התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
אז זהו, נמאס לי מקצב החיים של קריירה, עבודה, ילדים ומישפחה והחלטתי להתפטר... ואין דרך יותר ראויה לספר, מאשר לפתוח דף בבאופן...
כבר הרבה שנים שאני מנסה את הבילתי אפשרי, ודווקא עכשיו שקיבלתי קידום ולכאורה אני בנתיב של הצלחה, פתאום העבודה מפסיקה להיות מתגמלת שיכלית ונפשית ואינה מהווה גורם משיכה לעזוב את ילדיי ולהמשיך להתעלל בבעלי ובמערכת היחסים שלנו. הגענו למצב שאנחנו משלמים הון למטפלים בילדים, לניקיון הבית, ליועץ נישואין שיעזור לי כיצד להפעיל את ירון בצורה יפה ולירון איך להרגיע את אשתו שעל סף התמוטטת עצבים...האהבה הנהדרת שהיתה ביננו סבלה מאוד מהרצון שלי לגרום לירון להיות תואם שרון ביעילות ובמהירות, ופתאום לכל החיים ביחד היה טעם מר. ונמאס לי שכולם צריכים לספר לי כמה הילדים הנהדרים שלנו, (כן כאמור צריך לספר לי כי אני הרי לא איתם....) מקסימים ונפלאים. נמאס לי לנסות להשאר עירה בלילה, כדי להרוויח "זמן איכות" עם הילדים במיטה המשפחתית...
אז בגיל 35, נשואה +3, תואר ד"ר, ראש היחידה לביואינפורמטיקה באוניברסיטת תל אביב, אני הולכת בלב שלם להיות רעיה ואם ולהתחיל את החיים שלי מחדש. מהיום יש לי עוד יום הולדת 24.4, הוא היום בו קבלתי שכל ולראשונה מזה הרבה שנים הקשבתי לליבי.
בעל יקר, ילדים יקרים, מבקשת סליחה על שנסיתי לגרור אותכם למסלול חיים מטורף שגרם לכם כל כך הרבה סבל.
כבר הרבה שנים שאני מנסה את הבילתי אפשרי, ודווקא עכשיו שקיבלתי קידום ולכאורה אני בנתיב של הצלחה, פתאום העבודה מפסיקה להיות מתגמלת שיכלית ונפשית ואינה מהווה גורם משיכה לעזוב את ילדיי ולהמשיך להתעלל בבעלי ובמערכת היחסים שלנו. הגענו למצב שאנחנו משלמים הון למטפלים בילדים, לניקיון הבית, ליועץ נישואין שיעזור לי כיצד להפעיל את ירון בצורה יפה ולירון איך להרגיע את אשתו שעל סף התמוטטת עצבים...האהבה הנהדרת שהיתה ביננו סבלה מאוד מהרצון שלי לגרום לירון להיות תואם שרון ביעילות ובמהירות, ופתאום לכל החיים ביחד היה טעם מר. ונמאס לי שכולם צריכים לספר לי כמה הילדים הנהדרים שלנו, (כן כאמור צריך לספר לי כי אני הרי לא איתם....) מקסימים ונפלאים. נמאס לי לנסות להשאר עירה בלילה, כדי להרוויח "זמן איכות" עם הילדים במיטה המשפחתית...
אז בגיל 35, נשואה +3, תואר ד"ר, ראש היחידה לביואינפורמטיקה באוניברסיטת תל אביב, אני הולכת בלב שלם להיות רעיה ואם ולהתחיל את החיים שלי מחדש. מהיום יש לי עוד יום הולדת 24.4, הוא היום בו קבלתי שכל ולראשונה מזה הרבה שנים הקשבתי לליבי.
בעל יקר, ילדים יקרים, מבקשת סליחה על שנסיתי לגרור אותכם למסלול חיים מטורף שגרם לכם כל כך הרבה סבל.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
וואו!
מאוד מרגש...
<איתך ביום חגך>
מאוד מרגש...
מזל טוב!
<איתך ביום חגך>
-
- הודעות: 1025
- הצטרפות: 12 מרץ 2005, 21:08
- דף אישי: הדף האישי של אף_חצוף*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
וואו!
מזל טוב!!
המון הצלחה בדרך החדשה.
מזל טוב!!
המון הצלחה בדרך החדשה.
-
- הודעות: 468
- הצטרפות: 04 ינואר 2006, 20:29
- דף אישי: הדף האישי של אורי_ה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מאוד מרגש. מזל טוב מזל טוב בדרכך אל הלב, אל הבית, אל הנשימה.
-
- הודעות: 282
- הצטרפות: 31 ינואר 2005, 15:12
- דף אישי: הדף האישי של עינת_טל*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מעוררת השראה.
תכתבי תכתבי,מעניין אותי לאורך זמן התהליך שאת עוברת.
תכתבי תכתבי,מעניין אותי לאורך זמן התהליך שאת עוברת.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
איזה צירוף מקרים!
לפני כמה דקות שוחחתי עם חברה לעבודה על מרוץ החיים המטורף שרוב האנשים בעולם המערבי נמצאים בו, על המחיר שהם משלמים, ועל הדרך לעצור ולהפסיק את המירוץ.
בהצלחה!
לפני כמה דקות שוחחתי עם חברה לעבודה על מרוץ החיים המטורף שרוב האנשים בעולם המערבי נמצאים בו, על המחיר שהם משלמים, ועל הדרך לעצור ולהפסיק את המירוץ.
בהצלחה!
-
- הודעות: 502
- הצטרפות: 09 נובמבר 2003, 14:52
- דף אישי: הדף האישי של ענן_בעננים*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
החלטת החלטה אמיצה מאוד, שיהיה בהצלחה!
נשמע כמו החלטה שנעשתה בהשראת פסח: "מעבדות לחירות"
בבקשה המשיכי לעדכן כאן. איכשהו אני בטוחה שאחרי ההחלטה יהיו גם רגעים כאלה ואחרים. רגעים של גדילה וצמיחה אישית...
נשמע כמו החלטה שנעשתה בהשראת פסח: "מעבדות לחירות"
בבקשה המשיכי לעדכן כאן. איכשהו אני בטוחה שאחרי ההחלטה יהיו גם רגעים כאלה ואחרים. רגעים של גדילה וצמיחה אישית...
-
- הודעות: 183
- הצטרפות: 17 יולי 2005, 18:15
- דף אישי: הדף האישי של תלתל_בתוך_תלתל*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
וואו!
בעל יקר, ילדים יקרים, מבקשת סליחה על שנסיתי לגרור אותכם למסלול חיים מטורף שגרם לכם כל כך הרבה סבל.
תבקשי סליחה קודם כל מעצמך על המחיר ששילמת עד היום!
מאחלת לך כל טוב והרבה שמחה בדרכך חזרה אל המשפחה,
בחרת לעבור לעבודה תובענית, קשה ומאתגרת יותר מכל דבר אחר ולעיתים גם קצת כפוית תודה,
אבל העונג שבה הוא אמיתי יותר מכל "הצלחה" אחרת.
תהני!
@} @} @}
בעל יקר, ילדים יקרים, מבקשת סליחה על שנסיתי לגרור אותכם למסלול חיים מטורף שגרם לכם כל כך הרבה סבל.
תבקשי סליחה קודם כל מעצמך על המחיר ששילמת עד היום!
מאחלת לך כל טוב והרבה שמחה בדרכך חזרה אל המשפחה,
בחרת לעבור לעבודה תובענית, קשה ומאתגרת יותר מכל דבר אחר ולעיתים גם קצת כפוית תודה,
אבל העונג שבה הוא אמיתי יותר מכל "הצלחה" אחרת.
תהני!
@} @} @}
-
- הודעות: 1392
- הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48
- דף אישי: הדף האישי של תמר_ס*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
איזה יופי!
גם אני עשיתי את זה לפני שנה. רק שלי לא היה אומץ כמוך. הייתי צריכה ללדת בשביל זה. שיהיה תרוץ לעזוב.
@}
גם אני עשיתי את זה לפני שנה. רק שלי לא היה אומץ כמוך. הייתי צריכה ללדת בשביל זה. שיהיה תרוץ לעזוב.
@}
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
הי ש צברי,
ממש שמחה בשבילך שאת עושה מה שטוב לך ומה שאת רוצה ובהחלט מעריכה את האומץ.
אבל חייבת לספר (מתכוננת להתנפלות) שדברייך צבטו לי בלב.
כן, אני יודעת שיש פה הרבה דפים על פמיניזם ובאופן וכן הלאה אבל עצם העובדה שאשה מרשימה עם השגים נפלאים עוזבת (זמנית או באופן קבוע) את מה שהשיגה בעמל רב ומהווה דוגמה למה שנשים יכולות להשיג אפילו בעולם השוביניסטי שאנו חיות בו מכאיב לי אישית.
בבקשה תביני, אני רואה אותך בתור דוגמא אישית. אולי זה לא לעניין כי אנו בטח נשים מאוד שונות אבל עצם המחשבה שויתרת על כה מה שעבדת כל כך קשה להגיע (ואני חושבת שאני יודעת) ממש מדאיג אותי. האם גם אני אגיע לאותה מסקנה? לאותו מקום? מה עם כל המחיר הגבוה ששילמתי עד כה? מה עם כל ההשגים שהשגתי. לא הייתה לך אופציה לקצץ המשרה, פשוט להיות מרצה או חוקרת? איך עוברים ממשרה רמה ונחשקת ללהיות בבית במשרה מלאה בבום אחד?
<Tempest תוהה אם תוכל להראות את הפנים שלה באתר הזה שוב אחרי ההודעה הזו>
ממש שמחה בשבילך שאת עושה מה שטוב לך ומה שאת רוצה ובהחלט מעריכה את האומץ.
אבל חייבת לספר (מתכוננת להתנפלות) שדברייך צבטו לי בלב.
כן, אני יודעת שיש פה הרבה דפים על פמיניזם ובאופן וכן הלאה אבל עצם העובדה שאשה מרשימה עם השגים נפלאים עוזבת (זמנית או באופן קבוע) את מה שהשיגה בעמל רב ומהווה דוגמה למה שנשים יכולות להשיג אפילו בעולם השוביניסטי שאנו חיות בו מכאיב לי אישית.
בבקשה תביני, אני רואה אותך בתור דוגמא אישית. אולי זה לא לעניין כי אנו בטח נשים מאוד שונות אבל עצם המחשבה שויתרת על כה מה שעבדת כל כך קשה להגיע (ואני חושבת שאני יודעת) ממש מדאיג אותי. האם גם אני אגיע לאותה מסקנה? לאותו מקום? מה עם כל המחיר הגבוה ששילמתי עד כה? מה עם כל ההשגים שהשגתי. לא הייתה לך אופציה לקצץ המשרה, פשוט להיות מרצה או חוקרת? איך עוברים ממשרה רמה ונחשקת ללהיות בבית במשרה מלאה בבום אחד?
