תמיכה בהנקה

את מוזמנת להתקשר אליי, 827900-052
יש גם מדריכות לה-לצ'ה בכל הארץ
לפרטים נוספים אז גם כאן או באימייל: [email protected]

גם אלי את יכולה להתקשר עכשיו: 08-9727935
אשמח לעזור

אני רוצה לספר לכל המעונינות ולכל אלו שניתקלות בבעיות בהנקה (מכל סוג כמעט), שנפתח מרכז חדש, "המרכז הרפואי להנקה" במושב אודים שבשרון. בהנהלת ד"ר מירה ליבוביץ, מומחית לרפואת משפחה (כולל ילדים) ויועצת הנקה מוסמכת, יחד עם 3 יועצות הנקה מוסמכות.
נוסף ליעוץ הנקה ויעוץ רפואי שאפשר לקבל במרכז, ישנם גם קורסים רלוונטיים לנושא. כגון: הכנה להנקה, חזרה לעבודה, ומעבר למוצקים.
אני מספרת כל זאת בתור אמא שבזמנה הזדקקה מאוד לעזרה ולא כל כך מצאה למי לפנות. אז עכשו יש! (ד.א חלק מקופות החולים מסבסדות את היעוץ הרפואי במרכז). טלפון: 09-8858256

אני מצטרפת ליעל בהמלצה חמה ביותר על המרכז הזה, ורק כדאי להבהיר שמדובר במרפאה פרטית.

אני מעתיקה מתוך תשובה שלי ב"אומנות הלידה":
תומכת הנקה היא אמא עם נסיון בהנקה שעברה הכשרה קצרה מאד. היא יכולה לעזור בצורה של אם-לאם, לתת מידע כללי, לזהות הנקה תקינה ולהפנות הלאה לעזרה מקצועית אם היא מזהה מצב בו עזרה כזו נדרשת. היא לא יכולה ליעץ או לפתור בעיות. למעשה במצב תקין זו העזרה הדרושה לאמא כדי להניק.

ועוד קצת פרטים:
הקורס הראשון של תומכות הנקה הסתיים רק לא מזמן. מדובר בהכשרה של 5 פגישות, 4 שעות כל פעם, שהעבירה ג'ינה, יועצת הנקה מוסמכת המתנדבת בלה לצ'ה. השתתפתי בקורס הראשון ונהנתי ממנו מאד. אני מרגישה שהידע, הבטחון שלי והיכולת לעזור למניקות טריות השתפרו ללא הכר בעקבות הקורס. כרגע מתארגנים קורסים נוספים:

קורס באיזור הצפון:

http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=54642

ובאותו דיון תראו גם הודעה על קורס באיזור המרכז.

חבל שאין דבר כזה באזור הדרום.
יש פה ממש זעקה משוועת לתומכות או יועצות הנקה.

מיץ פטל, דווקא יש התארגנות כזו גם באיזור הדרום, אני רק לא זוכרת שראיתי על זה הודעה מסודרת. תנסי ליצור קשר עם זולו המשתתפת גם ב"אומנות הלידה" - הפורום ממנו לקוחות ההודעות על ההתארגנות בצפון ובמרכז - וגם בפורום תמיכה בהנקה בתפוז. היא מרכזת את הקורס הדרומי.

פורום תמיכה בהנקה בתפוז

מיץ - דווקא קיבלתי דואל בנושא מזולו, היא מארגנת קבוצה בדרום. הדואל הזה לא זמין לי, אז זולו היא אכן הכתובת.

שליחה על ידי רותי* » 04 יולי 2002, 21:59

דיאנה, האם התמיכה היא בהתנדבות?

שליחה על ידי גילה* » 04 יולי 2002, 22:13

כן, התמיכה בהתנדבות.
מיץ - זולו מארגנת בדרום, דיברה על התחלת קורס באוקטובר.
תשלחי לי דוא"ל, ואשלח לך את מה שזולו כתבה (או תעבידי את כרמית האותה דרך p-: )

שליחה על ידי ליאת* » 04 יולי 2002, 23:12

יא אללה, הפורום הזה ב"לידה" אני לא מוצאת ת'ידיים והרגליים, אז אולי אפשר
לפתח את הנושא במגרש הביתי?
זולו, מה את, מי את ואיפה את? (דפנה שלנו??!) אני מוכנה לסייע באירגון.

הי בנות. גילה /הזעיקה' אותי מהחופשת הנט שלי, בשביל גילה עד חצי המלכות... (-: אני היא 'זולו', ממצפה רמון( לא דפנה אבל דפנה ואני שוחחנו כמה פעמים...) ואני באמת מארגנת את קבוצת תומכות הלידה בדרום- הקורס ייערך בבאר שבע ויתחיל לא לפני אוקטובר הקרוב. אין לי כרגע שעות וימים כי אנחנו בשלב איסוף כ----ל מי שבעניין ורוצה להשתתף. יש כבר די הרבה משתתפות, חלקן ממקצועות הרפואה/סיעוד/רפואה משלימה וחלקן בנות שההנקה ותמיכת ההנקה בנפשן. כל מי שרוצה ומעוניינת ומכירה וכ'ו מוזמנת לפנות אליי למייל שאני מצרפת ולשלוח לי מס' טלפון וכתובת אי מייל. אני אשמח לשלוח לכן פרטים נוספים ולעדכן אתכן.
בהצלחה!!!
[email protected]

שליחה על ידי ליאת* » 08 יולי 2002, 14:34

נעה, אני לא מצליחה להגיע למייל שלך, אמסור את הפרטים לדפנה.

ליאתי תנסי גם ב- [email protected] , אגב...חשבתי להגיע לאחד ממפגשי יום ג' שלכן. מה את אומרת? (-:
צ'או

לאמא שרוצה להניק, התופעות שציינת מאוד מוכרות גם לי, משחק עם ההנקה (מעבר מצד לצד), המחזור שלא חוזר (איזה כיף....), ותהליך ההשכבה הארוך. מקווה שתתעודדי בידיעה שהסיפור שלך אינו שונה משלי בהרבה ואצלי אפילו יש תוספת חביבה של התעורריות תכופות , (אמנם תקופתיות אבל מתישות).

תודה על כל התמיכה.
מדהים, אבל בתי ישנה... אחרי יום מפרך של הנקה.
אני לא יודעת מה עובר עלינו, היו כמה לילות קשים, עם טיולים בסלון, אבל היא התחילה לינוק המון, הציצי מתמלא שוב ונראה שזה המשכה של ידידות מופלאה.
עזרו לי המון תגובות התמיכה שלכן, המידע וההרגשה ש"הכל בסדר"... וגם שמתי לב שאני בקושי שותה (מאוד לא אופייני לי), אז אני חושבת שגם זה קשור.

