בחן את עצמך

[אביה_נו*]

איה של כריסטופר רובין חי עליהם מאז הוולדו - והוא כבר בן כמה? 150? אז בבקשה!

[אמא_של_יונת*]

מצחצחת שִנָיים, מצחצחת את השרותים (באותה מברשת),
איזה רעיון מבריק!
אותך לדף טיפים לחסכון בכל התחומים או משהו כזה...

[תמר_מתחילה*]

מעולה

[נועה_בר*]

אח, דף משובח !

[בלה_שנדמה_לה*]

גדול!! כמה צחקתי.....!

[מיה*]

D-: D-:
עוד לא קרה שככה התגלגלתי בצחוק רועם באתר.... גדול!!

[קרן_שמש*]

רכשת סלק אורגני משובח. הנחת אותו בסיר מלא מים והרתחת. הסלק התרכך והוא מוכן לאכילה.
את (לשם הנוחות ומתוך נסיון אישי אני משתמשת בלשון נקבה):

1. קולפת, חותכת, מתבלת ומגישה לארוחה. מהנוזלים מכינה חמיצה. את הקליפות זורקת לקומפוסט. את הסיר שוטפת ומניחה לייבוש אח"כ מחזירה אותו למקומו.

1. סלק? זה האדום הזה? פוי. לא אוכלת.

1. משאירה אותו שלושה ימים בסיר עם המים שמונח על כירת הגז. לאחר שלושה ימים, כשאת זוממת לנקות את הגז, את פותחת את הסיר ופוגשת את הסלק במבטך. את נזכרת שלא מימשת את הפוטנציאל שלו, סוגרת את המכסה ומבטיחה לעצמך שעוד הערב הוא על השולחן. בנתיים אי-אפשר לנקות את הכיריים, כי יש שם סלק, אז את קוראת ספר. אחרי שלושה ימים נוספים יוצא לך, בטעות, לפתוח שוב את הסיר עם הסלק. את שמחה לראות שהסלק עדיין לא הפך למשהו שחור ושעיר. את מניחה לו. נראה שטוב לו שם. לא חולפים שבועיים, את כבר חוששת לפתוח את הסיר. מביטה בו בדאגה ויראה.

בוקר אחד את קמה. אינך יודעת שזה יהיה היום. לפתע, באופן ספונטני לחלוטין את אוחזת בסיר. מסירה את המכסה. מופתעת לגלות רק שתי נקודות לבנות ושעירות. את עושה מה שהיית צריכה לעשות כבר לפני שלושה שבועות - ומרגישה מלכת העולם. עשית את זה! בלי תמיכה טלפונית, בלי פסיכולוג, בלי סיוע מבחוץ! עמדת לבד אל מול הסלק - ויכולת לו! את מרגישה שאת מסוגלת לכל!

[אביה_נו*]

|סלק| IN
OUT
הבו לנו אייקון של סלק!

[איתי_שרון*]

תמיד טענתי שירקות אורגניים זה בזבוז של כסף

[הילה_ב*]

[תמר_מתחילה*]

את עושה מה שהיית צריכה לעשות כבר לפני שלושה שבועות. מגישה אותו בגאווה לבני המשפחה?

[קרן_שמש*]

מגישה אותו בגאווה לבני המשפחה.
חס וחלילה! משליכה לפח. אצלינו סלק הוא מנה לקישוט. אף אחד לא באמת אוכל את זה, אבל קל להכין אותו, הוא צבעוני ואפשר לקרוא לו "סלטים" או "משהו ליד המנה העקרית". בכל מצב רובו היה גומר בזבל.

מישהי העירה לי שעניין הסלק לא קשור לגידול ילדים. אני אומרת שאפשר למצוא קשרים רבים.
הראשון שבהם: ההקבלה בין הסלק לאמבטיה של הילדים.
השני: הריון עודף, כשהסלק הוא העובר הצף לו מעדנות במים חמימים.
השלישי: חינוך לגבולות. אני אוציא אותך מהסיר כשאני אחליט שהגיע הזמן.
וכן הלאה וכן הלאה.

[לילה_טוב*]

לא מזמן אייל שני נתן במדורו מתכונים לסלק שנשרף על האש ונח בסיר שלושה ימים. בחיי! לא סתם מירי חנוך תמיד מזכירה לי אותך.

[נועה_בר*]

חינוך לגבולות. אני אוציא אותך מהסיר כשאני אחליט שהגיע הזמן

[לוטם_מרווני*]

[טליה_אלמתן*]

חינוך לגבולות. אני אוציא אותך מהסיר כשאני אחליט שהגיע הזמן.

[אביה_נו*]

קרן שמש (אֵם לשני בנים זכרים ואשת איש): "או, יש אצלך בשרותים ריח ממש כמו אצלי. במה את משתמשת?"
אני (אם לשני בנים זכרים ואשת איש) - לואטת כממתיקה סוד: "בשתן של ילדים יהודים"

<שיחה שהיתה באמת בבקורה של קרן שמש אצלי השבוע >

[בשמת_א*]

D-: LOL LOL LOL

במה את משתמשת?"
כאם לבן זכר אחד ואשת איש, אני מוכרחה להגיד שמאז שאנחנו "משתמשים" במי האמבטיה וכיור האמבטיה להורדת המים (שבוע וחצי, כן? מסיבות אקולוגיות של חיסכון במי הכינרת) - אין ריח בשירותים. (פרטים - אצלי).

רכשת סלק אורגני משובח
זה, זה החטא הקדמון LOL LOL

[קרן_שמש*]

טוב, אם כבר מתבזים אז עד הסוף, אך קודם עלי לתקן רושם שעלול להווצר: "או, יש אצלך בשרותים ריח ממש כמו אצלי. במה את משתמשת?" נאמר באירוניה שלא לומר סרדוניה*.