<Tempest תוהה אם תוכל להראות את הפנים שלה באתר הזה שוב אחרי ההודעה הזו>
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
וואו. זה באמת מאד מאד מרגש!!!
<ניצן אמנם לא דוקטור ולא ראש יחידה של שומדבר, אבל כבר חצי שנה בבית, במעין "בטלה" מרצון.>
מה אני אגיד לך, זה לא קל, וצריך ללמוד לעשות את זה, עם היכולת לוותר באמת על המרוץ.
אני מאחלת לך המון הצלחה בדרך החדשה, מכל ה|L|.
ו... ו... כל מילה של תלתל בתוך תלתל!
מהיום יש לי עוד יום הולדת 24.4, הוא היום בו קבלתי שכל ולראשונה מזה הרבה שנים הקשבתי לליבי.
ו... ו... מזלטוב מזלטוב מזלטוב!!!
@}|בלונים|@}|בלונים|@}|בלונים|
<ניצן אמנם לא דוקטור ולא ראש יחידה של שומדבר, אבל כבר חצי שנה בבית, במעין "בטלה" מרצון.>
מה אני אגיד לך, זה לא קל, וצריך ללמוד לעשות את זה, עם היכולת לוותר באמת על המרוץ.
אני מאחלת לך המון הצלחה בדרך החדשה, מכל ה|L|.
ו... ו... כל מילה של תלתל בתוך תלתל!
מהיום יש לי עוד יום הולדת 24.4, הוא היום בו קבלתי שכל ולראשונה מזה הרבה שנים הקשבתי לליבי.
ו... ו... מזלטוב מזלטוב מזלטוב!!!
@}|בלונים|@}|בלונים|@}|בלונים|
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
יום הולדת שמח! איזה מרגש, מזל טוב!
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מרגש!!!!מזל טוב!!!(-:
-
- הודעות: 247
- הצטרפות: 02 ספטמבר 2003, 16:28
- דף אישי: הדף האישי של רעות_וצליל*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
איזה קטע!! גם אני, גם אני!!
אני הקדמתי אותך ביום אחד.
גם אני החלטתי להתפטר, אמנם לא משרה רמה כשלך, אבל , איזו הקלה!!!
ונמאס לי שכולם צריכים לספר לי כמה הילדים הנהדרים שלנו, (כן כאמור צריך לספר לי כי אני הרי לא איתם....) מקסימים ונפלאים.
הרגשתי בדיוק אותו דבר!!!
הרגשתי שאני לא יודע איך להיות עם צליל יותר משעתיים רצופות, ושאני מפסידה את כל הגדילה שלה.
טיפ קטן:
קניתי מלא משחקי קופסא (לוטו חיות, משחק זכרון, פזלים...), וכל פעם שאני מרגישה שאנחנו מתחילות לעלות אחת לשניה על העצבים אני שולפת משחק.
אני לעומתך לא מתכוונת להשאר מובטלת, (אני חד הורית, מפרנסת יחידה) אבל בהחלט חופשיה מבוסים, החלטתי להיות עצמאית.
אני אבחר לעצמי את שעות העבודה, אני אמנע מלעבוד בשבתות, וגם אם אני אצטרך מידי פעם לעבוד בערב, אני אוכל לעבוד שעה או שתיים ולחזור לצליל, במקום לבלות משמרות שלמות במלון.
שיהיה לך וגם לי המון הצלחה!!!!
אני הקדמתי אותך ביום אחד.
גם אני החלטתי להתפטר, אמנם לא משרה רמה כשלך, אבל , איזו הקלה!!!
ונמאס לי שכולם צריכים לספר לי כמה הילדים הנהדרים שלנו, (כן כאמור צריך לספר לי כי אני הרי לא איתם....) מקסימים ונפלאים.
הרגשתי בדיוק אותו דבר!!!
הרגשתי שאני לא יודע איך להיות עם צליל יותר משעתיים רצופות, ושאני מפסידה את כל הגדילה שלה.
טיפ קטן:
קניתי מלא משחקי קופסא (לוטו חיות, משחק זכרון, פזלים...), וכל פעם שאני מרגישה שאנחנו מתחילות לעלות אחת לשניה על העצבים אני שולפת משחק.
אני לעומתך לא מתכוונת להשאר מובטלת, (אני חד הורית, מפרנסת יחידה) אבל בהחלט חופשיה מבוסים, החלטתי להיות עצמאית.
אני אבחר לעצמי את שעות העבודה, אני אמנע מלעבוד בשבתות, וגם אם אני אצטרך מידי פעם לעבוד בערב, אני אוכל לעבוד שעה או שתיים ולחזור לצליל, במקום לבלות משמרות שלמות במלון.
שיהיה לך וגם לי המון הצלחה!!!!
-
- הודעות: 75
- הצטרפות: 10 אפריל 2006, 23:47
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מזל טןב!
-
- הודעות: 140
- הצטרפות: 03 מרץ 2005, 20:03
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מזל טוב, כל הכבוד שאת עושה מה שאת רוצה בחיים (וזה הפמיניזם האמיתי, למי ששכח/ה כבר)
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
היום הגשתי את מכתב ההתפטרות לדיקאן (אחרי שכתבתי את הקטע בבוקר). התגובות שלכן מאוד חיזקו אותי ואפשרו לי לסרב להמשיך בתפקיד ללא שום היסוס.
לTempest כתבת:
בבקשה תביני, אני רואה אותך בתור דוגמא אישית. אולי זה לא לעניין כי אנו בטח נשים מאוד שונות אבל עצם המחשבה שויתרת על כה מה שעבדת כל כך קשה להגיע (ואני חושבת שאני יודעת) ממש מדאיג אותי. האם גם אני אגיע לאותה מסקנה? לאותו מקום?
זה נשמע מצחיק אבל אני עשיתי את כל הדרך לדוקטורט ואחרייה פשוט כי נהניתי מכל רגע, וכל עוד זה היה ככה היה לי קל להשקיט את יסוריי המצפון. אומנם היה לי טוב בבית ועצוב ללכת בבוקר, אבל ברגע שהגעתי לעבודה התחיל הכייף. בדיעבד, לאורך כל הזמן מערכת היחסים שילמה מחיר כבד. לגבי הילדים, היו לנו מטפלות מקסימות שהיו ממש אמהות בשניים הראשונים ובשלישי, גיסי הסבים והסבתות, שמרו לנו על עליהם. ה"בעייה" בתקופה האחרונה החלה שהבנתי שאני פשוט "רעבה" אליהם, כן ממש צורך פיזי במגע, בריח ובנוכחות שלהם.ורעב כידוע ניתן להשביע רק בדרך אחת...
מה עם כל המחיר הגבוה ששילמתי עד כה? מה עם כל ההשגים שהשגתי. לא הייתה לך אופציה לקצץ המשרה, פשוט להיות מרצה או חוקרת? איך עוברים ממשרה רמה ונחשקת ללהיות בבית במשרה מלאה בבום אחד?
ברמה הפרקטית אני מניחה שאתרום את תרומתי לפרנסת המשפחה ולשמירה על "כושרי המקצועי" על ידי לימוד קורס (3 שעות)בסימסטר במכללה או באנוניברסיטה. בלשאלת המחיר, לכל דרך יש מחיר, הן להשארות והן ליציאה.עד היום אני מרגישה שהכייף והסיפוק בעבודה תרמו להפחתת מחיר היציאה מהבית. כרגע, אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר בזה שאני נשארת בבית ועוזבת הכל. אבל אולי זה ישתנה בעתיד.
כרגע האופוריה, תחושת השחרור משכרים אותו. רק מעצם המחשבה שהלחץ עומד לגמר, יש לי כוח ללכת להביא צמחי תבלין לתה מהגינה, פתאום הרוגע והשקט של בעלי מרגיעים אותו במקום לעצבן. ופעם ראשונה מצאתי את עצמי משקפת את הילד ללא לחץ זמן וצורך דחוף להמשיך הלאה ול"חסל" את הבעיה. וכל שפע הזמן הזה גורם לי לתחושת צפייה להתחלת חיי החדשים
לילה טוב (הילד צריך ליינוק מהצד של היד המקלידה...),
לTempest כתבת:
בבקשה תביני, אני רואה אותך בתור דוגמא אישית. אולי זה לא לעניין כי אנו בטח נשים מאוד שונות אבל עצם המחשבה שויתרת על כה מה שעבדת כל כך קשה להגיע (ואני חושבת שאני יודעת) ממש מדאיג אותי. האם גם אני אגיע לאותה מסקנה? לאותו מקום?
זה נשמע מצחיק אבל אני עשיתי את כל הדרך לדוקטורט ואחרייה פשוט כי נהניתי מכל רגע, וכל עוד זה היה ככה היה לי קל להשקיט את יסוריי המצפון. אומנם היה לי טוב בבית ועצוב ללכת בבוקר, אבל ברגע שהגעתי לעבודה התחיל הכייף. בדיעבד, לאורך כל הזמן מערכת היחסים שילמה מחיר כבד. לגבי הילדים, היו לנו מטפלות מקסימות שהיו ממש אמהות בשניים הראשונים ובשלישי, גיסי הסבים והסבתות, שמרו לנו על עליהם. ה"בעייה" בתקופה האחרונה החלה שהבנתי שאני פשוט "רעבה" אליהם, כן ממש צורך פיזי במגע, בריח ובנוכחות שלהם.ורעב כידוע ניתן להשביע רק בדרך אחת...
מה עם כל המחיר הגבוה ששילמתי עד כה? מה עם כל ההשגים שהשגתי. לא הייתה לך אופציה לקצץ המשרה, פשוט להיות מרצה או חוקרת? איך עוברים ממשרה רמה ונחשקת ללהיות בבית במשרה מלאה בבום אחד?
ברמה הפרקטית אני מניחה שאתרום את תרומתי לפרנסת המשפחה ולשמירה על "כושרי המקצועי" על ידי לימוד קורס (3 שעות)בסימסטר במכללה או באנוניברסיטה. בלשאלת המחיר, לכל דרך יש מחיר, הן להשארות והן ליציאה.עד היום אני מרגישה שהכייף והסיפוק בעבודה תרמו להפחתת מחיר היציאה מהבית. כרגע, אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר בזה שאני נשארת בבית ועוזבת הכל. אבל אולי זה ישתנה בעתיד.
כרגע האופוריה, תחושת השחרור משכרים אותו. רק מעצם המחשבה שהלחץ עומד לגמר, יש לי כוח ללכת להביא צמחי תבלין לתה מהגינה, פתאום הרוגע והשקט של בעלי מרגיעים אותו במקום לעצבן. ופעם ראשונה מצאתי את עצמי משקפת את הילד ללא לחץ זמן וצורך דחוף להמשיך הלאה ול"חסל" את הבעיה. וכל שפע הזמן הזה גורם לי לתחושת צפייה להתחלת חיי החדשים
לילה טוב (הילד צריך ליינוק מהצד של היד המקלידה...),
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
הגיגי בוקר:
1 - איזה כייף לקום בשעה שרוצים ולא 20 דקות קודם שיהיה אפשר להניק את יריב ולהרוויח 20 דקות של כייף איתו
2 - את הקטע של אתמול בלילה כתבה משהיא שנראית ממש ממש שיכורה משימחה...
