חג חנוכה שמח

אנונימי

ראו גם: מתכונים לחנוכה | מתכונים חיים לחגים | ארוחות חג יצירתיות ובריאות

מדור חגים ומעגל השנה

חנוכה ממשמש ובא וברצוני לחלוק אתכם בעייה קשה אותה נושא אנוכי מזה שנים רבות.
באופן כללי חנוכה הוא חג מזויע, עשן נרות מחניק בבית סגור (חורף), כוויות באצבעות מטפטופי נרות, ושירים מעצבנים (הידעתם שיש גירסה ארוכה ונוראה של מעוז צור ?).
האור בקצה המנהרה בחג זה הם הסופגניות. מאכל טעים, מתוק ועגלגל. אולם, רבים אינם מקדישים את תשומת הלב המלאה לבעיית הכנת הסופגניות.
דבר ראשון סופגניה קונים ברחוב - סופגניות שמכינים בבית הם, בדרך כלל, נפוחות וריקות. ואנא, אל תעלו כאן, רחמנא ליצלן, מתכונים לסופגניות בריאות מקמח מלא, סוכר חום, שמרים אורגניים וריבת סויה. עדיף לצום את הרמדאן ולא להתקרב לסופגניות כאלו.
הסופגניות מופיעות בערים כחודש לפני החג ונעלמות בסופו. לכל סופגניה יש עגלגלות אופינית, רמת מתיקות, עובי פס לבן (שהוא, אם נחשוב בצורה מדעית, תוצאה של משקלה הסגולי של הסופגניה). כלומר למרות הדמיון הקיים בדוכנים השונים יש לחפש ולמצוא את הסופגניה האופטימלית.
עד כה עדיין לא הצלחתי למצוא את הנוסחה הסודית לסופגניה המושלמת. האם המשוואה שיוצרת את הפרבולה המביעה את צורת הסופגניה תתן, אם נציב בה את כמות הריבה, את עובי הקו הלבן?, האם יש קשר בין נקודת חיתוך הפרבולה וציר הכניסה של מזרק הריבה לכמות אבקת הסוכר המפוזרת מעל? מה הקשר בין טמפרטורת שמן הטיגון, עומקו, גילו וצבע הסופגניה?
אנשים רבים מתעלמים משאלות אלו ותורמים למצב המחפיר בו גדל דור שאינו חובב סופגניות. מגמה זו פוגעת במורשת בית אבא ובארון הסירים.

אחיק
בתור מי שאחראית לטיפטופי הנרות, אכילת מטבעות שוקולד ומשחקי פנסים, אני מצהירה בזאת על אהבתי לחג החנוכה.
כן, אני מודה, אני אוהבת לשיר את כל הגרסה הארוכה ל"מעוז צור". וסופגניות נראות לי דווקא הצד השמנוני והמגעיל של החג, עם הריבה שמשפריצה עם כל ביס, ב"בית אבא" שלי שנים אוכלים סופגניות קטנות וריקות, אשר הכלבים נהנים ללקק אחרי יומיים של התיבשות.

שלומית
אני במקומך הייתי מצנזר את דברי. לדעתי, תנו לחיות לחיות או ארגון אחר למען הכלבים עושה את דרכו ברגעים אלה אל ביתך לעצור אותך על התעללות בכלבים.
למעשה את מנפגעי ההתעלמות המכוונת של הממסד מהבעיות שהעליתי. הידעת שהשיר מעוז צור נכתב במקור בגרסה הארוכה כמד זמן - הבצק לסופגניות תפח בזמן שבני הבית שרו את הזוועה. יהודי אחד שנשבר מהתעללות זו המציא את השעון וחסך לעם היהודי את אזכור המאורעות ההיסטוריים המזויעים. בבתים בודדים בעולם כולו עדיין שרים שיר זה. אתם מפספסים את המטרה ומתמקדים באמצעי - השיר.

אני מקימה בזה חוג תמיכה במשורר מרדכי חזק, שבחר להנציח עצמו בשיר הקודש שאתה מוקיע. חזק חזק חזק!!! |l|

חוג תמיכה ? איפה תפגשו, בתא טלפון ?

אחיק
אתה צודק. מעוז צור זה שיר מעצבן ואם שמים לב למלים שלו בא ממש להקיא. כך גם לגבי סופגניות קנויות כשלפעמים הריח של השמן המטונף נתקע באף . אבל הזכרונות, הזכרונות. סביבונים ולביבות חמות וסופגניות שעושים בבית ודמי חנוכה ומתנות ומשפחה שמתכנסת מסביב לנרות וחגיגה בגן, ואחר כך חגיגה בבית ספר. זה בעצם חנוכה בשבילי.

אני א ו ה ב ת את חג החנוכה
ועם יהונתן אנחנו מחסלים לפחות 2 חבילות נרות.
סופגניות אני כבר כמעט ולא אוכלת אבל שרה שרה שרה, גם את הברכות.
יונתתתתתתתת - אין סימן של נר!!!! דחוף!!! לפני חנוכה!!

נאוה
אולי תנסי, לפחות השנה, לאכול סופגניות לפני שאת מחסלת שתי חבילות נרות. זה יותר בריא והערך התזונתי של הסופגניה גבוה יותר.
תמי
השמן המטונף הוא חלק בלתי נפרד מהארומה של הסופגניה. שריפת השמן משפיעה באופן ברור על רמת החומציות של הסופגניה. רמת חומציות זו מאזנת את תוספי המזון של הריבה הסינטטית המוזרקת לכדור הבצק המטוגן המכיל משפר תפיחה. בכל זאת אין כמו סופגניה הנקנית במדרחוב של עיר עשנה (שכחתי את הערך התזונתי הגבוה של הפיח הנדבק לסופגניה).
נקודת אור אחת - מעוז צור נכתב כאקרוסטיכון (כך לפחות נדמה לי)- האותיות הראשונות של בתי השיר יוצרים את שם הכותב - מרדכי חזק. תארו לכם ששמו היה אלכסנדר פינקלשטיין הבן.

