תגידי, קראת לי באיזה ערוץ תקשורת נסתר? בדיוק השאלה החביבה עלי בימים אלה.
הרופאים כתבו לי רק לא להרים דברים כבדים 4 שבועות
כהתחלה זה לא רע...
אז בעיקרון אני אחרי שבועיים וקצת ועדיין מאוד עייפה, זה נורמלי ?
:-D:-D:-D:-D<נו, באמת... תהיי עייפה מאוד ששה שבועות, ואז נדבר...>
אני שוטפת כלים וזהו, מרגישה שהרמתי בערך את כל הבית, אני לא עושה כלום כמעט כל היום : מניקה, קוראת, ישנה, קוראת, שוטפת כלים, נותנת לילדים לאכול, טיפ טיפה מסדרת (ומרגישה אשמה שבעלי מעיר על הבלאגן לבנות למה הן לא מסדרות ואיכשהו מרגישה אחריות שזו אשמתי) וזהו, אני גמורה. רציתי עכשיו לשטוף כלים אבל בא לי בעיקר לישון או לקרא.
טוב. נשמע שאת עושה דברים כמעט לפי הספר.
וכעת, נעבור לציטוטים של הפיזיותרפיסטית הנפלאית שלי של רצפת האגן - הוראות לאשה אחרי לידה.
- לבקש, לשאול, ללוות, לקנות או לגנוב [זה לא אני, זו היא...] כל עזרה שאת מצליחה לשים עליה יד.
- אם את חייבת לעמוד, שבי. אם את חייבת לשבת, תשכבי.
- להימנע עד כמה שאפשר מעמידה. יש גם סקאלה אם את רוצה: לא להיות על הרגליים (עמידה / הליכה) יותר מעשרים דקות רצוף בשבוע השני, 30 דקות בשבוע השלישי, 40 דקות בשבוע הרביעי, וכן הלאה. כך עד שבוע שישי.
- לשבת בזמן כל המטלות שאנחנו רגילים לעמוד בהן: צחצוח שיניים, רחיצת כלים, בישול, לשבת במקלחת או להעדיף אמבטיה על מקלחת, וכו'. הנקה בשכיבה מאוד מומלצת. לנוח בכל הזדמנות.
- לתמוך את רצפת האגן בזמן עשיית צרכים גדולים, התעטשות, שיעול והרמה של כל דבר שהוא. להמשיך לתמוך את הרצפה למשך לפחות 12 שבועות אחרי הלידה.
- אפרופו הרמה: להימנע מהרמה של כל דבר שהוא, פרט לתינוק, במשך ארבעים הימים הראשונים. אמרו לך "דברים כבדים"? גם בינוניים עדיף מאוד מאוד שלא. חבקי את הילדים האחרים שלך במקום להרים אותם.
- להימנע בכל מחיר מעצירות. כולל לקחת תרופות במקרה הצורך.
- להתחיל תרגילי רצפת אגן אחרי 24 שעות של מנוחה מלאה, והכוונה מנוחה מלאה לגמרי ולחלוטין.
- פעילות גופנית - בייחוד בחוץ, באויר הצח (???... כן, תזמון קצת גרוע בשבילך...) מומלצת, בהנחיית פיזיותרפיסטית שתעזור לך לקבוע כמה מתאים וטוב עבורך, כדי לא לעבור את הגבול שלך.
קראתי שפעם היה נהוג משכב לידה והיום זה לא נחשב נכון וטוב, אז מה נכון לעשות ? כמה לנוח וכמה להיות בפעולה ?
תשמעי, יש תרבויות שבהן משכב לידה זה אומר באמת לשכב עד שדעתך נטרפת, או להימנע בכלל מפעילות גופנית, וזה לא אידיאלי. כי פעילות גופנית מדודה כן מסייעת להחלמה.
יש גם תרבויות שבהן אסור לאם לצאת מהבית ששה שבועות, לא משנה כמה היא מטפסת על הקירות, וגם זה לא אידיאלי.
אבל האמת המחקרית היא שבששת השבועות האלה, או ארבעים הימים האלה, יש צורך בשילוב נבון של הרבה מאוד מנוחה ושכיבה, ומידה מדודה של פעילות גופנית טובה.
אני הייתי אומרת, אם את יכולה לפרגן לעצמך 20-30 דקות ביום של פעילות גופנית טובה (נניח, הליכה בחוץ, או תרגילים עדינים בבית), חצי שעה של עבודה (רחיצת כלים, נניח) כי אין ברירה, ושאר הזמן לנוח, עם פרצי פעילות מינימליים כשממש צריך, זה איזון די טוב בין עבודה למנוחה.
ועוד רמז: אל תגיעי למצב שאת גמורה. תעצרי 10 דקות לפני. או חצי שעה לפני. או אל תקומי מלכתחילה.
והפיזיו שלי מאוד חדמשמעית בעניין: היא אומרת שנשים כיום (בעשורים האחרונים) פחות מפרגנות לעצמן את המנוחה הנ"ל, וכל מי שמסביבן כנ"ל, והתוצאה היא: עלייה בנזקים לטווח ארוך לרצפת האגן של נשים.
אה, כן, ויש גם עדויות על הקשר ההדוק שבין מחסור בעזרה פרקטית ועבודת-יתר בשבועות הראשונים, לבין דיכאון שלאחר לידה. כל פעם שאת נחה, את נותנת לעצמך מנה של מניעה
