אירועי החלפות קרובים:
שוקי החלפות קבועים ברחבי הארץ (מעודכן ליוני 2011):
- נהלל, משק 72, מרכז אקולוגי "יש מאין".
yeshmeain.carmi.org.il
מירב 054-4401918 , [email protected]
השתתפות 10 ש"ח.
- חיפה, דרך הים 5, חנות יד שניה "אניצ'ה"
שושי 077-4122012
השתתפות חינם
- כרכור, שוק החלפות "לב העולם", בבית לבנדר, רחוב הנעורים 54.
או יום שישי הראשון בכל חודש, 10:00-15:00 (בין החודשים אוקטובר לאפריל).
פרטים באתר: www.levhaolam.co.il
[email protected]
מיכל 050-5772999
טלי 054-6633133
השתתפות 10 ₪.
- מושב רם און (בחבל התענך), "סחתיין, קח-תן"
נעמה 077-5334006 [email protected]
השתתפות חינם
- תל אביב, שוק החלפות "התחדשות",
יום שישי הראשון של כל חודש, 13:00-16:00
סיון 052-8432553
[email protected]
השתתפות 10 ש"ח
- "חגיגת התחדשות", הזית 2, כפר מלל, חוות יבולים
הציוד נאסף כל החודש ומסודר מראש במקום (מתלים לבגדים, חדר מדידה, אין ערמות זרוקות על שולחנות או על הרצפה).
כל מה שמביאים במהלך השוק עצמו ממויין ומוצג בשוק שלאחר מכן.
בפייסבוק: חגיגת התחדשות
השתתפות 20 ש"ח.
- ירושלים, הלני המלכה 13, חצר בית סרגיי
מאור 050-8434826
אליקה 050-7717378
השתתפות חינם
- ירושלים, בלפור 8, זנגביל מרכז קהילתי לצמחונות.
www.ginger.org.il
מייפל 025665737
[email protected]
- מושב שדמה (ליד גדרה)
אפרת 0524345663
[email protected]
השתתפות 10 שח למבוגר/ת
- באר שבע, רח' רינגלבלום 86, "מרכז הקיימות השכונתי" בחצר של "עשן הזמן"
[email protected]
חלק מהפנינג. לוודא עם המארגנים שעת השוק המדויקת.
השתתפות חינם
והנה שווקי החלפות לא קבועים (יש לפנות אל המארגנים, ולברר מתי מתקיים השוק הבא):
- נווה איתן (ליד בית שאן), "יריד לקחת לתת" בשישבת כולו.
השתתפות חינם.
- תל אביב, "סלון מזל - מרכז לשינוי קהילתי, יצחק שדה 32 (ישר במעבר, לעלות 5 מדרגות, דלת שניה מימין)
www.salon-mazal.org
03-6297734 (כדאי לצלצל לפני שמגיעים)
השתתפות חינם
- רחובות, מרכז דארמה ליוגה, רחוב ברגמן 2, פארק המדע.
פרטים בטלפון 08-9472073
השתתפות חינם
שווקי ההחלפות מהווים ברכה גדולה לכולנו.
כל המעוניין ליזום שוק החלפות באיזור מגוריו מוזמן בהחלט לפנות אל מארגני השווקים הקיימים, ולהסתייע בהם בהקמת שוק החלפות חדש !
אתרי שיתוף חפצים:
agora.co.il
altezachen.co.il
עמותת חברים (תרופות): haverim.org.il
אתרי שיתוף זמן:
yambazman.co.il
בנק הזמן: [email protected]
מה דרוש לארגון ארוע החלפות/שוק קחתן?
