נהלי חינוך ביתי 2002

[אנונימי]

---

מדור חינוך ביתי והחוק

---

[h=3]

הערות על ה-נהלים לחינוך ביתי [/h]

(ראו גם הערות על מניעת הזנחה והתעללות בחינוך ביתי)

[רועי_שרון*]

אתם מכירים את זה שזוג רוצה למכור משהו, נניח דירה, אז הם מדברים ביניהם מה לדרוש עבורה, ומחליטים על מחיר 100. כמה ימים אחר כך בא אחד מבני הזוג לשני ואומר: "חשבתי על זה, ולא מוצא חן בעיני לדרוש 100, למה שלא נדרוש 120?". אז השני אומר: "זה יותר מדי יקר. אולי 110?". והראשון משיב: "נסגור על 115?"

אז ככה נשמעת לי ההצעה הזו -- כמו תוצאה של משא ומתן בין מוֹכר אחד למוֹכר השני כשהקונה בכלל לא בחדר.

אהבתי במיוחד את סעיפים 15-12. תגידו, אתם חושבים שבתי הספר יגבו כסף על מתן השירותים המדוברים? כלומר, מעבר לתקציב שהם יקבלו ממשרד החינוך בגין הילד?

אה, ולא הבנתי את בכל מקרה, מדובר בחינוך של ילד בודד בביתו. האם הם מתכוונים שמשפחות עם יותר מילד אחד לא יקבלו אישור לחינוך ביתי?

ועוד פנינה אחת, מועמדת לגריין: תפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי. אהבתי.

>רועי בכלל חושב שמשרד החינוך לא יכול לאשר חינוך ביתי, אלא רק לפטור מחוק חינוך חובה<

[גילה*]

מה אתך - רועי - הפנינה שציטטת היא-היא שבזכותה כל מי שירצה יוכל לקבל אישור. רק שיוכיח שתפיסת העולם שלו עברה גיבוש. (גיבושון?).
מי שיודע איך מוכיחים שאתה בעל תפיסת עולם מגובשת, מוזמנן להציע הצעות לבחינת ידע, כמתואר בסעיף 3 ב.

[ורד_לב*]

אני עוד ממש לא בכיוון של חינוך ביתי, אבל זה דיי מדאיג לא? ממה שאני קוראת צץ לי הנושא של הפיקוח על ה"לימוד" הביתי והרי כל השטע (עד כמה שאני מבינה) הוא ללכת לפי הקצב והנטיות של הילד ולא לפי תכנית מובנית. אום לא בא לו על חשבון עד גיל 15? מה אז?
מה אם הנקודה המדברת על ילד בודד באמת? מה עושים במשפחות של יותר מילד אחד בגיל בו המערכת רוצה אותם?
מה אם להיות תלויים בחסדי המפקח/ת וחבריהם? מה דעתכם על הצעות שוחד? (סתם צוחקת)
אולי באמת הפתרון הוא להתחמק מהמערכת בדרכים שונות של הסוואה...?

[צפריר_שפרון*]

לי דווקא אין כל בעיה לעמוד מול שופט ולהציג לו טענות מכאן ומכאן. יש בי אפילו איזה חלק באזור הזנב שמכשכש לקראת אירוע שכזה.

אורנה ואני החלטנו כבר מזמן שאנו פוטרים את המדינה מחוק חינוך חובה לגבי הילדים הפרטיים שלנו.

אבל, בהייחסות שמעבר לפן האישי של אורנה ושלי. העסק די פשוט.
משרד החינוך לא יכול להעניק אישור לחינוך ביתי. את האישור הזה נתנו לנו החיים בכבודם ובעצמם ברמה המטאפיזית וחוקים ופסיקות שונות מבחינת ההיבט המשפטי במדינת ישראל.

משרד החינוך מחוייב להמציא בפני המדינה אישור על כך שכל ילד בישראל לומד "לימוד שיטתי". זו מהות החוק. מתוך כך עולים כל אותם הבלים הרשוממים למעלה כ"נהלים".
אלא, שלמרות הפרשנות הצרה שנותן משרד החינוך לאותה פסקה בדבר הלימוד השיטתי, פרשנות מחויבת המציאות מכיוון שבמשמעות חוק חינוך חובה, במהותו, אין כל הצדקה אחרת לחיוב ההורים ל"תעש" את חינוך ילדיהם. כל הצדקה שתעלה תסתור באופן מהותי את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ואת פסיקת שמגר.

