אבא של גוני

[אנונימי]

{דפים בהם השתתפתי לאחרונה
[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]

[אבא_של_גוני*]

שלום !
אז הנה אחרי שעות רבות של צפיה וקריאה באתר אני כותב לעצמי דף בית. אני עוד לא ממש יודע מה מה יכתב כאן וכמה המשכיות תיהיה לזה אבל אני מתחיל ונראה לאן נתגלגל- אני ודף הבית.
אני אבא של גוני (לגוני יש גם אמא אבל היא כרגע עסוקה בענינים אחרים ותצטרף בטח בהמשך באופן טבעי ל"באופן טבעי"). גוני הוא ילד גדול, בן שנה ו-10 הוא לא הולך למסגרת פורמלית ומבלה במהלך היום הפעילות אינטנסיבית עם אמא שלו ואחה"צ כשאמא שלו הולכת לעבוד אנחנו מבלים ביחד.
איך קרה שהחלטנו להשאיר את גוני בבית ולא להכניס אותו לבית הילדים (הופס, הנה פרט ביוגרפי, אנחנו קיבוצניקים)?
אז זהו שלא ממש החלטנו זה פשוט קרה וכרגע אנחנו מאד שלמים עם זה. בהתחלה זו היתה מין התארכות של חופשת הלידה, אחר כך היה לנו נוח מבחינת העבודה והתשלום על הפעוטון להשאיר את זה ככה ובנתיים זה נמשך. והכי חשוב כל הזמן התחזקנו בדעתנו שזה מה שמתאים לגוני וזה מה שנכון מבחינה חינוכית.
עד מתי? אז ככה קבענו לעצמנו שאנחנו לא מצהירים הצהרות וננסה לעמוד בזה, נזרום ונראה מה יוליד יום.
אנחנו משתדלים מאד לעשות כל דבר בהרבה מחשבה, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לשאול הרבה שאלות ממש "השבח לספק".
בדף אני מקווה לרשום קצת מהתלבטויות שלנו לחשוב ביחד מחשבות שכיף ונעים לשתף בהם אנשים. ובעיקר לעניין ולהתעניין בכל מה שיעלה על הדעת ועל הדף.
אשמח לקרוא כל תגובה.

[POOH_והתוספות*]

תתחדש על הדף בית.

אנחנו התחלנו בערך כמוכם [חוץ מעניין התשלום לבית תינוקות - כי שנינו היינו חברי קיבוץ] ובנתיים עזבנו את הקיבוץ כי לא הצלחנו לחיות איך שהרגיש לנו נכון במסגרת הקיבוץ.

אז מאחלת לכם בהצלחה...
ושרק תמשיכו להקשיב לעצמכם ולגוני...

[רוני_בלוני*]

דף נחמד, ברוכים המצטרפים

[טל*]

ברוכים הבאים @}
מענין אותי לשמוע על חינוך ביתי בקיבוץ (הנה פרט ביוגרפי משלי...)
איך מתייחסים לזה שאתם לא שולחים אותו לגן? זאת נקודה רגישה בקיבוצים בד"כ.
זה נשמע כמו סידור מצוין, חצי עם אמא וחצי עם אבא.
שימשיך להיות בכיף וגלישה נעימה באתר, נדמה לי שתמצא פה הרבה ענין (זה ממכר, כבר הזהירו אותך?)

[אבא_של_גוני*]

היי, איזה כיף - מישהו שומע אותי. תודה תודה לכל המגיבים.
אז הנה קצת על החינוך הביתי בקבוץ, אם כי כמובן שמדובר רק על הקיבוץ שלנו ובטח בכל מקום זה אחרת.
קצת רקע: הקיבוץ שלנו הוא קיבוץ מבוסס, יש לנו מפעיל מצליח שפעם אפילו היה מאד מצליח, וההתנהלות כאן היא במה שקוראים המסווגים "המודל המשולב" זאת אומרת לכל חבר יש משכורת משלו אבל חלק גדול נלקח ע"י הקיבוץ ומחולק בחזרה בצורה שוויונית.
באופן כללי ברור לי לחלוטין לאן הקיבוץ הולך ואני גם מאד בעד הכיוון. למעשה הקיבוץ הישן מת וכרגע יש איזה מין יצור כלאיים שבעתיד כנראה יתגבש, יגדל וגם יתחיל ללכת.
בנתיים הקיבוץ כקיבוץ הוא חברה מאד נוחה ובאופן כללי ממש לא מתערבים בחיינו. אבל מה, כמו בכל מקום גם כאן יש שרידים מהעבר מין אנכרוניסטיות מוזרה שכזו .
והנה הדוגמאות-

• דוגמא ראשונה: כשגוני נולד, כשעוד הייתי בערפילי עיפות מאושרים (מין מצב שאתה לא בדיוק יודע עם אתה יותר מאושר, יותר מבולבל, או יותר מאושר) באתי מבית היולדות הביתה וישבה כאן אחראית בית התינוקות אם כל מיני עצות ושאלות. ברור לי שהיו לה כוונות טובות אבל... היא הדבר האחרון שעניין אותי ברגעים האלו.
• דוגמא שניה: גוני אוכל איתנו ארוחת צהרים בחדר האוכל יש חברים שעדין משוכנעים שהילד חולה כבר הרבה זמן והם מאד מתענינים בשלומו.
• דוגמא שלישית: טיפת חלב – כשהחלטנו לתת לו חיסונים ע"פ דרכנו ולא בתוכנית הרגילה זכינו לעיקום פרצוף רציני, האחיות אפילו החתימו אותנו על טופס שאנחנו אחראים על בריאותו (מה באמת ואם לא הינו חותמים אתם היתם אחראים אליו?)
• ומערכת החינוך – קצת ניסו לשכנע, קצת אימו שאם נתחרט באמצע השנה לא יהיה מקום בפעוטון, בגנון. אבל סך הכל אין להם כוח עלינו.

