ציטוטים שווים

[רותי*]

מלאכים יכולים לעוף כי הם לוקחים את עצמם בקלות.

(מוטו לפרק בספר עצות שדופדף בחנות)


רק דגים מתים שוחים עם הזרם.

(יונתן גפן במעריב, השבוע)

[רועי_שרון*]

רותי, אז מה עם איזה דף בית אישי בשבילך? לכי על זה. זה ישפר את התקשורת.

[אחיק*]

החיים הם כמו טיול אופניים - אם קל לך סימן שאתה בירידה.
המקור: ????

[עירית_ל*]

אחיק, אני לא יודעת מאיפה הציטוט, אבל בשלושה בבומל (ג'רום ק. ג'רום) יש קטע קורע שבו המספר מרכיב את אשתו על אופניים ומתפעל עד אין קץ מאיזה חיה הוא בעליות, עד שהוא מגלה שהיא נפלה לפני כמה קילומטרים מהאופניים.

[נועה_ברקת*]

תמיד אני מחפשת קטעים יפים, שירים או ציטוטים לברכות או בכלל, רכזתי כבר המון כאלו ואשמח להכיר עוד
אז מקבץ חלקי
פחדנו העמוק ביותר הוא אינו שמא איננו טובים מספיק. פחדנו העמוק ביותר הוא שאנו בעלי עוצמה מעל לכל שיעור. האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - הוא שמפחיד אותנו יותר מהכל. אנו שואלים את עצמנו: מי אני שאהיה מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? ולמען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות? אתה ילד של אלוהים. הקטנת עצמך לא משרתת את העולם. אין שום דבר נאור בלהצטמצם כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון בקרבתך. נוצרנו כדי לבטא את האור האלוהי שטמון בנו. הוא אינו מצוי רק בבני אדם ספורים. האור האלוהי נמצא בכל אחד ואחת. ככל שניתן לניצוץ שלנו להאיר, כך נעניק, בלי מודע, רשות לאחרים לנהוג כמונו. ככל שנשתחרר מן הפחדים שלנו, עצם נוכחותנו תשחרר אחרים מהפחד. (נלסון מנדלה מתוך נאום ההשבעה לנשיא 1994)

[אילנה*]

מה, יש עוד מישהו שקרא את שלושה בבומל ויודע ש צריך לצחוק ?
אגב, התרגום של בן דודתי.

[בשמת_א*]

אני מתה על שלושה בבומל!
מה?! גבי רוזנבאום הוא בן דודתך????!!!!!
אני מכירה אותו שנים! (ככה ידעתי על הספר, וקניתי אותו ברגע שיצא לאור)
תרגום נפלא! הוא מתרגם מעולה! ואיש נחמד!
(אני מופתעת, נדהמת וכו' וכו'. איזו ארץ קטנה)

[אילנה*]

D-: כן. אמא שלו ואמא שלי אחיות.
ידוע לך שהוא גם כתב ספרים?
התמונה המדברת - אתן לך לקרוא אם תרצי.
ועוד שני ספרים אבל אינם ברשותי.

[בשמת_א*]

כן. עדיין יש לו הוצאת ספרים?
פעם גרתי לא רחוק ממנו, אבל בשנים האחרונות יצא לנו להיפגש רק בשבוע הספר.

[עירית_ל*]

קראתי לאחרונה את התרגום החדש של דני קרמן לשלושה בסירה אחת ו... לא צחקתי אפילו פעם אחת. זכורים לי צחוקים פרועים בתרגום הישן. אז אולי גבי רוזנבאום תרגם גם את זה? ואם לא - מי המתרגם המצחיק?

[רותי_קליין*]

מתוך אנה קרנינה (טולסטוי)
גם האב וגם המורה דעתם לא היתה נוחה מסריוז'ה, ואמנם היה תלמיד גרוע מאד. אך בשום פנים לא היה אפשר לטעון שהוא ילד חסר כישרון.
אדרבא, מוכשר היה הרבה יותר מאותם ילדים שהמורה דיבר עליהם באוזניו כעל דוגמא ומופת. אביו היה סבור שהוא מסרב ללמוד את מה שלימדוהו.
אך לאמיתו של דבר לא היה סריוז'ה מסוגל ללמוד את הדברים. הוא לא היה מסוגל לכך, משום שבלבו פנימה היו לו תביעות שתוקפן רב מתוקף תביעותיהם של האב והמורה. התביעות הללו סתרו אלה את אלה, וקרב של ממש ניטש בינו ובין מחנכיו.
רק בן תשע היה, ילד לכל דבר; אבל את נפשו שלו ידע, נפשו היתה יקרה לו, והוא שמר עליה כשם שהעפעף שומר על העין, ולא נתן לאיש להיכנס אליה בלי מפתח של אהבה.
מחנכיו התלוננו שאין הוא רוצה ללמוד; אבל נפשו מלאה על גדותיה צמאון-דעת והוא למד מפי קפיטוניץ', ומפי האומנת, ונאדינקה, וואסילי לוקיץ', אך לא מפי מוריו. אותם המים, שהאב והמורה ציפו שיניעו את גלגלי טחנתם שלהם, הסתננו מזמן למקום אחר ופעלו שם את פעולתם.