כאן, כשאנו חוזרים לטענת ה"לימוד השיטתי", אשר דרכה מנסה משרד החינוך לפשפש בתחתונינו (עד שיעלו תחנונים), הרי שזו גם היא טענה צרה הנתנת להפרכה במחי יד. שכן כבר היום בגופים מוכרים על ידי משרד החינוך מתקיימת לה שיטת לימוד שהיא שיטה של אין-שיטה. ומה שטוב תחת מוסד מוכר של המדינה ודאי לא יכול להפסל בדרך החינוך הביתי.

היות ומשרד החינוך נדרש להמצאת אישור לפטור מחוק חינוך חובה, יהיה עליו לספק את הפטור בכל מקרה, אם אינו מעוניין להתמודד "אחת ולתמיד" עם הסוגייה בבית המשפט.

צביקה הלפרן ז"ל גם עמד בבית המשפט, והיות שנקבע לו קנס ו"מאסר על תנאי", והיות והיתה לו כוונה להלחם, מהר מאוד משרד החינוך דאג לו לאישור המתאים.

אין צורך להתחבא, נהפוך הוא, יש לחיות את חיינו ולהניח למשרד החינוך לחיות את חייו. במדה והרשות המבצעת מעוניינת להגיע לרשות השופטת. שיהיה.

[יונת_שרון*]

הנה אוסף של הערות נקודתיות על הכתוב. אני חושבת שאת הדעות העקרוניות שלי בנושא אתם כבר מכירים ממילא, ולכן אני שמה אותן רגע בצד. ככה שנא לא לראות בזה תגובה לנהלים אלא יותר תרגיל מחשבתי.

בקשות לחינוך ביתי תאושרנה אך ורק במקרים חריגים ביותר בהם ניתן להוכיח מעל לכל צל של ספק שהבקשה להקניית חינוך ביתי, מבוססת או נגזרת מתפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי,_ וכן _שקיימות נסיבות יוצאות דופן, מיוחדות וחריגות ביותר שבעטיין ילד אינו מסוגל ללמוד במוסד חינוך מוכר.
אולי סתם התפלק להם הניסוח והיה אמור להיות שם "או" במקום "וכן". אבל יכול להיות שהם באמת מאמינים בזה, כלומר שאם בי"ס אינו מתאים לילד שהוריו חסרי אידאולוגיה אז הוא עדיין חייב ללכת לבי"ס לדעתם.

בכל מקרה, מדובר בחינוך של ילד בודד בביתו.
שוב ניסוח שמעיד על חוסר תשומת-לב או על בורות: מה לגבי משפחה עם יותר מילד אחד? למה רק בבית? ומה לגבי פגישות של כמה משפחות יחד? ולימודים במסגרת הקהילה או המשפחה המורחבת?
יש פה נסיון להגדיר חינוך ביתי בצורה כל-כך צרה שזה מעיד או על חוסר הבנה של חינוך ביתי, או על רצון להגביל אותו כדי לפגוע ביתרונות שנובעים ממנו. או אולי שני הדברים כאחד...

הסמכות לאשר או לא לאשר חינוך ביתי נתונה בידי המנהלת הכללית
המשפט הזה שגוי, למיטב הבנתי, אבל הבטחתי שאתעלם... אבל גם אם אני מתעלמת מענין הסמכות:

1. זה מבטיח סחבת. למנכ"ל יש אלף ואחד דברים יותר חשובים ודחופים לטפל בהם. וגם אם/כאשר היא תגיע לטפל בזה, קשה לצפות שהיא תוכל להקדיש תשומת לב מינימלית לאוסף הניירות המרשים שהם דורשים בהמשך. כלומר, זה מביא לשילוב של סחבת וטיפול רשלני.
2. במסמך רשמי צריך להיות כתוב "מנהל כללי" או "מנכ"ל" ולא מנהלת – הם לא עושים הגהה שם??? עוד סימן לחוסר התייחסות רצינית מצידם.

הורים המבקשים להקנות לילדים חינוך ביתי, מתבקשים לרשום אותו למוסד חינוכי בו הוא אמור ללמוד במועד הרישמי של רישום מועמדים למוסדות חינוך.
כלומר: אם הבירוקרטיה מתרשלת בטיפול, הם עדיין מקבלים את הכסף על הילד ואת הכוח לקבוע מה הוא יעשה. וכברירת מחדל, כל עוד הם סוחבים את העניין (מה שדי בטוח יקרה לפי שאר הסעיפים) הילד יצטרך ללכת לבי"ס הזה. במלים אחרות, הם מבטיחים שפקים שלהם יפגעו רק בילד ולא יפריעו למערכת.