יש מה שנקרא קפיצת גדילה, כשהתינוק בבת אחת גדל וצורך יותר חלב. זה קורה כל 3 חודשים בערך. אז הוא רוצה יותר חלב ולוקח כמה ימים עד שהגוף מסתגל.
כולי קנאה בתובנות של בשמת. הנקתי 4.9 שנים ואני מרגישה שעדיין אני לא יודעת כלום.

אני מעוניינת לקבל פרטים על ההכשרה במרכז ואולי גם בצפון (תלוי איפה זה יהיה). האם למישהי יש?

כשיפתח קורס בצפון, אני אכתוב פה.

ואולי תנאי סביבה: קר, חם, רעבה, בגד מציק... השתנה משהו? (מזג האוויר התקרר, למשל)

תודה לכולן! בינתיים (טפו טפו טפו) עבר לילה אחד טוב ויום אחד גם לא רע. אולי הספיק שאני אפרוק כדי שישתפר. גם ליאור בכתה היום בכי גדול ואח"כ ישנה מצויין שעתיים. אני חושבת שזה שילוב של צמיחת שיניים וכמעט הליכה. מקווה שימשיך להשתפר!

יש למישהי רעיון או נסיון על קליקים בהנקה?- כשהתינוק יונק עם רעשים שמכניסים אויר לבליעה. הייתי אצל יועצת הנקה, ולא מצאתי פתרון ממשי, חוץ מללחוץ את הסנטר לכיוון הפטמה בכוח, מה שלא משחרר את הידיים שלי.

זה הזמן למצוא (לשניכם יחד) דרכי הרגעה חדשות: חיבוק, נדנוד, שיר, דיבור (הצלחתי להרגיע במילים בגיל חודשים ספורים, מה שאני לא מסוגלת היום - כמעט שנתיים), טיול, ריקוד.... וגם - לחפש את הגורם לחוסר השקט (באילו מצבים את רוצה להרגיע בהנקה ולא מצליחה?)

גילה - נאמר לי כי חוסר השקט וחוסר הרצון לינוק יכול לנבוע מכאבי שיניים, במידה וכן אז כיצד מתמודדים עם זה ?
כמו כן, ניסיתי להרגיע אותו בדרכים שתיארת - הרבה על הידיים, דיבור, שירה- אך הבכי נשאר.במצבים של עייפות הצלחתי להרגיעו עם מוצץ בלבד ( חשוב לציין שעד כה בפעמים הספורות שהצעתי לו מוצץ - הוא סירב נחרצות ) - וכך הוא נרדם.
האם כדאי להמשיך לנסות להרגיעו בהנקה במצבי עייפות (כי היו מקרים שאחרי בכי וסירוב על הציצי הוא ינק ומיד נרדם) ?
או לתת לו מוצץ מתוך הנחה שזה מה שעושה לו טוב - ופשוט לזרום עם זה ?
אני חוששת שאם אכפה עליו הנקה זה יגרום בדיוק לתוצאה ההפוכה.

למה שתיארתי קדמה תקופה, שבה הלך הרוח של הסביבה הרוצה להיטיב עימי, חילחל לתוכי והשפיע.
פירוט: " התינוק זקוק לסדר יום ", " כשהתינוק רגוע להניח אותו לשחק עם עצמו ", " לא להפוך את הציצי למוצץ - ציצי זה לאכילה בלבד, לא להרגעה ", " לא להרדים על הידיים " , " להניח את התינוק שיפתח יכולות מוטוריות " ... - כאשר ההנחה הינה שלטווח הרחוק הילד יהיה עצמאי ובעל יכולות הרגעה עצמיות .
דברים אלו הביאו אותי לנסות לסגל לו סדר יום : ההצלחה היתה חלקית- הוא נרדם בשעות קבועות, אך נסיונותי להרדימו עם מוצץ - הובילו לבכי ממושך ובסופו של דבר הרדמתי אותו בהנקה.
הרגשתי חסרת יצירתיות וכבולה לחוקים שלא איפשרו לי לזרום עם התינוק. והחשוב מכל - אלון לא היה רגוע, הירבה לבכות ( במיוחד לפני הרדמה ), לכן זנחתי זאת והמשכתי לפעול על פי אמונתי.

אולם הארוניה היא בכך, שכיום אלון מסרב לינוק בתדירות שבה ינק קודם לכן.
אני מאמינה שצריך לזרום עם צרכיו ורצונותיו של התינוק, אך הגבול הינו דק ומבלבל - האם זהו באמת רצונו- או שזהו רצוני שלי ? האם אלו הם באמת צרכיו ? והיכן מקומי להשפיע או אולי אף להחליט ?
אני חוששת שקונפליקטים אלו, שהביאו אותי לשינויים תכופים בגישתי משפיעים על אלון והביאו אותו למצבו הנוכחי.

תודה על הזירה שמאפשרת לפרוק את אשר מעיק על ליבי.

שוב שלום.
לאחר מס' ימים שבהם ניסיתי לבחון את תופעת סרבנות הציצי, נוכחתי לגלות כי זה מופיע בעיקר במצבים של עייפות.
לכן, ניסיתי דרכים אלט' להרגיעו - הרבה, הרבה על הידיים תוך כדי הליכה ברחבי הבית ( מסלול קבוע ), כאשר זה ודרכים נוספות לא עזרו נאלצתי לתת מוצץ - שאכן פעל מיד.
מקרה מיוחד: היום שכבנו זה לצד זו במיטה, אלון עייף מאד, הגשתי לו מוצץ והוא נרגע מיד, בד בבד ליטפתי ממושכות את פניו ודיברתי אליו רכות, לפתע הוא שמט את המוצץ, התבונן בי ארוכות ולאט לאט סגר את עיניו- התרגשתי.
אני לא מעוניינת להפוך את המוצץ כדרך קבע, ועדיין מוזרה לי התחושה שציצי לא מהווה מקור הרגעה ( מעליב, הא? ).
מה יכול להביא לשינוי פתאומי זה ?

גילה, אני חוששת שלא. המוח שלי יותר מדי ג'לי למשימה כזאת.

רונית, לא ברור לי משהו. אם כל מזונו בא מהנקה, וטוב לו עם פחות הנקות, אולי הוא נעשה יעיל יותר בשאיבת החלב.
למה שלא תוכלי להמשיך בהנקה כמה שרצית? הרי ההנקה היא האוכל שלו! הוא לא יפסיק פתאום לאכול!
אבל לגבי ההרגעה בהנקה - יכול להיות שחל שינוי בעקבות השינויים שאת חוללת. אבל מדובר בתינוק קטן. הוא יכול להמשיך ולשנות את העדפותיו כל הזמן...
בכל מקרה, נראה לי דווקא נחמד שהתינוק שלך מתחיל להיות מסוגל להירדם בקלות בעצמו. מה רע בזה... בכל מקרה את יכולה לשמור את ההנקה לפונקציות שהוא מעדיף, להישאר מחוברת לעצמך ולא לעצות אחיתופל של אחרים, וליהנות ממנו ומהעדפותיו , כמו שהוא.

