איך עדיין אין דף שמזועזע ממיזם רולידר ספקטור

[מיליטנטית_אנונימית*]

ושום וקרוטונית היקרות
בכל יום אני רואה כל כך הרבה אנשים שהשמש זורחת להם מהתחת מסתובבים חופשי ברחובות
שהתחלתי לחשוד שזה ההסבר לאוגוסט האכזרי הזה שעבר עלינו
מלא שמש!

[חלוקית_נחל*]

מיליטנטית,
למה, יש משהו ש"נכון" לעשות עם ילדים? בהחלט יש התנהגות שרצויה ו"נכונה" יותר עם ילדים, לפחות בעיני. ראי חינוך ללא כפייה , התנהגות מכבדת, אוהבת.
אני לא מזדהה עם המקום הלא שוגה, שכול מה שהוא עושה הוא "נכון" וראוי. יכולה להעיד על עצמי, שוב, שלעיתים אני חסרת אונים, מאבדת שליטה, טועה, כועסת, מתמודדת מול אתגרים שההורות מציבה בפני, המראות שבנותי מציבות מולי ועוד. אני שמחה להתייעץ. אני לא חושבת שאני מתמודדת עם דברים מיוחדים וחריגים. קיבלתי הרבה עצות וטיפים מחברות במפגשים שחלקו איתי את נסיונן. שהתמודדו עם דברים דומים. למדתי והחכמתי מכול כך הרבה מלמדים ויועצים, פורמלים ולא פורמלים, אנשים שהיו בסביבתי. לא את הכול אימצתי אל תוך חיי אבל בהחלט ספגתי השפעות רבות ובחנתי מה מתאים לי מתוך כול השפע והמגוון. האתגרים הללו וההתמודדויות אפשרו לי לצמוח ולהתפתח.
העובדה שאני עושה את המיטב שאני יכולה ברגע מסויים לא אומרת בהכרח מבחינתי שזה הטוב ביותר שניתן, זה הכי טוב שהצלחתי ברגע נתון שבו אולי הייתי עייפה, רעבה, פגועה או סתם לא מודעת, חסרת נסיון או ידע. לשמחתי, זה דינמי ומשתנה.

מישהו שיכול לתת לך "שירות" שיאמר מה ואיך לתקן מול הילד שלך.... בהחלט. למה לא? אם יש דפוס שחוזר על עצמו, שהילד שלי משקף לי, מפעיל בי, וגורם לילדה שבי להגיב מתוך מקום פגוע ולא רלבנטי למצבי בהווה ולסיטואציה הספציפית. למרבית האנשים יש כפתורי הפעלה שכאלו, שמפעילים אצלם תגובות שלא באמת קשורות למי שעומד מולם. ואם אני לא מצליחה בעצמי לזהות ולמצוא דרך אחרת להגיב ואין לי זמן ללימוד עצמי ולהתעמקות, למה לא לקבל כמה טיפים מיועץ מקצועי? האינסטינקט שלי, והאוטומט הם לא תמיד מועילים.

העובדה שמוכרים לנו שיש התנהלות תקינה לגבי ילדים שתוביל לכך שיהיו מצליחים ובאופן כזה שמקובל, מתוגמל ומוערך בחברה
אני מאמינה שיש התנהגות תקינה לגבי ילדים שתוביל לכך שיהיו מצליחים באופן כזה שיגשימו את עצמם, יוכלו לבחור במה שהם רוצים לעשות גם אם זה לא מקובל בחברה, יהיו חופשיים לעשות כרצונם.
אני בוחרת להשקיע בבנותיי ובעצמי על מנת להשיג את זה ומאמינה שזה תוצר נסיבתי של התנהגות מסויימת. לא תמיד אני מצליחה ליישם את ההתנהגות הזו אבל אני בהחלט בהשתדלות ומוכנה לשם כך להתייעץ כשאני מרגישה צורך בכך.
את לא חייבת לקנות אם את לא רוצה. זה המשמעות של שוק חופשי ובחירה חופשית@}

[חלוקית_נחל*]

מיליטנטית קראתי שוב את הודעתך ובעיקר את התיאור של איך שאת מניחה שהיו הדברים כי מכיוון שאני מצויה מעט בפרטים של התחום הזה, למרות שלא ספציפית בפרטי המקרה אתאר איך בד"כ זה מתנהל: (ההדגשה הייתה שלי) ואני מרגישה מקריאת דברייך בדיוק את מה שהרגשתי כשקראתי את הכתבה. מעין שטיפת מוח להצדיק דעה או אידאולוגיה מסויימת, רק מהכיוון שנחשב "טוב וראוי" בעיני הכותב ולכן זה גם מוצדק. כתיבה מגויסת שמנסה לשכנע ובשם כך גם "מחליקה" את העובדות ומתאימה אותן למסר. הדברים חזקים ומדברים בשם עצמם. ראי איזה דיון מרתק התפתח רק על מה שאנחנו רואים ויודעים. הדרך שלי להגיב לזה היא להיות מדוייקת ואמיתית עד כמה שניתן, אני מאמינה שזה מה ש"מבאר" את הזיוף והפלסטיקה ומושך דיוק ומהות לחיי @}

[רוקדת_לאור_ירח*]

lol או בעברית צב"ר

[יוטי_בעיר*]

_בכל יום אני רואה כל כך הרבה אנשים שהשמש זורחת להם מהתחת מסתובבים חופשי ברחובות
שהתחלתי לחשוד שזה ההסבר לאוגוסט האכזרי הזה שעבר עלינו
מלא שמש!_
זה מסביר בכלל למה ישראל היא ארץ שטופת שמש.

(יוטי לפעמים מתגעגעת ללונדון, המקום המוזר הזה שלא מעירים בו ברחוב למה הילד בלי גרביים או שהראש שלו עקום במנשא)

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_בכל יום אני רואה כל כך הרבה אנשים שהשמש זורחת להם מהתחת מסתובבים חופשי ברחובות
שהתחלתי לחשוד שזה ההסבר לאוגוסט האכזרי הזה שעבר עלינו
מלא שמש!_

[מיליטנטית_אנונימית*]

אני לא מזדהה עם המקום הלא שוגה, שכול מה שהוא עושה הוא "נכון" וראוי
קיבלתי הרבה עצות וטיפים מחברות במפגשים שחלקו איתי את נסיונן. שהתמודדו עם דברים דומים.
גם אני!!
מסכימה לגמרי. מה אני אמרתי איפשהו שכל מה שאני עושה נכון או ראוי?
אבל אלה נפילות ומקומות חלשים שלי בתוך היומיום שלי, לא משהו שהוא "שגיאה" כללית שקשורה או נמצאת ביחס לשאר ההורים בעולם
ושיכול לבוא איש עם טייטל כזה או אחר ולכנות "שגיאה"
ושהוא יודע כיצד לתקנה
התייעצות עם חברות - וודאי. להן יש באמת ניסיון בדרך כלל, וכן נגיעה לחיים האישיים שלי ולהתנסות ההורית שלי
מה שמוביל אותי לעוד נקודה ששכחתי לציין - אני אישית לא מאמינה שרולידר היה הדמות העיקרית לדוגמה וחינוך ילדיו
אני מעדיפה להתייעץ עם אשתו. סתם ככה, אינטואיציה
גבר בגילו עם כזה מעמד אקדמי, כמה הוא כבר היה ביומיום המאתגר באמת
אני פורטת כאן הכל לפרטים, כי זה מאוד חשוב בעיניי
תחת הטייטל: מומחה - גבר אולד סקול, לא חד במיוחד, בעל דעות מיושנות מאוד (בעיניי) לגבי מה הם הישגים
סיכוי גדול שאשתו בילתה הרבה יותר ממנו בעורף הביתי, לטובת זה שהוא יוכל אח"כ לעמוד בפרונט ולהשפיע עלינו מחוכמתו
תחת הטייטל: המשפחה הנעזרת - זוג שמתפרנס מחשיפה, שכתבה כזאת יכולה להוסיף לו צ'ק חיוני ולהביא עוד חשיפה משולמת עתידית
בקרוב, מומחה לגינון מלמד את א' להשקות. נדלניסט צמרת בוחן איתם בית למגורים עתידיים. ימים יגידו ו... כמובן, ילדה
אני אגב רוצה כחברה למפגש לעוץ עצה חינם לדנה (מבלי להיכנס לה לתחתונים, וללא מאבחנת) ולמי שנתקל בבעיה דומה:
מניסיוני האישי שאיננו רב, שמתי לב שככל שאני נמצאת פחות, כך ייצמדו אליי יותר בהמשך היום או הלילה
מדובר על נמצאת גם במובן הפיזי, גם ברמת הפניות שלי, הקשב, האנרגיה הפנויה
כך שאני מעוניינת במנוחה בהמשך, כל שעליי לעשות הוא להיצמד ומכל הלב כאן ועכשיו
דומני שגם קראתי משהו דומה שכתבה איפשהו יונת שרון החכמה, שאני לא מכירה, אין לי מושג איך היא נראית והאם סיימה בי.איי