שמאז שאנחנו "משתמשים" במי האמבטיה וכיור האמבטיה להורדת המים
הורדת המים היא דבר יעיל. אנו נוהגים להוריד מים - לעיתים. אך מה את עושה עם אותן טיפות מוזהבות המקפצות לכל עבר? מה על הנתזים שמגיעים לקירות, לריצפה ובבקרים אף לגבהים מרשימים? מה יועילו מי האמבטיה? מה יעזרו הכיורים למיניהם? אין לכך פיתרון מלבד סקוטץ' חדש, כמות נאה של חומר ניקוי חזק והרבה אורך רוח (ועדיף גם קוצר אף).

• סרדוניה: ראי הומור ללא ציניות דברי ניצן אמ מה- 16.02.06 הרשיתי לעצמי להוסיף ה בסוף.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אך מה את עושה עם אותן טיפות מוזהבות המקפצות לכל עבר?
פורשים בזהירות חיתול טטרה מקופל כרצועה ארוכה, על קצה המושב.
(טוב, אני חכמה עכשיו, הינוקא עוד פצפון. נראה מה יהיה כשהוא יגדל, ואיתו הקשת...)

[ניצן_אמ*]

"יומני היקר, היום נפל דבר. צוטטתי לראשונה שלא בנוכחותי בשיחה בבאופן."
...ועוד באחד מן הדפים הכי כיפיים ומשעשעים באתר (בלי טיפת ציניות )

[קרן_שמש*]

אה, ניצן, ניכנסת חזק לציטוטים שלא בנוכחותך, בזכות הסרדינים כמובן.

[בשמת_א*]

אך מה את עושה עם אותן טיפות מוזהבות המקפצות לכל עבר?
אה! מי שמגדלת בנים בלי חיתולים זוכה לבונוס בדמות בן-זכר ש-
א. מקפיד לכוון היטב.
ב. מצליח לכוון היטב.
ג. משתמש בנייר טואלט (= פירוש רש"י: לא מטפטף בשום מקום).

אבא שלי כבר חינך אותי מזמן ש-
א. מי שצריך לחנך את הבנים הם האימהות. אסור להפקיר את חינוכם בשירותים בידי אותם [ביפ] שביצועיהם, אה, עוד פעם [ביפ].
ב. חשוב ללמד בנים מההתחלה לכוון כמו שצריך ולנגב בנייר טואלט, תמיד , אחרת
מה את עושה עם אותן טיפות מוזהבות המקפצות לכל עבר? מה על הנתזים שמגיעים לקירות, לריצפה ובבקרים אף לגבהים מרשימים?

מה יועילו מי האמבטיה? מה יעזרו הכיורים למיניהם?
כששופכים אותם לאסלה, נשפכים מי סבון פה ושם גם מסביב, ואיכשהו זה עובד.
בקיצור - מה שמשפריץ יותר, מנצח (-;

[פולניה_פלונית*]

שווה הקפצה ל מה חדש

[סלעית*]

נפלא!!!

[ג'ינ_ג'ית*]

מי שצריך לחנך את הבנים הם האימהות. אסור להפקיר את חינוכם בשירותים בידי אותם [ביפ] שביצועיהם, אה, עוד פעם [ביפ].

[פלוני_אלמונית*]

את מכינה לזניה לאירוע של המשפחה. תקלה בהכנה והשכבה למעלה יוצאת יבשה ושרופה. את:

1. זורקת לפח ומתחילה להכין לזניה חדשה.
2. מתעצבנת על האיש והתינוק שבגללם לא היית מספיק מרוכזת בהכנת הלזניה.
3. מקלפת את השכבה למעלה, את הלזניה שומרת לאירוע (בתקווה שאף אחד לא ירגיש) וכולכם יושבים על הריצפה ואוכלים בהנאה את השכבה היבשה.

השעה 12 בלילה. הרגע סיימתם לאכול שאריות לזניה מהריצפה... התינוק לא מראה כל סימני עייפות ו/או כוונה ללכת לישון. את:

1. נשבעת שיעבור עוד הרבה זמן עד שיהיו לו אחים
2. מנסה בכוח להרדים אותו.
3. שוכבת על השטיח פרוסת איברים ונותנת לתינוק לטפס עליך ולשחק בציצי כמו בלונה פארק. לפתע את מוצאת חתיכת לזניה דבוקה לשטיח. את אוכלת אותה וחושבת: "איזה כיף שהלזניה נשרפה וככה הרווחנו ארוחת לילה מפתיעה".

[אופיר*]

סיפור הלזניה גדול
אבל למה בעילום שם?

[שירי*]

ברגע שהקובייה האחרונה בחפיסת השוקולד השישית שקיבלתם מחמותך לפני שבוע נאכלת - בעלך עבר לגור בדלת של המקרר, את והילדים המתבגרים מלאים חצ'קונים והפעוטות לא נרדמים מרוב קפאין - את נשבעת שיותר לא תכניסו הביתה שום דבר שיש בו סוכר לבן, ותחזרו לאכול רק אוכל בריא כמו פעם, בהריון הראשון. אחרי יומיים של פירות וירקות, בעלך לוקח את הקטנים לטיול, את נשארת בבית, ופתאום, באמצע הניקיון, מתחשק לך משהו מתוק, את לא נותנת למחשבות קטנוניות להופיע שוב, ומיד ממשיכה בעבודה, אבל זה לא מרפה, פלשים של עוגיות פתי בר ושוקולדים מרצדים מולך. את:

1. שמה על עצמך משהו ורצה למכולת השכונתית (אכלת אותה -סגור בצהריים!).
2. לוקחת לפה כפית קרם חרובים שהכנת הבוקר לילדים ומקיאה את נשמתך (מרחמת על הילדים שמסתפקים במועט)
3. מחוסר ברירה מכינה לעצמך שוב את המעדן המופרך: לחם מגולגל ממולא בטחינה וחתיכות תמרים, ולועסת בעצב.

