שאלה דחופה בענייני הנקה

לכן באמת רצוי להמנע מכל החשודים מוקדם מדיי.
ובכלל, למה למהר? הרי בסוף כמעט כולם אוכלים. באמת שאין לחץ לתת בדיוק עכשיו חלב או דגנים או...

שלום שלום,
בני (השלישי) בן ארבעה וחצי חודשים. בהתחלה ינק מוסדר להפליא והיה תענוג. בשבועות האחרונים יונק ה---מון
הוא גדל יפה מאד, ממש נהיה צ'מפי כזה. אבל אני תשושה
מאד חלשה, וכמעט כל הזמן חולה במשהו.
הגוף במצב ירוד וההנקות הולכות וקשות לי
האם כדאי לשלב מזון אחר כבר? איזה ואיך?
חוששת לעבור את גבול הכוחות שלי, כמעט שם
אודה לכל עצה
תודה!

בשבילו עדיף להמשיך לינוק בגילו. אבל את צריכה לבדוק מה לא בסדר אצלך. איך הברזל שלך? האם יש סיכוי שאת בהריון? איך את אוכלת? האם את נחה ומטפלת בעצמך?

נשמע לי שווה ייעוץ הנקה.
אולי הוא בקפיצת גדילה?
אכן הכי חשוב לדעתי לדאוג לעצמך הכי טוב שאת יכולה (עזרה, ויתור על דברים שלא חייבים לעשות)

תודה.
נתתי לו פורמולה, פעם ראשונה, ולקחתי את עצמי למסעדה.
אני מקוה שזה יוביל את ההנקה קדימה ולא אחורה...
אולי באמת קפיצת גדילה. גדל לי דינוזאור בבית
תודה על התגובות!

פלונית=אמא מניקה

_בכל מקרה , אם הוא חי רק על הנקה והוא יונק רק 4-5 פעמים ביום ברצינות , זה לא נראה לי מספיק.
יש מצב שביניקה קצרה הוא מקבל את כל הדרוש לו ,תוכלי להיות בטוחה רק אם תערכי לו 'שקילת ניסיון' ,כלומר לשקול אותו לפני ההנקה ואחרי ההנקה במשקל דיגיטלי רגיש (יש בטיפת חלב או במרפאות הנקה )+לחשב אם זו הכמות שמספקת בגיל שלו=לפי נתונים של מומחי הנקה ולא של מומחי פורמולות ._
רק רציתי להעיר על זה:

תינוק יכול לינוק "רק" 4-5 פעמים ביום ברצינות, וזה יכול להיות מספיק.
7 קילו בגיל 8 חודשים לתינוק שנולד 2.8 זה יפה מאוד, מצויין. אולי בכל זאת כדאי ללכת לטיפת חלב במקום לדאוג דאגות שוא?
לעולם אין להשוות תינוק אחד לתינוק אחר. "הוא נראה לי קטן לגילו" חסר כל משמעות. את התינוק צריך להשוות רק לעצמו, למשקל הלידה שלו, לגנטיקה שלו וכו'. תינוק אחר יכול להיות אחד שגדל על פורמולות והוא שמן מלאכותית, למשל.
"שקילת ניסיון" היא אחת ההמצאות הגרועות. זה בעייתי ולא מדוייק, ואם עושים דבר כזה אז עם כל הזהירות המתבקשת ואצל רופאה ויועצת הנקה בלבד. הטעויות במשקלים עצומות, ועם כל הכבוד, המשקל של חלב בתוך מיכל זה לא כמו חלב שנכנס למערכת העיכול ומתעכל בגוף! הגוף הוא מערכת חיה, לא בקבוק זכוכית!

מישהי שאלה שאלה (שנראית לי) דחופה וכואבת ב עידוד הנקה. כדאי לענות לה.
תודה בשמה @}

מעתיקה גם לפה.

פלונית לעכשיו כותבת:

ילדתי לפני כחודש ימים. לידה ראשונה. ניסיתי להניק כבר מההתחלה. מה לא ניסיתי? ניסיתי בכל התנוחות האפשריות, ניסיתי בכל מיני זמנים של התינוקת - כשהיא רעבה ממש, כשהיא באמצע האוכל, כשהיא לפני סיום האוכל, בלי קשר לאוכל, אחרי שינה, לפני שינה, כשהיא נינוחה. התייעצתי עם שלוש יועצות הנקה אך כל זה לשווא. ברגע שאני יוצרת מגע בין הפיטמה שלי לפה של הילדה שלי, היא מתחילה לבכות. היא כבר יודעת שאני מקרבת אותה לחזה שלי והיא מסרבת בתוקף. יועצות ההנקה אמרו לי שמבנה החזה שלי מצוין להנקה, ואני גם מייצרת הרבה חלב, אבל בכל זאת הילדה שלי מאוד מתוסכלת ולא מצליחה לינוק.
חבל לי מאוד. נראה לי שניסיתי הכל, אבל רציתי לדעת מה עוד אני יכולה לעשות, ואם בגיל חודש זה לא מאוחר מדי.
חשוב לי לציין שאני שואבת חלב וילדתי אוכלת רק חלב אם, אבל השאיבות יהיו לי קשות לאורך זמן. אני שואבת כל 3 שעות לאורך כל היממה.
אולי אוכל לקבל מעט עצות?

העצה הכי טובה שאפשר לתת במקרה כזה היא ללכת ליועצת הנקה מומלצת ולשבת אצלה עד שזה יסתדר ,לבוא לסדרת מפגשים.(במרפאת הנקה בתה"ש /אתר של ליגת לה לצה)
זה אולי קשה ויקר , אבל זה מה שיכול לעזור.

לפי דעתי שתיכן צריכות תמיכה ומישהי שתדע להרגיע את שתיכן ולעודד בזמן אמת.
אני מאמינה שתינוקת שלא הצליחה להתחבר לפיטמה בגיל חודש ותקבל עזרה ,תוכל לינוק .ויש בספרות המקצועית הרבה תיאורי מקרה כאלה.
ממש מעריכה את השאיבות שלך ושאת מנסה ומבררת.
בהצלחה,
תספרי איך הולך.

_העצה הכי טובה שאפשר לתת במקרה כזה היא ללכת ליועצת הנקה מומלצת ולשבת אצלה עד שזה יסתדר ,לבוא לסדרת מפגשים.(במרפאת הנקה בתה"ש /אתר של ליגת לה לצה)
זה אולי קשה ויקר , אבל זה מה שיכול לעזור._

תודה על העצות וההתיחסות.
שמעתי על מרפאת ההנקה בתל השומר, אבל יש לי בעיה לקחת אותה לשם. אני קצת מפחדת שיהיה שם תינוק חולה והיא תחטוף איזה וירוס, חלילה. אולי אני קצת הסטרית, אבל לא בא לי בית חולים כרגע.
בנוסף, יועצת אחת מבין השלוש שהזמנתי לביתי היא מאוד מומלצת ומוערכת בקרב הקהילה, אני לא רוצה לחשוף את שמה. וגם היא לא הצליחה. היא אמרה שמבנה הלסת של התינוקת שלי הוא קצת בעייתי לשאיבה מן השד (?!?!)
אולי למישהי כאן באתר היתה בעיה דומה? ואיך הצלחת לפתור אותה?
בכל מקרה, פעם ביום אני עדיין מנסה להניק אותה. אולי כשהיא קצת תגדל, יהיה לה יותר קל לינוק.

שליחה על ידי ר* » 04 יולי 2008, 11:35

פלונית לעכשיו,
הכתובת הטובה ביותר עבורך, המומחית בארץ לבעיות הנקה מסובכות, היועצת שכל המקרים הקשים מגיעים אליה, היא:
ד"ר מירה ליבוביץ' - מרכז הנקה באודים (על כביש החוף, דרומית לנתניה) - טל' 09-8858256.

תלכי אליה, היא בדיוק בשבילך.
וזה בהחלט אפשרי שהילדה תינק. מכירה סיפור כזה עם סוף טוב!

וכל הכבוד על השאיבות!!!

מסכימה עם ההמלצה על דר' ליבוביץ .
לגבי מרפאת ההנקה : אני יכולה לומר לך שהמרפאה ממוקמת במלונית היולדות ולא במחלקת ילדים ,כך שלא מסתובבים שם ילדים חולים יותר מבכל מקום אחר .
מעבר לזה אני זוכרת שמקבלים הנחה על התשלום אם חברים בקופ"ח מסוימת.
אבל אם לא נראה לך לנסוע לבית חולים ,זה די ברור.

ומעבר לזה : אני חושבת שאפשר לפנות אל היועצת שפנית אליה ולקבל עוד מידע על המצב של מבנה לסת בעיתי ,אם יש מישהו שמתמחה בבעיה הזו ומה המשך הטיפול.

אני הייתי פונה לטיפול אלטרנטיבי.
אישית, אני נעזרת באישה יקרה (הידועה בכינוי "הקוסמת") שעושה (גם) הילינג. אפשר לנסות עם אייפק. קרניו סקרל מתעסק עם הגולגולת, אולי יכול לעזור פה.

