בננה -
אין לי שום בושה במה שקורה לו - להיפך, אני גאה בהתמודדות שלו עם מצב קשה מנשוא של דיכאון וחרדה איומים.
אף אחד לא עוזב את העבודה כל כך מהר בגלל דף באינטרנט.. במקרה שלנו העבודה היא הגורם למצב או לפחות הטריגר. הוא עצמו לא רואה איך הוא מבריא בתוך הלחץ הזה.
הוא ביקש ממני לחשוב איתו מה המצב הכי גרוע שנוכל להיקלע אליו בעקבות מצבו, במטרה להשלים עם הגרוע מכל. תארתי מצב שהוא ממשיך כך, ומפוטר מהעבודה, ונמצא כמה חודשים בבית.. הוא חייך! ואמר שזה לא נשמע רע כל כך. אבל אין סיכוי שזה יקרה מיוזמתו כי קשה לו לצאת מתפקיד המפרנס, חוץ מזה שהוא לא מוכן להחליט כלום כרגע כי כפי שהוא רואה, בצדק, כושר השיפוט שלו כרגע פגום.
עצם המחשבה על להתפטר מכניסה אותו לחרדות מ"מה יהיה" ולא משנה כמה אומר שנסתדר, כפי שאמרה רחלי אין זה בכוחו.
בינתיים הוא עם התרופות כבר חודש וזה עדיין לא עוזר. אין ספק שנמשיך עם הדרך הזו, כי באמת אין ברירה, ותודה שחיזקת אצלי את הידיעה שאין ברירה.
ייתכן שהעברתי אליו את הפחד שלי מהתרופות (וד"א אני מפחדת מתרופות באופן כללי - גם מאנטיביוטיקה ומתרופות "רגילות" תמיד מעדיפה להימנע אלא אם אין ברירה, וקל וחומר תרופות שמשפיעות על המוח) אבל אני יודעת להשלים עם מצבים, וכך אעשה.
אולי אתם באמת שייכים לאותם אנשים מיוחדים שכוחותיהם הפנימיים מאפילים על כל תרופה שהיא
ממש...
רחלי תודה רבה על הראיון ופרטי המטפל. הדפסתי את הראיון והוא נראה מאד מעניין. אני מתעתדת לרכוש גם את הספר.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
-
עין_הסערה*
- הודעות: 700
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2001, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של עין_הסערה*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
בבקשה. קחי בחשבון שיש שם רק פרק אחד בעניין דיכאון. את רוצה לשאול אותו ממני, במקום לחכות שיגיע לך מחו"ל? (או שאולי יש אותו בסטימצקי..)
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
רחלי תודה על ההצעה. יכול להיות שאנצל אותה אם לא אאתר אותו בחנות.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אני חושבת שאני נדבקת ממנו. כבר כתבו פה בדף כמה שדיכאון זה דבר מדבק.
שמחת החיים שלי, הרבה בדרך כלל, פוחתת. אני עסוקה במחשבות על מה יהיה.
העבודה, שתמיד היתה קטע בעייתי אצלי, נהיית בעייתית הרבה יותר. אני אפילו לא יכולה לדבר על כך עם בן זוגי, כי כל אזכור של מחשבה להתפטר או לחפש עבודה אחרת מכניס אותו ללחץ גדול יותר - כבר הזכרתי את הפחד הגדול שלו מכך שנישאר בלי הכנסה.
הוא מצפה ממני להיות צוק איתן מול הדיכאון שלו וכשהוא קולט שגם אני מתחילה להתערער זה מחמיר את מצבו.
אני כל כך רוצה לדבר עם אנשים על המצב, אך אפילו הוריי עדיין לא יודעים שהוא מטופל ומקבל תרופות.
אצלו, אגב, הדיכאון קצת השתפר יחסית למצב שהיה אך עדיין זוועה. הוא כבר ישן בלילות ונראה שאני מועמדת להחליפו בתפקיד הלא נרדמת - הרי תמיד נרדמתי כל כך בקלות גם בזמנים פחות טובים, תמיד ידעתי לעשות לעצמי הרפיה ולהרדם, וכעת כלום לא עוזר! אני שוכבת וחושבת על אפשרויות תעסוקה אלטרנטיביות שיאפשרו לי להיות יותר עם ילדיי, ואז רואה שבעצם אין כל כך אפשרויות כאלה בתחום שלי מלבד ויתור מוחלט על עבודה.
ומתחילה לראות את מצבי במשקפיים שחורות יותר. למרות שאובייקטיבית אני צריכה רק להודות על משפחתי, מה שהופך אותי לסתם קוטרית מפונקת.
בקיצור אני נדבקת ואפילו לא יכולה לדבר על כך עם אף אחד. הצילו.
או שאולי זה סתם דכדוך עונתי שבגלל הדיכאון של בן זוגי מקבל מימדים מפלצתיים?
שמחת החיים שלי, הרבה בדרך כלל, פוחתת. אני עסוקה במחשבות על מה יהיה.
העבודה, שתמיד היתה קטע בעייתי אצלי, נהיית בעייתית הרבה יותר. אני אפילו לא יכולה לדבר על כך עם בן זוגי, כי כל אזכור של מחשבה להתפטר או לחפש עבודה אחרת מכניס אותו ללחץ גדול יותר - כבר הזכרתי את הפחד הגדול שלו מכך שנישאר בלי הכנסה.
הוא מצפה ממני להיות צוק איתן מול הדיכאון שלו וכשהוא קולט שגם אני מתחילה להתערער זה מחמיר את מצבו.
אני כל כך רוצה לדבר עם אנשים על המצב, אך אפילו הוריי עדיין לא יודעים שהוא מטופל ומקבל תרופות.
אצלו, אגב, הדיכאון קצת השתפר יחסית למצב שהיה אך עדיין זוועה. הוא כבר ישן בלילות ונראה שאני מועמדת להחליפו בתפקיד הלא נרדמת - הרי תמיד נרדמתי כל כך בקלות גם בזמנים פחות טובים, תמיד ידעתי לעשות לעצמי הרפיה ולהרדם, וכעת כלום לא עוזר! אני שוכבת וחושבת על אפשרויות תעסוקה אלטרנטיביות שיאפשרו לי להיות יותר עם ילדיי, ואז רואה שבעצם אין כל כך אפשרויות כאלה בתחום שלי מלבד ויתור מוחלט על עבודה.
ומתחילה לראות את מצבי במשקפיים שחורות יותר. למרות שאובייקטיבית אני צריכה רק להודות על משפחתי, מה שהופך אותי לסתם קוטרית מפונקת.
בקיצור אני נדבקת ואפילו לא יכולה לדבר על כך עם אף אחד. הצילו.
