גידול תאומים

אנונימי

ראו גם: מדור תינוקות ופעוטות.

דיון שהחל בדף עקרון הרצף בחברה מודרנית:

כשאני קוראת את הדרך של עיקרון הרצף אני מבינה שכאן ישנו פיספוס לא קטן הרי מדובר בילד אחד
מה קורה כשיש תאומים או יותר?
איך עיקרון הרצף משתלב שם?
מישהו חשב על זה פעם?

כשחיים כחלק משבט (משפחה מורחבת), האמא לא נשארת לגדל את הילדים לבדה אלא מקבלת עזרה מבני ובנות משפחתה. לידלוף כותבת במפורש שחלק גדול מהטיפול בתינוקות ופעוטות נעשה ע"י ילדים. ככה שזה לא כמו אצלנו שהאמא נאלצת לשאת עליה תינוק (או שניים) 24 שעות ביממה, אלא הנשיאה מתחלקת בין אנשים וילדים רבים.

יחד עם זה, יש תרבויות שבהן לא מגדלים תאומים: הורגים אחד מהם או את שניהם, ולפעמים גם האם נדרשת ללכת מהשבט לתקופת הטהרות (כמובן שלכל העסק יש הצדקות תרבותיות והוא מלווה בטקסים).

יונת מה שכתבת זה פשוט מזעזע- אני לא אומרת שלא קיים אני מציינת שזה מזעזע ולא לכאן חתרתי ששאלתי את שאלתי
אני קראתי רבות מחקרים אנטרופולוגיים.
וישנם דברים בחלק מהמחקרים שכדאי לנו לאמץ.
והרבה בעיקרון האיחוד החברתי שקיים בחלק מהתרבויות- מה שכבר לא קיים אצלנו.
מה שאת ציינת לא ריאלי לגמרי בחברה שלנו- לפחות לא אצלי.
אני רוצה לדעת מה כן אפשרי לא מה לא.
תודה בכל אופן

מה שמזעזע בתרבות אחת לא מזעזע באחרת. בספר "Our Babies, Ourselves" Amazon:0385483627 מסופר על אנתרופולוגית שחיה בקרב אנשים שקטים וסובלניים, שקיבלו בהבנה את כל שגיונותיה המערביים בלי להעיר לה אפילו על הדברים השערוריתיים ביותר שעשתה (לדעתם). אבל כשהיא הביאה עריסה לבתה התינוקת, הם הזדעזעו כל כך עד ששלחו אליה משלחת של נכבדות הכפר שהבהירו לה באופן חד משמעי שאסור לה להניח את התינוקת במתקן הזה - היא חייבת לישון איתה.

בשבילנו להרוג תינוק זה מזעזע. אני משערת שבתרבויות שזה נהוג עושים את זה כי ממילא אין אפשרות לקיים את שני התינוקות בחיים כך שבכל מקרה אחד מהם ימות, אם לא שניהם. בשביל חלקנו, גם להרוג עובר זה מזעזע וראוי להיות מחוץ לחוק. ובשביל אחרים, לתת לתינוק לישון לבד זה משהו שלא יעשה. כל אחד והזעזועים שלו.

יונת
תאמיני לי שאני יודעת את זה גם הפירוש לחיים של חברה אחת שונה לגמרי מאחרת אבל לא לזה חתרתי כמו שהבנת.
כשלוקחים סוג מסוים של חינוך, דרך מסוימת מעולם השיבטי אלינו צריך גם לקחת פרמטרים אחרים שלאו דווקא נכונים אצלנו וכן נכונים אצלם.
כשאנחנו מדברים על עיקרון הרצף, מדובר בילד אחד בכל פעם- מה קורה שבתרבות שלנו יש יותר- איך פותרים את הבעיה?
איך לוקחים פרמטרים אחרים שכן קיימים אצלנו משתמשים בהם ובכל זאת לא פוגעים ברצף?
אני חושבת שכל דרך שאותה אנחנו בחרנו לקחת אסור לנו לקחת אותה כחוק ברזל כי מה שנכון לי להיום לאו דוקא יהיה נכון למחר.
ומעבר לכך ישנם שיקולים אחרים שצריך לקחת בחשבון במידה ומחליטים על דרך.
הכי חשוב לדעתי הוא לא מה הדרך שבחרנו לעצמנו אלא האם טוב לנו איתה.

אלה - את שואלת איך מיישמים את עקרון הרצף בחברה המודרנית עם תאומים?
ברור לך שלא זורקים אחד, נכון (-;
יש אמהות לתאומים שכן מצליחות לשאת שניים ולהיות יעילות כך.
יש כאלה שלא.
היות ועקרון הרצף זה ענין של גישה, ענין של חינוך, ולא רק "מנשא-הנקה-מיטה משפחתית", יש מספיק מה ליישם, גם אם רוב הזמן, אחד הילדים לא נישא ע"י האמא.
ולהפך - בתאומים, בגלל שהם שניים, או היכולת להגן עליהם כל הזמן מפני עצמם (במקומם) מובנית. גם אם רוצים, אי אפשר לרדוף אחרי שניהם כל הזמן עם "תזהר שלא תפול ותקבל מכה....". בגיל שנה, כבר יש אפקט של "ילדי השבט" שעוסקים בעיניהם וניגשים לאמא כשצריך.