נשמע כאילו לילדה קצת נמאס מנסיונות ההנקה.
אולי דברים כמו לשבת איתה באמבטיה חמימה כששתיכן ערומות יעשה לה חשק, או לפחות ירגיל אותה בחזרה (ובלי לחץ) למגע הצפוף איתך ועם שדיך.

תודה רבה.
נראה לי שראשית אני אפנה לד"ר מירה ליבוביץ.
בקשר ללסת, אני לא יודעת על שום בעיה שיש לבתי בלסת. אף רופא לא דיבר איתי על זה, ואף אחות במחלקת הנקה בבית החולים לא דיברה איתי על זה. האבחנה של יועצת ההנקה היתה לי מוזרה מאוד.
אני מקווה שד"ר ליבוביץ תעזור לי. נראה לי שזה יהיה הנסיון האחרון.
אדווח בהמשך אם אני ממשיכה למדוד cc או לא (-:

שליחה על ידי ר* » 06 יולי 2008, 00:13

בהצלחה!!!

נראה לי שראשית אני אפנה לד"ר מירה ליבוביץ.
מצטרפת להמלצה.

בנוסף, יועצת אחת מבין השלוש שהזמנתי לביתי היא מאוד מומלצת ומוערכת בקרב הקהילה, אני לא רוצה לחשוף את שמה. וגם היא לא הצליחה. היא אמרה שמבנה הלסת של התינוקת שלי הוא קצת בעייתי לשאיבה מן השד (?!?!)

לפי איזה קריטריונים את קובעת שהיא מוערכת ?
על פניו נראה שלא הייתה בינכן כימיה ברמה האישית, ושהיא "קבעה" שיש בעיה מבלי ממש לתת לבעיה פתרון. מבחינתי אלו שני קריטריונים (יצירת אמון בין אישי ויכולת פתרון בעיות) קריטיים.

אולי למישהי כאן באתר היתה בעיה דומה? ואיך הצלחת לפתור אותה?
לא הייתה לי בעיה דומה, היו לי בעיות אחרות, עם כל אחד משני בני, ובשתי הפעמים נעזרתי באותה יועצת הנקה (הדי הרפז, חיפאית).

פעם ביום אני עדיין מנסה להניק אותה. אולי כשהיא קצת תגדל, יהיה לה יותר קל לינוק.
זה משפט שמעיד על הבנה מאוד לקויה שלך את נושא ההנקה.
נסיון חד יומי של הנקה (מוצלח ככל שיהא, ועל אחת כמה וכמה אם אינו מוצלח) יוביל להפסקה מוחלטת של ההנקה בתוך מספר ימים מכל מיני טעמים שקשורים במיניקה וביונק/ת.

אשמח לשוחח איתך בטלפון ולנסות לתת לך הכוונה, אם תרצי, פני אלי באמצעות דף הבית שלי.

הצילו! התינוקת שלי בת 8 ימים. עד היום ינקה לפי דרישה נהדר ביום ובלילה (המלאכית יונקת בכל תנוחה ונותת לי לישון תוך כדי הנקה). היום היא פתאום ישנונית, גם כשקמה, כל ארבע חמש שעות, יונקת בקושי ציצי אחד כמה דקות וחוזרת לישון. עשתה דווקא לפחות 4 קקי מהבוקר. האם הקקי אמור להיות נוזלי? הוא יוצא בשפריץ של נוזל עם חתיכות צהובות קטנות (ולפעמים ירוקות). הציצים שלי מתים להניק ושום דבר לא מזיז לה- לא בטן לבטן, לא דגדוגים של הפטמה בשפתיים, כלום. פתאום אני ממש מודאגת...

מזל טוב

אשאיר למומחיות לענות על העיקר. 4 קקי נשמע טוב, ואצלינו היו הרבה שפריצים כמו שאת מתארת, החלק הזה לא נראה לי בעייתי. בינתיים תסחטי קצת ידנית את הציצים. אגב, יש גם פורום ייעוץ הנקה מעולה בתפוז.

המון-המון מזל-טוב!
נשמע בסדר לחלוטין,אני זוכרת שלקטנטונת שלי היו שלושה ימים כאלו, ללא ציצי,
גם כן חששתי ואחר כך היא אכלה יפה וחזרה לנשנש אותי חופשי...

בהצלחה!

שום דבר לא נשמע לי חריג,אבל אם את דואגת,וזה ממשיך גם מחר ואת ממשיכה לדאוג,
בעיני כדאי להתיעץ עם מישהיא/ו שמספיק מבינה כדי שתהיי רגועה עם ההבחנה שלה,
ותהיי רגועה עם הקטנטנית שלך.
ומזל טוב!

תודה לכולן!
האמת היא שבסוף הצקנו לה קצת יותר מהרגיל (אחרי שבע שעות שינה) עד שהייתה צריכה ציצי נחמה מההורים המציקנים שלה, והציצי החזיר אותה לcycle. אני באמת חושבת שהייתה קצת מיובשת (ישנה קרוב מידיי לרדיאטור והזיעה). בכל אופן, הכל טוב! תודה על הברכות (-:

שלום שלום,
בן הזקונים בן שנה ושמונה, יונק כהלכה תמיד. בשבוע שעבר (ועדין) היה מצונן ומסכן, וינק יותר ממה שהיה לי נח. לא יודעת אם זה קשור. מזה שלושה ימים סובלת מכאב באחד הצדדים - כואב מכל מגע (למשל בחיבוק, תוך התלבשות וכד'), וכואב בעיקר כשיונק. הכאב מפוזר על כל השד. לא הבחנתי בשום סימן חיצוני. אתמול ניסיתי לא להניק מהצד הזה, אבל אז היה גודש שכאב, כמובן, עוד יותר...
אודה להכוונה או רעיון מה זה עשוי להיות ומה לעשות!
תודה

ישנה אפשרות שפיתחת דלקת או פטרת.

דבר ראשון : לנוח.

פרשנות שלי:התינוק ינק המון כי היה חולה ואת נתת לו את האנרגיה להחלמה,ומאיפה יהיה לך הכוח?
לאכול מאוזן וטוב,לשתות הרבה.
עזרה עם התינוק והבית והכל .חופשה של בן הזוג אם יש כזה מעבודה 'מחלת בן משפחה',או סבתות ומי שיש .

יועצת הנקה או יועצת הנקה שהיא גם רופאה (לשם מרשמים אם נחוץ).
לטפל בעצמך בעדיפות ראשונה עכשיו.

להמשיך להניק מהשד הכואב, לא על חשבון השני כמובן, אבל לא להזניחו.
צריך להניע את החלב! חשוב!
ליזום איזו קפיצת גדילה או לשדל כמה שאפשר.
את יכולה גם להוציא מדיי פעם חלב ידנית, כדי לשחרר לחץ.

תודה על התשובות והדאגה. איך יודעים אם זו דלקת, פטריה או משהו כזה?
וורד - מה הכוונה ליזום או לשדל קפיצת גדילה?
ועוד משהו, יכול להיות שבצד אחד (הכואב) יש יותר ייצור של חלב מהצד השני? כי אני ממש מנסה להניק שווה בשווה,אבל אחד תפוח וכואב והשני רך ורגיל (לא הנקתי מהצהרים היום, כולל דילוג על הנקת ההשכבה לישון. ועכשיו משתגעת...)

אז זהו, שלא לדלג על הנקות בכלל, אלא להניק מהצד הכואב כמה שרק תוכלי. כמה שיותר גירויים לצד הזה כך הוא יתפנה יותר ולא יצטבר שם חלב ועשויה להתפתח דלקת.
ככל שהחלב עומד בשד עולה הסיכוי להתפתחות של גודש ומשם לדלקת.
הגוף אוהב שהדברים יהיו בתנועה ולא בעמדון.
מה זה ליזום?
לשבת איתו, להתמזמז, להרים חולצה, להציע לו, לשאול אם רוצה לינוק, לתתכמה שלוקים לפני/ אחרי אוכל...

עדכון... הגודש (לכאורה) הלך ותפח, רק מצד אחד, עד שהפך לבלתי נסבל. כואב! רק אז הבנתי שזה לא גודש אלא דלקת. איזו איוולת מצדי!! הייתי צריכה להבין כבר קודם, ולא להיות גיבורה על הכאב כמו מפגרת. בקיצור עברתי חויה מאד לא נעימה, כולל אשפוז של כמה ימים והרבה מאד תרופות לוריד, ועכשיו אני בבית. מחלימה. איזה נאחס

אגב קבלתי הוראה מהרופאים שלא להניק מהצד הדלוק עד שמחלים. ההפך ממה שאמרה לי יועצת הנקה שנועצתי בה.

