עיכוב גדילה אצל אוכלי מוצקים

רציתי להתייעץ עם אמהות מנוסות..
בני בן שנה וארבעה,ינק ארבעה חודשים,ועד היום שותה פורמולה,
מגיל חצי שנה אינו אוכל סדיר מוצקים,יום כן,יום לא,היום לא.
הוא שוקל 10 קילו!, שותה בערך 500 מ"ל סימילאק ליום,שאלתי את הרופא,הוא אמר שהוא נראה בסדר,
אבל גם כשהוא אוכל עוף או ירק או פרי שלוש ארבע ביסים וזהו,העניין הוא שהוא נופל הרבה,לא הולך יציב,אולי חסרים לו ויטמינים?
וגם לקחת אותו לתזונאית שתמליץ לי על תפריט נראה לי מיותר כי הרי האכילה עצמה היא הבעייה,הוא לא מוכן לאכול,
אז מה זה משנה מה היא ממליצה?
מה ,מה אפשר לעשות איתו?,אנחנו לא מכריחים אותו לאכול כי אים כן אז הוא פותח בשביתת רעב לכמה ימים.
אי אפשר להוסיף לו שום דבר לפורמולה בלילה כי אים יש מיליליטר אחד של משהוא לא מוכר בבקבוק אז הוא לא שותה בכלל.
אני מיואשת ,עיצות?

ממה את בדיוק מיואשת? מהמלחמה איתו או מזה שהוא שוקל רק 10 ק"ג ונמצא באחוזון ה 10?

דפוסי האכילה נשמעים לי בסדר גמור לגילו. המשקל קצת נמוך, אם כי צריך לראות את "הגרף" -- האם זה מתאים לגדילה שלו עד עכשיו, או שפתאום יש בעיה. זה שהוא לא הולך יציב זה עניין של התפתחות. זה שהוא נופל זה יותר מדאיג, אלא אם כן אלה סתם נפילות על הישבן.

אבל,
אם את מרגישה מודאגת, לכי לראות עוד רופא. תדאגי שיהיה איתך הכרטיס של טיפת חלב. את יכולה לבקש שיעשו לו בדיקת דם כדי לוודא שיש לו מספיק ברזל. מצד אחד לא צריך לדאוג רק בגלל שהילד לא גדל כמו שכתוב בספרים, אבל מצד שני לא כדאי להתעלם מתחושה של אמא שמשהו לא בסדר.

אולי הפורמולה לא מתאימה לו? הבת שלי ינקה שנים ובקושי עלתה במשקל. גם היום היא רזה וקלה, אבל מתפתחת היטב.

לגבי הנופל הרבה - למה את מתכוונת? אומרים שילדים שמתחילים ללכת מוקדם נופלים יותר, אין לי מושג אם זה נכון.
אני יכולה להעיד על הבן שלי שהוא נופל יותר מילדים אחרים והוא דווקא מאוד ספורטיבי וחזק. אבל הנפילות שלו לא ברמה שמדאיגה או מעידה על איזו בעיה - סתם.
ילד בלי שפשופים בברכיים זה לא ילד, לא?

נופל הרבה - בגיל הזה נשמע הגיוני מאד (הוא עוד לא מיומן) אבל אם נראה בכל זאת דורש בירור, הייתי הולכת יותר בכיוון של בדיקת עיניים (כשצריך להתאמץ לראות, לא תמיד שמים לב לפרטים "קטנים" כמו מכשולים בדרך. לילד בגן של ילדיי משקפיים פתרו את בעיית הנפילות המרובות - בן 3 וחצי) או אוזניים (איזור שיווי המשקל).
מסכימה מאד עם יונת לגבי הקשבה לתחושה שלך, למרות שעל פניו לא נשמע שיש בעיה. בני שקל בגיל הזה קצת יותר משמונה ק"ג - ועד היום לא אותרה בעיה (למרות שאצלו זה כן חשוד ועברנו כל מיני בדיקות). לא כולם ממוצעים... (וחשובה ההתפתחות לאורך זמן ולא משקל נקודתי).
נשמע שיש לחץ סביב נושא האוכל (אפילו שכבר לא מכריחים) וזו בהחלט יכולה להיות סיבה בשבילו לאכול מעט. אולי כדאי שמישהו אחר ינסה להאכיל.

לפי כל מה שתיארת, נשמע נורמלי לגמרי.
אני אשמח אם בני יגיע ל-8 ק"ג בגיל של בנך...
בתי רק התחילה ללכת לבד בשנה וארבע, ולעשרה ק"ג בגיל שנתיים וחצי.
דפוס האכילה שלו נשמע גם כן לגמרי לגמרי נורמלי ושכיח.
השאלה מה בדיוק מדאיג אותך, ולפי זה החלטה - מי לשאול.
תזונאית - שתרגיע אותך שהוא נורמלי לגילו, ואולי תתן טיפים מקצועיים.
למשל:

להציע מזון בריא, טעים ומגוון, ולהיות רגועה בין אם אכל ובין אם לא.
יש ילדים שאוהבים לנשנש מהצלחת שלך יותר מאשר לאכול לבד
יש ילדים שהמרקם והטמפרטורה מפריעים להם: למשל, אחרי כל הירקות שמעכתי ונתתי בטמפ' החדר, התברר שהיא שנאה מרקם מחיתי ואהבה קר מהמקרר...
ילדים אוכלים יותר בחוץ, ותוך כדי משחק מעניין.

אם המוטוריקה - ללכת לאיבחון, בקופ"ח או בטיפת חלב ימליצו לך.

יכול להיות שבגלל הקיץ הוא מעדיף אוכל קר,
האמת שקלתי לחזור להניק אותו אבל זה פשוט לא אני.
מה שמדאיג אותי הוא האים הוא מקבל את כול מה שהוא צריך ממה שהוא אוכל.

תסמכי עליו. אם את מציעה לו אוכל מגוון - אז בסבירות גבוהה מאד, לאורך זמן התזונה שלו תהיה מאוזנת. זה הוכח במחקרים. וגם אם לא - מכיוון שלא ניתן להכריח לאכול, אין לך ברירה אלא לסמוך עליו, וככל שזה יהיה עם פחות לחץ, יש יותר סיכוי שהוא יבחר באוכל מזין (וטעים) ולא ינסה למצוא את מקומו במשפחה ובעולם באמצעות מאבקי כוח על אוכל.
אם את לא מרגישה בטוחה, אפשר לבצע בדיקות דם, ואפשר לתת לו תוספת ויטמינים (הילדים שלי מאד אהבו פלורדיקס). בכל מקרה באוכל, התפקיד שלך הוא להציע, התפקיד שלו לאכול מתוך זה מה וכמה שהוא רוצה. המנגנונים הטבעיים מווסתים את הצרכים הכי טוב, אם לא מתערבים בהם.

לגבע הנופל הרבה- שמעתי על פעוטה שהיתה נופלת הרבה ו שחיה עזרה לה בחיזוק הגוף, שיפור הקואורדינציה והבטחון העצמי. וילד שהיה נופל הרבה, בגיל חמש, ונשלח ללימודי יוגה אינטנסיביים עם מורה פרטית, מה שלדבריו הציל אותו מלהיות "קרש שנופל כל הזמן" .

שליחה על ידי יעל* » 27 יולי 2003, 13:21

חזרנו מטיפת חלב, וקיבלנו הפניה חמורת סבר לרופאת המשפחה ומשם לדיאטנית.
הילדה בת שנה ושמונה חודשים בשבוע הבא, ושוקלת 8.600 (עם בגדים וחיתול...).
נכון, היא לא אוכלת הרבה, עדיין יונקת (לא הרשים את האחות בטיפת חלב...), אבל מוציאה המון המון אנרגיה; לא מפסיקה להתרוצץ, לעלות, לרדת, לטפס וכו'. כמו כן עושה קקי פעמיים ביום, לפחות.
האחות ממליצה כבר זמן ממושך להאכיל אותה בדברים "משמינים", כמו דייסות מבושלות בחמאה וכדומה. אני נרתעת מכמה סיבות:
קודם כל, לא נראה לי שהעמסת שומנים על כלי הדם שלה, מהווה פתרון בריאותי הולם (מסיבות דומות גם החטיפים אצלנו בבית מסתכמים בביסקוויטים פשוטים של פתי בר, מקלונים מלוחים ובמבה, האחרונה לעיתים די נדירות).
בנוסף, אין לילדה בקבוק, והאכלת ילדה בגיל הזה דייסות בכפית ...נו באמת.
באופן עקרוני, אני חושבת שכל ילד שונה, ואני סומכת על תחושות הרעב והשובע שלה, ומכבדת אותן. אין אצלינו מלחמות סביב הנושא, היא אוכלת באופן עצמאי ולא חייבת לסיים שום ארוחה. גם אם הייתי מנסה להכריח, ולעולם לא אעשה זאת, הרי שהדבר היה חסר סיכוי, שכן מרגע ששבעה, היא מעיפה את הסינר ומנסה לרדת מהכסא, ושום שכנועים לא יעזרו,

מאידך, אני מודה שהאחות הצליחה להלחיץ אותי קצת, כשהגישה לי גרף מודפס, שעל פיו בתי חורגת מכל העקומות.
ושוב, אני כל כך לא רוצה להתחיל מחול שדים והתעסקות מוגזמת בנושא המשקל, על ידי ריצות לרופא, דיאטנית וכו'... .והרי אם הילדה מתפתחת יפה, ערנית ופעילה, הכל בעצם בסדר, לא?
האם יתכן שההנקה המתמשכת, אחראית למצב באיזשהו אופן?
אשמח לחוות דעתכן, במיוחד מאמהות במצב דומה!.