או שאולי זה סתם דכדוך עונתי שבגלל הדיכאון של בן זוגי מקבל מימדים מפלצתיים?
-
חגית_ל*
- הודעות: 2051
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
- דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
נראה לי שעכשיו זמנים קשים להרבה מאוד אנשים. נקווה לעבור אותם בשלום.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
דואגת, כשאת כותבת "למרות שאובייקטיבית אני צריכה רק להודות על משפחתי" ו"אולי זה סתם דכדוך עונתי" את מראה את היכולת שלך להתבונן בדברים אחרת, לראות את הטוב שבהם, לדעת שהמצב לא בהכרח גרוע כפי שאנחנו מדמים לעצמנו ומפחידים את עצמנו. שיש טוב ויש תקווה.
אני מצטרפת אליך ומחזקת את הקולות האלה, לומר לך ולעצמנו: יש הרבה טוב. יש תקווה.
אני מצטרפת אליך ומחזקת את הקולות האלה, לומר לך ולעצמנו: יש הרבה טוב. יש תקווה.
-
כבר_לא_דואגת*
- הודעות: 1
- הצטרפות: 09 יוני 2004, 22:43
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
הגעתי לכאן, אז סתם לעדכן -
הסיוט עבר (בלי עין הרע).
יצאנו ממנו מחוזקים וקרובים מאי פעם.
לכל מי שאי פעם תחווה דבר כזה - בדיוק כפי שכתבו לי ולשקט לפניי - זה עובר, וכמו מכל משבר יכולים לצאת גם דברים טובים, למרות שקשה מאד להבין זאת תוך כדי.
תודה על התמיכה.
וכמו שאמרה .מי -
יש הרבה טוב. יש תקווה.
הסיוט עבר (בלי עין הרע).
יצאנו ממנו מחוזקים וקרובים מאי פעם.
לכל מי שאי פעם תחווה דבר כזה - בדיוק כפי שכתבו לי ולשקט לפניי - זה עובר, וכמו מכל משבר יכולים לצאת גם דברים טובים, למרות שקשה מאד להבין זאת תוך כדי.
תודה על התמיכה.
וכמו שאמרה .מי -
יש הרבה טוב. יש תקווה.
-
עין_הסערה*
- הודעות: 700
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2001, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של עין_הסערה*
-
שירי_בן_דב*
- הודעות: 816
- הצטרפות: 15 אוקטובר 2001, 14:57
- דף אישי: הדף האישי של שירי_בן_דב*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
סל, האם את מתכננת לעצמך איזה שהוא דכאון לחורף הקרוב? אני מקווה בשבילך שלא.
שמחתי לקרוא שאתם בסדר. שתהיה לכם שנה טובה ולכולנו, אמן.
שמחתי לקרוא שאתם בסדר. שתהיה לכם שנה טובה ולכולנו, אמן.
-
רוני_בלוני*
- הודעות: 1240
- הצטרפות: 10 מאי 2004, 11:42
- דף אישי: הדף האישי של רוני_בלוני*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
בכל מצב של דיכאון וחרדה וחוסר שקט - אני ממליצה ללכת יחד לקורס בדמיון מודרך.
למצוא ביבי-סיטר או סבתא ולצאת יחד לסדנה/חוג/קורס בדמיון מודרך, הדמיון (המודרך) יכול להביא אתכם למקומות שעושים לכם טוב, בכל פעם שתרגישו קצת רע תוכלו לשבת על הספה בנוחות ולחזור ולדמיין מקומות שהייתם רוצים
להגיע אליהם, מקומות טובים, ולחזור לשקט ולשלווה.
זה בעצם כאילו ביחד אבל כל אחד עושה זאת בעצמו ואפשר להעביר אחד לשני חוויות ותחושות שחויתם.
כמובן אפשר גם יוגה או מדיטציות אחרות,
אבל לאדם שפוחד מכל הקטע של העידן החדש - השם: "דמיון מודרך" נשמע שפוי יחסית לשמות האחרים. מומלץ.
למצוא ביבי-סיטר או סבתא ולצאת יחד לסדנה/חוג/קורס בדמיון מודרך, הדמיון (המודרך) יכול להביא אתכם למקומות שעושים לכם טוב, בכל פעם שתרגישו קצת רע תוכלו לשבת על הספה בנוחות ולחזור ולדמיין מקומות שהייתם רוצים
להגיע אליהם, מקומות טובים, ולחזור לשקט ולשלווה.
זה בעצם כאילו ביחד אבל כל אחד עושה זאת בעצמו ואפשר להעביר אחד לשני חוויות ותחושות שחויתם.
כמובן אפשר גם יוגה או מדיטציות אחרות,
אבל לאדם שפוחד מכל הקטע של העידן החדש - השם: "דמיון מודרך" נשמע שפוי יחסית לשמות האחרים. מומלץ.
-
טבע_לי*
- הודעות: 12
- הצטרפות: 25 אוגוסט 2004, 08:41
- דף אישי: הדף האישי של טבע_לי*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
לתזונה ואורח החיים יש משמעות רבה. אפשר לעזור גם במניעה וגם בטיפול אם הגורמים לדיכאון הם מחסורים תזונתיים ואורח חיים לקוי.
אני מצרף כאן קישור למאמר המסביר את העניין.
אני מצרף כאן קישור למאמר המסביר את העניין.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
הצטרפתי לדף
בן זוגי לא מדוכא באופן אלים אלא מדוכדך באופן שקט. יש לו כאב ראש נון סטופ ווהוא עצוב.
האמת שיש תקופה מתישה לשנינו, אבל ל ישחברות, אני מדברת עם אנשים וכולי, והוא לא יודע איך לטפל בעצמו. הצעתי לו לפנק את עצמו בעיסוי או ללכת לאיזה טיפול, והוא מוכן שיגעו לו רק בפנים(באיזור שכואב) . אני ממש רוצה לעזור אבל לא יודעת איך. רעיונות?
בן זוגי לא מדוכא באופן אלים אלא מדוכדך באופן שקט. יש לו כאב ראש נון סטופ ווהוא עצוב.
האמת שיש תקופה מתישה לשנינו, אבל ל ישחברות, אני מדברת עם אנשים וכולי, והוא לא יודע איך לטפל בעצמו. הצעתי לו לפנק את עצמו בעיסוי או ללכת לאיזה טיפול, והוא מוכן שיגעו לו רק בפנים(באיזור שכואב) . אני ממש רוצה לעזור אבל לא יודעת איך. רעיונות?
-
מיואשת_לשעבר*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 10 ינואר 2005, 20:37
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אלמה,
לא לגמרי הבנתי מדברייך אם מדובר בדכדוך קל שנמשך זמן לא רב או במשהו מעבר לזה.