ד"א - את שואלת מסקרנות, או כי את רוצה וחושבת שלא יכולה?
(וגם - שלום לך! נעים להפגש גם פה)

אני אגיד לך את האמת- כשילדתי את נעה הגדולה- לא קראתי את הספר והלכתי לפי האינטואיציות שלי.
והיא היתה לי המון על הידיים- לא רק עליהם, אבל כן הרבה מאד עליהם- ונשארתי איתה בבית יותר משנה.
כשנדב ונעמה נולדו הכל השתנה- ואני באופן אישי עם בעיות גב לא קטנות- יכולתי להרים רק אחד בכל פעם וגם לא תמיד.
אני הייתי איתם לבד- (בעלי עובד שעות מרובות) והגדולה שלי שהייתה רק בת שלוש מאד לא נתנה לי לזרום איתם הרבה ומשכה המון תשומת לב- שזה טבעי ביותר.
אז ככה שהם היו קטנטנים הם לא היו הרבה על הידיים שלי אני מודה.
אבל בלילה הם התחלקו כל פעם מי ישן איתי.
והיום שלושתם ישנים איתנו במיטה- אבל לא בגלל שהספר חשב כך אלא בגלל שאנחנו מרגישים כך.
(הגדולה בת חמש וחצי והתאומים בני שנתיים וחצי).
אני מתעניינת באמת מתוך נסיון שלכם- למי שיש כזה, איך הדינמיקה בבית ואיך זורמים עם הילד כשיש את כל המיחשולים שבחיי אחים?
את האמת אני גם מגלה שאני הרבה פחות מעירה לתאומים מאשר שהערתי לנעה על מה אסור- ונכון שנדב שלי שובב גדול ונחבט כל יום מחדש אבל אני רואה שגם בגלל שאין לי אפשרות לשמור על שלושתם כל הזמן וגם בגלל שאני היום מאמינה יותר לאינטואיציות שלהם לסכנה, אני הרבה פחות מעירה להם (ותאמיני לי נשארו בי עוד שארים של פולניות

)
אני רוצה לדעת בעצם כשרוצים לזרום עם הילד עד כמה היתה התחשבות באחים שונים ועוד גם בעולם המערבי שבעצם אנחנו מגדלים אותם לבד ללא עזרה נוספת, לפי העקרון כמובן?

אולי תצטרפי ל רשימת הדיוור של עקרון הרצף
את יכולה להגיע לשם דרך הקישור שבראש עמוד זה.
זו קבוצת דיון בדוא"ל. יש שם הורים שמגדלים כך כבר הרבה שנים. יש שם גם הורים לתאומים.
אזהרה: זה ממכר, גוזל המון זמן, אבל מענין.

באתר של מנשאי מאיה הם כותבים- "השתמשו בשניים עבור תאומים"...
זו הכתובת-http://www.maya-wrap-baby-slings-infant-carriers.com/
לא השתמשתי במאיה (עדיין), ואין לי מושג איך אפשר לשאת שניים, אבל שווה הצצה אולי.

אני השתמשתי בשני מנשאי מאיה עבור תאומים קטנים. היה מצוין.

תגידו, מה % התאומים בהריונות רגילים באוכלוסיה? (לא הפריות וטיפולים למיניהם)

זה משתנה לפי מוצא ועוד פרמטרים, והיום אני לא בטוחה שיש סטטיסטיקה נפרדת.
לפי ספר שיש אצלי, בתחילת שנות השמונים (כלומר, לפני טיפולי הפוריות או לפחות בראשיתם) זוג תאומים היה נולד כל 80-90 לידות.
תאומים זהים (שאינם תלוים במוצא, תורשה וטיפולים) - יש בערך 4 באלף לידות.

בתור ניחוש, בשכבות סוציואקונומיות גבוהות יותר יש יותר תאומים.

למה? מה הקשר? לא מדברת על טיפולים וכו'...

א, כי יש להם יותר משאבים גופניים ליצור מראש הריון כזה. ו-ב, כי יש להם יותר משאבים לשמור על הריון כזה. ו-ג, כי ככה זה אצל חיות אחרות.

אבל איך עובר מתפתח (או שניים) יכולים לדעת דבר שכזה? מעבר לקטע האנרגטי, נשמות וכאלה? שלא פה המקום לדון בזה?
מעניין לגבי חיות אחרות...
מאיפה המידע? יש לך לינקים? או ספרים בנושא?
אני מבינה את הרציונל, אבל את זה אנחנו יכולים לומר בהסתכלות מבחוץ, לאחר מעשה. נראה לי.

אני לא חושבת שזה עניין של "עובר יודע", אלא של הסביבה שבה הוא מתפתח.

אנחנו יודעים שבמצב קיצוני של תת-תזונה אין ביוץ בכלל. סביר בעיני שזה לא שחור-לבן, אלא שככל שהתזונה עשירה יותר (או אולי סתם רבה יותר) יש יותר ביוץ, שזה אומר גם יותר מקרים של ביוץ כפול.
אחרי הביוץ, עובר שלא מצליח לקבל מספיק מזון מהשליה יפסיק להתפתח ואולי יספג חזרה בגוף. אם יש יותר משאבי גוף, יש יותר סיכוי ששני העוברים ישרדו.
באופן כללי יש בהריון תאומים יותר סיכונים. לאמא שהיא פועלת קשת-יום יש פחות סיכוי להחזיק את ההריון מאשר לאמא שיכולה להרשות לעצמה יותר מנוחה, יותר תמיכה, וטיפול רפואי טוב יותר.

לגבי חיות אחרות, יש מידע בהרבה ספרים. אחד מרתק במיוחד (אבל כבד, תרתי) נקרא Mother Nature.

עוד גורם-מעודד-תאומים הוא התרגשות של התחלה/ציפיה: בספר של ד"ר בר וטלי רוזין מצוין שיש יותר תאומים בהריונות שהם מיד אחרי הנישואין, או אחרי פרידות ארוכות (ימאי, חייל...).

מעניין...

שליחה על ידי דגנית* » 18 מרץ 2004, 12:23

מבקשת את עזרת ההורים המנוסים בתאומים: חברתי ילדה תאומים, בן ובת, ואני רוצה לקנות לה מתנה שימושית ולא סתם משהו כדי לצאת ידי חובה. מה ישמח מאד את האמא והילדים? התקציב שלי בערך 200 ש"ח, אפילו קצת פחות. בבקשה אל תגידו מנשאים, כי היא לא בקטע. תודה!!!

