איפה מדברים עם העורכות ארכיון 2015 2018

מבקשת להחזיר את חיתוך צינורית הזרע, זה אמנם דף _בנים, אבל זה מה שמסוגלים אליו הגברים שלנו

במסגרת האפשרויות , הניתוח הוא כרגע אחד מאמצעי המניעה הגברים הבטוחים ואחד הדברים האוהבים שבעל יכול לעשות למען אשתו.
אין הרבה מידע בעברית ובטח לא שיתוף ובכלל הנושא מוקצה בארץ.
אז בקשה אישית ממי שלא רוצה לחשוף את בן זוגה , החזירו.

שליחה על ידי אחת* » 18 דצמבר 2015, 11:11

טוב, זו אני מה הודעה הקודמת .
הצלחתי להחזיר את הדף על החיתוך

הדף מאוד חשוב בעיני, כי כל כך חשוך כאן

שליחה על ידי אחת* » 18 דצמבר 2015, 11:12

הכוונה לחושך בארץ, לא בבאופן.

טוב שהחזרת. בכלל לא הבנתי למה הוא נמחק. זה בכלל לא דף שיתוף ותמיכה אלא דף מידע ודיון.

_אני מתייעצת ומתלבטת כי יש לי תחושה שמדובר במישהי במצב מצוקה ממשי שלא הייתי רוצה לערער כרגע בגלל שיקולי עריכה ונקיון של האתר.
דעתכן?_

גם אני המלצתי לה לעבור לאתר השיתוף, והיא העדיפה להישאר ולא ידעתי מה התגובה הנכונה.

בשמת, מסכימה מאוד.
אני חושבת שכדאי להשאיר ובכלל לתת לה לחרוג מהכללים. גם כתבתי לה שם, כי ממש הייתי מודאגת ממנה. היא נשמעת במצב קשה קשה קשה ואפילו התלבטתי קצת אם לא דחוף.
אח"כ נוכל לסדר את זה.
יש לי תחושה שמדובר במישהי במצב מצוקה ממשי שלא הייתי רוצה לערער כרגע בגלל שיקולי עריכה ונקיון של האתר.

יש לי תחושה שמדובר במישהי במצב מצוקה ממשי שלא הייתי רוצה לערער כרגע בגלל שיקולי עריכה ונקיון של האתר

אין לי איפה להניח את המחשבה הזו אז למרות שהיא לא קשורה אני מניחה אותה כאן -
מכירות ארגונים כמו אם לאם? שבאה אמא מנוסה לבית של אמא טרייה לחנוך אותה ולתמוך בה?
תארו לכן שהיה דבר כזה בשביל נשים שעוברות התעללות? שהן היו יכולות לפנות והיו מוצאים עבורן מישהי שעברה את זה כבר ויצאה מהצד השני ויכולה לתת להן הקשבה טובה ותמיכה בבית שלהן?
<חלומות שמותר לחלום>

תארו לכן שהיה דבר כזה בשביל נשים שעוברות התעללות?
חלום יפה מאוד.
תעשי ממנו תוכנית לביצוע. הנה לך אתגר

תגידו, הדף הזה לא צריך לעבור לאתר התמיכה והשיתוף:
לא נמשכת לבעלי מפחדת להתגרש

?

האמת שזה דף מרתק! ועצוב.

אני סולחת לך על שבעטתת בי מהאתר. אפילו שלא התנצלת
אפילו שזה כאב.

מה מרתק בו? ייתכן שפספסתי בין כל תגובות הגוש הלא מפוסקות כראוי, אבל מה שראיתי היה בעיקר עצוב. ואני מסכימה עם בשמת - להעביר לתמיכה.

בתחילתו הוא דף קהילתי מרתק, ואז שוב - הופך לדף של כל מיני מזדמנים לכתוב בסגנון תפוזי ולהיעלם.

ההתחלה באמת מעניינת, אם כי גם היא לא ממש התפתחה. ההמשך חסר תוכן בעליל, לפחות מה שראיתי, הולכת למחוק אותו.

קוראת, מה שאת עושה שם ממש לא מקובל.
את מוחקת על דעת עצמך בלבד, תוך התנגדות של כל מי שביקר בדף.
זו ממש אלימות. זה שהנושא לא לרוחך ולא מוצא חן בעינייך זה לא קריטריון למחיקה. מבר לזה שמדובר בשיתוף ולא בהטפה, מאיפה הכלל הזה שאסור להטיף באתר? חצי מהדפים פה מטיפים למשהו.

מאיפה הכלל הזה שאסור להטיף באתר?
אין לי שמץ של מושג על מה מדובר (מה נמחק, באיזה דף, איך זה נעשה), ואין לי כוונה להצדיק את קוראת או את ברכה, אבל פרסומת והטפה נוגדות את תנאי שימוש.

ממש לא מדובר בהטפה מהסוג שמדובר עליו בדף שאליו הפנית. את מוזמנת להתרשם בעצמך, מדובר ב
שיתוף:חוזרת בתשובה

זאת הטפה קלאסית. זה גם במסגרת די ממוסדת של מחזירים בתשובה שמופיעים באתרים שונים באותה צורה ועם אותו סיפור.

קוראת, חזקי ואמצי!
אני מחזקת אותך בהתייצבותך למען שמירה על אופי האתר, ולמען מניעה מההיסטוריה לחזור על עצמה (אני זוכרת סיבוב קודם בו היו הרבה בלוגים על חזרה בתשובה, שלא ברור מה הקשר שלהן לבאופן טבעי, והוחלט לא להתיר פתיחת חדשים ולמחוק חלק מהישנים).

האמת, כשראיתי את הודעת ה"סליחה" (שהרי ברור שלא סליחה היא מטרתה, אלא מתקפה. אך לא גלויה, כי אם פסיבית-אגרסיבית) חשבתי בהתחלה למחוק אותה. כמו שאמורים לעשות עם עלבונות מאלמונים...

תודה גם על הרצון לשמור במידה מסויימת על אתר השיתוף, למען יישמור על קשר עם באופן ולא יהיה להפקר.

אני הייתי כנראה שואלת על הדף ההוא, שכן הוא מעורר בי תחושת אי נוחות. אני לא הייתי יכולה לכתוב בדף ההוא. זה "שיתוף" מהסוג שלא מאפשר תגובות שלא לרוחה של פותחת הדף (שטענה שלא תכפה את עצמה). אולם בעוד בדפי תמיכה ההצדקה לכך היא מצבה הנפשי של הכותבת, פה אין שום מצוקה. אז למה רע לי מול מציאת אהבת ישראל (שרומזת, בעדינות, רומזת) על זה שהיא לא קיימת, או על הטנעה (המוצנעת, מובלעת, ועדיין קיימת) שההבדל בין אדם לבהמה הוא שאדם יכול לברך, ושכל דרך רוחנית אחרת היא אינה אמיתית.

בעיני, זה מטיפני. רק שלי לא מתחשק לשאול שאלה או לשתף דעתי. אני הרי רואה מראש שזה יוביל למתקפה. למה לי? ועוד אחרי שהדפים האלו הוגלו מפה ולא מציקים במה חדש.

<מודה, הייתה בי מידה של אי נוחות גם מול המילים שלך. אבל אני מעדיפה אותן על כלום, ובתור מי שלא אמרה וגם לא מתכוונת לערוך שם, אני יודעת שקובעת מי שעושה, ולא מי שיושבת בצד ומעדיפה לערוך פה ולא שם>

אם אותו סיפור ממש מופיע במקומות אחרים והוא לא אותנטי, זו הטרלה. אשמח אם תוכלי לתת הפניה כי אני לא נתקלתי בזה.
אם אני בוחנת את הדף כשהוא עומד לעצמו, אני ממש לא רואה בזה הטפה. מישהי משתפת בחוויות שלה מתהליך החזרה בתשובה וזהו. אם כל פעם שמישהו ישתף בחוויה שהיא חיובית מבחינתו נקרא לזה הטפה, אי אפשר יהיה לכתוב כלום. ואי אפשר ליצור כלל מיוחד רק לגבי כתיבה על חוויות חיוביות על דת.