אם זה אכן דיכאון - אין צורך לחכות שהמצב יחמיר. גם אם הוא לא אלים - דיכאון זה סבל בל יתואר.
מניסיוני - גשו לטיפול. כפי שכתבתי, בן זוגי טופל בצורה קונבנציונאלית (פסיכולוג, פסיכיאטר), אני יודעת שיש שיטות טבעיות, בכל אופן לטפל ע"י איש מקצוע.
זה משא גדול מדי לשאת לבד.
אם זה דיכאון, גם אין לך הרבה מה לעשות מלבד לקבל אותו כמו שהוא, ולחכות שזה יעבור..
הרבה הצלחה ורפואה שלמה.
לא לגמרי הבנתי מדברייך אם מדובר בדכדוך קל שנמשך זמן לא רב או במשהו מעבר לזה.
אם זה אכן דיכאון - אין צורך לחכות שהמצב יחמיר. גם אם הוא לא אלים - דיכאון זה סבל בל יתואר.
מניסיוני - גשו לטיפול. כפי שכתבתי, בן זוגי טופל בצורה קונבנציונאלית (פסיכולוג, פסיכיאטר), אני יודעת שיש שיטות טבעיות, בכל אופן לטפל ע"י איש מקצוע.
זה משא גדול מדי לשאת לבד.
אם זה דיכאון, גם אין לך הרבה מה לעשות מלבד לקבל אותו כמו שהוא, ולחכות שזה יעבור..
הרבה הצלחה ורפואה שלמה.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
גם בן זוגי מדוכדך באופן קבוע. תמיד לא טוב לו. והוא בוחר להשאר תמיד הקורבן המסכן. אני זוכה למצבי רוח פושרים ומטה ולפרצוף זועף עד עייף - תדיר. אני מרגישה מרוקנת כי אני נדרשת להכיל אותו ולהבין אותו ולהיות שמחה ואופטימית למרות הזעיפות שלו ולא לקבל ממנו איזה חיוך חברי, מילה טובה, הרגשה טובה... (- מה שקשה לי במיוחד). כמובן שהחלחול לתוך הזוגיות הוא בלתי נמנע... אנחנו הולכים לטיפול יחד ובנוסף הוא הולך לטיפול בנפרד (מה שמאוד מקשה על מצבנו הכספי...) והוא לא מוכן לרגע לשקול טיפול בכדורים.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אני לא בטוחה בעיניין הכדורים למרות שזנ כלכך אינדיבידואלי. גם בן זוגי בדיכאון כבר הרבה שנים. היינו בטיפול זוגי והוא היה כמה שנים בנפרד. הוא לקח כמה שנים כדורים אך הם הכהו אותו. הם אומנם עזרו לדיכאון ולספיחיו אך הכהו את חושיו. הוא הפסיק את הכדורים לפני שנה ועברנו תקופה קשה. הגענו למסקנה כי פעילות פיזית ותזונה עוזרת מאוד. (אופניים, יוגה טיולים בטבע ועוד). בימים שמאוד קשים לי איתו - אין לי הנחות, גם כשאני לפעמים "מתבכיינת" באוזני אחותי, היא אוענת כי הוא בן זוגי, בחרתי לחיות יחד ועליי לתמוך ולעזור - אני מרגישה כי זה נכון. אך הוא - הוא חייב קודם כל לעזור לעצמו.
אני מבינה לליבך. הרבה אנרגיות ועוד הרבה אנרגיות מוצאות על עיניין זה, אנרגיות שיכלו לקדם את החיים לכיוונים נוספים ומועילים.
אבל אני לא אוותר.
אני מבינה לליבך. הרבה אנרגיות ועוד הרבה אנרגיות מוצאות על עיניין זה, אנרגיות שיכלו לקדם את החיים לכיוונים נוספים ומועילים.
אבל אני לא אוותר.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אילה 
זאת את מהדף ההוא?
אני לא חושבת שציינת שם את הפרטים האלה, אבל איכשהו היתה לי הרגשה (גם אני לא הגעתי לדף הנוכחי במקרה).
אין לי מה להגיד בעצם. רק שאני חושבת עליך. ושאין לך דפבית וקשה למצוא אותך.
לילה טוב.
זאת את מהדף ההוא?
אני לא חושבת שציינת שם את הפרטים האלה, אבל איכשהו היתה לי הרגשה (גם אני לא הגעתי לדף הנוכחי במקרה).
אין לי מה להגיד בעצם. רק שאני חושבת עליך. ושאין לך דפבית וקשה למצוא אותך.
לילה טוב.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
שלום לכולכם. מרגש מאוד לראות כמה איכפתיות זורמת פה על הדף באופן חופשי. נעים לאות אנשים שמתמודדים יפה עם הדיכאון ולא מתייגים אותו אוטומטית להפרעה וכל הסטיגמות המצורפות.
אני אישית מתמודדת עם דיכאון. זו מחלה שבאה והולכת. באה והולכת. היא יכולה להופיע אצל כל אחד בצורה שונה. פתאום סתם (ככה זה נדמה), או בעקבות אירוע כמו: לחץ בעבודה, פיטורים, מצב כלכלי קשה, בעיות בזוגיות ועוד...
גם בן זוגי סובל מדיכאון קליני קשה. שנינו מטופלים בתרופות. מצבו קשה משלי.
עם זאת אנו מצליחים לחיות חיים טובים יותר או פחות בתקופות שונות. עובדים, לא מוותרים על הגשמה עצמית ועל אהבה.
הכי חשוב להיות פתוחים אחד עם השני ועם הסביבה. לספר על מה עובר בראש.אנחנו לא במאה השבע-עשרה, ויש הרבה פתיחות והבנה מהסביבה. אפילו מהורים ששיכים לדור אחר.
קשה מאוד להתמודד עם דיכאון כי לא רואים אותו בעין כמו שפעת וקשה להפריד אותו ממי שאתה. אבל אפשר! הדיכאון הוא לא מי שאתה. הוא מחלה שאפשר להתמודד איתה כשמבינים מהי. תרופות עוזרות, אבל רצוי מאוד למצוא פסיכולוג טוב שיבין, יעזור למצוא את נקודות הכוח והאור בתוכנו, ויעזור להתמודד. כל "התקף" או אפיזודה של דיכאון זה כמו לשבור רגל: יש תקופה שבה הכל קשה וצריך לנוח, לעשות פחות מהרגיל ולנסות להסיח את הדעת עד יעבור זעם (שלב הגבס), יש את השלב שבו חוזרים לחיים לאט לאט לתפקוד, כל פעם קצת יותר בלי לבקר את עצמנו על חוסר העשייה (העברת משקל איטית על הרגל ע"י פיזיותרפיה אחרי הסרת הגבס), ויש את השלב שבו מפחדים לחזור לעשייה מלאה אבל הגיע הזמן.