במקביל יפנו ההורים בקשה [...] אל מנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית, אשר ידאג להעבירה למנהל המחוז.
איזה כיף! לא מספיק שהניירות צריכים לטייל ברחבי משרד החינוך – למה שלא נאריך את הדרך שלהם ונעביר אותם גם דרך הרשות המקומית? הרי זה נורא חשוב לספק להם קצת עבודת לבלרות – בטח ממילא אין להם מספיק עבודה שם! וכמובן זה מאוד הגיוני שזה יעבור דרכם, כי הרי לפי התקנות אין להם ממילא מה לעשות עם הניירות האלה מלבד להעביר אותם למשרד החינוך.
(ואם את רוצה לעזור למשרד החינוך לנסח משהו טיפה יותר הגיוני, את יכולה להציע למשל לשלוח הודעה למחלקת החינוך המועצה, במקביל להגשת הבקשה למשרד החינוך.)

הבקשה תכלול פרטים מזהים על הילד והוריו, שם מוסד החינוך שבו אמור היה הילד ללמוד והסיבות להגשת הבקשה.
שם מוסד החינוך שבו אמור היה הילד ללמוד – למה? הם לא יודעים לפי הכתובת?
הסיבות להגשת הבקשה – נחמד שזה מעניין אותם, אבל למעלה הם הרי אמרו שהסיבות יכולת להיות רק שילוב של אידיאולוגיה עקרונית של ההורים ואי-התאמה אישית של הילד. האם הם מצפים לקבל מניפסט על האידאולוגיה? ואוסף של מחקרים לגבי אי-התאמת בי"ס ללימוד ילדים? אולי אפשר לשלוח להם בשביל הסעיף הזה כמה ספרים – של רוני אבירם, של צבי לם, של אדיר כהן, ...

לבקשה תצורף תוכנית לימודים
מה היכולת שלהם להעריך תוכנית לימודים בחינוך ביתי? מי אמור להעריך את התוכנית הזו? מה הידע והניסיון שלו בחינוך ביתי? לפי מה הוא יבצע את ההערכה של תוכנית הלימוד?

_שתכלול:

• פרוט התחומים והמקצועות / נושאים שהילד ילמד בביתו_

מהסעיף הזה ברור שאין להם מושג ירוק מה זה חינוך ביתי ואיך עושים את זה. אם הם היו קוראים אפילו קצה של ספר בנושא היה ברור להם שזה פשוט לא עובד ככה.

• פרוט התוצרים הצפויים שניתן יהיה ללמוד מהם שהלמידה אכן מתרחשת.

אין באמת דרך אובייקטיבית לדעת האם הלמידה מתרחשת (ולמה ה"א הידיעה אגב?) – היא מתרחשת בתוך הילד פנימה, ואין לנו דרך להגיע לשם (ולדעתי גם לא זכות).
אבל גם אם נניח שההורים באים ומגדירים תוצרים (למשל שיטת הפורטפוליו), ונניח שמשרד החינוך לא מתרשל ובאמת בא לבדוק את התוצרים האלה – מה אז? מה הם יעשו איתם? איזה יכולת יש להם להעריך אותם? למה התוצרים האלה ישמשו? האם הם עלולים לפגוע בזכות של המשפחה לחינוך ביתי? מתי? באיזה מקרים תוצרים כאלה פוסלים בתי-ספר מהמנדט שניתן להם ללמד ילדים? מה אמורים להיות ההבדלים הין הקריטריונים לפסילת בי"ס לעומת פסילת חינוך ביתי?
אם נחזור למציאות – רוב ההורים יודעים שילדיהם לומדים כי הם מכירים אותם. מבחנים ועבודות הם תחליף עלוב להכרות אישית, שדרוש רק כאשר אין הכרות כזו – בבי"ס. אם פקידי משרד החינוך חוששים ללמידה של הילדים, הם מוזמנים להמציא קריטריונים משלהם להערכה. והקריטריונים שלהם לביטול המנדט של הורים ללמד את ילדיהם יכולים להיות אותם הקריטריונים שיש לביטול המנדט של בי"ס ללמד ילד. אם יש להם כאלה.

במחוז בו מוגשת בקשה לחינוך ביתי ימנה מנהל המחוז ועדה שהרכבה: מנהל המחוז או נציגו, המחמ"ד (כאשר הדיון נוגע לתלמיד בחינוך הממ"ד), מפקח כולל, מנהל בי"ס, פסיכולוג חינוכי ו/או יועץ, הממונה על הביקור הסדיר, ונציג הרשות המקומית וכן חברים נוספים עפ"י החלטת מנהל המחוז.
כלומר, בועדה יהיו חברים לפחות 7 אנשים, שרובם ממילא עמוסים בדברים אחרים. נראה לך שיש איזשהו קשר בין סעיף כזה למציאות בשטח? את המלה "סחבת" כבר הזכרתי?
ושימי לב כמובן שאין שום דרישה שלמישהו בוועדה יהיה איזשהו מושג על חינוך ביתי.