- שטח פתוח/סגור אשר מספיק מרווח להכיל לפחות כמה עשרות אנשים (לא בהכרח בבת אחת),
- קולבים ואפשרות תלייה (יותר נוח)
- שקיות גדולות וטובות וארגזי קרטון לאריזת השאריות
- נכונות לארגן בתום הארוע את האריזה (קצת מנג'ס) והנקיון (לא נורא)
- תיאום מוקדם עם מישהו שיכול לבוא לאסוף את השאריות ולהעבירן לנזקקים. רצוי לא להסתמך על המכולות העומדות לצדי הדרכים כי - הן רק לבגדים ותמיד יש גם כלמיני דברים אחרים, ומעבר לכך לפי תחקיר כלבוטק הבגדים שזורקים שם לא מגיעים לנזקקים אלא מישהו מרוויח כסף מזה.
- אמונה ביופי שבארוע בו דברים עוברים ידיים מבלי שכסף מעורב בעניין.
מה בעצם הרעיון?
כל אחד מביא איתו פריטים שיש לו בבית והוא כבר לא רוצה - ומוזמן לקחת במסיבה פריטים שמישהו אחר הביא ומצאו חן בעיניו.
לא עושים החלפות "אחד לאחד" (קח את שלי, תן את שלך)
לא חייבים להביא פריטים להחלפה
ולא מוכרים פריטים בכסף.
הזדמנות טובה לאוורר את הבית מחפצים מיותרים ואנרגיות תקועות....
מה אפשר להביא?
כל דבר שהוא במצב מספיק טוב כדי לתת או לקבל אותו:
ספרים, דיסקים, בגדים, נעליים, כלי מטבח, פיצ'פקעס,
צעצועים, רהיטים, תכשיטים – הכל הולך,
ותתפלאו לגלות איך פריט שבעיניכם מכוער,
יהפוך מישהו אחר למאושר.
והעודפים....
אה, כן- וגם מי שבא לו מוזמן להביא איזה דבר נישנוש לפינוק החבר'ה.
עודפים מאירועים כאלה ניתן להעביר:
- לעמותת "לב אוהב" www.lev-ohev.com:
האיש קשר למחסן הוא נעם חבר- 064-622008.
ואפשר כמובן לתאם זאת עם אמיר - 822807- 058
(טל טיבי)
- למשאית של פורום למען הקהילה (באזור גוש דן):
כתבות ומאמרים:
נ ע מ ה (09.02.2008 10:46):
מזמינה אותנו לשתף ולהשתתף בדיון לגבי סוגיות שעולות מתוך פעילות המיחזור וחלוקת השפע
יושבת לי על הלב מחשבה והייתי שמחה לשמוע הארות/רעיונות:
לא אוהבת את המילה קח-תן. מחפשת משהו שמבטא "נתינה" או "קבלה" במקום ה "קח". השפע ייעודו להינתן לאנשים ולא שאנשים ירגישו שהם "לוקחים". מאמינה שלמילים יש כח ולכן רוצה לשנות את האנרגיות מ"לקיחה" ל "קבלה".
יש למישהו רעיון יצירתי שמצלצל טוב באוזן?
קצת רקע ,איך הכל התחיל...
לפני 8 שנים התחלתי להפעיל מקום שקראתי לו: "סחתיין,קח-תן",במועדון מושב מטע(הרי ירושלים...). הייתי בטוחה שאני ממציאה את הגלגל,וכך גם הסובבים אותי. לקח הרבה זמן עד שאנשים עיכלו את הרעיון.בהתחלה העיזו רק להציץ ולהתפלא מה הקטע ומה יש בשני הארגזים שהבאתי מהבית ולמה אני נותנת דברים טובים בחינם
אחרי כמה חודשים היו מי שראו בכך הזדמנות להפטר גם מדברים שהם לא זקוקים להם. בעיקר נתנו בגדים משומשים. עדיין חששו לקחת ("מה,אני לא באמת נזקק עני..אני לא צריך גמ"ח.שיתנו למי שבאמת זקוק...")
עבר עוד זמן מה , עד שמישהיא במקרה באה להביא שקיות בדיוק בזמן שמישהיא אחרת הביאה אגרטל שמצא חן בעיניה והסכימה לקבלו. מכאן דברים התגלגלו די מהר. אנשים ראו שהם יכולים גם לתת וגם לקבל,וכשאתה מפנה מקום בבית מדברים שאתה לא באמת משתמש בהם-פתאם מתפנה מקום לדברים חדשים.