אחיק
מרשים, אתה זוכר משהו משירת ימי הביניים. זו נקודת אור בחשכת הזכרון.
תמי
לא הבנתי למה בא לך להקיא דווקא מהמילים של השיר "מעוז צור" שאינם אלא איזכור למאורעות נבחרים (על ידי המחבר) מההיסטוריה של עם ישראל. נראה לי שהאחראית לבחילה היא דווקא חביבתו של אחיק הסופגניה.

סורה חושך הלאה שחור
עוד מעט יבוא האור

כולכם הוצאתם לי את הריר מהפה, יחד עם התאבון לסופגניות באותו הרגע שתארתם את הפיח, השמן השרוף, הריבה הסינטטית, 500 הקלוריות לביס או לסופגניה. ואני אוהבתתתתתתתתתתתת סופגניות אני חיה מחנוכה לחנוכה. (זה גם יום ההולדת שלי, אבל זה כבר סיפור אחר).
בבקשה להפסיק עם התיאורים הורסי תיאבון הסופגניות האלו.

רק אתמול הרחתי מאיזו מעדנייה, לא נקייה במיוחד, את ריח השמן הממוחזר, משוחזר, משופץ ומתוחזק ששימש אותם להכנת הסופגניות.לא יודעת כמה פעמים חיממו אותו והיכן בילה את זמנו בין נגלה לנגלה אבל חזרתי הביתה בתחושה של הבה נקיאה. אני מתה על סופגניות שהוכנו כהלכה אבל הן הולכות ומתמעטות במקומותינו.

תמי
את מחזקת את דעתי שהנושא הוזנח. אי ההקפדה על איכות הסופגניות, וזלזול בחשיבות הנושא (ראי את תגובתה של שלומית), הם הגורמים העיקריים לירידה ברמת הסופגניות. באזור מגורינו (אצבע הגליל) מעטים המקומות בהם ניתן למצוא סופגניה ראויה לשמה. אני חייב לציין לטובה את המעדניה בהיפר זול, אזור התעשיה הדרומי של קריית שמונה בה ניתן להשיג סופגניות סבירות. צריך לבדוק האם יש בארץ תקן לסופגניות ומי אחראי לאכיפתו.

לגבי "מעוז צור"
מי שלא מבין מה פירוש: לעת תכין מטבח, לצר המנבח, אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח -
באמת לא יזדעזע מהשיר.
תרגום:
בשעה שתבצע טבח באוייב המאיים עלינו, אז אשיר בשמחה לכבוד חנוכת המזבח בבית המקדש.

לא חושבת שיש תקן לסופגניות אבל יש לדעתי, כמו לגבי כל מוצר אחר, תקנות ביחס לכמות חיידקים מותרת וכן למחיר מומלץ יחסית למשקל. כמו לגבי כל דבר אחר נראה שמעטים עומדים בזה. המוכרים מוכרים, הצרכנים הטפשים קונים והכל בסדר.

סופגניות חייבים להכין בבית (או יותר טוב - בבית של אבאמא) כי אי אפשר לקנות סופגניות לבן, שהן הרבה יותר טעימות (וגם פחות כבדות).

חוץ מזה דיאלוג אחיק/שלומית גרם לצב"ר (צחוק בקול רם, כל הזכויות שמורות ליעלה, אם אני לא טועה). טוב שיש לכם על מה לריב (-;

D-:
נהנינו.
אבל האמת - הלביבות. הלביבות הן הַ מאכל. (טוב, נו. אני לא באמת אוהבת אותן, אבל אפשר לעשות כל מיני, וזה עוד נחשב)

סקר: האם יש לאכול את הלביבות מלוחות או מתוקות? נא לציין שם, עדה, ותירוץ.

רגע,כשאומרים לביבות מתכוונים ללטקס, מתפוחי אדמה, או ל"סופגניות לבן"?
ובקשר לצרכנים הטפשים אני חייבת להגן פה עלינו, בגופי המשמין והולך מאז הופיעו סופגניות הג'אנק על המדפים. אני מתה עליהן, אפילו על סופגניות הבזלת שמוכרים אצלנו במכולת בישוב. אין כמו הקנויות הנוראיות. כל מה שעושים בבית לא דומה (לא בבית שלנו בכל אופן).
ואחיק ושלומית ברכות על פתיחת דף (חנוכת) הבית...(-: (-: (-:

אני מוחה!
חנוכה הוא חג מלבב! ואם נתעלם לרגע מן ההערות הקטנוניות של אחיק ושלומית, ונבהה בעינים מזוגגות במרקע, נבין, כי השירה בחנוכה אצלנו היא מסורת ארוכת יומין אצלנו, עוד לפני היותי ב"ז.
לכן, אני פשוט אוהבת את השיר הזה (מס' אחד במצעד הפיזמונים!) ולדעתי, הוא מזכיר את כל שירי הילדים בגן-
אין (דבר)
העומד
בפני
ה רזון...
בכל מקרה, בנושא הסופגניות/לביבות, אני מעדיפה סופגניות - ועם כמה שיותר ריבה ועם כמה שיותר אבקת סוכר, שתפוזר באופן אחיד על כל הבגדים/אנשים שנמצאים בסביבה -
ואז אני מרגישה, באותו מצב דביק ולבן - שחנוכה הגיע.

בשמת
בשם הבורים המזמרים את "מעוז צור": משמעות השורה שציטטת היא למעשה "משואה לתקומה" - באו לחסל אותנו, הבסנו את התוקפים והקמנו מדינה/ישות מדינית - דתית.
השיר עדין יחסית למגילת אסתר (אל תגידי שאת לא חוגגת את פורים ?).

לגבי הסופגניות:
אני מקווה שהצלחנו במסע ההתעוררות לחזרה בתשובה והמוני בית ישראל יצבאו על מוכרי הסופגניות בשנה זו ואי"ה גם בשנים הבעל"ט.

מה לעשות. נענשתי קשות. יש לי ילדה שמשני דיסקים של "100 שירים ראשונים" עם ג'אנק מוזיקאלי אוהבת רק שירי חנוכה וכבר 3 חודשים אני שומעת כל יום 10 פעמים ביום "באנו חושך לגרש...".