לעיתים אני חושבת שאני צריכה להרפות, לא להיות כבולה לאידיאולוגיה בצורה מוחלטת, במסירות נפש. כי אם לבחון דברים באופן נקודתי, לחוש ולהרגיש, להבין מתוך מה אני פועלת, ומתוך הבנה זו לצמוח. זו מערכת יחסים הטומנת המון למידה ועבודה פנימית. לתינוק אישיות משל עצמו, וצריך להבחין בגבול שבין צרכי שלי לרצונותיו שלו.
אהבה, זהו הרגש המזין, המחיה והמפרה את הנשמה הרכה שהופקדה בידנו. זהו אבן היסוד, התשתית, לקשר שבין הורה לילדו. לכן אני חשה צורך להרפות מהלחץ והפחד לעשות טעויות.
אני מאמינה בקווים מנחים שפועלים על פיהם, אך רצוי להותיר פתח לכופף ולהגמיש בהתאם לתחושה הרגעית.
אני רושמת מילים אלו שאינן קשורות לאופי הנושא, מאחר ואני חוששת שמא אני לא פועלת בצורה הנכונה, שמא אני עושה טעויות.
נחשפתי לאתר זה לפני שהריתי, והוא עניין אותי ברמה האינפורמטיבית, אך כיום אני מוצאת בו חיזוקים ותמיכה לדרכי.
מרתק לקרוא את החוויות השונות, את הקשיים, ההתלבטויות. ואת המענה הרציני שניתן מכל הלב לשאלות השונות.
ישר כח.

רונית, כתבת יפה מאד. hear hear!!!

התרגום של "101 סיבות להנקה" עבר מקום ל [url=http://101]כאן[/url] reasons.tripod.com

שליחה על ידי רותם* » 04 מרץ 2003, 06:37

כשנולדו התאומים לא הצלחתי להניק אותם אז התחלתי בשאיבות. המשכתי ושאבתי עד שהייו בני 4.5 ח', אז חזרתי לעבוד במשרה מלאה. אחרי כמה חודשים חזרתי להיות איתם בבית אך לא שאבתי יותר. מאז שהיו בני 9 ח' אני משתעשעת ברעיון לשאוב להם שוב ולא עושה את זה. פשוט לילדה גילו מאז כ"כ הרבה קשקושים שאולי המשך הזנה מחלב אם היו מונעים או מקלים עליהם כמו אסטמה של העור, אסטמה בכלל, המון פעמים חום (טוב, פרכוסי חום אני מניחה שאפילו חלב אם לא ימנע) וכד'. מה דעתכם? כשאני באמבטיה ואני בודקת, משהו עוד יוצא משם (עברה שנה מאז שהפסקתי!). האם כדאי לשכור משאבה ולנסות שוב, אפילו בשביל בקבוק ביום? או שזה מטורף לגמרי? אמא שלי ובן זוגי כמעט התפלצו כשהעלתי בפניהם את הרעיון. ומי בכלל ישכיר משאבה לאמא ותיקה כמוני, בטח נותנים רק למי שהרגע ילדה, לא?

נשמע לי שווה לנסות, מי יודע, אפילו רק בשביל התחושה שלך.
משאבות אפשר לשכור ביד שרה ובטח יהיו פה כמה בנות עם משאבות שלא משתמשות כרגע ואולי יסכימו להשאיל.

רותם, אם יש לך אפשרות, הייתי ממליצה לך להגיע מחר לפגישת ללל בהרצליה (את די קרובה אם אני לא טועה, ראי פרטים בדף תזכורות למפגשי ללל) ולקבל מידע מפורט על A}

שליחה על ידי בשמת* » 04 מרץ 2003, 16:19

רותם - עבור כסף, כל אחד יתן לך משאבה, גם אם את לא מניקה בכלל
רותם, להוסיף לדברים של שגית, אמהות מאמצות שמעולם לא ילדו ורוצות להיניק קונות/שוכרות גם הן משאבה כדי לבנות תפוקת חלב עד לבוא התינוק.
אפשר גם לקנות את האוונט הידנית בכל סופרפארם (220 ש"ח?). זה למשל גם לנשים כמוני, שלא מסוגלות לסבול מכשיר חשמלי שנוגע להן בעור (אני unplugged. טוב, אני בכלל לא מתחברת לשום שאיבה. מעדיפה להתחבר לתינוק).
רק מלה של אזהרה:
ביד שרה לשאול אך ורק את המֶדֶלָה המקצועית, זאת שדורשת הפנייה מרופא. אל תגעי במשאבות האחרות שיש להם שם, הן גורמות נזק לרקמת השד.

הנקה עשויה למנוע פרכוסי חום, שהרי אי הנקה מגבירה את החומרה של כל מחלה. ומה נראה לאמך ולבן זוגך כל כך מזעזע? הם מקבלים פורמולה או שאוכלים רק אוכל רגיל? אם פורמולה, אז מאוד יכול להיות שהפורמולה ומוצרי חלב בתזונה גורמים לצרות, ואם מתאים לך, נראה לי ממש כדאי להחליף אותם בחלב שלך.

שליחה על ידי רותם* » 05 מרץ 2003, 06:05

כמובן שהם אוכלים פורמולה, מגיל ארבעה וחצי חודשים. בזמנו הטריף אותי שכל היום אני מחוברת למשאבה (לא הצלחתי להניק אותם בהתחלה ובכלל, אני מניחה שבגלל שהם שניים ויתרתי על זה ורק שאבתי. היה לי מאד חשוב החלב אבל גם שאנשים נוספים יוכלו להאכיל אותם ולא רק אני). בכל מקרה אני מנסה כבר יומיים לתפוס את ממ"ש, מהם לקחתי בזמנו משאבה מאד טובה, ולא תופסת, בנתיים. אני לא חושבת שיש התנגדות ממש, אלא יותר פליאה כמו "בשביל מה את צריכה את זה, יש לך כח לזה" וכד'.בכל מקרה ככל שאני חושבת על זה יותר אני יותר רוצה לנסות את זה שוב...

בהצלחה!
אני מניחה שההתחלה תהיה קשה.
תגידי - ניסית להניק אותם (מהשד)? אולי יצליחו, ואז יהיה לך הרבה יותר כיף, קל ונוח - כי רק לשאוב יכול להיות די מבאס.

הי רותם!
אני חוזרת על ההצעה: את מוזמנת להשאיל ממני את המשאבה החשמלית.