הקח-תן הפך ממקום שבו רק מביאים ומקבלים ציוד חומרי,למקום מפגש חברתי המקבץ אליו אנשים מכל הגילאים ומכל העדות והסוגים,מקום של שיתוף,הזדמנות להכיר,לפגוש,להחליף רעיונות ודעות,זמן לפעילות יצירה של הורים וילדים,ועוד...
פתאם לנשים הקשישות היתה סיבה לצאת מהבית (לאסוף מתנות לנכדים),פתאם המועדון הקהילתי עבר שידרוג ולאט לאט נוסף בו ציוד (שטיחים,רהיטים,צעצועים לילדים,ספרייה...),פתאם לילדים במושב היה מקום שבו יכלו לשחק באין מפריע,לעשות "קניות"-ללא כסף,יכלו לבחור מתנות בחינם,להחליף פאזלים ואפילו לקבל רולרבלייטס או סקטבורד מגניבים מהשכן.פתאם אימהות הרגישו נוח ואפילו שמחו לגלות חולצה ישנה ונוסטלגית שקשה היה להן למסור אך קטנה עליהן-לבושה על חברתן הטובה. פתאם זה נראה בסדר ואפילו מבורך,שהילד לובש את הסוודר שסרגה סבתא של החבר שלו שגרה בבית ממול.
היו מי שראו במקום סוג של "גאנקיאדה",למרות שהשתדלתי להקפיד שיהיה מסודר. עדיין,היו תקופות (לפני פסח למשל,או בזמנים שהייתי עסוקה בענייני ולא פיניתי מספיק זמן לפעילות ציבורית התנדבותית)שבהם המחסן באמת נראה לא משהו
ואז ועד היישוב החליט שזה לא נראה לו (הרגישו מאויימים מכך שהקח-תן הפך להיות הפעילות החברתית-תרבותית היחידה שהצליחה,לאורך שנים...או שבאמת היו שם כמה שהעניין האסטתי הפריע את מנוחתם)
בעקבות חילוקי דעות ביני ובין הועד,הוחלט להפריד את ה קח-תן ממועדון היישוב.עשו קיר מפריד . מבחינתם הם "עשו כבוד" למפעל הקח-תן,בכך שפינו לו מקום נפרד. מבחינתי היתה אמירה מאד ברורה- "לא נאה ולא יאה לנו שפעילות שכזו תתקיים במועדון שלנו" הם לא הבינו עד כמה הקח-תן הפך להיות ה פעילות התרבותית/חברתית של התושבים .
אני לא החזקתי מעמד במאבקי הכוח. לא התאים לי. פרשתי. אבל הרעיון כבר תפס והיה לו כח משלו. אחת הנשים הוותיקות ביישוב המשיכה להפעיל אותו. על אף שהאנרגיות שליוו את פרישתי היו מאד לא נעימות,התמלאתי תחושת גאווה על כך שהצלחתי להטמיע בקרב המון אנשים את רעיון חלוקת השפע ורווחיות המיחזור.
הקח-תן מעולם לא היה עוד כפי שהיה. ה"לקוחות" הקבועים התחלפו,האופי של המקום השתנה , אבל המהות נשארה
ועל כך אני גאה . מודה לאלוהים ולאנשים בדרך שחיזקו את ידי ונתנו לי כח להמשיך במצווה משך 8 שנים!
עברה פחות משנה (מאז פרידתי מהקח-תן במטע)עד שהתחלתי להפעיל קח-תן חדש,
ביישוב חדש שאליו עברנו,אי שם הרחק בערבה- בבאר אורה (ליד אילת)
המעבר לחיים החדשים במדבר איפשר לי להתחיל מחדש,ממקום נקי ומודע יותר.