נראה לי שאין מה לדאוג, לפי מה שאת מתארת. בעולם המערבי הבעיה הגדולה היא השמנת יתר, לא תת משקל. לגבי ההנקה - איזה מזל שהי עוד יונקת! כך יש לפחות דבר אחד בריא ומזין שאת יודעת שנכנס לבטן שלה. הרי אם היא היתה רעבה, ולא היה לה מספיק חלב, היא היתה אוכלת. הרי המזון קיים. כאן זה לא אפריקה, והיא לא בתת תזונה! הסיבה לדאוג ממשקל נמוך היא אולי זה סימו לאיזה מצב מחלה. אבל לפי התאור היא מאד בריאה (אבל כמובן בלי שאני בדקתי אותה זו רק הנחה). אני מסכימה איתך לחלוטין שאין כל הצדקה לפטם אותה. זה ממש לא בריא.
הדבר היחיד שהייתי בודקת הוא ברזל, כי חוסר ברזל יכול לגרום חוסר תאבון, וחוסר תזונה טובה יכולה לגרום חוסר ברזל - מין מעגל קסמים כזה.
וכדי להרגיע - אחת מבנותי, שנולדה 3.5, שקלה בגיל שנה 7.5. לא זוכרת כמה בגיל שנה ושמונה, אבל בודאי לא הרבה יותר.
היום בגיל 15 היא כמעט 1.70, שוקלת 55, ותלמידה מצטיינת. גם ילדי האחרים נולדו 3.5 ויותר, ובקושי הגיעו לשמונה ק"ג בגיל שנה, וינקו עד גיל מאד מאוחר.
לדעתי אין לך בכלל מה להלחץ. כל עוד המזון נגיש, היא תאכל כמה שהיא צריכה.

מה שחשוב, זה איך היא עולה במשקל ביחס לעצמה. משקל נמוך לכשעצמו, לא מהווה בעיה, אבל אם קצב העליה במשקל הוא נמוך מהרגיל (תסתכלי על הגרף שנתנו לך - האם העליה מקבילה, פחות או יותר, לגרפים המסומנים, או שהיא "שטוחה"?) יכול להיות שכן שווה לבדוק - למשל רגישות לגלוטן. זה לא בהכרח מתבטא בהתפתחות הכוללת, אבל עשוי להוביל לאי שגשוג.

והאכלת ילדה בגיל הזה דייסות בכפית ...נו באמת - אני לא חושבת שדייסות הן מה שיפתור את הבעיה, אבל גם אין שום בעיה לתת לה לאכול, בעצמה, דייסה. דווקא כשהילדים שלי גדלו קצת, התחלתי לתת להם לפעמים דייסה, שלא נתתי כשהיו תינוקות. זה פשוט עוד אוכל, ולפעמים מאד נוח לתת להם כשאנחנו עייפים מכדי להכין ארוחה ממש, ו/או הם עייפים מכדי לאכול. את יכולה לנסות להציע דברים יותר שמנים יחסית, אבל גם מזינים: אבוקדו, שומשום/טחינה/חלווה, שקדיה ודברים כאלה. אם זה לא מתאים לה, היא לא תאכל... ממתקים משמינים הם בוודאי לא הדרך (זו דרך להשמין, אבל לא להעלות במשקל באופן בריא).

יעל - אולי תחכי עוד חודש ותפני למרפאת ההנקה באודים? ד"ר ליבוביץ' שהיא רופאת משפחה חוזרת מחו"ל ופותחת מחדש את המרפאה. שם יתחסו בכבוד לכך שהיא עדיין יונקת ויתייחסו ברצינות לבעיית המשקל.

גם בתי בציפלונים.
יום אחד היא פשוט התחילה לאכול, ופתאום ראיתי פולקעס.
עכשיו היא בת שנתיים וחצי, שוקלת 11-12 קילו. בגיל שנתיים שקלה כ 10 קילו.
(מעודד?)

שליחה על ידי יעל* » 29 יולי 2003, 18:03

תודה רבה לכולן על התגובות.
גם הרופאה היתה חמורת סבר, גם היא התייחסה בביטול לעובדה שהיא יונקת ("זה רק מוצץ, לא אוכל!". כמה מעליב).
תוצאות בדיקות צואה ודם אליהן נשלחנו יהיו רק עוד שבוע, ובינתיים אני בהסטריה קלה עד בינונית. אחריהן שוב בדיקת רופאה, ודיאטנית וכו'...

תודה גם על כל הטיפים!. בתי אוכלת פרוסה עם טחינה טעימה שאמא מכינה כל יום, וגם שקדיה נוסתה בעבר ללא תוצאות.
את השייקים המשמינים שנצטוויתי לקנות, אני עוד מהססת אם לרכוש.

יעל, אני כותבת בתור אחות לצרה עם זיכרון מעורפל, זה לא שיש לי מידע רפואי מבוסס אלא פשוט עברנו תהליך דומה.
למה את מתכוונת "חורגת מכל העקומות"? האם יש שבירה חזקה של העקומות בחודשיים-ארבעה חודשים האחרונים, או שמההתחלה היא בעקומה יציבה שמקבילה לאחוזון התחתון? אם האפשרות השנייה, כנראה שהכל בסדר...
ותרי על ההיסטריה, היא לא עוזרת... חכי שיגיעו התוצאות. קשה לי להאמין שזה קשור להנקה - להפך; אם יש בעיה (ורוב הסיכויים שאין, אם הילדה חיונית ומתפתחת בהיבטים אחרים), רוב הסיכויים שההנקה מגינה עליה מפני ביטויים קשים יותר של הבעיה.
אם את מודאגת, כדאי להתייעץ עם רופא גסטרו שגם מבין בהנקה. אני יודעת שד"ר רענן שמיר (מרמב"ם, אני חושבת) נחשב לכזה. גם אנדוקרינולוג יכול להרגיע חששות או להפנות לבדיקות מתאימות (יש בדיקות יקרות, סביר להניח שקודם שלחו אתכם לבדיקות היותר פשוטות שעולות פחות כסף, ורק אם אלה לא יגלו כלום, מישהו יטרח לשלוח אתכם לאחרות).
וכן, יש כמה בעיות שמוקדם מדי לעלות עליהן - אבל שוב, הסיכוי להן נמוך.

יעל, רק עכשיו חזרתי מחו"ל.
ראשית, גם הילדה שלי היתה ככה. זה לא דבר נדיר ולא בהכרח בעיה.
שנית, אני מציעה לקרוא שוב את התשובה של אמא ל-5.
שלישית, בעקבותיה גם אני אומרת: אם בבדיקת הדם לא מתגלה בעיה בברזל - תעזבי אותם.
לא יודעת איך לנסח באופן דיפלומטי, אז אנסה ככה:
("זה רק מוצץ, לא אוכל!".
פשוט טעות עמוקה וגדולה במידע בסיסי ביותר בנושאי הנקה.
גם על כוס חלב פרה היא היתה אומרת "זה רק מוצץ, זה לא אוכל"?
חלב הוא חלב הוא חלב. חשוב לזכור את זה.
יש בעיה קשה ביותר כאשר אנשי צוות רפואי חסרים מידע בסיסי והבנה בהנקה ובצמיחה של תינוקות יונקים. לפיכך, מומלץ להימנע מללכת לאנשי מקצוע בתחום הרפואה שאין להם הכשרה מספקת בנושא, הואיל ועצתם המקצועית אינה מתאימה.

ממש עכשיו התפרסם עוד מחקר שהראה שעליה איטית במשקל בגיל הרך היא כנראה הדבר הבריא ביותר שיכול להיות.
לסמוך על הילד כבר אמרנו?
ולהירגע.
אגב: את יכולה ללכת לדיאטנית, למה לא, אבל לדעתי חבל לבזבז את הזמן שלך. גם אני הלכתי בגלל אותה "בעיה" וראיתי שזו שטות אחת גדולה.

בשמת, את יכולה לתת בבקשה קישור למחקר הזה ולמחקרים קודמים?

זה, בעצם, המקום לספר על ה כתבה שקראתי.
(בטח אפשר גם לפנות לרופא שמוזכר שם - ד"ר אריה לוין).

כן,אסור להכריח.
מנסיון.

לא זוכרת, צריך לשאול את אמא ל-5. האחרון - על תינוקות בשבוע הראשון, עליה איטית והקשר לאינסולין. עלייה מהירה = סכרת וצרות אחרות. זה בקיצור פושע.

עוגיה - אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך בדואל (כתבי לי מהו, אם את רוצה, שלי מופיע בדף הבית שלי).

שליחה על ידי יעל* » 30 יולי 2003, 18:17

בשמת: ברוכה השבה!.
מסעדה: גרף גיל משקל, מתאר כי בגיל שנה היא "עזבה" את עקומות גיל - משקל, ומאז היא עולה לאיטה בעקומה חדשה שיצרה, בקצב איטי אך קבוע (550 גרם כל שלושה וחצי חודשים). בגרף המשקל -אורך, שלמיטב ידיעתי הוא הוא הנחשב לצורך העניין, היא עומדת באמצע קו האחוזון הנמוך ביותר. הסיבה שהיא עוד על הקו, אם כי בירידה קלה, היא שעל פי גובה - גיל, היא באחוזון 10. כן, כן ; בתוך העקומות המהוללות! (אני מקווה שלא נטשתן אותי כבר..).

האמת, שאנחנו מנסות להתאושש מהבוקר הנורא שעבר עלינו. אני כותבת עם דמעות בעיניים.
הערנו את האומללה משנת לילה עמוקה ע"מ ללכת לבדיקות. לא האכלנו ולא השקינו אותה, מאחר ועל ההפניה לבדיקות הדם נאמר במפורש, בהבלטה ועם סימן קריאה, כי הבדיקות נעשות בצום.
חיכינו 3/4 שעה עד שנכנסנו, כשהקטנה מושכת לי בבגדים ואומרת "אמא, אוכ..!". כשנכנסנו אמרה האחות: מה פתאום צום?!. ילד בגילה לא צריך לצום!.
(כנראה שההפניה יוצאת אוטומטית בלשון זו מן המחשב, והרופאה לא טרחה לעדכן אותה או אותנו, התמימים).
האחות היתה מאד נחמדה. טענה שאין מה לדאוג, הרופאה מעולה ומאד יסודית, והיא רוצה לכסות את כל האופציות. היא סיפרה שגם בתה קטנטונת, ועל כן היא לא מתרגשת.
נסיון ראשון להוציא דם, מיד שמאל - נכשל. היה צורך בכמות נכבדה של דם, בשל השורה הארוכה של הבדיקות הנחוצות, וכך, תוך בכי והתפתלות (אחות: היא חזקה כל כך! כמה כח יש לרזה שלך!), נעשה נסיון בזרוע האומללה השניה - וגם הוא נכשל.
אחות: תני לה בקבוק! אני: אין. יש ציצי. אחות: תני לה מוצץ!. אני: אין, יש ציצי. אחות: אהה, הכל אצלך..... .טוב, אין מה לעשות, תחזרו מחר, כשהרופאה תהיה, היא תצליח לקחת לה דם.