1 - איזה כייף לקום בשעה שרוצים ולא 20 דקות קודם שיהיה אפשר להניק את יריב ולהרוויח 20 דקות של כייף איתו
2 - את הקטע של אתמול בלילה כתבה משהיא שנראית ממש ממש שיכורה משימחה...
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
צברי,
שיהיה לך המון כייף בחיים.
כל הכבוד על כל ההשגים שלך בכל התחומים.
תהני @} @}
שיהיה לך המון כייף בחיים.
כל הכבוד על כל ההשגים שלך בכל התחומים.
תהני @} @}
-
- הודעות: 502
- הצטרפות: 09 נובמבר 2003, 14:52
- דף אישי: הדף האישי של ענן_בעננים*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
Tempest
עצם המחשבה שויתרת על כה מה שעבדת כל כך קשה להגיע (ואני חושבת שאני יודעת) ממש מדאיג אותי. האם גם אני אגיע לאותה מסקנה?
אני לא בטוחה שתגיעי לאותה מסקנה - כי לכול אדם יש את המסקנות שלו, אבל אני מאחלת לך ולכולנו להגיע לאותה שלמות החלטה כמו של ש צברי.
התרגשתי מכך שהיא לוקחת את החייםשלה בידיים שלה ומחליטה החלטה שכזאת. בעיני לא משנה מה אדם מחליט, אלא מהיכן זה נובע. באופן אישי אני לא מזדהה עם ההחלטה שלה לעזוב הכול ולהשאר בבית עם הילדים, אבל זה לא נראה לי מפחיד, אלא להיפך, מחזק ומעצים.
(ודווקא אני באה ממקום מאוד לא "באופני" כשמדובר בעבודה - לא הייתי קוראת לעצמי קרייריסטית, אבל עבודתי מאוד חשובה לי ומעסיקה אותי ואני לא רואה את עצמי מוותרת עליה למען השארות בבית עם בנותי. לראיה: ילדתי לפני 10 ימים ולמרות האושר שבשהייה עם התינוקת שלי אני כבר מתגעגעת לחזור לעבוד...)
אולי לפעמים מגיעים למצב שבו צריכים הפסקה מוחלטת לכמה זמן? פשוט לעצור את הכול ולנוח... - כמה מאיתנו נשארים כבולים בגלל מחשבות כמו "אבל עד שהישגתי את מה שהישגתי - מה עכשיו לעזוב".... אני מאמינה שלפעמים צריך לנתק את כול הכבלים כדי להגיע למקום אחר לגמרי בחיים, כדי ליצור שינוי אמיתי.
עצם המחשבה שויתרת על כה מה שעבדת כל כך קשה להגיע (ואני חושבת שאני יודעת) ממש מדאיג אותי. האם גם אני אגיע לאותה מסקנה?
אני לא בטוחה שתגיעי לאותה מסקנה - כי לכול אדם יש את המסקנות שלו, אבל אני מאחלת לך ולכולנו להגיע לאותה שלמות החלטה כמו של ש צברי.
התרגשתי מכך שהיא לוקחת את החייםשלה בידיים שלה ומחליטה החלטה שכזאת. בעיני לא משנה מה אדם מחליט, אלא מהיכן זה נובע. באופן אישי אני לא מזדהה עם ההחלטה שלה לעזוב הכול ולהשאר בבית עם הילדים, אבל זה לא נראה לי מפחיד, אלא להיפך, מחזק ומעצים.
(ודווקא אני באה ממקום מאוד לא "באופני" כשמדובר בעבודה - לא הייתי קוראת לעצמי קרייריסטית, אבל עבודתי מאוד חשובה לי ומעסיקה אותי ואני לא רואה את עצמי מוותרת עליה למען השארות בבית עם בנותי. לראיה: ילדתי לפני 10 ימים ולמרות האושר שבשהייה עם התינוקת שלי אני כבר מתגעגעת לחזור לעבוד...)
אולי לפעמים מגיעים למצב שבו צריכים הפסקה מוחלטת לכמה זמן? פשוט לעצור את הכול ולנוח... - כמה מאיתנו נשארים כבולים בגלל מחשבות כמו "אבל עד שהישגתי את מה שהישגתי - מה עכשיו לעזוב".... אני מאמינה שלפעמים צריך לנתק את כול הכבלים כדי להגיע למקום אחר לגמרי בחיים, כדי ליצור שינוי אמיתי.
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
יווו! אני ממש מתרגשת!!! ושמחה בשביל כולכם!
<נזכרת שבאת לחפץ חיים עם יריב (?) כדי להנות מזמן איכות איתו >
< אם לא הובנתי: לעומת איך שאני באתי סולו, כדי להנות מזמן איכות בלי תוספות >
<נזכרת שבאת לחפץ חיים עם יריב (?) כדי להנות מזמן איכות איתו >
< אם לא הובנתי: לעומת איך שאני באתי סולו, כדי להנות מזמן איכות בלי תוספות >
-
- הודעות: 3987
- הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
- דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
שרון, רציתי רק להגיד כל הכבוד@} ולאחל לך הרבה שלוות נפש. את מאוד אמיצה, ומקשיבה לרחשי ליבך, מרגש מאוד, מזל טוב!
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מזל טוב!
ממש עלו דמעות בעייני מרוב התרגשות.
<עודד מקנא>
ממש עלו דמעות בעייני מרוב התרגשות.
<עודד מקנא>
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
אולי לפעמים מגיעים למצב שבו צריכים הפסקה מוחלטת לכמה זמן? פשוט לעצור את הכול ולנוח... - כמה מאיתנו נשארים כבולים בגלל מחשבות כמו "אבל עד שהישגתי את מה שהישגתי - מה עכשיו לעזוב".... אני מאמינה שלפעמים צריך לנתק את כול הכבלים כדי להגיע למקום אחר לגמרי בחיים, כדי ליצור שינוי אמיתי.
מסכימה עם כל מילה.
מסכימה עם כל מילה.
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
לעודד המחפש:
גם בעלי י צברי (שזה המקום להזמין אותו לדף) מקנא בי על ההשארות בבית, אבל בעיקר מאושר שיש לי אישה פורחת, שפתאום רואה את כל החיים בורוד (ובעיקר אותו...)
גם בעלי י צברי (שזה המקום להזמין אותו לדף) מקנא בי על ההשארות בבית, אבל בעיקר מאושר שיש לי אישה פורחת, שפתאום רואה את כל החיים בורוד (ובעיקר אותו...)
-
- הודעות: 15
- הצטרפות: 01 מאי 2003, 00:40
- דף אישי: הדף האישי של ירון_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
למעט העובדה ש ש צברי (כמו כל מובטל מתחיל) הפסיקה להתגלח ושקשה למחוק לה את החיוך המטופש מהפרצוף,
העתיד בהחלט נראה ורוד (ורגוע). חוץ מזה אני צריך להסביר לכל האנשים באוניברסיטה שלא נראה לי שהיא תחזור לעבודה, גם אם יציעו לה הצעות מענינות.
העתיד בהחלט נראה ורוד (ורגוע). חוץ מזה אני צריך להסביר לכל האנשים באוניברסיטה שלא נראה לי שהיא תחזור לעבודה, גם אם יציעו לה הצעות מענינות.
-
- הודעות: 784
- הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
- דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
יישר כוח, והרבה הרבה הנאה ושמחה עם הילדים.
מחכה לשמוע ממך (ולא מאחרים!!) כמה הם מקסימים ונפלאים..... D-:
מחכה לשמוע ממך (ולא מאחרים!!) כמה הם מקסימים ונפלאים..... D-:
-
- הודעות: 157
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2002, 14:27
- דף אישי: הדף האישי של ציירת_הקומיקס*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
וואו. כמי שעבדה באוניברסיטה ועזבה אני מאוד יכולה להבין אותך.
כל הכבוד על האומץ ובהצלחה בדרך החיים החדשה.
כל הכבוד על האומץ ובהצלחה בדרך החיים החדשה.
-
- הודעות: 287
- הצטרפות: 20 מאי 2005, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של רונ_צ'ה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
איזה כיף לך. את נשמעת כל כך מאושרת:-)
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
סוף שבוע ראשון מזה הרבה זמן שאני לא עצובה שמתחיל שבוע. השבוע אני מקווה שאלך רק יומיים לעבודה, ואתחיל לנצל את ימי החופש שלי.
מאז שקיבלתי את ההחלטה לעזוב, בני האמצעי, יפתח, שהוא הססמוגרף של מצב המתח בבית, פשוט פורח. הקמט הזועף הקבוע אצלו במצח, התחיל להעלם והוא יותר רגוע ושלו. ואני חשה שיש הרבה כוחות לעזור לו להתמודד עם כעסים, במקום חוסר האונים שלי שמוביל לכעס כלפיו, במקום לנתינת כלים, הבנה והדרכה.
מאז שקיבלתי את ההחלטה לעזוב, בני האמצעי, יפתח, שהוא הססמוגרף של מצב המתח בבית, פשוט פורח. הקמט הזועף הקבוע אצלו במצח, התחיל להעלם והוא יותר רגוע ושלו. ואני חשה שיש הרבה כוחות לעזור לו להתמודד עם כעסים, במקום חוסר האונים שלי שמוביל לכעס כלפיו, במקום לנתינת כלים, הבנה והדרכה.
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
הרהורים על בקשת הסליחה ממשפחתי:
אני כתבתי:
בעל יקר, ילדים יקרים, מבקשת סליחה על שנסיתי לגרור אותכם למסלול חיים מטורף שגרם לכם כל כך הרבה סבל
תלתל בתוך תלתל כתבה:
תבקשי סליחה קודם כל מעצמך על המחיר ששילמת עד היום!
תלתל בתוך תלתל היקרה, חשבתי הרבה על מה שכתבת, אבל אני לא חשה צורך לבקש סליחה מעצמי. היה לי טוב בבחירה שלי, אומנם היו לי הרבה ספקות ותהיות, אבל הברירה הייתה שלי והיה לי ברור שיש מחיר לכאן או לכאן. הסליחה היא ממשפחתי, שלדעתי, סבלה מהבחירה שלי (מהעדרות שלי, מחסור הכוחות שלי, העצבים והכעס), וזה לא קשור להאם טוב לי או רע בעבודה ובאיזה נתיב אני בוחרת. בעיני הבחירה בלהיות רעיה ואם, משמעה שאני לוקחת אחריות גם על חיים של אחרים, ואני מנסה להמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. והיה אם פעולה שלי פוגעת בהם, המינימום שאני צריכה לעשות זה להסתכל במראה (האמתית ולא המייפה....), לקרוא ל"ילד בשמו" ולקחת אחריות על מעשיי.