אבל בכל מקרה, לא מקובל למחוק כשיש התנגדות ובלי דיון.

אני מסכימה עם בשמת - להעביר לתמיכה.

לא בטוחה שצריכים לחול על אתר השיתוף הכללים שיש כאן. זה אתר נפרד ואפשר לתת לדברים להיות שם קצת אחרת.

תודה גם על הרצון לשמור במידה מסויימת על אתר השיתוף, למען יישמור על קשר עם באופן ולא יהיה להפקר.

תודה על מילותייך, אישה יקרה! הן חשובות

אבל בכל מקרה, לא מקובל למחוק כשיש התנגדות ובלי דיון.

יש כלל ברור שאסוף לפתוח דפי הטפה. אנא האמיני לי שהוא אחד מהם.

קוראת, קראתי והגבתי גם שם.
אין שם הטפה. שום קריאה לאף אחד לחשוב או לפעול אחרת ממה שהוא עושה עכשיו. אם תגיע קריאה כזאת והיא תחזור על עצמה אז יהיה על מה לדבר. כרגע אין ולדעתי את חוזה את העתיד. יכול להיות שהוא יגיע, וגם אז לא מוחקים את הדף אלא מגיבים על הפוסט הנקודתי שבו את רואה הטפה ברורה ומבקשת למחוק אותה.
מה שעשית בינתיים לא מקובל גם עלי. לא הדבר עצמו ולא הדרך.
יש לך בעיה עם חוזרים בתשובה. תפתרי אותה עם עצמך ולא על הגב של אנשים אחרים.
עם הטפות גם לי יש בעיה כי זה הופך להיות הבעיה של כולנו. לא כל תוכן שלא נראה לך הוא הטפה.

אנא האמיני לי שהוא אחד מהם.
חבל שאת מעמידה אותך ואותי במצב המביך הזה. אני לא חושבת שאת צודקת, לא מאמינה בזה, ולא לגיטימי בכלל לבקש שילכו אחרייך באופן עיוור.

למה להאמין?
אמונה זה לדתיים.
הלכתי ובדקתי בעצמי.
אני לא רואה שם שום הטפה.
רק שיתוף.
לא ראיתי שם שום ניסיון לשכנע מישהו אחר לנהוג כמוה.

אישית אני לא מתה על הדף.
לא כי הוא לא מעניין אותי, אלא כי משהו שם פחות תואם בעיני את רוח האתר.
אפשר לנסות לעשות חושבים ולנסות להגדיר מה שם מפריע.
אפשר להחליט על כלל חדש שלא רוצים כאן סיפורי חזרה בתשובה.
ואז זה גם לא יעליב באופן אישי.

אפשר להחליט שלא רוצים כלל כזה כי זו אמירה גורפת מידי שמוציאה החוצה טווח מידי רחב של חוויות אנושיות.

אני מעדיפה להימנע מטיעון שישנה הטפה איפה שאני לא רואה שום ניסיון לשכנע, רק רצון לשתף ולחלוק.
כן, לפעמים נוצר גודש של חוויה, גם חיובית, שמתחשק לחלוק אותו עם מישהו.

למה להאמין?
אמונה זה לדתיים.
הלכתי ובדקתי בעצמי.
אני לא רואה שם שום הטפה.
רק שיתוף.
לא ראיתי שם שום ניסיון לשכנע מישהו אחר לנהוג כמוה.

אישית אני לא מתה על הדף.
לא כי הוא לא מעניין אותי, אלא כי משהו שם פחות תואם בעיני את רוח האתר.
אפשר לנסות לעשות חושבים ולנסות להגדיר מה שם מפריע.
אפשר להחליט על כלל חדש שלא רוצים כאן סיפורי חזרה בתשובה.
ואז זה גם לא יעליב באופן אישי.

אפשר להחליט שלא רוצים כלל כזה כי זו אמירה גורפת מידי שמוציאה החוצה טווח מידי רחב של חוויות אנושיות.

אני מעדיפה להימנע מטיעון שישנה הטפה איפה שאני לא רואה שום ניסיון לשכנע, רק רצון לשתף ולחלוק.
כן, לפעמים נוצר גודש של חוויה, גם חיובית, שמתחשק לחלוק אותו עם מישהו.

אני לא רואה שום אפשרות לטעון שחוויה דתית היא לא לגיטימית בעצם היותה.
אפשר להחליט שלא רוצים אותה כאן.
ואפשר לפתוח דיון ולדבר על זה ולראות למי זה מפריע ומי מעוניין לתת לזה מקום.

והעיקר כששמים גבולות, להגיד לאנשים מה הם עשו. לא להאשים במשהו שהם לא עשו.

אני פשוט בהלם שתוך כדי הדיון כאן הלכת ומחקת שוב.
זה לא מתאים לרוח האתר הרבה יותר מכל מה שהיה כתוב שם.

לב

בתור מי שקראה לא מעט טקסטים של חוזרים בתשובה, אני מסכימה עם קוראת. יש מין שטאנץ כזה, תחושה של דה ז'וו. שכבר קראתי את זה...
מבחינתי יש מבחן די ברור לבין מה זה הטפה ומה זה באמת שיתוף. האפשרות לכתוב דעות אחרות.

אין לי שום דבר נגד חוויה דתית, אבל היה חסר לי משהו. כשקראתי שוב הבנתי מה היה חסר לי. לדעתי
קביעה של עובדות נחרצות למשל על ההבדל בין אדם לבהמה.

לי אין מקום בדף הזה. וגם אתר השיתוף מיועד קודם כל לדיון. לא לחסימה שלו.

ותכלס, אני מסכימה עם קוראת שזו הטפה. אני לא מצפה שיאמינו לי ויפעלו על פי זה, אבל זו דעתי. ודעתי שמבוססת על לא מעט התקלויות עם מחב"תים.

ויש עו דנקודה - התגובה של ברכה. היה הייתה שיא של פאסיביות-אגרסיביות, ברמה כזו שחשבתי למחוק אותה. זה, אגב, בניגוד לכל שאר התגובות המתנגדות, שפשוט התנגדו ולא מחלו ברוב טובם לקוראת.

ותכלס, אני מרגישה אי נוחות מול הדף הזה איך שהוא. יש בו משהו מטיפני בעיניי. ראיתי את אור ואני רוצה לספר! והיה אפשר לכתוב באותו נושא אחרת כל כך.

אני לא בטוחה שצריך למחוק את הדף. אבל לא רואה שום סיבה שלא. מה הקשר שלו לפה? אתר התמיכה מיועד לדפים שקשורים, גם אם בעקיפים, לבאופן. מה הקשר של הדף הזה? או שהאתר ההוא הפקר, איש הישר בעיניו יעשה?

בכללי השימוש כתוב כך, למי שלא רוצה להאמין ומתעקשת לבדוק אז בדקתי

אנא נסו להמנע מהודעות שיש בהן פרסומת והטפה

נסו להימנע, זה הכל, מהודעות. שום דבר על אסור ומותר על פתיחת דפים.

יש מין שטאנץ כזה, תחושה של דה ז'וו. שכבר קראתי את זה...
לי יש תחושה כזאת בהרבה דפי שיתוף אחרים. כאשר הסיפור זר לי אז הם כולם נשמעים לי אותו דבר. כמו שעמים שזרים לי נראים לי אותו דבר וקשה לי להבחין בין יפנית אחת לאחרת.
חצי מדפי הבעיות ביחסים נשמעים אותו דבר ואני רואה מקילומטר לאן הם ילכו ומה ייכתב בהם. אם הם יכולים לחיות באתר השיתוף אז גם זה יכול.