אם יש דפוס שחוזר על עצמו, שהילד שלי משקף לי, מפעיל בי, וגורם לילדה שבי להגיב מתוך מקום פגוע ולא רלבנטי למצבי בהווה ולסיטואציה הספציפית
אני מאמינה שהמשפט הזה שכתבת הוא מפתח להמון דברים
וברגע שאנחנו מודעים לכך שדברים מופעלים אצלנו גם מכל מיני שאריות ישנות, חינוך קלוקל שקיבלנו ושאר גופים זרים
קצרה הדרך להפעיל את האינסטינקט שלי שהוא אבן בנייה חשובה מאוד בעיניי בהורות ובחיים בכלל

אני מאמינה שיש התנהגות תקינה לגבי ילדים שתוביל לכך שיהיו מצליחים באופן כזה שיגשימו את עצמם, יוכלו לבחור במה שהם רוצים לעשות גם אם זה לא מקובל בחברה, יהיו חופשיים לעשות כרצונם.
אה, כאן אני מצליחה להתחבר
אני אישית מאמינה שבסך הכל צריך לא להציק, לא להצר, אלא לתמוך ולהרחיב כשמבקשים ממך כדי לנסות (אין לי מספיק ניסיון כאמור)
ולגדל אנשים חופשיים
הציטוט מצליחים ובאופן כזה שמקובל, מתוגמל ומוערך בחברה הובא ממך, מדברייך הקודמים, ולמרות שאני שומעת דברים דומים סביבי
ולא מעט, הרי שעד היום לא הצלחתי להבין מה הכוונה. כך שלזה אין ערך בחינוך שהייתי מקנה (לו היו לי יומרות להקנות חינוך כלשהו )
ועל זה הגבתי קודם, על שמוכרים לנו שיש דבר כזה התנהלות איקס שתייצר אדם "מצליח" ע"פ קריטריונים כלליים

באינסטינקט שלי אגב, את נשמעת לי הורה נפלא יותר מכל פסיכולוג/ית ילדים שהכרתי. ואני מכירה כמה במקרה. גם את ילדיהם הכועסים....
לכן אני מתעקשת כאן על הבעייתיות העיניי בנהייה אחרי "אנשי מקצוע", אני לא בתחושה שהם יודעים משהו טוב ממך
מלבד זאת, דיברת כאן על החיים בחינוך ביתי, שהם קריאת תגר בק' הידיעה על הפקדת גורלך או גורל ילדייך בידי "אנשי מקצוע"
וגם לכן התעוררה בי השאלה: למה בזה לא (מומחים לחינוך ילדים, מורות ומורים יעני) ובזה כן (מומחה לפסיכולוגיית ילדים)
אני שואלת מתוך עניין אישי כבר
ברור שזהו שוק חופשי

[מיליטנטית_אנונימית*]

מיליטנטית קראתי שוב את הודעתך ובעיקר את התיאור של איך שאת מניחה שהיו הדברים כי מכיוון שאני מצויה מעט בפרטים של התחום הזה, למרות שלא ספציפית בפרטי המקרה אתאר איך בד"כ זה מתנהל: (ההדגשה הייתה שלי) ואני מרגישה מקריאת דברייך בדיוק את מה שהרגשתי כשקראתי את הכתבה. מעין שטיפת מוח להצדיק דעה או אידאולוגיה מסויימת, רק מהכיוון שנחשב "טוב וראוי" בעיני הכותב ולכן זה גם מוצדק. כתיבה מגויסת שמנסה לשכנע ובשם כך גם "מחליקה" את העובדות ומתאימה אותן למסר.
את בדיוק הדגשת את מה שמרחיק את דבריי משטיפת מוח או משהו דומה - ציינתי בפירוש שמחד יש לי ניסיון בתחום
ומאידך שאין אני מצויה בפרטי המקרה!!!
כך שאין (!) לי יומרות להגיד שאכן כך בדיוק קרה
כל השאר היה כתיבה פיליטונית, למקרה שלא הובן, הומוריסטית
כמו מערכון קטן שצוחק על הרעיון, על נעשים הדברים בתקשורת, לא חלילה משהו שאמור לייצג מה באמת קרה שם
כמו שאמרה ניצן אמ : זה דיון ציבורי, לא אישי. בסה"כ התכוונתי להצחיק וחבל שלא הצלחתי עם תיאור השיחה הזו
אי לכך אין לי שום עניין "להחליק" עובדות, אלו אינן עובדות. אין לי מושג איך בושלה הכתבה הספציפית הזו
ומדוע מגויסת? מגויסת למה?
מי ייתן לי צ'ק שמן בסוף הפוסט הזה? או עוד עבודה? יוקרה? טפיחה על השכם?
לטובת מה את חושדת שאני מגויסת בדיוק?
מה שכן, חשוב בעיניי לא להיוותר תמימים, אלא לחשוף את מערכות הכוח והמבנים החברתיים, כמו שאת הגדרת אי שם במעלה הדף
רבאק, אנחנו מגדלות ילדים
זה אלמנטרי בעיניי לעמוד מול זה שלמרות שראינו עיתון מילדות, טלוויזיה וכל שאר הסוכנים התקשורתיים
למרות שהורינו ברובם שאבו מהם השקפות עולם, הסתמכו על דבריהם, ציטטו כמו הייתה זו האמת
לא כך היא
זו תעשייה כלכלית גרידא, לופט גשעפט כמו שקראו בעיירה = מגלגלים מידע מפה לשם, רובו לא עומד בקנה אחד עם המציאות
במידה שיש דבר כזה מציאות כללית. מעבדים, לועסים, מייפים. הכל כדי שהבליעה תהיה חלקלקה
אין, אני חוזרת אין למי שעורך את העיתון/מנהל ערוץ בלוויזיה (חוץ מערוץ 1, השידור הציבורי, וגם זה לא מדויק) שום אינטרס לתת לך שירות
חינוכי, ייעוצי וכדו'. יש לו בהחלט אינטרס שתאמיני שהוא נותן לך שירות, כי אז תרכשי אולי עוד משירותיו, נגיד המוסף של שבוע הבא
אבל אין לו אינטרס לטייב את היחסים בתוך משפחתך ע"י חשיפת אלה בתוך משפחתו של מאן דהוא
האינטרס של גוף תקשורת כזה הוא למלא איקס עמודים שמתוכם איקס אחוז יהיו שטחי פרסום, שיימכרו במקסימום האפשרי
לכן עליו ליצור בכל יום/שבוע מחדש עמודים שיש בהם עניין למכנה המשותף הרחב ביותר
על כן ה"גאונות" העריכתית בכתבת רולידר-ספקטור: זה גם נמוך וגם גבוה, גם פרופ' וגם אושיית ריאליטי, גם למי שיש ילדים
וגם למי שיסתקרן מהבחורה הצעירה שמציצה במיני
זה ההיגיון שהנחה אותי בלכתוב את הפיליטון של איך נהגתה הכתבה, כי זו חשיבה של עורך
דוגמה: עמודי הפרסומת שהיו בין דפי הכתבה על מירי בוהדנה עלו יותר למפרסם, נגיד בנק איקס ושטיחי זי מאלה בכתבה של דנה ספקטור
אך קרוב לוודאי שאלה היו שתי הכתבות עם שטחי הפרסום היקרים ביותר באותו מוסף
יש הירארכיה ברורה בדברים האלה
זה לא מגויס חלוקית נחל , אני כותבת לך את זה כידע מקצועי גרידא. אין דבר אלטרואיסטי שמכוון להיטיב עם הזולת במוסף סופ"ש
אם מישהו היה הוגה שם כתבה שכולה דם והרס שהייתה עושה לך "דאון" לשבוע, אבל מביאה יותר קוראים, זו הכתבה שהייתה נדפסת
וכבר ראינו כאלה כתבות הרבה, בלי עין הרע
תכלית התקשורת היא למכור שטחי פרסום, לפרנס את אנשיה ו"לעשות" עוד כסף
יש שיגידו שהמצב הוא אחר ביחס לעיתונאי חדשות, היינו פוליטיקה, חברה, סכסוך, כלכלה וכו' - ושמניעיהם הם אחרים
מניסיוני אוכל לומר רק שב-90% אני מפקפקת גם בזה

