חרדת זרים

[ורד_לב*]

זה משהו שאני שומעת הרבה בזמן האחרון, אולי כי אומני כאילו בגיל (10 חודשים).
מאיפה זה מגיע בכלל? טוב, אני מבינה שזה משהו פסיכולוגי כזה, אבל מה ההגיון בזה בכלל?
לפי הבנתי בעקרון הרצף מדברת לידלוף על זה שדווקא כאשר התינוקות הופכים תנועתיים יותר, הם יותר מתרחקים מאמא. אבל אז אולי הם גם זקוקים לה כעוגן? אולי זה הרעיון? שהם מתחילים לפתח תחושת סביבה והקשר לאנשים שמסביב, אז הכל נעשה יותר מפחיד? אולי. קצת קלוש בעיני עצמי.
כי אם לתינוק יש את הבטחון בזה שאמו שם עמו, אז הוא יכול לצאת למסעות כיבושים של המרחב שמסביבו יותר בקלות. כך אני מבינה את זה וגם רואה את זה קורה לאומני (שזה תהליך מקסים בפני עצמו).
אז מה הבעייה עם הזרים האלה? החרדות והפחדים?

[יונת_שרון*]

זהירות, עובדות חיים לפניכם! בעלי נפש רכה מוזמנים לדלג.

אנחנו, כחברה, מקדשים את החיים. מבחינתנו רצח הוא המעשה הנתעב ביותר. קשה לנו לתפוס מצב שבו רצח אינו פשע חסר כפרה. אבל יש לא מעט תרבויות שבהן סוגים מסויימים של הרג שאנחנו קוראים לו רצח הם לא בלתי-נסלחים. לדוגמא, אצל שכנינו הבדואים מצפים מבני משפחה של נאנסת שהם יהרגו אותה.

עכשיו נעבור לחיות.
אנחנו יודעים שאצל הרבה חיות, זכר שעולה לעמדת שליטה הורג את הגורים של השליט הקודם. יש בזה הגיון אבולוציוני: כך הוא "משחרר" את הנקבות להפצת הגנים שלו עצמו.
יש גם חיות שאצלן נקבות חזקות עלולות להרוג גורים של נקבות חלשות יותר, וכך מבטיחות יותר משאבים לעצמן ולגוריהן.

ועכשיו נחזור לתינוקות.
גם בני אדם הם חיות כאלה. בתרבויות "פרימיטיביות" מסויימות עדיין ניתן למצוא מקרים רבים של הרג תינוקות כזה. וגם אצלנו, הסיבה השכיחה ביותר להתעללות בילדים היא הורה חורג.

כך שהפחד מזרים הוא פחד מוות פשוטו כמשמעו. והוא מתפתח בגיל שבו תינוק עלול להתקל בזרים -- ברגע שהוא מתחיל להתרחק מאימו. ולרוב הפחד מגברים הוא גדול יותר מאשר הפחד מנשים וילדים, מאחר שמבחינה אבולוציונית הסיכון הוא בעיקר מגברים זרים.

[ורד_לב*]

אוקיי, אני מבינה את הקטע האבולוציוני, אבל מה עם הקטע התרבותי? הרי בתרבות בה חיים בני אדם כבר כך וכך אלפי שנים, זה לא לגמרי קיים (טוב, יש מקרים, אבל הם אינם הכלל, נכון?). אז זה עוד לא "התיישב" מבחינה אבולוציונית כי עוד לא עבר מספיק זמן בשביל זה, אבל היכן ההשפעה הזו?
ומה תאמרי אם אגיד לך שספציפית לגבי אומני, היא מעדיפה בד"כ גברים (מכל גיל) ע"פ נשים. אולי כי היא בת? אולי.
מה שאני מנסה להבין הוא האם יש משהו שאנו שהורים, כחברה, יכולים לעשות ע"מ למתן את התחושות הללו? ע"מ לספק את הבטחון לו הם זקוקים? ו... מתי זה עובר? מתי הם כבר מתאפסים מספיק על העולם ומבינים קצת מה קורה סביבם?