אני כתבתי:
בעל יקר, ילדים יקרים, מבקשת סליחה על שנסיתי לגרור אותכם למסלול חיים מטורף שגרם לכם כל כך הרבה סבל
תלתל בתוך תלתל כתבה:
תבקשי סליחה קודם כל מעצמך על המחיר ששילמת עד היום!
תלתל בתוך תלתל היקרה, חשבתי הרבה על מה שכתבת, אבל אני לא חשה צורך לבקש סליחה מעצמי. היה לי טוב בבחירה שלי, אומנם היו לי הרבה ספקות ותהיות, אבל הברירה הייתה שלי והיה לי ברור שיש מחיר לכאן או לכאן. הסליחה היא ממשפחתי, שלדעתי, סבלה מהבחירה שלי (מהעדרות שלי, מחסור הכוחות שלי, העצבים והכעס), וזה לא קשור להאם טוב לי או רע בעבודה ובאיזה נתיב אני בוחרת. בעיני הבחירה בלהיות רעיה ואם, משמעה שאני לוקחת אחריות גם על חיים של אחרים, ואני מנסה להמנע ככל האפשר מפגיעה בהם. והיה אם פעולה שלי פוגעת בהם, המינימום שאני צריכה לעשות זה להסתכל במראה (האמתית ולא המייפה....), לקרוא ל"ילד בשמו" ולקחת אחריות על מעשיי.
-
- הודעות: 183
- הצטרפות: 17 יולי 2005, 18:15
- דף אישי: הדף האישי של תלתל_בתוך_תלתל*
-
- הודעות: 155
- הצטרפות: 11 מרץ 2006, 17:29
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
_למעט העובדה ש ש צברי (כמו כל מובטל מתחיל) הפסיקה להתגלח ושקשה למחוק לה את החיוך המטופש מהפרצוף,
העתיד בהחלט נראה ורוד (ורגוע)._
D-:
ש צברי היקרה,
את מרשימה אותי, כל הכבוד לך.
בתור אחת במאז לידת בכורה, מוצאת עצמה במאבק המתמיד בין הבית לעבודה, מקצצת עוד ועוד בשעות העבודה, אבל לא יכולה להתפטר לגמרי כי צריכה להיתפרנס (...S-:....)
אני מלאת קנאה - בהחלטה, באומץ, בביצוע.
@}
העתיד בהחלט נראה ורוד (ורגוע)._
D-:
ש צברי היקרה,
את מרשימה אותי, כל הכבוד לך.
בתור אחת במאז לידת בכורה, מוצאת עצמה במאבק המתמיד בין הבית לעבודה, מקצצת עוד ועוד בשעות העבודה, אבל לא יכולה להתפטר לגמרי כי צריכה להיתפרנס (...S-:....)
אני מלאת קנאה - בהחלטה, באומץ, בביצוע.
@}
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
איזה כיף לך. את נשמעת כל כך מאושרת
הרבה מזל-טוב @}
יום הולדת שמח! מאוד מאוד מרגש .
הרבה מזל-טוב @}
יום הולדת שמח! מאוד מאוד מרגש .
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
קוראת את הדף עוד פעם, על מנת להתחזק ולא להכנע להישאר בתנאים המושפרים המוצעים לי (איפה הם היו קודם? למה רק שעוזבים את מקום העבודה הם פתאום נחמדים?) מה שהמביא אותי לנסות לא לכעוס על מקום העבודה שלא מוכן לשלם פיצויים, אלא להתחזק כי אני מצאתי דרך חדשה טובה ומספקת יותר.
ועוד הגיג: כמות האנשים ה"רגילים" שתומכים בי ורוצים שגם האישה שלהם תגיע למסקנה הזאת היא מדהימה. מנסה לחשוב מה זה אומר לגבי הפימינזם ויציאה לעבודה...
ועוד הגיג: כמות האנשים ה"רגילים" שתומכים בי ורוצים שגם האישה שלהם תגיע למסקנה הזאת היא מדהימה. מנסה לחשוב מה זה אומר לגבי הפימינזם ויציאה לעבודה...
-
- הודעות: 1383
- הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 11:40
- דף אישי: הדף האישי של דליתוש_ב*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
תתחדשי!
מנסה לחשוב מה זה אומר לגבי הפימינזם ויציאה לעבודה...
מה זה אומר על העבודה...
אני חושבת שסגנון העבודה, האופן שבו הוא מתנהל, שעות העבודה, התגמול, היחס וכד', אינם פמיניסטיים...
לא שנשים לא צריכות לצאת לעבוד אלא שהמושג "עבודה" צריך להשתנות.
<אם לא מתאים לך פה, תמחקי>
מנסה לחשוב מה זה אומר לגבי הפימינזם ויציאה לעבודה...
מה זה אומר על העבודה...
אני חושבת שסגנון העבודה, האופן שבו הוא מתנהל, שעות העבודה, התגמול, היחס וכד', אינם פמיניסטיים...
לא שנשים לא צריכות לצאת לעבוד אלא שהמושג "עבודה" צריך להשתנות.
<אם לא מתאים לך פה, תמחקי>
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מה שהמביא אותי לנסות לא לכעוס על מקום העבודה שלא מוכן לשלם פיצויים, אלא להתחזק כי אני מצאתי דרך חדשה טובה ומספקת יותר.
למה לא לכעוס? זה לא בסדר. אני משערת שהם עושים מה שמותר להם ע"פ החוק, בכל זאת מוסד אקדמי, אבל הייתי בודקת בכל זאת. אני בטוחה שאת עובדת שם יותר משנה, ואלא אם חתמת על חוזה אישי שבו את מוותרת על פיצויים במידה שאת יוזמת את ההתפטרות, אז רצוי שתבדקי את החוק.
טוב, למרות שלא ביקשת, ולמרות שאני ממש לא עורכת דין לענייני עבודה, עשיתי בירור קצר עם מעסיק שמבין יותר ממני. את יכולה למחוק אם זה לא רלבנטי
אם את עובדת פחות משנה לא מגיע לך כלום (אלא אם חתמת על חוזה אישי שבו כתוב שגם אם פחות משנה, וגם אם את מתפטרת מגיע לך. זה מאד לא מקובל.)
אני מניחה שזה לא המצב ואת עובדת שם מספיק זמן כסגל.
הסבר קצר ומהיר על סעיף 14ב' - הוא מאפשר למעביד להפריש פיצויים מדי חודש ואז להיות חייב לתת לך אותם במקרה של פיטורין או התפטרות. היתרון: זה יוצא פחות מאשר המשכורת האחרונהxמספר השנים שעבדת. החסרון: את מקבלת פיצויים בכל מקרה ולא רק במצב שמפטרים אותך. מכאן זה שיקול של המעסיק, אם, כמו בהייטק, אנשים עובדים פחות שנים, הוא ישתמש בסעיף 14ב'. אם אנשים עובדים עשרים שנה, עדיף לו לשלם להם יותר בסוף ולשמר אותם אצלו ולקחת מהם תמריץ חשוב להתפטרות.
כעת, אם את חתומה על חוזה אישי שבו המעביד לא משתמש בסעיף 14ב' לחוק, ואת זו שיוזמת את ההתפטרות, יכול להיות מצב שבו את לא מקבלת כלום. אבל, לאוניברסיטת תל אביב, שהיא גוף ממשלתי, המתוקצב ע"י ות"ת, יש הסכם קיבוצי, שאמנם יש מצב שעובד לא תחת סעיף 14ב', אבל בכל מקרה לא יכול להיות פחות טוב מהחוק. כאמור, שווה בדיקה, זה יכול להיות שווה הרבה כסף.
מכל מקום, לי זה מאד עזר לעזוב את המשרה (המאד) מוצלחת שלי בתעשייה. מצד אחד הם מאד התחנפו, והיה קשה לעזוב, מצד שני, הם עשו לי פויילשטיקים עם הכסף, והיה לי קל מאד לומר לעצמי: "זה לא שלמישהו פה באמת אכפת ממני. הם מאד צריכים אותי. אבל לא עד כדי כך כדי להיות איתי בסדר בסיום העבודה. אלה יחסים ענייניים ותועלתניים, ואני את השיקול הענייני והתועלתני כבר עשיתי: יותר טוב לי ויותר חשוב לי להיות בבית."
ממשיכה לחזק את ידייך!
@}
למה לא לכעוס? זה לא בסדר. אני משערת שהם עושים מה שמותר להם ע"פ החוק, בכל זאת מוסד אקדמי, אבל הייתי בודקת בכל זאת. אני בטוחה שאת עובדת שם יותר משנה, ואלא אם חתמת על חוזה אישי שבו את מוותרת על פיצויים במידה שאת יוזמת את ההתפטרות, אז רצוי שתבדקי את החוק.
טוב, למרות שלא ביקשת, ולמרות שאני ממש לא עורכת דין לענייני עבודה, עשיתי בירור קצר עם מעסיק שמבין יותר ממני. את יכולה למחוק אם זה לא רלבנטי
אם את עובדת פחות משנה לא מגיע לך כלום (אלא אם חתמת על חוזה אישי שבו כתוב שגם אם פחות משנה, וגם אם את מתפטרת מגיע לך. זה מאד לא מקובל.)
אני מניחה שזה לא המצב ואת עובדת שם מספיק זמן כסגל.
הסבר קצר ומהיר על סעיף 14ב' - הוא מאפשר למעביד להפריש פיצויים מדי חודש ואז להיות חייב לתת לך אותם במקרה של פיטורין או התפטרות. היתרון: זה יוצא פחות מאשר המשכורת האחרונהxמספר השנים שעבדת. החסרון: את מקבלת פיצויים בכל מקרה ולא רק במצב שמפטרים אותך. מכאן זה שיקול של המעסיק, אם, כמו בהייטק, אנשים עובדים פחות שנים, הוא ישתמש בסעיף 14ב'. אם אנשים עובדים עשרים שנה, עדיף לו לשלם להם יותר בסוף ולשמר אותם אצלו ולקחת מהם תמריץ חשוב להתפטרות.
כעת, אם את חתומה על חוזה אישי שבו המעביד לא משתמש בסעיף 14ב' לחוק, ואת זו שיוזמת את ההתפטרות, יכול להיות מצב שבו את לא מקבלת כלום. אבל, לאוניברסיטת תל אביב, שהיא גוף ממשלתי, המתוקצב ע"י ות"ת, יש הסכם קיבוצי, שאמנם יש מצב שעובד לא תחת סעיף 14ב', אבל בכל מקרה לא יכול להיות פחות טוב מהחוק. כאמור, שווה בדיקה, זה יכול להיות שווה הרבה כסף.
מכל מקום, לי זה מאד עזר לעזוב את המשרה (המאד) מוצלחת שלי בתעשייה. מצד אחד הם מאד התחנפו, והיה קשה לעזוב, מצד שני, הם עשו לי פויילשטיקים עם הכסף, והיה לי קל מאד לומר לעצמי: "זה לא שלמישהו פה באמת אכפת ממני. הם מאד צריכים אותי. אבל לא עד כדי כך כדי להיות איתי בסדר בסיום העבודה. אלה יחסים ענייניים ותועלתניים, ואני את השיקול הענייני והתועלתני כבר עשיתי: יותר טוב לי ויותר חשוב לי להיות בבית."