כמו שאני תמיד אומרת
לא כל יועצת הנקה יודעת מה היא אומרת!
במיוחד כמה שאני אישית מכירה

אגב קבלתי הוראה מהרופאים שלא להניק מהצד הדלוק עד שמחלים. ההפך ממה שאמרה לי יועצת הנקה שנועצתי בה.
אני לא בטוחה שזאת עצה נכונה - אינטואיטיבית נשמע לי שגם במצב של דלקת צריך להמשיך "להניע" את החלב ואת הייצור. בכל מקרה נשמע לי ממש ממש חשוב לקבל עצה נכונה בהקשר הזה כי אחרת זה יכול ליצור עוד תסבוכת שלמה....
אם יש יועצת הנקה שאת מכירה וסומכת עליה אז כדאי להתייעץ, או שאולי לפנות לד"ר ליבוביץ'.

החלמה מהירה ותרגישי טוב, נשמע מאד לא נעים מה שעברת!

שלום מקווה שאצליח לתמצת. ביתי בת 7.5 חודשים יונקת מלא מגיל 6 חודשים תוספת מוצקים בהדרגה היום אוכלת 3 ארוחות קטנות במהלך היום ויונקת כל כשעתיים- שלוש בערך (לא קבוע). תוך כדי ההנקה היא מפסיקה בוכה ואז ממשיכה שוב ושוב מספר פעמים, וכשהיא עייפה זה עשוי להיות ממש צרחות, שאר היום היא ממש רגועה.
זה נורא מתסכל אותי אני לא מבינה מרגישה כאילו היא לא רוצה לינוק כל דבר מסיח את דעתה וגומר את ההנקה. לפעמים בהתחלה היא מאד רוצה וצ'יק צ'ק מתעצבנת ובוכה לא מסכימה להיצמד שוב. את הקודמים הנקתי עד גיל שנה ושנה ושמונה ואני ממש רציתי להניק אותה עד גיל שנתיים אבל אני לא רואה איך זה ימשך כך.
הבכיות האלו היו גם בעבר בעליות וירידות, ובשבועות האחרונים זה ממש חזק וכמעט כל הזמן.
אני לא חושבת שאני בהריון מכיוון שאף פעם לא ביצתי בהנקה.
אם יש לה גרפס זה מאד מפריע לה ולפעמים בגלל זה היא בוכה אבל גם שיוצא לא רוצה לחזור לינוק או שמאד מתעצבנת מקשיתה את הגב. האם זה יכול להיות קשור למוצקים שותה גם דייסה בבקבוק (על בסיס מרק פירות) יכול להיות שתינוקת בגיל הזה רוצה לגמול את עצמה?;-(
לפעמים היא מתעצבנת כי לוקח לחלב זמן להשתחרר ולפעמים להפך (או ביחד) כשמשתחרר זה שיחרור מהיר וחזק.
בנוסף היא הרבה פחות אוהבת את צד ימין ולפעמים לא מסכימה לינוק ממנו, אם היא לא מסכימה אני מניקה אותה ממנו בתנוחת הפוטבול (מהצד) ולכן לפעמים הוא יותר ריק.
אני משתדלת להניק שתי צדדים בכל הנקה אבל לפעמים היא ממש מסרבת.
בלילה בדרך כלל יונקת יותר ברוגע אך ביום בשכיבה לא כל-כך הולך.
חשבתי אולי שיניים אבל אני לא מרגישה שם כלום...
סליחה עלהאורך, ממש קשה לי...
מקווה לעזרה תודה

בעיות בהנקה בגיל הזה מאוד שכיחות.
עובדה שיש הרבה תינוקות שגומלים אותם ומעבירים אותם לבקבוק מרוב יאוש,או חשש שמא משהו לא בסדר בהנקה.

זה לא חייב להיות ככה.זה עינין של משבר שצריך לברר ממה הוא נובע .המטרה שלך להניק עד גיל שנתיים מוצדקת בגלל היתרונות של ההנקה.אני רוצה קודם כל לחזק את ידך .

לברר אם את בהריון-הכי פשוט עם מקלון.
בדיקה כללית של רופא : עיניני אוזנים,שינים,וכ'.שימי לב שזה רופא שתומך בהנקה ושלא ישלוף לך דוגמית..

אם את חוששת לגבי אלרגיות במזון -אפשר להתיעץ עם מומחים,תזונאית ,נטורפת ,רופאים ,איפק וכ'
ובכלל,לגשת איתה ליועצת הנקה שתראה איך כל העסק הזה נראה .
3
.כבר בגיל 3-4 חו' התינוק מתחיל להיות מאוד סקרן לגבי מה שקורה מסביבו.קשה להם להתרכז בהנקה .
אולי אם תכנסי לחדר שקט ואפלולי כדי להניק זה יעזור.

בס"הכ ,אם התינוקת תקבל ירקות ,פירות ודגנים בשעות שהיא עירה ואת ההנקה לפני אחרי שעות השינה היא תקבל די הרבה חלב.
בגיל הזה מנמנמים בבוקר ובצהרים ואחרי הצהרים,ויש כמובן גם הנקות בלילה .
העינין הוא לחקות את ההצלחה של הנקות הלילה גם במשך היום ולהגיש מזונות שונים בשעות העירנות. אולי היא תינוקת חברותית שגם תשמח לאכול כשהיא רואה שאחרים מהמשפחה אוכלים לידה.

נראה לי הגיוני שהיא תנסה לבכות בזמן ההנקה כשהיא עם אמא צמודה .זה הזמן שבו היא בטוחה שתקבל תשומת לב.

אולי אפשר לתת לבכי את הזמן שלו ולהציע לינוק אחרי שירגע?

לי היה עינין עם התינוקות שלי שממש לא יכולתי לסבול מצב שהם היו 'נסערים על השד'(ביטוי שנתקלתי בו בספרות על הנקה),הם היו נושכים ושורטים וכ'.
הייתי 'סוגרת את הקיוסק' ומכינה את הממחטות, אחר כך (לפעמים כמה דקות ,לפעמים יותר)היניקה היתה ממש בסדר, האגם היה רגוע כמו ראי..

פלוני אלמונית, לתינוקת שלך יש כנראה ריפלוקס על פי הסימנים שמנית. יש כאן דף בנושא אם כי נתנו שם כמה עצות שאני לא מסכימה איתן. יש גם שלל אתרים בנושא, למשל www.colicsolved.com . את הספר בשם זה קראתי, והוא מומלץ.
הייתי מחפשת את מקור הבעיה במוצקים שהוספת לה ובתזונה שלך. דווקא חלב אם הוא הכי קל לעיכול...לא הייתי מוותרת עליו בקלות.
אם יש לה גרפס זה מאד מפריע לה ולפעמים בגלל זה היא בוכה אבל גם שיוצא לא רוצה לחזור לינוק או שמאד מתעצבנת מקשיתה את הגב.
הגרפס מפריע כי יש שם חומצה שצורבת לה בוושט. וזה לא שהיא לא רוצה לינוק, היא בדילמת "רעב אבל כואב".
עצות:
עוד הצעות שנתקלתי בהן:
לא לתת מוצרי חלב
להניק כשהראש מעל הרגליים בזווית של 30-60 מעלות. בשום אופן לא בשכיבה. זו אולי העצה הכי חשובה לתינוקות עם ריפלוקס.
אחרי כל ארוחה במידת האפשר להשאיר אותה עם הראש למעלה למשך 20-30 דק'.
להניק לפחות 20 דקות מכל צד.
להקפיד כמה שניתן על גרפצים במהלך כל ארוחה ובסופה.

לתת לה פרוביוטיקה איכותית. אפשר לתת לה, למרוח על הפטמה פרוביוטיקה איכותית או לתת לה BIOGAIA בטיפות. מסתבר שבמחקרים הראו שזה הדבר היחיד שבאמת עוזר.
לא לקנות שום דבר אחר מעבר לדלפק נגד גזים כמו מי גרייפ, במחקרים נמצא שהם לא מועילים ולעתים הם אף מזיקים ועלולים להכיל חומרים רעילים שאינם אפילו מצויינים על האריזה.
יש תינוקות שנזקקים לתרופות. לשם כך יש להתייעץ עם גסטרו-ילדים.
<אם לשני תינוקות שסבלו מריפלוקס>

שליחה על ידי אמא* » 07 דצמבר 2009, 08:52

אצלנו היו תגובות כאלה כשהציצי השפריץ יותר מדי...
שאבתי קצת לפני הנקה כדי שהזרם לא יהיה כל כך רציני, וגם שינוי תנוחות בהנקה עזר. לפעמים בשכיבה היה יותר טוב ואחרי הדקות הראשונות עברנו לישיבה רגילה וזה עבר יותר בקלות.
בהצלחה!

תמי, האם זה אופייני שריפלוקס מופיע (או מחריף משמעותית) בגיל כזה? תמיד חשבתי שזאת בעיה שמופיעה ממש בהתחלה, אבל הנה הזדמנות ללמוד משהו חדש....

