רגישות שמיעתית

[אנונימי]

ראו גם: מדור אינטיליגנציות

[מירי_של_שקד*]

משה שלום
האם אתה יכול להסביר מעט על העניין של לימוד הורדת רגישות היתר? הייתי מעוניינת לשמוע את דעתך בנושא - האם זה אפשרי להוריד רגישות יתר בערוץ השמיעתי - כלומר רגישות קיצונית וחזקה במיוחד לקולות שקטים כמו - לעיסת מסטיק וכדומה? האם אתה מכיר את התופעה אצל ילדים או מבוגרים?
שלחתי לך גם מייל לכתובת שרשומה כאן ואשמח מאוד לקבל מידע.

[משה_אלבאום*]

ל מירי של שקד . את נושא הורדת רגישות הייתר הסברתי במקומות שונים באתר הזה. באופן כללי על החווה רגישות ייתר, להיחשף לרעשים המפריעים, ובאמצעות הרפייה ממוקדת ומדיטציה מיוחדת, ללמד את המוח לווסת את החוש. זהו תהליך הדרגתי שאינו צריך לקחת זמן ארוך מדי (עד שלשה חודשים מקסימום).
ל אלה מעיין . אנא שלחי אימייל מפורט ככל הניתן, כולל רגישויות החושים, התפתחות הריון, לידה ומוטוריקה, טראומות שונות, מחלות שונות, קשר עם אחים והורים, אשמח לבדוק האם אני יכול לעזור.

[אנונימי]

משה יש לי שאלה שהעלתי בפני הכיתה, אולי תוכל לעזור לי.
שאלתי האם ניתן לעבוד על רגישות שמיעתית ע"י עיסוי עור הטוף. כיסוי האוזניים כמו בעיסוי הפנים, אך מלבד השהיה בשקט, גם הפעלה של לחץ ושחרור, כך הלחץ באוזן גובר ופוחת וזה יפעיל את עור הטוף.
האם יש בזה משהו או שזה לא אפקטיבי?
והאם ישנן עוד דרכים לעבוד על רגישות אקוטית מלבד אפור והרפייה אל הרעש, (עד כמה עבודה ווסטיבולרית משפיעה) תודה רבה.
אשמח לשמוע רעיונות גם מקוראים אחרים

[אוריאל*]

כיף לקרא את מה שאתה כותב,
אני לא יודע לגבי עיסוי אזניים לגבי רגישות שמיעתית,
מהניסיון שיש לי עם עבודה ברגישות זו כל מיני טכניקות עוזרות ,תלוי במטופל ומה עובד עליו, וגם במטפל ומיומנותו.
אצל ילד אחד עבדה הטכניקה של הרפייה - חשיפה - הרפייה, בצורה מושלמת,
אצל ילד אחר הטכניקה הזו לא עזרה ומדיטציית האפור פתרה את הקושי,
אצל ילד שלישי מדיטציית הקשבה לשקט ואבחנה מודעת לכל צליל עזרה מאוד,
מאחר וזו רגישות שמופיעה המון ומתסכלת נורא כשלא מטפלים בה חשוב לשמוע עוד דעות וטכניקות ממטפלים.

[משה_אלבאום*]

בנושא עיסוי עור התוף. מסוכן ביותר. נא לא לנסות. רמת הרגישות והמיומנות הנדרשת על מנת לא להזיק כל כך גבוהה, שרק יחידיי סגולה יוכלו "אולי" לבצעו. הסיכוי לפגיעה בעור התוף גדול ומסכן את המטופל. הבעיה אינה בהפעלת עור התוף, כי הוא רגיש מדיי. הנושא הוא ללמוד להגן על עצב השמע.

עבור מטופליי, השילוב של האפור עם הרפיות עובד.
חשוב שהמטופל ילמד להפוך את ההגנה האפורה לאוזניות מסביה לאוזן, בתוך האוזן ומסביב לעור התוף, הנילבשות באופן קבוע כחלק מהגוף. המודעות שמומלץ להגיע אליה היא "האפור הוא חלק אינטגראלי מהגוף". כך יוכל להשתמש בה בכל רגע נתון במהירות וללא קושי. חשיבות גדולה מאוד ליכולתו של המטופל לראות "ולייצר" את כל רמות האפור, בעיקר את הכהות, הקרובות לשחור. ככל שהרגישות גבוהה, הצורך בצבע כהה גדול.
במידה והשכבה של האפור אינה מספקת, אני ממליץ לשים שכבות נוספות, עד שהמטופל מרגיש שהוא אכן מוגן.
חשיבות רבה לבדיקתו של המטופל תוך כדי המפגשים, עד כמה מצליח לשלוט בטכניקה. העזרה וההובלה של המטפל חשובה לא פחות מהלימוד של הנושא.
מהנסיון, לאחר כשלשה חודשים תרגול, האפור משנה את הממוליכות במוח ו/או מפתח רישות מוחי (נוירולוגי) מתאים, והרגישות מסתיימת.