שליחה על ידי רותם* » 07 מרץ 2003, 21:21

גילה, נראה לך שיש סיכוי שהם ינקו? קשה לי להאמין. אחד לא ינק מעולם (אולי פעם חת בעצם) והגברת אמנם ינקה פה ושם אבל לא עשתה את זה לפחות שנה. לא נראה לי שהם ידעו מה זה.
ענת גיגר, תודה על ההצעה אבל אני קודם מחכה לראות אם תגיע משאבה כמו שהיתה לי למ.מ.ש כי זו משאבה מסיבית ורצינית ביותר...

אני לא יודעת, והאמת - אני (מעוטת הניסיון!) לא מכירה מקרים כאלה, אבל למה לא לנסות?
אפשר להתקשר לכמה יועצות הנקה, ולשאול אם הן חושבות שהן יכולות לעזור ללמד את הקטנים לינוק. אולי יש מישהי שכן נתקלה, שמעה, משהו...

את יכולה להתייעץ עם טובי גיש (יועצת הנקה).
בזמנו גם אני חשבתי על האפשרות (כשהם גדלו, והסיבות שהקשו עלי את ההנקה מלכתחילה בעצם נעלמו). בדרך כלל זה אפשרי, אם כי דורש הרבה השקעה. בררתי קצת על זה, אבל בסוף החלטתי לוותר, ולא ניסיתי. בהצלחה,- ונשמח אם תעדכני!

איך מתחילים? לא יודעת, אבל אנסה.
אתמול בלילה גיליתי שאני לא נהנית מההנקה. זאת אומרת, אני נהנית להיות מיניקה, ואני חושבת שזה הכי הכי, אבל ההנקות שלנו הפסיקו להיות מהנות. הן יותר דומות למאבק. הוא מתחיל לינוק, אבל אחרי זמן קצר, מתחיל למשוך את הפטמה, או להצטמצם לקצה בלבד (ואז זה כואב), היא כל הזמן בורחת לו ואני צריכה להחזיק לו כל הזמן, וגם אז יש המון הפסקות והתחלות. לעיתים קרובות הוא מתחיל לבכות תוך כדי הנקה. אני מגהקת אותו או לוקחת אותו לעשות פיפי/קקי - אבל כשחוזרים, הכל מתחיל מחדש. אני מוצאת את עצמי מסתכלת על השעון - בשביל לדעת מתי הוא היה מינימום זמן (5 ד') ואפשר לפרש את ה"משחקים" שלו כ"סיימתי, עכשיו אני רוצה מוצץ" (כמובן שאם הוא יונק כמו שצריך, אני לא אפסיק אותו כי חלף הזמן). ומצד שני, המרווחים בין ההנקות קטנו (אני לא בודקת בשעון, אבל אחרי שעה-שעתיים הוא כבר ממש רעב, כשעד לא מזמן המרווחים היו של 3-4 שעות בשקט, וגם אח"כ הודעה רגועה שהוא רוצה לאכול).
זה קורה בכל שעות היממה (אם כי בערב-לילה יש לו בדרך כלל תקופת שינה ארוכה של 5-7 שעות, ואח"כ כל 2-3 שעות עד הבוקר). הוא לא נרדם בהנקה (לפני יומיים פעם אחת כן, ואיזה כיף זה היה! ) ואני ממש מתקשה לזהות מתי הוא סיים (ולכן השעון). בדרך כלל זה כשנגמרת לי הסבלנות למשחקים (וכאמור, אני מוודאת שעברו לפחות 5 דקות).
הוא רק בן 3 ח' וברור לי לחלוטין שאני ממשיכה להיניק אפילו אם זה לא כיף, אבל הייתי מאד רוצה שזה יהיה אחרת. לא מאבקים מתמידים. כמובן שבהנקות מחוץ לבית הבעיה עוד יותר חמורה, כי גם אני קצת לחוצה, שלא להחשף מכל המשחקים שלו.

אולי זה גם הגיל הזה של 3 חודשים? של איזושהי קפיצה? של יותר נידיוּת שלו?
יש קטעים כאלו של גליצ'ים (במאטריקס

) של כמה ימים!
אולי?

נשמע שיניים. את יכולה לנסות להכניס אצבע לפה שלו ולעסות לו קצת את החניכיים.

תודה לכן (תמר - הייתי צריכה את זה!).
אני אנסה קצת להתכוון לפי השאלות: התחלתי לעבוד, אבל איתו, כך שהוא ממשיך לינוק לפי דרישה. אני חושבת שאני מתייחסת אליו לא פחות (גם לפני כן לעיתים קרובות עשיתי משהו תוך כדי הנקה). לא יודעת כמה זמן זה נמשך (רק עכשיו שמתי את האצבע וההגדרה, אבל זה נמשך כבר כמה זמן. למעשה, רוב הזמן. בהתחלה זה היה בגלל בועת אוויר, או כשהוא סיים ורצה למצוץ-אבל-בלי-החלב-המעצבן-הזה. פירשתי את זה גם כזרם חזק מדי, והתחלתי להשען אחורה (גם עכשיו לפעמים - אבל זה קורה גם כשאני נשענת).
לא נשמע לי קפיצת גדילה - כי מה שמפריע לי זו לא ההצמדות לשד, אלא היניקה הלא-רגועה (כשהקטנת המרווחים מחשידה בהתמעטות החלב - אבל זה לא סביר. אפילו בשאיבה (שנוספת על הנקה מלאה, לא במקום הנקות) אני מוציאה כמויות יפות. ובכל זאת. כשאני חושבת על זה, גם היציאות קטנו, והעלייה במשקל בינונית (כ-250 ג' בשבועיים)).
לא קצת מוקדם לשיניים? (במיוחד שאצלי ואצל הגדולים שן ראשונה בקעה רק בסביבות גיל 11 ח'). אני יודעת שזה מטריד כבר קודם, אבל כבר?
ואולי אנחנו בתחילת הסוף: בלילה הנקתי אותו לפני שביקש (בדרך כלל אני מחכה שהוא יבקש, אבל הלכתי לישון מאוחר, והחלטתי לנסות להניק ולא לחכות לו.) הוא ינק יניקה ארוכה מאד ורגועה, למרות שבאמצע התעורר לגמרי (עשה קקי)- והמשיך לישון עד הבוקר. בבוקר היתה לו יציאה גדולה מאד, ועוד יניקה רגועה יחסית, שכבר עברו ממנה בערך 3 ש' והוא עדיין ישן.