.
השנה הצלחתי לעמוד בפיתוי ולא לקנות אף סופגניה, אבל החג מתקרב ונראה לי שאני אשבר בסוף

.

בשמת א
אנא עיברי ל מעוז צור, ונתקוטט שם.

יונת
לביבות הן כידוע מלוחות. מוסיפים את המלח לתוך העיסה לפני שמלבבים אותן. כך משכבר הימים. לביבות מתוקות הן אגדה.

אלונה
אני מזדהה עם תחושתך לגבי חנוכה. אצלנו יש תופעה דומה אבל בפורים, סליחה, עם שירי פורים. קלטת מעצבנת ורעשנית המנוגנת כל ימות השנה. למזלנו זו רק קלטת שמע ולא וידאו.
יונת
שוב שלומית מפשלת - לביבות אוכלים בלי כלום, ורצוי כאלו שטוגנו בשמן מנוע שרוף. כמו שבדואים שותים קפה מר ואחריו תה מתוק כך בחנוכה אוכלים לביבות חסרות טעם תוצרת בית ואחריהם סופגניות קנויות משובחות. כך שום שיר לא יהרוס את חדוות החג. בביתי אין לי לא מזה ולא מזה - הלביבות עם מלח והסופגניות לא קנויות.

לביבה זה בכלל מעופרת יצוקה, לא? (-;

כרמית
הוצאת לי את המלים מהמקלדת
אחיק
צר לי על שאתה סובל אבל "...שמע, בימים ההם בזמן הזה, מכבי מושיע ופודה..."
אלונה
הבת שלך כנראה שומעת יותר מדי מהדורות חדשות ומרגישה צורך לעשות משהו בנידון.

אחיק,
הזדהיתי עם כל מילה בהודעתך הראשונה. בת"א יש מספר קטן של מקומות שמכין סופגניות אלוהיות, ולמרות העדפה ברורה שלי לסופגניה עם ריבה אדומה (שאינה מכילה פרי), טעמתי גם מעולות עם קרם וניל/מוקה/ריבת חלב בפנים.
במהלך השנתיים בהם גרנו בצפון (קיבוץ גונן), סבלתי מאוד מאיכות הסופגניות שקרית שמונה הציעה לנו. מודה שלא טעמתי את אלה של היפר זול באיזור התעשיה הדרומי.

יונת
לגבי לביבות - אצלנו אוכלים אותם גם עם מתוק וגם עם מלוח, גם עם רסק תפוחים וגם עם שמנת חמוצה. זה כנראה נובע מכך שיש לי אימא שטוענת שהיא מעדות ספרד (בולגריה) ואבא אשכנזי.

ובוז לסופגניות עשויות בבית.

פעם עשיתי לביבות בתנור, בקטע של לחסוך בקלוריות....בקיצור החג נהרס.
אחיק, משתתפת בצערך בקשר לפורים.
תמי, אנו בבית לא שומעים חדשות

.
ניסיתי להבין היום בבוקר למה "באנו חושך לגרש". לא הצלחתי.

אלונה - מה זה למה? שאפשר יהיה לרקוע!
(ואם את לא מבינה, תשלחי את קרן לגן בשבועיים שלפני חנוכה, והיא תסביר לך (-; )
הלאה שחור!

לביבות - מלוח, כמובן. תפו"א מתוק זה רק בטטות.
נעה - סופגניות עם וניל? זה כבר שייך לאומה האמריקאית. מתוק מדי, בטח גם גדול מדי.

לגבי באנו חושך לגרש,
בהרבה תרבויות, לקראת היום הקצר של השנה, יש טקסים שקשורים עם אור.
וזה עובד

היום מתחיל להתארך.

אני מוחה! אין דבר כזה סופגניה גדולה מדי!

הרסתם אותי מצחוק.
שלומית, לא רוצה להתקוטט!
אבל אחיק, אתה תרגמת את השיר כמה קומות למעלה. לכיוון הלאומיות. על זה אל תדבר איתי. כתבתי על זה דוקטוראט (באמת ובתמים! יש פרק שלם על המצאת חג החנוכה בדוקטוראט שלי). נסה את הכיוון של : "אמא, מה זה לעת תכין מטבח לצר המנבח?" (בת 3) אמא: "אה, בה, ציגלה מה..."
אני התחלתי לאהוב סופגניות (לשופרסל/היפרכל יש טובות)(לפחות בשכונה שלנו) רק בשנתיים האחרונות.
עדי, טליה עדיין זוכרת איך הזמנו אותך לסופגניה!
אצלי בבית עשו לביבות כאלה:
לבן אחד, ביצה, 2 כפות סוכר, 5 כפות קמח בערך. מזה מטגנים בשמן לביבות על מחבת, ואוכלים בלי כלום, או עם סוכר, או עם ריבה.
אחרי כמה כאלה אחותי ואני מוכרחות לאכול זית, לסתור את המתיקות.
אלה אצלנו לביבות לחנוכה, ואנחנו מתים עליהן. הבעיה שמאז שאסור לי מוצרי חלב (כבר כמעט 4 שנים) אין לביבות...
רק אחרי שעברתי את גיל עשרים גיליתי, שכשאחרים מדברים על "לביבות חנוכה" הם מתכוונים ללביבות תפוחי אדמה. אצלנו (והכוונה כל הזמן "בבית הורי") לביבות תפוחי אדמה הן מאכל ששייך לארוחות צהריים ולא לשום חג. בוודאי שאוכלים אותן עם בשר כלשהו, סלט, תבשילי ירקות וכדומה. סוכר??? על לביבות תפוחי אדמה??? זה לפולנים

בשמת
הלביבות שלך (לבן וכו') הן לא עלינו סופגניות תוצרת בית הידועות בשמן "סופגניות לבן". (זה לא הופיע בדוקטורט שלך ?)

שאלה שמסקרנת אותי - למה האמריקאים מכינים סופגניות עם חור ? איפה דוחפים את הריבה בסופגניה כזו ?