לי אין מקום בדף הזה
זה מה שקורה בהרבה דפי תמיכה ושיתוף. שמי שמגיב שם אמור להגיד מה שהכותבת רוצה לשמוע ואם היא לא מקבלת מה שהיא רוצה אז היא מתקוממת. בגלל זה העברנו אותם רחוק מכאן, לא? כי אין שם דיון. והדפים האלה שהיה בהם דיון מעניין נשארו כאן.

יש בו משהו מטיפני בעיניי. ראיתי את אור ואני רוצה לספר!
לספר על חוויה ולהטיף זה לא אותו דבר.

לי יש תחושה כזאת בהרבה דפי שיתוף אחרים
זה לא זה. סגנון של מחב"ת זה משהו אחר. התחושה שלי בדפי השיתוף היא לרוב של רדידות וחוסר נכונות להשתנות. זה שונה. לדעתי זה פשוט הייתה טעות - לקרוא לזה אתר שיתוף, ולא רק תמיכה. לו לא היה את השיתוף הזה בשם הייתה לא עולה השאלה למה למחוק, אלא למה הדף הזה שם?

אבל, אני לא נמצאת באתר התמיכה. ואפילו מונה לקבל בדפי תמיכה את זה שאמורים לתמוך - ורשמתי את זה. שזה שונה כשמדובר בתמיכה במישהי, ובין שיתוף בתנאי שכזה. וכשהיו דפים אחרים בהם הייתה לי הרגשה כזו - העלתי אותם כמועמדים למחיקה...

תכלס, הדף ההוא לא ממש מפריע לי. קפצתי מהפאסיביות-אגרסיביות (בטח אחרי דף שהתחיל בהצהרה שהיא לא תכםה את עצמה...) ומהפלוניות שבאו לתקוף את קוראת.
הדיון הזה - ראוי שיתקיים. אני לא יודעת מה אמור להיות הסוף שלו - אבל טוב שיתקיים.

אישה במסע, מסכימה לגמרי שישנה תבנית חזרתית בסיפורי חזרה בתשובה.
וזה גם חלק ממה שגורם לי להרגיש מסוייגות מהם במקביל לדברים אחרים שגורמים לי להרגיש סקרנות ועניין.

מסכימה איתך שלפעמים זה בא באופן סמוי כדי לשרת מטרה הטפתית, אבל ממש ממש לא בהכרח.
פשוט ישנו כנראה איזה מכנה משותף מאוד רחב שגורם להרבה אנשים לחוות דברים באופן דומה או לעבד אותם אחר כך במסגרת חברתית או אישית באופן דומה.

אני יכולה להרחיב הרבה בניתוח של גורמים אפשריים לעניין אבל זה ממש לא רק צורך להטיף.
בדף הספציפי ההוא לא ראיתי שום ניסיון להטפה.

המילה לדעתי אכן חסרה לי בדברים שאני נתקלת בהם לפעמים בדפים שונים אצל חלק מהכותבות הוותיקות..
כאן היה חסר לי פחות לדעתי ויותר בחוויה שלי. סוג של מה שאני קוראת לו רפלקטיביות, המפגש עם האישי. המקום שבו הדברים שיוצאים החוצה עברו דרך איזה פילטר אישי מאוד של האדם.

לצערי, בדף שאם אינני טועה (אני מהסלולרי) קראו לו מחשבות על חזרה בתשובה, לפני מספר שנים, היתה כתיבה של כותבת וותיקה ומוערכת בשם עדינה ניפו שהצטרפה לדף ושיתפה בחוויות אישיות מהמקום הכי אישי שיש.
זו כותבת שאני מכירה את הכתיבה שלה מדפים אחרים, היא כותבת ממש יצירות אמנות.
והתגובה שם בדף ההוא היתה ממש דומה לזו שכאן.
אותו סגנון.

אז כנראה שמה שמפריע לפחות לחלק הוא לא מידת הרפלקטיביות..

אפשר להחליט שלא רוצים דפי חזרה בתשובה בכלל.
אפשר להחליט שרוצים רק מהזאנר הרפלקטיבי.
ולעבוד על ההגדרה שלו.

לא ראיתי שמישהי ניסתה לכתוב שם דעות אחרות ולראות איך ברכה תתייחס לזה.
(אמירה שאין לדף מקום פה זה לא להביע דעות אחרות.. אני מקווה שעל זה אנחנו מסכימות).

זה בהחלט איכפת לי שהתחושה שלך היא שלך אין מקום בדף הזה.

אני לא רואה שום טעם לנתח תגובה של אדם אחרי שפנו אליו בחוסר כבוד.
ישנן סיטואציות שמוציאות מאיתנו לא את המיטב.
אי אפשר להעליב אדם ואז לכעוס שהגיב לא בדיוק לפי הקוד שלנו..

כללים ברורים לדעתי יעזרו למנוע היפגעויות.

אני לא רואה שום טעם לנתח תגובה של אדם אחרי שפנו אליו בחוסר כבוד.
אני כן רואה. יש אנשים שיתקפו בצורה ברורה. לדעתי פאסיב-אגרסיב זה יותר גרוע. זה מעיד על מידה של צביעות. וזה משמעותי כשמדובר לע דף שאני וקוראת רואות בו סאבטקסט.

לא ראיתי שמישהי ניסתה לכתוב שם דעות אחרות ולראות איך ברכה תתייחס לזה.
לא בא לי שיתקפו אותי. נראה לי מטופש לחשוף את עצמי למתקפה סתם. באמת סתם. לטרוח ולנסח הודעה בה אני אומרת שלא נעימות לי ההכללות שלה והשיפוטיות שלה וההנחה שהאמת הואיברסלית אצלה וזה שהיא ראתה את האור. אז התרחקתי. ואנחנו לא יודעות כמה עוד נשים התרחקו.

בעיקרון, יש בעייתיות עם בלוגים שכאלו (הדף אפילו לא סומן כבלוג. דף שלא סומן במיוחד מוגדר אצלי כדף כללי - כלומר מזמין דיון.). היא הייתה עוד פה. ונקבעו כללים בנושא.

עוד משהו לגבי ההטפה - ראית מתישהו בלוג יוצאת בשאלה?

אישה, כתבת כמה פעמים על שההודעה של ברכה כאן למעלה הייתה פאסיב-אגרסיב. לדעתי זה לא בהכרח כך. אדם יכול לכתוב הודעה כמו שלה ולהתכוון לעקוץ, אבל אני מכירה גם אנשים שיכתבו הודעה כזאת ויתכוונו לכל מילה. הם באמת יחוו קושי, יעבדו אותו בינם לבין עצמם, ימצאו את הדרך לסלוח, וירגישו צורך לשתף בזה.
זה אולי קצת יותר נוצרי-קלאסי מיהודי-קלאסי (פתאום נזכרתי בקטע כזה מ'נשים קטנות') אבל בכל זאת קיים גם סביבנו.
את ברכה אני לא מכירה, ואני לא יודעת לפענח אם ההודעה הקצרה שלה פה היא כזאת או כזאת.

מסכימה עם דפנה.

וגם אם לא, צביעות בעיני היא ממש לא בהכרח יותר גרועה מתוקפנות.
ואני לא מייחסת לברכה צביעות.

מסכימה איתך מאוד שמה הטעם לחשוף את עצמך למתקפה סתם.
אני לא רואה שום בעייה עם זה שאולי עוד נשים התרחקו.
אם זה מפריע לקבוצה גדולה - אז בואו ננסח כלל, שהוא לא אישי ולכן גם לא פוגע.

אגב, אם זה חשוב לך, אפשר לכתוב בדף כזה בדרך שלא בהכרח תחשוף אותך למתקפה, על ידי הצגת גוון ביניים בין העמדה הבסיסית שלך לזו שמוצגת שם. למשל, לשאול בצורה רכה: האם היא חושבת שחוויית חזרה בתשובה מחייבת הכללות או שאפשר להגיע למסקנות דומות תוך כדי וויתור על הכללות.