וכך הערנו, הרעבנו, פצענו, איחרנו לעבודה (בעלי) והכל לחינם. ומחר - חוזר חלילה.
הגענו הביתה, כשהיא, ילדה עליזה ורגועה שלי, נזכרת מדי פעם ופורצת בבכי. הנקתי אותה לישון, כשאחרי כמה שלוקים עזבה את הציצי, חיבקה אותי חזק ונרדמה, ואני פשוט דמעתי לי שם בשקט.
אני יודעת שאין טעם להכנס להסטריה. אני פשוט נקרעת בין האמונה שהכל בסדר, לבין הרצון שלא להזניח, ומאידך - התחושה שאני מענה את בתי לחינם, היא פשוט איומה.
אני חושבת שבאיזה שהוא מקום אני מרגישה שנכשלתי בתפקידי כאמא (כן, עד כדי כך..), שבעצם, בדבר היחיד שאני עושה, אני נכשלת. ובאמת, כ"כ האמנתי בעצמי ובדרכי עד היום, ההנקה, השינה המשותפת, אי שליחה לגן, לפחות בינתיים.
והחלטתי, שאצלי בבית, האוכל לא יהפוך לאישיו, כי אחרי רדפה אמא ודחפה אוכל, ודחפה ודחפה...פלא שהייתי תינוקת שמנמנה? (זאת אחרי שנולדתי במשקל הפגי של 41/2 קילו..). ואז מה קורה? האוכל הופך לאישיו, בכל זאת...!!. ביומיים האחרונים כעסתי כשלא אכלה, ובפעם אחת ניסיתי להכריחה לאכול...אני! איזו בושה... .אני לא מאמינה איך הדבר השפיע עלי. די מהר תפסתי את עצמי, והפסקתי עם זה..מסכנה.
לשמחתי, בעלי כלל לא מתרגש, והוא לא רואה כל בעיה (איזה כיף להיות גבר..).

היי יעל, נשמע שהיה יום קשה

אני לא יודעת לגבי הצום - בגיל הזה בערך גם ממני ביקשו צום לבדיקות דם, וכן אמרו שזה חיוני, והוא עוד היה יונק בלילה... זה היה לא פשוט.
נשמע שאת עושה עבודה מצוינת! לא הכל תלוי בנו, צריך לזכור, לא בכל דבר אנחנו אשמים, תשאירי משהו לבורא עולם (-;
גם אם בסוף תגלו שפשוט ככה היא ואין ברירה - את תדעי שעשית את המקסימום, וזה חשוב.
עוד

בשמת, כרמית - ראיתי את original]המחקר המדובר research[/po].25110.1. המסקנה שם רחוקה מלהיות כזו שעליה איטית במשקל היא בריאה בגיל הרך.
מה שכותבי המחקר כתבו כפירוש שלהם לתוצאות הוא שתת תזונה מסוימת אצל תינוקות שנולדו לפני הזמן, עשויה לעזור בגיל ההתבגרות בעמידות לאינסולין. "מסוימת" - הכוונה לכזו שנגרמת ע"י הנקה, בשבועיים הראשונים לחיים.

אני לא מתחום הרפואה, אבל זו הבנתי מקריאה מהירה של המחקר. הנקודה היא, שצריך לשים לב טוב טוב לעובדות לפני שקופצים למסקנות. זה נכון תמיד, וברפואה במיוחד.

מסעדה, מסכימה איתך לגבי מחקר זה.
לא זו היתה טענתי.
טענתי היתה, ש כל פעם מתברר, שמהלך הגדילה לפי ההנקה - ושוב קראתי גם באתר משרד הבריאות שהוא בעיקרון איטי יותר אחרי גיל 3-4 חודשים (איטי יותר בשבועיים הראשונים, אח"כ עלייה גדולה כשלושה חודשים) - איטי יותר אבל בריא יותר.
לכן, שורה של מסקנות משורה של מחקרים מצביעה לכיוון:

לא לגרום לילדים יונקים בריאים, בשום גיל, השמנה מכוונת בגלל שמישהו חושב שהם צריכים לשקול יותר או לאכול יותר מזון מוצק ממה שהקיבה שלהם מורה להם.

זהו, חידדתי יותר את מה שהתעצלתי/לא היה לי כוח לנסח במדויק קודם.

זהו גם מבנה גוף וגנטיקה. ביתי הבכורה דומה במבנה הגוף לבעלי והיא ובני הקטן נולדו באותו משקל וינקו עד גיל 9 חודשים. היא היתה שמנמנה עם לחיים והוא צפלונון בלי לחיים.
האחיות בטיפת חלב יורדות עלי מאוד בגלל המשקל שלו, ומה שנותן לי בטחון זה פשוט העובדה שגידלתי קודם ילדה שמנמנה. עכשיו בגיל 3 היא רזה ומדהימה. עכשיו היא באה אלי ואמרה לי "גם אני רוצה לכתוב אמא. אני רוצה לכתוב יום הולדת שמח לתהילה".
בקיצור לכל המודאגות- חשוב לבדוק רמת ברזל, אבל הכי חשוב להרגע!

אני אגיד לך מה שאמר הרופא לאמא שלי בקשר לאחי הצעיר - אם הבדיקות תקינות, והילד אנרגטי, לא מענין אותי ממה הוא חי.

אחי שתה רק קקאו. הוא לא היה מוכן לאכול שום דבר. וזה בערך עד גיל 4.

ניסיתי לראות מה כתוב בכרטיסים של הילדים שלי, אבל בכולם נעצר המשקל בגיל שנה. פשוט הפסקתי ללכת לשקול. (חוץ מאת נועם, שלו היתה בעיית תזונה רצינית, שדרשה מעקב).

אני יודעת שלא לזה התכוונתם ואולי יש דף יותר מתאים אבל:
ליעד, בת 3.3 שוקלת 9.5 ק"ג.
היא כבר שקלה 10.3 והורידה בעקבות שתי מחלות בחודש האחרון (האחת, כאבי בטן, והשניה צינון ושיעול)
היא אוכלת מעט מאוד (תמיד היה כך, אבל עכשיו גרוע מתמיד).
אינה אוכלת גבינות. מעט מאוד בשר.
תפריט יומי כולל שתי מנות פרות, חלב, ופל, חצי מנה אורז/קוסקוס/פתיתים ופרוסת לחם.
היום ישבתי והאכלתי אותה חצי עגבניה. בלי הזרעים.
ברור לי שאני יוצרת מכל האוכל "אישו" ושהיא נהנית מזה, אבל אני נהיית מאוד לחוצה. היא מאוד רזה והירידה במשקל מדאיגה אותי.
לגבי הנקה- יש איזשזהו יתרון תזונתי בגיל זה?
ליעד תמיד היתה קטנה. נולדה 1955 ג' וכל הזמן היתה באחוזון ה-3 או מתחת לו.
האומנם יש סיבה לדאגה? יש פתרונות?
היא לוקחת ויטמינים "יומי" אחד ליום.

קראת בהארץ בריאות?

האמת, אילת, אותי זה היה מדאיג. אני לא דיאטנית אבל לא נשמע שהתזונה מאוזנת, והיא באמת קטנה מאוד. אני לא זוכרת איך בדיוק את נראית, אבל בטח לא משהו זערורי, נכון?
אני זוכרת במעורפל איזושהי כתבה ב-Ynet על ענייני תזונה, על מחלקה בשניידר? אולי זו היתה כתבה דווקא על השמנה, אבל נדמה לי שכדאי לחפש אותה (גילה? נדמה לי שהיתה הפניה גם בתפוז). דיברו גם על הקשר בין הפיכת האכילה לאישיו, יחסי הורים וילדים וכל זה.
לגבי הנקה - לא ידוע לי על מחקרים על חלב בגיל זה, אבל הוא בוודאי לא הופך למים (הטבע יעיל מדי בשביל זה), וגם חלק גדול מן הקלוריות בו בא משומן (לפחות בגילים יותר צעירים) ולפי הרשימה שלך, ליעד מקבלת שומנים בעיקר מחלב.
אח, הלוואי שיכולתי לתרום כמה ק"ג לליעד, לשי, לבשמת, לקטנצ'יק הפרטי שלי ולכל דורש...

ואללה, אילת - מה יקרה אם ליעד תינוק יותר? היא תרצה?
הנה מה שמצאתי בשניידר אני אחפש גם את הכתבה ב Yנט.

זה בכלל בוולפסון...
הנה הכתבה מ Yנט

היה עוד פרטים. בשלושה וחצי החודשים שחלפו גבהה ליעד בס"מ וחצי. אחיה גבה בשלושה. מדדתי גם היקף ראש, אבל יצאו לי מדידות נמוכות יותר מפעם קודמת, אז כנראה מדדתי לא טוב. בכל מקרה- היקף הראש 44 ס"מ.
מסעדה, אני לא מניאטורית אבל רק 160 ס"מ. אבא שלה אחראי לחלק המניאטורי במשפחה,אם כי מצד הרוחב, לא האורך. (60 ק"ג שמתחלקים ע"פ 183 ס"מ)
שאלתי את אבא שלה מה דעות והוא אמר שיש להכריח אותה לאכול. אין טלויזיה, אין משחקים, אין אין אין עד שתגמור את הבשר. אמרתי לו שכל פסיכולוג מתחיל יאמר לו שמבעיה קטנה זה יהפוך לאנורקסיה. אני טועה?
ובכל מקרה, מה לעשות. אני אקח אותה לרופא, אעשה לה בדיקות דם (אני לא בטוחה- זו התעללות. היא לא נהנית מזה, ואני יכולה לתת לה בכל מקרה ברזל. סביר שאין לה עודף שיגרום לבעיה).
היום היא אכלה עוף, חצי פיתה, חצי עגבניה, רבע תפוח, תות, ופל, רבע כוס שוקו.