למי שלא חווה דיכאון קליני קשה להבין אותו. נסו לדמיין בריון ענק שמשכיב אותך על הרצפה במכות ואז נותן לך מכות בגלל שנשכבת על הרצפה! הביקורת העצמית והשנאה העצמית הן כעס (על סיטואציה שקשה להתמודדות לאורך זמן) - המופנה פנימה במקום החוצה. קשה מאוד לשבור את המחשבות האלה לכיוון חיובי. ולכן יש צורך בעזרת מטפל ותרופות.
(הערה: כל מי ש"לא מאמין בתרופות" לטיפול בדיכאון מתבלבל בין דיכאון קליני למצב של דכדוך, ומונע מעצמו או מהאדם החולה את העזרה שהוא באמת זקוק לה.זה כמו להגיד שלא מאמינים באנטיביוטיקה לפיתרון של זיהום שעומד לגרום למוות של האדם שמאושפז במצב קשה בבי"ח).
אני ממליצה בחום!!! על הספר:
דיכאון - דרכים לטיפול עצמי, של פול גילברט, בהוצאת אינטרמדיה בע"מ.
גם למי שלא מתמודד בעצמו עם דיכאון, אלא לבני זוג, משפחה ועוד. אפילו למי שהתמודד בעבר עם דיכאון.
הספר הוא לא תחליף לטיפול, אבל הוא בהחלט עוזר.
בספר תמצאו הסבר על הדיכאון וגורמים שונים, דרכי התמודדות, ובעיות אופייניות לאנשים הסובלים מדיכאון.(אפילו מדריך על התרופות, כיצד הן פועלות...
אהבתי שלוחה לכולכם על התמיכה הרבה. אני מחזקת את ידיהם של מי שלא מוותרים ומתמודדים. מניסיון - יש ברכה בעמלכם. בהצלחה.
אני אישית מתמודדת עם דיכאון. זו מחלה שבאה והולכת. באה והולכת. היא יכולה להופיע אצל כל אחד בצורה שונה. פתאום סתם (ככה זה נדמה), או בעקבות אירוע כמו: לחץ בעבודה, פיטורים, מצב כלכלי קשה, בעיות בזוגיות ועוד...
גם בן זוגי סובל מדיכאון קליני קשה. שנינו מטופלים בתרופות. מצבו קשה משלי.
עם זאת אנו מצליחים לחיות חיים טובים יותר או פחות בתקופות שונות. עובדים, לא מוותרים על הגשמה עצמית ועל אהבה.
הכי חשוב להיות פתוחים אחד עם השני ועם הסביבה. לספר על מה עובר בראש.אנחנו לא במאה השבע-עשרה, ויש הרבה פתיחות והבנה מהסביבה. אפילו מהורים ששיכים לדור אחר.
קשה מאוד להתמודד עם דיכאון כי לא רואים אותו בעין כמו שפעת וקשה להפריד אותו ממי שאתה. אבל אפשר! הדיכאון הוא לא מי שאתה. הוא מחלה שאפשר להתמודד איתה כשמבינים מהי. תרופות עוזרות, אבל רצוי מאוד למצוא פסיכולוג טוב שיבין, יעזור למצוא את נקודות הכוח והאור בתוכנו, ויעזור להתמודד. כל "התקף" או אפיזודה של דיכאון זה כמו לשבור רגל: יש תקופה שבה הכל קשה וצריך לנוח, לעשות פחות מהרגיל ולנסות להסיח את הדעת עד יעבור זעם (שלב הגבס), יש את השלב שבו חוזרים לחיים לאט לאט לתפקוד, כל פעם קצת יותר בלי לבקר את עצמנו על חוסר העשייה (העברת משקל איטית על הרגל ע"י פיזיותרפיה אחרי הסרת הגבס), ויש את השלב שבו מפחדים לחזור לעשייה מלאה אבל הגיע הזמן.
למי שלא חווה דיכאון קליני קשה להבין אותו. נסו לדמיין בריון ענק שמשכיב אותך על הרצפה במכות ואז נותן לך מכות בגלל שנשכבת על הרצפה! הביקורת העצמית והשנאה העצמית הן כעס (על סיטואציה שקשה להתמודדות לאורך זמן) - המופנה פנימה במקום החוצה. קשה מאוד לשבור את המחשבות האלה לכיוון חיובי. ולכן יש צורך בעזרת מטפל ותרופות.
(הערה: כל מי ש"לא מאמין בתרופות" לטיפול בדיכאון מתבלבל בין דיכאון קליני למצב של דכדוך, ומונע מעצמו או מהאדם החולה את העזרה שהוא באמת זקוק לה.זה כמו להגיד שלא מאמינים באנטיביוטיקה לפיתרון של זיהום שעומד לגרום למוות של האדם שמאושפז במצב קשה בבי"ח).
אני ממליצה בחום!!! על הספר:
דיכאון - דרכים לטיפול עצמי, של פול גילברט, בהוצאת אינטרמדיה בע"מ.
גם למי שלא מתמודד בעצמו עם דיכאון, אלא לבני זוג, משפחה ועוד. אפילו למי שהתמודד בעבר עם דיכאון.
הספר הוא לא תחליף לטיפול, אבל הוא בהחלט עוזר.
בספר תמצאו הסבר על הדיכאון וגורמים שונים, דרכי התמודדות, ובעיות אופייניות לאנשים הסובלים מדיכאון.(אפילו מדריך על התרופות, כיצד הן פועלות...
אהבתי שלוחה לכולכם על התמיכה הרבה. אני מחזקת את ידיהם של מי שלא מוותרים ומתמודדים. מניסיון - יש ברכה בעמלכם. בהצלחה.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אני מברכת שהגעתי לדף הזה, מאד תומך ומחזק שאנשים טובים תומכים גם כשלא מכירים.
אני רוצה לשתף אתכם במצבנו.
בעלי לא ישראלי. הנישואין שלנו ידעו עליות ומורדות גם בעבר. גם כשהכרנו ידעתי שסביב הגרעין הטהור והמופלא של נשמתו יש שכבות על שכבות של חושך, ובכל זאת הצלחתי ועדיין מצליחה לראות את הנשמה שלו אך החושך מאפיל לפעמים. במיוחד בינו לבין עצמו.
כרגע אנו במצב ששנינו לא עובדים כי אני אחרי לידה והוא כי הוא לא מוצא את עצמו בארץ ויותר ויותר חושב על לעזוב לחו"ל. אני הייתי מעדיפה להישאר בארץ כי פה המשפחה תומכת והחברים נמצאים וגם בשביל בננו המתוק, אך אהיה מוכנה לעזוב אם זה מה שיעשה לו טוב. הבעיה היא שאני יודעת שהוא צריך לטפל בעצמו מהשורש וזה לא משנה איפה הוא יהיה. קשה לו לחשוב על כך שהוא צריך טיפול מה שהכי נחוץ לו, ובנתיים הוא הולך ודועך בתוך עצמו ואני לא תמיד יודעת אם אני עוזרת או מקשה.