בגדים (לא זהים ולא סט! ועדיף כאלו ששניהם יכולים ללבוש, אבל זה תלוי גם בהורים)
חיתולים
אוכל ביתי / עזרה
אם חשוב לך משהו יותר יחודי, תגידי (אבל אלו הדברים הכי מועילים).

אוכל מבושל מוכן שאפשר להכניס למקפיא. (את יכולה לקנות או להכין לבד!): עוף, קציצות, פשטידות, מחולק למנות שהיא תוכל להפשיר בנוחות כל יום לארוחת צהריים.
אם היא רק ילדה, אני מציעה שתבררי אם יש לה אוכל מאמהות וחברות, ותביאי את המתנה שלך עוד שבוע או שבועיים, כשהפריזר שלה יתרוקן.
האם זו לידה ראשונה, או שיש עוד ילדים בבית?
<רחלי מאחלת לאחרות מה שהיא היתה רוצה לקבל>

שליחה על ידי דגנית* » 29 מרץ 2004, 15:55

תודה על העצות המועילות, אבל אנחנו גרים ביישוב, כך שיש לה כבר אוכל ביתי בכמויות שיכולות להאכיל את התאומים עד זקנה ושיבה... אשמח לעוד רעיונות!! (כבר מתחיל להיות לא נעים...)

כובעים עם שוליים לקיץ?

אוכל ביתי זה לה, לא לתאומים...
שעת יעוץ הנקה? (זה קצת יותר יקר, אבל אולי אפשר עם עוד מישהו) קורס עיסוי תינוקות?
משהו מ-כאן ?

לכבס להם, לשטוף כלים, ערסל/טרמפולינה/פוף (מילגה מוכרים פופים מטריקו, עם ציפית שאפשר להוריד ולכבס בקלות) - כל אלה מקומות להניח תינוק ישן באופן שלא יגרום לו להתעורר.

אגב, גם עיר היא ישוב.
> קטנונית <

שליחה על ידי דגנית* » 30 מרץ 2004, 15:14

הצילו!!! מה יהיה!!! באמת תודה על העצות המועילות, שוב, אבל ייעוץ הנקה לא יעזור- היא לא מניקה, קורס עיסוי- היא ממש לא בקטע, עבודות בית למיניהן- כבר ציינתי שאנחנו גרות ביישוב, כך שכל העולם כבר כיבס להם/גיהץ להם/קיפל והניח בארונות. הלפ!!

שליחה על ידי דגנית* » 30 מרץ 2004, 15:14

באמת סליחה על הניקוץ... ותודה כבר אמרתי?...

אולי תשאלי אותה? תגידי לה שאת נורא מתלבטת, שאת לא רוצה להביא משהו שהיא לא צריכה, והאם יש משהו שהיא רוצה. אפשרות אחרת היא לקנות במקום כמו שילב עם מגוון מוצרים שהיא יכולה להחליף ושבטוח יש שם משהו שהיא זקוקה לו.

כאמא לתאומים שהם כבר בני ארבע אני ממליצה בחום להתארגן עם עוד אנשים ולקנות את ה עגלה, הלא היא הbabyjogger הידוע שלא מוכרים בארץ, פה מוכרים את החיקוי הלא מוצלח. מדובר בעגלת שלושת גלגלים שהם כמו גלגלי אופניים. אין מושב קשיח זה יותר כמו ערסל שמולבש על מסגרת אלומיניום קלה...היא פשוט מדהימה,קלה לניוד ויש לה אחריות לחיים על המסגרת. להסתכל ב- www.babyjogger.com , היא אמנם עולה כמעט $500 אבל אם מתחשבים בזה שעד גיל ארבע אפשר להשתמש בה אז שווה גם שווה. אני בימים אלו שוקלת למכור את שלי ב- $350 , אם כי כרגע היא מושאלת לאביה שבנה שבר את עצם השוק באחד המפגשים.
את מוזמנת להתקשר אליי ל 03-6292935 או לדף הבית שלי.

שליחה על ידי דגנית* » 31 מרץ 2004, 14:39

תודה. נראה לי שזה באמת מה שאעשה (למרות ששילב ממש רחוק אבל זו כבר בעיה שלי...)
יעל- רעיון מעולה-פלוס אבל יש להם כבר עגלה.
אולי באמת הכי טוב לתת להם משהו שיוכלו להחליף, למרות שקצת חבל.
ושוב תודה לכל העוזרות!! (-:

שלום, בעיתון לאישה מצורף גליון 100 עצות נהדרות. בגיליון של חודש מאי אם אני לא טועה היה כתוב שאפשר לקבל הנחות מחברות כמו מטרנה, טיטולים וכו' כאשר יש תאומים ומציגים תעודת לידה. בקיצור, אבד לי הגיליון ובו כל הפרטים ומספרי הטלפון של החברות - אני חושבת שהוא נמצא בדף האחרון של הגיליון.
האם יש לכם את הגיליון ובו כל הפרטים. אני מודה מראש לכל העונה לי. אמא לתאומים.

שליחה על ידי יעל* » 23 יוני 2004, 19:13

האם יש לכם את הגיליון ובו כל הפרטים. אני מודה מראש לכל העונה לי.
עצה רצינית לגמרי - ללכת לכמה מספרות באזור ולראות שם. במקומות האלה תמיד מוצאים
גליונות של "לאשה".

לכו לסופר, והעתיקו את מספרי -1-800 מכל האריזות הרלבנטיות.

תבדקו על האריזות, ותתקשרו, לאו דווקא לפי הרשימה, אלא לפי מה שאתם צריכים.
בזמננו לפחות, חברות הטיטולים לא נתנו שום הנחה או מבצע, אבל אולי יש חידוש.
מטרנה ורמדיה (אז) נתנו חבילות "שוות" - כשלפחות אצל רמדיה זה כלל גם מעבר לתמ"ל דברים שימושיים, רמדיה מאז הרחיבו את קו המוצרים, אז אולי החבילה שוות ערך גם למי שלא משתמש.
אפשר להתקשר גם לחברות אחרות שאתם צריכים ולשאול אם יש מבצעים למשפחות תאומים. לא תפסידו מלשאול.