נעה גל
יש כזה דבר סופגניה גדולה מדי - יש חשיבות ליחס בין רוחב הסופגניה לגובהה. סופגניה גדולה מדי יוצאת רכה מבפנים. לכן אם את רעבה - עשי כמוני איכלי מספר סופגניות בגדול המתאים.

אחיק - הם לא דוחפים ריבה, הם טובלים את הסופגניה בציפוי כזה טעים (בטח נורא לגוף) ומלא סוכר.

אחד הזכרונות שלי מהגן, זה הכנת סביבונים מעופרת יצוקה, טפטופי נרות חנוכה על כוס לבן עם מים וכמובן - חנוכיות מכל מיני חומרים יצירתיים, החל מבלוטים ועד מראות (החנוכיה הכי יפה שהצלחתי לעשות, כבר בגיל יותר מבוגר, כמובן, עם מראות בתחתית ומשני הצדדים כך שנוצר מרחב אורות אינסופי).

אצלנו היו עושים נרות מחלב מותך יחד עם גירי שעווה. יוצקים לתוך צנצנת זכוכית כשבתחתית פתיל עם משקולת כמו מסמר, שכבה אחרי שכבה, עד שיש נר. כשמתקרר עוטפים בנייר ושוברים את הצנצנת.

אני אשמח אם תציין את המידות האופטימליות של סופגניה אלוהית, הכינותי סרט מידה, ואני אגש איתו לחנויות ואמדוד כל סופגניה לפני שארכוש אותה.
אגב, אני באופן אישי מעדיפה אותן עם סוכר רגיל ולא עם א. סוכר, אבל אלה כבר נעלמו מהנוף.

אחיק, יש פה קודם כל עניין סמנטי, לשוני: "סופגניות" שמנות ונפוחות, "לביבות" שטוחות. "סופגניה" היא חידוש של בן-יהודה (שביאליק שנא ולא קיבל מעולם), והיא מלה מיוחדת לסופגניות של חנוכה (בהשאלה גם לאמריקאיות המגעילות בלי הריבה ועם כל הכימיקלים. שגית, את אוהבת את הציפוי? רני ואני ניסינו את ה-dunken donuts ונגעלנו מטעמי הלוואי).

"לביבה" היא מלה קדומה יותר, ומשמשת למאכלים שטוחים, קטנים, בצורה עגלגלה - מתוקים או לא מתוקים, מטוגנים או אפויים. כמו שיש לביבות תפוחי אדמה יש גם קציצות תפוחי אדמה. ההבדל הוא בנפח - הקציצות יותר שמנות.
אז אי אפשר לקרוא ללביבות הלבן "סופגניות" לבן, כי זו סתם טעות בעברית.

סופגניות לבן הן ללא ספק תפוחות ועגלגלות (עם המון "שפיצים" נחמדים) אבל גם קלות וטעימות.
אולי השנה אני סופסוף אנסה גם להכין אותם (מה, בשביל 6 סופגניות? מצד שני, אולי "נתעלק" על אמא שלי או על אחותי... (-; )

כן, אני אוהבת סופגניות של 'דאנקין דונאטס' בעיקר בגלל הציפויים. ובכלל, אני נמשכת לאוכל מזיק לגוף אך טעים לטעמי.

אצלנו אוכלים סופגניות קטנות שעשויות משתי שכבות של בצק ובינהן מרמלדת תותים תוצרת בית, את המרמלדה שמים בתוך הסופגניה לפני הטיגון עם כפית ועליה מניחים את שכבת הבצק השניה ונותנים לתפוח.
זה טעים בטירוף ואין שום דבר שמתחרה בזה.
סופגניות קנויות? איכככככככככסססססס!

נעה
הדף הזה נפתח כדי למצוא תשובה למידות הנכונות. היום הסתובבתי בקריית שמונה וחיפשתי את הסופגניה המושלמת. לא מצאתי, לא מתוך חישוב קר אלא מתוך אינטואיציה גסטרונומית.

בשמת
איך שלא תסתכלי על זה - זה סופגניות לבן. המבחן האמיתי נקרא "ההקפצה". לוקחים את המאכל הנבחן ומנסים להקפיץ אותו על המים. לביבה מנתרת, בקלות, 3 פעמים עד לצלילה במים. סופגניה נעצרת. בחנוכה הקרוב צאי למקווה המים הסמוך למקום מגורייך ועירכי מבחן זה.

אחיק, השתגעת?????
לבזבז לביבה שלמה על ניסוי?
מה פתאום, יש פה קרבות עד זוב דם על מי אכל כמה לביבות!
ראה מלכת הלבבות, "מי אכל את הלביבות????? עירפו את ראשו!"
היא בטח חשבה על לביבות החנוכה שלנו, כמובן, ללא ספק.

ד"א - אני סיפרתי לכם שללא צלחת לביבות שלמה שחיסלתי, לא הייתי יולדת, בודאי, עד היום הזה? (ראו, למי שיש כח לחפור סיפורי לידה). להרות - אכלתי רק מהתפו"א הפשוטות, וקינחתי בקצת גלידה.

בשמת
את לא מוכנה להקריב קצת למען המדע. תבקשי מיונת שתתכנת לך סימולציה ממוחשבת לעריכת מבחן ההקפצה.

אתמול שלחתי את הבעל ל"יום פעילות" בכיתה ב' (מה לעשות? היא העדיפה את אבא.)
חזרו כולם שמחים ועם צרור "פעילויות" בידם.
היום, בעודי מסדרת את הדפים שנשארו בסלון, ותולה את היצירות, נתקלתי לזוועתי בשיר שלם נוסח "אחד מי יודע" לחנוכה!
אין גבול... אין גבול...

בהקשר הזה, משום מה, השיר על בר כוכבא (הוא היה גיבור...) מופיע בקלטת שירי חנוכה שמושמעת אצלנו בציבור כל שנה, וכשטענתי נגדה, אמרה מישהי שהוא מופיע בכל קלטות שירי חנוכה. אני מכירה אותו כשיר לל"ג בעומר.
ודרך אגב - חג חנוכה שמח

והשנה, מאז ש אני זוכרת את עצמי, חנוכה יוצא בנובמבר. משונה לי.
חג חנוכה שמח!