מצטרפת להמלצה לבדוק אם אולי משהו מהמזונות החדשים גורם לה לרגישות. על פניו נשמע לי שדייסה בבקבוק זה לא כל כך כדאי - כי שותים את זה ואז מקבלים כמות גדולה יחסית של אוכל. זה קצת מטשטש את הקשר לכמה היא באמת מוכנה לאכול מוצקים כרגע. עדיף להתחיל בטעימות קטנות כמו שציינת ואז גם יותר קל לשים לב אם את רואה תגובות לא טובות למזון חדש שאת מציעה.

נשמע מאד קשה, מקווה שתמצאי בקרוב את המקור לבעיה. גם אני מחזקת את ידייך ברצון להמשיך להניק, אני לא מאמינה שיש תינוק בגיל כזה שרוצה לגמול את עצמו.

אגב קבלתי הוראה מהרופאים שלא להניק מהצד הדלוק עד שמחלים. ההפך ממה שאמרה לי יועצת הנקה שנועצתי בה.
חייבים-חייבים להניק מהצד הדלוק! ואפילו לשאוב (והתינוק בהחלט יכול לשתות את זה). אחרת החלב מצטבר שם, הדלקת מחריפה ועלול להיווצר אבצס.

לא כל יועצת הנקה יודעת מה היא אומרת!
במקרה הזה כן. הן יודעות, והרופאים מדברים שטויות.

להניק לפחות 20 דקות מכל צד.
האמת, מדובר בתינוקת בת 7 וחצי חודשים - יש גם אפשרות שהיא לא רוצה עוד (כשאין סימנים של כאב) כי היא פשוט ינקה מהר את החלב ולא מעוניינת ביותר.

על פניו נשמע לי שדייסה בבקבוק זה לא כל כך כדאי - כי שותים את זה ואז מקבלים כמות גדולה יחסית של אוכל
גם אני חושבת כך. כשמתחילים מוצקים, למה לתת אותם בבקבוק? הכמויות צריכות להיות קטנות, ורצוי שהתינוקת תשלוט על הכמויות. שלא יישפך לה לפה - במיוחד שמדובר במזון דיאטתי ודל בערכו התזונתי לעומת חלב האם, כך שיוצא שהיא ממלאת את הבטן במשהו פחות מזין, על חשבון חלב טוב. הרעיון במזון מוצק הוא טעימה, התנסות, גיוון, ותוספת אחרי ההנקה, לפי כמה שהתינוק מעוניין. שיהיה לו כיף ושילמד בהדרגה טכניקות של אכילה. רצוי בעצמו, בידיים.
אני מסכימה עם תמי גלילי שיש פה חשד לרפלוקס, שעלול לנבוע ממשהו במזון המוצק (הרי זה לא היה לה לפני התחלת המוצקים, אני מבינה?).
אז כדאי קודם כל להתחיל במוצקים מאפס - לתת רק מזון אחד כמה ימים ולראות אם יש הקלה בתופעות. וגם כן, בצורה שהיא יכולה לאכול בעצמה, ולשלוט בכמות. לא בבקבוק.

שותה גם דייסה בבקבוק (על בסיס מרק פירות
איזה מרכיבים יש שם?

תינוקות בגיל הזה לא רוצים לגמול את עצמם, מה שאת מתארת לא נשמע כמו רצון להיגמל אלא כמו מצוקה.

וגם, לעניין השד שמרגיש "ריק"? בכל מקרה כמעט כל החלב בגיל הזה מיוצר "על המקום", תוך כדי הנקה. שד "ריק" (הוא אף פעם לא באמת ריק) מייצר חלב במהירות הרבה יותר גדולה משד "מלא" (יש חומרים מסוימים בחלב, שאני תמיד שוכחת את שמם, שמאותתים למערכת הייצור להזדרז או להאט עד הפסקה. ככל שיש יותר חלב בשד, שמחכה, יש גם יותר מהחומר, וכך הגוף מבין שצריך לעצור את הייצור. ככל שיש פחות חלב, יש גם פחות מהחומר, וכך הגוף מפעיל את "מכונות הייצור").

_אגב קבלתי הוראה מהרופאים שלא להניק מהצד הדלוק עד שמחלים. ההפך ממה שאמרה לי יועצת הנקה שנועצתי בה.
חייבים-חייבים להניק מהצד הדלוק! ואפילו לשאוב (והתינוק בהחלט יכול לשתות את זה_
לגמרי מסכימה עם קרוטונית מהמרק הגדול.

תמי, האם זה אופייני שריפלוקס מופיע (או מחריף משמעותית) בגיל כזה? תמיד חשבתי שזאת בעיה שמופיעה ממש בהתחלה, אבל הנה הזדמנות ללמוד משהו חדש....
על פי התיאור נראה לי שהבעיה הייתה קיימת אבל הוחמרה עם הוספת המוצקים.
<מבינה מעט בריפלוקס והרבה פחות בהנקה>

האמת, מדובר בתינוקת בת 7 וחצי חודשים - יש גם אפשרות שהיא לא רוצה עוד (כשאין סימנים של כאב) כי היא פשוט ינקה מהר את החלב ולא מעוניינת ביותר.
זה מזכיר לי שאת גם אמרת לי, שתינוקות עם ריפלוקס מעדיפים (ועדיף להם) ארוחות קצרות ותכופות, שפחות מעיקות על המעיים. אאלט גם בספר זה צויין.

תודה לכן מצטערת על העיכוב בתגובה
אתמול היה יום יותר טוב לא נתתי לה דייסה בבוקר ובצהריים היא נרדמה באוטו בלי לינוק לפני השינה ואז שקמה עבר הרבה זמן מאז שאכלה והיא באמת ינקה הרבה יותר ברצון ועם הרבה פחות בכי. הדייסה היא של B&D ולא מכילה חומרים כימיים כמו מטרנה לדוג' אני מוסיפה לה את זה בתוך רסק של מלון או תפוח. התחלתי בזה כי כבר היה מצב שהייתה רוצה לינוק כל איזה שעה שעתיים גם בלילה וזה היה לי מאד קשה. ואחרי שאכלה דווקא ישנה יותר טוב אז נראה לי שזה כן יותר משביע. בעקרון התחלתי בהתחלה ללת לה דייסה בכפית והיא לא רצתה לאכול עם כפית (גם פירות אני נותת לה ביד שלי) היא עד לא מתיישבת לכן אני לא שמה אותה בכיסא אוכל אלא בעגלה או עלי אז די קשה לתת לה ככה לבד, נותת למצוץ מקל מלפפון לדוג'.
מוצרי חלב בטח שהיא לא אוכלת וגם אני כמעט ולא.
ריפלוקס נראה לי שהייה לבכורה שלי אבל רק בגיל חצי שנה הבנתי את זה כשזה כבר די עבר היא הייתה פולטת המון פליטות בקשת אבל עלתה יפה במשקל בכל זאת אז אמרו לי לא להתייחס אם היא עולה ולא ידעתי שזה גורם גם לכאבים. התינוקת עכשיו דוקא כמעט לא פולטת ושאר הזמן מאד רגועה. תמי איך את מסבירה שדווקא בשכיבה היא יותר רגועה אם את אומרת שבשכיבה זה לא טוב אני בדרך כלל שמה אותה אלרי האוכל עם ראש מוגבה וגם מניקה ככה. אולי המפתח זה להוציא לה בסבלנות המון גרפסים במהלך ההנקה. הבעיה היא כשאני מניקה אותה לפני השינה שאז כשאני מוציאה לה גרפסים זה מאד מעיר אותה אחרי שהיא כמעט רדומה מההנקה.
לגבי רגישות למוצקים לא ראיתי כל-כך קשר התחתלתי לאט לאט והיא לא אוכלת בכלל הרבה טיפה פירות וירקות די חוזר על עצמו בעיקר תפוח הכי אוהבת.

היא עוד לא יושבת ואת מתארת קשיים לאכול? את בטוחה שהיא בכלל בשלה למוצקים? (איפה איפה יש הפירוט לגבי מוכנות למזון מוצק? בדף מעבר למזון מוצק אולי?)

גם הילדים האחרים שלי ישבו בגיל די גדול אחד היה בפיזיו' שלא כ"כ עזר עכשיו אני מחכה בסבלנות שתתיישב מתי שתרצה אז נכון שזה לא מתאים לסימנים וגם אין לה עוד שיניים אבל פשוט אי אפשר לאכול לידה/ להתיישב לשולן מבלי שתמחא בקול נמרץ עד שגם תקבל משהו .
עכשיו בדיוק אחרי הנקה מנסה לבחון שוב את העניין של הריפלוקס, נראה לי ש
רעב אבל כואב". זה הגדרה אמיתית מאד. איך בודקים אם יש ריפלוקס? ממש לא בא לי להתחיל לרוץ לרופאים ובטח שלא לתת תרופות.

ממה שאני יודעת, הריפלוקס אמור להירגע ברגע שנותנים מוצקים (בהנחה שהם לא מרוסקים). אצלנו הרסק גרם לבכי נורא כמה שעות לאחר האכילה.