איזה סוף איזה נעליים. בצהרים (ואני עוד קיוויתי לנוח קצת...) הוא היה רעב בבירור - אבל לא הצלחתי להניק אותו יותר משניה וחצי לפני שהוא נאבק. (בכמה וכמה נסיונות). בסוף נשברתי ונתתי לו בקבוק חלב שאוב. הוא גמע בשקיקה 150 מ"ל, ובעיקר בשלווה אטומית, כאילו לא היו מאבקים מעולם.
)-: )-:
אין לי תובנות. ברור לי שיש לי חלב (ליתר בטחון בדקתי, ויצא שפריץ מרשים).

אולי זו שביתת יניקה? אולי שחרור החלב מתעכב וזה מעצבן אותו?

גם לי נשמע כמו שחרור חלב, כלומר אם הוא מוכן לבקבוק ולשד לא, כנראה קצב הזרימה מעצבן אותו.
אולי תנסי לעשות מקלחת טובה, לשתות משהו ואז להניק בשיא הנחת? וכמובן לנקות את הראש מכל מה שעברתם ולפתוח דף חדש, נקי. (אני יודעת שזה קשה עד בלתי אפשרי אבל לפעמים עובד. היתה לי תקופה של כאבי ראש כל יום ראשון. כבר הייתי מחכה להם. איך אפשר שלא? וכמה שניסיתי לא לחשוב על זה כדי שזה לא יגיע בגלל המחשבות שלי, לא הצלחתי. רק שבאמת שכחתי שיום ראשון היום זה לא הגיע).

תודה. ננסה לראות גם בכיוון הזה. למרות שגם בלילה, בשקט ובחושך הוא עושה לי ענינים...

גם לי היה משהו כזה עם השחרור. מה שפתר את העניין אצלנו היה ללטף אותו עד שהחלב מגיע.

ועוד אפשרות - לעסות את השד, תוך כדי ההנקה, כדי להגביר את קצב זרימת החלב.

הייתי היום במפגש ללל אצל טושו ע (תודה!), אבל הוא לא דגמן לי את הבעיה
זה סימפטום רגיל של "כשהמוסכניק מגיע, האוטו מניע". בהקשר של הנקה, אני מרגישה שתמיד כשיש יועצת בסביבה, ואנחנו מכוונות מאוד על ההנקה, היונק יונק טוב.
זה מחזיר אותי לשאלה של - האם טרדות היומיום (בפרט בעבודה) מציקות - דוחות קצת את רפלקס שחרור החלב, גורמות לך לרצות שיסיים כבר - איזושהי מידה של חוסר שקט (ז"א - רוגע מוחלט) שלך.

הפעם, לא קשור למוסכניק. יכול להיות ש(בלי קשר לטרדות היומיום) הייתי קצת בלחץ שיסיים כבר. לא יודעת.

עוד רעיון: יכול להיות שמציק לו משהו שבכלל לא קשור להנקה ופשוט זו הדרך שלו לספר לך על זה. האפשרויות אינסופיות: חום, רעש, עייפות, גזים, ומה לא.

דיאודורנט חדש? אבקת כביסה חדשה?

אולי לאכול משהו קטן ממש לפני ההנקה? יש שטוענים עכשיו שזה עוזר לרפלקס שחרור החלב (אם זו הבעיה).

שוב תודה על העצות. עברו עוד כמה ימים, ונראה לי שעברנו את המשבר. לקראת סוף ההנקה הוא עדיין לא רגוע, אבל לפעמים הוא יונק הרבה ונינוח. פעמיים הוא אפילו נרדם לי בהנקה (תענוג צרוף ונדיר אצלנו). כנראה שהיה חסר יחסי בחלב (קפיצת גדילה או תשישות שלי), והיונק הרגיל לזרמי חלב עזים, היה מתוסכל מהצורך להתאמץ... הנקה תכופה, יותר מאשר לפי דרישה, פתרה את הבעיה (או שזה סתם צירוף מקרים).

טוב לשמוע!

האם נערכו עוד קורסים מאז הקורס הראשון המוזכר בראשית הדף?

לא. את רוצה לארגן?
דובר על אירגון קורס צפוני וקורס דרומי, וזה התמוסס איכשהו.

איך אני מארגנת דבר כזה?

אולי תדברי עם ענבל, שהרימה מאפס את הקורס הראשון?
אני אשלח לך את הדואל שלה בדואל.

טוב

תודה

שלום
יש לי בעיה שלא מצאתי דומה לה ורציתי להתייעץ. בני בן שנה ושלושה חודשים ויונק לפי צורך . נתתי לו לינוק ככל שדרש לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך האינסטינט שלי . תמיד הרגשתי שטוב לנו עם זה. אני בטוחה שההנקה תרמה לו המון והוא עכשיו ילד שקט ובטוח .
הבעייה היא שמההתחלה הוא עלה ממשקל בצורה חריגה, בגיל 8 חודשים הוא שקל 10 ק"ג ועכשיו הוא 14 ק"ג , שזה המון !!!(אני ובעלי לא גדולים במיוחד)
אם להתעלם מהעובדה שהוא כבד לי במנשא (אני עדיין לא מוותרת) יש לי בעייה עם הרגלי אכילה שאני נותנת לו . כל העניין שההנקה היא הרבה יותר מסתם אוכל ברור לי וטוב ויפה אבל במקרה שלי אני צריכה לנסות להוריד לו בכמויות האוכל ועכשיו , שהוא כבר מתחיל להבין , האם זה נכון מבחינתי לקשור את הציצי לנחמה ולאוכל? אני פוחדת שכל מה שעשיתי הוא טעות אחת גדולה שממנה יצא תינוק שלא נרדם בלי ציצי , שמנשנש כשהוא עייף ולא מצליח להירדם ובעודף משקל. אני מרגישה שאני משדרת לו לרדת לי מהציצי כי הוא אוכל יותר מידי ולא נעים לי עם זה . לעשות "דיאטה" לתינוק קטן? מה גם שהוא מרגיש בזה ולא מבין למה אני דוחה אותו , מסכן.
אשמח לשמוע את תגובתכן .
נ.ב. אנחנו כולם טבעוניים במשפחה ואוכלים רק פירות וירקות כך שלא מאוכל מוצק הוא עלה במשקל וגם אין איזו בעייה רפואית. נועצנו במומחים.

תל-אביבית, אני לא מומחית הנקה לכן אני מתייחסת רק ל
הבעייה היא שמההתחלה הוא עלה ממשקל בצורה חריגה, בגיל 8 חודשים הוא שקל 10 ק"ג ועכשיו הוא 14 ק"ג , שזה המון !!!(אני ובעלי לא גדולים במיוחד)

למה את אומרת שזו בעיה (בני בן חצי שנה ושוקל 8.8 ק"ג, וזה בסדר גמור, הוא לא שמן בכלל, וזה רק מהנקה), האם אחות או רופא אמרו לך שזה לא בסדר, האם הוא נראה שמן?