בהמשך הם כותבים שהוועדה תערוך ביקור בביתו של הילד.
כן, אני ממש רואה את זה קורה: שבעת הנכבדים מתפנים מכל עיסוקיהם האחרים ומתחילים לטייל באזור ולעשות ביקורי בית! על קשר למציאות כבר דיברנו?

במהלך הביקור תתקיים גם שיחה אישית שלא בנוכחות ההורים בין הילד ואחד מאנשי המערך המסייע
הייתי בודקת את החוקיות של זה. אם יש להם זכות לעשות דבר כזה (ואני חושבת שבלי תלונה במשטרה על התעללות אין, אבל אני לא יודעת בטוח) אז הייתי דואגת שיהיה נוכח בשיחה עו"ד שמייצג את הילד. מאחר שיש להם כוח על הילד, מן הראוי שיהיו בידיו אמצעים מינימליים להגן על עצמו מפני הכוח הזה.

במידה ויאושר לילד חינוך ביתי תכלול ההודעה להורים את פירוט הדרישות והתנאים שעל ההורים לקיימם
כלומר, מותר להם להמציא כללים חדשים אחרי שכבר כל הניירת עברה? ואם הכללים החדשים יהיו חסרי הגיון כמו למשל הנהלים האלה? מה אז – לעבור שוב את כל התהליך?

ההורים יחזרו ויבקשו הארכת אישור לשנת לימודים נוספת
אני חושבת שזה דווקא כמו שרצית – מבקשים הארכה של אישור קיים ולא אישור חדש.

הארכת תוקף האישור מותנית בקבלת דוחות מעקב תקופתיים כולל בדיקת תוצרי הלמידה שיוגשו למנהל המחוז פעמיים בשנה.
כפי שכתבתי קודם – מה היכולת שלהם לבדוק את התוצרים האלה? מי יקרא את הדוחות ומה הוא מבין בחינוך ביתי? אה, רגע, הם כותבים:
הדוחות יוגשו על ידי הקב"ס או עובד פדגוגי אחר שימונה על ידי מנהל המחוז לעקוב אחר יישום תוכנית החינוך הביתי לגבי כל תלמיד במחוז שקיבל אישור לכך.
אני משערת שזו שוב התרשלות בניסוח. הכוונה ודאי "הדוחות יוגשו אל הקב"ס" ולא "על-ידי". או שאולי הם מתכוונים שהקב"ס יצטרך לפנות מזמנו ולעקוב אחרי המשפחה ולכתוב דוחות על זה, ואם הוא לא יעשה את עבודתו אז זה יפגע (לא בו כמובן) בהארכת האישור?

ילד שאושר לו חינוך ביתי יצטרך לעמוד בסטנדרטים של מערכת החינוך וישתתף במבחני המיצב או כל מבחן אחר לבדיקת הישגים שמטה המשרד מקיים
נו טוב. רק כדאי לברר מה הם מתכוונים לעשות עם התוצאות של מבחנים כאלה. וכמובן לוודא שהם לא מתכוונים להשתמש בזה בשביל לפסול חינוך ביתי, אם הם לא היו פוסלים בי"ס על אותן תוצאות.

מומלץ שיתקיים קשר בין הילד לבין ביה"ס שבו אמור היה ללמוד לצורך קבלת שירותים כגון: שימוש בספריה ו/או מרכז משאבים של ביה"ס. תינתן לילד אפשרות, אם רצונו בכך להשתתף בפעילויות חברתיות של ביה"ס. ההשתתפות מותנית בהסכמת ביה"ס ומחנך הכיתה. הסכמה כזאת תתקבל בכל מקרה לגופו.
נראה לי שאם הילד רשום לבי"ס והתקציב שלו הולך לשם, צריכה להיות לו זכות להשתתף שם במה שהוא רוצה כל עוד זה לא גורם נזקים נוראים ואיומים לבי"ס.

הורים שאושר לילדם חינוך ביתי, ידאגו שהילד יקבל שירותי בריאות להם הוא זכאי בתוקף חוק בריאות ממלכתי
???
אולי במקום זאת אפשר לומר שה-אחריות על מתן שירותי בריאות היא על ההורים (ולא על בי"ס). אם ההורים בוחרים ללכת לפי התוכנית של משרד הבריאות או לא זה כבר נושא נפרד, ולא קשור לחינוך ביתי.