[מיליטנטית_אנונימית*]

רוקדת, יוטי וקרוטונית
לפחות הצלחתי להצחיק אתכן.... יש!
המחשבה השנייה שלי אגב, לגבי אוגוסט, הייתה שזו תולדה של האינפלציה במוסדות החינוך האנתרופוסופיים וברוח האנתרופוסופיה
תהיתי אם השמש ראתה שכל כך הרבה מברכים אותה עד ש... תפסה תחת
P-:

[ניצן_אמ*]

קצת מטא-תקשורת לפרופורציה - העין השביעית

[חלוקית_נחל*]

מיליטנטית, במגוייסות התכוונתי בעיקר ל אופן הצגת הדברים. יש הבדל מהותי בעיני בין הפוסט האחרון שלך שהבהיר את האינטרסים של המפרסם וכו' לבין ההודעה שהתייחסתי אליה, שניסתה לדמות סיטואציה עם התייחסות ספציפית לאנשים, לצורה שלהם, למה שהם אמרו או לא אמרו. היה בזה פן רכילותי בעיני, מלגלג באופן אישי על אנשים אמיתיים, צהבהב. גם את בהתייחסותך לנפשות הפועלות מתייחסת בעיקר לצורה של דנה ספקטור ולגיל של פרופ' רולידר. הבחירה הזו "לקשט" את המסר בתיאור הזה, באופן אישי רגישה לי עוד מאותו דבר, גם אם זה מהכיוון ההפוך. והמגוייסות קיימת בהחלט על מנת לשכנע את הקוראים בצדקת דברייך.
אני לא תמימה ולא חושבת שעורכי המוסף רוצים בטובתי. אבל זה שהם עושים למען טובתם שלהם לא אומרת בהכרח שזה נגדי או שאני לא יכולה להרוויח מזה משהו.

_ואני מכירה כמה במקרה. גם את ילדיהם הכועסים....
לכן אני מתעקשת כאן על הבעייתיות העיניי בנהייה אחרי "אנשי מקצוע", אני לא בתחושה שהם יודעים משהו טוב ממך
מלבד זאת, דיברת כאן על החיים בחינוך ביתי, שהם קריאת תגר בק' הידיעה על הפקדת גורלך או גורל ילדייך בידי "אנשי מקצוע"
וגם לכן התעוררה בי השאלה: למה בזה לא (מומחים לחינוך ילדים, מורות ומורים יעני) ובזה כן (מומחה לפסיכולוגיית ילדים)
אני שואלת מתוך עניין אישי כבר_
ראשית אני לא בטוחה שילדים כועסים של פסיכולוג ילדים הן בהכרח תעודת עניות לכך שהוא לא יכול לייעץ ולהיטיב עם אחרים. לפעמים הסנדלר באמת הולך יחף במיוחד במקומות רגישים כאלו שקל לראות על אחרים ופחות על עצמך. האם מטפלת זוגית חייבת להתהדר במערכת יחסים זוגית לתפארת. ואם היא גרושה, האם זה בהכרח פוסל אותה מלטפל. אולי הם למדו משגיאות שהם עשו? אני לא נחרצת. זה מאוד אישי. אני לדוג' באם הייתי פונה ליועץ בסגנון זה היה חשוב לי לפנות ליועצת שהיא אמא בעצמה כי בעיני יש חשיבות עצומה להתנסות האישית באמהות ולעוצמות שהיא מביאה עימה. לעומתי, יש רבות וטובות שחושבות אחרת ראי עד שיש לך ילדים אתה לא מבין את זה

ובאשר לשאלתך. אני מאמינה בפנייה ליעוץ כשיש צורך. כרגע אין לי צורך בעזרה בחינוך בנותיי, אני מאמינה ורוצה לאפשר להן את ההתפתחות בדרכי. באם בשלב כלשהו אתקל בקשיי למידה כלשהם או ארגיש שמשהו בתהליך הזה לא מתקדם כראוי בהחלט אפנה ליועץ או איש בעל נסיון וידע שאני מאמינה בו וביכולתו לעזור לי. זה יכולה להיות מכרה שהיא מורה לשעבר, משהי מהאתר שהיא בעלת נסיון או מומחה כזה או אחר. אני לא מאמינה שכול מי שמלמד במערכת החינוך מתאים למשימה זו. @}

תודה על המחמאה וגם על הדיון

[בשמת_א*]

בסוף החלטתי להיכנס לדף ואני ממש מצטערת על זה.
בלי הדף הזה הייתי יכולה להמשיך לחיות בלי לדעת עוד דבר מבחיל.

[אבודה_ומחפשת*]

אני אמנם לא הורה, אבל קראתי את הכתבה בארץ (לא, לא מתביישת להודות בזה, אפילו לפני שעליתי על המטוס)וקראתי את הדף ורציתי להוסיף כמה דברים מהצד של מי שמצפים ממנו להיות לפחות דוקטור.
נראה לי שמה שדנה כתבה על הוינדואוז חרדות בהורות מדבר על החרדה שהילד שלך ישנא אותך, יהיה אומלל וכ"ו, כאילו אתה נורא רוצה להיות בסדר עם הילדים כל הזמן, לא לעשות חו"ח משהו שיעצבן אותם, סה"כ כולם רוצים שלילד שלהם יהיה טוב.
זה בדיוק המיינסטרימיות, כולם רוצים ילד דוקטור בסוף, כי דוקטורט זו תעודה, רולידר מביא תעודות מהאקדמיה שמוכיחות שהילדים שלו מוצלחים, ולכן הוא אבא מוצלח, אבל כמה סרטים אמריקאים ראינו שבהם הגיבור הולך להיות כוכב או מדען או לא יודעת מה כדי לרצות את אבא?
אף מומחה לחינוך לא יכול לבוא ולהגיד שהוא מומחה ויש לו שלושה ילדים שמחים ובטוחים בעצמם בדיוק במידה הנכונה
כמה הורים משוויצים שהילד שלהם מאושר ושמח (אחרי גיל שמונה עשרה)?אני מכירה גם כמה אנשים מאוד מטומטמים בעלי תואר שני ואפילו שלישי (היתה לי בוסית דוקטור לסוציולוגיה שלא ידעה להכניס סיכות לשדכן).
כשקראתי את הכתבה קפצה לי נורה אדומה בדיוק שם, אם הילדים של רולידר היו "סתם" בעלי תואר ראשון שעובדים ב"סתם" עבודות, היו מזכירים אותם?
למה הורה מומחה צריך לענוד את הישגיו הלימודיים (והלימודיים בלבד) של ילדיו כהוכחה למומחיותו?

[יוטי_בעיר*]

למה הורה מומחה צריך לענוד את הישגיו הלימודיים (והלימודיים בלבד) של ילדיו כהוכחה למומחיותו?
כי זה משהו שאפשר למדוד, או לכאורה אפשר למדוד וע"י כך להראות הצלחה.
אושר אי אפשר למדוד בצורה כזאת, אי אפשר "להראות השגים".

[דגנית_ב*]

חלוקית - דבריך החכמים בנחת נשמעים. אני קצת מתרגזת
ניצן, לומדת ממך כל הזמן. אלא שכאן הדיון הוא אך ורק על הפלסטיקה, על המסר שבתקשורת (בין בני אדם בכלל, אבל גם על התקשורת הכתובה) על הקליפות הלעוסות להמונים, על הפרסונה ולא על האדם. א. מתוך שלא לשמה, בא לשמה, לפעמים.
ב. גם. הוא הופך כזה במשפט _השלטון הבלתי מעורער של התקשורת היודעת-כל במוחם של הרוב המוחלט של הציבור
שבא אח"כ ומקיא עלי את המידע המוסמך שספג, במקרה זה מידי שתי ישויות בלתי מעורערות בתחום החינוך ואורחות החיים התקינים:
פרופ' עם ילד דוקטור ואשה נוירוטית מהטלוויזיה_
יחד עם עלבון וכעס מובן לי,יש במשפט הזה כל כך הרבה התנשאות: כותבת עצבנית וחדת עיין, כה איתנה בהשקפת עולמה (כמו אותו ציבור מקיא וגורואיו), שאינה טורחת לקרוא עד הסוף ויוצאת מדקלמת את משנתה הסדורה.
למשל ספקטור מעירה - אחרי שרולידר מפאר את את ילדיו - שאולי הוא מנותק מציפיות ההורים של היום. רובו לדעתה, ירצו לא יהודי מנוחין אלא בוגר מרדן; שאינו הולך בתלם. וכאן פרובוקטיבית מידי בעיני (מצטטת מהזיכרון) "אלןף טניס"... אני לא מסכימה או לא לא מסכימה אני אומרת שיש לה ביקורת. לא באופנית אבל ביקורת.
אני חושבת שהרעיון שרולידר הדגיש הוא "הורים, היו נוכחים בחיי הילדים".