נשמע שהתזונה שלך בריאה (אם את אוכלת גם מספיק חלבונים, ברזל וסידן), אז יכול להיות שהוא גדל בגלל זה.

שאלה מתוך סקרנות: האם הוא קיבל חיסונים? לי הרופאה אמרה שנראה לה שהוא גדל כל-כך כי אמו (אני) אוכלת טוב ובריא, נחה, רגועה ולא מחסנת. וזו רופאה קונוונציונלית. היא לא מצאה הסבר אחר (אני כתינוקת לא הגעתי ל-8 קילו לפני גיל שנה).

נמרה (שם יפה)
הכל נראה בסדר גמור . התינוק בריא, ערני, מתפתח יפה מבחינה מוטורית ושכלית וטפו טפו , אין "בעיה".
הדבר שבכל זאת מטריד אותי הוא מה יהיה בעתיד. אני יודעת שלא יפה לחשוב ככה אבל אני מעדיפה שהוא לא יהיה שמן .אם ההשמנה היא גנטית או מסיבות רפואיות אחרות אז בסדר, אבל אני פוחדת לעודד אצלו דפוסי אכילה לא נכונים שגורמים ויגרמו לו להשמין מסיבות פסיכולוגיות (כמו שקיים אצל הרבה אנשים ואולי גם אצלי) . הציצי הוא הנחמה שלו כי הוא הקשר הפיזי שלו איתי אבל איך לעשות את ההפרדה ולהעביר לו בעתיד שאוכל הוא לא נחמה? זו שאלה שכל אם מניקה צריכה לשאול. בתאוריה ההנקה ללא הגבלה היא נפלאה אבל מה הם יעשו בעתיד? יפנו לאוכל?
(לפי הרופאים תינוק צריך לשלש את משקל הלידה שלו עד גיל שנה , אחר כך קצב העליה איטי יותר.וכן, חיסנתי אותו אבל לא הבנתי איך זה קשור)

תל אביבית, דווקא תינוקות יונקים מועדים פחות לבעיות השמנת יתר בבגרותם יחסית לתינוקות שלא ינקו, גם אם הם מרופדים היטב בינקותם. ההסבר קשור להבדל בין השומן שלהם לשומן של לא יונקים - אני לא זוכרת בדיוק, אבל בערך - אצל תינוקות שלא יונקים מתווספים תאי שומן שנשארים אחר כך לכל החיים, ואצל תינוקות יונקים לא מתווספים תאי שומן אלא תאי השומן הקיימים גדלים, ואחר כך הם קטנים בחזרה.
אני חושבת שיש הבדל בין הנקה לבין אוכל. הנקה היא לא רק אוכל אלא נחמה, ונראה לי מאד טבעי שתינוק שמרגיש שהוא זקוק לנחמה פונה לשד. כל עוד יש לו את האפשרות הזו זה נהדר, ולהיפך, אני חושבת שתינוק שלא מקבל את הנחמה שהוא זקוק לה מועד יותר לפנות לתחליפים, כמו אוכל, בשלב מאוחר יותר בחייו ולסבול מהשמנת יתר (לא משהו שראיתי עדות לגביו, סתם מחשבות שלי). תמיד ניסיתי להרגיע את בני בהנקה קודם כל, ומאד שמחתי שזה הצליח. היום בגיל כמעט-שלוש הוא כבר לא יונק ולא "מכור" לאוכל, למרות שהוא בהחלט אוהב לאכול, ולא סובל מעודף משקל.

אבל איך לעשות את ההפרדה ולהעביר לו בעתיד שאוכל הוא לא נחמה? זו שאלה שכל אם מניקה צריכה לשאול. בתאוריה ההנקה ללא הגבלה היא נפלאה אבל מה הם יעשו בעתיד? יפנו לאוכל?

מניסיוני - לא בהכרח (רק) לאוכל.
עכשיו, לדוגמה, קורה שאני לא יכולה להיניק, וילדי מקבלים כתחליף את בקבוק-המים-של-אמא-עם-הפקק-המגניב.
פעמים אחרות - יש "חיבוק במקום ציצי".
לפעמים הם נופלים, מראים את המכה, מקבלים נשיקה ופונים לעיסוקיהם.
ו-כן, לפעמים אני יודעת שהם יונקים כי הם רעבים, ומציעה פרי.

אבל איך לעשות את ההפרדה ולהעביר לו בעתיד שאוכל הוא לא נחמה? זו שאלה שכל אם מניקה צריכה לשאול. בתאוריה ההנקה ללא הגבלה היא נפלאה אבל מה הם יעשו בעתיד? יפנו לאוכל?

לתל- אביבית,
אני ממש לא חושבת שתינוק שמניקים אותו כל פעם שמראה סימני מצוקה מקשר את זה לאוכל. רק בחברה המערבית נעשית ההפרדה המלאכותית בין מציצה לאוכל, כלומר - אם הוא רק רוצה להרגע, או להרדם, נותנים מוצץ, ואם הוא אמור להיות רעב - אז ציצי או בקבוק. כאשר שאלו בשבטים שונים כמה פעמים ביום תינוק אוכל הם לא הבינו את השאלה. הם לא קישרו את הפעולה שהם עושים כדי להרגיע את התינוק, כלומר הצמדה לשד, לאוכל.
כפי שנאמר - תינוקות שינקו נוטים פחות להשמנת יתר בגיל מאוחר יותר.
ילדים יונקים רבים מאד שיונקים לעיתים קרובות, ללא הגבלה, הם רזים, ובכלל לא אוהבים לאכול, ויעידו על כך אמהות רבות הפונות אלי איך לשכנע את הילדים לאכול.
כל ילדי ינקו בלי הגבלה, פעמים רבות מספור כל יום. הם נולדו בסביבות 3.5 ק"ג ויותר, בגיל שנה שקלו 7.5 עד 9 ק"ג, וגם בגיל גדול יותר נשארו רזים (לדוגמא -ביתי בת השלוש וחצי שוקלת בקושי 13 ק"ג, ובני בן 17 גובה 1.90, שוקל בערך 65 ק"ג, ספורטאי ותלמיד מצטיין) (מותר לאמא להשוויץ לפעמים - לא?). כך שאני מאמינה שמשקל והשמנה הם הרבה מאד עניין של נטייה גנטית, הרגלי האכילה בבית, לאחר ההנקה, פעילות גופנית וכו'. ולכן אני מאמינה שבעתיד בנך לא יהיה יותר שמן כי הנקת אותו בצורה שנראתה לך נכונה, וגם לדעתי היא הדרך הנכונה ביותר לגדל תינוק.
דווקא נראה לי שכדאי להפסיק לשדר לו שיפסיק לינוק, כי יתכן וזה , יותר מכל דבר אחר, גורם לו עוד יותר להתחבר לציצי, ולהיות במצוקה אם את מנסה לסרב, או לקצר את ההנקות. בודאי ככל שיגדל יאכל יותר מזונות אחרים, ומאחר ואת מציינת שאתם טבעוניים, אין ספק שיזכה למזון בריא. וכמובן לעודד לפעילות גופנית, ולא לעשות עיניין מהאוכל - לטוב או לרע.