ממשיכה לחזק את ידייך!
@}
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
אני עברתי תהליך דומה לפני שנתיים וכן, תענוג בלתי נפסק. הילדה הקטנה
שתמיד התחננה שאהיה בבית ולא אחזור מותשת בשבע בערב, מאד טבעי לה
היום לחזור מבי"ס ולגלות שיש עם מי להעביר חוויות, שיש אוכל ביתי אמיתי
סוף סוף ויש מי שישב איתה על השיעורים.
איפה הם היו קודם? למה רק שעוזבים את מקום העבודה הם פתאום נחמדים?) מה שהמביא אותי לנסות לא לכעוס על מקום העבודה שלא מוכן לשלם פיצויים,
ש צברי גם לי ניסו לעשות את זה.
אמרתי להם: תשמעו, אני מוכנה להשאר כמה שצריך כדי להכניס במקומי עובד.
מוכנה לחזור גם אחר כך וללוות אותו. מוכנה להיות בקשר כל עוד תצטרכו אותי אבל
אם אתם לא מוכנים לתת לי את הפיצויים אז אני ארגיש שרק אני מחוייבת פה בקשר".
והם נתנו... אולי זה יעזור גם לך.
בהצלחה בחיים החדשים. תהני מהחופש לקום בבוקר עם כוס קפה לאינטרנט...
שתמיד התחננה שאהיה בבית ולא אחזור מותשת בשבע בערב, מאד טבעי לה
היום לחזור מבי"ס ולגלות שיש עם מי להעביר חוויות, שיש אוכל ביתי אמיתי
סוף סוף ויש מי שישב איתה על השיעורים.
איפה הם היו קודם? למה רק שעוזבים את מקום העבודה הם פתאום נחמדים?) מה שהמביא אותי לנסות לא לכעוס על מקום העבודה שלא מוכן לשלם פיצויים,
ש צברי גם לי ניסו לעשות את זה.
אמרתי להם: תשמעו, אני מוכנה להשאר כמה שצריך כדי להכניס במקומי עובד.
מוכנה לחזור גם אחר כך וללוות אותו. מוכנה להיות בקשר כל עוד תצטרכו אותי אבל
אם אתם לא מוכנים לתת לי את הפיצויים אז אני ארגיש שרק אני מחוייבת פה בקשר".
והם נתנו... אולי זה יעזור גם לך.
בהצלחה בחיים החדשים. תהני מהחופש לקום בבוקר עם כוס קפה לאינטרנט...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
ועוד מילה, לא שאני רוצה להכניס לך רעיונות של השארות לראש, אבל יכול להיות ששוה לך להתחכם מבחינה כלכלית במחיר של, נניח, עוד סמסטר או שנה אקדמית:
היה ואת במצב שלא מגיע לך כלום, את יכולה להגיד להם: "אני מוכנה להשאר סמסטר, אך ורק אם אתם מעדכנים לי את החוזה שיגיעו לי פיצויים בתומו." או שיבטיחו לך (חתום!!) שהם יפטרו אותך בסופו.
אבל הייתי עושה דבר כזה רק אם הייתי יודעת שהמשפחה יכולה לעמוד בהמתנה הזאת, ואת יכולה לעמוד בעוד סמסטר כזה...
היה ואת במצב שלא מגיע לך כלום, את יכולה להגיד להם: "אני מוכנה להשאר סמסטר, אך ורק אם אתם מעדכנים לי את החוזה שיגיעו לי פיצויים בתומו." או שיבטיחו לך (חתום!!) שהם יפטרו אותך בסופו.
אבל הייתי עושה דבר כזה רק אם הייתי יודעת שהמשפחה יכולה לעמוד בהמתנה הזאת, ואת יכולה לעמוד בעוד סמסטר כזה...
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
כל כך מבין אותך...
בגיל 33, נשוי +2 וכבר יותר מ-8 שנים של עבודה בסטארטאפ מה לא הייתי נותן כדי להישאר בבית.
בינתיים אני מסתדר לא רע על הגבול שבין המשפחה לעבודה כי אני עובד רוב הזמן מהבית ואני אדון לעצמי מבחינת שעות וימי העבודה (תמורת פשרה משמעותית במשכורת כמובן).
ברור לי שזה לא ימשך לעד כי זה מאוד חריג בתחום שלי אבל כל עוד זה אפשרי אני אמשיך בכך.
שעת המבחן שלי תגיע כשזה לא יתאפשר ואצטרך לבחור בין עבודה "רגילה" לבין להיות אבא בית כמו שאני היום.
גם אשתי רוב הזמן בבית (חוץ מכשהיא מלמדת באוניברסיטה) ושתי הבנות גם, כך שרוב שזמן אנחנו ביחד... קמים ביחד, אוכלים ביחד, הכל ביחד וקשה יהיה לי מאוד לוותר על זה.
בניגוד אלייך, אני מעולם לא נהניתי יותר מדי מהעבודה, אבל אני טוב בה והיא מאפשרת לי לעשות בחירות שאולי היו בלתי אפשריות בעבודות אחרות (חופשות לידה, עבודה מהבית, הכנסה גבוהה ביחס לכמות שעות העבודה, מגורים בבית עם גינה ועוד).
נראה מה יוליד יום ובינתיים נמשיך להלך על החבל הדק שבין משאלות הלב ויכולתנו לממש אותן.
מזל טוב.
בגיל 33, נשוי +2 וכבר יותר מ-8 שנים של עבודה בסטארטאפ מה לא הייתי נותן כדי להישאר בבית.
בינתיים אני מסתדר לא רע על הגבול שבין המשפחה לעבודה כי אני עובד רוב הזמן מהבית ואני אדון לעצמי מבחינת שעות וימי העבודה (תמורת פשרה משמעותית במשכורת כמובן).
ברור לי שזה לא ימשך לעד כי זה מאוד חריג בתחום שלי אבל כל עוד זה אפשרי אני אמשיך בכך.
שעת המבחן שלי תגיע כשזה לא יתאפשר ואצטרך לבחור בין עבודה "רגילה" לבין להיות אבא בית כמו שאני היום.
גם אשתי רוב הזמן בבית (חוץ מכשהיא מלמדת באוניברסיטה) ושתי הבנות גם, כך שרוב שזמן אנחנו ביחד... קמים ביחד, אוכלים ביחד, הכל ביחד וקשה יהיה לי מאוד לוותר על זה.
בניגוד אלייך, אני מעולם לא נהניתי יותר מדי מהעבודה, אבל אני טוב בה והיא מאפשרת לי לעשות בחירות שאולי היו בלתי אפשריות בעבודות אחרות (חופשות לידה, עבודה מהבית, הכנסה גבוהה ביחס לכמות שעות העבודה, מגורים בבית עם גינה ועוד).
נראה מה יוליד יום ובינתיים נמשיך להלך על החבל הדק שבין משאלות הלב ויכולתנו לממש אותן.
מזל טוב.
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
לניצן מ:
אני אומנם תחת חוזה אישי. בעבר היה נהוג לתת לחוזים האישיים פיצויי פיטורין גם למי שהתפטר (זה הוגדר כמנהג בלבד). אין לי בחוזה הגבלה על פיצויי פיטורין, כתוב שם שאם מגיע פיצויים לפי החוק מ1963 אז אני מקבלת אותם.
בכל מקרה, תודה על הטירחה והבירורים.
לגבי כידאיות כלכלית: אני לא חשה שנכון להשאר במקום העבודה כשלא טוב והמחיר האישי והמשפחתי כבד וכבר ידוע לי. הבחירה להשאר בבית נעשתה, למרות המחיר הכלכלי (כשחשבתי שלא יהיו פיצויים) ואני כאמור שלמה מאוד איתה.
אני אומנם תחת חוזה אישי. בעבר היה נהוג לתת לחוזים האישיים פיצויי פיטורין גם למי שהתפטר (זה הוגדר כמנהג בלבד). אין לי בחוזה הגבלה על פיצויי פיטורין, כתוב שם שאם מגיע פיצויים לפי החוק מ1963 אז אני מקבלת אותם.
בכל מקרה, תודה על הטירחה והבירורים.
לגבי כידאיות כלכלית: אני לא חשה שנכון להשאר במקום העבודה כשלא טוב והמחיר האישי והמשפחתי כבד וכבר ידוע לי. הבחירה להשאר בבית נעשתה, למרות המחיר הכלכלי (כשחשבתי שלא יהיו פיצויים) ואני כאמור שלמה מאוד איתה.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
בעבר היה נהוג לתת לחוזים האישיים פיצויי פיטורין גם למי שהתפטר (זה הוגדר כמנהג בלבד)
שמעתי שמנהג כזה מחייב (ז"א - אי אפשר להגיד שקודמך קיבל כי היה נהוג ואת לא כי עכשיו המנהג נפסק).
שווה לשאול מישהו שמתמצא בחוק.
וגם @} (לכבוד החיים החדשים)
שמעתי שמנהג כזה מחייב (ז"א - אי אפשר להגיד שקודמך קיבל כי היה נהוג ואת לא כי עכשיו המנהג נפסק).
שווה לשאול מישהו שמתמצא בחוק.
וגם @} (לכבוד החיים החדשים)
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 22:11
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
וואו, ש יקרה, תתחדשי, כל הכבוד.
גמני עשיתי את ההחלטה הנפלאה הזו (עבורי ועבור הילדים כמובן) לפני כשלושה חודשים, וברשותכם, את כל מילות העידוד והברכות ניכסתי גם לי קצת, כי עכשיו, אחרי תקופת צינון בבית, ישנם גם קולות אחרים, בדרך כלל מודאגים. אתם יודעים, החוגים והאוכל לילדים ממשיכים לעלות כסף. קצת מביך לגלות בראשון לחודש שההוצאות בויזה עולות על ההכנסה מביטוח לאומי (דמי אבטלה).
אז הרשתי לעצמי להשתמש במה שכתבתם עבור עצמי, והבטחתי לעצמי לא לרוץ לחפש משרת ניהול חדשה בהיטק ברגעים הקשים, ולהפחית עוד 2000 שקל מההוצאות כדי להישאר מאוזנת, ולהתעקש עם עצמי שהעבודה הבאה תיהיה שפויה, פחות מחייבת וגם יותר מעניינת ומאתגרת לי (אני רוצה הכל אם אפשר, למה לא?), שזה אפשרי כפרילנסרית.המעבר משכירה בכלוב של זהב לעצמאית ללא ביטחון כלכלי מפחיד ומלחיץ, אז תודה על כל המילים שכתבתם לש. צברי, לקחתי מהן גם לעצמי.