אני מנצלת את הדף להעלות משהו שקשור לדף המכות , אבל בכל זאת הוא עניין תאומי (לא יודעת, אין לי עוד ילדים...). מכות. מכות מכות מכות. הילד , שנתיים ושמונה,מוציא את העצבים על אחותו. כשמשעמם לו (ואת זה אני מנסה לזהות לפני הפיצוץ), כשהוא מתוסכל כי התפרק לו המגדל, מכל סיבה שלא תהיה. משיכות שיער, דחיפות וכד'. ואחותו, שתהיה בריאה, בכי זה הקטע שלה מאז ומעולם והיא ישר בצווחות ובד"כ לא נרגעת עד שאני מתייחסת אליה. בנוסף יש גם הצקות קטנות, שמקורן לא ידוע, אולי סתם בדיקת הגבולות ביני לבין אחותי, לחטוף לה משחקים , בעיקר את אלה הפרטיים שלה(וזה יכול להיות מלווה בצחוק שלו, אבל צווחות שלה), לשבת לה על הספה שלה (לכל אחד יש) וכד'.
ברור לי שחלק ניכר מהענין פה זה חוסר היכולת שלי לסבול יללות וצווחות לאורך זמן. חצי דקה? מילא. אבל מעבר לזה אני מתחילה להתעצבן בעצמי. ואז יוצא שהבן שלי הופך להיות הילד הרע והיא הופכת להיות המסכנה ואני לא אוהבת את זה. מצד שני לא יכולה לסבול את המכותצ והצעקות ו...
מה עושים?

רותם, אני עם הדף פתוח כל היום, ואין לי איזו הברקה...
תיארתי קצת מהתלאות שלנו בדפים שעוסקים באחים ובמכות בין ילדים (אכן, לפני שנה פחות או יותר...).

רק הערה אחת -
נסי למצוא מצבים בהם היא החזקה, אני בטוחה שישנם. זה יעזור לך לקבל את חוסר האיזון לכאורה שאת מתארת.

רותם- אצלנו דומה. הילד חזק יותר, ולעיתים מכה או צובט או נושך. הוא עושה זאת מטעמים אחרים אבל זה בכ"ז כואב. הילדה, ממש כמו שלך, מגיבה ביללות ובצרחות מוגזמות לדעתי. אני נוקטת בשיטות שמרניות: מסבירה שוב ושוב לא להכות לא להציק. מבקשת מהילדה להפסיק לילל. אומרת לה להתרחק ממנו, לא להציק לו. את יכולה לבצע רישום פעולות וזמן: כמה פעמים ביום יש בינהם התקלויות, כמה פעמנים ביום הוא מכה, כמה זמן הם משחקים יחד. ומתי. אני מצאתי שהמכות הן בעיקר בזמן עייפות, דהיינו בצהרים ובערב המאוחר. שאר הזמן הם משחקים יחד.

לאחרונה, ברוח הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו.." ניסיתי להגיד לתאומים בני 3.5 - תוך כדי כך שהם נושכים, צובטים ומושכים בשיער אחד לשני - "אני בטוחה שתמצאו דרך להסתדר ביניכם" וחזרתי לקרוא בעיתון. תוך 20 שניות הם חזרו לשחק יחד ביצירות מבצק. וזה אחרי שבעבר נטיתי מאוד לנסיון להפסיק פיזית את האלימות, להפריד ביניהם (ולפעמים לספוג נשיכה או בעיטה בטעות) ולדבר על כך שאלימות אינה מקובלת בבית (מה לעשות, המציאות חזקה מכל אידאולוגיה). וכמובן שתמיד אחד מהם נראה מבחוץ יותר חלש - זו טעות אופטית.

גם אני מנסה - אבל לנסות זה לא ממש עוזר בנתיים - להגיד להם "אני בטוחה שתסדרו". ואז הוא ממשיך לדחוף אותה (מומחה בתפיסת החולצה ומשיכתה עם אחותו עד הטלתה לריצפה, רצוי עם הראש) והיא ממשיכה לצרוח. כל יום אני אוספת קווצות שיער שחורות שלה שבאות ממש בגושים (ולא אין לה נשירה).
את צודקת גילה, יש נקודות בהן היא "חזקה" יותר ביחסים ביניהם, אבל היא גם לא פונה כמעט לשימוש בכח. יש לה את הדרכים שלה (נחמדות אין קץ ולחילופין בכי אין קץ). אחיה אולי פחות בוכה אבל יותר מקטר בקול ומוציא עצבים בכח. זה מצחיק לפעמים כי הוא מאד מודע לרגשות שלו. הוא מודיע לי לפעמים:אני כועס אני רוצה לזרוק דברים. אבל כשהוא לא מיידע אותי...

מאד מודע לרגשות שלו. הוא מודיע לי לפעמים:אני כועס אני רוצה לזרוק דברים. אבל כשהוא לא מיידע אותי
אולי לנסות להבין למה הוא לא הספיק לידע אותך. לעזור לו להיות מודע לכך שקשה לו להתאפק. למשל "כעסת מאוד, פתאום".

לגבי גם אני מנסה - אבל לנסות זה לא ממש עוזר בנתיים - להגיד להם "אני בטוחה שתסדרו"_ קראי את הדיון הנוכחי במירכוז הילד (אולי זה לא שם דף מדויק). יש שם דיון עם אמא ל 5 בו היא מספרת איך בתה התרצתה אחרי שהיא החליטה לעשות מה שהיא (הבת) רצתה. יש שם הסכמה שאם את לא בטוחה שהם יסתדרו, אכן _לא ממש יעזור להגיד להם "אני בטוחה שתסדרו". שכנעי את עצמך, והם כבר יאמינו לך (-:

גידול ארנבונים
גידול ברווזים
גידול חתולים באופן טבעי
גידול כלבים
גידול עופות מים
גידול עיזים
גידול שליו
בעלי חיים באופן טבעי
גידול תאומים
גידול תוכים
גידול תרנגולות

עברתי על רשימת הדפים באתר, ושימו לב לסוג מיוחד של בעל-חיים בדפי ה"גידול" השונים (היחיד שיש לי בבית).