אני מנסה לשמור על החיים הפנימיים שלי עם מחשבות חיוביות וחיי כרגע כשלעצמי בסדר גמור עם הטיפול בתינוקי שלנו ובכלל. אבל... כואב לי הלב לראות אותו ככה,אין לנו כרגע תשובות למצבנו: ז"א מה נעשהמבחינת פרנסה ואיפה נחיה באופן כללי.
בעוד מספר ימים אנו נוסעים לביקור קצר להוריו בחו"ל עקב אישפוזה של אמו. הביקור הזה מעלה הרבה משקעים שלו עם משפחתו מה שלא מוסיף כלל למצבו.
הוא מאבד את הויטאליות ומצטער שהביא את בננו לעולם כי זה "עולם אכזר" למרות שכשתכננו הריון הוא היה שותף ותומך מאד בגידולו (אני אומרת לו כל הזמן שזאת מתנה גדולה לתינוקי ששנינו בבית כי הקשר בינהם מדהים והגידול שלו קל ונעים מבחינתי כי הוא פה ומושיט עזרה, וגם תינוקי הוא היחיד שמוציא ממנו סימני חיים ורק איתו הוא ממש מחייך).
אני יודעת שאני לא מסבירה את המצב כל כך טוב יש כל כך הרבה בלגן. יש אהבה אבל כרגע מבעד למשקפיים השחורות שלו הוא היה רוצה לעזוב ורק להיות לבד. מצד שני אני חושבת שהוא נאחז בקשר שלנו כי הוא יודע שאני פה בשבילו ומנסה להכיל אותו. אני עייפה מהמצב ודואגת לו אם יקום וילך כי הוא משמיע לא אחת מחשבות אובדניות למינהן וזה מפחיד אותי יותר מהמחשבה של להיות לבד, לכן אני גם מוכנה לעזוב את הארץ.
אני רוצה להגיד שהוא לא אלים כלפי חס וחלילה אלא רק בדיכאון שנדמה לי שהחל הרבה לפני שהכרנו (אנחנו כבר כ-6 שנים ביחד), יש הרבה משקעים מהמשפחה שלו שהוא לא טיפל בעצמו.
הוא כבר זרק באחת השיחות אפשרות ללכת לטיפול אני לא יודעת כמה הוא התכוון לזה אבל אולי הוא מבין שאין מנוס, דיברתם פה בעבר על מקומות שמקבלים בחינם או בתשלום נמוך, מי שהוא יודע על מקום כזה בת"א?
אני מותשת וגם בתחושת מבוי סתום ומחכה לפריצת דרך. אני מוכנה לעשות המון אבל זה צריך לבוא גם ממנו והוא בנתיים יותר ויותר נסגר ומשתבלל.
אני אשמח לקרוא תגובות.
אנחנו כן מנסים להחזיק סוג של חיים הולכים הרבה ברגל (כי זה בחינם) ומנסים לשמור על סוג של ביחד אבל זה לא פותר את המצב.
אני רוצה לשתף אתכם במצבנו.
בעלי לא ישראלי. הנישואין שלנו ידעו עליות ומורדות גם בעבר. גם כשהכרנו ידעתי שסביב הגרעין הטהור והמופלא של נשמתו יש שכבות על שכבות של חושך, ובכל זאת הצלחתי ועדיין מצליחה לראות את הנשמה שלו אך החושך מאפיל לפעמים. במיוחד בינו לבין עצמו.
כרגע אנו במצב ששנינו לא עובדים כי אני אחרי לידה והוא כי הוא לא מוצא את עצמו בארץ ויותר ויותר חושב על לעזוב לחו"ל. אני הייתי מעדיפה להישאר בארץ כי פה המשפחה תומכת והחברים נמצאים וגם בשביל בננו המתוק, אך אהיה מוכנה לעזוב אם זה מה שיעשה לו טוב. הבעיה היא שאני יודעת שהוא צריך לטפל בעצמו מהשורש וזה לא משנה איפה הוא יהיה. קשה לו לחשוב על כך שהוא צריך טיפול מה שהכי נחוץ לו, ובנתיים הוא הולך ודועך בתוך עצמו ואני לא תמיד יודעת אם אני עוזרת או מקשה.
אני מנסה לשמור על החיים הפנימיים שלי עם מחשבות חיוביות וחיי כרגע כשלעצמי בסדר גמור עם הטיפול בתינוקי שלנו ובכלל. אבל... כואב לי הלב לראות אותו ככה,אין לנו כרגע תשובות למצבנו: ז"א מה נעשהמבחינת פרנסה ואיפה נחיה באופן כללי.
בעוד מספר ימים אנו נוסעים לביקור קצר להוריו בחו"ל עקב אישפוזה של אמו. הביקור הזה מעלה הרבה משקעים שלו עם משפחתו מה שלא מוסיף כלל למצבו.
הוא מאבד את הויטאליות ומצטער שהביא את בננו לעולם כי זה "עולם אכזר" למרות שכשתכננו הריון הוא היה שותף ותומך מאד בגידולו (אני אומרת לו כל הזמן שזאת מתנה גדולה לתינוקי ששנינו בבית כי הקשר בינהם מדהים והגידול שלו קל ונעים מבחינתי כי הוא פה ומושיט עזרה, וגם תינוקי הוא היחיד שמוציא ממנו סימני חיים ורק איתו הוא ממש מחייך).
אני יודעת שאני לא מסבירה את המצב כל כך טוב יש כל כך הרבה בלגן. יש אהבה אבל כרגע מבעד למשקפיים השחורות שלו הוא היה רוצה לעזוב ורק להיות לבד. מצד שני אני חושבת שהוא נאחז בקשר שלנו כי הוא יודע שאני פה בשבילו ומנסה להכיל אותו. אני עייפה מהמצב ודואגת לו אם יקום וילך כי הוא משמיע לא אחת מחשבות אובדניות למינהן וזה מפחיד אותי יותר מהמחשבה של להיות לבד, לכן אני גם מוכנה לעזוב את הארץ.
אני רוצה להגיד שהוא לא אלים כלפי חס וחלילה אלא רק בדיכאון שנדמה לי שהחל הרבה לפני שהכרנו (אנחנו כבר כ-6 שנים ביחד), יש הרבה משקעים מהמשפחה שלו שהוא לא טיפל בעצמו.