[יונת_שרון*]

נפלא!

[נועה_ברקת*]

אם בלשונות אנשים ומלאכים אדבר
ואין בי אהבה -
הייתי כנחושת הומה או כצלצל תרועה
ואם תהיה לי נבואה
ואדע כל הסודות וכל הדעת
ואם תהיה לי אמונה רבה
עד להעתיק הרים ממקומם
ואין בי האהבה -
הייתי כאין
...
ועתה שלוש-אלה תעמודנה -
האמונה והתקווה והאהבה
והגדולה שבהן היא האהבה.
(ברהמס מן האיגרת הראשונה פאולוס אל הקורניתיים פרק י"ג)

[עדי_יותם*]

"מעבר למעשה הרע, ומעבר למעשה הטוב, יש שדה. אני אפגוש אותך שם." (קדוש סוּפי אנונימי)

[שולמית_ש*]

"החיים האנושיים מסתבכים ביחס ישר לכמות החפצים האמורים לעשות אותם פשוטים יותר".

זאת שורת הסיכום לרשימה מפרי עטו של יאיר לפיד שהופצה ברשת. אהבתי.

[עדי_יותם*]

האושר אינו תלוי במי שאתה או במה שיש לך; הוא תלוי אך ורק במה שאתה חושב. - דייל קרנגי

[שרון_ברקת*]

מה שחשוב באמת הוא מה שאתה לומד אחרי שאתה כבר יודע הכל
ג'ון וודן

[רותי*]

איננו רואים את הדברים כמו שהם, אנחנו רואים את הדברים כמו שאנחנו.

מרבה נכסים מרבה דאגה.

איזהו עשיר? השמח בחלקו.

[שירי_בן_דב*]

"הסתכלנו למוות בעיניים והוא השפיל מבט"- גורודיש.

[שרון_ברקת*]

במקור זה "אל המוות היישרנו מבט, והוא השפיל את עיניו"
אבל האמת שגם אצל גורודיש, בסוף אנחנו השפלנו מבט מול המוות...

[עדי_רן*]

הטיפשות עולה בריבוע המרחק. (אימרה נפוצה במקום העבודה שלי)
ותחשבו על זה.

[אמיל*]

אנשים הם כמו יהלומים. רק יהלום יכול ללטש יהלום אחר, כמו בני אדם שמלטשים אחד את השני.

[בועז_חן*]

גם אם אתה בדרך הנכונה...
ידרסו אותך אם רק תשב שם!

[עדי_יותם*]

ציטוטים מעולים, בעיקר על הנקה

[תזמורת_הים*]

שוב מתוך אנה קרנינה: הרהורים של אם טרייה

אף על פי שאמרה כי אין הוא יכול עדיין להכיר ידעה בלבבה שלא זאת בלבד שהוא מכיר את אגאפיה מיכאילובנה, אלא שהוא יודע הכל ומכיר דברים הרבה שאינם ידועים לאיש, והיא, אמו, התחילה לדעת אותם ולהבינם רק בגינו. בעיניהם של אגאפיה מיכאילובנה, של האומנת, של הסבא, ואף של האב, לא היה מיטיא אלא יצור חי הטעון טיפול חמרי בלבד; ואילו בעיני האם היה מזמן יצור בעל נפש, וכבר קשרה עמו סידרה שלמה של יחסים רוחניים.

[תמיר_בוסתנאי*]

איזהו גיבור? הכובש את יצרו
ולדעתי - הכוונה ליצר הרע...
אין כל היגיון ו"גבורה "בלכבוש את יצר הטוב.
מה שאני אוהב בפתגם הוא- שהוא גורם לך לחשוב...
מה הוא יצר? (טוב, רע) - מלשון יצירה. האם אנו יודעים לזהות גיבורים באמת? איך אנו מתייחסים אליהם?

[תמיר_בוסתנאי*]

ואהבת לרעך כמוך.
יש לי כבר רעיון למאמר על האימרה - בהזדמנות...