נחמד מאד

הם "גדלים" לבד...
אולי לקרוא לדף לחיות עם תאומים ?

לפעמים הם באמת מזכירים עדר סוסים... או להקת טווסים (-:

שלום ,
אני אמא צעירה לתאומים זהים בנים הם נולדו פגים.היום הם בני שנה ו-9 חודשים,
התפתחות שלהם היא משהו כמו שנה וחודשיים אולי קצת פחות.
מה שקורה שהם מתחילים לריב על כל דבר אפילו מי יחזיק איזו רגל של אמא או את שניהם.
אני יודעת שכך גם קורה אצל אחים אבל בכל מקרה רציתי לשאול אם מישהו יכול להמליץ לי אך לטפל/להגיב למצבים כאלו ?
אני לא רוצה לצור בינהם תחרות .
תודה

פתרונות "טריביאליים" - תורות או חלוקת גזרות (למשל - אתה רגל אחת, ואתה את השניה).
תרגלי אתם את זה בכל הזדמנות - בלי מריבה. למשל במשחקי "לונה-פארק" - הנפות, גלגולים וכדו' - שחקי אתם בתורות, ואימרי מה את עושה, כדי שיכירו את המושג. כשאת מאכילה בכפית - כפית לאחד, כפית לשני וחוזר חלילה.
מצד שני - לפעמים אפשר לעשות משהו עם אחד ולא עם השני. להחליף חיתול מקקי לאחד מהם, ולא לחתל את השני. להחליף חולצה שהתלכלכה רק לאחד (עם החולצה המלוכלכת יותר).

כשאני מנסה להזכר - עשיתי את כל זה, לא מתוך כוונה ללמד אותם משהו, אלא כי ככה החיים. ונדמה לי שזה עזר להם "לתרגל" גם תורות, גם חלוקה, גם "לפעמים רק אחד".

ועוד - מריבות, חוסר סבלנות, עלית טונים בלתי סבירה - ברוב המקרים היו על רקע של רעב או עייפות. אם יש מריבה קבועה בסיטואציה קבועה, נסי להכניס שם לסדר יום אוכל - או ארוחה קלה או הקדמה של הארוחה הבאה.

שליחה על ידי לימור* » 26 מאי 2005, 21:32

מישהו יודע כיצד ניתן להשתמש במנשא על מנת לשאת תאומים ?

אני.
נסי להזכיר לי להעתיק הנה דברים שכתבתי על זה לא מזמן.

שליחה על ידי לימור* » 30 מאי 2005, 23:23

גילה שלום, אני מאוד מאוד אודה לך אם תוכלי להסביר כיצד ניתן לשאת תאומים בו זמנית באמצעות מנשא....תודה

אני מעתיקה הנה מדואל שכתבתי:

עם התאומים, בזמנו, השתמשנו במנשא קשיח (גדול, של טיולים) יחד עם מאיה-וראפ (מכירה? זה מנשא צד. הייתרון שלו: לא מרופד, לכן נוח לשים
מעליו תרמיל/מנשא). לפני כן נשאנו אותם בשני מנשאי צד (אחד על כל כתף), שדי איזנו זה את זה...
מאז, התנסיתי בנשיאה על הגב (את הקטנה שלנו) במנשאי בד: קובבה, ומאיה-וראפ.
נראה לי שלשניהם ניתן להוסיף מנשא צד נוסף, בשביל תאום נוסף מלפנים.

הייתי מארגנת זאת כך (תיאורטי, לא ניסיתי, פרט ל - כאמור - מנשא גב קשיח):
1 - שמה עלי את המנשא שאמור להיות קדמי (הנסיון ילמד אותך כמה הדוק, ואיפה למקם את הטבעות)
2 - שמה את המנשא שמיועד לגב, ובתוכו התינוק - כשהחלק שנמצא על הגב שלי של המנשא שמיועד לתינוק הקדמי (יצא מבלבל...), פרוש היטב על הגב שלי, וממוקם בין הגב שלי לתינוק האחורי. בפרט, אם משתמשים בקובבה או בקוריאני, הרצועות הקדמיות שלו צריכות להסגר מלפנים "מתחת" למנשא הקדמי, כלומר בין המנשא ובין החזה שלי.
3 - מכניסה את התינוק הקדמי.

נראהלי שכדאי שתנסי, ותשאלי שאלות ספציפיות.

תודה רבה....אני אנסה....

מה היו המלצותיכם לאשה שהרה עם תאומים?במה להעזר? מה לקרוא?לאן לפנות? ההתנהלות היומיומית עם תאומים נראית לה מאתגרת
<לא אני, תודה...>

יש ספר שנקרא שנינו יחד וכל אחד לחוד, אם אני לא טועה, שמדבר על גידול תאומים עד גיל חמש, עם די הרבה התייחסות להתחלה. כמובן, יש שם דברים שנראים מתאימים ודברים שנראים ממש לא (אבל זה בכל ספר). בכל מקרה יש שם דברים שאותי בזמנו הרגיעו, לפחות לגבי תחושות שהרגשתי כלפי התינוקות. כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה, לגבי הנקת תאומים ולדבר עם אמהות שהניקו שניים (לא חסרות פה כאלה), ולהשיג עזרה להתחלה... אגב, בדף על הספר החדש על גידול תינוקות מבית באופן יש מאמר על תאומים, תוכלי לתת לחברתך לקרוא.
אם היא רוצה לדבר עם אמא לתאומים בני חמש וחצי כדי לראות שזה אפשרי את יכולה להפנות אותה אלי..