כל הכבוד על הילד הגדול והנפלא שלך, את יכולה להיות שקטה שאת עושה את הטוב ביותר עבורו.

היום חברה שלי, אם לתינוקת בת 5 שבועות, סיפרה שהפסיקה להיניק. היא מצטערת על זה מאד, כי מאד רצתה להיניק. אבל, היא מספרת, יש לה פטמות שקועות, והתינוקת נולדה קטנה ולא ינקה מספיק חזק, לא אהבה את פטמת הסיליקון והיתה מתוסכלת, וההאכלה דרשה המון מאמצים. היא מתנחמת בכך שלאמה היה ניסיון דומה, ושחל שיפור בהנקה בילדים הבאים.
בכל זאת נשמע שזה חבל ועצוב לה (דיברנו רק פעם אחת מאז הלידה, וזה היה אחד הדברים הראשונים שהזכירה בשיחה היום). לא הרגשתי שאני במקום הנכון לתת איזו עצה קונקרטית (אפילו לא בכיוון של "תפני ל"), כי אני לא אם ואין לי שום ניסיון בהנקה, אבל היה לי חבל בשבילה. רק אמרתי, כמו שלמדתי בפורום

, שגם הזמן שהיא כן היניקה הוא רווח נקי של הילדה.
למבינות הדבר שבפורום, האם הצירוף של פטמות שקועות ותינוק קטן וחלש יכול "לגמור" הנקה? הרי זו לא בעיה נדירה כל כך. ומקריאה פסיבית של הדפים בנושא הריון, לידה והנקה התרשמתי שרוב הבעיות השכיחות הן פתירות. טעיתי?

לא טעית.
היא היתה יכולה להסתייע ביועצת הנקה מוסמכת ואולי זה היה נפתר.
עדיין אפשר, אם היא באמת רוצה.
אבל אם כן, אז דחוף. מיידי.

את שבועות ההנקה הראשונים היא עשתה בעזרת יועצת הנקה, שלדבריה הצליחה להוציא לה חלב, מה שהיא לא הצליחה לעשות לבד. אני לא כל כך בקיאה בתיוג של מיהי יועצת הנקה מוסמכת ומי לא, איזה קורס נחשב הכי טוב וכד', אז אני לא יודעת למי היא פנתה.

מה זה "הצליחה להוציא לה חלב, מה שהיא לא הצליחה לעשות לבד"?
בשביל מה היא ניסתה להוציא חלב?
מי שאמור להוציא חלב הוא התינוק, כשהוא יונק.
לא ברור לי הסיפור הזה.

בשביל מה היא ניסתה להוציא חלב?
לעתים צריך לסחוט חלב כדי שהתינוק יבין שה"פרס" נמצא "שם". אם לא מיומנים בטכניקה, קשה לסחוט לבד, והיועצת מלמדת לסחוט על ידי הדגמה.
(מי שלא מתאים לה שיגעו לה בגוף כך, צריכה להגיד, אגב).
תינוק שלא מצליח להתחבר לשד, חשוב לתת לו משהו עד שיתפוס, כדי שלא יתחיל תהליך של התייבשות. אז סוחטים ונותנים בכפית.

אנונימי

זהו דף תמיכה לשיתוף בבעיות ולעזרה בפתרונן.
למידע כללי ועצות לטיפול בבעיות ספציפיות: מדור הנקה.

ראו גם: מדריך להנקה מוצלחת

מרכז הדרכה ותמיכה בהנקה, הכנה להנקה, התחלה טובה, שלוב הנקה וחזרה לעבודה, קורס הכנה ללידה בקבוצות קטנות ואישית. הקשור בהן. שתינו דוברות אנגלית, אך חונכנו בארץ- במיילדות, בריאות הציבור והנקה

התמחות
הדרכה מקצועית ואישית בבית הלקוחה לטיפול ראשוני בתינוק, והנקה מוצלחת.אנו מתמחות בעיקר בקורסים להכנה ללידה- בקבוצות קתנות ובאופן פרטי, בביקורי בית לאחר הלידה ובהדרכה ותמיכה בהנקה בבית או במרפאה.

טלפון: 02-5401965
פלאפון: 064-837112
פקס: ,02-571321402-5401965

כתובת: מעלות דפנה 120/21 ירושלים
http://www.gamacom.com/IB2B/Pages/Compa ... ame=הפי-נס

אני מניקה כבר שנה ופתאום עכשיו שהקטנה אוכלת יותר מוצק

קורה הרבה שהיא לוקחת כמה שלוקים ממני ומפסיקה, אז האם בפעם הבאה אני נותנת את אותו הצד או את השני?
(היא עוד לא לוקחת לבד) תודה @}

עקרונית, אותו הצד. מעשית - "כמה שלוקים" אצל ילדה בת שנה יכולים להיות יעילים מאוד. ועוד מעשית - תקשיבי לגוף שלך ואני בטוחה שתרגישי מה נכון לך יותר, איזה צד כבד ומלא יותר, וכו'. לא נראה לי עקרוני מאוד, ואני מניחה שיש 2-3 פעמים ביום שהיא יונקת ממש ארוחה, שבה היא מרוקנת את השד/יים.

יש לי שאלה למיניקות מנוסות:
בני השני בן תשעה וחצי חודשים, יונק מלא, אוכל קצת מוצקים.
לא שואבת לו בקבוק אף פעם ולא נותנת מוצץ. אני לא רוצה.
אני לא מרגישה שזה כובל אותי ואין לי בעיה כלל שהוא נרדם כמעט תמיד ביניקה.
ולשאלה: היום היה מצב בו בערב הייתי צריכה לצאת מהבית לשעה וחצי (למקום לא רחוק מהבית) ולא יכולתי לקחת אותו איתי (חשבתי לנסות פעם אחת לזמן קצר, אולי יהיה בסדר). הוזעקתי הביתה (כשכבר הייתי בדרך) כי הוא היה לא רגוע ורצה לישון ולא הצליח. איך שראה אותי מיד התחיל לבכות כמובן.... מה עושים? ? ? ? בעלי ניסה להרגיעו במנשא (כאשר אני מלמדת בערבים בבית הוא בדרך כלל מרדים אותו במנשא בחוץ, אם הוא לא נרדם, אני מיניקה תוך כדי לימוד) - לא עבד, ניסה לתת לו מים - לא עבד....
האם עצם העובדה שאני לא מוכנה לתת מוצץ תגרום לכך שלעולם עד הגמילה הוא ירדם רק עליי?
האם יש נשים כאן שגם לא נותנות מוצץ ובקבוק ובכל זאת מצליחות לצאת (ולו לפעם אחת) לזמן קצר?