מניסיוני - דווקא בשיח עם חוזרות בתשובה בתחילת הדרך - יש מגוון רחב של תגובות אפשריות שעשויים לקבל בתגובה לשאלה כזו.
ולפעמים מישהי תעשה שינוי של ממש בתפיסה או בהתבטאות שלה בתגובה לשאלה כזו.
זה שלב כל כך סוער ורגיש ומטלטל.. כל הרשמים כאילו נחווים הרבה יותר חזק.

נדמה לי שראיתי דפים בודדים שתיארו חוויות של עזיבת הדת. לרוב של כותבות מאוד צעירות שכתבו מאוד סוער ובעיקר בתגובה לטריגרים חיצוניים ונשמעו במצוקה.
ואם אין בלוג, מה זה אומר?
נשים פה כותבות על תהליכי התפתחות.
בתזונה, במערכות יחסים, ביציבה, בהורות.
יש כאלה שאצלן עולם הדת נתפס כחלק מתהליכי התפתחות.
(ואני מודה בפה מלא שאצלי באופן אישי הדת והאינטראקציה איתה הן לגמרי חלק מתהליכי התפתחות.
לרוב לא על זה אני אכתוב כאן באתר , אלא אם כן יש קשר ישיר לנושא.).

אם לא רוצים את זה כאן, אז פשוט להגיד שלא רוצים.
פשוט.

ההתחלה באמת מעניינת, אם כי גם היא לא ממש התפתחה. ההמשך חסר תוכן בעליל

אבל אני מכירה גם אנשים שיכתבו הודעה כזאת ויתכוונו לכל מילה
לי אישית ברור שקוראת לא צריכה את הסליחה הזו. היא לא עשתה מעשה רע לדעתה.
איך היית מרגישה לו היית עושה משהו טוב בעינייך (נגיד תורמת כסף לצדקה) והיה בא מישהו ואומר לך שהוא סולח לך על זה?

זה סאבטקסט שלילי שאין לאן לברוח ממנו. גם אם היא מרגישה צורך לשתף, ברור שהיא לא עשתה את זה בשביל קוראת, אלא בשביל עצמה. מי שמשתפת דברים כאלו בכנות עושה זאת כשהם רצויים. כשהם לא זה נפנוף בנעלות שלה.

אם זה מפריע לקבוצה גדולה - אז בואו ננסח כלל, שהוא לא אישי ולכן גם לא פוגע.
זה לא עובד ככה. כבר ניסינו, בדף איפה כאן מדברים עם העורכות{{}}, ובאו נשים ואמרו שדווקא הכלל פוגע בהן! יש מי שכללים פוגעים בה, ויש מי שהעדרם פוגע בה.

למשל, לשאול בצורה רכה
ברגע שנחוץ מאמץ כדי שלא יתקפו אותי, זו בעיה. בעיניי.

ואם אין בלוג, מה זה אומר?
שביציאה בשאלה אין אלמנט מיסיונרי. שיש אצל חוזרים בתשובה.
וקוראת אמרה שהיא לא רוצה. והייתה פה פעם הסכמה על זה, קראתי באחד מדיוני העריכה.

ופשוט זה לא...

אני מבינה שבדף דיוני עריכות היתה הגעה להסכמה שבהינתן כל האילוצים הקיימים באתר, עדיף קיומם של כללים על פני פגיעה חריפה יותר בהיעדרם.

נחוצה מידה מסויימת של מאמץ כל פעם שאת מנסה ליצור תקשורת עם אדם שדיעותיו בקצה המנוגד לשלך.
אז מה עדיף? פשוט למחוק אותו ושהוא לא יהיה קיים, כי זה מאמץ לתקשר?

לא הבנתי איך היעדר או קיום של בלוג בנושא מסויים מעיד על כוונות מיסיונריות.
בלוג למיטב הבנתי הוא מעין יומן, תיעוד של חוויות ורשמים.

קוראת אמרה שהיא לא רוצה אז בגלל זה לא יהיו פה דפי חזרה בתשובה?
ואפילו אי אפשר לנסח את זה בצורה ידידותית למשתמש, כמו יש החלטה באתר שלא מעוניינים בדפים שהנושא שלהם הוא חזרה בתשובה, אלא אם כן מדובר בכותבות מוכרות וותיקות, נניח?
אני מציעה להעביר את הדיון הזה לדף דיוני עריכות, לראות האם הוא מעניין נשים נוספות, ובהתאם לזה לסכם ולהחליט.

אני לא מצליחה להבין למה לייחס סבטקסט, שלילי או חיובי, למשפט אחד קצר שאפשר להבין אותו בהמון דרכים.
אולי הכותבת מניחה שמי שמחקה אותה, עמוק בליבה יודעת שהיה משהו פסול בהתנהגות הזו והיא רוצה לשחרר את עצמה ואת האחר?

תראי, המשפט האחד הזה שנכתב פה הוא ממש לא לטעמי.
אבל הרבה יותר לא לטעמי למחוק באופן חד צדדי דף בלי להביא אותו לדיון קודם.
וגם להעיר במלים מתייגות כמו חשוך או דכאני זה בלתי נתפס בעיני.

מפריע משהו? להגיד. ענייני.
מפריע ולא יודעים לנסח מה מפריע? להתייעץ עם אחרות.
אבל לא ככה.

ומה שבאמת מכעיס אותי, הוא שהדף ההוא שוב נמחק לפני שהדיון כאן מוצה.

לא מזיז לי שהוא יימחק, אבל זו צורת התנהלות שלא מכבדת אחרים.

ומה שבאמת מכעיס אותי, הוא שהדף ההוא שוב נמחק לפני שהדיון כאן מוצה.
כנ"ל

קוראת, דעתך לא נחשבת יותר משל אחרות. בבקשה הפסיקי את הבריונות הזו רק כי משהו לא מוצא חן בעיניי.
אין לך שום הסבר מניח את הדעת להתנהגות הזו ולדעתי היחידה שמסכימה איתך כרגע היא אישה במסע, וגם הנימוקים שלה לא חזקים.
"יש לי הרגשה" ו "יש בו משהו מטיפני" הם לא טיעונים שבגינם מוחקים דף, בטח לא שוב ושוב במהלך דיון בעניין.

להגיד "חשוך", "דכאני" ו"מיסיונרי" בכל פעם שעולה שיח על יהדות או חזרה בתשובה, לא משנה מה ההקשר... זה... נו... אה כן, הטפה.

ומה שבאמת מכעיס אותי, הוא שהדף ההוא שוב נמחק לפני שהדיון כאן מוצה.
כנ"ל

לב, בדף העריכות החלטנו על משהו באמצע. כלומר, יש כללים ברורים, אבל הכללים כוללים את ההגדרה הלא מוגדרת של "משמח אותי".

קוראת אמרה שהיא לא רוצה אז בגלל זה לא יהיו פה דפי חזרה בתשובה?
לא רק קוראת אמרה. היו דיונים על זה פעם, הבעיה הייתה בדפי בלוג באופן כללי, עם החרגה לדפים בנושאים באופניים. לכן דפים שעוסקים בהתמודדויות של אמהות קשורים יותר לאתר מדפים שלא עוסקים בזה, למשל. גם על דפים שעסקו בהתפתחות רוחנית לא דתית יצא קצפן של העורכות.

והפעם אני נוטה להסכים בנוגע לרוח המטיפניות של דכאני וחשוך. ברכה לא הספיקה לכתוב שום דבר ברור בדכאניותו. <אם כי כמו שאמרתי היא בהחלט אמרה דברים שעוררו בי אי נוחות. ועדיין>

כרגע רק על העניין הזה -
בעיה הייתה בדפי בלוג באופן כללי, עם החרגה לדפים בנושאים באופניים.
זה לגבי כאן, בבאופן. אתר שיתוף נועד בדיוק כדי לאפשר טווח רחב יותר של נושאים וצורות התבטאות.