גמני עשיתי את ההחלטה הנפלאה הזו (עבורי ועבור הילדים כמובן) לפני כשלושה חודשים, וברשותכם, את כל מילות העידוד והברכות ניכסתי גם לי קצת, כי עכשיו, אחרי תקופת צינון בבית, ישנם גם קולות אחרים, בדרך כלל מודאגים. אתם יודעים, החוגים והאוכל לילדים ממשיכים לעלות כסף. קצת מביך לגלות בראשון לחודש שההוצאות בויזה עולות על ההכנסה מביטוח לאומי (דמי אבטלה).
אז הרשתי לעצמי להשתמש במה שכתבתם עבור עצמי, והבטחתי לעצמי לא לרוץ לחפש משרת ניהול חדשה בהיטק ברגעים הקשים, ולהפחית עוד 2000 שקל מההוצאות כדי להישאר מאוזנת, ולהתעקש עם עצמי שהעבודה הבאה תיהיה שפויה, פחות מחייבת וגם יותר מעניינת ומאתגרת לי (אני רוצה הכל אם אפשר, למה לא?), שזה אפשרי כפרילנסרית.המעבר משכירה בכלוב של זהב לעצמאית ללא ביטחון כלכלי מפחיד ומלחיץ, אז תודה על כל המילים שכתבתם לש. צברי, לקחתי מהן גם לעצמי.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
ש, בחייך, מחקי אם זו התפרצות בוטה מדי לדף שלך...
אז הרשתי לעצמי להשתמש במה שכתבתם עבור עצמי, והבטחתי לעצמי לא לרוץ לחפש משרת ניהול חדשה בהיטק ברגעים הקשים, ולהפחית עוד 2000 שקל מההוצאות כדי להישאר מאוזנת, ולהתעקש עם עצמי שהעבודה הבאה תיהיה שפויה, פחות מחייבת וגם יותר מעניינת ומאתגרת לי
הכל ניתן לביצוע, מנסיון חוזר ונשנה...
הדבר היחיד שאני יכולה להוסיף, כעדות אנקדוטלית אישית, הוא שלא משנה כמה התעקשתי על שפיות והתאמה לצרכיי, בכל פעם שנכנעתי וחזרתי, התקצרה התקופה עד לפעם הבאה שהחלטתי לעזוב את מקום העבודה. (אני מתחילה לחשוב שאלה פשוט לא משרות שמתאימות לנשים. והאמיני לי שתמיד הייתי מאלה שלא הסכימו לשמוע על הבדלים ועמדה בכל מה שעמדו בו הגברים.)
עכשיו אני בהריון (כבר אפשר להגיד "מתקדם"! ) והכל נהיה הרבה יותר ברור.
אני לא רוצה שמישהו אחר יגדל ויחנך את הילדים שלי. אני רוצה להיות נוכחת בחיים שלהם מעבר לשעה וחצי בערב שבה מתקלחים, מעבר ללהיות "צוות הווי ובידור סופשבוע" שנופל מהרגליים בכל שבת. ואני רוצה להיות אמא ברב ימות השנה, בלי נסיעות עסקים מפרכות של כמה שבועות בכל פעם. ובקשר לשיקול הכלכלי, לשים ילדים במסגרות עולה הרבה כסף, אמנם הרבה פחות ממה שהרווחתי, אבל לא להיות איתם עולה הרבה יותר...
אז הרשתי לעצמי להשתמש במה שכתבתם עבור עצמי, והבטחתי לעצמי לא לרוץ לחפש משרת ניהול חדשה בהיטק ברגעים הקשים, ולהפחית עוד 2000 שקל מההוצאות כדי להישאר מאוזנת, ולהתעקש עם עצמי שהעבודה הבאה תיהיה שפויה, פחות מחייבת וגם יותר מעניינת ומאתגרת לי
הכל ניתן לביצוע, מנסיון חוזר ונשנה...
הדבר היחיד שאני יכולה להוסיף, כעדות אנקדוטלית אישית, הוא שלא משנה כמה התעקשתי על שפיות והתאמה לצרכיי, בכל פעם שנכנעתי וחזרתי, התקצרה התקופה עד לפעם הבאה שהחלטתי לעזוב את מקום העבודה. (אני מתחילה לחשוב שאלה פשוט לא משרות שמתאימות לנשים. והאמיני לי שתמיד הייתי מאלה שלא הסכימו לשמוע על הבדלים ועמדה בכל מה שעמדו בו הגברים.)
עכשיו אני בהריון (כבר אפשר להגיד "מתקדם"! ) והכל נהיה הרבה יותר ברור.
אני לא רוצה שמישהו אחר יגדל ויחנך את הילדים שלי. אני רוצה להיות נוכחת בחיים שלהם מעבר לשעה וחצי בערב שבה מתקלחים, מעבר ללהיות "צוות הווי ובידור סופשבוע" שנופל מהרגליים בכל שבת. ואני רוצה להיות אמא ברב ימות השנה, בלי נסיעות עסקים מפרכות של כמה שבועות בכל פעם. ובקשר לשיקול הכלכלי, לשים ילדים במסגרות עולה הרבה כסף, אמנם הרבה פחות ממה שהרווחתי, אבל לא להיות איתם עולה הרבה יותר...
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מתנצלת על ההתפרצות,
אז זהו, זה בדיוק מה שאני מרגישה, אני אמא עובדת +2, ומרגישה שאני מוותרת על ילד נוסף בעיקר בגלל עלות מסגרות (מטפלת, מעון, גנון וצהרון). אם הייתי בבית אין לי ספק שהייתי עושה זאת כבר מזמן.
לותר על העבודה אני לא רוצה - (לא עובדת קשה, משרה כמעט מלאה (טוב יש לי גם נסיעות מרובות הלוך חזור) והמשכורת והתנאים ממש טובים), ובכל זאת מדובר בהוצאה קבועה שהיא עד גיל שש לפחות.
אז זהו, זה בדיוק מה שאני מרגישה, אני אמא עובדת +2, ומרגישה שאני מוותרת על ילד נוסף בעיקר בגלל עלות מסגרות (מטפלת, מעון, גנון וצהרון). אם הייתי בבית אין לי ספק שהייתי עושה זאת כבר מזמן.
לותר על העבודה אני לא רוצה - (לא עובדת קשה, משרה כמעט מלאה (טוב יש לי גם נסיעות מרובות הלוך חזור) והמשכורת והתנאים ממש טובים), ובכל זאת מדובר בהוצאה קבועה שהיא עד גיל שש לפחות.
-
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
יוווווווווווווו שרון! איזו התרגשות להבין שזו את.
סאחה עלייך אחותי
עוד מעט גם תתחילי לאכול אוכל בריא וכאלה...תיזהרי!
סאחה עלייך אחותי
עוד מעט גם תתחילי לאכול אוכל בריא וכאלה...תיזהרי!
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
גם אצלי הכמיהה לעוד ילד תרמה להחלטה. העובדה שלמרות שאתה משקיע את הנשמה בעבודה, משלם מחיר אישי, משפחתי וזוגי כבד, בסוף אין כסף לעוד ילד פשוט מייאשת.
ולורד לב: יש גבול!!! אוכל בריא? אני!? נוטלה וגלידות זה אבות המזון בשבילי: קצת פחמימות פשוטות, קצת שומנים רווים משובחים בשילוב של קקאו ואני בעננים....
ולורד לב: יש גבול!!! אוכל בריא? אני!? נוטלה וגלידות זה אבות המזון בשבילי: קצת פחמימות פשוטות, קצת שומנים רווים משובחים בשילוב של קקאו ואני בעננים....
-
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
אינשאללה בת, מותק
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
יש לי הרבה ספקות לגבי השאלה האם אני "מוכנה" להיות אם לבת. יחסי אם וילדה כל כך מסובכים בנוסף יש לי יותר מדי פסיכוזות להעביר לה....
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
הגיגי סוף שבוע:
איזה כייף להנות מסוף השבוע בלי לפחד שכל דקה שעוברת מקרבת את הסוף שלו. הקצב של החיים כאשר אין חזרה לעבודה ולחיים הכפולים פשוט מתאים לי
איזה כייף להנות מסוף השבוע בלי לפחד שכל דקה שעוברת מקרבת את הסוף שלו. הקצב של החיים כאשר אין חזרה לעבודה ולחיים הכפולים פשוט מתאים לי
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
כמה זמן עבר וכמה ימים עברו בירדן (למרות שלא היינו בפארק הירדן...)
אז החיים עשו את שלהם וגם האוברדרפט. אני צריכה לעבור ניתוח עיניים שעולה 20 אלף שקל, אנחנו לא מצליחים להצטמצם מספיק ומאוד קשה לי לא לקנות דברים. אני מנסה לעבוד על עצמי אבל בא לי להמשיך וליפות את הבית, לקנות בגדים יפים (אני פריקית של קניות - מודה ומתוודא שווה כמעט כמו סקס טוב ואם אפשר את שניהם באותו יום אז סבבה כפול). רוצה לטייל עם הילדים בלי לחשוב על עלות הנסיעה ורוצה לחשוב לפעמים על עתיד טוב יותר כלכלית.
אז אומנם אני מחפשת עבודה בשנית (שזה לכשעצמו מבאס) אבל העזיבה לי הייתה לשווא. להלן חשבון נפש חלקי:. הייתי פעם ראשונה כמה חודשים עם הילדים בבית ונורא נהניתי (אבל גם קצת התגעגעתי להפעלה אינטינסיבית של התאים האפורים ולסיפוק שבעזרה לזולת ובפתרון בעיות), חשוב לציין כי התקופה האחרונה בא אני מחפשת עבודה, קצת מבאסת לי את ההנאה ואני יותר עצבנית מתמיד. לגבי המשפחה, נקיפות המצפון כנראה ישארו כאשר אצא לעבודה ורק יגדלו כשאזכור כמה היה לי טוב איתם ולהם איתי. ולגבי הבעל, אני מניחה שיועץ נישואין צמוד היה עוזר לנו להחזיק איכות נישואין גבוהה ביום יום (וזה כן צריך כסף), והעובדה שאני בבית ויכולה לעשות יותר לא ממש פותרת את כל הבעיות.
מסקנה: זכייה במיליון וחצי ש"ח בתוכנית המינויים של מפעל הפיס הייתה מאפשרת לי לסדר קצת את הבית, לעשות ניתוח עיניים, ללכת ליעוץ נישואין קבוע, לטייל במינון סביר ולא לעבוד כל יום אלא רק חלקי. ועד אז נחזור להיות עבדים של החיים הקפיטלסטיים (ורק המשפט הזה מזכיר לי שראיתי חצאית מדהימה בפוקס, ומחזיק סירים מדהים בחנות לידינו, ועציץ מהמם לכניסה, ומגפיים מדהימות בקניון ליד,..,...,...,..,וכמובן צריך גם לחסוך לכנס של לה לצ'ה בשיקגו)
אז החיים עשו את שלהם וגם האוברדרפט. אני צריכה לעבור ניתוח עיניים שעולה 20 אלף שקל, אנחנו לא מצליחים להצטמצם מספיק ומאוד קשה לי לא לקנות דברים. אני מנסה לעבוד על עצמי אבל בא לי להמשיך וליפות את הבית, לקנות בגדים יפים (אני פריקית של קניות - מודה ומתוודא שווה כמעט כמו סקס טוב ואם אפשר את שניהם באותו יום אז סבבה כפול). רוצה לטייל עם הילדים בלי לחשוב על עלות הנסיעה ורוצה לחשוב לפעמים על עתיד טוב יותר כלכלית.