הפעם זה לא מחסן חליפין בתוך מועדון (כי עדיין אין פה מועדון... היישוב קטן וחדש) אלא שוק שעד לא מזמן הופעל אחת לחודש. רק בימים אלו ממש החלטתי לסדר את הארגזים,למיין את הציוד,כך שיהיה נגיש כל הזמן.החלטנו להפעילו כל שבוע ,והוא ממוקם ברחבת החנייה הפרטית שלנו.
אינני יכולה לומר שקח-תן של היום ממצא את הפוטנציאל שלו,אבל אנחנו בדרך. נחישות והתמדה משתלמים,בסוף... (ואת זה למדתי מהנסיון במושב מטע). אנשים פה עדיין מסוייגים,לוקח להם זמן לעכל את הרעיון,אבל רובם "משתפי פעולה פסיביים",כלומר-לא מזיק /לא מועיל.המרוויחים הם בעיקר הילדים שנהנים לקבל הפתעות חדשות,לבחור את הבגדים שלהם בעצמם,להביא לאמא מתנה סט פמוטים לשבת, וכ"ו...
וכמו תמיד,גם פה יש מי שזה לא נראה לו ראוי מספיק. נו,מילא...למדתי להתעלם . מאמינה ברעיון,בעצמי,באורח החיים שלנו,בזה שייעוד השפע בעולם להתחלק בין כולנו ולא להיזרק לזבל כלאחר יד.
מקווה שעוד יבוא היום שבו גם הקח-תן הזה יקבל מקום של כבוד בקרב הקהילה (ומבני הציבור שייבנו וייפתחו בה (במהרה בימינו,אמן...)
נ ע מ ה מצרפת כתבה שכתבתי לעיתון מקומי (של מועצה אזורית חבל איילות...)
כותרת:
גלגל השפע מתגלגל
משנה:
למה לזרוק אם אפשר לתת? למה לקנות אם אפשר לקבל? זוהי המהות הפשוטה והיפה עליה מתבסס שוק ה"קח-תן" בבאר אורה. השוק מתקיים במרחב פתוח ברחוב דקל הדום, כל יום שלישי האחרון בסוף כל חודש
טיזר:
כל כך הרבה טוב נמצא סביבנו. כל שעלינו לעשות הוא לפקוח עינינו ולראותו, לפתוח ליבנו ולהרגישו, לפתוח ידינו ולקבלו, ובו בזמן להעניק מטובנו אנו, מהשפע החומרי והרוחני שלנו - לזולת
שערו בנפשכם מצב בו כל מה שהייתם מבקשים - הייתם מקבלים. נשמע הזוי? דמיוני?
ובכן, נסו לרגע להשתחרר מכל המחשבות והדעות הקדומות שלכם בנוגע למחסור. נסו לדמיין שכל השפע שקיים בעולם (והוא קיים!) עומד לרשותכם, וכל שעליכם לעשות זה רק לרצות, להושיט ידכם ולקבל, בשמחה ואהבה, את מה שגלגל השפע בוחר להעניק לכם במתנה. ומי לא אוהב מתנות?
והרי ברור לכולנו שיש בכוחן של מחשבות ליצור מציאות. אנחנו יכולים לקנות את הסטיקר הנוצץ המשווק כיום בחנויות הספרים ולתלות על המקרר, אבל להאמין בלב שלם שאכן כך הוא, שבאמת באמת כל שנבקש לו יהי? ואולי זו סתם קלישאה?
לא תדעו לעולם, עד שלא תנסו. עד שלא תתנסו. או אז תיווכחו שאכן קיים בעולם יותר שפע ממה שאי פעם תוכלו להשתמש בו.
כל כך הרבה טוב נמצא סביבנו. כל שעלינו לעשות הוא לפקוח עינינו ולראותו, לפתוח ליבנו ולהרגישו, לפתוח ידינו ולקבלו, ובו בזמן להעניק מטובנו אנו, מהשפע החומרי והרוחני שלנו - לזולת.
אם כך, איך יתכן שאנשים רבים כל כך חשים מחסור?