תמי איך את מסבירה שדווקא בשכיבה היא יותר רגועה אם את אומרת שבשכיבה זה לא טוב
לא יודעת. גם דניאל היה ככה. אם לצטט מהספר לא במדויק, אז יש המון ווריאציות אצל תינוקות שונים.
אבל לא תמיד. כשהריפלוקס התפרץ זה הכאיב לו.
אני יכולה לחשוב על כל מיני הסברים - שככה הם לא מכווצ'צ'ים, או שלטווח הקצר זה בסדר אבל אחרי כמה שעות גורם לריפלוקס. יכול להיות שבימים שהיא פחות על הגב יש פחות ריפלוקס? או ביום שאחרי כן? כי אצל דניאל נראה שזה היה ככה.

ממה שאני יודעת, הריפלוקס אמור להירגע ברגע שנותנים מוצקים (בהנחה שהם לא מרוסקים).
מה מקור המידע? לא זוכרת שראיתי את הקשר הזה בשום מקום. להפך, ההמלצה הייתה הנקה בלעדית.

גם אני כמעט ולא
יש ילדים שגם הכמעט הוא יותר מדיי בשבילם. אם מדובר ברגישויות מזון שיש בהן אפקט מצטבר וסף תגובה, ייתכן שזה + המוצקים העבירו אותה את הסף הזה.

איך בודקים אם יש ריפלוקס?
על פי הסימפטומים שאת מתארת....
מסכימה שבדרך כלל רופאים לא יעזרו. רובם פשוט לא מבינים בזה.
לדעתי שווה לך להניח שזה ריפלוקס ולטפל בהתאם באמצעים ביתיים, בלי לשלול בדיקת אפשרויות אחרות.

תודה מה שעכשיו מרגיש לי זה שזה קשור באמת לכאב ולצורך להוציא גזים בשילוב עם זה שהבאתי לה הרבה מוצקים ואז פחות רצתה לינוק ואם כבר הייתה די שבעה וגם זה כואב לה - לא כ"כ רצתה לינוק.
היום פחות אכלה ויותר ינקה אבל אז ישנה פחות טוב (לא בטח קשור) וגם כשאני מרימה אותה לגרפס בהנקה שלפני השכבה זה מעיר אותה ואח"כ לא נרדמת..
לגבי השכיבה התכוונתי להנקה בשכיבה שבלילה דווקא טובה לה. והשכיבה בכלליות באמת רציתי לשאול - אני דווקא משכיבה לישון על הבטן האם זה יותר כואב? בהנקה כשהיא מתעוררת ואח"כ משחקת לא שמה אותה ישר על הבטן כי אז היא פולטת הרבה.

להוציא גזים התכוונתי גרפסים

הדייסה היא של B&D
רק עכשיו קלטתי. את נותנת לה אוכל עמילני מדגנים!!
מה יש בדייסה בדיוק? תני רשימת רכיבים.

לגבי השכיבה התכוונתי להנקה בשכיבה שבלילה דווקא טובה לה.
יכול להיות שהיא משלמת על זה במהלך היום. אני ממש רואה את זה אצל דניאל - הוא אמנם ישן מעורסל בזרועי כך שראשו מוגבה מעט, ובדרך כלל על הצד. אבל לפנות בוקר הוא קם לעתים תכופות יותר ויותר, להשערתי כי הריפלוקס בגלל השכיבה בלילה מציק יותר ויותר ככל שהנקות הלילה מצטברות והוא ממשיך לשכב. וכשהנקתי כמה פעמים בשכיבה נראה לי שביום שאחרי כן כאב לו יותר.
בגלל הריפלוקס אני כמעט בכלל לא מיניקה עדיין בשכיבה, מה שעשיתי המון עם הגדול. בלילה מתיישבת על המיטה, גורפת אותו ומיניקה בישיבה כשראשו מוגבה לפחות 30 מעלות. זה מוריד מאיכות השינה, אבל מצד שני, הריפלוקס של הגדול היה הרבה יותר גרוע ( ואז גם לא ידעתי מה זה) אז זה שווה את המחיר לדעתי.
אני דווקא משכיבה לישון על הבטן האם זה יותר כואב?
עקרונית זה אמור להיות עדיף מעל הגב, אבל תלוי בתינוק. אני מצאתי שאצלנו זה לא היה טוב, ודניאל גם לא אהב לחץ על הבטן.
אפשר גם על הצד, בעיקר על צד שמאל. רצוי מאוד להשכיב בראש מוגבה.
לתינוקות כאלה גם פחות נעים במנשא סלינג כי זה מכווצ'ץ אותם.
כשאני מרימה אותה לגרפס בהנקה שלפני השכבה זה מעיר אותה ואח"כ לא נרדמת..
מבינה אותך ומזדהה עם הדילמה, אבל לצערי זה טרייד אוף

.
אני התפשרתי בכך שלא ממש הרמתי על הכתף לגרפץ אלא הגבהתי את הראש כשהוא עדיין מעורסל בתנוחת הנקה, והלכתי לבית שימוש (בשבילי

) כשהוא עליי, מה שלקח כמה דקות וטלטל אותו מעט. היום זה כבר מספיק להוציא את הגרפץ. בעדינות, מספיק כדי שלא ממש יתעורר. עושה את זה גם בהנקות הלילה.
בימים קשים, אני ממשיכה לשבת איתו אחרי שהוא נרדם - מעורסל בראש מוגבה, או נח עליי בטן לבטן, למשך חצי שעה (ויותר, כי נרדמת בעצמי...).

הרכיבים: אורז, סולת, שיבולת שועל, שעורה, כוסמת, קורנפלור, שיפון, סידן זרחתי, ברזל, אבץ אוקסיד, אשלגן יודיד, ונילין. סליחה על הבורות אבל לא הבנתי את הבעיה. (יש לי גם דייסה שעוד לא פתחתי שבה רק שבה במקום שבעת הדגנים רק שיבולת שועל יש הבדל?
גם אני מוציאה את הגרפסים בערך באותה צורה אבל זה לא תמיד מספיק ויוצאים גרפסים קטנים ולא משהו גדול כמו שיש בדרך כלל אחרי הנקה של ערות, אבל כנראה שאין ברירה...
תודה רבה על כל התשובות

מה מקור המידע? לא זוכרת שראיתי את הקשר הזה בשום מקום. להפך, ההמלצה הייתה הנקה בלעדית.
אצלנו זה עבד... אם כי הוא כבר ישב בשלב הזה. מה שכן, הוא רצה לאכול רק חתיכות וגושים, ובפעם היחידה שנתנו לו אוכל מרוסק הוא סבל נורא, והיה מאד מסכן. הנקה בלעדית גם גרמה לו סבל.
מה שכן, הבכי לא היה מיידית אחרי ההנקה, אלא רק אחרי. הסיבה היא שמה שכואב זה לא העלייה של המזון בוושט, אלא זה שהוא נשאר שם לפרק זמן ועושה כוויות.

איך בודקים אם יש ריפלוקס?
אצלנו הלכנו לרופא והוא נתן תרופה. (זה מאד לא באופני, אני יודעת). נתנו אותה יומיים. הוא נרגע והפסיק לצרוח. הפסקנו לתת. הוא חזר לצרוח. הנחנו שזה כנראה ריפלוקס והמשכנו לתת את התרופה.
גילוי נאות: לפני זה ניסינו כל מיני דברים אלטרנטיביים. שום דבר לא עזר כמו התרופה.

גם אני מוציאה את הגרפסים בערך באותה צורה אבל זה לא תמיד מספיק ויוצאים גרפסים קטנים ולא משהו גדול כמו שיש בדרך כלל אחרי הנקה של ערות, אבל כנראה שאין ברירה...
אולי הם קטנים יותר כי הם יוצאים יותר בעדינות? זה לא אומר בהכרח שהם פחות יעילים מגרפץ פיצוצי קולני שיוצא כשלוחצים על הבטן.
הרכיבים: אורז, סולת, שיבולת שועל, שעורה, כוסמת, קורנפלור, שיפון, סידן זרחתי, ברזל, אבץ אוקסיד, אשלגן יודיד, ונילין. סליחה על הבורות אבל לא הבנתי את הבעיה.
עמילנים הם בעייתיים. (רב סוכרים שהמעיים מפרקים לחד סוכרים, לא כולם עושים את זה מספיק טוב. אלה מאכלים שנכנסו לתזונה האנושית יחסית מאוחר, במהפכה החקלאית, ולא כל בני האדם עברו הסתגלות מלאה אליהם)
מבין העמילנים, דגנים בעייתיים יותר מירקות שורש או קטניות.
מבין הדגנים, אלה המכילים גלוטן בעייתיים במיוחד.
מבין הדגנים המכילים גלוטן, חיטה היא הכי בעייתית.
תירס הוא אלרגן ידוע. אם הוא לא אורגני אז רוב הסיכויים שהוא מהונדס
בדייסה הזו יש מבחר מכל הנ"ל ועוד כמה דברים שאני מתעצלת לבדוק, אבל לידיעתך "וונילין" זה תחליף סינתטי לווניל.
היא ממממממממממממש לא נראית לי קלה לעיכול, ויש בה פוטנציאל להכיל מזונות אלרגניים לילדה.