הדיון הזה באופן כללי ראוי בעיניי, ומתאים לדף הדיונים על עריכות. אני חושבת שאם מישהי תעביר אותו לשם זה יהיה לטובת הכלל.
יחד עם זאת, אני באופן אישי מתקשה לנהל דיון בזמן שקוראת כל הזמן מוחקת את הדף. כרגע אני מסתפקת בלהמשיך להחזיר אותו.

בזמן שקוראת כל הזמן מוחקת את הדף
לי זה נשמע כמו מלחמת עריכות. ואני מסכימה שזו טובת הכלל.

אני גם מסכימה שאתר השיתוף נועד להרחיב אופציות, אבל הוא לא נועד להיות תפוז חדש - לכן ז נושא שראוי לדבר עליו.

לכן ז נושא שראוי לדבר עליו.
בהחלט בהחלט.
אני מזכירה את נושא המחיקות שמתרחשות ברקע כל הזמן כי אני מוצאת את עצמי מתקשה להתייחס באופן ענייני ורגוע לטענות שאת מעלה ולחשוב עליהן באופן פתוח, כי אני לא בהלך רוח דיוני אלא בהלך רוח מתגונן (מפני המחיקות). צר לי, כי זו ממש לא אשמתך כמובן.

קוראת, הלכתי לקרוא וממעמקי נפשי החילונית על אמת אין לי שמץ של מושג על מה את מדברת.

קוראת, זה יהיה בסדר מבחינתך שהדיון יעבור מכאן לדף דיוני עריכות?
כך יהיה אפשר לראות האם הדיון הזה מקבל תגובות מנשים אחרות.

תודה רבה מאוד על ההחזרה של הדף למי שהחזירה.

אישה במסע, מה דעתך על האפשרות להעביר את הדיון לדף דיוני עריכות, ואז לראות האם הרוב אדיש אליו (ואז מי שאיכפת לו יוכל להחליט פחות או יותר מה שירצה) או שמסתמנת נטייה לכאן או לכאן ואז יהיה אפשר לדון ולנסות לשכנע?

אני לגמרי רואה היגיון בכל העמדות.

העמדה הבסיסית שלי: אם אני רואה שבכל פעם שנפתח דף בנושא חזרה בתשובה מופיעה שם תגובה שיש בה שימוש באותן מלים, אז אני מבינה מהחזרתיות שכנראה הבעייה היא הנושא. ואז, במקום "לא משמח אותי", שזו כותרת מאוד כללית, אפשר להגיד מלים ספציפיות שיש בהן הנחייה ברורה לאדם על מה לכתוב ועל מה לא - לא רוצים כאן דפי חזרה בתשובה, כאמור במידה וזה מוסכם על כולן, או רובן.
אני נוטה להניח שמי שהדף "לא משמח אותה", תיטה להשתמש בשפה יותר רכה מאשר מלים כמו חשוך או דכאני. אלה מלים שמתארות להבנתי משהו הרבה יותר חזק מאשר לא משמח אותי: זה מקפיץ לי את כל הפיוזים. או כל וורסיה אחרת שבה תבחר מי שמרגישה כך לנסח את הדברים.
אם פספסתי משהו, ויש כאן כותבת כלשהי שיכולה לומר שדפי חזרה בתשובה א, ב, ו-ג לא שימחו אותה, אבל לעומת זאת דף חזרה בתשובה ד שימח אותה ולא הייתה רוצה שייעלם מכאן בגלל כלל שרירותי, אז אני מציעה שתגיד זאת. ואני מתנדבת להתעמק בעניין ולחשוב איך ניתן לנסח קריטריון שמגיב יותר לניואנסים.
כאמור, הקריטריון צריך לשרת אותנו, המשתמשות. לא אנחנו צריכות לשרת את הקריטריון.

למה הוא נועד?
יש צרימה חזקה מאוד בעיני כאשר ישנה חזרתיות על מלים שפוסלות חוויה של אישה אחרת.
גם כשזה קורה פעם אחת זה מקפיץ אותי, כשזה חזרתי זה נראה לי ראוי להקדשת מחשבה.
מפריע לאחת או לשתיים או לאחת ועוד שנייה באופן חלקי בלוגים בנושא חזרה בתשובה?
אז יאללה בואו נגיד את זה עניינית.
לא מפריע? אז בואו נניח להם.
מפריע ורצים להתעמק ולהבין מה בדיוק מפריע כדי לא לפספס בלוגים טובים ומשובחים בנושא חזרה בתשובה? אז בואו נתעמק ונבין את עצמנו.
חזרתיות על מלים שפוסלות חוויה של אישה אחרת באופן קטיגורי היא דבר שמפריע לי מאוד.
ואני ממש בטוחה שאפשר להגיע לאותה תוצאה בדיוק בלי להשתמש בשפה הזו.

לי אישית כשיש אחד או שניים זה נחמד בעיניים ואם יהיו רבים אני מניחה שזה יפריע לי, אם כי אני משערת שיפריע במידה נסבלת.

לא מבינה מה הקשר בין חזרה בתשובה לבין באופן טבעי, לא משנה איזה אתר (גם השיתוף והתמיכה).
אני יכולה להבין אם אמא בחינוך ביתי משתפת במהלך הזה והשפעתו על הילדים, או איך זה מתחבר ל-פשטות מרצון או מתנגש עם אורח חיים באופן טבעי או לא יודעת מה.
אבל ככה?
למה דווקא בבאופן?
למה זה יותר קשור אלינו מאשר אתר על תרנגולות?

(לגמרי בעד העברה לדף על דיוני עריכות)

קוראת את כל מה שנכתב פה. הרגע הגעתי הביתה ולא הספקתי להגיב.

למה דווקא בבאופן?
כל מה שראיתי באתר התמיכה - אפשר לשאול עליו את השאלה הזו. ואין תשובה טובה...

אני יכולה להבין אם אמא בחינוך ביתי משתפת במהלך הזה והשפעתו על הילדים, או איך זה מתחבר ל-פשטות מרצון או מתנגש עם אורח חיים באופן טבעי או לא יודעת מה.
ואז זה יישאר כאן בכל מקרה.
כאשר פותחים בשיתוף זה בגלל שזה לא קשור לבאופן אלא קשור לשיתוף של הקהילה הספציפית הזאת כי אוהבים את הדיאלוג שיש כאן.

ממליצה לכותבות פה לשים לב שהדיונים על עריכת אתר השיתוף מתרחשים פה - ולחשוב על מה זה אומר על אתר השיתוף. אשמח לשמוע את מחשבותיכן בנושא, באופן כללי ובמקרה קונקרטי זה.

אישה, תודה שהעברת לפה.
ממליצה לכותבות פה לשים לב שהדיונים על עריכת אתר השיתוף מתרחשים פה - ולחשוב על מה זה אומר על אתר השיתוף.
גם אני חשבתי על זה. לדעתי בסופו של דבר כדאי שיהיה שם דף כזה ושהדיונים יערכו שם. אבל כרגע, כשהאתר עדיין בחיתוליו, אני חושבת שזה יהיה טוב אם הוא יקבל ליווי מפה.
כך שאני מתייחסת למצב הזה כזמני.

לדעתי זה לא יהיה נכון להגביל נושאית את אתר השיתוף. מסכימה שלא צריך להיות הפקר, אבל מבחינתי זה אומר יותר לשמור על מסגרת דיונית נאותה, תרבות דיון ותרבות מחיקות, היעדר פרסומות, וכו' ולא נושאים ספציפיים. כמובן שמה שנכתב צריך להיות קשור לשיתוף ותמיכה מבחינת האופי שלו, אבל לא הייתי מדקדקת יותר מדי כי הרעיון בעיניי באתר הוא ליצור מרחב שיש בו מקום לכל מיני דברים שאין להם מקום כאן.
אני חושבת שצריך גם לתת משקל ל"דעת הקהל" (כמו שיש לה משקל פה), ואם היו כותבות שהביעו עניין בדף אז יש לזה משקל. וצריך גם לתת לדעתי לנורמות שם להתפתח בהדרגה, ולא ישר לקבוע כל מיני כללים. שהכללים יעלו מן השטח.

