דבורה ודוד

[רעות_וצליל*]

ברוכים הבאים
וגלישה מהנה

[דבורה_ודוד*]

הי!
אני דבורה, בת 27 נשואה לדוד בן ה 28.
אמא ליעל בת 3 ומיכל בת 1 וחצי.
נולדתי ברוסיה, מאמא רוסיה ואבא קונגולזי, וגדלתי באפריקה, וכמו רעות מ רעות וצליל, גם אני מאמינה בעיקרון הרצף, מכיוון שראיתי איך אנשים מיישמים אתו בשגרתם בדרך הכי טבעית והכי מובנת מאליה. היום אני נאבקת נגד הצד המערבי שבי ונגד הלחץ החברתי כדי ליישם את העיקרונות הנבונים האלה שסך הכל אומרים : להקשיב לליבנו ,לאינסטינקטים הכל כך בריאים שלנו וללמוד מילדינו לא פחות מאשר אנו לומדים מאבותינו. כיום, את התמיכה היחידה, אני שואבת מחברתי הטובה והמדהימה, רעות, מבעלי למרות שלרוב, דעותיו מנוגדות לשלי, ומאמי הנהדרת שדווקא ממוצא רוסי ושזכתה לחיות 20 שנה בלב לבה של אפריקה. אני מייצגת את קו התפר בין מזרח למערב.
אשמח להכיר אותכם, לחלוק איתכם וללמוד ממכם!

[יונת_שרון*]

ברוכה הבאה!
מעניין אותי לשמוע על חוויותיך מאפריקה -- את יכולה לספר קצת? מה ראית שם? מה למדת שם לגבי גידול ילדים ובכלל?

[אביב_חדש*]

ברוכה הבאה
מה זה קונגולזי ?

[ורד_לב*]

ברוכים הבאים.
נשמע מרתק לחלוטין הערבוב של חייך.
גם אני אשמח לשמוע יותר, למשל עד מתי היית באפריקה, איך זה השפיע על ראיית עולמך ועל דרכי גידול ילדייך, על מקומך בעולם וכו'.

[דבורה_ודוד*]

נעים מאוד בנות!
קונגולזי זה ממדינה ששמה קונגו. יש שניים כאלה במרכז אפריקה, הקונגו הבלגית והצרפתית ושניהן היו עד שנות ה 60 קולוניות צרפתית ובלגית.
אני גדלתי בצרפתית. היא ממוקמת על קו המשווה על שפת האוקינוס האטלנטי. זאת מדינה מפותחת אבל עדיין מאוד קשורה למסורת, לטבע ולאדמה.
גרתי בה מגיל 3 עד גיל 19 כמעט ומכיוון שגדלנו בבית עם הורה מקומי והשני " זר" , השגרה היום יומית שלנו תמיד היתה מושפעת משניים, יותר נכון שלוש תרבויות: הרוסית, הקונגולזית והצרפתית. הכל היה מובן מאליו ואף פעם לא באמת חשבתי על זה עד שנכנסתי להריון בפעם הראשונה... ועוד עם בן זוג מרוקי... ישראלי! אז התחלתי להיזכר, להשוות, לשאול את עצמי... שום דבר כבר לא היה מובן מאליו והיו מיליון דעות במיוחד על גידול ילדים, לרוב מנוגדות להרגשה הפנימית שלי שאני מודה, לא תמיד הקשבתי.
בקונגו אין מיליון דעות. יש דרך אחת. נקודה.
פתאום כשהתחלתי לחשוב על זה, לרוב המשפחות - ולא משנה מה רמת ההכנסה שלהן היתה - לא היתה עגלת תינוק בבית, וגם לא מיטת תינוק, ולא לול, ובהחלט לא שטויות כמו טרמפולינה וכאלה. התינוקות ישנים במיטת הוריהם ומאוחר יותר במיטה משותפת עם אח או אחות. בעיר שגרתי בה היתה חנות אחת של דברי תינוקות שהחזיקה גם עגלות ומיטות. בעליה היו צרפתים והחנות נועדה לאנשים מחו"ל בעיקר, וכך גם המחירים. הרבה נשים עקרות בית או עובדות בחקלאות והן נושאות את ילדן על הגב אפילו תוך כדי עבודה מאוד מאומצת או עבודות הבית. ואם לא אז מבלים התינוקות יפה מאוד בידיהן, בציצי או פשוט על הרצפה לידן, עם עוד אח או קרוב משפחה או פעוט שכן. כלומר חלק מהדינמיקה המשפחתית, ולא כלואים בכלוב מזהב קר וחסר חיים, בוהים תקרה או בענף או שניים במקרה הטוב.
הילדים האלה לומדים להשתלב בחיים ולא רק להיות "ילדים טובים" ולצפות מהצד.

[אביב_חדש*]

פתאום אני נשמעת לעצמי ממש מטופשת. ברור ש קונגולזי זה קונגו... איך לא ראיתי קודם.

[דבורה_ודוד*]

לא נורא! לא היית אמורה לדעת. אביב זה שמך?
אם כן, זה שם מקסים!