זה מאד לא באופני, אני יודעת
אני חושבת שלהקשיב לתינוק ולהקל על סבלו זה מאוד באופני

. גם הניסיון למצות קודם פתרונות אחרים.

אה, יש שם גם ברזל, נפלא. ברזל גורם לעצירות, ובשילוב עם עמילנים זו בכלל חגיגה.
בקיצור, אני אישית, ואני לא אומרת את זה כבת סמכא לענייני תזונת תינוקות כי אני לא - הייתי מפסיקה את הדייסה לאלתר. אם כבר לאכול מוצקים (מה שמבינות ממני ייעצו אם כדאי כרגע) אז להתחיל מירקות ופירות קלים לעיכול ולא עתירי סוכר. לדעתי האישית אפילו בשר ועוף וביצים עדיפים (הולכת להסתתר...). את העמילנים אני אישית לא הייתי מוסיפה בכלל (ואני עצמי גם נמנעת מאכילתם). אבל אם את רוצה להכניס עמילנים לתפריט, אז נראים לי עדיפים דברים שיש בהם רק רכיב אחד כל פעם, אלה שאין בהם גלוטן, ובטח לא תירס. מישהי מהמבינות מוכנה לאשר/לחלוק? בשמת?

אחרי שקראתי את הכל בעיון שוב, אני יכולה להמליץ לך לנסות לתת מוצקים לא מרוסקים. למשל קוביות קטנות של אבוקדו, מלון, עגבניה (הריפלוקסאי שלי אהב לא ברור לי למה זה אמור להיות חומצי), תפ"א מבושל, בטטה, וכו' כיד הדמיון הטובה עלייך. אצלנו זה הפחית משמעותית את הכמות של הפליטות וקצת אחרי זה הפסקנו עם התרופה כי כבר לא היה בה צורך. מנסיוני בקבוקים הם, (לא מוצאת דרך לנסח בעדינות), עושי צרות.

העריכה איטית אז אני אוסיף כאן הבהרה - אני אישית הייתי מפסיקה הכל פרט להנקה. עושה RESET כמו למחשב ומתחילה מההתחלה. חוזרת לתזונה כמו שהייתה לפני שהתחילו הבעיות. אחרי הפסקה מוסיפה רק פריט אחד בכל פעם, על פי הסדר שציינתי. נותנת לו קצת זמן כדי לבדוק תגובה. זה מה שאני מייעצת בדרך כלל להורים של ילדים אוטיסטיים בפורום שלי.

מסכימה באופן גורף עם תמי גלילי. במיוחד עם הרעיון לעשות ריסטרט ולסלק את הדייסה ודומותיה מהבית.
באיחולי שלווה נטולת כל כאב

_מסכימה באופן גורף עם תמי גלילי. במיוחד עם הרעיון לעשות ריסטרט ולסלק את הדייסה ודומותיה מהבית.
באיחולי שלווה נטולת כל כאב_

תודה ניסיתי להוריד מוצקים ולבדוק ולהניק יותר כלומר לייצר קפיצת גדילה אבל אני לא מרגישה שזה מצליח, הבעיה שהיא רעבה יונקת ואחרי זמן קצר שוב רעבה רואה אוכל ורוצה אני מרגישה שאני לבד לא מצליחה להשביע אותה. רוצה לינוק והחלב לא משתחרר אלא רק קצת קצת והיא מתעצבנת ובוכה נורא.
תפוח אדמה אני אכן נותת לה בחתיכות קטנות תפוח ואגס מבושל, גזר, בטטה, דלעת, קישוא קצת חלמון ביצה זהו בערך. (עגבניה ותפו"א לא אמור להיות אחרי גיל שנה בגלל הסולוניום?)
תמי הבעיה לא התחילה רק מהמוצקים היא הייתה גם קודם אלא שאז לא היה לה פתרון אחר מהנקה היא הייתה רעבה ואכלה למרות הכאב, וכשהיא כבר פחות רעבה להנקה פחות סבלנות לכאב כך נראה לי. בנוסף כשהיא עייפה יותר מתעצבנת מזה (כמו כולנו...) ובגיל הזה לפעמים לוקח יותר זמן לישון לעומת ההתחלה שכל הזמן ישנים.
מה זה עמילנים ללא גלוטן? אני כן מרגישה צורך במשהו שיותר משביע

יצחק בן אורי טוען שעד גיל שנה וחצי לתינוקות אין בכלל את האנזים שמפרק עמילן. אני לא יודעת אם זה נכון אבל גם אני חושבת שאין שום טעם לתת דגנים. אין בזה שום דבר מועיל שתינוקת בת שבעה חודשים לא יכולה לקבל ממקורות מזון יותר מתאימים. עמילן שאיננו דגן - תפוח אדמה, בטטה. רוצה משהו עתיר קלוריות וקל לאכילה: אבוקדו, בננה. יש כאן המון דפים על תזונת תינוקות. למשל תזונת התינוק היונק . אני לא הייתי אוסרת אכילה על תינוקת שמבקשת. אם היא מעוניינת, לדעתי זה מספיק בשביל להניח שהיא בשלה. הייתי מתחילה מסילוק הדייסה ורואה אם משתפר.

אני מסכימה עם אום אל קיצקיצ בהכל. מוסיפה רק, שאם יש בעייה בהנקה והאוכל יספק לה את כל מה שהיא צריכה, אולי זה עלול להוביל לגמילה מוקדמת.
הבעיות התחילו כשהתחלת לתת את הדיסה או בכלל עם המוצקים?

תמי הבעיה לא התחילה רק מהמוצקים היא הייתה גם קודם
הבנתי את זה, ראי תשובתי לאמא ללי לעיל. אז פשוט מציעה ריסט לבסיס שהוא הנקה וכו'.

בנוסף לנאמר, ואחרי שתעשי ריסט - אתמול דיברנו עם הרופא היחיד בעולם שאני לגמרי סומכת עליו, ד"ר ברגר מפלורידה. הוא הציע לתת לדניאל כמה פעמים ביום קלציום קרבונט טהור מאיכות טובה - יש ל-NOW ול-LIFE EXTENTION. אני עשויה לנסות את זה מתישהו.
הוא חושב ש-BIOGAIA זו בדיחה מבחינת כמות החיידקים. לא מבינה למה לא עליתי על זה בעצמי. מוח הנקה כנראה (טוב שיש את מה להאשים).
ממליץ על פרוביוטיקה שמכילה מאות מיליארדי חיידקים בכמוסה (נותנים כל פעם רק קצת מהכמוסה) וללא אינולין. את זה אני מתכוונת לנסות קודם.

אני אמורה לעבור ניתוח בעוד כשבועיים, אעדר מהבית בין לילה אחד לשני לילות
אני מניקה תינוק בן 7 חודשים.
בנתיים התחלתי לשאוב ולהקפיא, כדי להכין כמות לימים בהם לא אהיה,
בנוסף ביקשתי מחברה שתבוא להניק מיד פעם (אני לא בטוחה אם התינוק יסכים לינוק מאם אחרת)
אשמח לשמוע עיצות כיצד להתארגן ,
ובעיקר איך לגרום לכך שההנקה לא תפסק.
כמובן שאקח איתי משאבה לבית החולים ואשאב שם כדי להמשיך את יצור החלב,
תודה

הי יול יול,
האם הוא יוכל להיות איתך בחלק מן הזמן? האם יהיה פרק זמן לפני או אחרי הניתוח שבו יהיה לו אסור לינוק בגלל תרופות שתקבלי? (אפשר לברר מראש באילו תרופות וחומרי הרדמה הולכים להשתמש, ולבדוק אם הן מותרות בהנקה או לא. לפעמים אפשר גם למצוא אלטרנטיבות שכן מותרות, על מנת לקצר עד כמה שניתן את פרק הזמן שלא תוכלי להניק בו).
לדעתי (הלא מקצועית), אין סיבה שתינוק כל כך קטן יפסיק לינוק בגלל היעדרות של יום או יומיים. ואם הוא יוכל לבקר אותך ולינוק כשהוא איתך, מה טוב.

דרך אגב - האם הוא רגיל לקבל בקבוקים או שזו תהיה פעם ראשונה בשבילו? אם עוד לא ניסיתם הייתי מנסה לתת כמה פעמים בשבועיים הקרובים - כדי שזה יהיה לו מוכר וכדי שאת תוכלי להיות רגועה יותר.