אז אומנם אני מחפשת עבודה בשנית (שזה לכשעצמו מבאס) אבל העזיבה לי הייתה לשווא. להלן חשבון נפש חלקי:. הייתי פעם ראשונה כמה חודשים עם הילדים בבית ונורא נהניתי (אבל גם קצת התגעגעתי להפעלה אינטינסיבית של התאים האפורים ולסיפוק שבעזרה לזולת ובפתרון בעיות), חשוב לציין כי התקופה האחרונה בא אני מחפשת עבודה, קצת מבאסת לי את ההנאה ואני יותר עצבנית מתמיד. לגבי המשפחה, נקיפות המצפון כנראה ישארו כאשר אצא לעבודה ורק יגדלו כשאזכור כמה היה לי טוב איתם ולהם איתי. ולגבי הבעל, אני מניחה שיועץ נישואין צמוד היה עוזר לנו להחזיק איכות נישואין גבוהה ביום יום (וזה כן צריך כסף), והעובדה שאני בבית ויכולה לעשות יותר לא ממש פותרת את כל הבעיות.
מסקנה: זכייה במיליון וחצי ש"ח בתוכנית המינויים של מפעל הפיס הייתה מאפשרת לי לסדר קצת את הבית, לעשות ניתוח עיניים, ללכת ליעוץ נישואין קבוע, לטייל במינון סביר ולא לעבוד כל יום אלא רק חלקי. ועד אז נחזור להיות עבדים של החיים הקפיטלסטיים (ורק המשפט הזה מזכיר לי שראיתי חצאית מדהימה בפוקס, ומחזיק סירים מדהים בחנות לידינו, ועציץ מהמם לכניסה, ומגפיים מדהימות בקניון ליד,..,...,...,..,וכמובן צריך גם לחסוך לכנס של לה לצ'ה בשיקגו)
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מזכיר לי שראיתי חצאית מדהימה בפוקס, ומחזיק סירים מדהים בחנות לידינו, ועציץ מהמם לכניסה, ומגפיים מדהימות בקניון ליד
פליי ליידי, פליי ליידי, יקירתי.
אני רואה "מחזיק סירים מדהים" ואומרת: וואו, איזה יופי. אבל אני לא צריכה עוד אחד.
"עציץ מהמם" - טוב, אבל אני יכולה לגדל לבד. וחבל על הכסף.
"מגפיים מדהימות" ו"חצאית מדהימה" - יש מינימום מסוים של בגדים שצריך. מעל זה, לא צריך.
בקיצור, תקראי את האתר של פליי ליידי. באמת. מומלץ.
אה, ואנחנו הרי מחרימות את פוקס, חביבתי. הם אנטי הנקה (-;
פליי ליידי, פליי ליידי, יקירתי.
אני רואה "מחזיק סירים מדהים" ואומרת: וואו, איזה יופי. אבל אני לא צריכה עוד אחד.
"עציץ מהמם" - טוב, אבל אני יכולה לגדל לבד. וחבל על הכסף.
"מגפיים מדהימות" ו"חצאית מדהימה" - יש מינימום מסוים של בגדים שצריך. מעל זה, לא צריך.
בקיצור, תקראי את האתר של פליי ליידי. באמת. מומלץ.
אה, ואנחנו הרי מחרימות את פוקס, חביבתי. הם אנטי הנקה (-;
-
- הודעות: 708
- הצטרפות: 05 אפריל 2005, 12:16
- דף אישי: הדף האישי של הערסית_מהשכונה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
מהאני אגיד לך...קראתי את ההתחלה..קראתי את הסוף..וקצת באמצע והתבעסתי לאללה (בעסה מלשון עיסה דביקה על הנננשששמה)
התחלת בתהליך מדהים ולא הגעת אפילו לרבע הדרך וכבר את חוזרת בחזרה!!!
חלליק- ללכת לקבור את עצמך באיזו עבודה מהבוקר עד הלילה בישביל לממן יועץ נישואין ?! התחרפנת? הוא כבר בנה קומה שניה בבית שלו בזכותך..ואת עוד בוכה שלא נשאר לך עודף לשופפינג !
תהליך כזה של נטישת קריירה צריך לעבור בכמה מישורים במקביל.להתחשבן עם החיים אחרת. במכולת לא בהיפר נטו...בבאזר לא בבוטיק..בטבע לא בג'ימבורי ...בים לא בקאונטרי.....בארוחות המדהימות שתבשלי לא במסעדות פלצניות ועוד ועוד ועודדדד
אני מדברת מניסיון-אחותי! לכי תעיפי את כל היועצים קיביני.... תחלצי כסף לטיפול בעיניים ותתכונני ליומהולדת מספר 3!
התחלת בתהליך מדהים ולא הגעת אפילו לרבע הדרך וכבר את חוזרת בחזרה!!!
חלליק- ללכת לקבור את עצמך באיזו עבודה מהבוקר עד הלילה בישביל לממן יועץ נישואין ?! התחרפנת? הוא כבר בנה קומה שניה בבית שלו בזכותך..ואת עוד בוכה שלא נשאר לך עודף לשופפינג !
תהליך כזה של נטישת קריירה צריך לעבור בכמה מישורים במקביל.להתחשבן עם החיים אחרת. במכולת לא בהיפר נטו...בבאזר לא בבוטיק..בטבע לא בג'ימבורי ...בים לא בקאונטרי.....בארוחות המדהימות שתבשלי לא במסעדות פלצניות ועוד ועוד ועודדדד
אני מדברת מניסיון-אחותי! לכי תעיפי את כל היועצים קיביני.... תחלצי כסף לטיפול בעיניים ותתכונני ליומהולדת מספר 3!
-
- הודעות: 101
- הצטרפות: 06 מרץ 2005, 14:38
- דף אישי: הדף האישי של אני_אמא*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
רק היום גיליתי את הדף הזה. מקסים..
מצטרפת לעדת מעריצותייך- על קלות ההחלטה ויתר על כן, על הביצוע הפשוט ומעשי.. גם אני ניסיתי לעזוב משרה שווה. הייתי שנה בבית עם ילדיי וחזרתי לתואר המרומם. גם אני אהבתי את מה שעשיתי עד שנולדו ילדיי ואז גיליתי שיש דברים יותר חשובים בחיים.. ויצאתי לחופש. זאת היתה שנה מדהימה. גם אני בחצי השנה הראשונה הייתי באטרף של קניות - מכל הבא ליד- כדי לשבוע, כדי להיות מסופקת, כדי שיהיה בסדר. כמו שגם כל הזמן חיכיתי שהטלפון יצלצל, שאצעק קצת על מישהו, שאעביר את עמדותיי בנושאים מסוימים.. וזה לא קרה. בערך אחרי חצי שנה, הדחף הזה פתאום נרגע לי. לא הייתי צריכה להצטער שאני כבר לא עושה פדיקור- מניקור, עיסויים, ייעוצים וכו'. לא הפריע לי שהחצאית שבחנות נשארה בחנות. עשיתי דילול אדיר בבגדים וגיליתי בגדים חדשים לחלוטין שלא לבשתי כמעט. נהיה שקט כזה. הגיעה ההשלמה עם ההחלטה, עם התהליך.. השקט החיצוני הזה- מטלפונים, סיועים ובלגנים, הפך לטבע שני שלי, לשקט פנימי, ולא לחור שחור שצריך למלא בבגדים, ובתכשיטים. פתאום גם הגיע כסף. אני מספרת בבלוג שפתאום זו נהייתה שנה כלכלית מעולה כי מלא דברים נחסכו אבל לא חסרו. באמת.
אני אומנם בסופה של השנה גם כן חזרתי (ממש עכשיו), כי פחדתי לברוח מכל מה שהייתי קודם לכן, רציתי לוודא שאני כבר לא אני.. וגיליתי שהשנה הזאת שינתה אותי לחלוטין. שקשה אחרי החופש הזה לחזור לשיגעון העבדות בשביל כסף, תואר, כבוד ואגו. ולכן אני גם מתקנאת כל כך בהחלטתך ההחלטית ומקווה שגם אני אגיע להתפטרות סופית ואקח אחריות מלאה על עצמי ועל חיי משפחתי.
אז מה בעצם אני מתפרצת לך ככה לדף? כדי להגיד- תני לעצמך עוד קצת זמן. כי אולי תהליך הוצאת העבודה ממך- הוא קצת איטי יותר. אולי תגלי מתוך השקט הפנימי- מטרות חדשות שתרצי לעצמך. אבל, בכל מקרה, אין ספק שחצי השנה הזאת שינתה משהו בך. גם אם תחליטי למצוא לך עבודה אחרת- תעשי לעצמך סדרי עדיפויות חדשים, תהיי אחרת, ותתחדשי בהחלטתך החדשה!
מחזקת אותך מאוד בהחלטותייך. אישה חכמה מכאן אמרה לי כאן- היי שלמה עם החלטותייך. מאחלת לך גם כן. בהצלחה!
מצטרפת לעדת מעריצותייך- על קלות ההחלטה ויתר על כן, על הביצוע הפשוט ומעשי.. גם אני ניסיתי לעזוב משרה שווה. הייתי שנה בבית עם ילדיי וחזרתי לתואר המרומם. גם אני אהבתי את מה שעשיתי עד שנולדו ילדיי ואז גיליתי שיש דברים יותר חשובים בחיים.. ויצאתי לחופש. זאת היתה שנה מדהימה. גם אני בחצי השנה הראשונה הייתי באטרף של קניות - מכל הבא ליד- כדי לשבוע, כדי להיות מסופקת, כדי שיהיה בסדר. כמו שגם כל הזמן חיכיתי שהטלפון יצלצל, שאצעק קצת על מישהו, שאעביר את עמדותיי בנושאים מסוימים.. וזה לא קרה. בערך אחרי חצי שנה, הדחף הזה פתאום נרגע לי. לא הייתי צריכה להצטער שאני כבר לא עושה פדיקור- מניקור, עיסויים, ייעוצים וכו'. לא הפריע לי שהחצאית שבחנות נשארה בחנות. עשיתי דילול אדיר בבגדים וגיליתי בגדים חדשים לחלוטין שלא לבשתי כמעט. נהיה שקט כזה. הגיעה ההשלמה עם ההחלטה, עם התהליך.. השקט החיצוני הזה- מטלפונים, סיועים ובלגנים, הפך לטבע שני שלי, לשקט פנימי, ולא לחור שחור שצריך למלא בבגדים, ובתכשיטים. פתאום גם הגיע כסף. אני מספרת בבלוג שפתאום זו נהייתה שנה כלכלית מעולה כי מלא דברים נחסכו אבל לא חסרו. באמת.