[תמרוש_רוש]

לחם מגולגל ממולא בטחינה וחתיכות תמרים, ולועסת בעצב.
אצלי זה פרוסת לחם עם טחינה ודבש ופרוסות בננה מעל, רק בלי העצב (מאכל ילדות אהוב שלי... אין עליו)

לוקח כמה ימים להתנקות מכל השוקולד... מחזיקה לך אצבעות

[אופיר_א*]

החלטת שהפעם תהיה חזק, התוכנית של ערוץ 10 "לרדת בגדול" עשתה לך משהו. חרף הכשלונות בעבר אתה בטוח שהפעם אתה תצליח. נמאס לך להתעייף לאחר עליית 10 מדרגות ומתעצב כשאתה מביט עירום במראה. מה תעשה?

1. נרשם לחדר כושר, קובע עם חברים לרוץ אחה"צ.
2. נרשם לאחת החברות שמבטיחות לרדת 15 ק"ג בשלושה חודשים.
3. לוקח פיתה, ממלא אותה בכל טוב, טוחן אותה ומכין את הפיתה השנייה וחושב שאתה שמן ותישאר ככה, אין מה לעשות.

[טרה_רוסה*]

את מניקה את תינוקתך בת השבוע. בתך בת השנתיים וחצי, שאינה יונקת, מבקשת למשמש את הציצי השני. את:

1. מזדעזעת בגועל ומסרבת.
2. מסבירה לה ש"לא עכשיו, מאמי".
3. מבקשת ממנה, שאם היד שלה כבר שם, שתשים אצבע על הפטמה למניעת טפטופים ודליפות.

[אלודאה_בלבן*]

את בתורנות לילה ראשונה בסטאז', נחושה בדעתך לעשות רושם טוב על כל הסובבים. זהו הלילה הראשון מזה שנה וחצי בו את ישנה ללא תינוקך היונק. בחצות זרם החולים נחלש ואת מוצאת מיטה להתרסק עליה. לאחר שעת שינה מגיע תורך להחליף את הרופא התורן. את מתעוררת ומגלה ששדיך הגדושים להתפקע טפטפו, וכעת יש לך שני עיגולים רטובים במרכז החולצה. את:

א. מחליפה מהר לחולצה ספייר שהכנת בעוד מועד בתיק + מוסיפה עוד פדים בחזיה.
ב. לובשת מעל הבגדים חלוק מכופתר ומקווה שאף אחד לא ישים לב לחזה הזקור מתחת לחלוק.
ג. מגלה את הבעיה רק כשאת רוכנת מעל החולה בזמן הבדיקה הפיזיקלית...

<שלא תחשבו שאני לא לומדת מטעויות - בסוף למדתי להגיע עם חולצה ספייר לתורנויות...>

[ניצן_אמ*]

כשאומרים לך "מגן תחתון" את חושבת...

1. הדברים החד פעמיים האלה שמדיפים ריח שושנים וסופגים נוזלים כחלחלים סטריליים.
2. מגן ביצים.
3. " נמאס להחליף תחתונים חמש פעמים ביום. אני חייבת לקנות בד אטום למים ולתפור ממנו מגן נגד פשפושים לתחתונים שלי."

[ניצן_אמ*]

אוקיי עוד אחד...

את מוצאת בבוקר חיתול בד על הרצפה ליד המיטה ורוצה לבדוק אם צריך לכבס אותו

1. מה זאת אומרת "לבדוק?" ישר לכביסה! זה היה על הרצפה!
2. את ממשמשת בעדינות עם האצבעות לבדוק אם יש רטיבות.
3. את תוחבת את מלוא אפך עמוק לתוך החיתול שהאמנת שהוא יבש בעוד הבעת זעזוע עמוק מתפשטת על פנייך הרטובים.

[פלונית*]

את תוחבת את מלוא אפך עמוק לתוך החיתול שהאמנת שהוא יבש בעוד הבעת זעזוע עמוק מתפשטת על פנייך הרטובים ברור אלא מה?!
D-:

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

את תוחבת את מלוא אפך עמוק לתוך החיתול שהאמנת שהוא יבש בעוד הבעת זעזוע עמוק מתפשטת על פנייך הרטובים

1. אותו כנ"ל - לגבי סדין מפושפש מהלילה.

1. אותו כנ"ל - לגבי המגבת שמגינה על הסדין מפשפושי לילה.

1. אותו כנ"ל - לגבי קצה השמיכה של אמא.

1. ועכשיו קחו הכל ותחשבו כמה זה יוצא בשתיים בלילה.

[פלונית*]

ועכשיו קחו הכל ותחשבו כמה זה יוצא בשתיים בלילה
התמסטלות קלה עד הבוקר הבא

[אלמונית_להגנת_אלמוניותה*]

את שבועיים שלושה לאחר הלידה, תפרים, עייפות, וכו' (נו, מה, אני צריכה לספר לך?). כמו כל אמא טריה את נחושה בדעתך שהתינוק לא צריך לבכות, ומנסה למנוע את זה כמה שאפשר. כל פעם שאת צריכה לשירותים- הוא בדיוק יונק/ צורח כי את לא לידו/ התעורר (וצורח כי את לא לידו.)..... כשהוא כבר לא- הלך השוונג.....
הופה, 5 בבוקר, בא שוונג, אממה - הוא יונק.... מיד את-
א.- מתאפקת שוב- מה זה כבר עוד יום אחד, אחרי 4 ימי עצירות?...
ב.- מפשפשת בסיר הפשפושים, זה כבר שם, וזה לזה, לא?
ג.- לוקחת אותו איתך, לשירותים, יונק, ומורידה מה שנקרא נאמבר טו רציני.............. אהההההה, סופסופ...!