ביטוחים מכל סוג שהוא לגבי ילד שאושר לו חינוך ביתי הם באחריות ההורים
מלבד, כמובן, הביטוח שכל תלמיד מקבל – הרי הילד רשום והם מקבלים עליו תקציב.

אישור הבקשה לחינוך ביתי אינו מחייב את המשרד או כל גורם ציבורי אחר במימון תוכנית הלימודים הביתית או כל מימון אחר כל שהוא.
לרגע לא חשבתי אחרת
אבל נראה לי שזה נסיון גם לאכול את העוגה (התקציב שבי"ס מקבל עבור הילד) וגם להשאיר אותה שלמה (לא לחייב אותם לתת לילד שום דבר). אם התקציב הולך אליהם, צריכה להתלוות לזה גם מחוייבות לתת את כל השירותים. אם הם לא מתחייבים לתת שירותים, התקציב צריך ללכת למשפחה או למי שהיא תבחר לקבל ממנו שירותים.
אבל עכשיו אני זו שמתנתקת מהמציאות...

[צפריר_שפרון*]

לא מפתיע כלל שמשרד החינוך מהתעלם מ הבנה של החינוך הביתי ומנסה לגבש נוהלים מתוך ראייה צרה ככל הניתן. (זה כבר היה כך בתחילת 1997 אז הצענו לבכירי משרד החינוך ללמוד את הנושא יחד אתנו ולגבש ביחד את הדרכים הטובות ביותר עבור הילד, ואולי גם ללמוד משהו מהחינוך הביתי). על פי הנהלים הרשומים מעלה ברור כי ברעיונות אלו יש נסיון לאכוף גם את חוקי הרשויות הנושקות לביה"ס. רשויות שמחובותיהן לדאוג לרווחת הילד.

ראשית משרד החינוך - בניגוד גמור לאחריותו הבלעדית להעניק פטור מחוק חינוך חובה, מתגבשים כאן נהלים אשר יחייבו את המשפחה להתפתל בסבך בירוקרטיה ולהשאר תלויה בחסדי במוסדות וכל זה על מנת שמקסימום פקידים יזיזו מקסימום ניירת במינימום מאמץ.
מעבר לכך, הדרישה ללימוד שיטתי אמנם מעוגנת בחוק חינוך חובה (במובלע) אבל זה (הלימוד השיטתי) הרי כבר פג תוקפו הן בישראל והן מחוץ לישראל. כלומר דרישה פדגוגית מיושנת נכנסה לתוך חוק חינוך חובה ומהווה כיום מעין "כלי קדום" להפגנת כוח וכפייה על ההורים. חוסר הרלוונטיות של כל העניין מצביע בברור על חוסר באמצעים אחרים להאדרת מקומו של משרד החינוך ולקיומו כרלוונטי לנושא - הרי, מה עניין חינוך ביתי נוגע ולו כזית לענייניו של משרד החינוך - בזה כל העניין - בהפרדה של החינוך התעשייתי מאורח החיים של אלה המקיימים חינוך ביתי.

הערת ביניים: על פי ההגיון הרי שבעצם רישום הילד לביה"ס או לכל מוסד של החינוך התעשייתי מחייבים ההורים את המדינה לקיים את חוק חינוך חובה, ללא דרישה מפורשת מההורים אין כל מנדט למדינה להתערב בחיי הילד. כלומר זה הכל הפוך, הורי החינוך הביתי מעניקים פטור מחוק חינוך חובה למשרד החינוך.

המוסד השני ש"מכוסה" כאן הוא משרד הרווחה. עצם הדרישה להפגש עם הילד שלא בנוכחות הוריו מעלה ריח לא נעים.
משמעותה של דרישה כזו - מבחינת החוק - היא שיש כאן סכנה להתעללות או הזנחה המחייבים התערבות המדינה.
אם כך, אומר המסמך הזה כאן למעלה, הבה ונוודא שאותם שמחנכים בבית לא נוהגים כראוי בילדיהם (שהרי אצלם הסכנה גדולה מאצל אלה ששולחים את ילדיהם לחינוך התעשייתי - שם יש לנו פיקוח, שם "אין התעללות והזנחה") ועל הדרך נסגור גם את אחריות משרד הרווחה.
כפי שיונת כתבה, אין כאן כל הבנה לגבי החינוך הביתי - משמעות חינוך ביתי היא שמעניקה בטחון רב יותר לכך שהילד לא יעבור התעללות או הזנחה - בפועל, לא יהיה זה מנותק מהמציאות לטעון שאותם הורים ששולחים את ילדיהם לחינוך התעשייתי הם שנוהגים הזנחה בילדיהם.