מציאות החיים המודרנית משדרת לנו מסר שעלינו כל העת לעמול על מנת להשיג עוד ועוד: לקבל עוד תואר, לקנות עוד אוטו, לקנות עוד בגדים (ועדיף מהעונה האחרונה, שיהיו על פי צו האופנה), לבנות עוד מחסן (שיכיל את כל הדברים שאגרנו משך השנים ושאיננו באמת זקוקים להם), לאסוף עוד מתנות (שיהיה / כי בא לי), להגדיל את הבית (כדי שיהיה לנו עוד מה לנקות ולסדר), להשיג עוד הישגים יוקרתיים, לנצח בעוד תחרות, ועוד ועוד.
נפשנו אינה יודעת שובע. כך מחנכים אותנו משחר ילדותנו - לעמול כדי להשיג עוד. מה הפלא, אם כן, שאנו חשים מחסור? הרי לעולם לא נוכל להשיג הכל, תמיד יצוץ משהו חדש.
כמה חבל שאיננו עוצרים לרגע ממירוץ החיים המטורף הזה כדי להתבונן במה שיש לנו. אם רק נדע להעריך את מה שיש לנו, נופתע לגלות שזה כל כך הרבה, ולכמה מעט אנו באמת זקוקים כדי להרגיש שיש לנו כל כך הרבה.
כמה חבל ש"הסתפקות במועט" ו"להיות שמח בחלקך" הם ערכים שאבד עליהם הכלח. נעלמו כמעט כליל מנוף התרבות המודרנית החומרנית.
כמה אבסורדי הדבר שבמקום אחד יש רעבים ללחם, ובמקום אחר שפע מבוזבז. כמה דברים אנחנו זורקים מדי יום ביומו, שמישהו אחר יכול היה להפיק מהם תועלת? כמה רכוש אנו צוברים בביתנו, כמה אביזרים ומוצרים שאין לנו ממש שימוש בהם?
אם רק ניתן היה למדוד את כמויות האנרגיה השלילית המצטברת, יחד עם האבק, על הציוד הזה, אז הייתם לבטח נפטרים מהם עוד באותו היום. כל מומחה פאנג-שווי מתחיל יאמר לכם שחפצים מיותרים מושכים אליהם אנרגיה שלילית. כדי לחוש שפע עליכם לארגן את הבית כך שיכיל בדיוק את מה שנחוץ לכם, ולא יותר.
בחברות מסורתיות ישנו מנגנון טבעי בו כל אחד מעביר הלאה ממה שאינו זקוק לו. כך בהודו למשל, תראו איך כל גרגר מזון הכי קטן מוצא את יעודו, בסוף מסלול חלוקת השפע מהעשיר, לעני ולחיות. שום דבר לא מתבזבז.
ביסוד אורח חיים כזה מושרשת האמונה שכל מה שיש לנו אינו באמת שלנו, הוא רק ניתן לנו בהשאלה. אנחנו רק עוברים ושבים הזוכים ליהנות ממה שיש, לכבדו ולהעריכו, לשמור עליו כדי שנוכל להעבירו הלאה, לשימושו של מישהו אחר.
גם בארצנו הקטנטונת עדיין יש מקומות-קהילות (קיבוצים...) בהם חלוקת השפע מתבצעת באופן טבעי - בתוך המשפחה, בין שכנים ומכרים. יחד עם זאת, רובנו חשופים להשפעות התרבות המערבית המודרנית, שאחד מתוצרי הלוואי של הוא התנהגות רכושנית. אנו חפצים לשמור על חפצינו ומתקשים להיפרד: להעניק ולהעביר הלאה. אנחנו מגדילים את שטח המחסן כדי לשמור בו את הדברים שאיננו זקוקים להם. "שיהיה..."
דור ההורים שלנו גדל בצל תקופת הצנע, ואולי משום כך השתרש הצורך לשמור ולאגור לזמנים קשים. דור הילדים שלנו גדל לתוך שפע כל כך גדול, עד שאינו יודע להעריך את מה שיש ודורש כל העת לקנות עוד ועוד.