אמרתי לו שכל פסיכולוג מתחיל יאמר לו שמבעיה קטנה זה יהפוך לאנורקסיה. אני טועה?
כדאי להוסיף שכם פסיכולוג וותיק יאמר זאת. (-;
תני לו לקרוא את הכתבה מ Yנט

לגבי ברזל - אולי תתחילי מלתת ברזל ותראי איך הוא משפיע? פחות כואב ופחות מפחיד (אם כי אולי יותר פולשני?) מבדיקת דם.

אמרתי לו שכל פסיכולוג מתחיל יאמר לו שמבעיה קטנה זה יהפוך לאנורקסיה. אני טועה?
את לא טועה.

יכול להיות שחוסר התיאבון נגרם מאנמיה, ואולי כן חשוב לדעת מה המצב. עם זאת, רופאי ילדים ותיקים, מנוסים ונחמדים (כמו הרופא שלנו בביה"ח שניידר) יודעים להגיד לך אם יש אנמיה גם על סמך העין, הפה והידיים.
תסתכלי בדף בקשה מיוחדת של בשמת . יש שם עצות לעידוד תיאבון...
עוזר:
אכילה מחוץ לבית
אכילה אצל דודים/סבתא/תמיד יש מישהו שאצלו אוכלים
אוכל טעים ומושך
מה עוד?

אה: קמח לבן, סוכר לבן ושמנים צמחיים תעשיתיים (כל שמן שאיננו שמן זית כתית מעולה מכבישה קרה, והכי גרועים מרגרינה ושמנים מוקשים אחרים) תופסים בבטן מקום של אוכל אמיתי בזמן שהם נטולי ויטמינים ומינרלים. אז שוקו, ופל ופיתה סותמים אותה מפני אוכל חשוב יותר.

ועוד פטנט: הבת שלי אוכלת הרבה יותר כשמאכילים אותה. אולי גם שלך כזאת? (הבן שלי, מסתבר, אוכל הרבה יותר כשהוא אוכל בעצמו...).

הקטנטנות של חברה שלי סרבניות אכילה וכבר מגיל צעיר הכניסו לפה כל דבר שמצאו על הריצפה אבל שום דבר בעל ערך קלורי או תזונתי (והן באמת מניאטוריות) אז אבא שלהן הציע שאולי סוף סוף מישהו יקים מפעל של מזון בצורת אבנים, ענפים, עלים ובדלי סיגריות בעלי ערך תזונתי משופר...

אולי תוכלו לעזור?
אני לא במחשב שלי וזמני מוגבל על המחשב ולכן אין לימ ספיק זמן לחפש רשת אז אשמח להפניות לקישורים רלוונטיים -

גיא בת שנה מאז נולדה באחוזון 25 ומאז זזה בין 25- 10.
יורדת בעקומות משקל וגובה.
בחודשיים עלתה 200 גרם בשבועיים שלאחריהם ירדה 200 גרם.
לא הייתה חולה, לא שילשלה, אבל ירדה במשקל.

הרופאה אמרה להאביס את הילדה.
להפסיק להניק כדי שתהיה יותר רעבה ולהאכיל באוכל כמה שיותר שמן - גמדים, מילקי, כל מה שבד"כ אנחנו לא נותנים לה לתת.
הודעתי לה שאין מצב שאני מפסיקה להניק אבל אנמחנו כן מנסים להעשיר את האוכל.

השאלה במה אפשר להאכיל שגם בריא וגם מלא קלוריות?
ושאלה נוספת במי בכלל אפשר להתייעץ לגבי תפריט בשבילה?

קראתי בקישור שמונו נתנה שחלב אם של תינוקות מעל גיל שנה מכיל כמעט 30% אחוזי שומן!
היא כל הזמן יורדת באחוזונים, או שעולה ויורדת?
מזונות עשירים ובריאים: טחינה, חומוס, לחם מלא, תפוחי אדמה, שמן זית, גבינות עיזים שמנות, אבוקדו, חמאת בוטנים.

במי בכלל אפשר להתייעץ לגבי תפריט בשבילה?
אולי ורד לב ?

יורדת... כרגע היא במגמת ירידה באחוזונים. גם בגובה וגם במשקל.

מזונות עשירים ובריאים: טחינה, חומוס, לחם מלא, תפוחי אדמה, שמן זית, גבינות עיזים שמנות, אבוקדו, חמאת בוטנים.
חוץ מחמאת בוטנים היא אוכלת הכל... וגם תפוחי אדמה היא לא אוכלת הרבה אלא אם הם צ'יפס כי היא לא כל כך אוהבת...
אפשר לתת חמאת בוטנים בגיל שנה? בוטנים לא נחשבים למשהו אלרגני?

ואני בהחלט אנסה להתייעץ עם ורד לב - תודה לכן

בעיקרון כן בוטנים נחשבים למשהו אלרגני. אני לא זוכרת באיזה גיל אומרים להתחיל לנסות.

שליחה על ידי יפעת* » 08 יולי 2005, 11:39

בתי בת 7 חודשים.(נולדנו 2.950 היום 5.160 ויש לנו סטרידור ) עד 6 חודשים ינקה מלא(יונקת הרבה אויר וצריך לעשות הרבה הפסקות) מ 6 חודשים מקבלת ירקות ואחר כך פירות. נכון להיום שתי ארוחות +1 בקבוק חלב שאוב + 3 יניקות 1בוקר 2אחר ערב . היינו בעקומה של 5-10% (הטענה שהסטרידור דורש ממנה הרבה אנרגיה) אבל מ5 חודשים אנחנו מתחת לעקומות.בדקנו עלית משקל לפני 4 שבועות עלינו 100 גר לשבוע .פנניתי לרופא בית חולים.
להמלצת רופא הוספנו קורנפלור ואת הפירות. הקורנפלור סתם אותה והיא הורידה בכמות האוכל ולאחר שבוע עלתה 100 גרם.
להמלצת רופא ותזונאית שבוע שני הוספנו פוליקוז ושמן לירקות שקדיה לפירות עלינו בקושי90 גרם
שבוע שלישי העלנו פוליקוז ושוב כמעט ללא עליה. נכון לאתמול עלינו 30 גר בשבוע.כלומר תוך 4 שבועות עלינו 260 גר
בנוסף לשתי ארוחות ובקבוק חלב אם (שמקבלת אצל מטפלת) היא מקבלת יניקת בוקר, יניקת ערב ושעה אחריה עוד יניקה ובקבוק חלב שאוב.
כעת עצת הרופא והתזונאית היא להחליף חלב שאוב בפורמולה ולתת לה כ 300 מל ליום במקום חלב האם שהיא מקבלת. זאת לאחר שכל הבדיקות הראו שהיא סופגת טוב שומנים סוכרים(חלבונים עדיין אין תשובה) ואין בעיות בבלוטת התריס. אני טוענת שקלורית זה אותו דבר לכן מה הטעם?
האם יש דרך להגביר את כמות היניקה שלה ?
האם יתכן שהחלב שלי לא מספיק קלורי?
אני לא בדיאטה אוכלת כרגיל אולי לא תמיד שותה מספיק ,יחסית קטנה (50 קג 156 סמ) חזי לא גדול אבל בשאיבה בעבודה יוצא בערך 150 מל שאיבה ראשונה 120 שאיבה שניה.
האם יש מעבדה בה ניתן לבדוק את החלב ולהוכיח לרופא ותזונאים שהחלב שלי בסדר?
האם יש למשהו רעיון כיצד לגרום לקטנה שלי לנוק טוב יותר (היניקה שלה לא חזקה עקב הסטרידור) ?
נאמר לי שחלב אם "מעכל" כל דבר ששמים בתוכו כך שאם מוסיפים לו קלוריות (הפוליקוז שאנחנו מוסיפים) יש להוסיפם שניה לפני שנותנים. האם זה נכון?
זקוקה לתשובה מהירה .תודה.

זקוקה לרעיונות ועזרה.
הבת שלי בת חצי שנה וקצת. קיבלה עד לאחרונה חלב אם בלבד- בהתחלה בשאיבה ועם הזמן בהנקה, ולאחרונה מקבלת בקבוקים שאובים כשאני בעבודה- יומיים בשבוע. התחלנו לאחרונה מוצקים- ממש לפני כשבוע.
נולדה 2.780 ובהתחלה עלתה במשקל בצורה די טובה.
היום נשקלנו ושקלה 5.590, כלומר שהיא ממש על הגבול מבחינת הכפלת משקל לידה. בחודשיים האחרונים, מאז הפעם הקודמת שנשקלנו, היא עלתה 340 גרם בלבד.
נכון שהיא זוחלת ומוציאה המון אנרגיה ונכון גם שהיו שילשולים ודם בצואה מדי פעם ושבשבוע הבא יש לנו תור לאייפק, אבל תהיתי אם כדאי לנסות לעשות משהו גם בנושא התזונה שלה. האחות בטיפת חלב לא הלחיצה ואמרה שהיא מאד מפותחת אבל הציעה לתת דייסות על בסיס חלב אם כדי להוסיף קלוריות. אני בכלל לא רציתי להתחיל עם מוצקים ומבחינתי אם היא לא היתה תינוקת כל כך סקרנית הייתי דוחה עוד קצת את כל העניין ואני לא ממהרת עם אוכל אבל מצד שני מאד מודאגת.
יש כאן הצעות ורעיונות?
רק לציין שבאמת לפני כשבוע פלוס שמתי לב ש אני ירדתי קצת יותר מדי במשקל ומאז אני מקפידה לאכול יותר וגם לנשנש כמה שיותר וכמובן לשתות, כי פחדתי שזה ישפיע על יצור החלב.

אני בכלל לא רציתי להתחיל עם מוצקים
רוקדת, אל תיעלבי, אבל פחות חשוב מה את רצית ויותר מה שהיא רוצה

אם היא מגלה עניין במוצקים - תני לה. אין סיבה להגביל אותה בגיל זה. כמו שאמרתי לך כשנפגשנו, את יכולה לנסות שכל מה שהיא אוכלת יהיה עתיר קלוריות ככל האפשר, למרות שהכוח של הכלי הזה מוגבל, וחשוב יותר שהמזון יהיה בריא, מגוון ולא מעובד ככל האפשר. ילדים עשויים פשוט לאכול כמויות קטנות יותר אם המזון עתיר קלוריות, כדי לאזן לפי הצרכים שלהם. מה שיותר חשוב, בעצם, זה שאלה יהיו מזונות עשירים בברזל, כי חוסר ברזל עלול לגרום לחוסר תיאבון.
אני מניחה שאת מגדלת גם אותה כצמחונית?