[אמא_חתולה*]

יש...יש...יש... סוף סוף יש לי מה להוסיף לכאן...

את גרה בגבעה שכוחת אל ובעלך לקח את האוטו שלך כי של העבודה במוסך. מתקשרים ומודיעים לך על פגישה סופר חשובה שמתקיימת בעוד שעה. את רק עם הקטן בן חמשת החודשים בבית. את יוצאת החוצה ואין נפש חיה או לפחות כאלה על גלגלים בגבעונת. פתאום את קולטת מרחוק את הטרקטורון של אחד השכנים.
מה את עושה?
א. מכניסה את הקטן למנשא ומטפסת במרץ את שני הקילומטרים עד הצןמת בה יש טרמפים
ב. מבטלת את הפגישה
ג. מתקשרת לשכן עם הטרקטורון שיסיע אותך למעלה בדרך הכורכר הנהדרת של הגבעה.

בדרך הקטנצ'יק:
א. צורח בפחד
ב. מקיא בבהלה
ג. נרדם בשלווה

הגעת למעלה ואת מתקשרת לבעלך בשמחה לספר על ההרפתקה בגאווה הוא:
א. משבח אותך על נועזות וחזרה לימי הנעורים
ב. אומר שהלוואי עליו
ג. מטיף לך מוסר עד שאת שוכחת שזה בעלך ומתחילה לחשוב שזה אמא שלו.

כמו שאמרנו רק דברים שהיו...

[כרובית*]

_לילה. אתה סטודנט בן 23, ילדים - עוד פנטזיה רחוקה. אתה:

1. יוצא לבלות בדיסקוטק הקרוב למקום מגוריך
2. מתחיל לכתוב את העבודה שהיית צריך להגיש לפני שבועיים...
3. קורא את הדף המטורף הזה מתחילתו ועד סופו ולא מפסיק להתגלגל מצחוק_

....

D-: D-: D-: D-:

בלי ספק אחד המצחיקים....

[טלי_מא*]

ערב, את מאוד רוצה למקלחת. אז את ואמא מדליקות תנור, מכינות בגדים לאחרי, מתפשטות, לוקחות מגבות, נעמדות מתחת לטוש (את על הידים של אמא) ו-- אין מים חמים (אבא הזה שוב שטף כלים...).
מה את עושה?

1. זה לא קורה כי את אף פעם לא מתקלחת עם ההורים. יש לך אמבטיה משלך ואפשר למלא אותה גם במים חמים מהקומקום.
2. את מתבאסת שמשעמם ושקר לך ואת מתחילה לילל.
3. את מסתכלת ימינה, מתסתכלת שמאלה, מבינה שמקלחת לא תצא לך מזה אבל המזנון פתוח. מושיטה יד, מושכת אליך את האוכל ומזנקת לשירות עצמי מהיר.

[תמר_א*]

(-:
מא, יש לך ילדה שרוצה מקלחת ואיש ששוטף כלים. תגידי את פיקטיבית?

[תמר_א*]

ואם אני כבר כאן:

סתיו, קריר, אתה מנוזל מאוד. כשהנזלת עוברת את הרווח בין הנחיר לשפה העליונה, אתה שולח אצבע שמנמנה לבדוק את המצאי, ו:

1. אתה פונה לאמא ומבקש טישו ושינגבו לך את האצבע והאפי
2. אתה פונה לספה ומבריש אותה בעדינות עם האצבע ועם שאר הפרצופון
3. אתה פונה לאמא "אני רוצה נורא לחבק אותך עכשיו"

[בשמת_א*]

אבל המזנון פתוח. מושיטה יד, מושכת אליך את האוכל ומזנקת לשירות עצמי מהיר.
חחח
מוכר (אפילו בלי להיתקע במקלחת בלי מים חמים).
תמר א, גם לי יש ילדים שרוצים מקלחת ואיש ששוטף כלים... D-:

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אתה מנוזל מאוד. כשהנזלת עוברת את הרווח בין הנחיר לשפה העליונה, אתה שולח אצבע שמנמנה לבדוק את המצאי, ו:

1. אתה שמח למצוא קופסת טישיו מהסוג היקר, מתיישב ומוציא אותם אחד-אחד מהקופסה, ובכל אחד מהם מטביע חותם נזלת קטן (לבדוק שהוא עובד, כמו בבדיחה עם הגפרורים של הרשלה).

[תמרול_ה*]

את חולמת שאת בישיבה בעבודה, וברגע הכי מביך עבורך (הבוסית ביקשה שתספרי משהו מאד אישי שסיפרת לה - לכולם)

1. את מסמיקה ונבוכה ומנסה לאסוף את עצמך ולספר את המבוקש (או שלא...)
2. הילדים מעירים אותך בחיבוק.

3 כל האורות בחדר הישיבות מהבהבים וכולם מזנקים לשמחתך לטפל במצב, עד שאת מגלה שזה בעצם השעון המעורר המהבהב שלך...

[מונו_נוקי*]

סוף סוף מצאת מתנדב בתשלום לנקות את הבית
עוזרת בית בעברית
למרבה הפליאה, הדבר הראשון שהוא מגלה בחדר האמבטיה שגורם לו לנוס כל עוד נפשו בו זה:

1. חיתולים רב פעמיים שמחכים סבלנות לתורם להתנקות
2. למרות הצבע הוורוד שלו, את לא יכולה שלא להשתמש בשמפו בעל הניחוח הנפלא של פנינה רוזנבלום.
3. תחבושות רב פעמיות שמושרות במיים, בעלי גוון חום-אדום למטרת מיחזור בגינה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מונו, תפני אותו בהקדם לאתר לגעת אישה !