משרד הבריאות - במערכת החינוך התעשייתי יש כל מיני בדיקות רפואיות שנעשות בבית הספר מבחינת הנחיות משרד הבריאות. אינני בקיא במה שקורה היום אבל נראה כאילו יש כאן נסיון להניח את דעת משרד הבריאות.

מכאן, ובעקבות הערותיה של יונת, אין מה לדאוג, מי שניסח את הנהלים האלה אינו יודע מימינו ומשמאלו, אין מאחוריו אף לא שמץ של הבנה בחינוך, חינוך ביתי, מִנהל תקין, חוק ומשפט וכן הלאה...
זהו פשוט נסיון עקר להמציא מסמך שיניח את את הכסף בידי המדינה מחד, ומאידך ישאיר את ההורים במערכת החינוך התעשייתי. אין שום סיבה לכך שבחינוך הביתי הילדים ישוחררו מהחינוך התעשייתי רק בתנאי שההורים יחזרו אליו.

[צפריר_שפרון*]

נאוה,
מי הם חברי הועדה, מי יושב בראשה. בדרך כלל מפרסמים את זה.

דווקא בחלק השני של הפסקה הראשונה נמצא הפתרון הפשוט ביותר.
_א. כללי
עמדת מערכת החינוך בישראל היא שמקומם של תלמידים בגילאי חינוך חובה הוא במסגרת הלימוד במסגרות הלימוד הממוסדות._
זה ברור. זה לא יכול להיות אחרת.

על רשויות החינוך - הרשויות המקומיות ומשרד החינוך, לעשות כל שניתן כדי להתאים מסגרת לימודים הולמת לכל תלמיד.
כאן עולה סתירה לפסקה הראשונה, שכן מסגרות הלימוד הממוסדות אינן מסגרות לימודים הולמות, בטח לא לכל תלמיד.
לא יהיה קשה להוכיח שמסגרת הלימודים ההולמת ביותר לילד אשר הוריו רואים את החינוך הביתי כדרך חיים, היא ביתו. לפיכך, מתוך העמדה המוצגת כאן (אשר סותרת את רוב הנהלים שבאים אחריה), חובה על הרשויות להעניק כמה שיותר אמצעים לאותה משפחה שכך בחרה.

ההמשך כבר לוקה בחסר:
לפיכך, בקשות לחינוך ביתי תאושרנה אך ורק במקרים חריגים ביותר בהם ניתן להוכיח מעל לכל צל של ספק שהבקשה להקניית חינוך ביתי, מבוססת או נגזרת מתפיסת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי,
ואם תפישת העולם איננה שוללת חינוך במסגרת ממוסדת אלא נובעת מתוך האחריות והזיקה הטבעית בין הורים לילדיהם?
ואיך אפשר להוכיח מעל לכל צל של ספק תפישת עולם?

וכן שקיימות נסיבות יוצאות דופן, מיוחדות וחריגות ביותר שבעטיין ילד אינו מסוגל ללמוד במוסד חינוך מוכר.
זה שייך למשרד הרווחה. אין לזה כל קשר לחינוך ביתי.

בכל מקרה, מדובר בחינוך של ילד בודד בביתו.
הערה זו עולה מתוך הפחד של משרד החינוך מהקמת בתי ספר פרטיים. ברור שיש כאן בעיה ניסוחית. זו בעיה קשה שעומדת לפתחו של משרד החינוך, שכן האישור לחינוך ביתי עשוי להיות כלי בידי אלה שמעוניינים להקים בי"ס פרטי, ומכך חושש המשרד.

חילוקי דעות ו/או סיכסוכים בין ההורים ובית הספר אינם בכל מקרה עילה לחינוך ביתי
מכך עולה שלא רק שההורה מחויב לרשום את ילדיו לביה"ס אלא שגם אין לו מילה בנושא חינוך ילדיו. כלומר, גם כאשר ביה"ס אינו לרוח ההורה - עדיין החוק מחייבו לשלוח את ילדו יום-יום למוסד שהוא עצמו - ההורה - אינו שלם איתו.
שוב, הפחד הוא מפני האדרת כוחו של ההורה בתוך המערכת עצמה. שכן אז, יוכל ההורה לנפנף בנשק החינוך הביתי ולאיים על המערכת. אם לא יקרה כך - אעבור לחינוך ביתי.
לכן, לא רלוונטי לעניין החינוך הביתי, רלוונטי לבעיות של המערכת בתוך עצמה.