"מאבחנת" (מה זה המקצוע הזה בשם ה'?) מה זה ה" (-;
תיקון טעות שלי: המאבחנת מופיעה בשמה המלא - יעל שוורצמן - בתוך התמונה הקבוצתית.

גבר זקן בעל כוח ואשה צעירה בעלת, ובכן נכסים טוב הרשי לי לרדת מתחת לצוואר אבל את התחלת - יש לה ציצי קטן! לא קראת, לא הסתכלת אבל את משתלחת ומקללת (טפשה ואומללה). ספקטור לפחות קוראת ככה רק לעצמה ולא לאחרים. רגע, אולי התבלבלת? זו ששרועה בכל הודה על הספה עם גופייה ופוש אפ, וידיים מתנופפות זו ספקטור. מיני? צעירה, קייץ. ברכיים? ישבה עם שמלת קייץ על השטיח וזוית צילום מלמטה כדי לתפוס את הילדה. אני ראיתי בתמונות הבעות ספונטניות מצד המשתתפים אבל מי שמחזיק פטיש ובאמת המוחלטת...
ניצן, כאשר כמיטב הבנתי אני מכניסה מהות, בלי להסכים במיוחד עם המאמר הזה או להתעלם מצורמנות הפלקט, ובלי להצטרף למקהלה, מעירים לי 'סמכי עלי, הכל קונספירציה מרושעת'.

אגב דיון? יש אחדות דעה שספקטור איומה ובתה מסכנה (לא שיש לי משהו נגד ההורים רק חראם על הילדה, קולה!!! טצק, טצק טצק) רולידר הוא זקן רשע, דמגוג וחסר דעה המאבחנת היא אביזר מין וממיזם כזה (איזה מיזם?) לא יכול לבוא שום דבר טוב. כל זה בלי לקרוא.
סבבה. החיים פשוטים עכשיו. אין בעיות בעולם ואם יש - נקרא לאושיה מ"באופן".
וסוכריה - הכל הייה בצחוק בכלל.

מיליטנטית - שנים לפני שהמציאו את דנה ספקטור או שרולידר האדים בטלוויזיה (אני מאמינה שהוא עושה מה שהוא עושה מתוך איכפתיות גדולה), קיבלתי הערות מעצבנות מהשכנים, מבעלת הבית, אבא שלי והגננת.
תכנת הווינדואוז מוזכרת על ידי ספקטור לא כדי להריץ אותנו למומחה אלא להציע שקיומה אצל הורים רבים יכול להיות פתח לניצול כלכלי כוחני וכדומה.
סמכי עלי!

[מיליטנטית_אנונימית*]

ניצן אמ
תודה, עדיין לא הספקתי לפתוח את הלינק, אך אנסה היום

חלוקית נחל
יש הבדל מהותי בעיני בין הפוסט האחרון שלך שהבהיר את האינטרסים של המפרסם וכו' לבין ההודעה שהתייחסתי אליה, שניסתה לדמות סיטואציה עם התייחסות ספציפית לאנשים, לצורה שלהם, למה שהם אמרו או לא אמרו. היה בזה פן רכילותי בעיני, מלגלג באופן אישי על אנשים אמיתיים, צהבהב. גם את בהתייחסותך לנפשות הפועלות מתייחסת בעיקר לצורה של דנה ספקטור ולגיל של פרופ' רולידר. הבחירה הזו "לקשט" את המסר בתיאור הזה, באופן אישי רגישה לי עוד מאותו דבר
אחדד שוב: זו הייתה כתיבה הומוריסטית!!! אין בה שום פן רכילותי כי אני לא מכירה אותם ולא יודעת מה הייתה ההתנהלות הספציפית
וחזרתי וציינתי זאת. השתמשתי בחומרים בהם הם משתמשים על מנת להבהיר את הנקודה שלי בנוגע לסלידה מהסגנון הזה!
מבחינתי היה אפשר לכתוב זאת עיתונאית איקס, פרופסור איקס
כמו שאמרה ניצן, זה לא דיון אישי. הוא ציבורי
את העניין במראה של אותה עיתונאית איקס הכנסתי כיוון שאני יודעת שזה נושא שהיא עוסקת בו (נדמה לי, אני טועה?) רבות
וכן כי ידוע לי ש"דיבור" כזה מקובל בתחום. זו הייתה פארודיה
ומעל הכל, האופן בו בחרה להצטלם. והיא אשה מודעת, אין לי ספק בזה
באשר לגילו של רולידר. ההתייחסות הייתה לצורך הערכה שלי באשר לסיכוי שגבר מהדור שלו, בעל קריירה תובענית ודעות כפי שהציג
... אכן היה דמות כה דומיננטית בחינוך ילדיו
ההערכה שלי, על בסיס נתונים אלה בלבד, היא שאשתו היא שבאמת הייתה שם יותר, ושאם כבר הייתי מתייעצת איתה כמומחית
בדיוק כפי שניסחת:
אני לדוג' באם הייתי פונה ליועץ בסגנון זה היה חשוב לי לפנות ליועצת שהיא אמא בעצמה כי בעיני יש חשיבות עצומה להתנסות האישית באמהות ולעוצמות שהיא מביאה עימה.
כל מילה! לזה אני מכוונת, שהמומחים האמיתיים עבורי הם קודם כל אמהות או אבות נוכחים
ואז מי שאני מכירה וסומכת עליהם באופן אישי, או מי שנשמע לי לאורך זמן מעמיק, חכם ואכפתי
איני יכולה לראות איך רולידר ודומיו יכולים להיכנס לרובריקה הזאת עבורי. בשבילי ילד דוקטור זה לא קבלה לכלום
וגם כל אלה שכן אשמח להקשיב להם רק דעות עבורי. קשה לי להאמין שיש מי שיכול להתמחות בילדינו הספציפיים יותר מאיתנו
ולדעתי בדגש יתר כאשר אנו בחינוך ביתי, מפני שאז אנו מבלים איתם את חלק הארי של היממה ומכירים את הפנים השונים בעולמם
אני חשה את הנקודה הזו חזק מאוד אצלי
על פני אמהות שרואות את ילדיהן אחרי שמונה שעות שהן עלומות עבורם, וצריכות להתחיל לפענח על מה הילד מדבר
בוודאי אם הוא פעוט שאינו יודע עדיין לנסח בבהירות
או מצד שני מתבגר (זה מתחיל היום בגיל 6, לא?) שאין לו עצבים לפרט מה עבר עליו
באם בשלב כלשהו אתקל בקשיי למידה כלשהם או ארגיש שמשהו בתהליך הזה לא מתקדם כראוי בהחלט אפנה ליועץ או איש בעל נסיון וידע שאני מאמינה בו וביכולתו לעזור לי
אשמח אם תפרטי מהם קשיי למידה בעינייך. זה נושא שאני מתחבטת רבות בנוגע לעמדתי בו

המון תודה גם לך על הדיון. הלוואי וידעתי לעשות לב

בשמת א
עד שבאת את בורחת... מה הבחיל אותך? מה דעתך?
נהנית לקרוא אותך בדפים השונים

אבודה ומחפשת
למה הורה מומחה צריך לענוד את הישגיו הלימודיים (והלימודיים בלבד) של ילדיו כהוכחה למומחיותו?
שאלה כל כך טובה בעיניי. בכלל מה שכתבת
אם יום אחד תחליטי שאת רוצה להיות הורה... אז כבר כיף לילדיך לכשייוולדו שאמם שואלת שאלות ולא מחפשת כל מיני קישוטים לענוד בעצמה