[גלית_עין_דור*]

• אם הייתי יכול לתת לך דבר אחד במתנה

הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך - עד כמה מיוחדת את!*
נדוש אבל יפה

[תמי*]

"תמיד יהיו בדרכך מדרונים חלקים ועליות וירידות ומהמורות. תמיד יעמדו בפניך דרכים קשות וצעדים ענקיים ובורות... אך הנוף שתראי מראש הגבעה והתחושה של הרוח בשערך... והחופש להגיע לאן שאת רוצה והידיעה שאת יכולה בעצמך, הם ודאי שווים כמה מכות קטנות ופצע אחד או שניים." אב לבתו בת הקטנה שלומדת לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר ומפחדת ליפול. מתוך הספר אל תעזוב! מאת ג'ין ויליס וטוני רוס.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

piglet sidled up to pooh from behind
pooh"
said piglet
"yes piglet
"nothing
said piglet taking pooh's paw
"i just wanted to be sure of you

(winnie the pooh)

[סירופ_מייפל*]

"נדיבות פירושה לאהוב בני אדם אחרים יותר מן המגיע להם" סוזן זונטג

[חן_נושי*]

" אנשים חושבים שהזמן עובר. אבל הזמן יודע שאנשים עוברים."

אין לי מושג המקור
ויש לי עוד כמה אבל צריך כח בשביל לכתוב את כולם
לאט לאט.

דף מקסים!

[חן_נושי*]

בכל זאת...

"כשאתה תגדל ותתחתן, ואתה תרצה לתת לאהובה שלך שמלת חופה, אתה יכול ללכת לחנות שמלות ולקנות לה שם שמלה, ואתה יכול לתפור לה את השמלה בידיים שלך ממש, ואתה יכול לנטוע את העץ תות ולגדל עליו את התולעי משי ובעצמך לטוות את החוטים ובעצמך לארוג את הבד ובעצמך לצבוע ובעצמך לגזור ובעצמך לתפור.
זאת אומרת שאתה מחליט מאיפה כל דבר מתחיל, אתה מבין את זה זיידה?"

"כימים אחדים"/מאיר שלו

[אל_דנטה*]

"לעולם אין אדם מתעלה לשיאים גבוהים יותר אלא בשעה שאינו יודע לאן דרכו ממשיכה להוליכו"

מתוך מסות על חינוך לתרבות של פ. ניטשה שמצטט את אוליוור קרומוול

[שבע_יהלום*]

אהוב אותי אהוב אותם אהוב זאת ואל תשכח לאהוב את עצמך
(מתוך "מר אל כאן אנה", פין)

[נומושי*]

איזה יופי של דף

[אל_דנטה*]

"education is the process of teaching us what we cannot do"
will wright
הקונטקסט של המשפט המעולה הזה הוא סיפור של פרופסור אחד שהלך לגן ילדים ושאל 'מי יודע לרקוד?ֿ' וכולם הצביעו. 'מי יודע לשיר?' כולם הצביעו. 'מי יודע לצייר?' כולם הצביעו. הלך הפרופסור לקולג' ושאל את שלושת השאלות ואף אחד לא הצביע.
משם הוא הגיע למסקנה של הציטוט

[ש_חף*]

מי שלא יכול ללמד עושה, ומי שלא יכול לעשות מלמד. לא זוכרת מאיפה זה

החיים הם מה שקורה בזמן שעושים תוכניות אחרות. ג'ון לנון

[שרון_ברקת*]

"לא פשוט לאדם להכיר במצבו. איש אינו יכול, למשל, להישיר מבט אל פניו. לכן אין לנו ברירה אלא להתבונן בהשתקפותנו במראה. על סמך הניסיון אנו מאמינים שבבואה זו מהימנה - אבל אין זו אלא אמונה בלבד."
מתוך קורות הציפור המכנית מאת הרוקי מורקמי

[עודד_המחפש*]

משהו שקיבלתי במייל:

אינדיאני זקן ישב עם נכדו וסיפר לו שבתוך כל אדם שוכנים שני זאבים וביניהם מתנהלת מלחמה מתמשכת, שאינה נפסקת לעולם .
הזאב האחד הוא זאב הרוע, הכעס, הכאב, התסכול, הקנאה וצרות העין, העצב, העלבון, חוסר ההערכה העצמית...
הזאב השני הוא זאב האהבה, הקבלה, החמלה, החיוך, האושר, התקווה, התמיכה, הצחוק, החיבה....
שאל הנכד: ואיזה זאב מנצח במלחמה, סבא?
ענה הסב: זה שאתה מאכיל אותו

[כוח_האמונה*]

יו איזה דף מ ע ו ל ה!

העצב הוא פקק שמונע מהשמחה להתפרץ... שמעתי איפהשהו לא יודעת מה המקור.


האושר הוא דרך לא גורל. תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף
תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך
ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך!