[נאוה_פרנס*]

תודה ליונת ולצפריר, הפתיע אותי שלקח לכם כל כך הרבה זמן
בכוונה הבאתי את המסמך כלשונו, ולא הוספתי מילה.

צפריר, אין לי מושג מי ישבו בועדה. זה לא הופיע במסמך שהגיע לידי.
החודש, אמור המידע הזה להתפרסם בחוזר מנכ"ל ולהיות פתוח לציבור. אולי שם תהיה רשימה.
אם וכאשר אדע, אפרסם בהודעה, בדף זה.

יונת, הבהרה לכמה דברים שכתבת:
הארכה יש גם היום אלא שלקח להם 4 חודשים להגיב לבקשה, וגם אז, רק בגלל הלחץ שהפעלתי דרך לשכת המנכ"לית, כשביקשתי חידוש אוטומטי או במילים אחרות: אישור קבוע . בהארכה, גם היום וגם במסמך הנ"ל יש להגיש את אותה ניירת כמו בבקשה הראשונית,
על פי המסמך, זה יתווסף לדוחות. היום הם אוספים חוות דעת ממנהל החינוך ברשות המקומית, מהקב"ס ומגורמים אחרים, אם הם קשורים. אז בגדול, אין הבדל...

ביטוחים - הכוונה לא לבטח גם את הביטוח הרגיל שיש לכל ילד, למרות שהילד רשום.

מועד הרישום הרשמי לביה"ס הוא סביב פסח, לשנה הבאה. הטיפול אמור להסתיים עד תום אותה שנת לימודים בה הוגשה הבקשה, כלומר: יוני. אם הבקשה תידחה, עד סוף יוני, הילד אמור להתחיל ללמוד כמו כולם בספטמבר. כמו שצויין, החלטת המנכל"ית סופית כלומר: יש להורים את כל החופש הגדול כדי למצוא עו"ד או כדי להכין דרכונים

צפריר רועי, ויונת, הבהרה בסיסית:
המסמך הזה רחוק מאוד ממה שאני רוצה, ואין לי כל כוונה לשתף איתו פעולה.
אני מסכימה עם כולכם, כמעט על הכל.
אין לכם ויכוח עקרוני רעיוני איתי, רק הדרך...
אני מאמינה שצריך להסדיר את הדברים עם המערכת.
אני מאמינה שאנחנו צריכים לעמוד מול המערכת עם מסמך דומה, שתואם את צרכינו.

מה זה צרכינו?
האפשרות להודיע* למשרד החינוך על כוונת המשפחה לחנך את הילדים בבית כמו שרושמים כל ילד למוסד חינוכי זה או אחר.

• ביטוח, כמו לכל ילד אחר במדינה.
• גישה למשאבים של ביה"ס ולהשתתפות בפעילות חברתית ואחרת, לפי צורכי הילד.
• מבחינתי, הילד הוא האחראי ללמידתו, ומתוך האמירה: 'חינוך ביתי' ההורים אחראיים על חשיפתו לאפשרויות שתואמות את צרכיו ורצונותיו

מה לא אכפת לי 'לתת' למערכת?

• אין לי בעיה עם הרישום, כל עוד רישום זה מזכה את הילדים בביטוח כמו כל ילד במערכת החינוך, וכל עוד הוא פותח בפני הילדים את האפשרות להשתמש במשאבי ביה"ס, בפעילות חברתית או אחרת, לפי בחירתם ובתיאום עם ביה"ס.
• גם אין לי בעיה לכל מיני קשר פעם בשנה או פעמיים בשנה כדי שלמערכת החינוך יהיה קשר כלשהו עם ילדי החינוך הביתי,
• אין לי בעיה עם הגשת מסמך שמפרט את ה'אני מאמין' הספציפי של המשפחה כולל מטרות יעד כלליות לטווח של 5-10 שנים (אם יש), בשנה הראשונה בה משרד החינוך יכול לבדוק את המשפחה כדי לוודא שזה מה שהמשפחה באמת רוצה וצריכה (יש משפחות שנקלעות לחינוך ביתי בגלל סכסוך כזה או אחר או בגלל בעיה אחרת, שכאשר היא נפתרת, המשפחה שמחה להחזיר את הילד למערכת)
• אני אפילו יכולה לסבול הגשת תכנית שנתית, שמפרטת את האופציות הפתוחות בפני הילד לאותה שנה, תוך שמירת החופש של הילד שלא לבחור דבר ממה שמוצע לו.