להכיר ולדבר עם אמהות נוספות לתאומים.
עוזר מאוד.
בעיקר בהתמודדויות לא קלות ומאתגרות - הנקה, שינה, נשיאה ועוד.
באופן אישי - אשמח גם לעמוד לרשותה (תאומים בני שנה ושמונה)

כתבתי בני כמה הם ופתאום אני לא מאמינה שהם כל כך גדולים כבר.
אז גם תגידי לה שהזמן טס.
חג שמח.

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... [po]תאומים באופן טבעי[/po]

וכמובן , באופן אישי - אשמח גם לעמוד לרשותה (תאומים בני שש, אני זוכרת מעט מהמהומה)

קצת לגבי הנקה...אני אמא לתאומים בני כמעט חמישה חודשים. מראש ידעתי שיהיה לי מאד חשוב להניק. הקשר שלי עם כל אחד מהם, "חלב מחלבי", הבריאות - המשמנים האלו שתופחים תודות לטבע, לדעת שהצלחתי, ומעבר לזה איך אוכל לעשות איפה ואיפה בין שני ילדי ולהאכיל חד מהציצ ושני מבקבוק? ואם כן - מי יאכל מתי את מה?, ועוד הרבה סיבות שרק עכשיו אני מסוגלת להעלותן אל המודע ממרומי יכולת ההסתכלות לאחור לאחר פרק הזמן שחלף. ענבר ינק מהשניה הראשונה ולרותם בקושי היה כח לפתוח את הפה הקטן והמתוק שלה..וזה לאחר שילדתי עם רעלת הריון, כך שטכנית לא יכולתי להניק ביומיים הראשונים. מכיוון שרותם עדיין לא הצליחה לינוק וגם לשאוב חלב די צרכה במשך כמעט חודשיים וחצי, התיעצתי עם יועצות הנקה, אימנתי אותה על הציצי כל יום רק לשם התרגול ובינתיים שאבתי כל שלוש שעות כדי להמשיך את ייצור החלב עבור שניים. במקביל הסתיעתי גם פה ושם בתחליפים (זה לא נושך).
לאחר חודשיים וחצי הגברת למדה את הטכניקה, צברה מספיק כח והחלה לינוק מלא לחלוטין. זהו. כך זה מאז ועד היום.
רוצה לאמר - צריך הרבה כח רצון ושיתוף פעולה, אבל - לא יקרה כלום גם אם לא. תאומים בתור ילדים ראשונים זקוקים לכל כך הרבה דברי חוץ מאוכל. ואפשר "לפצות" עם כ ך הרבה אהבה ועשייה בכל תחום אחר שהוא. אני מניחה שרגעי משבר הם נחלתה של כל אמא מתחילה ועוד לתאומים, אז כדאי לנסות להשאר שפויים ולבעל תומך אין תחליפים, אז לזכור לקבל ולתת הרבה גם משם.

תודה רבה! אני אמסור לה

יש דרך לשאת תאומים ביחד במנשא בד, בצורה בטוחה?
אשמח לשמוע. את הגדול נשאתי במנשא עד גיל מאוחר וחבל לי לוותר על זה הפעם.
תודה

הכי טוב - שני מנשאי צד.
אפשר גם מנשא צד + מנשא גב.
קראי פה

המון תודה

האם מישהו יודע היכן ניתן להשיג מתקן עם גלגלים לסלקלים לתאומים. יש בחנויות לבודד אבל אני לא מצליחה למצוא לתאומים. תודה על העזרה.

נסי בלוחות יד שניה יש הרבה פעמים - snap and go משהו כזה. תחפשי תחת עגלות לתאומים.
בהצלחה!

אני שואלת בשם אמא לתאומים בני חמישה חודשים:
נכון להיום אין לתאומים סדר יום. כשזה ישן השני ער וההיפך וככה עד אין סוף. היא היתה מאוד רוצה שעכשו או מתישהו בעתיד הלא מאוד רחוק, כשיתחילו לישון שנת יום אחת או שתיים מסודרות, הם ישנו שניהם בו זמנית . איך עושים דבר כזה? דבר שני באותו נושא, הבכי של אחד מאיר את השני הישן. מה עושים?

בוקר טוב

כשיתחילו לישון שנת יום אחת או שתיים מסודרות,
כלומר - בגיל שנה, אם לא יותר.
שינה אחת ביום זה ענין לגיל - בערך - שנתים.
כתבתי כבר שמתישהו זה קרה מעצמו.
השינה הכי "מובנית" שפגשתי גם אצל התאומים שלי, וגם אצל התינוק הנוכחי היא שינה אחרי ארוחה.
אוכלים, מתלכלכים, נכנסים לאמבטיה (כן כן, בצהריים, ולא בערב. כאלה אנחנו.) ארוכה יחסית (בשלב זחילה זה אפשרי די בקלות לאמא בלי עזרה עם תאומים), ואז הנקה של שניהם יחד (היא יודעת להיניק יחד?), והם נרדמים.
כל מה שנשאר זה לדאוג לעשות פיפי לפני שהם נרדמים, ואז אפשר פשוט לקרוס איתם. תענוג...
עוד משהו שנדמה לי שקורה (אני לא כ"כ זוכרת): ככל שהם גדלים ומודעים לעולם, הם מתיחסים זה לזה. הם משחקים יחד, מזמינים זה את זה להרפתקאות, לומדים זה מזה וכו' וכו' כשזה המצב, סדר היום שלהם נהיה דומה: עושים יחד בו"ז המון דברים, אז גם השינה כבר מסתדרת להם פחותויותר יחד.

לגבי "אחד בוכה מעיר את השני",
זה מבאס לאללה, אבל יש לזה יתרון: כך נמנע מצב שאחד ישן והשני ער, וכתוצאה מזה, הם מתקדמים לישון בו"ז.
מצד שני, אני נורא מבינה את הרצון, שאם אחד ישן, הוא יישן, וככה השהות עם התאום הער פשוטה יותר.
באילו מצבים ישנו הבכי הזה שמעיר?