האופן שבו נעשו המחיקות במקרה הזה גם מקומם מאוד, וגם ממעמקי נפשי החילונית על אמת אין לי שמץ של מושג על מה את מדברת

כי הרעיון בעיניי באתר הוא ליצור מרחב שיש בו מקום לכל מיני דברים שאין להם מקום כאן
כלומר, מרחב פייסבוקי-תפוזי?

לדעתי הרעיון אמור להיות לשמור על סגנון דיון באופני, אבל בנושאים שהם לא נושאי הליבה. זה בדיוק מה שלא קורה שם.

ואני לא בעד לתת לרוב לקבוע שם. זה בכל זאת הרחבה של באופן. ואם הרוב שם נגד לידת בית וחינוך ביתי, אז זה יהיה אופי הדיונים?

אני לא כל כך בעד הגבלה נושאית, אבל אני בעד הגבלה סגנונית. הבעיה היא שהדפים ששם הם בדיוק הדפים שלא עוברים את ההגבלה הזו. אגב, דף החזרה בתשובה יותר מוצלח מרוב הדפים שם, בהרבה מובנים. לו הוא לא כלל זלזול שכזה בשאר עולם שלא חזר בתשובה, והיה כולל קצת יותר ענווה, ואמירות של "בשבילי" "לדעתי" וכו', אז הייתי בעדו.

אני חושבת שהדף "אף פעם לא היה לי קשר רציני" צריך לעבור לאתר השיתוף. אני לא יכולה לעשות את זה כרגע אבל זה מקומו.

לדעתי הרעיון אמור להיות לשמור על סגנון דיון באופני, אבל בנושאים שהם לא נושאי הליבה.
אני דווקא הבנתי אחרת, שהרעיון הוא לאפשר גם סגנון דיון שונה.

אני דווקא הבנתי אחרת
אז מה הקשר בין אתר השיתוף לבאופן? ובמה הוא שונה מפייסבוק, תפוז, וכו'?

אז מה הקשר בין אתר השיתוף לבאופן? ובמה הוא שונה מפייסבוק, תפוז, וכו'?
מבחינתי התשובה היא שנחיה ונראה.

_למה דווקא בבאופן?
כל מה שראיתי באתר התמיכה - אפשר לשאול עליו את השאלה הזו. ואין תשובה טובה..._
וואללה.
צודקת.
השתכנעתי.

אז מה הקשר בין אתר השיתוף לבאופן?
הממממ. חושבת בקול רם, כן? הקשר הוא - שזה מקום לדפי שיתוף ותמיכה שאינם מתאימים לבאופן...
המטרה בו - לנקות את אתר באופן מכל הפייסבוקי והתפוזי...
ואם הדפים האלה לא ימריאו שם - לא בעיה שלנו. הבעיה שלנו היא לשמור על האתר הזה נקי (מה שיצר איזו מגמה של חזרה לאתר, שמבורכת בעיני, והלוואי שתמשיך).

אם כך, אז יש מקום לדף השיתוף של אותה חוזרת בתשובה שרוצה תמיכה. אם היא תקבל תמיכה, והדף ימריא, עוד נשאר לראות. ובינתיים אפשר גם להתווכח איתה, מי שיש לה זמן מיותר...
(הרי הכי חמור זה, someone was WRONG on the internet!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

שרוצה תמיכה
איפה היא רשמה שהיא רוצה תמיכה?

מעצם זה שהיא באה לשתף בחוויות שלה. אחרת מה זה? מיסיונריות? P-:

כשאני משתפת בדברים אני ממש לא תמיד עושה את זה כדי לבקש תמיכה. ברוב הפעמים אני רוצה שיקשיבו לי, ושיגיבו לי. ותגובה דיונית, לא תגובה תומכת.
למשל, אם אני אפתח דף על היסטוריה של הדתות, אז זו תהיה בקשת תמיכה?
מה שכן, יש שיתוף חוויות שיש בו מן המיסיונריות. למשל, הדף על הסבון הטבעי, שכשאפתח אותו אספר בו על ההבדל העצום והגדול בין סבון אמיתי לסבון מזוייף. זה לא מיסיונריות ממש, אבל אני משתפת בחוויות גם כדי לשכנע.

אני מבקשת מכולן לראות את תשובתה של פותחת הדף על החזרה בתשובה על הצעתה של לב שומע לספר על האלמנטים הבאופניים בחייה.
אם זה לא דף החזרה בתשובה מיסיונרי קלאסי, כנראה איבדתי כל תפיסת מציאות

אני מתפללת שכולנו נחזור בתשובה ושיבוא כבר משיח במהרה בימינו אמן.
זה מה שענתה ברכה ללב שומע.
עדיין אין כאן בעיה. אז היא מתפללת שכולנו נחזור בתשובה וכו' וכו'. אז מה? היא גם מנסה להחזיר אותנו בתשובה? לא.
שתתפלל למה שבא לה והיא לא חייבת לענות ללב שומע על השאלות שלה ולכתוב בדרך שהציעו לה.

קוראת אני מציעה לך לרדת לה מהגב רק כי מה שהיא כותבת ואיך שהיא כותבת לא לטעמך. זה גם לא לטעמי אבל הטעם שלנו הוא לא העניין כאן.
מותר לאנשים לחזור בתשובה. מותר להם להתרגש מזה. מותר להם לחשוב שזה יהיה מעולה לכולם. זה עוד לא אומר שהם באופן אקטיבי עושים משהו בעניין שבאמת יגרום למי שקוראת כאן לחזור בתשובה. אל תתרגשי כל כך ואל תמהרי להפעיל כוחנות כשמשהו לא לטעמך. ולא תזיק איזו הכרה בדרך העקומה שבה פעלת בניגוד לכל הדעות כאן. את פשוט שותקת כאילו זה לא קרה אבל מכל הסיפור הזה ההתנהגות שלך מכעיסה אותי פי כמה מההתנהגות שלה.
תניחי לה כבר. ניסית לשכנע אותנו כאן במשך לא מעט זמן שהדף הזה ראוי למחיקה אגרסיבית ולא הצלחת לגייס אף אחת שתתמוך בך. אז די. זו כבר רדיפה.

זה עוד לא אומר שהם באופן אקטיבי
איזה אופן אקטיבי יש באינטרנט, חוץ ממיסיונריות? איזה אופן אקטיבי יש בכלל לגרום למישהו להמיר את דתו, חוץ ממיסיונריות?

פלוני אלמונית , כל מילה. ממש.

ועוד משהו. אני לא מקבלת את הגישה שלפיה אפשר לנצל את הכלי של דיון כשזה נוח, ולהתעלם ממנו כשזה לא נוח. ולכן, קוראת, הזמן לבוא לפה ולשאול את כולן מה הן חושבות ולבקש שיבואו לקרוא שם, היה לפני המחיקות. אני לא אשחק את המשחק הזה עכשיו.

איזה אופן אקטיבי יש באינטרנט, חוץ ממיסיונריות? איזה אופן אקטיבי יש בכלל לגרום למישהו להמיר את דתו, חוץ ממיסיונריות?

בדיוק.
הדף הזה כתוב בדיוק כמו דפי החזרה בתשובה שמופיעים בכל הרשת.