אבל פחות חשוב מה את רצית ויותר מה שהיא רוצה
ברור, בגלל זה התחלנו.

אני מניחה שאת מגדלת גם אותה כצמחונית?
מממ. בהתחלה חשבתי שלא, עכשיו חושבת שלפחות בשנים הקרובות כן (הצליחו לשנות את דעתי). בכל מקרה זה עוד קצת מוקדם מדיי בשביל זה נראה לי, בכל מקרה לא ששה לתת לפני גיל שנה. וגם- לא מכניסה בשר הביתה, המטפלת שלה לא נותנת בשר(גם לביתה, מטעמים תרבותיים) ויש לי אפשרות לתת אצל הורי וכאלה, יהיה יותר רלוונטי כשתוכל ללעוס ממש, אני לא מסוגלת להתעסק עם זה גם אם אשנה את דעתי ואחליט לתת לה.

את יכולה לנסות שכל מה שהיא אוכלת יהיה עתיר קלוריות ככל האפשר.
אני באמת לא יודעת מה לתת כשאנחנו עוד בשלב הגזר/קישוא/בטטה כשלא מגיעות אפילו לכפית ביום. זה גם לא שאני יכולה לתת לה טחינה, או לחם או דייסת סולת, בשלב זה.
אני גם מצליחה לשאוב בערך חצי ממה שהצלחתי קודם ומזל שיש לי סטוקים בפריזר לימי העבודה, ככה שאני לא רואה איך אני יכולה כרגע לערבב אוכל עם חלב שלי נגיד. מאמינה/מקוה שעניין הכמויות יסתדר בקרוב כשנחזור קצת לשגרה מהחגים.

לי אפשרות לתת אצל הורי וכאלה, יהיה יותר רלוונטי כשתוכל ללעוס ממש, אני לא מסוגלת להתעסק עם זה גם אם אשנה את דעתי ואחליט לתת לה
אפשר להציע לה הודו אדום מבושל רך. אם אני זוכרת נכון, ברזל מבשר נספג טוב יותר מאשר ברזל ממקורות צמחיים, שאותם כדאי לתת יחד עם ויטמין סי לספיגה טובה יותר (פלפל אדום, למשל, משלב את שניהם). אולי ההורים שלך יוכלו לבשל עבורה את הבשר, ואולי גם מרק עוף עם ירקות מהמרק, ואת רק תגישי. מעבר לטענת הרפואה הסינית, לא ראיתי ביסוס לכך שלא כדאי לתת בשר לפני גיל שנה (אם כי אני לגמרי מבינה את הרתיעה האינסטינקטיבית שיש להורים לפעמים מבשר כמזונות ראשונים, ואין סיבה משמעותית להכריח את עצמך בכל זאת...).

אני באמת לא יודעת מה לתת כשאנחנו עוד בשלב הגזר/קישוא/בטטה כשלא מגיעות אפילו לכפית ביום. זה גם לא שאני יכולה לתת לה טחינה, או לחם או דייסת סולת, בשלב זה.
אפשר להוסיף שמן זית לירקות אחרי הבישול.

מאמינה/מקוה שעניין הכמויות יסתדר בקרוב כשנחזור קצת לשגרה מהחגים.

(אוף, עכשיו אני יכולה לחשוב רק על מרק עוף עם ירקות מהמרק ...)

מעבר לטענת הרפואה הסינית, לא ראיתי ביסוס לכך שלא כדאי לתת בשר לפני גיל שנה.
אנתרופוסופים אומרים לא לפני גיל 7. כזכור, היא מעכשיו בחינוך אנתרופוסופי, או לפחות מטפלת אנתרופוסופית עם כוונות להמשיך, ככה שלא איכפת לי להתעמק קצת ולנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים האלה, בעיקר כשאני בעצמי לא מתלהבת מהרעיון שהיא תאכל בשר אם אין הכרח או אם זה לא בא ממנה בצורה מפורשת, כלומר בגיל גדול יותר.

אפשר להוסיף שמן זית לירקות אחרי הבישול.

נראה לי באמת שאוסיף שמן זית לירקות במקום מי בישול, נראה כבר יותר טעים ומפתה.

אגב, בזמן הזה שהיא בקושי עלתה במשקל היא מאד גבהה דווקא.

_נולדה 2.780 ובהתחלה עלתה במשקל בצורה די טובה.
היום נשקלנו ושקלה 5.590, כלומר שהיא ממש על הגבול מבחינת הכפלת משקל לידה. בחודשיים האחרונים, מאז הפעם הקודמת שנשקלנו, היא עלתה 340 גרם בלבד._
הכפלת משקל לידה בגיל חצי שנה זה במלצה כללית. אני מכירה תינוקות רבים מאד ובריאים מאד שהכפילו משקל לידה רק כמה חודשים יותר מאוחר. העליה במשקל בחודשים אחרונים באמת איטית, אך כפי שאת עצמך אומרת - נראה שביתך מרגישה טוב, בריאה ופעילה. משקל הוא רק אחד המדדים להתפתחות תקינה, ולאו דווקא החשוב ביותר. רק הכי קל למדוד אותו.
בלי בלדוק כמובן קשה לי לומר אם באמת הכל בסדר או לא.
מסכימה עם העצות של עדי - להוסיף קלוריות למזון שהיא מוכנה לאכול, לשקול לבדוק רמת ברזל, המשך הנקה.
לייעו. יותר מפורט ורציני אני חייבת לבדוק ולראות.

נראה שביתך מרגישה טוב, בריאה ופעילה
נכון באופן כללי, מלבד ענין החשד לאלרגיה. היתה תקופה די ארוכה של שילשולים שבאו והלכו ואחרי כן כמה אפיזודות של דם בצואה. עשינו בדיקות צואה שטחיות שיצאו בסדר. אני מניחה שחלק מאי העליה במשקל קשור לזה. מעבר לזה היא תינוקת פעילה מאד שמוציאה המון אנרגיה.
בינתיים ננסה להוסיף קלוריות לאוכל וגם- אני יוזמת קפיצת גדילה בימים שאני איתה בבית. בקשר לרמת ברזל- נראה לי שאם המגמה של אי עליה תימשך אז בהחלט נבדוק (עד עכשיו לא נתתי ברזל אבל אם יהיה צורך כמובן שנטפל, היא לא חיוורת או חסרת תיאבון).
תודה שהגבת, קצת הרגעת אותי ובהחלט קיבלתי רעיונות מעדי, אז תודה לשתיכן ואם יש עוד הצעות אני אשמח.

יש למי לינק לגרף של היונקים?ומה אם הקנדידטית כבר לא רק יונקת?

< רופאנו: ההבדלים זניחים. >

כללית: אלרגיה גורמת לאי עלייה במשקל. מה שאת מתארת מחשיד לאלרגיה.
הדבר הראשון שראיתי אחרי טיפולי אייפק היה - העלייה במשקל אחרי סילוק האלרגנים. מעי מודלק לא סופג מזון, ואני גם מנחשת שמאגרי הברזל כבר עכשיו לא משהו.
אבל אם את הולכת לאייפק, אז לא הייתי מתחילה לתת טיפות ברזל לפני שבודקים אם אין לה רגישות אליהן.

אבל אם את הולכת לאייפק, אז לא הייתי מתחילה לתת טיפות ברזל לפני שבודקים אם אין לה רגישות אליהן
אוקי. גם ככה אני לא מתה לתת ברזל ובכל מקרה אשוחח על זה עם המטפל. אוף, אנחנו מחכות כבר חודש לתור הזה עם כל החגים. סופסוף עוד כמה ימים. גם לי זה נראה כמו אלרגיה/רגישות/אי סבילות.
היא כבר לא משלשלת בכמויות, אבל כן יש קקי רירי לפעמים ופעם בשבוע-שבועיים קצת שילשול דמי, לא המון, אבל מספיק כדי לגרום לי חולשה. נראה שלה זה לא מזיז בכלל- שמחה רגועה ומאושרת ויש לי כאן עדים. האמת? היא מאד אקטיבית ומפותחת.
אתמול קראתי בפעם הראשונה את הדף שלך בקשה מיוחדת של בשמת. ידעתי משהו כללי, אבל פעם ראשונה שראיתי את הפרטים כולם. סיפור מדהים. אני מזכירה את זה משתי סיבות: האחת, שאני חושבת שצריך להיות קישור בין הדף הזה לסיפור שלך. נכון שלא כל אלרגיה כזו חמורה (אצלנו למשל זה הרבה יותר קל) אבל כדאי שהקשר בין אי עליה במשקל לבין אלרגיה יהיה יותר ברור למי שלא ברור.
הסיבה השניה שאני מעלה את זה היא שפתאום עברה לי מחשבה בראש שאולי דווקא יש קשר בין האקטיביות לאלרגיה, אולי זה גורם לחוסר מנוחה כזה שנראה לנו שהתינוק "מאד מפותח" והוא אכן כזה, אבל גם חסר שקט בעצם? לא כל כך קשור לדף הזה, חצי קשור, כי עודף אנרגיה גם עוזר לא לעלות במשקל. באמת הרבה פעמים אני מרגישה שהבת שלי חסרת מנוחה, גם אם היא שמחה ובמצב רוח טוב, לא יכולה להפסיק לזוז וזה מגיל יותר קטן, עוד לפני הזחילות וכו'. כל הזמן אמרתי על תינוקות של אחרים שבטח שהם עולים במשקל הרבה יותר ממנה, הם פשוט בטטות שלא זזים בכלל... אבל האמת היא שלפעמים זה נראה לי פשוט כאילו משהו מכריח אותה לזוז גם כשהיא רוצה לנוח.

נראה שלה זה לא מזיז בכלל- שמחה רגועה ומאושרת ויש לי כאן עדים
גם שלי היה ככה. אבל לאט לאט הוא הפסיק לגדול.