יוטי בעיר
אושר אי אפשר למדוד בצורה כזאת, אי אפשר "להראות השגים".
הצרה איתי שאני לא מבינה מה כל כך הישג בלהיות דוקטור, ברוב המקצועות האקדמיים
זה כשלעצמו מטריד אותי, מה יש לנפנף בזה. כולה ישבת למדת, כתבת עבודה. בהמון זמן בד"כ
אולי אם אתה חוקר מוח שפיצח איזה שלב שיביא לייצור תרופה מצילת חיים
אבל ברוב המקצועות זה יכול להיות רק הישג אישי אם חקרת תחום שאתה אוהב ונהנית מזה. בעיניי כרגיל - ההישג הוא ההנאה
אבל הישג מוחלט?!? משהו להתנאות בו? תמיד היה מוזר בעיניי
יודעת שאת לאו דוקא בדעה הפוכה, סתם שפכתי את זה עליך

דגנית ב
למה את כל כך תוקפנית כלפיי?
אם הכוונה הייתה שאסגור את הדף ואנדף מפה, אז ממש כמעט הצלחת.
פתחתי, חטפתי בום (ולא בפעם הראשונה) וסגרתי
אבל תנחשי מה? החלטתי לנסות להידבר בכל זאת. חאליק, עם הפלשתינאים מדברים עכשיו
אלא שכאן הדיון הוא אך ורק על הפלסטיקה, על המסר שבתקשורת (בין בני אדם בכלל, אבל גם על התקשורת הכתובה) על הקליפות הלעוסות להמונים, על הפרסונה ולא על האדם. א. מתוך שלא לשמה, בא לשמה, לפעמים.
מה מתוך שלא לשמה בא לשמה? שכן דנו באדם באופן אישי? ממש לא. האדם הוא כאן דוגמה בלבד.
אישית האמת, דנה ספקטור נראית לי בחורה חמודה ומוכשרת, בטח היינו נהיות חברות
זה כל כך לא אישי לגביה. אין לי בלבי דבר עליה, ומראש אמרתי גם לא על טיב אמהותה. אני ממש לא יודעת אם אני אם טובה ממנה
וגם לא עסוקה בזה
אני בכלל חושבת שלבקר אמהות אחרות זה אסון, גם אם מפתה לפעמים
עם כל זה - חשיפת הילדה כפי שקרה היא בעיניי דבר פסול, אך אין בכך כדי לומר שאני באמהותי לא עושה דברים פסולים מזה
אין איך לשקול
דבר נוסף: מתוך שלא לשמה בא לשמה, הוא ציטוט שמדבר על דבר טוב, על עליית מדרגה
קיום מצוות שלא לשם שמים שהותמר לכדי אמונה - דבר חיובי על פי משנת הכותב.
לכן לא ברור לי אם הבנתי נכון את משפטך. כי הוא נקרא לי כאילו מדבר חיובי (הדיון בפלסטיקה) התדרדרנו לשלילי (רכילות)
אבל אולי טעיתי בהבנת הנקרא. אשמח לתיקון.

_השלטון הבלתי מעורער של התקשורת היודעת-כל במוחם של הרוב המוחלט של הציבור
שבא אח"כ ומקיא עלי את המידע המוסמך שספג, במקרה זה מידי שתי ישויות בלתי מעורערות בתחום החינוך ואורחות החיים התקינים:
פרופ' עם ילד דוקטור ואשה נוירוטית מהטלוויזיה
יחד עם עלבון וכעס מובן לי,יש במשפט הזה כל כך הרבה התנשאות: כותבת עצבנית וחדת עיין, כה איתנה בהשקפת עולמה (כמו אותו ציבור מקיא וגורואיו), שאינה טורחת לקרוא עד הסוף ויוצאת מדקלמת את משנתה הסדורה._
מה שהיה במשפט הזה הוא צער סרקזם ואירוניה. בסדר הזה. מבחינתי לפחות. לא התנשאות
חלק מאותו ציבור הוא משפחתי וחבריי האהובים, אינטיליגנטים ומקסימים. אז מה?
זה לא מפריע לי להאמין רק במה שעיניי רואות, ולנתח את המציאות מהזווית שלי. לא טענתי שאני טובה מאיש.
עכשיו לנושא האיתנה בהשקפת עולמי - לא נראה לי. עד הרגע אפילו לא ידעתי שיש לי השקפת עולם
כתבתי מחשבות שעלו בי ומעסיקות אותי
להבדיל מן הציבור וגורואיו כדברייך את, אין לי אף גורו אז אני לא יכולה להיות כמו.
שכן מעולם איני מקיאה על איש דברים שמישהו אחר אמר/כתב בעיתון וכדו', סתם, לפעמים נפלט לי בסמול טוק, ואני ישר מתנצלת
ועל זה אני מדברת בין השאר.
לא מבינה למה טובים הגורואים באופן כללי, ואם כבר אז דוקא אלה?! לא חראם?
לדעתה, ירצו לא יהודי מנוחין אלא בוגר מרדן; שאינו הולך בתלם. וכאן פרובוקטיבית מידי בעיני (מצטטת מהזיכרון) "אלןף טניס"... אני לא מסכימה או לא לא מסכימה אני אומרת שיש לה ביקורת. לא באופנית אבל ביקורת.
בוודאי שקראתי את זה. זה אחד המשפטים שהכי זעזעו אותי, אבל החלטתי לרחם על עשרת קוראיי...
אבל אם כבר פתחת את זה אז יאללה:
יש פה שלוש בעיות מהותיות בעיניי במשפט הזה
א. אז להתהדר בילד כוכב רוק/אלוף טניס זה עדיף על דוקטור? זה ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר. הציפייה לכייר את הילד שלך לכיוון מסוים, "שווה"
ב. ספקטור ברחה פה למילוליות פופוליסטית ולא התאמצה עם הטיעון, בכל זאת כתבה "לעם", אבל היא הלא יודעת בוודאי שיהודי מנוחין
משול לכוכב רוק/אלוף טניס מבחינת כבוד, כסף, חיים לחוצים, משמעת עצמית, אישיות הישגית ועוד.
סתם תקעה אותו בתור ההיפך כאילו, כי יש לו שם של זקן מהשטייטעל והיא מאמינה שהקוראים שלה לא יודעים מי הוא.
יהודי מנוחין הולך בתלם? עאלק.
ללכת בתלם זה תלוש משכורת מעל הממוצע מחברת היי-טק ברמת החייל.
יהודי מנוחין הוא אמן, איש שכולו הגשמה עצמית, ובדיוק הכוכב שכביכול אנחנו רוצים שילדינו יהיו, לדברי הכתבה
ג. אם רולידר כל כך מיושן ותלם וכל זה, ומאיה הרי מתעתדת להיות טייגר וודס של הלבנט, אי שם בשנות השלושים של המאה...
מדוע נעזרת בו הכותבת בכל זאת, על פני להעיף אותו לכל השדים והרוחות ולהביא הביתה את עמוס מנסדורף?
גבר זקן בעל כוח ואשה צעירה בעלת, ובכן נכסים טוב הרשי לי לרדת מתחת לצוואר אבל את התחלת - יש לה ציצי קטן! לא קראת, לא הסתכלת אבל את משתלחת ומקללת (טפשה ואומללה). ספקטור לפחות קוראת ככה רק לעצמה ולא לאחרים. רגע, אולי התבלבלת? זו ששרועה בכל הודה על הספה עם גופייה ופוש אפ, וידיים מתנופפות זו ספקטור. מיני? צעירה, קייץ. ברכיים? ישבה עם שמלת קייץ על השטיח וזוית צילום מלמטה כדי לתפוס את הילדה. אני ראיתי בתמונות הבעות ספונטניות מצד המשתתפים אבל מי שמחזיק פטיש ובאמת המוחלטת...
זה לא אני, זה הראש הכחול שלך...
ממש לא התכוונתי שיש לה חזה גדול או משהו בסגנון. להבנתי כל מה שיש לאשה צעירה ונאה להראות הוא "נכסים" במובן התקשורתי
למשל הברכיים. שוב אני שואלת, את יכולה לדמיין צילום הפוך, בו המאבחן הוא בחור חשוף ברכיים?
ועדיין קיץ, כן? נו.... לא.
כי אף מאבחן לא יגיע כך לעבודה, בטח לא אם הוא עומד להיות מצולם. יש קודים אחרים להצגת גברים ונשים בעולם
(בוקר טוב!)
גם מבחינת התקשורת וגם האדם את עצמו
חוץ מזה אין שום דבר ספונטני בצילומים האלה, ובד"כ יש שם מלבישה. הכל מודע, ואני שוב אומרת זאת מידע מקצועי
עם זאת אני סתם דמות מהאינטרנט ואת יכולה לבחור שלא להאמין לי ולחשוב שאני ילד מתבגר ומשועמם בית אל
זה מה שכיף, אני נובאדי, לכן אני גם לא מבינה איך אני מצליחה להרגיז אותך כל כך
לא התכוונתי לקלל את המאבחנת, אך ייתכן שמוטב אם הייתי מכנה אותה חסרת מודעות, שהצטלמה כאובייקט שלא בטובתה
ולא התבלבלתי ביניהן, זה מה שרציתי להדגיש, שתיהן ממלאות תפקידים של אובייקט מיני, עבור אוכלוסיות שונות
אגב, כולנו כך (הנשים) לדעתי, כל הזמן. לכך אנו מחונכות כך וזה מוטמע ברמה כל כל גורפת
שרוב הזמן זה נעלם מעינינו גם כשאנו האובייקט, וגם כשאחיותינו, שאר הנשים
אבל כשזה מתווך באופן כה מודע לעצמו, בוטה וחשוף כמו בצילומי הכתבה הזו (כמו בכמעט כל חומר ויזואלי אחר שנחשפתי אליו אי פעם)
באצטלה של עצות להורים.... אותי זה מקומם
כאשר כמיטב הבנתי אני מכניסה מהות, בלי להסכים במיוחד עם המאמר הזה או להתעלם מצורמנות הפלקט, ובלי להצטרף למקהלה, מעירים לי 'סמכי עלי, הכל קונספירציה מרושעת'.
הבנתי שאת מדברת עם ניצן. ובכל זאת, על איזו מהות את מדברת?
לא אומרת שאינה קיימת, רק אנא צטטי, כי לא ידעתי למה להתייחס
וחבל לי שאת חשה מותקפת מכל מיני צדדים וקוראת לי "הם", כי זו רק אני שהשתמשתי בביטוי "סמכי עלי", וכאמור ביותר משמץ אירוניה
אבל את הביטוי קונספירציה מרושעת נדמה לי שאת הכנסת, ואשמח אם לא תתקעי לי אותו לפי. אני דיברתי על כלכלה בלבד.
_אגב דיון? יש אחדות דעה שספקטור איומה ובתה מסכנה (לא שיש לי משהו נגד ההורים רק חראם על הילדה, קולה!!! טצק, טצק טצק) רולידר הוא זקן רשע, דמגוג וחסר דעה המאבחנת היא אביזר מין וממיזם כזה (איזה מיזם?) לא יכול לבוא שום דבר טוב. כל זה בלי לקרוא.
סבבה. החיים פשוטים עכשיו. אין בעיות בעולם ואם יש - נקרא לאושיה מ"באופן".
וסוכריה - הכל הייה בצחוק בכלל._
אני לא אמרתי על רולידר דמגוג בשום מקום, אבל זה שאת טוענת כאן שכן, זו דמגוגיה
איפה ראית אחדות דעים. כולה אני, ניצן ואולי אמא ל 5. כל השאר הביעו מגוון דעות או שהתייחסו רק לשולי הדיון והצחוקים
קולה בגיל שנה וחצי זה בעסה לדעתי. אישית אני מאמינה שגם בגיל 30, אבל אז אתה מחליט לבד
אבל את מטה את הדיון, עם כל כמה שקולה זה בעסה בעיניי, לא לשם כך התכנסנו. הדיון היה בחשיפה וגם את הבעת אי נוחות ממנה
מיזם - איזה מיזם? ברור שזה נאמר בהומור