[בשמת_א*]

הגנים שלנו בני שני מליון שנים.
ה"קטע התרבותי" ההורג מעולם לא נעלם, גם לא מהתרבות שלנו.
זה "אינסטינקט בסיסי" ואין לו סיבה הישרדותית להיעלם.
איך מספקים ביטחון?
אוי, אמא, איפה התמרור של יונת (לא חשוב, אני ביד אחת ועומדת) - נשארים מחוברים לילדה? (פרצוף של "מה לעשות, שיעבוד כובל לאמא, לכל מי שחושב ככה ולכן מתעצבן על תשובתי, ואין לי תשובות יותר טובות איך מרגיעים פחד מוות של ילד שרוצה רק את אמא").

[יונת_שרון*]

ורד, גם בתרבות שלנו תינוקות הם בסכנה כאשר הם מתרחקים מאמא שלהם. אמנם לא כל התרחקות מסתיימת במוות, אבל מספיק שאחוז קטן יגרום למוות כדי שחרדת זרים תמשיך להיות אסטרטגיה עדיפה מבחינת התינוק.

[חבצלת*]

מה את מדברת? בני האדם הם בעלי החיים המסוכנים ביותר עבור התינוק שקיימים על פני כדור הארץ. התינוקות צודקים במאה אחוז. האמת? אני בת 28 ועדיין פוחדת מזרים. אני לא לוקחת טרמפיסטים שאני לא מכירה, לא פותחת את הדלת לזרים, וכו'.

[בשמת_א*]

התינוקות היונקים שהשתתפו במחקר היו חברותיים פחות מתינוקות הבקבוק בגיל חצי שנה. "הממצא הזה", מדגישה פרופ' לוי-שיף, "נעלם בגיל שנה. יש להניח כי התינוקות היונקים צמודים הרבה יותר לאמם ונחשפים הרבה פחות לדמויות אחרות כמו אבא, סבתא, סבא, מטפלת וכדומה, ומכאן שחששם מפני זרים עשוי להיות גדול יותר

בדיוק אני קוראת שוב את בולבי... בדיוק את הפרקים על ה-attachment... מה שהגברת הנ"ל (אני מתאמצת לכנות אותה בנימוס) קוראת "חברותיות" ורואה באופן חיובי, בולבי היה אומר עליו שהוא מעיד על attachment נמוך... (טוב, זה יותר מורכב מזה, פישטתי מאוד מאוד לצורך הדיון).

כלומר, העובדה שהתינוק לא כל כך קשור לאמו, וקשור לעוד הרבה אנשים, היא לאו דווקא מדד חיובי, ואני אומרת את זה בצורה מאוד עדינה וזהירה.

הייתי אומרת שזה אחד הדברים שמנבאים פתולוגיות בהמשך החיים, במיוחד בכל מה שקשור ליכולת ליצירת קשר עמוק עם אדם אחר.

[אהבת_עולם*]

מעבירה לכאן הודעה של בשמת א מ-מעצבן לראות מסביב:

[אמא_לתאומים*]

באיזה גיל אמורה להופיע חרדת נטישה וחרדת זרים?
הקטנים שלי מחייכים לכולם כאילו כלום... ואני יודעת שזה שלב התפתחותי חשוב.

בני 8.5 חודשים.

[תמרוש_רוש]

זה משתנה מתינוק לתינוק, וכמו בכל פרמטר התפתחותי אחר, טווח הנורמה הוא עצום.
נדמה לי שהיא מופיעה איפשהו בין גיל 7 חודשים לשנה, אולי אפילו אחר כך, ונמשכת כמה חודשים או כמה שנים.
יש גם תינוקות שייראו את זה מוקדם מאוד ויש תינוקות שכמעט ולא תשימי לב שיש להם חרדת זרים - הם יראו את זה רק במקרים מאוד מסוימים.