[ניצן_אמ*]

סוף סוף מצאת מתנדב בתשלום לנקות את הבית, עוזרת בית בעברית.

1. והדבר הראשון שהיא אומרת לך זה: "יש בסלון איזה סיר של הכלב, אני לא מנקה את זה."

[תזמורת_הים*]

תחבושות רב פעמיות שמושרות במיים, בעלי גוון חום-אדום למטרת מיחזור בגינה
שזה מזכיר לי ששבועיים אחרי שפגשתי את בן זוגי קבלתי ווסת, וכשהוא בא אלי ורצה להכנס לחדר האמבטיה כרגיל התחלתי להתפתל ולהסביר ש... אני משתמשת בתחבושות בד, ו... יש באמבטיה גיגית עם... תחבושות משומשות... והוא נעץ בי מבט לא מבין, שאל "ומה אני אמור לעשות אתן?", נכנס לאמבטיה ועשה מה שעשה בשיא האדישות בלי לטרוח אפילו להגעל.
באותו רגע הבנתי שהוא האיש שלי

[איתי_שרון*]

אתה עובד על המחשב כאשר הקטן (שנה ועשרה חודשים) מחליט שגם הוא רוצה. עוד לפני שאתה קולט מה קורה הוא כבר מניף את כפותיו הקטנות ודופק על צרופים אקראיים של מקשים. לפתע פתאום התמונה במסך מתהפכת! מסתבר שיש צרוף מקשים שהופך את התמונה במסך, והזאטוט מצא אותו; מיותר לציין שאין לך מושג מהו אותו צרוף. בנסיון נואש להחזיר את הגלגל לאחור אתה מצ'טט במשך חצי שעה עם אנשים שאולי ידעו מה לעשות (הפוך! נסו את זה פעם) וגם מנסה לתור אחר פתרון בגוגל (עדיין הפוך, גם את המקשים של העכבר הוא הפך). נואש כולך אתה מנסה לכבות ולהדליק את המחשב בתקווה שזה יעזור. התוצאה היא ש:

1. הבעיה נפתרת ואתה מאושר
2. הבעיה לא נפתרת, אבל אחרי עוד חצי שעה אתה מתרגל
3. הבעיה לא נפתרת, אז אתה פשוט הופך את המסך ונהייה שמאלי (בשביל העכבר)
4. הבעיה לא נפתרת, אבל בזמן שהמחשב מכבה ומדליק את עצמו מחדש יש לך אפשרות להסתכל לאחור ולגלות שהקטן הספיק בנתיים לסחוב את מנורת השולחן מהסלון, לשבור את הנורה בפנים ועכשיו הוא משחק להנאתו בשברים

(צרוף המקשים הוא CTRL+ALT+חץ למטה בשביל להפוך, CTRL+ALT+חץ למעלה בשביל להפוך בחזרה. ככה זה לפחות ב-Windows XP)

[בשמת_א*]

D-:

[פ_רח*]

אל דאגה, אני שמאלית ומשתמשת בעכבר עם יד ימין

[פ_רח*]

(כלומר, צריך רק להפוך ת'מסך, בלי להפוך לשמאליים)

[פ_רח*]

ד"א, אצלי הצירוף הזה סתם מוריד למטה ומעלה למעטה, גם ווינדוס אקספי)

[יעלי_לה]

ואצלי (גם XP) הצירוף לא עושה כלום.

אגב, אתה יודע איך לשמור על המחשב מהילדים, נכון?
(לא מזמן נעלתי את המקלדת ונתתי לילד להשתעשע רק עם העכבר. לא תאמינו איזה דברים מופרעים הוא הצליח לעשות איתו - גם כן בסגנון הזה של הפיכת מסך וכו')

[יעלי_לה]

את מנסה לשלב בין חינוך ביתי ועבודה מהבית, כלומר - עובדת בעיקר בלילות. את נכנסת לשוונג, ופתאום, לקראת 11 וחצי בערך, את שומעת יללה מחדר השינה. את נכנסת להיניק...
...והדבר הבא שקורה הוא שאת מתעוררת בארבע בבוקר בחרדה.
טוב, צריך לעמוד בדד-ליין, אז עשית לעצמך נס קפה, התיישבת מול המחשב, כמעט כבר הצלחת להיזכר מי נגד מי ואיפה בכלל היית ומה עשית, ופתאום - שוב יללה מחדר השינה. את...
1) נשבעת שמחר את מתפטרת מהעבודה.
2) נשבעת שממחר את שולחת את הילד לגן כל יום עד ארבע.
3) מעירה את אבא שלו וצורחת עליו: "אני לא בבית, עכשיו אני בעבודה, תתמודד!"
4) פורצת בבכי.
5) כל התשובות נכונות.

[ג'ינ_ג'ית*]

ובחינה עצמית של דודה.
אחייניות שלי, להלן הנינג'ות, מגיעות לביקור. הקטנה בת הארבע שעברה סדנת אקסרים בת ארבע שנים מאחותה הקמיקזית - מטפסת במהירות האור על הכיסא וממנו לשולחן כשהמטרה היא הכרה של נרות החנוכייה מקרוב. מאוד מקרוב. ההורים מתבוננים מרחוק באדישות של שורדי-כל- מומחים-בהערכת-סיכונים-בשלט-רחוק וממשיכים בשיחה הערה ביניהם... את החנוכייה אגב אי אפשר להזיז.