ובנוגע לכך שאת הביקורת ברחוב לא המציאו ספקטור או רולידר, אז פעם אחרונה:
אלה היו ד-ו-ג-מ-א-ו-ת ! ! !
למידע הגס, הרדוד, המוטה והמוטעה שהתקשורת מאביסה אותנו בו, כאילו היה בעל סמכות או תוקף כלשהו

ליל מנוחה

[חלוקית_נחל*]

השתמשתי בחומרים בהם הם משתמשים על מנת להבהיר את הנקודה שלי בנוגע לסלידה מהסגנון הזה! ראי, זה היה מאוד בולט שוב ושוב ולי זה כבר הפריע. הבנתי את הנקודה שלך אבל באופן אישי אני חושבת שהשימוש הזה לא ראוי, ומבחינתי את ניסיתי למכור לי משהו בצורה שאני סולדת ממנה, בדיוק כמו החברה מהמוסף. רעש הוא רעש הוא רעש ולא תמיד חשוב מי המרעיש ובאילו נסיבות.
הרי התיבול הזה הוא מה שמוכר, וראית שאליו בעיקר התייחסו גם הקוראים, יצר החטטנות, הסקרנות קיים וגם את השתמשת בו להצחיק, להעביר ביקורת מושחזת, למשוך קוראות לדף, להעביר את המסר שאת בעניינים ומכירה קצת את התחום כך שאת בוודאי יודעת וכדאי לקחת ברצינות את מה שאת כותבת וכו'.
מזכיר לי את העצות לחשוב תמיד חיובי כי מילות השלילה לא נקלטות בתת-מודע. כלומר לא לבקש ולחשוב על זה שאני לא רוצה להיות חולה אלא על להיות בריא, שהמילה מחלה לא תחלוף במוח.

הכתיבה שלך מאוד נחרצת. לדוג', אני שיתפתי בזה שלפעמים גם אם אני מבינה מה מפעיל אותי ומה אני רוצה לעשות בכול זאת מתפלק לי משהו אחר, כלומר גם אחרי שהפכתי מודעת, הדרך עוד ארוכה לפחות עבורי ואת התייחסת באומרך: _אני מאמינה שהמשפט הזה שכתבת הוא מפתח להמון דברים
וברגע שאנחנו מודעים לכך שדברים מופעלים אצלנו גם מכל מיני שאריות ישנות, חינוך קלוקל שקיבלנו ושאר גופים זרים
קצרה הדרך להפעיל את האינסטינקט שלי שהוא אבן בנייה חשובה מאוד בעיניי בהורות ובחיים בכלל_ הנה אני באתי ושיתפתי שגם אחרי זה הדרך שלי עדיין ארוכה ומתפתלת. בשם מי או מה את מבטלת את זה וטוענת בצורה ברורה שהיא קצרה? כאילו זו אמת שאין שניה לה.

מודה שהסגנון הזה ביחד עם ההתייחסות האישית לדמויות הספציפיות של רולידר וספקטור, ובעיני זה לא עוזר להגיד שהם רק דוגמא וכו' וכו', כי התוכן שם, וזה בדיוק אותו התוכן, אותי זה מקומם. לא עניתי ב"ציניות המושחזת" כי אני בגמילה ושוב כי אני מאמינה שאם אני רוצה למגר משהו או שאני חושבת שהוא לא נעים אז לא כדאי שאשתמש בו ואני מעדיפה להשתמש במשהו אחר חלופי. לייצר את האלטרנטיבה בעצמי וכך להשפיע. מקווה שהצלחתי להעביר את המסר כי אני מרגישה שאני לא מצליחה לדייק את המילים.

[יוטי_בעיר*]

משהו להתנאות בו? תמיד היה מוזר בעיניי
לי זה מאד מובן:
אנשים רוצים (אולי צריכים) להתגאות במשהו אצלם או אצל הילדים שלהם (כי אולי הצלחה של הילדים שלהם זו בעצם הצלחה שלהם כהורים, בעיניהם).
אנשים חושבים שלהיות אקדמאי זה דבר גדול, זו הצלחה.

תחברי את שני המשפטים האלה ותביני למה אנשים מתגאים בדבר כזה.

האמת, זה דיון מענין בפני עצמו. זה קיצורי דרך שאנחנו עושים באבחנות שלנו על אנשים לפי סטיגמות שיש לנו במודע או שלא במודע.
יש ספר מאד מפורסם על מכירות שמדבר על קיצורי דרך מהסוג הזה שאנחנו עושים בחיים בכלל ובקניות בפרט. הקיצורים האלה מבוססים על סטיגמות שכבר יש לנו, בין היתר מנסיון קודם שלנו שכבר הוכיח שזה נכון ברוב המקרים. אין לנו זמן וכוח לבדוק לעומק כל פעם מחדש תופעות\אנשים\מוצרים\אחר שאנחנו נתקלים בו ביומיום לכן אנחנו מקצרים.
אם תחשבי על זה לעומק, אנחנו עושים את זה לא מעט. זה חלק מטבע האדם.