את יכולה לעודד את האמא ששואלת -
בגיל חצי שנה, ככה בערך, העולם מתחיל להתבהר.
בגיל שנה (זחילה עצמאית רצינית) יש שחרור לא נורמלי כשהתאומים לא זקוקים לנשיאה מחדר לחדר בתוך הבית, ופשוט מצטרפים בעצמם לאמא.
בגיל שנתיים ההורים יכולים לחזור לחיים (כמו, נניח, של יולדת יחידאי אחרי 6 חודשים).

אני בהריון עם תאומים, כשחשבתי על כך שיהיה לי תינוק אחד החלטתי לא להשתמש כמעט בעגלה , אלא רק מנשא, המציאות השתנתה, אך עדיין אני רוצה כמה שפחות עגלה, האם להעז ולא לקנות עגלת תאומים, אלא להסתפק בעגלה אחת, כשאחד על מנשא ושני בעגלה, או לדעת המנוסות, זה לא תמיד מעשי וכדאי שתמיד תהיה האופציה להניח את שתייהם?

הי צילציל,
מזל טוב על אושר כפול @}
גם אני בהריון תאומים ויש לי גם ילדה בת 3 אותה נשאתי עד ממש לא מזמן במנשא.
כמוך גם אני התלבטתי המון לגבי נושא העגלה, בהתחלה אמרתי שאין מצב שאני שמה את התינוקות שלי בעגלה, אח"כ התחלתי להילחץ מהרעיון של לצאת מהבית עם שתי תינוקות במנשאים, ילדה לצידי ותיק גדול על הגב, זה נראה לי פשוט לא ראלי. עד כדי כך נלחצתי שהתחלתי לחפש מי יכול להביא לי עגלת בייבי ג'וגר מארה"ב.
בסופו של דבר החלטתי שנכון לעכשיו אני לא קונה עגלת תאומים, אני יודעת שבהמשך הדרך אני אצטרך עגלה, אבל כנראה אני אחכה שיגדלו קצת ואקנה כבר טיולון. אני שוקלת לקנות עגלול זה נראה לי פתרון טוב ונוח להתחלה.
בכל אופן נכון לעכשיו אני לא קונה שום עגלה נחכה לאחרי הלידה ונראה מה יהיו הצרכים שלנו (שלי ושל הקטנות).

מתוך הניסיון שלי בתור אמא לתאומים כשהם ממש קטנים אפשר להשתמש בעגלת אמבטיה רחבה ומנשא. כך יש לך מגוון אפשריות- את יכולה לשאת אחד במנשא ואחד בעגלה, יש לך אפשרות להניח את שניהם בעת הצורך ואפשר גם את שניהם במנשא (זה אפשרי בהחלט, בעיקר כשהם קטנטנים) ואת כל החפצים שאת צריכה- בעגלה.
כשהם גדלו ויכלו לשבת בכוחות עצמם נהנתי מאד להשתמש בעגלה פשוטה שנשכבת- אז יש אופציה לאחד במנשא ואחד בעגלה או שניהם בעגלה אחד מאחורי השני. לי היה קשה עם עגלת תאומים כי היא (לפחות זו שהייתה לנו) הייתה לא נוחה לתמרון במדרכות צרות וגם בכל מקרה קרה לא פעם שלקחתי את אחד מהילדים במנשא ואז חבל מאוד לסחוב גם את העגלה המסורבלת וגם ילד במנשא.
כמובן שמה שהיה נוח לי לא בהכרח יהיה נוח לכולם, השיטה הכי טובה היא שיטת נסה וראה (אפשר לשאול מחברים עגלה דומה למה שאתם חושבים לקנות ולנסות לפני שקונים ואותו הדבר לגבי מנשא)
מה שכן- העגלה הפשוטה בסוף פשוט הלכה לעולמה אחרי שנה... אבל היא הייתה מאד זולה ולא היה אכפת לי לקנות אחת נוספת.
http://www.loopi.co.il/useloopi.html
יש כאן סרטון מתאים

אין ניסיון עם תאומים, אבל מגדלת צמד (הפרש של שנה ורבע)
מסכימה עם ניקי, עגלות כפולות זה סרט רע, קניתי ומכרתי, כי גם ככה הקטנה הייתה במנשא רוב הזמן וסתם דחפתי ת'טנק.
יש לנו עגלה זולה פשוטה שהופכת גם לטיולון, אז היא תמיד בשכיבה ושתיהן יושבות שם בתור

עד הים (שנתיים וחצי ושנה וחצי)
כבר הרסנו אותה כמה פעמים אמנם אבל הברגנו חזרה.
אם היינו מתגוררים במושב הייתי הולכת על עגלול.
פטנט מעולה ומרווח לתינוקות צעצועים חבל שאי אפשר לשבת שם בעצמי ושמישהו יגלגל את כולנו

גידלנו תאומים בלי עגלה.
חמותי קנתה עגלה בשביל עצמה. העגלה היתה אצלינו במשך תקופה (בה היו ביקורים שבועיים סדירים) ושימשה רק אותה, ואח"כ אצלה.

עגלול לתאומים זה דבר מאוד כבד, קשה בעליות ובלתי אפשרי לקיפול מהיר ואחסון בתא המטען של המכונית.
כמובן שעגלול זה רק לטיולים בשכונה, למען האמת אני גרה בנווה צדק ת"א (קודם גרנו בקיבוץ), אבל מאחר ומדרכות גם ככה אין כאן ואני אאלץ להתנייד רק על הכביש אז זה נראה לי הפתרון האולטימטיבי לטיולים לגינה ולים.

ממליצה על עגלה ליחיד עם אפשרות להוסיף כיסא לאח קטן. יש לי תאומים בני חמישה חודשים ואנחנו משתמשים בעגלת פיל אנד טדס לשני אחים.