[אנונימי]

תודה על התשובות, אשמח לשמוע עוד, מה עם כאלו שלא מתחברים לאפור, האם הרפייה לא מחזקת יותר את הרעש, שכן עכשיו אני לא מייצר גירויים שיסבו את הקשב מהרעשים. (זאת שאלה רטורית כי המטרה היא להרגע וללמוד להיות עם הרעש כך שלא יפריעה ולא יגרום מטח ולחץ, אך יש גם כאלו שזה רק ישגעה אותם השקט, בהתחלה)

נ.ב. לא עשיתי באמת עיסוי לעור התוף, זה סתם עוד "שאלת חקר" שלי כמו רוב השאלות שלי, לרוב אני יודע את התשובה עליהן, אך אני רוצה לדעת ולהרחיב את המחשבה, אולי יש כיוונים אחרים

שמעתי כאלו שאומרים שעבודה ווסטיבולרית, עובדת על עצב השמע, כחלק מהעבודה על הקשטות והנוזל שבהן. ע"י גירוי הקשטות והעצב, ישנה יותר הסתגלות של העצב לגרויים, מה דעתכם?
כמו כן עבודה קוגנטיבית-אנרגטית, ע"י דמיון של חידוד השמע וכיוונו לגירוי מסויים, או להפך הרחקתו מהגירוי וחסימת השמע.
דמיון האוזך כמשפך או כנמתחת לכיוון בגירוי ומתרחקת ממנו.
מה דעתכם?
תודה

[משה_אלבאום*]

סביר להניח שמי שאינו מצליח להתחבר בכלל לאפור, אינו סובל מרגישות ייתר אלה בעל אינטליגנציה אנרגטית מפותחת. זאת כמובן ניתן להסיק רק לאחר שנסיונות ההתחברות לאפור, עברו דרך הבנה עמוקה וקבלה, שהאפור אינו יכול להזיק לרמת הרגישות או בכל דרך שהי. מסתבר שהפחד מהפגיעה ברגישות, יכול לגרום לחסימות חזקות בפני תרגול האפור. (אשמח להיחשף לסיבות אחרות בגללן מתקשים להתחבר לאפור)

אינטליגנציה אנרגטית, למרות יכולותיה לחוש ברמת הגבוהות ביותר, אינה בעיה כי עם כישרון. צריך ללמוד לחיות נכון עם הכישרון ולתפעלו בחוכמה.

לרוב עבודה ווסטיבולארית אינה עוזרת לוויסות השמע, אך היא עוזרת להמון נושאים אחרים. מאוד מומלץ.

נראה שמי שיכול לכוון את השמע באמצעות עבודה קוגניטיבית, סביר להניח שאינו סובל מרגישות ייתר. כל אדם יכול להתעסק בכיוון השמע ושאר החושים, בכל מניי אמצעים כולל שילובי דמיון ואנרגיה. אני מאוד ממליץ על תרגולים רבים ככל הניתן על מנת ללמוד לעומק את האפשרויות הקיימות בפוטנציאל האנושי.

בשנת 84-5, עברתי סדנא ברפואה סינית עם מורה צרפתי, שעסק במדיטציות למיקוד החושים, בין הייתר לימד מדיטציה של האוזן.
המתרגל התבקש לראות את האוזן גדלה עוד ועוד, עד שהיא ענקית ממש, ולהקשיב לצלילים השונים דרכה. מעניין מאוד מה ניתן לקלוט בדרך הזו. בעבר לימדתי את המדיטציה הזו בקבוצות השונות בהן עבדתי, חלק מהסטודנטים אכן הגיע לתוצאות מרשימות.