בשמת, קראתי רק עכשיו על מומחיותך בתחום החנוכה. אולי תעזרי לי בקושיה שמטרידה אותי:

מה עושה פה הסביבון?!

את כל שאר סמלי החג אפשר לתרץ כך או אחרת. אפילו לשירים יש הסברים כלשהם... אבל הסביבון נראה לי כמו תחליף יהודי לקוביה. ומה זה "נס גדול היה פה" (במקור "שם")? נשמע כמו סיסמת גיוס מוארכת. למה לכתוב ראשי תבות של משפט מסורבל כזה על אביזר הימורים? למה לא "מ, כ, ב, י" (גם ראשי תבות, מאולצים משהו, ובמקור הוא כנראה היה מקבי)? או אולי "ב מ ה י" (בית מקדש ה' ירושלים) וכיוצא בזה?

לגבי בר כוכבא: כילד אני זוכר שהיה בלבול גדול סביב זהותם של "הטובים" ו"הרעים" בסיפור. הרי היו מכבים וחשמונאים, תנאים ואמוראים, בר כוכבא, בר יוחאי, בן יאיר ובר קמצא. וכמובן יוונים ורומאים (ויוגוסלבים! אבל אותם המכבים בדרך כלל ניצחו). והרי גם חנוכה וגם ל"ג בעומר הם מין ימי עצמאות עתיקים, זכרון למלחמות הקוממיות הקודמות. (מחשבה עגומה לגבי עתידו של יום העצמאות שלנו בעוד כמה מאות שנים...)

אבא שלי אומר שבגרמנית האותיות על הסביבון קשורות להימורים:
נ' זה nichts (כלום - הפסדת את הכסף)
ג' זה Gewinn (זכיה - כל הקופה)
ה' זה halb (חצי - זכיה בחצי הקופה)
ואת פ' הוא לא זכר.

יונת
בפ"ת משמעות האותיות הייתה:
נ - כלום
ג - זכית
ה - זכית בחצי מהקופה
פ - שלם - תן את הכסף

אולי האפשרות הרביעית היא Spiel (שפיל - משחק / שחק שוב) - הרי בגולה היה נהוג לומר "נס גדול היה שם"?
האם, אם כן, הסביבון הוא המצאה אשכנזית? יש כאן מישהו מגולה אחרת שיכול להתייחס?
ועדיין - מה הקשר לחנוכה?

באדיבות משחקי האינטרנט, וחיפוש ברשת. עלעול מצאה באתר "גלים" את ההסבר הבא: כאשר נאסר על היהודים ללמוד תורה, במסגרת גזרות אנטיוכוס כנראה, הם למדו והתפללו בהחבא וכאשר הציצו בהם נציגי השלטון הם עשו עצמם משחקים בסביבון. המשחק במקורו הוא מעין משחק הימורים קדום, שפרוש אותיותיו:
נ - ניכסט (כלומר לא כלום, לא זכה ולא הפסיד)
ג - גאנץ (הכל, כלומר זכה בכל הקופה)
ה - האלב (חצי, כלומר זכה בחצי קופה)
ש - שלעכט (כלומר הפסיד, עליו לשים את כל כספו בקופה)

בעלי אישי ואדוני יחד עם המון ילדים (שלנו. שלנו) הכין אתמול סופגניות נ-ה-ד-ר-ו-ת במילוי של ריבת חלב. ממש ללקק את האצבעות . התפקיד שלי היה לאכול ו...לנקות את המטבח. ככה זה כשיש בן זוג שהוא בעלי-אישי-ואדוני....

איזה חג נחמד,
ממרפסת ביתי אני צופה על ילדי הגן ובית הספר, הולכים עם כתר נר על הראש, חנוכיות עבודת יד וכו', בגן הסמוך נשמעים צלילי שירי חנוכה, אני מדמיינת את הגננת מעמידה את הילדים כקנים ומתכוננת להופעת חנוכה לפני ההורים, לא ברחמים אני זוכרת את זה בתור ילדה דווקא כדבר מהנה ומרגש.
בבית בנותיי רוקדות באופן עצמאי לשירי חנוכה המתנגנים בדיסק, עם מטפחות ובלעדיהן לפעמים עם חברות ובלעדיהן וגם החתול מצטרף (מנסה לתפוס את קצות המטפחת המתנפנפת) ושמח, שמח לקראת החנוכה.
עדיין אין לנו חנוכיה בעלי אמר שיצור איתן מחומרים ממוחזרים שיהיה גם קטע חינוכי כזה,
ואני מתכוונת להדליק יום יום נר, ילדים אוהבים טקסים. (מקווה לא לאכול סופגניה יום יום, זה נדבק לי בדיוק לת..)
ואם אתם מתעקשים לחשוב על חנוכה באופן הפילוסופי\רוחני שלו תחשבו מהו האור בחייכם?
ואיזה חושך בחייכם הייתם רוצים לגרש?
אבל אתם לא ממש חייבים.
חג שמח.

עכשיו בפעם הראשונה קראתי את מה שכתוב בתחילת הדף, הדיאלוג המבדר בין אחיק לשלומית וצחקתי עד דמעות.
עורר בי געגועים אליכם חברים.
פה בניירובי ניכנסתי למאפיה במרכז קניות קטן לא רחוק מביתנו, ולהפתעתי הגדולה ראיתי שם סופגניות עומדות על המדף. מיד קניתי כמה. הן היו דחוסות למדי ועם לא מספיק ריבה, אבל סופגניות!
יכול להיות שאיזה ישראלי לימד אותם לעשות כי באיזור שלנו יש יחסית הרבה ישראלים.
אני מתכננת לחזור לשם ולהציע הצעות יעול...