ולגבי חוסר השקט: זה בהחלט יכול להיות, אבל אי אפשר לדעת. למען האמת, כשעולה אצלי שאלה כזאת אני מפנה אותה למטפל האייפק שלנו...
אני כן שמתי לב שזמנים של עצבנות קשורים להתקפי אלרגיה. (טוב, מחקתי דוגמאות) במחשבה שניה, למה להסתכל רק על הינוקא? אני אלרגית כבר יותר מ-33 שנים. וכל פעם שיש לי התקף אלרגיה, אני גם נעשית עצבנית. מישהו פעם הסביר לי את זה במונחים פיזיים, אבל שכחתי את ההסבר. השורה התחתונה היא, שתגובת היתר של המערכת החיסונית שהיא האלרגיה, גם קשורה לעצבנות הזאת, שהיא משהו מאוד פיזי. הגוף כאילו מתחיל לעבוד על "טורים גבוהים", פיזית. חוסר המנוחה והעצבנות האלה נעלמים רק כשהאלרגן מסתלק וההתקף עובר (למשל, בטיפול אייפק...).

אהההההההההההההההההההה <אנחת רווחה>
יצאו עקומות גדילה חדשות לפי מעקב של ארגון הבריאות העולמי אחרי למעלה מ-8000 תינוקות בשש מדינות בעולם, שקיבלו תמיכה בהנקה וינקו מלא עד גיל חצי שנה, והמשיכו לינוק אח"כ בשילוב תזונה טובה.

התינוק כבן שנה .
לא עולה במשקל ובגובה מגיל שמונה חודשים .

הנושא מורכב .
אנסה לקצר .

לא ינק כמו שצריך מיום שנולד .
טיפלנו באייפק ובכירופרקטיקה .
היה חולה הרבה , ולקראת גיל שמונה חודשים היה 30 יום על אנטיביוטיקה .

בשלב זה פניתי לנטרופטית .
תוך שבועיים הילד חזר למסלול בריא .
הנוזלים באוזניים נעלמו והדלקות לא חזרו .
עברתי לתזונה נטולת גלוטן וחלב .
הילד לראשונה החל לינוק בהנאה ובשמחה ללא הסבל שליווה אותו תקופה כה ארוכה .

אבל ........... מאז הילד לא עולה במשקל ובגובה .

אני עצמי רזיתי עקב התזונה המיוחדת , כמו כן לקחתי תוספות של ויטמינים בי , סידן , אצידופילוס .
לילד נתנו שמן דגים ואבץ .
היתה תקופה שהוא היה על טיפול הומיאופטי , אך הפסקנו עקב חשד שלי שהוא רגיש לכך .

רופאת ילדים מודאגת מכך שהילד לא אוכל מוצרי חלב וגלוטן .
היא טוענת שהחלב שלי לא מספק מספיק קלוריות .
יש להפסיק הנקות לילה , וביום להגביל מאד את ההנקה על מנת שיאכל יותר מוצקים .
חברות הציעו לתת יוגורטים מותקים , לחם , עוגיות - כל הדברים שאני לא מאמינה בהם , ואף חוששת שיחלישו מערכת חיסון הרגישה ממילא .

אני מבולבלת .
שמעתי מספיק סיפורים על אמהות שהפסיקו להניק עקב אי עליה במשקל , והמצב של אי גדילה החמיר .

מה לעשות ?

נילי יקרה, קודם כל

המצב שאתם נמצאים בו נשמע מבלבל ומן הסתם מעורר חרדות אמהיות מרבצן.
הייתי מציעה לך לפנות למרפאת ההנקה באודים על מנת לקבל התייחסות למצב המיוחד שלכם
מגורם שגם מבין ברפואת ילדים וגם תומך בהנקה.
העצות שקיבלת מהרופאה ומהחברות נשמעות לי לא לעניין, ואם קראת קצת באתר אני בטח לא מחדשת לך ש-
כדאי לשמור על ההנקה שרק מחזקת את המערכת החיסונית של הילד
החלב שלך קלורי יותר מהרבה מוצקים
החלב שלך בריא יותר ממוצרי חלב פרה
יש פחמימות מזינות שלא מכילות גלוטן
הילד לא אמור להשמין ממאכלים מזיקים וריקים אלא לגדול מתזונה בריאה

לא כתבת מה הוא כן אוכל מעבר להנקה
וגם- מה משקל הלידה, איך עלה עד גיל 8 חודשים, מה המשקל והגובה היום

ממה שכתבת אני מבינה שאת יודעת בעצם שמאכלים משמינים או הפסקת ההנקה אינם פתרון ויכולים אפילו להזיק.
הבלבול נובע מזה שאינך יודעת איך כן לפעול כדי לשפר את המצב- לכן אני ממליצה לפנות לד"ר ליבוביץ' מאודים בהקדם,
ולשמוע מה דעתה. בהצלחה @}

עד גיל שמונה חודשים היה מעבר לאחוזון 90 בגובה ( שמר על עקביות ) , וסביב אחוזון 50 במשקל .

כיום אוכל מעט מאד , אך נהנה לאכול דברים שאוהב .

עוף ותפוחי אדמה יגרמו לו לא לישון בלילה .
מוצרי חלב יגרמו לנשימה עם צפצוף .
גלוטן לא ניסיתי .

כל המזונות שילדים בד"כ אוהבים ( עוף , לחם , תפוחי אדמה , פסטה , קוסקוס ....) , אצלנו מחוץ לתפריט .

המזונות הבריאים : שקדיה , טחינה , קטניות , אורז לבן/ מלא - הוא לא אוהב .

ניסיתי יוגורט עיזים - והוא לא אוהב .

אני חיה בארה"ב .
אנסה לפנות ליועצת הנקה .

התפריט שהתזונאית נתנה לי חולל פלאים .
אכלתי בריא יותר , מצב הרוח השתפר .

השאלה האם הרכב החלב השתנה לרעה עקב כך , והוא מכיל פחות ערך קלורי .

הי נילי.
אני ממש לא מבינה באחוזונים, אבל אני כנראה כן מצליחה להבין שבנך עלה בסך הכל יפה במשקל עד גיל 8 חודשים.
האם הוא הכפיל משקל לידה עד גיל חצי שנה? האם הוא שילש את משקל הלידה שלו בגיל שנה?

בנוגע לתזונה שלו, הבנתי מה הוא לא אוכל. לא הצלחתי להבין מה הוא כן אוכל.
<קינואה, בטטה, דגים, קוואקר, אבוקדו, משהו?

>

והכי חשוב- ממה שאני יודעת על הנקה, אין מצב שהחלב שלך לא מספיק קלורי בגלל שינוי בתזונה שלך!
אחוזי השומן בחלב שלך לא משתנים, אפילו אם את אמא באפריקה בתת תזונה או אמא שאוכלת ג'אנק ומעשנת בלי הפסקה.
התזונה שלך כן משנה את טעמו של החלב או את מידת הרעילות שלו, אך לא את ערכו הקלורי.

מקווה שתמצאי יועצת הנקה טובה בארה"ב. @}

האם הוא הכפיל משקל לידה עד גיל חצי שנה? האם הוא שילש את משקל הלידה שלו בגיל שנה?

כן .

מה שאני לא מצליחה להבין זה את המקריות שבין שינוי התזונה ותוספות המזון לבין הפסק הגדילה .

מה כן אוכל ?
להוסיף את המילה לפעמים לכל פריט מזון : אבוקדו , קינואה , פירות , עגבניה , אבקת אורז מלא - מסמיך מרקים מזינים , דייסת אורז מלא , פצפוצי אורז , חלב שקדים קנוי , צימוקים , גזר , קטניות מהחמין של שבת .

דיברתי היום עם התזונאית שאמרה חד משמעית להמשיך להמנע מגלוטן וחלב .

סך הכל הילד פעיל מאאאאאאאאאאאאאד , זהו ילד ללא הפסקה מיום שנולד .
השוני הוא שעד גיל שמונה חודשים כל הנקה היתה מלווה בצרחות , התנגדויות והרבה בכי .
אחרי הטיפול הילד לראשונה החל לינוק בהתלהבות .
כיום הוא מפשיט במלוא המרץ בכל הזדמנות שאני יושבת לנוח .
נשמע לי מאד נורמלי ( הנקתי ילד בכור מעל שנתיים ) - אז מדוע הפסיק לעלות במשקל ובגובה ?

נשמע לי בסדר גמור הילד שלך

מדוע הוא לא גדל?
אולי כי הספיק לו, כבר שילש משקל לידה ועכשיו אפשר לנוח?
אולי כי הגביר פעילות <זחילה, עמידה, הליכה> ושורף המון קלוריות?
לא יודעת.
בכל מקרה נשמע שמאז ששינית תזונה חל שיפור מדהים, אז לא כדאי להרוס את זה...

בדקת לו ברזל? ידוע שילדים עם חוסר בברזל לא כל כך רוצים לאכול.

אז מדוע הפסיק לעלות במשקל ובגובה ?
השאלה אם הפסיק לגמרי או רק עלה מעט מאד..
אם רק עלה מעט מאד - יכול להיות שזה בגלל שעשה קפיצה בדברים אחרים - למד לזחול, לעמוד ללכת, לדבר...
אצל ביתי היו כמה הפסקות גדילה כאלה [והיא תמיד הייתה באחוזונים הנמוכים ומתחת להם] לגבי המשקל הובהר לי שאין סיבה לדאוג גם אם נעצרה אם היא אוכלת כמו שצריך. בכל זאת קצת דאגנו - אבל חוץ מלהמשיך לעקוב שהיא אוכלת כמו שצריך לא היה הרבה מה לעשות...
לגבי הגובה נשלחנו לבירורים ובדיקות דם.
בסופו של דבר אחרי חצי שנה שלא עלתה אפילו גרם אחד במשקל עלתה קילו וחצי בחודשיים.
הרופאה הסבירה לנו שיש ילדים שכשהם מתפתחים בתחום אחד - מילולי, מוטורי וכו' - הם נעצרים ו/או מאטים באחרים.
וזה נורמלי ומוכר...

