אני חושב שלא היה צריך לקרוא לו : "עקרון הרצף : לגדל ילדים מאושרים" אלא לגדל אנשים מאושרים. כל ילד הוא איש בתהליך גדילה.
אז איך הספר השפיע על חייכם ? על תפיסת העולם, האדם, החיים ? ולא רק על שיטות לגידול ילדים.
אני הפכתי לאדם אחר. בהתחלה הייתי שומע שיר אהבה ברדיו ואומר "הוא מתגעגע לאמא שלו" או משהו כזה
. הספר פתח לי את העיניים.אני תופס היום את הניסיון לחיות עפ"י השכל כדבר שגוי, שהביא את האנושות לפי התהום. אין לי ידע רב בפילוסופיה, ואני יודע היום שהיא שגויה, שכל אותם פילוסופים שניסו "לחשוב" איך לחיות, טעו. השכל לא אמור לעשות את זה - הוא חורג מסמכותו.תמיד חיפשתי אחר אותה "אמת", אחר המשהו הזה שחסר פה, איזה מרכיב שחסר, שנעלם - אני מאמין שתמו חיפושיי.
הספר הקצין לי את הדעה הפוליטית שלי לכיוון אנארכיה, ואני אתחיל לקרוא כתבים אנארכיסטיים (אם יש למישהו המלצה...). אין לי צורך במדינה, אלא בשבט או ברשת של שבטים שאולי שונים מאוד בתרבותם אבל זהים בבסיס של החיים, שלא מתעלמים מטבעם - מהאבולוציה - ולא מנסים לכפות עליו מושגים שכלתניים: האדם כאגואיסט אינדבידואלי, למשל.
לא עולה לי כרגע בראש עוד, אם יעלה לי עוד אני אשפוך.