כמה צחקתי עכשיו.
אין כמו סופגניות קנויות ואלו של מאפיית הראשונים בב"ש הכי הכי טעימות עם מלאן ריבה!
אני נזכרת איך אמא היתה נותנת לי כסף לקנות סופגניות לארוחת 10 בקיוסק שליד בית הספר.
ונכון הן באמת נעלמות להן מיד אחרי החג.....מיץ קוראת להקמת התנועה למכירת סופגניות כל השנה....כולל בקיץ!

אני אוהבת את חנוכהכי יש בו הכי הרבה שירים!!!
וגם את ההצגות שמופיעות פתאום ואת ה פסטיבל!
חג שמח ומואר!

אני מאוד אוהבת את חג החנוכה, ובכלל חגים. יש מין הרגשה טובה באוויר, במיוחד כשרואים את ילדי הגן ובית הספר, או סתם ילדים בחוץ עם כל מה שקשור בחג (סופגניות בידיים ונרות גזורים מבריסטול צבעוני על הראש בחנוכה, תחפושות בפורים וכולי...). הרגעים האלה מחזירים אותי לנוף ילדותי, לימים בהם אצלינו בבית היינו שרים לאור נרות החנוכה, לימים בהם היינו עוזרים לאבי לבנות את הסוכה, לימים בהם אימי היתה תופרת לנו תחפושות לפורים (מקוריות מאוד, אני חייבת לציין).
בקיצור, כל חג בשבילי הוא חגיגה, הוא מסורת ומנטליות שגדלתי עליהם, בתקווה שלא יעברו מן העולם.
חג חנוכה שמח לכולם

אחיק,
קשה, קשה לקרוא את מתקפת ההשמצות על הסופגניה הביתית.
יושבת לי פה ורועדת מכעס, תסכול וקור (החדר עוד לא התחמם...)

דבר ראשון סופגניה קונים ברחוב - סופגניות שמכינים בבית הם, בדרך כלל, נפוחות וריקות.

אני רוצה להבין, אתה תוקף את החור של הסופגניה?!?
אבל, אבל, אבל.... אם לא יהיה חור איפה תבוא הריבה?
האם עלה על דעתך אי פעם לבטל את החור בביגלה?
חור זה לא "אין סופגניה". חור זה "יש אויר".

השאלה לגבי סופגניה היא לא איפה יצרו אותה
השאלות הן: מה גודל הסופגניה, מה שמו בפנים ומתי הכינו אותה
ואני אסביר.
בסופגניה צריך שיהיה איזון נכון בין לבן ורך ובין חום פריך.
סופגניות של סופר, שגודלן כגודל אשכולית (ומעוטרות בנגיעת ריבה בגודל זית) מעמידות בפניך אתגר שדומה לאכילת 3 לחמניות-בר-מצווה מתובלות בשמן מכונות. לבן לבן לבן ודביק.
לעומתן סופגניות קטנות עם מילוי בכמות סבירה (ז"א - 15%-30% , תלוי במילוי ובהעדפה האישית) נותנות בכל ביס קצת מהלבן והרך, קצת מהחום הפריך וקצת מהמתוק החמצמץ הנוזלי.
באלאנס, זה שם המשחק.

לגבי המילוי-
בגיל די מוקדם הזדעזעתי לגלות שסבתי, רוקחת ריבות תות מופלאה, קונה בחנוכה ריבה מוכנה כדי למלא את הסופגניות שלה.
למה?
כי ריבה אמיתית אינה חלקה ולא עוברת טוב במזרק.
פחחחחח. שלא לומר בעעעעעעע
מה יש בריבות האלה? סוכר, חומרים מיצבים, חומרים צובעים, חומרים מטעימים.
מה הבעיה לקחת ריבה משובחת ולהעביר בבלנדר?
חוצמזה יש בשנים האחרונות תופעה כזאת של מילויים אלטרנטיביים, חדשנים.
סופגניה עם שוקולד, סופגניה עם ריבת חלב, סופגניה עם עמבה.
אין לי בעיה עם זה, אני בעד חידושים
אבל כמו כל אופנה וכל טרנד -
כולנו אוכלים סושי מפעם לפעם אבל בסוף חוזרים לאכול חביתה בבית.

העניין החשוב האחרון (אבל ראשון בסדר חשיבותו) הוא גיל הסופגניה.
סופגניה - כמו דגים (וכמו בורקס) - מתחילה לגסוס מרגע שיוצאת מהשמן.
סופגניה קרה היא סופגניה מתה.
אפשר להחיות סופגניות בתנור (לא במיקרו! הריבה יכולה לעשות כוויות) אבל זה לא זה.
סופגניה של סופר? נגיד, אבל לאכול אותה בסופר.

<עוגיה לא מתה על סופגניות אבל מרגישה מחויבות לעמוד לצד החלשות המותקפות>

עוגיה,
אפשר להבחין בעוד רמז לגבי האם הסופגניה טרייה או יבשה, וזה בעזרת הסוכר. אני אפרט: אם לוקחים ביס והסוכר נדבק לאף, או לחילופין, עף לכל עבר בזכות נשיפה אחת בלבד, אזי שהסופגניה טריה. לעומת זאת, אם הסוכר רק נראה כמו שכבת סוכר, אך בעצם במגע קל מרגישים שהוא לא זז ממקומו, סימן שהסופגניה עשתה את שלה..
<חלי מתה על סופגניות, אך קצת אלרגית לסוכר שנוגע באף עם כל ביס>

אם לוקחים ביס והסוכר נדבק לאף, או לחילופין, עף לכל עבר בזכות נשיפה אחת בלבד,
כאן אפשר לרמות, אז שימו לב. אפשר לרענן את אבקת הסוכר, בתוספת של פיזור אבקת סוכר טריה, אבל אי אפשר להחיות סופגניה אם כבר מתה...

ה עוגיה
אבל, אבל, אבל.... אם לא יהיה חור איפה תבוא הריבה?
הריבה נוצרת כנוזל למחצה דחיס המצליח להתדחס לתוך גוש בצק מתוק להשאר שם.