מה שקורה פה הוא בדיוק הפרדוקס של חופש ביטוי שלא מגן על עצמו. בשם חופש ביטוי ופלורליזם מאפשרים פה דפים שמקדמים תנועה של דכאנות, שוביניזם, פנדמנטליזם ואיסור חופש הביטוי. התנועות הדתיות בישראל מקדמות השתקה הולכת וגוברת של ציבורים שלמים, בעיקר של נשים, וכן הדרה ומסמוס של שוויון זכויות ודיכוי.

קוראת, יכול להיות שאת טועה? או שזה פשוט לא בא בחשבון?

קוראת, יכול להיות שאת טועה? או שזה פשוט לא בא בחשבון?

מיכל, יכול להיות שכל פעם שאני נוקטת בצעד כלשהו את באופן אוטומטי שוללת אותו, או שוללת באופן אוטומטי עמדה שאני מביעה?

זה דף מסיונרי קלאסי, שנראה בדיוק כמו דפים מקבילים ברשת, עם אותם תכנים בדיוק, ואותם משפטים. אני משערת שאני לא צריכה להגיד לך מה המצב של הדיכוי הדתי הגדל והולך בישראל ושל ניסיונות ההחזרה בתשובה (מבתי הספר היסודיים ועד הצבא ובכל מקום). או שאת לא בעניינים.

קוראת אין פה שום פרדוקס בעיניי.
מה שיש פה זו אישה אחת, שלא עברה על שום כלל, ואת עכשיו מניחה על הכתפיים שלה את כל הדיכוי הדתי בישראל כי זה מעצבן אותך.
הניסיונות שלך לגייס את תמיכת הקהילה לרדיפה הזו נכשלים שוב ושוב, ובמקום להגיד שאת מצטערת על מה שאת עשית, את מרחיבה את מעגל הביקורת שלך כדי שעוד מישהו שלא אוהב חוזרים בתשובה או כפייה דתית יצטרף אליך.
הדבר הבא שיקרה הוא שתטעני תכף לרדיפה אישית כלפייך ( כבר התחלת עם מיכל) ורגע אחרי זה תבוא לכאן פלונית לרגע להגן עליך ולתמוך בך, שהרי זה כל תפקידה באתר, ואת תהיי הקורבן הצודק והמסכן של כל הבלאגן שפתחת ותאיימי בעזיבת האתר.
אגב טענתך כלפי מיכל, בסבב האיומים והקורבנות האחרון שלך, היא זו שקראה לך להישאר...
היינו שם שוב ושוב ושוב.
אין פה תמיכה לדבר הזה שאת מנסה לעשות כאן כבר מאלפיים ועשר בנושא חזרה בתשובה.
מספיק עם זה.

קוראת - לא. אנחנו מאוד שונות בדרך ההסתכלות שלנו על העולם אבל אני חושבת שאני יותר הוגנת מזה.

פלוני אלמונית, את מתבטאת בנוסח אלים. ערכי בבקשה את דברייך.

אין שום דבר אלים במה שפלוני אלמונית כתבה.
וזה מאוד מוזר שאת מוצאת לנכון להעיר על ניסוח ולא על מחיקות אלימות. הראשון דיבור והשני מעשה, ומן הסתם השני חמור יותר.

ותיקה, שניהם דיבורים -- אחד מוסיף מלים והאחר מחסיר מלים. מעשים אין כאן -- אף אחד כאן לא גרם לשינוי בעולם הפיזי. רק מלים.

זו שאלה מעניינת - מהו הגבול בין מילים למעשים, כי הרי גם כתיבה ודיבור הם סוגים של מעשים (-: אבל אני לא חושבת שזו השאלה העיקרית בהקשר הזה.
אני עדיין עומדת על דעתי שאם כבר משהו פה היה אלים, אלה המחיקות של קוראת ולא קיומו של דיון, נחרץ ככל שיהיה.

_מה שיש פה זו אישה אחת, שלא עברה על שום כלל, ואת עכשיו מניחה על הכתפיים שלה את כל הדיכוי הדתי בישראל כי זה מעצבן אותך.
הניסיונות שלך לגייס את תמיכת הקהילה לרדיפה הזו נכשלים שוב ושוב
הדבר הבא שיקרה הוא שתטעני תכף לרדיפה אישית כלפייך ( כבר התחלת עם מיכל) ורגע אחרי זה תבוא לכאן פלונית לרגע להגן עליך ולתמוך בך, שהרי זה כל תפקידה באתר, ואת תהיי הקורבן הצודק והמסכן של כל הבלאגן שפתחת ותאיימי בעזיבת האתר.
היינו שם שוב ושוב ושוב.
אין פה תמיכה לדבר הזה שאת מנסה לעשות כאן_

תודה על האומץ לכתוב את זה ככה (ולו גם באלמוניות)
אני מכירה 4 נשים מכאן שאמרו לי את הדברים האלה בדיוק בסבבים קודמים, ולא העזו לכתוב את זה אף פעם ככה, כמו שזה. (אולי את אחת מהן @})

פלוני אלמונית, את מתבטאת בנוסח אלים. ערכי בבקשה את דברייך.
אין כל אלימות בדבריי. אני מניחה מראה מול קוראת ואני מסכימה שזו לא מראה שנעים להביט בה. מכאן ועד אלימות רחוקה הדרך.
לא כל מה שלא נעים הוא אלימות.

אני מבקשת להתיחס כאן למה שקורה בדף של קוראת ממש עכשיו וממחיש היטב את הנקודה שלי - שמאוד קל לסובב את הדיון מאישה אחת שכותבת כאן לעבר אידיאולוגיות שלמות.
בדף של קוראת יש עכשיו אישה נוספת שמסכימה עם המחיקה של הדף אבל בלי שום מבט אנושי על האישה שפתחה את הדף הזה.
ברכה הפכה להיות מייצגת של תופעה (שמטרידה מאוד גם אותי! אודה ולא אבוש שבעומק הדברים אני לחלוטין מסכימה עם קוראת ואפילו מזדהה עם הכעס שלה!). כבר אין כאן "ברכה" האישה, וכבר לא ממש אכפת אם היא עברה על איזה כלל (שבכלל לא קיים, בדקתי, זה ממוחה הקודח של קוראת). את מקומה החליפה "ברכה" שמייצגת את תופעת ההדתה בישראל. וגם היא לא עשתה שום דבר שאסור כאן, אבל אנחנו פשוט יכולים למחוק אותה ולדמיין שזה יעלים משהו בעולם המוחשי.

זה לא יעלים כלום חוץ מאשר את האנושיות שלנו. כאשר מתייחסים אל אנשים כמייצגים של תופעות המחיר הראשון הוא שאנחנו בעצמנו הופכים ללא אנושיים.

ברכה היא חוזרת בתשובה, זה הכל. אין בדברים שלה בינתיים ולו מילה אחת של ניסיון להחזיר אחרים בתשובה אפילו שהיא כמהה לזה מאוד. אין סיבה לקבוע שכל מי שחזר בתשובה ומשתוקק לעולם של חוזרים בתשובה הוא גם אדם שפועל אקטיבית להחזיר אחרים בתשובה.
אז נכון שזה טקסט קלאסי של חוזרים בתשובה. אבל זה עוד לא טקסט קלאסי של מחזירים בתשובה.

הפעולה היחידה שמתאימה כאן לדעתי היא לתת לדף ההוא שם לגווע בשקט. ממילא אתר השיתוף הוא סוג של תהום הנשייה ובל נשלה את עצמנו אחרת ונשים עליו ערך שלא באמת קיים. לתת לדף לגווע ולהשאיר אותו בשיממונו זו העדות הכי טובה למה שהקהילה כאן חושבת על העניין.
למחוק אותו שוב ושוב זו עדות רק למה שקוראת חושבת על העניין ואני לא מסכימה שזה יקרה. לא משום שאכפת לי אתר השיתוף אלא משום שאכפת לי הבריונות שיוצאת מכאן.