ואנחנו, דור שנות ה-60'-80', עלינו מוטלת החובה (שהיא בעצם זכות גדולה), לחזור לפשטות, להראות דוגמה שאפשר אחרת:
במקום לקנות - אפשר לקבל
במקום לשמור - אפשר להחליף
במקום לזרוק - אפשר לתת
כותרת ביניים:
גם לחפצים יש נשמה
שוק החליפין בבאר אורה מזמין אותנו להתנסות בחוויית הפשטות שבנתינה ובקבלה. אם יש באמתחתכם דבר מה שאינו נחוץ לכם, תוכלו להביאו.
לא חייבים לתת כדי לקבל. גלגל השפע לא עובד תמיד אחד על אחד. כלומר: פעם תוכלו לזכות בנתינה לזולת, ופעם אחרת תזכו לקבל. לערך החומרי של הדברים אין משמעות, משום שממילא הכל חינם.
גלגל הקסם פועל גם על מי שבא בידיים ריקות, ללא תמורה גשמית, אבל עם שפע שמחה ואהבה. תמיד כיף לשתף ולהשתתף במפגש חברתי עם עוד אנשים שבוחרים לחיות בפשטות מרצון. תמיד כיף לקבל הפתעות חדשות, כאלו מהסוג שלא תמצאו בחנויות. תמיד כיף לתת. משהו שבעיניכם חסר ערך יכול להתגלות כאוצר עבור הבן של השכן. הזכות להתחלק עם הזולת במה שיש לך היא מהנה ומלאת סיפוק, יותר מכפי שהייתם מאמינים.
העודפים של השוק ממויינים ונמסרים לגמ"ח נזקקים, מה שמזכה אתכם בעוד מצווה.
עם הזמן תופתעו לגלות איך כל מה שאתם זקוקים לו נמצא עבורכם. צריך רק סבלנות ואמונה בעולם שאכן הוא מתנהל בדיוק באופן בו אתם אמורים לחוות אותו.
לפעמים אנחנו רצים, ממהרים לרכוש דבר מה שבא לנו לקנות, ולא קשובים מספיק למה שהעולם רוצה לתת לנו. תמיד עדיף לקבל ולא לקחת. אפילו מילולית זה נשמע יותר טוב, אז בוודאי כשמדובר על אנרגיות רוחניות.
לא רק בנו, בני האדם, פועמת נשמה אלוהית, כי אם גם בחומר, ברכוש "שלנו". וכמו לנו, גם לכל חפץ שברשותנו יש ייעוד, יש תפקיד בעולם הזה. הוא אמור להביא תועלת למישהו, שהרי אם לא כן - היה נשבר או מתכלה.
ההזדמנות להשתמש בשפע הקיים במקום לבזבז ולקנות חדש הופכת את חוויית ה"קח-תן" לבעלת ערך בשימור הסביבה.
שוק ה"קח-תן" בבאר אורה אומנם עוסק בעיקרו במיחזור ובחליפין, אך במהותו מהווה מקום מפגש חברתי של קהילה ההולכת ומתגבשת ובונה את עצמה, בעצמה, לעצמה. ולכם... כל מי שרואה עצמו מתחבר לרעיון מוזמן לשתף ולהשתתף.
בשוק תוכלו לתת ולקבל מכל מה שראוי: בגדים, ספרים, צעצועים, תיקים, תכשיטים, כלים, ריהוט לבית ולחצר, תמונות, קלטות (שמע ווידאו), אוכל... בקיצור, כל דבר (אפילו טייפ מקולקל עשוי לעניין ילד סקרן, שיפרק אותו לגורמים וילמד על חלקיו).
השוק מתקיים במרחב פתוח ברחוב דקל הדום בבאר אורה, כל יום שלישי האחרון בסוף כל חודש, ומפעילה אותו משפחת וייס (נועם, נעמה ושלושת ילדיהם).
חג הפסח, חג האביב וההתחדשות, חג הניקיונות והסדרים, צופן בחובו הזדמנות פז לעשות סדר גם בארונות, לשחרר את המיותר, לרוקן ולהתמלא מחדש.