אני:

1. צועקת "היא עלולה להיכוות" מחזיקה את הילדה ומורידה אותה בניגוד לרצונה לקרקע
2. מבקשת באסרטיביות מהאקסטרימית בת הארבע לרדת, תוך שימוש בהבטחות לקרוא את ה ספר האהוב שלה בפעם המאה, להשתתף בהצגה מביכה לפני המשפחה ומה לא - תוך הכרה ידועה מראש ששלום עולמי יגיע הרבה לפני ההסכמה של הנ"ל.
3. נושמת עמוק (מאוד), מזכירה לעצמי שההורים שלה מכירים נפש ילדתם... שבכלל הילדה לא צריכה להיבהל מהלחץ של הדודה הג'ינג'ית שלה, וזורקת בנונשלנטיות לכיוון ההורים:" יש ריח חרוך של שיער, מריחים"?

ובא שלום על העולם.

<ולא השיער לא נחרך, הפיוזים של ההורים כן. כי כשהם לחוצים אני רגועה.>
<ג'ינג'ית דודה דאגנית.>

[אמא_של_יונת*]

איתי,
הבן-דוד שלו, כשהיה בערך באותו גיל ובאותו עיסוק, לחץ על משהו שהעלה שאלה בערך בזו הלשון: האם אתה בטוח שאתה רוצה לפרמט את הדיסק?...

[מונו_נוקי*]

כל פעם שאני נכנסת לדף, ישר בא לי לשנות את שמי מחמת המבוכה.
בכל מקרה, נלך על זה, גם הפעם
את מרוטה ועצבנית. כולך מזיעה והילד צורח 5 שעות רצוף מחמת דלקת אוזניים ילדה צורחת גם לאות סולידריות, המוח שלך מתפוצץ ובעלך מתקשר לומר במתק שפתיים כי הוא מתאחר בעבודה כדי להספיק הכל לפני שהוא יוצא למילואים בשבוע הבא. מה שאת עושה זה:

1. צורחת גם, לאות סולידריות. אחד השכנים כבר ידאג לחבר'ה בחלוקים הלבנים.
2. נותנת לגדול אנטיביוטיקה ולשאר (כולל עצמך) אקמולי מעורבב עם קצת עראק.
3. מזמינה את השכן לעשות טקס גירוש עין הרע ויושבים כולם יחד לאכול גלידה.

[ניצן_אמ*]

למה, למה לשנות שם, בדאלק, קחי חיבוק במקום.

עשית לי חשק גם לאחד...
את ובתך הקטנה חולות כבר שבועיים. שביתת הפשפושים מובנת וברורה. הילדה מפשפשת בכל פינה יבשה בבית ועם הזמן פיתחה לה מנהג מגונה של טפיחה קלה עם כפות הרגליים בתוך השלולית החמימה שהתהוותה. בפעם האחרונה שבה זה קרה את...

1. רצת כמו תמיד עם הילדה לכיור. אמרת בטון רגוע "בפעם הבאה נעשה פיפי בשירותים" ואח"כ מיהרת ביעילות לנקות את השלולית.
2. רצת כמו תמיד וגו', אמרת וכו' אבל הזנחת את השלולית ובכל פעם שעברת שם סיננת "שיט!" והתחלת לדלג על רגל אחת לעבר מגבת בסל הכביסה.
3. אמרת "די. אין לי כח. עשי מה שאת רוצה." והיא עשתה מה שהיא באמת רוצה. כבר הרבה זמן. היא התיישבה בתוך זה. טפחה עם הידיים. עם הרגליים. נשכבה עם הבטן. התפלשה, התרוממה חזרה ו... התחילה ללקק...

נקווה שזה סוף סוף יצא לה מהסיסטם. (ואגב גם 2 קרה.)

[במבי_ק*]

לשתיכן. הרסתן אותי..

[ג'ינ_ג'ית*]

אמרת "די. אין לי כח. עשי מה שאת רוצה." והיא עשתה מה שהיא באמת רוצה. כבר הרבה זמן. היא התיישבה בתוך זה. טפחה עם הידיים. עם הרגליים. נשכבה עם הבטן. התפלשה, התרוממה חזרה ו... התחילה ללקק...

יקירתי, החדשות הטובות הן שהילדה שלך נורא נקייה, שתן הוא נוזל סטרילי (קראתי על שבויים שחיטאו את הפצעים שלהם עם שתן).

[טליה_אלמתן*]

התינוקת התעוררה מתנומת בוקר, ואת מגלה שהחיתול רטוב, יען כי כבר עשתה פיפי. את מתיישת איתה עם שת חשוף (שלה, לא שלך) ליד האינטרנט.
לפתע היא משתעלת, ותוך כדי כך מביאה פרל"ט עצבני על המכנס והחולצה שלך. השעה 10:30 בבוקר, ואת המכנס והחולצה שלפת לפני שעה וחצי מהארון.
את:

1. מחליפה בגדים ואת המלוכלכים מעיפה לסל הכביסה.
2. מוסרת את התינוקת לאימוץ.
3. מעבירה מגבון על הקקי, ומהרהרת שהשמש כבר תעלים את הצבע הצהוב, ולכן אפשר להמשיך וללבוש את החולצה היום, ואת המכנס בכל השבוע, כדי לעשות פחות עבודות בית.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אלוהות אדירות. קוראת את הדף הזה לראשונה ולא מצליחה להפסיק לצחוק.
בשתן של ילדים יהודים
אני בוכה מרוב צחוק.
הוי.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

יש לי! במבי ק הזכירה לי:
בנך בן השנתיים לובש חצאית של אחותו ומבקש לצאת החוצה. את:
א. מסרבת בתוקף, בטענה שיחשבו שהוא בת.
ב. מסרבת בתוקף, בטענה שיש דברים שלא מקובלים בחברה שלנו, גם אם אנחנו לא מבינים אותם.
ג. מחפשת תרוץ: זה מלוכלך, זה גדול עליך, זה של אחותך והיא לא מרשה (נכון שאת לא מרשה? לא, את לא!).
ד. ממהרת להלביש לו תחתונים מתחת כדי שרגשותיהם של השכנים הדתיים לא יפגעו ממראה העורלה שתציץ מתחת ברגע הלא נכון... ויאללה החוצה!
(איזה כיף שאפשר לדבר פה על דברים כאלה!)