קוראת כתבת -
בשם חופש ביטוי ופלורליזם מאפשרים פה דפים שמקדמים תנועה של דכאנות, שוביניזם, פנדמנטליזם ואיסור חופש הביטוי
אני לא מסכימה לקבל את הבריונות שלך ואת כפיית הדעות שלך בשם חופש הפעולה שלרוב ניתן כאן באתר.
את בעצמך מדכאת, מציגה פונדמנטליזם חילוני ומנסה לאסור את חופש הביטוי של אישה אחרת כי הרעיונות שלה ואורח חייה לא לטעמך. זה בסדר באתר כאן כי יש לו אג'נדה ברורה פחות או יותר. זה לא בסדר באתר שם כי לא הוגדרו שם נושאים אסורים לדיון.
כשהיא תתחיל לדכא מישהו כאן או לאסור על מישהו להתבטא נדבר שוב.

הדבר הבא שיקרה הוא שתטעני תכף לרדיפה אישית כלפייך ( כבר התחלת עם מיכל) ורגע אחרי זה תבוא לכאן פלונית לרגע להגן עליך ולתמוך בך, שהרי זה כל תפקידה באתר, ואת תהיי הקורבן הצודק והמסכן של כל הבלאגן שפתחת ותאיימי בעזיבת האתר.

יעלילה, בדברי הבלע האלה, האישיים, את תומכת?

פלוני אלמונית, את נוהגת בבריונות ובאלימות לא פחות גדולה מזו שאת יוצאת נגדה. את אוספת פרטים על מישהי מהאתר, שכלל לא קשורים לעניין פה, ושנראים ממש כמו אובססיה.
בכל מקרה, באותו אופן שבו החזירו (בצדק) את הדף שקוראת מחקה, אמחק בקרוב את דברייך, אם לא תערכי אותם.

פלוני אלמונית יקרה ואנונימית, את מדברת עלי ולכן אגיב.

לא רציתי להיגרר לוויכוחים כאן אז רק בקצרה: אני לא מכירה את ברכה ואין לי שום דבר נגדה כאדם. יש לי בעיה עם מתן במה לתוכן הספציפי הזה. כמו שאצא נגד מתן במה למישהי שתבוא לספר על חוויותיה הנפלאות בחיק הסיינטולוגיה.
מקווה שעכשיו זה מובן יותר, לפחות בכל מה שנוגע לדעתי והעדפתי האישית.

לא העזו לכתוב את זה אף פעם ככה, כמו שזה
ויש לזה סיבה טובה. כי קוראת באמת מאמינה במה שהיא כותבת, ובאמת לא רואה את התבנית. וכי כתיבה ככה רק מקטינה את הסיכוי שהיא תתבונן, תבין ותשתנה.
יותר מזה, הניסוח הזה די לוחמני, וגורם לזה להישמע כמעשים בכוונת תחילה מניפולטיבית, כאשר ברור שהם לא.

מאשימים את קוראת בראייה של אידיאולוגיות ולא אנשים, אבל מתעלמים מקוראת-האדם. אדם, כמו לכולנו, יש לה את הנקודות העיוורות שלה, ואת הדפוסים שלה.

זה לא סיבה לנהוג באופן חסר חמלה כל כך.

את אוספת פרטים על מישהי מהאתר, שכלל לא קשורים לעניין פה
אני לא אוספת, הם גלויים לגמרי, והם לחלוטין קשורים לעניין פה ומיד אסביר לך גם איך.האובססיה היא לא שלי אלא של קוראת - נגד אנשים דתיים מסוג מסוים.
אם תמחקי את דבריי אשיב אותם. הטעם האישי שלך לגבי הכתיבה שלי לא קשור אלי.

משנת 2010 קוראת יצאה כמה וכמה פעמים נגד חוזרות בתשובה בדיוק באותו אופן שבו היא נוהגת כעת. פעם היא התחילה מעלבונות, פעם ממחיקות, ובכל פעם היא התפלאה מאוד שהתגובות של הנשים שהיא תקפה הסלימו במהירות ואז האשימה אותן בתקופנות. הדבר הזה מתועד ברחבי האתר בדיוק כשם שהוא מתועד עכשיו.
יש פה אישה אחת שרודפת כאן אחרי נשים שחוזרות בתשובה ומאשימה אותן בדברים שלא קשורים אליהן ונוהגת בהם בגסות רבה ואחר כך לא מבינה למה אחרות תוקפות אותה.
בכל פעם חזרה על עצמה הדינמיקה שתיארתי שבה קוראת נוהגת בתוקפנות באנשים דתיים מסוג מסוים שבכלל לא מבינים מאיפה זה בא להם ובסוף מסתבר שהיא הקורבן ואחריה רודפים והיא מאיימת לעזוב את האתר.
בתוך זה מגיעה באופן קבוע, כמו שעון, פלונית לרגע להגן עליה, אחר כך אותה "פלונית לרגע" כותבת כמה מילים בכל מיני דפים ואז נעלמת שוב עד הסיבוב הבא של קוראת. לצד זה פתאום באים כל מיני שמות לא מוכרים להגיד בערך את אותם דברים בצורות שונות.
זה מוכר לעייפה ולדעתי הגיע הזמן לשים כאן את הדברים כמו שהם קורים, וכל אחת יכולה ללכת לדפים שהיו ולחלקים שטרם נמחקו משם, ולהחליט בעצמה מה היא חושבת על זה.
הדעה האישית שלי על כל זה היא שיש כאן אישה שאני מצד אחד מעריכה מאוד ואפילו תומכת בעמדות שלה אבל ההתנהלות שלה כאן לא הוגנת כלפי אורחות מסוג מסוים, מתסיסה את האתר, ומבטאת בריונות כתובה פעם אחר פעם כבר למעלה מחמש שנים.
אני חושבת שהתנועה המעגלית הזו צריכה להיפסק ושזו לא שאלה של חמלה. זו שאלה של מה מאפשרים לאנשים כאן לעשות.
היום לא מוצאות חן בעיניה נשים שחוזרות בתשובה ושהיא מדמיינת לשמוע אותן מנסות להחזיר את כולנו בתשובה ומחר לא ימצאו חן בעיניה בעלי דעות ימניות או מי שמתנגד להפלות. מתישהו לא ימצא חן בעיניה מה שאני חושבת ומאמינה בו.

שקטה - אם את לא רוצה לתת במה למשהו תביעי את דעתך, כמו שעשית עכשיו. לתמוך במחיקה אגרסיבית שמתנהלת תוך כדי דיון זה לעשות הפוך ולתת המון במה לכל מיני דברים שאני לא בטוחה שגם בהם את תומכת.

מתעלמים מקוראת-האדם. אדם, כמו לכולנו, יש לה את הנקודות העיוורות שלה, ואת הדפוסים שלה.
איש לא התעלם. זה לא נכון.
אני בעצמי מוכנה לחזור ולהגיד כמה פעמים שנדרש שאין לי שום דבר אישי נגד קוראת ושאני מעריכה אותה ותומכת בעמדות שלה ויש לי איתה כאן בעיה נקודתית שהיא אך ורק התנהגותית.
העירו לה וביקשו ממנה להפסיק למחוק בצורה מכבדת.
היא לא חדלה. לא התנצלה. רק היטתה את הדיון לכיוון אחר ולא הוגן בפני עצמו שכולו התססה נגד משהו שלא לטעמה.
מתישהו נגמרת החמלה כי מי שנמצאת כאן מספיק זמן יודעת לצפות מראש בדיוק מה יהיה המהלך הבא כי זה כבר קרה כמה וכמה פעמים על אותן נקודות ובאותה צורה.
הזמן לעצור את זה הוא עכשיו ולא אחרי שיתחילו להגיע לכאן כל אותם שמות אנונימיים ופלונית לרגע ותהיה פה לכאורה קבוצה של תומכות ומעודדות שיוצאות להגנתה ומתעלמות באופן נוח מהפעולות שלה שהתחילו את הסיבוב הזה.