לפרטים אפשר לפנות לחתומה מטה בטלפון: 077-7575848.
נעמה וייס
ורדה בן ארי (2008-02-12T04:22:53):
נפלא נעמה !!!
בזכותך גם אצלינו בצוקים יש "שוקחתן"
הרעיון כבש אותי מרגע שסיפרת לי עליו. בשלב זהז החלטטי על פעמיים בשנה עם חילופי העונות. (מיד אחרי סוכות ומיד אחרי פסח.) ההיענות כאן יפה מאוד. הרעיון כל כך גדול והחוויה גם כן.
בפעם הראשונה הוא נערך במועדוון החברים והמקום היה פשוט "מפוצץ". פעם שנייה עשינו אותו על רחבה שבמגרש המשחקים. זה היה מאוד יעיל ונוח. כל מי שהביא דברים הניח אותם על שמיכה או שטיח שהביא איתו מהבית. הכל נפרש על הרחבה. המקום נראה כמו שוק בדואי קטן. שני חברה באו עם גיטרה ודרבוקא וניגנו לנו. הילדים שיחקו מסביב. תוך שהם באים מידי פעם לבחור לעצמם תכשיטים או בגד לתחפושת מתוך הדברים שאנשים הביאו. היו נישנושים טעימים. היה ממש ממש הפנינג נהדר.
את הדברים שנשארים אנחנו מעבירים לויצו באילת. שווה !!!
קישורים:
פרויקט אגורה קח תן וירטואלי
ראו
http://august.penguin.org.il/books.html
{יערת דבש
אני רוצה לספר לכם על אירוע שערכתי לחברי, רעיון שיכול להתפתח לכל מני כוונים.
התחשק לי להזמין חברים ושיהיה באירוע ערך מוסף,
אז ביקשתי להביא ספרים שאינם צריכים עוד, ולעשות "החלפות" לצמיתות, בעקרון.
התגעגעתי לתחלופה הזאת של ספרים כמו שקורית בטיול תרמילאי-
וכמובן שיש לזה פן עמוק של זרימה, מה שלא צריך לא אוגרים, החשפות לחדש במקום הצמדות לישן וכל זה...
זה גם נתן למפגש ענין נוסף של שיחה על הספרים.
אפשר גם לעשות אירוע בנות כזה של החלפת בגדים (שכאן בא לידי ביטוי גם הצד האקולוגי).
כמה מילים על החלפת ספרים
אני חושבת שאפשר להקדיש אירוע שלם להחלפת ספרים.
אני מציעה לכם להביא ספרים להחלפה.
יש קושי מסוים להפרד מספרים.
אבל למעשה, אלו יהיו ספרים שאולי לא ניגע בהם בחיים.
איזושהי תזכורת בתוך כריכה למשהו שאנחנו רוצים לשמר. לפעמים מזכרת ממישהו ולפעמים הסיפור עצמו, שנקשרנו אליו.
מי שטייל טיול תרמילאי, באיזור "ישראלי", יודע-
החלפת ספרים היא דרך לתקשר, לסמן שאני ישראלי, לפתוח בשיחה, להגדיל את העניין ולהרחיב תחומי עניין.
בשבילי זה היה ממש כלי חברתי.
לך תדע, כשאתה נפרד מספר אחד, איזה עולם תגלה.
תביאו ספרים, נראה מה יצא מזה
>ראו גם קח תן ספרים<
{עין הסערה
ההצעות שלי לארגון ארוע החלפות:
1) דאגו מראש לארגון צדקה שיבוא לקחת את כל מה שישאר.
2) הודיעו איזה סוג פריטים אפשר להביא: בגדים / רהיטים / ספרים / צעצועים / הכל? מה לא להביא?
3) אם אנשים יוכלו לקחת במקום לקנות, תהיה תנועה הרבה יותר חזקה של אנשים במקום, ויותר חפצים יחליפו ידיים. זו המטרה, לא?