[בשמת_א*]

עד שבאת את בורחת... מה הבחיל אותך? מה דעתך?
הסטריפטיז למציצנים של דנה ספקטור.
עד שאני בורחת מהדברים האלה, הם רודפים אחרי... בחיי שכשהייתי במטוס, העדפתי לצפות ב"You've got mail" ולא לקרוא עיתון.

[ניצן_אמ*]

טוב, היית לבד. בטח אפילו ישנת (!) ואף אחד לא השתין עלייך. פעמיים. לקחתי את המוסף בשביל התשבצים. אחרי כמה שעות (וסרט אידיוטי ברמות על) כבר נשברתי.

[מיליטנטית_אנונימית*]

חלוקית נחל יקרה
חשבתי הרבה על דברייך.
_השתמשתי בחומרים בהם הם משתמשים על מנת להבהיר את הנקודה שלי בנוגע לסלידה מהסגנון הזה! ראי, זה היה מאוד בולט שוב ושוב ולי זה כבר הפריע. הבנתי את הנקודה שלך אבל באופן אישי אני חושבת שהשימוש הזה לא ראוי, ומבחינתי את ניסיתי למכור לי משהו בצורה שאני סולדת ממנה, בדיוק כמו החברה מהמוסף. רעש הוא רעש הוא רעש ולא תמיד חשוב מי המרעיש ובאילו נסיבות.
הרי התיבול הזה הוא מה שמוכר_
לא הייתה לי כוונה למכור לך דבר מעולם. גם לא לאף אחד אחר. אני לא מייצגת אף אחד, אין לי אינטרס ולא ארוויח דבר אם תסכימי איתי
כל כנייני היה ועודו לחלוק את תחושותיי ומחשבותיי בעקבות החשיפה הלא מבוקרת לעיתון יום ששי
השתמשתי בהומור שלי. עם זאת אני מסכימה איתך שרעש הוא רעש. עם זאת אז מה יהיה על ההומור והסרקזם ?! תוהה. אין לי תשובה
יצר החטטנות, הסקרנות קיים וגם את השתמשת בו להצחיק, להעביר ביקורת מושחזת, למשוך קוראות לדף, להעביר את המסר שאת בעניינים ומכירה קצת את התחום כך שאת בוודאי יודעת וכדאי לקחת ברצינות את מה שאת כותבת וכו'.
אני?! ביצר החטטנות והסקרנות?! לא נראה לי. אני כל כך לא מתעניינת בחייה של דמות זו או אחרת כי היא מפורסמת....
אלא אולי אם הוא מוגשים לי מתווכים ע"י איזה פורמט אמנותי מעניין, או שהסיפור והאדם עצמו חשופים ומעניינים
אבל עיתונאית שכותבת באופן מודע וערוך.... או בכלל סלבס זה נורא משעמם אותי. מתובנת וידוע מראש
לכן לא הייתי חושבת שזה מעניין מישהו, כך שזה מעולם לא נראה לי דרך רלבנטית למשוך קוראות לדף
ולהעביר מסר שאני "בעניינים" - אילו עניינים? זה ממש לא שוס בעיניי להיות בתחום הזה, ולא רמזתי אלא אמרתי בפירוש שיש לי ידע מסוים
זו לא סיבה להתגאות בעיניי, הידע בתחום, או להתבייש בה
זה רק רצון להיות בהירה בנוגע למאין אני מביאה את הפרספקטיבה שלי
שאגב, עם כל הכבוד לידע שלי, היא עדיין מזווית עיני המאוד ספציפית ומשקפת את תמונת העולם שלי
יש אנשים אחרים "מהתחום" יותר או פחות ממני, שהיו מתארים לך את הדברים הפוך. סמכי עלי שיש! אני מהתחום

_אני מאמינה שהמשפט הזה שכתבת הוא מפתח להמון דברים
וברגע שאנחנו מודעים לכך שדברים מופעלים אצלנו גם מכל מיני שאריות ישנות, חינוך קלוקל שקיבלנו ושאר גופים זרים
קצרה הדרך להפעיל את האינסטינקט שלי שהוא אבן בנייה חשובה מאוד בעיניי בהורות ובחיים בכלל הנה אני באתי ושיתפתי שגם אחרי זה הדרך שלי עדיין ארוכה ומתפתלת. בשם מי או מה את מבטלת את זה וטוענת בצורה ברורה שהיא קצרה? כאילו זו אמת שאין שניה לה._
התשובה בגוף השאלה - אנא קראי שוב את שצטטת מדבריי ותגלי שהם נפתחים במלים "אני מאמינה"
איפה כל הנחרצות? אמת שאין שנייה לה?
זו רק אמונתי שלי. מניסיוני שלי, ככה אני חיה וגם זה נכון לרגע הכתיבה, אולי עוד שבועיים אגלה שטעיתי
ואם להבהיר עוד קצת את כוונותיי באותו משפט: אני לא חשה שעלי לפתור כל פיתול ומעצור שאני סוחבת עמי שנים, לפעמים עצם הידיעה שאני
חוזרת על התנהגויות קלוקלות - משמעה עבורי שמדובר על דפוס ישן ומיותר - משמעו עבורי ש... יאללה, כדאי לשנות התנהגות
גם אם לא אדע ממה ספציפית נבע הקלקול
אני גם מאמינה קטנה מאוד שאכן יש משהו ספציפי שגרר קלקול איקס
תמיד כשניסיתי להבין מאין צצו כל מיני התנהגויות בעייתיות שלי, עליתי על עשרים תשובות מתאימות לפחות, לכל התנהגות מיותרת
אז עם ההתבגרות (המאוחרת) שלי אני שמה לב שניתן להשיר ולהשיל התנהגויות גם בלי לחפור את מוצאן לעומק
בטח לא הכל, אבל כל שיפור מביא רווחה מסוימת שמביאה לעוד שיפור.... או שכך נעים לי לחשוב
לא עניתי ב"ציניות המושחזת" כי אני בגמילה
גם אני לא. ציניות היא דבר לא נעים בעיניי. הכתבה הזו הייתה מופת מדויק של ציניות בעיניי
יכולה להתנוסס כהסבר לערך ציניות במילון. טוב שהכנסת את המילה הזו לדיון, היא חסרה לי, ובדיוק אותה חיפשתי
הציניות היא מה שמשגע אותי כל כך, בהרבה תחומים וזה תיאור כולל ומדויק למגוון הדברים שניסיתי למנות כפסולים בכתבה:
סרסור תקשורתי עצמי ומשפחתי, חשיפת הילדה, עצות אחידות לכל דורש, מפרופסור בעל בן דוקטור (כמו יד שנייה מרופא), סקסיזם
אני אגב נקטתי בסרקזם ובאירוניה שמהם לא נראה לי כרגע שאני מעוניינת להיגמל
אבל אשמח לשמוע מה דעתך, והאם גם הם נראים לך כראויים להיזנח. אולי אופתע

יוטי בעיר היקרה
מעניין מאוד, מה שכתבת. אם יש לך איזה לינק (קיצור דרך ) העוסק בקיצורי הדרך, אשמח לקרוא

בשמת א היקרה
אני מבינה אותך לגמרי, למרות שטום הנקס.... כמעט כמו לצפות במהדורת חדשות מורחבת D-:
אז אם זה ממש לא בשבילך עזבי
אבל האמת היא שאני מתעניינת בדפי האלימות המילולית וקרוביהם שפתחת, וחשבתי שאולי יהיו לך תובנות על אופן הדיון כאן
מפני ששוב ושוב נאמר לי במהלך הדף שאני דנה באופן פוגעני כזה או אחר
ותהיתי אם יש משהו שאני עיוורת לו. אולי אכן הייתי פוגענית
שוב, אם זה יבאס אותך לקרוא כאן אז ממש לא שווה את זה.... כי אז זה יהיה ממש פוגעני

ו ניצן אמ היקרה
אין מחילה!! קראת אז קראת. תשבצים... זה מה שכולם אומרים. רצית לדעת מה קורה עם מירי בוהדנה ובבו קובו! ובצדק. ויפה שעה אחת קודם

[שום_כתוש*]

הילדים שלי הכינו לי 5 שבלולים מפלסטלינה.
נכון שאני אמא נהדרת!

