לפתח סיפורים, ולהגיד שהם ינסו לדבר עם הרוקח, ושאר ירקות
הקיצר, זה לא שאת מפגרת, את פשוט אישה

נניח כתוב שיונק מתבטא בעובדה שיש לו שיער ,אפרקסות אוזניים ובלוטות חלב. אני יודעת שיש חלוקה כזו. אבל לא הסכמתי איתה.
זה לא עניין של הסכמה או לא. השאלה אם מה שכתוב נכון. אז זה נכון שאולי יש דרך נכונה יותר להגדיר יונקים, אבל זו לא השאלה. חשוב לקרוא את השאלה ולענות אך ורק על מה ששאלו. זה ד"א נכון גם למבחנים לא אמריקאים. לפעמים שואלים שאלה כמו מה הכי נכון. אז צריך לענות רק על מה שהכי נכון, לא להתפלסף עם עצמך אם יש עוד משהו נכון שהמרצה פספס.

אני הייתי מהתלמידות האלו שלא לומדות כל השנה כלום... ערב הבגרות נזכרת שיש מחר מבחן ומוציאה- איך לא, 90... אז רק שתדעי שאני לא זוכרת כלום כלום כלום.
ואם את משקיעה הנכס האמיתי שלך זה הידע המדהים שאת צוברת מעבדת מעכלת והולך איתך. אל תלכי שולל אחרי הציונים כי מן הסתם את באמת המצטיינת האמיתית.

ואם את משקיעה הנכס האמיתי שלך זה הידע המדהים שאת צוברת מעבדת מעכלת והולך איתך. אל תלכי שולל אחרי הציונים כי מן הסתם את באמת המצטיינת האמיתית.
מסכימה לגמרי. וגם אחר כך אם תחפשי מקום לתואר שני, יש מספיק אנשים שמסתכלים על הידע האמיתי ולא על ציונים. (אם כי ציונים טובים עוזר בלי ספק).

זה מנחם ותודה!
אבל בכל זאת ציון חשוב כשאת באונ'. קודם מנפים לפי הציון לצערי.

מה את אומרת על לנתק את הרגש, ולהקצין את ההגיון היבש, לצורך המבחן?
איך לנתק את הרגש ?
איך לענות מתוך הגיון גרידא לענות רק על מה שהכי נכון ?

מנסיוני סוגים שונים של הרפיה יכולים לעזור לך להבחין בין תשובה מהרגש או מההגיון או מ"האמצע" מצב של הפנוט או מדיטציה
כלומר, מדיטציה, יוגה, טאי צ'י, שחיה
אמצעים פיזים להרגיע את הגוף והמוח, את רצף המחשבות והדאגה (המובנת כמובן), ומתוך רגיעה יכולים לבוא פתרונות מאד מעשיים
בהצלחה