הוא כבר זרק באחת השיחות אפשרות ללכת לטיפול אני לא יודעת כמה הוא התכוון לזה אבל אולי הוא מבין שאין מנוס, דיברתם פה בעבר על מקומות שמקבלים בחינם או בתשלום נמוך, מי שהוא יודע על מקום כזה בת"א?
אני מותשת וגם בתחושת מבוי סתום ומחכה לפריצת דרך. אני מוכנה לעשות המון אבל זה צריך לבוא גם ממנו והוא בנתיים יותר ויותר נסגר ומשתבלל.
אני אשמח לקרוא תגובות.
אנחנו כן מנסים להחזיק סוג של חיים הולכים הרבה ברגל (כי זה בחינם) ומנסים לשמור על סוג של ביחד אבל זה לא פותר את המצב.
-
מאמינה_בשפע*
- הודעות: 180
- הצטרפות: 08 ינואר 2009, 15:42
- דף אישי: הדף האישי של מאמינה_בשפע*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
ל הרקדנית ,
אני לא מתמצאת האם בעלך שאינו ישראלי יכול להיות חבר קופת חולים ?
כי אם כן, דרך קופות החולים , יש אפשרות להגיע לטיפולים פסיכולוגיים במחיר מאד מוזל .
אפשרות נוספת היא לפנות לשירות הפסיכולוגי / פסיכיאטרי / בריאות הנפש - של איכילוב, מקבלים שם תושבי ת"א , בחינם ! אם הוא נחשב תושב תל אביב .
תכתבי לי את המייל שלך בדף זה ואכתוב לך על אפשרות נוספת לא יקרה - אם שתי האפשרויות שהיצעתי לא מתאימות לכם .
חיזקו ואימצו .
אני לא מתמצאת האם בעלך שאינו ישראלי יכול להיות חבר קופת חולים ?
כי אם כן, דרך קופות החולים , יש אפשרות להגיע לטיפולים פסיכולוגיים במחיר מאד מוזל .
אפשרות נוספת היא לפנות לשירות הפסיכולוגי / פסיכיאטרי / בריאות הנפש - של איכילוב, מקבלים שם תושבי ת"א , בחינם ! אם הוא נחשב תושב תל אביב .
תכתבי לי את המייל שלך בדף זה ואכתוב לך על אפשרות נוספת לא יקרה - אם שתי האפשרויות שהיצעתי לא מתאימות לכם .
חיזקו ואימצו .
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אני בת 50 נשואה לבן זוגי שעד לפני 26 שנים היה מכור להרואין, אני איתו מגיל 13 ויש לנו 2 בנות מקסימות בנות 23 ו21 מוצלחות עובדות ולומדות. היו לי חיים קשים איתו אין לו עבודה מסודרת ומהעבודה שהכי הכי חבל לי הוא פוטר לפני 6 שנים. מאז הוא עובד און אנד אוף כרגע ב3 חודשים האחרונים הוא לא עובד. חוויתי איתו בגידה אלכוהול וסמים קשים ושרדתי בקושי. אני מטבעי אדם שמח והוא מצליח להכניס אותי לדיכאון . הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא העבודה שלי שבכל בוקר אני שמה עלי מסכה ומשחקת אותה מאושרת בכאילו. אף אחד לא מתאר מה עובר עלי וכולם חושבים שאני מאושרת. בן הזוג שלי מאוד מדוכא לא מדבר איתי ולא מוצא את עצמו אני תמיד הייתי שם בשבילו ומרגישה שהחיים עוברים על ידי. לפעמים אני מדמיינת שאנחנו לא יחד וזה מרגיש לי טוב מאוד. למרות זאת אני מחזיקה את עצמי בכח לא ליפול.4 אין לי יותר מדי כח ומשתדלת להיות אופטימית. אין לי חברות נפש ואני לא יותר מדי מדברת עם 2 האחיות שלי . לא רוצה להכאיב להן וגם לא חושבת שהם יכולות לעזור לי. אימי ואבי כבר לא בין החיים לצערי. אני לבד בעולם לא יוצאת לא מבלה לא נוסעת לחו״ל והחיים קשים לי. אני בורחת לאלכוהול ולא יודעת מה לעשות. המצב הכלכלי לא טוב אם כי לא בתחתית. אני לא יודעת מה לעשות . אםצאגיד לו שאני רוצה להיפרד זה יהיהמסוכן כי אין לו אף אחד מלבדי, לא חברים לא משפחה ולא כלום. נמאס לי ממש לא יודעת מה לעשות אני ניראת טוב ולא חסר לי כלום. לא רוצה לשקוע ורע לי נורא. מה לעשות? הצילו בסוף אני אתאבד זה מה שיגאל אותי מיסוריי. מרגישה שאני הייתי טובה מדי וכל האנרגיות שהיו לי השקעתי בו. מקנאה בזוגות אחרים על בסיס קבוע ומרגישה שלא מגיע לי חיים כאלה במיוחד שאני כזאת טובת לב ומאבדת את עצמי לדעת. מישהו משהו? יש תקווה? פוחדת ממנו פוחדת מעצמי ורק הבנות שלי גורמות לי אושר ונותנות לי כח. מי יכול לעזור לי? הוא לא רוצה לשמוע על טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי בכלל. מה יהיה?
אני בת 50 נשואה לבן זוגי שעד לפני 26 שנים היה מכור להרואין, אני איתו מגיל 13 ויש לנו 2 בנות מקסימות בנות 23 ו21 מוצלחות עובדות ולומדות. היו לי חיים קשים איתו אין לו עבודה מסודרת ומהעבודה שהכי הכי חבל לי הוא פוטר לפני 6 שנים. מאז הוא עובד און אנד אוף כרגע ב3 חודשים האחרונים הוא לא עובד. חוויתי איתו בגידה אלכוהול וסמים קשים ושרדתי בקושי. אני מטבעי אדם שמח והוא מצליח להכניס אותי לדיכאון . הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא העבודה שלי שבכל בוקר אני שמה עלי מסכה ומשחקת אותה מאושרת בכאילו. אף אחד לא מתאר מה עובר עלי וכולם חושבים שאני מאושרת. בן הזוג שלי מאוד מדוכא לא מדבר איתי ולא מוצא את עצמו אני תמיד הייתי שם בשבילו ומרגישה שהחיים עוברים על ידי. לפעמים אני מדמיינת שאנחנו לא יחד וזה מרגיש לי טוב מאוד. למרות זאת אני מחזיקה את עצמי בכח לא ליפול.4 אין לי יותר מדי כח ומשתדלת להיות אופטימית. אין לי חברות נפש ואני לא יותר מדי מדברת עם 2 האחיות שלי . לא רוצה להכאיב להן וגם לא חושבת שהם יכולות לעזור לי. אימי ואבי כבר לא בין החיים לצערי. אני לבד בעולם לא יוצאת לא מבלה לא נוסעת לחו״ל והחיים קשים לי. אני בורחת לאלכוהול ולא יודעת מה לעשות. המצב הכלכלי לא טוב אם כי לא בתחתית. אני לא יודעת מה לעשות . אםצאגיד לו שאני רוצה להיפרד זה יהיהמסוכן כי אין לו אף אחד מלבדי, לא חברים לא משפחה ולא כלום. נמאס לי ממש לא יודעת מה לעשות אני ניראת טוב ולא חסר לי כלום. לא רוצה לשקוע ורע לי נורא. מה לעשות? הצילו בסוף אני אתאבד זה מה שיגאל אותי מיסוריי. מרגישה שאני הייתי טובה מדי וכל האנרגיות שהיו לי השקעתי בו. מקנאה בזוגות אחרים על בסיס קבוע ומרגישה שלא מגיע לי חיים כאלה במיוחד שאני כזאת טובת לב ומאבדת את עצמי לדעת. מישהו משהו? יש תקווה? פוחדת ממנו פוחדת מעצמי ורק הבנות שלי גורמות לי אושר ונותנות לי כח. מי יכול לעזור לי? הוא לא רוצה לשמוע על טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי בכלל. מה יהיה?