האם עלה על דעתך אי פעם לבטל את החור בביגלה?
לא, בייגלה עושים מחורים מוקפים בבצק. סופגניות לא.

_העניין החשוב האחרון (אבל ראשון בסדר חשיבותו) הוא גיל הסופגניה.
סופגניה - כמו דגים (וכמו בורקס) - מתחילה לגסוס מרגע שיוצאת מהשמן.
סופגניה קרה היא סופגניה מתה._
מסכים לכל מילה. סופגניה יוצאת משמן המכונות של המעדניה ונאכלת מיד. סופגניה שעמדה יכולה לשמש לסתימת חורים בקיר או לחילופין כבסיס לארונית עקומה.

אבל, אבל, אבל.... אם לא יהיה חור איפה תבוא הריבה?

כי ריבה אמיתית אינה חלקה ולא עוברת טוב במזרק.

לי יש "באג" סופגניות רציני. אני מסוגלת לאכול רק את אלה שסבתא שלי מכינה (טוב, בחג האחרון הכנתי אותן עם אחותי, וגייסנו את סבתא כסופרווייזרית בלבד).
המיוחד בסופגניות אלה הוא שאין צורך בחור, ווודאי לא במזרק, ובכל זאת יש ריבה. בעזרת כוס קורצים עיגולי בצק, מניחים עליהם ריבה, ומעל הריבה עוד עיגול בצק, אוטמים היטב ושוב נותנים צורת עיגול עם הכוס. הסופגניה יוצאת שלמה ומושלמת, בלי שום חור, אבל בהחלט עם ריבה. אז אפשר בשקט לשים גם "ריבה אמיתית".
אמנם יותר עבודה, אבל הרבה יותר טעים ואלגנטי.

אמא'לה, בקושי יש לי כח לקרוא, אז להכין???

תמר, אני מעבירה לדף אחר מתכונים לחנוכה כי אחיק ביקש למעלה
ואנא, אל תעלו כאן, רחמנא ליצלן, מתכונים לסופגניות בריאות מקמח מלא, סוכר חום, שמרים אורגניים וריבת סויה
וכן, רק לקרוא! זה לא משמין.

אמא'לה, בקושי יש לי כח לקרוא, אז להכין???

טוב שקיבלנו את המתכון עכשיו, שנוכל לקרוא עד החג להפנים ולהרזות מהאנרגיה הנצרכת בעת קריאת המתכון

..."עולה, עולה לנו, כמה זה עולה לנו".....?!
לאחרונה חג חנוכה הפך לחג ההצגות! מחירי ההצגות בשחקים מזל שהילדים אצלי עוד קטנים, יש להם צהרון (גם בחופשות), אנחנו גרים בכפר והם לא ממש נחשפים לזה!
ויש להם גם אמא עובדת שמקסימום מכינה סופגניות בחנוכה...

ויש גם תחרות חנוכיות!
מסיבות חנוכה בגנים ובמועדון הישוב!
פעילות לחנוכה בגנים עם ההורים (הכנת לביבות)!
ויש גם להדליק חנוכיה בכל ערב!
ולשיר! ("לא נפסיק לשיר"...) - נו, למה אתם לא שרים?

איך להכין לילד חנוכיה לגן (לא צריך להדליק).

גם אני מאד אוהבת חנוכה.
להכין לביבות, ו- כן - גם סופגניות - הן הרבה יותר טעימות מאלו שקונים ומגיעות כבר קרות הביתה (איכס).
אני אוהבת לכבות את כל האורות להדליק את הנרות, ושכולנו שרים יחד.
את הרעש של הרוח (שכאן על ההר היא מאד חזקה בעיקר בחנוכה), ועם מתווסף לזה צליל גשם המכה בחלון, או שלג פעם בכמה שנים - זו בכלל חוויה משובחת.
הצגות? אצלנו תמיד הילדים עושים אותן לבד. (אמא "רעה" - הם מעולם לא הלכו לפסטיגלים, והצגות - רק אם היה משהו טוב בעיני).
אנחנו אוהבים לארח בחנוכה. ריבוי האנשים מחמם את הבית ואת הלבבות, השירה עולה, האוכל חם וטעים. פשוט כייף.

אנחנו אוהבים לארח בחנוכה. ריבוי האנשים מחמם את הבית ואת הלבבות, השירה עולה, האוכל חם וטעים. פשוט כייף

אני מצטרפת. הילדים מאושרים מהחג וזה נראה לי מכוון נפלא שחג חמים שכזה חוגג את החורף הקר...

ולטובת הסוקרים למיניהם - לביבות - רק תפו"א ורק עם מלח ושמנת ...

וסבתי על ערש דווי אמרה לי :
"אתם לא יודעים מה זה לביבות.
אמא שלי היתה מכינה לביבות מאגסים ןלביבות מפירות יער.
כל יום בחנוכה היון לביבות מדבר אחר".
ולפי ההבעה על פניה ניתן היה לראות שהיא נמצאת באותו רגע ממש,
בעיירה חויניקי ברוסיה הלבנה, בבקתה עם גג הקש וקירות החימר, שכולם מצטופפים סביב התנור במטבח, ומריחה את ריח הלביבות של אמהּ אליה כל-כך התגעגעה בסוף ימיה.
הבטחתי לעצמי שאנסה להכין לביבות מאגסים - אבל איכשהו, מעולם לא עשיתי זאת.

אפרת - אתם מוזמנים להדלקת נרות מלובבת.....

סופגניה זה אוכל שלא עושה כלום - כמו שהוא הוא נדבק לך לתחת

יש עוד כמה דברים שכיף לעשות לקראת חנוכה.
שניים ראשונים שעולים לי כרגע:

לקנות גוש של שעוות דבורים אצל איזה כוורן. להמיס בפינג'אן ולמזוג לספלולים גדולים של אלון תבור (רצוי לשים פתיל קטן קודם). בחג 'משיטים' את הספלונרות בתוך קערת זכוכית גדולה מלאה במים ומוסיפים פרחים צפים.
למרוח שכבה דקה של וזלין על כל החלון. לקרוע פיסות קטנות של נייר משי בצבעים שונים ולהדביק כמו פסיפס (אפשר סתם במפוזר ואפשר גם ממש 'לצייר' צורות מוגדרות). במשך היום האור מהחוץ עובר דרך הצבעים ומשובב את הנפש ובלילה זה מקשט את הרחוב.