מאחלת לכם שבסוף יתברר שזה באמת כלום.. והרבה בריאות...

_רופאת ילדים מודאגת מכך שהילד לא אוכל מוצרי חלב וגלוטן .
היא טוענת שהחלב שלי לא מספק מספיק קלוריות .
יש להפסיק הנקות לילה , וביום להגביל מאד את ההנקה על מנת שיאכל יותר מוצקים ._
באופן כללי, אני ממליצה להחליף לרופאה מקצועית, שכן מבינה בנושא.
הרופאה הזאת חד משמעית לא מקצועית, לא מבינה בהנקה, באלרגיות או בתזונה.
בכל מקרה, עד גיל שנה לא מומלץ לחשוף אף תינוק יונק למוצרי חלב זרים (מובן שאלה שלא יונקים נחשפים, וזה לא ממש מועיל להם).

_הרופאה הסבירה לנו שיש ילדים שכשהם מתפתחים בתחום אחד - מילולי, מוטורי וכו' - הם נעצרים ו/או מאטים באחרים.
וזה נורמלי ומוכר..._
גם אני מכירה תופעה כזאת.

גם אני חושבת שהכי טוב להוריד לחץ ולהמתין עוד קצת.

מכירה ילדה שאובחנה כרגישה לחלב ויותר מאוחר כחולת צליאק. אחרי חצי שנה של דיאטה קפדנית נטולת גלוטן, המעיים שלה (שנפגעו מהגלוטן) השתקמו וכיום אוכלת דברי חלב ללא כל בעיה. אולי גם אצלכם, אחרי דיאטה כזו, תוכלו לחזור לדברי חלב. מקווה.

מצטרפת להמלצות על ד"ר לייבוביץ' ממרכז ההנקה באודים
פיצית שלנו בת שנה וחודש ולא עולה יפה במשקל
מכל הבדיקות והטירטורים שם מצאנו הכי הרבה מקצועיות שפיות הקשבה ואכפתיות

אם הפתרון הזה לא מתאים לכם יש בספר "תזונת תינוקות בעידן השפע" / ניבה שפירא
המלצות על רופאים תומכי הנקה - אני יכולה לבדוק מי עוד מומלץ שם

חוץ מזה מצאנו טיפול הוליסטי שמשלב שיאצו רפלקסולוגיה ועוד שיטה -
אצל בחורה עם הרבה נסיון עם תינוקות וילדים. אצלנו זה עושה פלאים.
קיבלתי המלצה גם על נטורופטית בשם ענת קידר מקיסריה,
אבל עוד לא היינו אצלה כי מחכים להגיע עם תוצאות הבדיקות.

בגיל הזה נראה לי שבאופן טבעי הגדילה מואטת והפעילות מתגברת
עם זאת, המזג שאת מתארת (שמוכר לי מאוד באופן אישי) ויכול להיות קשור לעניין כגורם ו/או כתוצאה

אנחנו נתקלנו בדרך בהרבה עצות רעות וטיפול לא אכפתי ולא מקצועי
תסמכי על ההבנה שלך!

הי מניקה,
מה שכתבת מאוד מעניין אותי באופן אישי
אשמח אם תוכלי לפרט קצת לגבי הטיפול ההוליסטי-
מה הבעיה שאובחנה והטיפול שניתן, ומה השיפור שראית כתוצאה מהטיפול?
תודה @}

הבן שלי בן 11 חודשים נולד במשקל 3300 ועכשיו שוקל 9 ק"ג. עדיין ניזון כמעט רק מהנקה, טועם מוצקים, אך הם לא ממש מהווים תחליף לארוחה. הבעיה שכבר מגיל חצי שנה הוא כמעט ולא עולה במשקל.בטיפת חלב האחות טוענת שההנקה מסביב לשעון פוגעת בו ושהגיע הזמן שיאכל יותר ויעלה במשקל כי הוא באחוזון 20 אם אני לא טועה ושאם המצב ימשך כפי שהוא אני אהיה חייבת להפסיק להניק לגמרי. אני חייבת להוסיף שמבחינה פיזית/ מוטורית הוא מתפתח מצוין, הוא גבוהה לגילו, הוא כבר הולך סביב חפצים, עומד שניה או שתיים בעצמו, ממלמל וכו'.
מה דעתכן?האם יש מקום להגביל הנקה ולנסות"לדחוף" קצת יותר מוצקים?

איך ניתן לדעת האם החלב שלי מספיק עשיר ? אולי אני צריכה לשנות את התזונה שלי? הקטנטונת מסרבת להשמין...

שמרית, החלב שלך בטוח מספיק עשיר, זה חלב שמותאם בצורה המושלמת לצרכים של התינוקת שלך
חסרים הרבה פרטים כדי לעזור לך, בת כמה התינוקת? האם רק יונקת או מקבלת תוספות? מה משקל הלידה ומה המשקל עכשיו?

בתי בת השנתיים וחודשיים תקועה כבר כמה חודשים טובים על אותו משקל - 10.5. לפי העקומות המעודכנות והמעודדות למעלה היא באחוזון 15 אבל אם היא תמשיך בקצב הזה היא לא תשאר בו עוד הרבה זמן. לפי הטבלאות הסטנדרטיות היא כבר מזמן בחוץ..
יש לי דילמה - אולי אם אני אפחית הנקות אולי היא תאכל יותר ותעלה במשקל. היא מאד אוהבת לינוק, גם בלילה ולא מעט ביום. היא דווקא גובהת וגודלת ונראית בריאה וחיונית, אבל המשקל לא זז. נורא מוזר, לא? הרופאה שלה אומרת ש"ניתן לה עוד כמה חודשים לפני שנדחוף לה מזון עתיר בקלוריות" אבל היא "מסכימה לחכות" בגלל שיש לה עבר של מחלה ממושכת כשהיתה בת חודשים ספורים וגם כי היא לא יודעת שהיא עדיין יונקת כל כך הרבה..
בקיצור, זה נשמע סביר? אולי כדאי לי להתייעץ עם יועצת או רופאת הנקה?

היא דווקא גובהת וגודלת ונראית בריאה וחיונית,
זה מה שחשוב.
אצלנו דווקא הגובה היה זה שתקוע. וזה יותר מדאיג.
משקל פחות מדאיג בגיל כזה. בעיקר אם לא נראה יש בעיה אחרת.

חשוב לעקוב כמובן אבל לא נראה לי מדאיג בנתיים.

ואין לי מושג לגבי הפחתת הנקות הגודלה שלי גמלה את עצמה בשנה וחודשיים.

בת שנה ושבועיים שוקלת 7,600. יונקת ואוכלת מוצקים, אך לאחרונה (בחודש האחרון) הפסיקה לאכול כמעט לגמרי, בין השאר כנראה בשל צמיחת שיניים. (רק עכשיו מצמחת שיניים ראשונות.) אנחנו מודאגים מחוסר העליה במשקל. מסביב מנסים לשכנע אותי להתחיל לתת לה פורמולה (עד היום לא ניסינו, מעולם לא שתתה מבקבוק.) אני משתדלת להאמין שהחלב שלי עדיין מזין אותה באיזושהי רמה (בחודשים האחרונים עברתי טראומה קשה של אובדן שני הורים, אך המשכתי להניק מתוך תקוה ואמונה שהחלב לא נפגע), אך עדיין מודאגת. מה דעתכן?

בני (בן שנתיים) לא עלה כמעט במשקל ובגובה בשנה האחרונה. לא הוטרדתי מזה, עד שהבחנתי שנעלי הבית שלו מלפני שנה עוד עולות עליו. בסתיו שעבר המידה שלו היתה 21 ועכשיו 21-22. חברה שלו (בגילו) היתה אז 19 והיום 25.
זה כבר מטריד אותי.
מישהו היה במצב הזה?

הבת שלי בת ארבע וחצי. מידת הנעליים שלה 24 בקושי.
אני יודעת שהם עולים בקפיצות נחשוניות שביניהן תקופות סטטיות.

לא עלה כמעט במשקל ובגובה בשנה האחרונה
כלומר הוא עלה קצת?
אם הוא עלה קצת זה בסדר,
אם הוא לא עלה בכלל לא בגובה ולא במשקל במשך כמעט שנה אני באופן אישי כן הייתי מתחילה בבדיקות
[לפעמים זה משהו לא מסובך - אנמיה למשל שאפשר לגלות בבדיקות דם].

אנחנו כן התחלנו בדיקות כי בן השנתיים שלנו גבה יופי אבל לא עלה במשקל אפילו גרם מעל חצי שנה.
בנתיים הכל בסדר.

הגדולה [בת 4] הפסיקה לגבוה.
גם בעליה במשקל הייתה עצירה מוחלטת אבל במשקל היא סוף סוף נתנה קפיצה.
בדקנו שלא חסר הורמון גדילה [בדיקה די מעצבנת אבל יצאה תקינה] ועכשיו אנחנו מחכים.
מחכים לראות אם הגוף שלה ישלים לבד ואם לא נתייעץ עם הרופא אם כדאי להמשיך באיזשהם בירורים.

אנחנו באופן אישי מעדיפים לברר ולבדוק. יש לנו רופא משפחה שאנחנו סומכים עליו.
ואנחנו מעדיפים לעשות בירורים רפואיים ואחר כך להחליט אם הטיפול המוצע הוא כן או לא מתאים לנו אבל אחרי שאנחנו יודעים את כל העובדות.

כלומר הוא עלה קצת?

לא יודעת, אני רוצה לשקול אותו במאזניים של טיפ"ח שהוא נשקל בפעם הקודמת. אז, בגיל שנה וחודשיים, הוא שקל 9.800. עכשיו, במאזניים אצל אמא שלי, הוא שוקל 10 עם בגדים -- אבל נראה לי שהם מזייפים לפחות קילו וחצי למטה (אלא אם אני רזיתי פתאום, ולא נראה לי).
אני כל שבוע בערך מתקשרת לטיפ"ח בשעות העבודה ומקבלת תא קולי, משאירה הודעות -- וכלום. וזה מספר טל' חדש...