[בשמת_א*]

אחרי שגמרתי להתפוצץ מצחוק, דרך עפר שם זמני הזכירה לי:

רק אתמול, בנך בן הכמעט-חמש (!) בודק איתך את שקית הבגדים שעברו מאחותך, ומה אתם מוצאים שם? את החולצה הורודה, בצבע ורוד-תינוקת, עם ציור של פרפר וסרטים יפים וכיווצים וקישוט-כאילו-תחרה מסביב לפתח הצוואר וחרוזים בסרטים התחתונים, שהיא בגודל 2 (בכל זאת, כבר קטנה עליו...) והיא ללא ספק החלק השני של "המכנסיים הכי יפים שלי" - מצטעק הגבר הצעיר בחדווה. ולכן:

1. את מטילה וטו מוחלט, בטענה שהחולצה כבר קטנה עליו.
2. את מסכימה שהחולצה תישאר אצלנו, ומתכננת שהוא ילבש אותה ממילא רק בבית.
3. את מסכימה שהחולצה תישאר, מתוך הנחה שבחינוך הביתי אין עם זה שום בעיה.
4. הילד לובש בשמחה את כל ה"חליפה" ואבא לוקח אותו ככה לסופרמרקט בלי להניד עפעף, ואחר כך הם חוזרים עם חיקוי-קרוקס חדש בצבע ורוד תינוקת שמתאים לחליפה, כי "הוא התעקש שאני אקנה לו ורצה רק את הצבע הזה"!

[דרך_עפר_שם_זמני*]

D-: וכל הכבוד גם לאבא; לאבאים שאני מכירה קשה עם העניין הזה.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

די. אין לי כח. עשי מה שאת רוצה הוא משפט שאני אומרת כמה פעמים ביום. בכלל אני טוענת שספציפית אצלי, כל ה"בלי גבולות" הוא תולדה של עייפות (כדי להיות נחמדה אל עצמי ולא להגיד "עצלנות").

[אילה_א*]

בשמת את יכולה להוסיף 5 מציעה לו לאק תואם

[תבשיל_קדרה*]

בפראפראזה קלה על התקרי שלת טליה אלמתן -
את באמצע פגישה עם ארכיטקטית, הילד יושב עליך במצברוח טוב, ולפתע את שומעת שהקקי ההוא, עליו הוא עובד עוד מאתמול, בידינו.
את:
א - נבוכה, מחליפה את החיתול הח"פ ומנגבת בזריזות במגבון.
ב - הילד מלכתחילה לא אמור להיות בפגישות-עבודה. המטפלת בפעוטון מטפלת בו במלוא המסירות.
ג - רצה עם התינוק לכיור לרחוצותו, שולפת מהאוטו מכנסיים להחלפה, מתנצלת על בזבוז הזמן, ושואלת "אז איפה הינו?".
ד - שולחת את הילד להמשיך ביצירה מעל לגומת העץ הסמוך באדיבות אבא, מנגבת את הקקי מהמכנסיים עם סמרטוט שתקוע פק"ל בתיק, ואומרת "לא, נראה לי שהחלון צריך להיות בפרופורציה קצת שונה".

(רמז: חדר העבודה של הנ"ל נמצא מתחת לעץ תות).

[טליה_אלמתן*]

תבשיל קדרה ניצחת
וסוף דבר: הבנדיטית סיימה את היום בהקאה קומפלט על כל הבגדים שלי. מזל שלא החלפתי אותם בבוקר, הא?
(אל דאגה, הפעם הם הגיעו למכונת הכביסה - נשבעת!)

[ניצן_אמ*]

והיא ללא ספק החלק השני של "המכנסיים הכי יפים שלי" - מצטעק הגבר הצעיר בחדווה.
Hilarious
ממש יכולה לדמיין את הסיטואציה.
מתוק כזה!...

[ניצן_אמ*]

איזה יופי שההנקה מחקה לי את המח, נהניתי מכל הדף שוב!
מתקנת את הלינק ל-מבחן הגרנולה
לומגלה כמה קיבלתי. לא חשבתי שהמצב כל כך קשה...
<ניצן בד"כ רואה רק כמה עוד אפשר לשפר ולא כמה הזויה היא נהייתה בינתיים>

[דרך_עפר_שם_זמני*]

מציעה לו לאק תואם
D-:
לק זה אקולוגי?..
מתקנת את הלינק ל-מבחן הגרנולה - תודה, אני חיפשתי ולא מצאתי!
עוד אחד מהיום:
בנך מחליט "לשטוף כלים", עומד על כסא מול כיור המטבח ופותח את הברז. את:

1. אוסרת עליו - רק אתמול שטפתי את המטבח!
2. אוסרת עליו - רק בשבוע שעבר שטפתי את המטבח!
3. אוסרת עליו - זה בזבוז מים!
4. סוגרת את הפקק - נשתמש בזה כבר למשהו.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אני sprinkled with granoa. לא פייר! ניסיתי להניק, בחיי שניסיתי! )-:

[בשמת_א*]

רמז: חדר העבודה של הנ"ל נמצא מתחת לעץ תות.
מדמיינת את הסצינה בזירת האירוע D-:

בשמת את יכולה להוסיף 5 מציעה לו לאק תואם
LOL
אין לנו לאק בבית (-:

[פלוניתה_אלמוניתה*]

מותר גם שאלון טרום הורי?(-:
אחת ועשרים בלילה, את בהריון ראשון חודש שמיני. מחר יום ארוך ותובעני. כמנהגך לילה לילה בשבועות האחרונים את:

1. ישנה שנת בריאות מרעננת.
2. ישנה שנת חיזוק ותמיכה הדדית עם בעלך היקר.
3. ישנה שנת חלומות מתוקים על תינוקות ומנשאים.
4. בוהה בעוד ועוד דפי באופן ללא כל שליטה, תוך כדי הפניית המבט לצורך בהייה בבעיטות מרשימות בלבד בבטן. (הצילו!..)