<יש משהו מאוד נעים ו'מתכנס' בפרוזדור החג הזה, הזכרתם לי נשכחות>

חג שמח לכולכם

למרוח שכבה דקה של וזלין על כל החלון

ומי ינקה את זה????

הילדים!....מ'זתאומרת?....

קודם 'מגרדים' את הניירות.
אח"כ סקוצ', קצת מים וסבון.
קטן עלינו.

בחיי, איך שאני נופלת למבצעים המפגרים האלה של הסופרים...
הרחתי.
הלכתי בעקבות הריח.
הגעתי לסופר גדול ומרווח, כשבכניסה מוצבות להן בגאון סופגניות ריחניות וזועקות "קחו אותי מפה".
חשבתי לקנות אחת ב- 3 ש"ח.
המבצע אמר, 6 בעשר.
אז קניתי.

הקפאתי.
ביומיים הבאים חייתי על 6 סופגניות מופשרות במיקרו, (אגב, להפתעתי, התוצאה של הפשרתן משובחת!).

די!!!!!
תביאו מתכון עם קמח מלא, ריבה ללא סוכר וכל מה שמגעיל את אחיק!!!!!
שנה שעברה קניתי בחנות טבע סופגניה כזאת והייתה מה זה טעימה! (יסלח לי כבודו @} )

שירי חנוכה

ולטובת הסוקרים למיניהם - לביבות - רק תפו"א ורק עם מלח ושמנת ...
לא קראתי הכל אבל בכ"ז. אמי מכינה גם היא לביבות מכל דבר, מתוקות ומלוחות. גם מגבינה לבנה פעם אחת.
הכי טעים חצי תפו"א חצי קישואים, מעדן! ולא צריך להוסיף כלום!

פעילות יצירתית כייפית במיוחד : יצירת תמונה מקמח , מלח ומים. מתאים לחנוכה : צבעוניות מרהיבה ומנצנצת...(כתוצאה מהמלח)
אז ככה - יוצרים תמיסה מ : חצי כוס קמח, חצי כוס מלח וכוס מים (שינוי היחסים בהתאם)
מערבבים היטב ומחלקים לכלים קטנים, ליצירת צבעים שונים.
אני מאחסנת בכלי פלסטיק, כמו אלו לזיתים... אפשר לשמור סגור במקרר לשימוש נוסף.
בכל כלי מוסיפה מעט מאוד צבע גואש ומערבבת.
כייף מאוד לצור בעזרת מזרקים קטנים (אפשר גם למזוג עם כפיות) , מכינים אחד כזה לכל צבע, שואבים לתוכו ומציירים עם הבלילה הנוזלית הזו על קרטון.
חשוב שיהיה קרטון עבה שלא יתכווצ'ץ' לגמרי מהנוזלים.
אפשר לצור כתמים שונים והצבעים לא מתערבבים, אלא מתמזגים זה ליד זה באופן מקסים.
לוקח לזה יומיים בערך להתייבש, ואז המלח מנצנץ ויוצאת יצירה נפלאה !

ראו תמונות (יצירות של ילדים)
http://photos.walla.co.il/[po]adi teva[/po]

חנוכיה לי יש כמו ילד מתרגש

נר בתוך ביצה- מרוקנים ביצה , מחוררים למעלה חור בקוטר של מטבע בערך... בפינג'ן ממיסים נרות ומוזגים לתוך הקליפה . כדאי למזוג בשכבות בכל פעם צבע/גון קצת שונה . אפשר לקרר במקרר ולתת לקטנטנים לקלף . למי שעוד יש את המחזיקי ביצים קשות , ניתן לשמור את ביצת הנר ולהשתמש כפמוט.

מה עושים פה? )-:
בייי|*|

לא זו השאלה רפי.
השאלה היא מתי.

מזתומרת מתי ? בחנוכה...

פסטיבל פֵיות וגמדים בהרדוף

יום ג´, 27.12, נר שני של חנוכה

_בלילות החורף הקרים הארוכים
יחממו את ליבנו פֵיות וגמדים
נזמין אותם לביקור אצלנו
יחדיו נגלה את סוד האור
ואותו בליבנו ננצור ונשמור._

ילדים והורים מוזמנים לסדנאות יצירה: פֵיות וגמדים מלֵבֶד, מצמר, ומחומרים מהטבע בשילוב שעווה טבעית.
לילדים מעל גיל 10 תהייה פעילות מיוחדת: הכנת חרוזי פימו צבעוניים.

חדוות העשייה תלווה במשחקי גמדים, במוסיקה, וכן באגדה הקסומה "רועת האווזים אצל הבאר" שתוצג בתיאטרון מריונטות משי.

מקום: בית מרים , הרדוף

מחיר כרטיס לסדנא: 20 ₪ לילד/ 30 ₪ למבוגר. מחיר כרטיס להצגה: 20 ₪ לילד/ 50 ₪ למשפחה.

טלפון לפרטים: 04-9059270

אין כמו סופגניות קנויות ואלו של מאפיית הראשונים בב"ש הכי הכי טעימות עם מלאן ריבה!
בזכות שרון ברקת שהקים את הדף המקסים הזה לתחיה ראיתי את דבריה של מיץ פטל שהזכירו לי נשכחות:
את רוב שירותי הצבאי עשיתי בבאר שבע. היינו חוזרים בלילה מסרט באחד משני בתי הקולנוע שהיו אז ויורדים מהאוטובוס ליד השקם של אז. סמוך לתחנה היה כוך, שבו הכין איש אחד את הסופגניות לכל העיר לבוקר המחרת.
שם היינו מקבלים סופגניה לוהטת ונפלאה מאין כמוה, עטופה בנייר עיתון... ישר מסיר השמן הענקי הרותח.