אני אומנם בסופה של השנה גם כן חזרתי (ממש עכשיו), כי פחדתי לברוח מכל מה שהייתי קודם לכן, רציתי לוודא שאני כבר לא אני.. וגיליתי שהשנה הזאת שינתה אותי לחלוטין. שקשה אחרי החופש הזה לחזור לשיגעון העבדות בשביל כסף, תואר, כבוד ואגו. ולכן אני גם מתקנאת כל כך בהחלטתך ההחלטית ומקווה שגם אני אגיע להתפטרות סופית ואקח אחריות מלאה על עצמי ועל חיי משפחתי.
אז מה בעצם אני מתפרצת לך ככה לדף? כדי להגיד- תני לעצמך עוד קצת זמן. כי אולי תהליך הוצאת העבודה ממך- הוא קצת איטי יותר. אולי תגלי מתוך השקט הפנימי- מטרות חדשות שתרצי לעצמך. אבל, בכל מקרה, אין ספק שחצי השנה הזאת שינתה משהו בך. גם אם תחליטי למצוא לך עבודה אחרת- תעשי לעצמך סדרי עדיפויות חדשים, תהיי אחרת, ותתחדשי בהחלטתך החדשה!
מחזקת אותך מאוד בהחלטותייך. אישה חכמה מכאן אמרה לי כאן- היי שלמה עם החלטותייך. מאחלת לך גם כן. בהצלחה!
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
אני מאוד מקווה להגיע לשלמות נפשית שבלי לקנות, אני פשוט נהנית לראות ולקנות בגדים יפים שלא לדבר על דברים יפים לבית שאני מפנטזת עליהם, אבל לא לא מצליח לי ונשאר לי בעיקר טעם רע ודיכאון קל. לגבי יועץ נישואים, מאוד ניסינו בלי אבל אני מרגישה שיש עוד עבודה ע"מ לשפר את היום יום שכ"כ חשוב לי (לרוגע שלי שמאוד משפיע על התפקוד עם הילדים). גם הצורך לחסוך באדיקות ביום יום מקשה עלי בעיקר משום שזה לא מספיק, למרות שעברנו למזומן וירדנו משמעותית בהוצאות. אני מרגישה ממש כורעת תחת הנטל של הכול והילדים (שזה הדבר היחיד שמצליח לי כמו שצריך) לא ממש מצליחים להרים אותי מספיק ולספק לי נחמה (בעיקר שבמצב הנוכחי אין סיכוי לעוד ילד שאני מאוד רוצה).
אני מקווה שבעזרת מה שלמדתי אצליח לתמרן יותר טוב בין משפחה, ילדים, בעל ועצמי, לדעת להתמלא גם ע"י סיפוק צרכים נפשיים ולא להזדקק לכסף ע"מ לקנות אושר. כמו כן אני מבינה כיום שיש לי ידע מקצועי ששווה הרבה בשוק ומקווה שלפחות תמורת אותם שעות שאני לא בבית אוכל להרוויח יותר כסף. [ואני קוראת את זה בשנית וזה נשמע ממש ממש עצוב ולא מעביר את ההתרגשות הקלה שאני חשה בעקבות החזרה לעבודה מספקת שגם גורמת לי הרבה אושר - אוף אני כנראה לא ממש יודעת מה אני רוצה...]
אני מקווה שבעזרת מה שלמדתי אצליח לתמרן יותר טוב בין משפחה, ילדים, בעל ועצמי, לדעת להתמלא גם ע"י סיפוק צרכים נפשיים ולא להזדקק לכסף ע"מ לקנות אושר. כמו כן אני מבינה כיום שיש לי ידע מקצועי ששווה הרבה בשוק ומקווה שלפחות תמורת אותם שעות שאני לא בבית אוכל להרוויח יותר כסף. [ואני קוראת את זה בשנית וזה נשמע ממש ממש עצוב ולא מעביר את ההתרגשות הקלה שאני חשה בעקבות החזרה לעבודה מספקת שגם גורמת לי הרבה אושר - אוף אני כנראה לא ממש יודעת מה אני רוצה...]
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
-
- הודעות: 3314
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 23:08
- דף אישי: הדף האישי של ורד_לב*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
גמני
[כולנו זקוקים לחיבוק- אמר המרגיעון. בתואם מושלם!]
[כולנו זקוקים לחיבוק- אמר המרגיעון. בתואם מושלם!]
-
- הודעות: 58
- הצטרפות: 11 אוגוסט 2006, 09:57
- דף אישי: הדף האישי של אמיר_ד*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
לפני שהתפטרתי לשנת הבית, חבר שלי ואני דיסקסנו יחסית הרבה את ההשפעות של כזה צעד, במיוחד מתוך ידיעה שזה לזמן קצוב (שהרי מישהו צריך בסוף להביא כסף).
הגענו לשתי מסקנות:
לכן עדיף להיות עצמאי.
לגביך , הסתכלי על זה בצורה החיובית - צברת נסיון שאין להרבה אנשים, ואגרת ידע שיהיה לך לעזר בהמשך.
בעזרת אלה, תוכלי לנווט את חייך במסלול שיתאים לך יותר, כך שתהיי שלמה עם עצמך (והרי זה מה שבאמת חשוב)
והעיקר - שיהיה לך הרבה בהצלחה!
שנה טובה
הגענו לשתי מסקנות:
- עצם העובדה שאנו מודעים לבעיה ולמחיר של מסלול הקריירה כבר מעלה אותנו מדרגה אחת, שהרי אין סיכוי שתפטור בעיה אם אתה לא מודע לקיומה
- גם שנה של כיף זה הישג ראוי
לכן עדיף להיות עצמאי.
לגביך , הסתכלי על זה בצורה החיובית - צברת נסיון שאין להרבה אנשים, ואגרת ידע שיהיה לך לעזר בהמשך.
בעזרת אלה, תוכלי לנווט את חייך במסלול שיתאים לך יותר, כך שתהיי שלמה עם עצמך (והרי זה מה שבאמת חשוב)
והעיקר - שיהיה לך הרבה בהצלחה!
שנה טובה
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
הרבה הרבה מים חלפו בירדן מאז כתבתי פה לאחרונה. לאחר תקופה של עבודה בבית ללא מקור הכנסה חיצוני והגדלת החובות שלנו (למרות ניסיונות החיסכון הכנים), היה ברור שאני צריכה לחזור לעבוד. תקופה מסויימת הייתי בקשר עם חברה גדולה, קשר שבשל קשיים של החברה נפסק משום שהם הפסיקו לגייס כוח אדם.
אז חשבתי שלפני שאני מתחילה לעבוד בתעשייה ומוכרת את "נפשי" לשטן, אני אנסה להגשים חלום. החלום היה מחקר על הנקה שישלב את הידע המקצועי שלי בתחום הביולוגיה החישובית ואת הידע שלי על ההנקה. פניתי לפרופ' ממכון ויצמן שהוא במקור רופא ילדים והיה חוקר בתחום הנוגדנים והצעתי לו לחקור את התפתחות המערכת ההחיסונית אצל תינוק יונק בעזרת הטכנולוגיה שהוא פיתח. להפתעתי הוא שמח ואפילו טען שאני עוזרת להם, משום שהם חיפשו לעשות את המחקר ולא מצאו את החוקר הנכון. מפה ושם התחלתי בימים אלה פוסט-דוקטורט בחקר התפתחות במערכת החיסונית בשנים הראשונות. בהסתכלות לאחר, התהליך שעברתי היה בדיוק הדבר הנכון להוביל אותי להגשים את החלום שלי.
מקווה שבקרוב אעדכן לגבי המחקר.
אז חשבתי שלפני שאני מתחילה לעבוד בתעשייה ומוכרת את "נפשי" לשטן, אני אנסה להגשים חלום. החלום היה מחקר על הנקה שישלב את הידע המקצועי שלי בתחום הביולוגיה החישובית ואת הידע שלי על ההנקה. פניתי לפרופ' ממכון ויצמן שהוא במקור רופא ילדים והיה חוקר בתחום הנוגדנים והצעתי לו לחקור את התפתחות המערכת ההחיסונית אצל תינוק יונק בעזרת הטכנולוגיה שהוא פיתח. להפתעתי הוא שמח ואפילו טען שאני עוזרת להם, משום שהם חיפשו לעשות את המחקר ולא מצאו את החוקר הנכון. מפה ושם התחלתי בימים אלה פוסט-דוקטורט בחקר התפתחות במערכת החיסונית בשנים הראשונות. בהסתכלות לאחר, התהליך שעברתי היה בדיוק הדבר הנכון להוביל אותי להגשים את החלום שלי.
מקווה שבקרוב אעדכן לגבי המחקר.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
כל הכבוד.
@} להגשמת חלומות @}
@} להגשמת חלומות @}
-
- הודעות: 1091
- הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
- דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
בהסתכלות לאחר, התהליך שעברתי היה בדיוק הדבר הנכון להוביל אותי להגשים את החלום שלי.
בהצלחה...
בהצלחה...
-
- הודעות: 992
- הצטרפות: 31 אוגוסט 2004, 15:16
- דף אישי: הדף האישי של בר_עדש*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
לחקור את התפתחות המערכת ההחיסונית אצל תינוק יונק בעזרת הטכנולוגיה שהוא פיתח.
סקרנת אותי: כדי לבדוק את זה לא צריך לקחת דגימות דם מהתינוק?
בהצלחה
סקרנת אותי: כדי לבדוק את זה לא צריך לקחת דגימות דם מהתינוק?
בהצלחה
-
- הודעות: 916
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 12:19
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
בהצלחה גדולה. כל הכבוד על התושיה וכמובן על הרעיון למחקר! @}
-
- הודעות: 1025
- הצטרפות: 12 מרץ 2005, 21:08
- דף אישי: הדף האישי של אף_חצוף*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
כל הכבוד!
בהסתכלות לאחר, התהליך שעברתי היה בדיוק הדבר הנכון להוביל אותי להגשים את החלום שלי.
בהצלחה!! @}
בהסתכלות לאחר, התהליך שעברתי היה בדיוק הדבר הנכון להוביל אותי להגשים את החלום שלי.
בהצלחה!! @}
-
- הודעות: 131
- הצטרפות: 15 ינואר 2003, 12:01
- דף אישי: הדף האישי של ש_צברי*
התפטרתי סוף סוף או יום הולדתי השני
סקרנת אותי: כדי לבדוק את זה לא צריך לקחת דגימות דם מהתינוק?
אני מקווה לפתח שיטה שתאפשר לקחת דגימת רוק ולא דגימת דם
תודה על איחולי הדרך צלחה
אני מקווה לפתח שיטה שתאפשר לקחת דגימת רוק ולא דגימת דם
תודה על איחולי הדרך צלחה