איימי יקירתי, גם הפשפש לא לקח מעולם מוצץ ונרדם (רק כשאני לא נמצאת) בלי מוצץ ובלי בקבוק. הוא היה מקבל בקבוק של חלב שאוב אבל לא היה לזה שום קשר לשינה, זה היה אוכל נטו.
את אומרת שלפעמים הוא כן נרדם בלעדיך. לדעתי תארת מצב שהוא היה מאוד עייף ובסופו של דבר הוא כן היה נרדם בלעדיך, לא?

האם יש נשים כאן שגם לא נותנות מוצץ ובקבוק ובכל זאת מצליחות לצאת (ולו לפעם אחת) לזמן קצר?

לא חיבים לצאת דוקא בערב.
אפשר לצאת ושהתינוק עם אבא יהיו קרובים מאוד.

מיועד ל-פירוק לגורמים. להוציא את הבעיות והתשובות לדפים מתאימים.
להשאיר פרטים של מקומות שתומכים בהנקה ואולי להתקשר לבדוק שהפרטים עדיין נכונים.

שלום לכולן
בימים אלו אני פותחת חנות להריון ולידה ומרכז עם סדנאות ופעילויות לנשים וגברים בזמן ההריון ולאחריו, . אני מחפשת מדריכת הנקה טובה לצורף שיתוף פעולה האם אתן מכירות מדריכות (ולא יועצות) באזור מודיעין?

מישהי יודעת אם מתוכנן קורס מדריכות הנקה נוסף באזור המרכז?

שליחה על ידי ענבל* » 29 יוני 2005, 22:20

שלום לכולם
וכל הכבוד לכל המניקות
יש לי שאלה : האם מישהי שמעה על שקיות לשמירה על חלב אם {אחרי שאיבה} ל3 חודשים? אני יודעת שקיימים 2 סוגים האחד לשבועיים בהקפאה והשני לחודש לא יותר מה דעתכן?

מה דעתכן?

לא דעתי, אלא מה ששמעתי ממיניקות ותיקות: כל השקיות הסטריליות מתאימות לשלושה חודשים, והכיתוב לגבי שבועיים הוא כסת"ח בלבד.

גם אני חשבתי שזה כסת"ח, אבל הקפאתי בשקיות פלייטקס- שמיועדות לשבועיים, וכשהוצאתי אחרי חודש גיליתי שהן מחוררות! מאז עברתי להשתמש בגרבר- למרבה הצער אין בארץ, קיבלתי בירושה ממשהי שגמרה להניק.

מחפשת דחוף, תומכת הנקה לחברה שילדה (בניתוח קייסרי) ביום שישי ונמצאת על סף יאוש עם ההנקה של הינוקא. את הגדול שלה היא הצליחה להניק רק שבועיים, והיא מאוד רוצה להצליח עם הפצפון החדש. היא לא תפנה ליועצת הנקה מאחר וממש אין להם את הכסף לכך. לכן אני אודה מאוד למי שתהיה מוכנה לבוא, להדריך ולתמוך בהצלחת (והצלת) ההנקה.
חברתי גרה בת"א באיזור צפון דיזנגוף, אפשר להשאיר לי הודעות בדף הבית.
המון תודות

@}|L|@}|L|

רק טוב, בנוסף לכל מה שכתבו לך: בדף הבית כדאי מאוד שתיפגש עם יועצת הנקה מוסמכת.
במ.מ.ש (03-6472411) יש לדעתי אחת לשבוע מפגשים מוזלים. נדמה לי שזה בימי רביעי, אבל היום היועצת משם נמצאת ביריד תינוקות בקניון עזריאלי. יש גם מדי פעם ימים מוזלים עם סטאז'ריות בפיקוח יועצת הנקה מוסמכת במרכז באודים (09-8858256), אפשר להתקשר ולברר מתי.
בינתיים: היא יכולה להתקשר לקו התמיכה בהנקה של ליגת לה לצ'ה, 1-700-700-254. אם היא על סף ייאוש סביר שמפגש פנים אל פנים יהיה יעיל בהרבה מאשר שיחת טלפון קצרה.
אבל חשוב שעד שהיא פוגשת מישהי, שתשאב את החלב שלה (רצוי 8 פעמים לאורך היום, עם הפסקה של 5 שעות בלילה כדי שתוכל לישון), במשאבה טובה. אפשר לשכור ביד שרה משאבה טובה - לקטינה של מדלה, או ספקטרה, עם מכתב מאיש מקצוע. היא תצטרך לשלם פיקדון (שתוכל , אם תרצה, לקבל אותו חזרה כשתחזיר את המשאבה) וכן על הערכה לשאיבה. אם זו משאבת מדלה, אפשר בהמשך לקנות מנוע ולהפוך את הערכה למשאבת מיני אלקטריק, ככה שזו עיסקה לא רעה. את יכולה גם לכתוב "אליי" [email protected] מייל. אני לא יועצת ולא עושה ביקורים, אבל אשמח לסייע בכמה טיפים.

היא לא תפנה ליועצת הנקה מאחר וממש אין להם את הכסף לכך
יש להם כסף לתמ"ל?
אולי את יכולה לעזור לה כלכלית: לשלם על היועצת, ויחזירו לך 50 ש"ח בשבוע, קצת פחות ממחיר תמ"ל?

(זה לא סותר נסיונות למצוא לה עזרה בהתנדבות. זו עוד דרך לעזור לה לקבל עזרה מקצועית.)

מעדכנת:
היום הייתי אצל חברתי, התלוותה אלי שיבולת שועל שאמנת אינה יועצת הנקה אבל עם רקורד של הנקת 2 ידים, וכאחת שעברה ניתוח קיסרי וחוותה קשיים בתחילת דרכה כמניקה (בלי קשר לניתוח). לשימחתי כשהגענו התברר לי שהבעייה היא בעיקר בטחונה העצמי הרעוע של חברתי בכל הקשור להנקה וליכולותיה לכך, אותו שיקמנו, בנוסף לכמה טיפים מעשיים בנוגע לאחיזת הפיצפון, וחומר קריאה להעשרת הידע בנושא ההנקה.
שוחחתי איתה עכשיו ונשמע שהם מסתדרים לא רע עם ההנקה, יש לה חששות לגבי הלילה, אני מקווה (ומאמינה) שהכל יעבור בסדר.
רוב תודות לכל מי שהציע עזרה והכוונה, ולכל מי שהגיבה לפנייתי @}@}@}