רפואה שלמה

בנוסף ביקשתי מחברה שתבוא להניק מיד פעם (אני לא בטוחה אם התינוק יסכים לינוק מאם אחרת)
אהובה, הייתי גם נותנת לו לינוק ממנה עכשיו לפני הפרידה כדי לבדוק שאכן הוא יסכים לינוק ממנה ואולי לתת לו כמה פעמים בתקופה הזאת לינוק ממנה.
(הולכת לכתוב לך בדף בית גם.)

תודה ,
הוא יוכל להיות איתי אחרי הניתוח,אולי לא באותו יום אבל בטח ביום למחרת.
אני צריכה לברר לגבי התרופות שאקבל,
משיחה עם הרופא הוא אמר שאקבל חומר הרדמה שאחריו אסור להניק 24 שעות,
וכן אנטביוטיקה שבטוחה בהנקה.
אבל אני לא בטוחה כמה הרופא מבין בהנקה.
בכל מקרה אעשה בירור יותר מקיף אחרי שיחה עם המרדים.

האם הוא רגיל לקבל בקבוקים או שזו תהיה פעם ראשונה בשבילו
הוא כבר קיבל בקבוקים וזו לא פעם ראשונה.

אהובה, הייתי גם נותנת לו לינוק ממנה עכשיו לפני הפרידה כדי לבדוק שאכן הוא יסכים לינוק ממנה ואולי לתת לו כמה פעמים בתקופה הזאת לינוק ממנה
היום עשינו נסיון. הוא הסתכל על השד שלה בתמיהה, ואז לחץ עליו שוב ושוב בידו (-: , כמו איזה חוקר קטן, אך לא ינק...
יכול להיות שהוא לא היה רעב מספיק, וגם יתכן שהוא יגיב אחרת כשאני לא אהיה בסביבה.
לפני כחודשיים הוא ינק מחברה שלי, אבל יכול להיות שעכשיו הוא כבר יותר מודע ומוזר לו לינוק ממשהי אחרת..

חומר הרדמה שאחריו אסור להניק 24 שעות,
ברוב המקרים, אין חיה כזאת. בקשי מהרופא את שמו המלא והמדוייק של החומר הפעיל של חומר ההרדמה, באנגלית ובאיות נכון, כדי שאפשר יהיה לברר לגביו באופן ספציפי. יש מומחה עולמי לתרופות והנקה ושמו דר' תומאס הייל, ולפיו חומרי הרדמה באופן כללי מתפוגגים מהגוף ברגע שאת מרגישה מפוכחת וערה לגמרי אחרי הניתוח - בד"כ עניין של זמן קצר ולא של 24 שעות.... אבל מפאת הכסת"ח, או חוסר הידיעה, רופאים רבים מעדיפים לגרום להפסקת הנקה

אני אישית, הייתי בודקת באופן מדוייק ולא שועה להמלצת הרופא "על עיוור" את יכולה לכתוב לי פה או בדפבית ואבדוק לך, יש לי את הספר וגם את אתר האינטרנט של דר' הייל ואני יכולה לשאול בשבילך.
<הכותבת היא יועצת הנקה מוסמכת>

חומר הרדמה שאחריו אסור להניק 24 שעות
למה?
לפי הידוע לי, גם תינוקות מקבלים חומרי הרדמה בניתוחים, וכמו כן: ברגע שאת מתעוררת מההרדמה, סימן שהשפעת החומר פגה מהגוף שלך ולכן התינוק יכול לינוק.
עכשיו ראיתי מה שרוני של 4 כתבה ואני מסכימה איתה בכל מלה.

אבל אני לא בטוחה כמה הרופא מבין בהנקה.
רוני ואני בטוחות: הוא לא מבין.

אולי הוא מוכן להתקשר ולשוחח עם רופא במרכז הטרטולוגי
ולברר בצורה יסודית מה מותר ומה אסור
יש להם שלוחה מיוחדת לרופאים

תודה על התשובות,
דיברתי עם הרופא אתמול וסיכמנו שאדבר עם הרופא המרדים במשך השבוע ואברר יותר איזה חומר הרדמה אקבל ואיזו אנטיביוטיקה,
ואבדוק גם את האופציה ש אילה א הציעה.

אם אוכל להניק מיד אחרי הניתוח (או זמן לא ארוך אחריו), אוכל לשאוב חלב בבית החולים ולהעביר לתינוק ,
ולא אצטרך לאגור כמות כל כך גדולה מראש.
וכמובן שזה מאפשר להביא גם את התינוק אלי להנקה.
אחת הבעיות היא שבית החולים נמצא במרחק של שעה נסיעה מביתנו, ובן זוגי חושש קצת מהנסיעות הארוכות עם התינוק.

בן זוגי חושש קצת מהנסיעות הארוכות עם התינוק.
יש מישהו שיוכל לעזור ולנסוע איתו (לשבת לידו מאחור, ללטף וכו') כדי שתדעו שהפינה הזאת סגורה ובן הזוג יכול להביא אותו אלייך בראש שקט?

אני

עדיפות נסיעות ארוכות עם התינוק (כמובן אם אפשר, שיהיה עוד מישהו לעזור עם התינוק באוטו) מאשר חלב שאוב בבקבוק.
הפרידה מאמא בגיל הזה בעייתית, ולכן אם התינוק יכול לשהות איתך כמה שיותר שעות שם, יותר טוב בשבילכם.

צריך לזכור, שהחלב הוא עניין משני. מה שחשוב הוא אמא. לחלב אפשר למצוא תחליף ליומיים שלושה, נגיד בקבוק עם חלב שאוב, לאמא - לא. לכן, הקירבה לאמא, החיבוק של אמא, השהות עם אמא, וההבנה שאמא לא נעלמה לנצח - קריטית.
גיל 7 חודשים הוא הגיל של חרדת הנטישה בה"א הידיעה, ולכן זה כל כך חשוב.

אולי יעזור מקום קרוב לבי"ח בו אבא והתינוק יוכלו להתארח ולהיות קרובים אליך?

יול, אני הייתי מאושפזת כ10 ימים מיד אחרי הלידה הראשונה שלי במחלקת נשים ולא ביולדות. האחיות אפשרו לי לשאוב חלב במשאבה אישית בחדר המחשב (כי זה רועש) ונתנו לי להשתמש במקרר הקטן. שאבתי חלב מלא אנטיביוטיקה ואישי ואחרים עשו הסעות חלב אליה.
אישי עבר עם ביתנו מכפר סבא לבית הדוד בירושלים כדי שלא נצטרך לעשות נסיעה של שעה מדי יום, יחד איתה, בהיותה בת פחות משבוע. מדי יום הביאו לי אותה להנקה כדי לשמור על היניקה איכשהו.. למזלנו היא היתה (ועודנה) יונקת נחושה. מצד אחד כל הסיפור די חרב את התפיסה שלה ותמיד היה כואב להניק אותה... מצד שני, אילולא עשיתי זאת מי יודע אם היתה ממשיכה לינוק בכלל. אם כבר עושים את זה, אז אני חושבת שכדאי לנסות להשתמש בכוסות ובכפיות ככל האפשר ואם משתמשים בבקבוק אז רק בכאלה שמדמים פטמה.

נסי לשאול אם יש מישהו שגר בקרבת בית החולים שבו את אמורה להתאשפז ומוכן לארח אותם. נסי קרובי משפחה וחברים ואפילו בככר השוק.
עוד אפשרות שכדאי לקחת בחשבון זה לבקש מחברה מניקה להניק אותו. גם את זה עשינו, למרות שרק פעם אחת לצערי. מצד אחד זה לא החלב שלך, מצד שני, זה חלב, וזה שד, ואין בזה חומרי הרדמה ושאר מרעין בישין.

בן 12 ימים. יונק בלהיטות

יש לי חלב בשפע, ואני מניחה זאת מה"התעלפויות" שלו בסיומה של כל הנקה, רפיון הגוף וקולות הגמיעה הקולניים.
נחמד וטוב, אבל : משהו לא לגמרי בסדר, ואני מבקשת לדעת אם מישהי מכירה את התופעה מניסיון אישי או מידע מקצועי. כשהוא יונק, הוא גומע גמיעות צפופות ומהירות וקרו מס' מיקרים בהם לא נשם בין אחת למישנה וממש השתנק. השתעל ובלע לא טוב. לאחר מכן חירחר נורא, התעקש להמשיך לנוק למרות החירחורים והציפצופים האיומים . לאחר שסיים, הנשימה לא היתה שקטה, והיה ציפצוף בכל שאיפה. בשל הצטננות קלה חשבתי שזה קשור לנזלת, אבל מעקב הראה שלאחר כל פעם שהוא השתנק בהנקה, לקח זמן עד שהנשימה שבה להיות שקטה ולאחר מכן היא היתה ממש חרישית. עכשיו לדוגמה הוא ישן בטוב ללא כל זכר לציפצופים האיומים שהיו הלילה כתוצאה מארוע כזה.
אני משתדלת להיניק כשאני שוכבת על גבי והוא עלי, וזה כנראה מאט את זרימת החלב ועוזר.
האם הארועים הללו יכולים לפגוע בדרכי הנשימה, בריאות? לאן החלב יכול היה להגיע כשבלע לא טוב ומהן ההשלכות של זה?
כל הארה תתקבל בתודה.