[ג'ינ_ג'ית*]

לנוכח הבעיטות גם ככה לא היית ישנה תפרגני לעצמך את השקט וההנאה הזו בלילה, בעיניי זה לא פחות חשוב משינה.

[ג'וניפר*]

אמיתי לגמרי, נשבעת לכם:

שבת בצהריים, מנמנמים בצוותא עם הבעל בשעות אחר הצהריים. פתאום את מזנקת בבהלה ושואלת את עצמך:
למה אני ישנה עכשיו?
למה הבעל ישן?
למה כל כך שקט כאן?
איפה כולם?
מה קורה?

ונרגעת כעבור שניה כש:

1. את מגלה ששאר דרי הבית ישנים גם הם בסנכרון מושלם, ואת מפרגנת לעצמך עוד כמה דקות של שינה.
2. את מגלה פתק מהבעל שהוא יצא ולא רצה להעיר אותך, ותעשי כיף.
3. "רגע, אין לי עדיין ילדים" את נזכרת פתאום, ונותנת לעצמך ליהנות מהשקט.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

0-:

[פפריקה_הונגרית*]

אני מניחה שהאחרון הוא הנכון?
מסכימה עם דרך עפר... 0-:

[ג'וניפר*]

כמיטב המסורת, האחרון הוא הנכון.

חלק מהסיבה שכתבתי את זה כאן הוא כי גם אני בשוק מעצמי, והייתי צריכה לשתף עוד כמה אנשים בשוק הזה... (אולי אני צריכה לגלוש קצת פחות בבאופן, ושאר אתרים שמדברים בהם המון על ילדים?)

[דרך_עפר_שם_זמני*]

בנך מתעורר בלילה והולך לעשות פיפי. הלום שינה, הוא מוצא את דרכו דוקא לאמבטיה, שמשום מה עומדת מלאה. בעוד את מתבוננת בו בתדהמה, את חושבת:
א. האם יתכן שבכל זאת החלפנו אותו בבית החולים? ומי שכח להוציא את המים מהאמבטיה?
ב. אולי עדיין לא מאוחר לחזור לבית החולים ולהחליף אותו? ומי שכח וגו'?
ג. אירוני, שהוא עשה פיפי לתוך המים שנועדו להדיח את האסלה!
ד. שיט, בדיוק התכוונתי לשטוף בזה את הרצפה!

[עפרה_שחר*]

הדיסק של ילדי אדמה ברקע והנסיכה בת השלוש כבר על המדרגון עם הידים בבצק של עוגת השוקולד שאתן אופות לכן יחדיו להנאתכן. היא משפריצה על כל המטבח את העיסה המכתימה כשתופסת את קליפות הביצה ולועסת בשקיקה.
את: 1- מחייגת לברר מספרי טלפון של פנימיה צבאית רחוקה ממקום מגוריך
2- אין מצב: זה לא כשר ולא סטרילי
3- קובעת תור לרופאת המשפחה המצויינת שאת סומכת עליה בעיניים עצומות, אצלה אתן מבקרות באופן סדיר, לבדוק אם לא חסר סידן
4- שמחה שהיא נהניית. "שתאכל משהו , היא כזאתי רזונת גם ככה" מנשקת אותה בעין ימין וחושבת בסיפוק כמה היא דומה לך כשהיית בגיל הזה

[ניצן_אמ*]

4- שמחה שהיא נהניית. "שתאכל משהו , היא כזאתי רזונת גם ככה" מנשקת אותה בעין ימין וחושבת בסיפוק כמה היא דומה לך כשהיית בגיל הזה
מקסימות אתן @}

[אמא_של_שפן*]

אמא ופעוט בסופר. מגיעים לקופה, והפעוט מתחיל לדרוש ביצת הפתעה של קינדר. את:

1. אומרת לא, מדמיינת את הטנטרם, ואומרת כן.
2. אומרת לא ומסיחה את דעתו בקצת ברוקולי.
3. אומרת לו שלא צריך, כי כבר קנינו ביצים, ומראה לו את חבילת תריסר ביצי החופש שבעגלה. הפעוט הטפשון מסכים, בתנאי שתכיני לו ביצה בבית. בבית אתם מכינים בשמחה חביתה ביחד, ואז זורקים אותה לפח כי הוא בכלל לא אוכל ביצים. מבשל אותם - זה כן. אפילו בשמחה. אבל חס וחלילה לא לאכול.

[עפרה_שחר*]

את רווקה ואם לילדה בת 3 שישנה בפעם הראשונה אצל הסבים. אחרי העבודה את:
1 מתפנקת לך באמבטיית קצף חגיגית, נכנסת למכנסי העור הצמודים עם הניטים יוצאת לבאר אפל מלא חתיכים בביוץ ויללא בלאגאן
2 מזמינה חברה הביתה לקפה. יש חיים אחרי 8 בערב
3 מספיקה את כל הדברים המועילים שתמיד רצית לארגן בבית בכלל ובחיים בפרט
4 כותבת לה סיפור ומאיירת, שתהיה לה הפתעה מחר כשתחזור

[יעלי_לה]

את מקסימה.