(גם פה אין לי מושג למי מגיע הקרדיט)


ועוד משהו (גם מאותו מקור שאינו ידוע לי)

במשך הרבה זמן היה נדמה לי שהחיים האמיתיים היו אמורים להתחיל עוד מעט. אבל תמיד היה מחשול אחד- בעיה שעליי להתמודד אתה, משהו לא פתור, חוב שצריך לשלם ורק אז החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמחשולים האלה הם, הם החיים שלי.
הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר. האושר הוא הדרך לאושר. יהיה טוב אם תשמור ותנצור כל רגע טוב שקורה לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששוה לך לבלות אתו את זמנך- כי הזמן לא מחכה לאף אחד.
לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שתתגרש, עד שהילדים יעזבו את הבית, עד יום שישי בערב או יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או עד האביב או עד שתמות, כדי להחליט שאין לך זמן טוב יותר להיות מאושר מאשר ממש ממש עכשיו.

[יוליקו*]

דף מומלץ

[פלוני_אלמונית*]

בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית ספר
(דורי בן זאב מצוטט את ג׳ורג׳ ברנרד שאו)
שבע יהלום ציטטה ב ככר השוק.

[פלוני_אלמונית*]

נתקלתי במקרה:

אמר רבי ישראל מסלנט: כשילד לוקח חתיכת קרש, משיט על המים ואומר: הנה אוניה.. אז מי שלוקח לו את זה - הוא כמו מי שמטביע אוניית סוחר לבעליה המבוגר.

(מי מכיר את השיר 'האנייה' של ילן שטקליס?)

<{{}}במעבה הפרדסים{{}}>

[יולי_קו]

אני מכירה שיר של אבנר פרץ בשם ׳אניה׳ מתוך הספר ׳יש לי נמש׳

[יולי_קו]

בהודעה למעלה יש לקרוא עמודה עמודה.

[פלוני_אלמונית*]

יפהפה!
וגם אני מצאתי את מילות השיר של שטקליס:

אמא אמרה:
דני שלי ילד רע,
אמא אמרה.
דני היכה את הדוד.
וקולה היה עצב
ואני בכיתי מאד,
כי אינני אוהב
כשקולה כל כך עצב.
ואינני ילד רע...

אוניה בניתי לי על הגזוזטרה.
והיתה האוניה יפה כל כך!
כי שולחן שבור מן המטבח
וגם מחצלת היו לי שם!
והמחצלת היתה הים.

והיה ימי גדול-גדול
והיה ימי כחול-כחול,
עם גלים ירקרקים.
שטה שטה סירתי,
שטה שטה יפתי
אל מרחקים...

אך לפתע קם הרוח -
רוח סערה.
בשוטו הצליף במים -
בשוטו הרע,
והמים קמו,
וגלים נהמו -
קמו כהרים
מים אפורים!

והרוח העז מתחצף, מתחצף -
והליל שחור, והליל עצב -
והנה - האויב
מת-ק-רב!

אז כולם נבהלו מאד.
ונשים ותינוקות
החלו לבכות.
אך אני גערתי בהם:
אי לכם, אי לכם!
בל תיפול רוחכם!
כי אני איתכם!
ואני הגיבור,
ואין בי מגור.
ואני רב חובל -
אל חוף ארץ ישראל
אוביל אתכם לבטח!

ופתאום באו רגלים
נכנסו אל תוך המים,
ועל הרגלים - דוד.
אז כעסתי מאד!
וקראתי: הו-הוי! הו-הוי!
וקראתי בקול,
בקול גדול:
א-הו-הוי! א-הו-הוי!

כי כך קוראים מלחים בים -
עת סכנה,
וכל אחד ישמע בקולם
עת סכנה.
וכל אחד הצידה סר,
ורק לאוניות מותר
לרדת לים...

ופה אצלי,
פה, בים שלי,
לא שמעו בקולי,
ועברו הרגלים
בתוך המים -
והרבצתי להן אחת ושתים,
כי אני רב חובל, והייתי מוכרח...

אך אמא אמרה אל הדוד: תסלח!
דני שלי ילד רע,
אמא אמרה...
ולא ידעה כי אינני דני,
כי אם רב חובל אני!
וכי אסור לדרוך במים
ברגלים,
עת סערה -

ואינני ילד רע...

<{{}}במעבה הפרדסים{{}}>

[קרן_שמש_צהובה*]

וואו,
מיוחד ממש.

ועוד ציטוט יקר:

• אדם המציא כלוב

לפני שהמציא כנפיים*

[במעבה_הפרדסים*]

ההבנה האינטואיטיבית היא תשורה מקודשת וההבנה הרציונלית הנה משרת נאמן. יצרנו חברה המכבדת את המשרת אבל שכחה את המתת.{{}}
מיוחס לאלברט איינשטיין.

[קור_את*]

_{ראו גם:
קטעים יפים
משפטים לתליה על המקרר}