[דגנית_ב*]

מיליטנטית את הבום חטפתי ממך עוד הרבה קודם:
אין לי שום דרך לדעת שאת כותבת סמכי עלי ולא מתכוונת לכך
הרי שאימצת את נקודת המבט הגברית את מכירה אותי? התכתבנו פעם?
כמו כן, הצבעתי על דברים שאני מסכימה איתך בהם.
מלים שכתבתי בשמך - אני מתנצלת. מיותר.

מהות - בעיני לדבר על העזרות של הורים בסוג המסויים הזה של ייעוץ הוא מהות. לדבר על "כמה זה מעצבן, שטוח, וולגרי וצהוב" מעניין אבל קצת סגור.
לדבר על מה רוצים הורים עבור ילדיהם זו מהות. להתווכח עם ספקטור - מהות.
כל החלק שבו את מדבר ת על יהודי מנוחין הוא מהות. והוא מעניין.
מתוך שלא לשמה בא לשמה - דע את "אויביך". התעמק במה שהם מטיחים בך כמו שצריך ותוכל להתמודד בדיאלוג כלשהוא איתם. לא עם העיתון.
ברע בדרך כלל יש טוב אני מאמינה בכך בכל ליבי. וכאשר דברים מוציאים אותי משיווי משקל, אחרי שאני נרגעת, מתברר שהתנדנדתי בהם כבר קודם.
בעיני יעיל יותר לקרוא ולדבר על זה מאשר להגיד בצורה גורפת שגם המסר וגם המדיה טועים מטעים ולא ראויים: שלא רק הסיפור ולקחו מעוותים אלא גם הכתבת מכוערת, המרואיין מגמגם והעיתון כבד (מילים שלי שמתארים את מה שהבנתי מחלק מדבריך).

שוב אני מתנצלת על שנפגעת. לא הבנתי אותך אולי לא הבנו זו את זו. יש עוד על מה לדבר אבל אני אחראית על סלט ותפוחי אדמה.

שנה טובה, מהותית

[ניצן_אמ*]

ובבו קובו!
מה זה?

[מיליטנטית_אנונימית*]

שום כתוש
תלוי אם אלה שבלולים שיביאו תעודות בהמשך
ברור שאת אמא נפלאה!!!

דגנית ב
תודה, רווח לי מאוד עם שינוי הטון
בקשר ל"סמכי עלי" וגם הכותרת השטותית "מיזם" - זה סוג ההומור שלי.... מסתבר שעובד יותר פנים אל פנים, וגם אז לא תמיד
בקשר לכך שטענתי שאת מאמצת את נק' המבט הגברית, אנא קראי את המשפט מתחילתו:
_אולי תטעני שאני מטורללת, אבל אני טוענת שרולידר הוא שוב המג"ד הקלאסי ששולט בחיינו בכל כך הרבה תחומים והמאבחנת היא הפקידה ה"עומדת לשירותו"
ושאם לא הבחנת בכך דרך הטקסט הוויזואלי, הרי שאימצת את נקודת המבט הגברית_
משפט מסויג, עם הבנה מראש שאני במיעוט וזו טענה שלי, ושלי בלבד! אני טוענת ש..... וש.....
חס וחלילה לא ממקום יודע כל. אני יודעת רק מה הולך לי בתוך הראש, וגם זה ב-10% אולי.
נבכי השפה חשובים בעיני, כי הם קובעים את הטון. על כן טוב לקרוא את המשפט כפי שנכתב ולא לפצלו לשני משפטים שונים
מהות - אם הבנתי את הגדרתך הרי שכל באי הדף דיברו על מהות במידה דומה מאוד
לא שמתי לב שמישהו, כולל אני עסק במשהו אחר
מתוך שלא לשמה בא לשמה - יופי, עכשיו הבנתי יותר טוב
אך באשר ללהכניס מילים לפי, את מתנצלת, מה ששימח אותי, ומייד עושה זאת שוב
שלא רק הסיפור ולקחו מעוותים אלא גם הכתבת מכוערת, המרואיין מגמגם והעיתון כבד (מילים שלי שמתארים את מה שהבנתי מחלק מדבריך).
מה???
אני גם חושבת שדנה ספקטור נראית יופי ושרולידר הוא אדם רהוט ביותר, וגם.... זה ממש לא מעניין ולרגע לא התעסקתי בזה
וזה אכן פוגע כחץ לראות את עצמך מצוטט בדברים שלא היית חולם להגיד והיו מקוממים אותך לו נאמרו ע"י מישהו אחר
בקשר לעיתון הכבד, אכן. המסר בעיניי היה שלאחר כל ההשקעה והמאמץ של עשרות אנשים, כל מה שאני רואה הוא משקולת
ושעוד מלכלכת בשחור את הידיים. עצוב

ניצן אמ
כן, כן בטח... אני חוזרת ואומרת: אין מחילה! בדיחה לא תוציא אותך מזה
_ובבו קובו!
מה זה?_
D-:

שנה טובה לכולכן וצוויליך. כיף שאתם הקהילה שלי, ווירטואליים ככל שתהיו

[פלוני_אלמונית*]

אני לא יודעת מה זה בבו קובו!
<נאממחשבאחר>

[סלט_פירות*]

ניצן, גוגל יודע הכל. אפילו מי זה בבו קובו

[מיליטנטית_אנונימית*]

בבו קובו - סוג של משחק התפתחותי מקוביות העשויות מלאכת יד ע"י חסידות וולדורף שמגיעות לקנן בארץ עם בוא הסתיו

[צוויליך*]

_בסוף החלטתי להיכנס לדף ואני ממש מצטערת על זה.
בלי הדף הזה הייתי יכולה להמשיך לחיות בלי לדעת עוד דבר מבחיל._
בשמת, את מתכוונת לשמש ולגיסתה של שום כתוש ?

(אם את מדברת בכ"ז על "המיזם" , אז אני , כל פעם שאני עומד לקרוא משו שקשור במטרוניתא ספקטור, אני כבר מתעצבן מראש כדי שלא אתפס מופתע ובלתי מוכן. היא דומה בעיני לשיעים החביבים שמכים לעצמם בראש בחרבות ונהנים מתשומת הלב.)

צוויל

[גל_הנה_אמא*]

גם אני לא שמעתי על זה וכן גם אני בבועה של בלי טלויזיה ועיתונים
אני מודה שיצא לי לראות פרק וחצי ממחוברת כי חברה נתנה לי בדיסק או משהו דומה ואכן הצטמררתי קשות מדנה ספקטור ומהאימהות שלה ומהנשיות שלה ומהאישיות שלה באופן כללי
זה היה בידיוק לפני שנה שנתקלתי בתופעה ונחרדתי עמוקות וביום כיפור עם חברים בתל אביב שיתפתי אותם בזוועה הטלויזיונית וכעשר דק' אחרי שסיימתי מונולוג שלם עקפו אותי ברחוב בני משפחת ספקטור
וכשראיתי אותם פשוט חשתי עצבות בשבילם, כאילו אם לא הייתי רואה את הפרק שבעלה מתחרמן מסינית/הונגקונגית ששילמו לה להיות איתו ואיך הבת שלה חיה על במבה כי היא לא רוצה שתקשר את האימהות שלה לאוכל אז היא לא מכינה לה אוכל.. הרגשתי שהנה הם עוברים אותי ברחוב אני אנונימית לגמרי והם בתחתונים מלוכלכים
ומסכנה הילדה הזו
גם בגלל התא המשפחתי המעוות
אבל בעיקר בגלל שללא כל התחשבות זרקו אותה לתוך החשיפה המחרידה הזו
באמת שלא מעניין אותי להעביר ביקורת על הורות ואימהות וזוגיות של אחרים, בידיוק בגלל זה אני בניתוק מכל סוגי המדיה.
אני פשוט עצובה בשבילם
ובשביל העולם שאנשים כמו דנה ספקטור נהיו אישיות מפורסמת, ועל מה?

[פלונית*]

ובשביל העולם שאנשים כמו דנה ספקטור נהיו אישיות מפורסמת, ועל מה?
היא אישיות מפורסמת כי היא אומרת את מה שהרבה אנשים מרגישים ולא מעיזים לבטא. גם דברים שמציקים לאנשים כאן בבאופניות. המסקנות שהיא מגיעה אליהן שונות לגמרי מה"קונצנזוס" של האתר. אבל הבעיות אותן בעיות.

[שום_כתוש*]

תלוי אם אלה שבלולים שיביאו תעודות בהמשך
מיליטנטית:
לילדים שלי כבר יש תעודות: תעודות לידה.