אני מבינה שאסור לפתוח מודעת דרושים אבל אני זקוקה לעזרה ואני בכל זאת מפרסמת את הההודעה הזו כאן כי נראה לי שזה המקום שממנו יכולה לצמוח ישועה. אנחנו הורים לתאומים בני ארבעה חודשים ומחפשים מטפלת למשרה מלאה בתל אביב (רמת החייל). והמסע מאוד לא פשוט. אני אחרי טראומה שקשורה במטפלת שהייתה לנו עד עכשיו ואני ממש זקוקה בעזרה למצוא את המתאימה. אני עובדת מהבית ובן זוגי עובד יום וחצי מהבית. המטפלת אמורה להשתלב לתוך המשפחה.
אני מפרסמת כאן כי האתר הזה מדבר אלינו ולתפיסת עולמנו ואנחנו מחפשים מטפלת שמגיעה מרקע דומה.
אשמח לכל רעיון:איך לחפש, אם אתם מכירים מישהי, אם את רוצה לטפל וכו'.

הי הגר
אולי תנסי לפרסם גם בפורום אנתרופוסופיה ולבדוק שם הודעות
בהצלחה!

תודה שרון, התכוונת לפורום שקיים בדף טבעי או באתר אחר. תפוז?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי..כבר 3 שנים הדף לא פעיל, מנסה לחדש את הדיונים. אני אמא לילד בן שנתיים ו5 חודשים ולתאומים בנים בני חצי שנה. עם הילד ה"גדול" שלי נשארתי בבית עד קצת לפני שנולדו הקטנים כי היה הריון קשה והתקשיתי מאוד לטפל בו. ברגשות מעורבים הוא נכנס לגן בקיבוץ כמעט בן שנתיים והיום אני די מרוצה. עם התאומים המציאות קצת שונה ומאוד קשה לי להיות איתם בבית לבד (בעלי מגיע מאוד מאוחר), ניסיתי מטפלת שתעזור וזה לא עבד...עכשיו בני חצי שנה, יונקים הנקה מלאה...רשמתי אותם לגן ואני בחרדות איומות. הם קטנים מידי לטעמי להיכנס לגן , מפחדת שזה הסוף של ההנקה, אבל ממש קשה לי לטפל בהם...
אשמח לרעיונות, תובנות... או סתם סיפורים על תאומים לחידוש הדף..

שליחה על ידי אחת* » 25 מאי 2014, 17:35

מה דעתך להעסיק מטפלת כמה שעות ביום שתעזור לך עם התאומים? זו יכולה אפילו להיות נערה בי״ב או חיילת משוחררת?
גיל חצי שנה זה באמת גיל מאוד צעיר להפרד מאמא.

לא יודעת אם יעזור לך אבל אני יכולה לשתף מהחוויה לשנו (תודה לאל הם כבר אוטוטו בני ארבע !!!!!!) אני זוכרת שהתאומים הגיעו לגיל חצי שנה ואנחנו היינו בהלם. זכרנו מילדינו הקודמים שבגיל חצי שנה החיים נעשים קצת יותר קלים ופתאם עם השניים האלה, לא רק שלא נעשה יותר קל...
עבורנו לפחות, חווית התאומים היתה מאד מאד מאד אינטנסיבית וגם הם ינקו הנקה מלאה והיו כאן עוד ארבעה ילדים חוץ מהם... הילדים שלנו בבית ולכן לא עלתה מחשבה לשלוח לגן למרות שלבעלי היתה בדיחה קבועה כזו על התאומים ש"ההורים שלהם שכחו לבא לקחת אותם בסוף היום "

בכל מקרה, במחשבה לאחור כשניסיתי לחשוב מה היה עוזר לי זה בעיקר מישהו שהיה דואג לנו לאוכל ואולי איזה נערה שאוהבת ילדים שתוכל להעביר איתך את אחרי הצהריים לשלב האוכל / מקלחות וכו' , מה את אומרת ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דווקא אחה"צ יש לי עזרה של סבתות וזו הצלה!!! במשך היום זה מה שקשה,היו אצלי כמה מטפלות וזה לא עבד...אולי באמת אנסה לשנות כיוון למישהי צעירה יותר שתבוא רק לקצת. אני מותשת רק מהחיפוש ומהמחשבות...
עוד משהו שעולה לי כרגע זה ההשוואה בין מה שנתתי לילד הראשון שלי לבין מה שאני מצליחה לתת להם. המצפון הורג אותי.לא חשבתי שארצה לחזור לעבוד אבל האמת היא שאני ממש מתגעגעת לעבודה...זה נורא?אני כל כך עייפה...

אני ממש יכולה להבין אותך... קשה מאד מאד... אני ניסיתי להזכיר לעצמי שהקב"ה שלח לי את שניהם וכולנו צריכים פשוט ללמוד להתמודד עם זה, היה כאן לא מכעט בכי כשטיפלתי באחד והשני חיכה לי... (שלא לדבר על האחרים שמידי פעם נזקקו לי) אבל עברנו את זה וזה באמת הולך ומשתפר לאט לאט. קחי בחשבון שההכנסה לגן היא לא רק הקלה, יש את ענייני המחלות ואצלם זה בא בכפול וההעדגרויות שלך מהעבודה לצורך כך וכו' וכו'... אולי יעזור לך פשוט לפגוש קצת יותר אנשים ביומיום שלך ? לצאת איתם מהבית בבוקר אפשרי ? לאיזה גינה שיש בה עוד אמהות ? או לברר כאן על אמהות עם קטנטנים בבית באזורך ? אני זוכרת שכשהיה לי רק את הבכור, הצטרפי למעגל אמהות לתאומים שהיו מבלות את אחרי הצהריים יחד על הדשא ליד הספריה הציבורית בכפר סבא, יש משהו מעודד ומחזק בתמיכה שכזו !