לגבי הגובה - אין לי מושג, לא מדדתי אותו, אבל בחודשים האחרונים כל החברים פתאום עקפו אותו. כאמור לא הייתי חושבת על זה יותר מדי לולא הקטע עם הנעליים. גם אמא שלי אמרה לי שאני בגילו עליתי מספר כל חודשיים בערך. האינסטיקט שלי אומר לי לבדוק.
נראה לי שאולי אני באמת אפנה ישר לרופאה שלו - היא אחלה.

אנחנו שוקלים בבית על משקל רגיל מאז שהוא יודע לעמוד.
ולגבי גובה - יש לכם ביבמה? תלת אופן? קורקינט? משהו אחר שהוא עומד לידו/יושב עליו? את לא רואה הבדל בגובה שללו עליהם?
מושב באוטו? הראש יותר גבוה מאיפה שהיה לפני שנה נניח?

ולגבי נעליים - וחברים - הילדים שלי שניהם קטנים.
רוב החברים מעליהם גם במשקל וגם בגובה [למרות שהגדולה נכנסה בחצי שנה האחרונה לעקומות משקל].
והרבה חברים עקפו אותם 'פתאום' אבל אצל הגדולה הרבה מזה היה כי חברים נתנו קפיצה ולא כי היא עצרה [כי במשקל אנחנו יודעים בוודאות שהיא עלתה ויחסית הרבה בזמן קצר].
ולגבי נעליים - הילדה שלי עלתה מידה אחת בשנה.
ולגבי נעלי בית - לפחות אצלנו היו טובות לשנתיים כי הן קצת גדולות [הן בד"כ בין שתי מידות ולא במידה מוגדרת וגם מה ששנה אחת היה טוב עם גרביים שנה ומשהו אח"כ היה עדיין טוב בלי גרביים].
מה לגבי הנעליים הרגילות?

ואם האינסטינקט אומר לבדוק - הכי טוב להקשיב לו, לא?
מקווה שתגלו שהכל בסדר..

ולגבי גובה - יש לכם ביבמה? תלת אופן? קורקינט? משהו אחר שהוא עומד לידו/יושב עליו? את לא רואה הבדל בגובה שללו עליהם?
מממ... לא ממש... עכשיו כשאני חושבת על זה, יש לו איזה גלביה שהוא לובש לפעמים, שלפני שנה הגיעה לו לברכיים ועכשיו מכסה רק קצת מתחת לאשכים...

אז עצירה מוחלטת כנראה אין.

ואם האינסטינקט אומר לבדוק - הכי טוב להקשיב לו, לא?
אכן.

חברה שלו (בגילו) היתה אז 19 והיום 25.
זאת נשמעת לי קפיצה מטורפת, נשמע לי הרבה יותר נורמלי שנעלי הבית של הבן שלך עוד עולות עליו מלפני שנה...
לי יש שני ילדים מיניאטוריים. הבכורה, שהחודש מלאו לה ארבע, נעלה מידה 21-22 בגיל שנתיים ורק במכירות סוף העונה של אותה שנה, כשהיא היתה בת שנתיים וחצי בערך, קניתי נעליים מידה 23 במחשבה שיהיו לה טובות לחורף הבא, וכך היה. מבחינת משקל, בגיל שבעה חודשים היא התחילה לרדת באחוזונים - מאחוזון 25 לאחוזון מינוס 25 בערך - שקלה שבעה ומשהו קילו בגיל שנה והגיעה בדיוק לתשעה בגיל שנתיים. אחיה - בן שנה וחצי - הולך בעקבותיה, אלא שאיתו פשוט הפסקתי ללכת לטיפת חלב. גם לא מחוסן, גם יורד מתחת לאחוזון 3, גם התחיל ללכת "רק" בגיל שנה וחצי... אני חוסכת לעצמי את העצבים.
עם הבכורה עברנו את כל הטרטורים - דרישה להפסיק להיניק ולעבור לדייסות ופורמולות (לא נשמעתי לזה. היא ינקה עד גיל שנתיים וחודש), מכתבי הפניה לרופאי ילדים, תזונאית (שאגב, אמרה שאין שום בעיה ומי שמדאיג אותה זה הילדים שסובלים מעודף משקל), ובעיקר חרדות שלי ובלגן גדול סביב האוכל, מה שכמובן לא תרם. עד היום היא מיניאטורה, שוקלת 12.5 ק"ג, אבל היא אוכלת בסדר גמור - בעצם תמיד היא אכלה בסדר מבחינת הצרכים שלה, כנראה - ומידת הנעליים שלה, אגב, 24-25.
ואחיה, ההולך בדרכה מבחינת המשקל והגובה, כל כך שונה ממנה בכל ההתנהלות שלו בחיים, שלא נותר לי אלא להבין ולקבל שאלה הילדים שלי, זאת התורשה שלהם (אבא רזה מאוד ולא נמוך, ואמא מטר וחצי גובה) וכנראה שהם יברכו עליה בגיל מבוגר יותר.

בכל מקרה, במקומך הייתי הולכת לבדוק. יש בדיקה שעשו לבת שלי בגיל שלוש ומשהו שנראית לי מתאימה - צילום פרק כף היד כדי לראות שאין עיכוב בגדילה של העצמות. ובאופן כללי מכל ההתעסקות שלי בנושא הבנתי שמה שצריך לבדוק זה שאין עצירה בגדילה לגובה. המשקל לבדו הוא לא אינדיקציה.

נראה לי שאולי אני באמת אפנה ישר לרופאה שלו - היא אחלה.
לדעתי, לכי על זה. טיפת חלב יכולים להיות מלחיצים מאוד, ובכל מקרה הם לא יכולים להפנות אותך לבדיקות המתאימות אלא רק להפנות אותך לרופאה שתשלח אותך לבדיקות. ונראה לי שבהפרש זמן גדול כל כך זה לא משנה אם תשקלו אותו באותו משקל או לא. ואגב, זה שהוא כל כך פעלתן (קראתי אותך בעוד דף, בעניין שנת הצהריים) אולי אומר שהוא באמת שורף המון קלוריות? או, מצד שני, אולי משהו מסוים, פיזיולוגי, מפריע לו גם לעצור ולנוח וגם לגדול? סתם השערה שלא נראית לי מבוססת אבל אולי כדאי לפחות לתאר לרופאה, אם תחליטי ללכת אליה, את דפוסי הפעילות הפעלתניים שלו.

בהצלחה, תמשיכי לדווח...

בני בן שנה וחודשיים. ינק מלא עד גיל 7 חודשים ומאז אוכל גם מוצקים - דייסת אורז / שיבולת שועל / 7 דגנים עם פירות, מרק ירקות עם הודו, שקדיה עם פירות, אבוקדו וכד. יש לו 3 ארוחות מוצקים ביום ועוד הנקות בין לבין. חוץ מזה הוא עדיין יונק 4-5 פעמים בלילה (וקשה לי עם החוסר שינה התמידי אבל זה כבר לעמוד אחר).

את החשיפה לגלוטן דחיתי עד 9-10 חודשים והיא עברה בשלום יחסית (כך היה נראה לפחות) וכעת ניסינו כמה פעמים ביצה והוא התנפח כולו אז נחכה עם זה. התאבון שלו מאד מאוד ירד בעקבות אנמיה - בגיל 10 גילינו שהוא אנמי - העלנו את הברזל ל-30 מ"ג ביום. מדובר בילד שהיה זללן גדול עד לפני מעט זמן.

היום, 4 חודשים אחרי - הוא עלה רק 400 גרם! הוא עדיין אנמי ובאותו משקל כבר המון זמן.. עד גיל 8 חודשים היה באחוזונים 80-90% ועכשיו צנח ל-5-10%..
אנחנו מבררים כעת אם מדובר בצליאק או בעיית ספיגה אחרת (או חס וחלילה גרוע מזה) ודי מודאגים.

הוא ילד בדר"כ שמח, עוד שניה הולך ומתפתח טוב ומהר. בשבועות האחרונים הוא בוכה יותר ויונק יותר בלילה וצריך יותר מגע.. אני בכלל לא בטוחה שזה קשור למצב בריאותי, הוא היה איתי שנה בבית וכבר חודש במסגרת חצי שבוע לחצי יום כל פעם אז קישרתי את השינוי לזה. מאוד קשה לי שהוא לא עולה במשקל. כל גרף הגדילה שלו נשבר לחלוטין ואנחנו דואגים. זה לא עניין של משקל אבסולוטי אלא יחסית לעצמו.

הרופאת ילדים המחליפה אמרה להפסיק להניק כי הוא "לא מקבל מה שצריך" ואם לא ינק בלילה יאכל יותר ביום. היא אמרה שזה שבאפריקה מניקים עד גיל 4 לא אומר שהילדים שם מקבלים שם כל מה שהם צריכים..הרופאה הרגילה שראינו אחרי כמה ימים אמרה כמובן שזה שטויות ולהמשיך להניק (מה שהייתי עושה גם ככה).
אנחנו גרים בדרום ואין פה עוד הרבה משפחות עם ילדים קטנים מסביב - אשמח לעצות ולשמוע אם עברתן דברים דומים.

נשמע דומה למה שהיה אצלנו. התחיל ללכת למסגרת וממש הפסיק לעלות במשקל. תמיד היה רזה מאוד ועדיין כך (בן 4). אבל מאוד חיוני.
רופא הילדים אמר לי שכדאי להתייחס למעבר כזה למסגרת ממש כמו לטירונות, ולא לצפות שהוא יעלה במשקל. אחרי חודשיים שלושה זה הסתדר, אבל המשיך לעלות לאט מאוד.
חוצמזה היה חיוני ובריא רוב הזמן (פרט למחלות "רגילות" ממפגש עם ילדים אחרים) אז לא דאגנו במיוחד.
לגבי האנמיה דורש טיפול - אולי להעלות לא רק ברזל אלא גם שיאכל הרבה מזונות עם ברזל, אולי להוסיף שקדיה בבקבוק? שווה לבדוק. נראה לי שיש פה דף אחר על ספיגת ברזל.

תודה על התגובה שלך .
כתבת ש- התחיל ללכת למסגרת וממש הפסיק לעלות במשקל. ואצלנו הירידה במשקל, בתאבון והאנמיה הם משלושה חודשים לפני המשפחתון והאמת היא ששקדיה והודו אדום הוספנו לפני כמה חודשים.