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אורלוש נראה לי שאת זקוקה לתמיכה רצינית ראי את הדף הבא:
רעיונות לטיפולי גוף נפש בזול
רעיונות לטיפולי גוף נפש בזול
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אורלוש,
אולי תתקשר לערן? (עזרה ראשונה נפשית) נראה שאת זקוקה לעזרה כזו.
סליחה שאני לא יכולה לעזור לך
אולי תתקשר לערן? (עזרה ראשונה נפשית) נראה שאת זקוקה לעזרה כזו.
סליחה שאני לא יכולה לעזור לך
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אורלוש יקרה,
מה יעזור לך להציל את עצמך?
מה יעזור לך להציל את עצמך?
-
מנסה_ללמוד_איך*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 01 אוקטובר 2013, 10:33
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
גם אנחנו בסיפור הזה
חמישה ילדים
זוגיות ארוכת שנים
בעל שאני אוהבת ואוהב אותי
ומלחמה בדבר הנוראי הזה שנקרא דכאון
הולך ומחמיר עם השנים, מצמית חלקות טובות, משאיר אדמה חרוכה
מעוות את הפנים היפים, המוארים שהיו לו
את העין הטובה, הרחבה, שהיתה לו
חלומות על חיים אחרים שיכלו להיות
אתו בלי הדיכאון או אם מישהו אחר בלי דיכאון
והתנפצות שוב ושוב על קרקע המציאות, זה פה ולא הולך לשום מקום
אני רוצה לחגוג את החיים לחגוג את הילדים
ולידי חי אהוב לבי וטובע בתוך ים של חרא פנימי
ואין לי שום דרך לחלץ אותו משם
רק ללמוד איך לא לשקוע אתו ואיך לסבול את המראה הנורא, המזוויע, הכואב הזה
חמישה ילדים
זוגיות ארוכת שנים
בעל שאני אוהבת ואוהב אותי
ומלחמה בדבר הנוראי הזה שנקרא דכאון
הולך ומחמיר עם השנים, מצמית חלקות טובות, משאיר אדמה חרוכה
מעוות את הפנים היפים, המוארים שהיו לו
את העין הטובה, הרחבה, שהיתה לו
חלומות על חיים אחרים שיכלו להיות
אתו בלי הדיכאון או אם מישהו אחר בלי דיכאון
והתנפצות שוב ושוב על קרקע המציאות, זה פה ולא הולך לשום מקום
אני רוצה לחגוג את החיים לחגוג את הילדים
ולידי חי אהוב לבי וטובע בתוך ים של חרא פנימי
ואין לי שום דרך לחלץ אותו משם
רק ללמוד איך לא לשקוע אתו ואיך לסבול את המראה הנורא, המזוויע, הכואב הזה
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
בחודשים האחרונים גיליתי שהרבה מאד סימפטומים נפשיים (הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין) נגרמים פשוט מאי סבילות לסוגי מזון. למשל גלוטן או לקטוז. אבל יש גם עוד דברים: למשל מזון שמכיל היסטמין (בשר שבושל בישול ארוך, נקניקים, גבינות בשלות, פירות הדר, אננס, פיצוחים - וזה רק קצה הרשימה). יש על זה ה-מ-ו-ן חומר באינטרנט, בעיקר באנגלית. אני מאד מאד ממליצה לקרוא.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
מובן שבדרך כלל יש טריגר חיצוני (כמו פיטורין מהעבודה, חילוקי דיעות עם בן/בת הזוג וכו'), אך אי הסבילות למזון גורם לפעמים לאדם להקצין את התגובות שלו. במקום "סתם להתבאס" הוא עלול לשקוע ממש בדכאון.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אנחנו הורדנו מהתפריט המשפחתי מזונות שמכילים היסטמין, וחיינו השתנו ללא הכר.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הי,כרגע בזוגיות חצי שנה עם בן 30 מהנדס אלקטרוניקה + תואר בפיזיקה לשעבר עתודאי סיים טכניון, בחור גבוהה מצליח חכם , ג'ינג'י עיניים כחולות . . עכשיו היה בינינו ריב והוא מרוב תיסכול הכאיב לי מאוד צבט מאוד חזק , וזו לא פעם ראשונה , הוא גם צבט אותי לפני כמה חודשים בבטן וסובב את היד תוך כדי והשאיר לי סימנים כחולים על הידיים. הוא מתנהג כחולה ניקיון וגם מצוברח ומדוכא רוב הזמן , ורוב הריבים על זה מה עושים?
הי,כרגע בזוגיות חצי שנה עם בן 30 מהנדס אלקטרוניקה + תואר בפיזיקה לשעבר עתודאי סיים טכניון, בחור גבוהה מצליח חכם , ג'ינג'י עיניים כחולות . . עכשיו היה בינינו ריב והוא מרוב תיסכול הכאיב לי מאוד צבט מאוד חזק , וזו לא פעם ראשונה , הוא גם צבט אותי לפני כמה חודשים בבטן וסובב את היד תוך כדי והשאיר לי סימנים כחולים על הידיים. הוא מתנהג כחולה ניקיון וגם מצוברח ומדוכא רוב הזמן , ורוב הריבים על זה מה עושים?