היי עדי ושוב מזל טוב

קודם כל - זהירות מאבחונים באינטרנט.... וכשאת מוטרדת כדאי לגשת לרופא שיסתכל ויקשיב. אבל בהנחה שההסבר הפשוט הוא המתאים כאן - יכול להיות באמת מצב של המון חלב ובעיקר רפלקס שחרור חלב חזק מאוד, שגורם להשתנקויות. חלב אם יכול להגיע לדרכי הנשימה אבל מאחר שהוא נוזל פיזיולוגי, הוא ייספג ללא גרימת נזק (עם תמ"ל זה לא עובד ככה). עד כאן התיאוריה.
להניק כשאת נשענת לאחור יכול בהחלט לעזור, כמו ששמת לב. אפשר לנסות להקטין מעט את כמויות החלב, או את הזרימה: כדי להחליש מעט את הזרימה, לסחוט קצת חלב לחיתול ולספוג את השפריצים החזקים הראשונים, ואז להציע את השד כשהוא קצת פחות מלא. אפשר גם להניק מצד אחד מדי פעם, אבל להיזהר שלא יתפתחו גודש/סתימה.
הייתי מציעה לקפוץ להעיף מבט, אבל הימים הקרובים עמוסים לי בטירוף. מוזמנת להרים לי טלפון אם תרצי. בהצלחה!

אפשר גם להניק מצד אחד מדי פעם
לרוב אני מיניקה מצד אחד , עד שהוא עוזב ובד"כ נירדם. לפי מה שכתבת זו לא אמורה להיות שגרת ההנקה, אלא רק מידי פעם? אם הוא מנמנם לו וממשיך לבקש, אז עוברת לשני. בלילות למשל, בכל פעם שמתעורר יונק מצד אחד בלבד וממשיך לישון.זה יכול לגרום לגודש/סתימה?

הייתי כבר אצל רופא בבדיקה שגרתית כי לא נבדקנו בבית החולים, אבל אגש שוב שיקשיב לריאות. הציפצוף נשמע יותר מאיזור האף/סינוסים.

האם מותר לקחת מוקסיפן בהנקה- קיבלתי מוקסיפן נגד דלקת חניכיים אבל שחכתי לציין שאני מניקה...

כן. מותר.

לרוב אני מיניקה מצד אחד , עד שהוא עוזב ובד"כ נירדם. לפי מה שכתבת זו לא אמורה להיות שגרת ההנקה, אלא רק מידי פעם?
בספרים כתוב להיניק תמיד משני צדדים, אבל יש תינוקות שמרוצים מאוד לינוק מצד אחד בכל פעם. גם מס' 1 שלי היה כך במשך חודשים ארוכים. אל תילחצי מזה (בטח לא אם יש לך, ככל הנראה, עודף).

תודה

לפי מה שכתבת זו לא אמורה להיות שגרת ההנקה, אלא רק מידי פעם?
הסטנדרט הוא הנקה משני הצדדים, אבל אם יש עודף אז הנקה מצד אחד תתאים יותר, לפחות עד שהכמויות יתאזנו. תעקבי אחרי שתן, יציאות ומשקל עד שתוודאי מה הדרך המתאימה לכם.

זה יכול לגרום לגודש/סתימה?
אם תרגישי מלאות מציקה, הציעי לו לינוק מן הצד המלא-באופן-מציק, ואם ישן או מסרב, רוקני קצת ידנית עד להקלה.

האם מותר לקחת מוקסיפן בהנקה- קיבלתי מוקסיפן נגד דלקת חניכיים אבל שחכתי לציין שאני מניקה...
כשלוקחים אנטיביוטיקה, כדאי לקחת פרוביוטיקה במקביל, במיוחד אם יש נטייה לפטריות.

הי עדי. אצלנו היה בדיוק אותו הדבר. ועד היום היא לפעמים מחרחרת ומשתעלת אחרי יניקה (בת 10.5 חודשים!)
אצלי זו בבירור בעייה של זרימה חזקה במיוחד. ניסינו הכל (צד אחד, על הגב, להשפריץ קודם לתוך חיתול...) הכל עזר בעירבון מוגבל.
אבל השורה התחתונה היא שהתרגלנו, גם היא וגם אני. אז הנשימה שלה קצת 'רטובה' אחרי יניקה. חיים עם זה (וחיים טוב (-: )
שיהיה במזל טוב!

בעוד כ-3 חודשים אאלץ להעדר מהבית למספר ימים כשהיונקת הצעירה תהיה בת 10 חודשים.
יש לכם הערכה לגבי כמות החלב (ליום) שיש להשאיר לה? אני רוצה להתחיל להכין את המלאי, אבל אין לי מושג לגבי הכמויות...

אה, תוספת: היא התחילה לאכול מוצקים, בינתיים טעימות בלבד (נניח, שליש גזר ביום). בטח בשלושת החודשים הקרובים תגביר את הקצב, אבל אני מניחה שההנקה תהיה מלאה או כמעט מלאה.
ושאלה נוספת: יש לכם מושג לגבי אפשרות הברחת חלב בטיסה? יש דרך להטמין במזוודה ולהשאר בחיים? (חבל לי על כל החלב שישאב לריק בניכר).

עשיתי את זה לפני שנתיים וחצי.

כשהיונק היה בן שבעה חודשים נעדרתי לשבוע.
שאבתי חודש מראש, כל יום שקית (יש בסופרפארם גלילי שקיות הנקה, ובסופרים אטבים לאיטום שקיות קורנפלקס), סה"כ כ- 30 שקיות.
לא זוכרת בדיוק איזה כמות כללה כל שאיבה, אני מניחה שמשהו בין 50-100 CC לשאיבה.
בזמן שנעדרתי, היונק צרך כ- 4 שקיות ליום X שבעה ימים = 28 שקיות וזה בערך מה ששאבתי מראש.
(בנוסף לשקיות שלי הוא כבר אכל פירות וירקות מרוסקים באותה עת).

במהלך היעדרותי הקפדתי על כארבע שאיבות ליום, כדי להימנע מירידת תפוקה.
זרקתי את מה ששאבתי, בצער אמנם (כי המנות "עלו" לי בעבודה קשה), אבל מתוך הבנה שקשה לשמור על תנאים היגיינים בדרכים (מטוסים, שדות תעופה, תחנות מרכזיות וכו) ועוד יותר קשה להתעסק בלוגיסטיקה של שמירה על המנות קפואות. על הנושא של "הברחה" אפילו לא חשבתי (בגלל שכאמור זרקתי את המנות מיד לאחר כל שאיבה) אבל אני מניחה שזו אכן בעיה, שכן אפילו משחת שיניים לא מעבירים היום בתיקי יד בשדות תעופה.

בחזרה מבן גוריון, עם רכבת ישראל, רצתי הביתה והיונק התחבר מיד כאילו כלום. מבחינה רגשית כמובן שהיו עניינים, אבל לא מבחינה פיסיולוגית. הוא נגמל סופית בגיל שלוש, ממש לאחרונה.

בדיעבד הייתי לחוצה מידי שהתפוקה תרד בשבוע שנעדרתי. אני כמעט בטוחה שגם אם הייתי שואבת אחת ליום (בשבוע ההוא) התהליך היה דומה.

יש דרך להטמין במזוודה ולהשאר בחיים?
במזוודה שהולכת לתא המטען מותר לשים נוזלים ואת צריכה קרחום

כשלוקחים אנטיביוטיקה, כדאי לקחת פרוביוטיקה במקביל, במיוחד אם יש נטייה לפטריות.
ועוד יותר חשוב - אחרי שמסיימים. לקחת כמויות גדולות מיצרן איכותי (למשל VSL3).

אל פקה. אני עברתי תאונה, הנקתי אז שניים.
הייתי בבית חולים חמישה ימים בהם הוצאתי חלב עם הידיים (לא הצלחתי להסתדר עם שום מכונה), לתוך כוס פלסטיק וזרקתי. מאוד רזיתי ועברתי ניתוח ואין מה לאמר זו הייתה טראומה אמיתית.
חזרתי הבייתה במצב מאוד קשה פיסית ומה את חושבת שנגמרה ההנקה? הם ינקו שניהם כמו גדולים...
זמן קצר אחרי זה הפסקתי להניק את הגדולה יותר כי זה היה מעל ומעבר - הסיטואציה . (היא הייתה בת רבע לשלוש).

וואי, נקודות, נשמע טראומטי לגמרי. כל הכבוד על זה שבכלל עמדת בזה.

סוף מעגל - תודה! נחמד לדעת שיש תקדימים... לא חשבתי על זה שצריך באמת תנאים סבירים כדי לשמור את החלב. נראה לי שאת הרוב אזרוק ומה שאוכל אשמור.
חשבתי להשאיר חצי ליטר ליום. זה הגיוני?