יש לי בעיה עם:

• לראיין את הילד שלא בנוכחות לפחות אחד מהוריו.
• קיום תוכנית לימודים מחייבת, בין אם היא מוצגת על ידי המערכת ובין אם היא מוצגת על ידי ההורים
• בחינות מכל סוג לרבות הצגת תוצרי לימוד חיצוניים
• כל ביורוקרטיה מעבר לצורך ליידע את המערכת, מעבר לשנה הראשונה
• שיפוט על ידי אדם כלשהו עם תפיסה מערכתית, או עם מחוייבות למערכת שזו תפיסתה: שמקומם של תלמידים בגילאי חינוך חובה הוא במסגרת הלימוד במסגרות הלימוד הממוסדות, לגבי האם זה טוב לילד להיות בחינוך ביתי או לגבי המסוגלות שלי לקיים אותו.

בטוח פספסתי משהו כי אני לא יסודית כמותכם אבל... זה בגדול.

[יפעת_גת*]

נו, קראתי בידיעות את הידיעה על
הנהלים המשעשעים שהוזכרו לעיל
רציתי להציע שכמו בנושא לידת בית אם הבי"ס רוצה שנרשם כדי שהוא יקבל את תקציב ילדיי לחינוך - אז לא ולא!
שיביאו את הכסף ואז אפשר לדבר על מה הם רוצים לפקח
אני מוכנה לשלוח להם במייל ציורים של הבנות , אם זה עוזר...

[עודד_לבנה*]

הדרך הטובה ביותר לשנות את חוזר המנכ"ל היא לנסח טיוטא לחוזר מנכ"ל חדש.
כמה מהסעיפים שראוי להכניס פנימה:

• הועדה המחליטה האם לאשר חינוך ביתי תורכב משלושה נציגים ותיקים של חינוך ביתי ושני נציגים אחד של משרד החינוך. (סעיף אשר נותן לגיטימציה חזקה לחינוך הביתי, וגם מקנה לאנשי הקהילה רוב בועדה).
• משרד החינוך יסייע לבוחרים בחינוך בייתי בתחום התוכן: המשרד יפתח חומרי לימוד ייעודיים ומגוונים ויעמיד אותם לרשות הבוחרים בחינוך ביתי. המשרד לא יכפה שום תוכן על אף אדם הבוחר בחינוך בייתי (סעיף מסוכן: ראשית, קל להפוך אותו ולדחוף פנימה את תכנית הליבה. שנית, קל לעשות איתו נזקים אחרים, כמו לפטור בתי ספר מתוכנית הליבה, ולהשאיר אותם רק עם לימודי דת. ראה two]שני נכדים - שני עולמות grandchildren[/po].html באתר חופש

[נאוה_פרנס*]

לגבי הניסוח של הנהלים,
יצאו להם הרבה דברים לא הגיוניים ממש
למשל:
הם מדברים באחד הסעיפים על כך שקיימת אפשרות שילד בחינוך ביתי יוכל להשתמש בשירותי ביה"ס (סעיף 2.12)

אבל הסעיף שמונע מהילדים ביטוח (סעיף 2.14) - סוגר את הגולל על האופציה.
כי
בלי ביטוח אסור לילד להיות בתחום ביה"ס, מצד אחד
מצד שני - אין אפשרות לביטוח פרטי מקביל (בכל אופן, ממה שאני ביררתי לפני למעלה משנה וחצי)

אלו גם לא דברים שמשרד החינוך יבזבז עליהם זמן - אלא אם הוא יעלה על משהו קיצוני שאפילו לא עולה לי דוגמא לגביו.

הבעייתיות בנהלים היא , כפי שאני מבינה אותם היא:

1. הועדה - זה נשמע כמו ועדת שחרורים מהכלא
2. השיחה עם הילד שלא בנוכחות ההורים
3. הדרישה לתוצרים צפויים - טכנית זה אינו אפשרי
4. הרצון לבחון את הילדים - רוב ההורים כולל אני מתנגדים נמרצות
5. עצם העובדה שיש הרבה הטרדה של המשפחה, וסחבת של זמן - כל שנה
6. חוסר איזון מוחלט בין הדרישה מההורים לבין חוסר המחויבות של משרד החינוך
7. אין בנהלים אפשרות לערער על ההחלטה.

עודד,
שיחות ייצוגיות עם משרד החינוך יכולות להביא לשינוי הנהלים
(מן הסתם, הם יצטרכו ועדה נוספת שתשב שנה, תדפיס ותשלח - שנה
ואח"כ תצטרך עוד שנה כדי לבנות מערך מתאים )