[אנונימי]

משה תודה רבה על התשובה, בהחלט מספק

[שווה*]

בעניין החושים...יש חוש אחד שאיתו אין חוכמות.. אני מתכוונת לחוש השמיעה... כשזה נהפך ליותר מידי והרעש (הסובייקטיבי) הוא בלתי נסבל אז פשוט סותמים אותו..
אני לא יכולה להירדם בלי אטמי אוזניים .. גם כיסוי לעיניים אני שמה לפני שינה למרות שחושך אבל זה לא חושך אטום ואני צריכה חושך אטום כדי שהעיניים והמחשבה ירגעו לגמרי...
בעלי אומר לי.."זהו את נכנסת לבונקר עכשיו"... אני אומרת תגיד כל מה שאתה רוצה עכשו כי אחר כך אין... כבר לא אשמע ולא אראה

[משה_אלבאום*]

שווה עד כמה שאני מבין, נושא וויסות החושים הוא העומד בבסיס אמירתך. האם את מצליחה לשלוט בכל רמות האפור כחומר פעיל ומורגש? האם את מצליחה לבנות את האוזניות האפורות ברמת השכבות הנדרשת. מצליחה גם לראות וגם להרגיש את השכבות השונות בתוך האוזן ומחוצה לה. האם את מסוגלת להגיע לרמה בה את מרגישה את החומר האפור חוסם פיזית את הצלילים והאור?
האם רמת האנרגיה שלך מספיק גבוהה על מנת להזרים את כל כמות האנרגיה הנדרשת למשימה בצורה ממוקדת לגמרי במטרה?
נראה ש "אני צריכה חושך אטום" מראה שהיכולת של המוח להירגע ולהפסיק לחשוב הדורשת התנתקות מוחלטת, יכולה להראות על חוסק וויסות של החושים והצורך להשקיע בכך קצת יותר מאמץ. נכון שלא תמיד ניתן להצליח, אבל ממה שראיתי עד היום, מי שמנסה בקפידה ובהתמדה אכן מצליח.
בעבר לא יכולתי להירדם עם אור ולו קטן, כיום אני מסוגל להירדם כשהאור של הרחוב חודר לחדר השינה עד לשעה שבע בבוקר. האור ממוקם ממול לחלוני בגובה החלון. אור צהוב חזק שיכול היה בעבר הלא כל כך רחוק לעצבן ביותר.

[שווה*]

משה תודהרבה על התשובה. נתת אשפרות/ שאלה: האם רמת האנרגיה שלך מספיק גבוהה על מנת להזרים את כל כמות האנרגיה הנדרשת למשימה בצורה ממוקדת לגמרי במטרה?
התשובה היא לא, רמת האנרגיה שלי כנראה לא מספיק גבוהה ,אני מתפזרת לפני שאני מצליחה להגיע לשם..אבל אני לא בטוחה שהייתי מכנה את זה רמת אנרגיה.. אולי כושר שיכלי... ? זה מאמץ אדיר.. להתרכז במטרה כזו..
אצלי זה מרגיש כמו תרגיל מסובך במתמטיקה שבדרך לפתרונו אני מאבדת את עקבותיו... הופ התאדה ואיננו...ואחרי זה תחושת הקלה כזו של מי צריך את זה.. לא צריך זה קשה מידי..

[משה_אלבאום*]

לשווה, רגישות ייתר אכן מסוגלת להוריד את רמות הריכוז ולפזר את היכולות לגמרי, זוהי הסיבה שמומלץ לעבוד על החושים על מנת להתמקד. לאחר מכן הכל קל יותר בחיים. כושר שיכלי הוא תוצאה של היכולת לווסת את החושים. כשלא ניתן לווסתם, הם לא יכולים לאפשר את מיקוד החשיבה.
שימי לב למצב הקיצוני של קושי לווסת חושים "אוטיזם" . סביר להניח שגם הם היו יכולים להגדיר את מצבם קקושי בכושר השכלי, למרות שאין מצבם כך כלל ועיקר.
מכיוון שאת רחוקה מאוד ממצבם, ובסיס הקושי הוא אותו הבסיס רק רמת הקושי שונה, אני מאוד ממליץ למקד את כוח הרצון עד כמה שתוכלי ולאחר מכן למקד את כוח הרצון בוויסות של החושים.
בהצלחה

[שווה*]

משה תודה רבה על הסרט על המים.. מדהים. ממש מתחת לאפינו מתחוללים תהליכים רבי משמעות ורב השפעה ואנחנו לא מודעים אליהם.. הסרט בהחלט שינה אצלי משהו בראיית המציאות שלנו.
מים זוכרים, מים מרגישים, מים מושפעים ומשפיעים.. ואנחנו כמו עיוורים . תודה שוב. שבוע טוב