והשבילים? מה אומרים בין השבילים – את זה אנחנו לא ממש יודעים ומנסים לשחק אותה כאילו זה לא ממש מעניין אותנו.
מקווה שעניתי לשאלות, מקווה שמעניין לקרוא, תמשיכו להגיב....
אבא של גוני

[עירית_לוי]

ברוך הבא ותתחדש על דף בית אישי


גוני אוכל איתנו ארוחת צהרים בחדר האוכל יש חברים שעדין משוכנעים שהילד חולה כבר הרבה זמן והם מאד מתענינים בשלומו.

[רורי_ב*]

ברוך הבא @} @}

[סיגל_ב*]

ברוך הבא @}

[פלוני_אלמונית*]

גם יונת ורועי בחינוך ביתי בקיבוץ.

[אבא_של_גוני*]

שלום ותודה על הברכות.
היום סבתא של גוני אמרה שהוא ילד ללא גבולות. האמת היא שבדרך כלל אני מאד חשדני כלפי האמירות האלו, לדעתי הם נובעות ממין רצון כזה שנתיישר עם המערכת שניהיה חלק מהעדר, הרי אם כולם עושים משהו זה בטח הדבר הנכון. אבל היום זה התאים לי למחשבות שיש לנו על הצבת גבולות ואנחנו בהחלט משוחחים על העניין רבות. למה גוני בודק את הגבולות? האם נכון לשים לו גבולות? איפה לשים אותם? ועוד המון שאלות.
בהמשך אני אנסה להעלות מחשבות והגיגים בנושא, אשמח לשמוע את דעתכם.
לילה טוב

[יונת_שרון*]

פלוני,
גם יונת ורועי בחינוך ביתי בקיבוץ
אבל אנחנו תושבים, לא חברים. לא אותו שווה.

אבא של גוני,
ראה הצבת גבולות ועוד די הרבה דפים ב-מדור חינוך.

[אבא_של_גוני*]

שלום לכולכם, היום בא לי לכתוב על משחקיה שבילנו בה אתמול , הכותרת שחשבתי לתת היא:
שיווק אגרסיבי לילד בן שנתיים או כיצד לגרום שלא אחזור יותר לעולם למשחקיה
זה לא שאנחנו הולכים להרבה משחקיות אבל יצאו לנו כבר להכיר כמה. המשחקיה עצמה היא מושקעת מאד, מהטובות יותר בהם ביקרנו, מרחב גדול, מגוון רחב של פעילויות ואפילו הרעש נסבל פחות או יותר (למה תמיד במשחקיות יש רעש נוראי כזה?). אז מה הבעיה? יש כמה:
א. מקררי הארטיקים ומדפי הממתקים הם בגובה הרצפה, במקום להנות ולבלות הינו עסוקים בלשכנע את גוני לוותר על ארטיק. לדעתי אם רוצים לתרגל עם הילד דחיית סיפוקים אפשר בהחלט לעשות לו טיול בסופר הקרוב, לא לזה נועדה המשחקיה.
ב. במהלך הערב הוזמנו כל הילדים להצגה (לא משהו ששווה לספר אליו) ואחר כך להפעלה של בניית בית ממתקים.
בעיני מדובר בגזרה שהציבור לא יכול לעמוד בפניה, שמו על גליונות נייר טונות של ממתקים וציפו שהילדים לא יאכלו אלא יבנו בית של עמי ותמי. הילדים כמובן לא התאפקו (הנורמלים שבהם) וזה נהיתה זלילת ממתקים מזוויעה. לסיום היתה הופעה של איש שמחופש לביצת קינדר וכמובן שניתן לקנות ביצים הפתעה בדוכן שנמצא ממש ביציאה משטח ההצגה בגובה הרצפה.
זהו, אני יצאתי משם והבטחתי לעצמי שלשם אני לא חוזר, אם כל הרצון לקדם עסקים לטעמי נעשה כאן שיווק לא לגיטימי ואגרסיבי מאד לילדים קטנטנים.

[עירית_לוי]

תודה על הקישורים בדף אתרי ילדים

[עירית_לוי]

שיווק לא לגיטימי ואגרסיבי מאד לילדים קטנטנים.
כמה עצוב...

[רותי*]

שלום - ראיתי שכתבת שאתה מגדל תולעים אדומות לקומפוסט - יש לנו קומפוסטר ביתי ורצינו להתעניין איך משיגים תולעים כאלו והאם זה באמת מזרז את התהליך? אשמח אם תיור עמי קשר ב [email protected]

[אבא_של_גוני*]

חיה (11 הודעות למעלה),
נשמח לקבל את המייבש פרות/ירקות.
צרי קשר בדף הבית או בטלפון 052-5017612