-
אמא_ותיקה*
- הודעות: 75
- הצטרפות: 10 אפריל 2006, 23:47
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
חד משמעית - תסיימי את מערכת היחסים הזאת. תכנסי לדף סימני התעללות בזוגיות כדי לראות לאן זה מוביל. אתם רק חצי שנה יחד. אל תתני לזה להמשך.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
להתייחס לזה כסימנים שמראים על אלימות. אני הייתי בקשר 7 שנים עם בן זוג שהיה מתנהג בצורה דומה אבל בגלל שאהבתי אותו מאד אז אף פעם לא חשבתי לעזוב, גם כשהיה ממש קשה. ואז היה צריך להמשיך להיות ממש קשה עוד תקופה של שנתיים שהמצב רק החמיר בהן, עד שנפרדנו. אלימות שהיא לא מודעת אצל בן הזוג יכולה להחמיר עם הזמן ולהחריף. בהתחלה זה נראה כמשחק או התגרות, ואחרי כמה זמן זה הופך לדפוס ואחר כך זה מחמיר. אני לא אומרת שאי אפשר להיות עם אדם שנוטה לאלימות , כי לכל אחד מאיתנו יש את החולשות שלו שעליהן הוא צריך לעבוד. אבל אדם אלים שלא מודע לאלימות שלו ולא רוצה להישתנות הוא מכאיב וזה נהיה התעללות עם הזמן. אני חושבת שכדאי לך לשמור על עצמך.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הוא בחור שבכלל לא נראה אלים, אולי יש לו OCD ? האם יש טיפול, והוא כבר אמר שהוא מוכן לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר אבל טרם פנה.
הוא בחור שבכלל לא נראה אלים, אולי יש לו OCD ? האם יש טיפול, והוא כבר אמר שהוא מוכן לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר אבל טרם פנה.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
הוא בחור שבכלל לא נראה אלים
יש לי הרגשה שראית יותר מדי סרטים... P-:
מה פירוש "לא נראה אלים"? האם את מאמינה שיש מראה מסוים לבחורים אלימים? הם נראים כמו הרעים מהסרטים?
זה ממש לא ככה במציאות. אין מראה מיוחד לאלימות.
כמעט כל מי שמתנהג באלימות (למעט ממש בודדים) נראה אדם רגיל לחלוטין, ורובם הגדול נראים אנשים ממש טובים. גברים מתעללים, מתאפיינים במיוחד בזה שלכל שאר העולם הם נראים ממש בחורים הגונים ומקסימים ואף אחד לא מאמין לאשה שהגבר הזה פוגע בה.
ואם יש לו OCD זה מצדיק התנהגות כל כך אלימה כלפייך????
והוא כבר אמר שהוא מוכן לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר אבל טרם פנה.
שילוב של אלימות עם דיכאון עם אובססיות ועם הבטחות ריקות?
מצטרפת לעצות לעזוב מייד.
אם כתוצאה מעזיבתך הוא יפנה לפסיכיאטר, יופי. אולי אולי אולי תשקלי לראות אותו שוב אם הפסיכיאטר יבטיח לך פנים מול פנים ואישית לך, שהוא לא יתנהג אלייך יותר באלימות לעולם.
יש לי הרגשה שראית יותר מדי סרטים... P-:
מה פירוש "לא נראה אלים"? האם את מאמינה שיש מראה מסוים לבחורים אלימים? הם נראים כמו הרעים מהסרטים?
זה ממש לא ככה במציאות. אין מראה מיוחד לאלימות.
כמעט כל מי שמתנהג באלימות (למעט ממש בודדים) נראה אדם רגיל לחלוטין, ורובם הגדול נראים אנשים ממש טובים. גברים מתעללים, מתאפיינים במיוחד בזה שלכל שאר העולם הם נראים ממש בחורים הגונים ומקסימים ואף אחד לא מאמין לאשה שהגבר הזה פוגע בה.
ואם יש לו OCD זה מצדיק התנהגות כל כך אלימה כלפייך????
והוא כבר אמר שהוא מוכן לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר אבל טרם פנה.
שילוב של אלימות עם דיכאון עם אובססיות ועם הבטחות ריקות?
מצטרפת לעצות לעזוב מייד.
אם כתוצאה מעזיבתך הוא יפנה לפסיכיאטר, יופי. אולי אולי אולי תשקלי לראות אותו שוב אם הפסיכיאטר יבטיח לך פנים מול פנים ואישית לך, שהוא לא יתנהג אלייך יותר באלימות לעולם.
-
מנסה_ללמוד_איך*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 01 אוקטובר 2013, 10:33
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
אני שמחה שבשמת כאן
הרבה פעמים אני שואלת את עצמי
האם אני בזוגיות מתעללת
הרי התנהגות של בן זוג דיכאוני יש בה המון אלמנטים של התעללות
ואם אני "מסבירה" לעצמי אותם בדיכאון הרי זו תיסמונת מוכרת של נשים שסובלות מהתעללות.
אבל מצד שני
זה לא הוא שמתעלל, זה המצב הדכאוני שמתעלל.
כלומר
זה שהוא בא הביתה ובקושי אומר שלום ויושב מול המחשב
ופחות לוקח חלק בענייני הבית
וקצר רוח כשאני מדברת אתו
ומתקמצן על הוצאות
כל אלה שייכים לימים של הדכאון
לימים בהם הוא מנסה, במאמץ הירואי, להלחם בדכאון
זה לא שהוא כזה.
לא כשהוא לא בדכאון.
וגם
עדיין לעולם הוא לא ירים יד, לא יגיד מילים מעליבות או משפילות
לא יעשה בכוונה דברים לרעתי, להקטין אותי וכו'
זו ההתנהגות האנטי סוציאלית הדיכאונית שלו שמתעללת בי
הרבה פעמים אני שואלת את עצמי
האם אני בזוגיות מתעללת
הרי התנהגות של בן זוג דיכאוני יש בה המון אלמנטים של התעללות
ואם אני "מסבירה" לעצמי אותם בדיכאון הרי זו תיסמונת מוכרת של נשים שסובלות מהתעללות.
אבל מצד שני
זה לא הוא שמתעלל, זה המצב הדכאוני שמתעלל.
כלומר
זה שהוא בא הביתה ובקושי אומר שלום ויושב מול המחשב
ופחות לוקח חלק בענייני הבית
וקצר רוח כשאני מדברת אתו
ומתקמצן על הוצאות
כל אלה שייכים לימים של הדכאון
לימים בהם הוא מנסה, במאמץ הירואי, להלחם בדכאון
זה לא שהוא כזה.
לא כשהוא לא בדכאון.
וגם
עדיין לעולם הוא לא ירים יד, לא יגיד מילים מעליבות או משפילות
לא יעשה בכוונה דברים לרעתי, להקטין אותי וכו'
זו ההתנהגות האנטי סוציאלית הדיכאונית שלו שמתעללת בי
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
היי..קודם כל תודה רבה על התמיכה:)
לגבי ה OCD , הבנתי שההתנהגות האלימה יכולה לנבוע ממוצקה נפשית. בכל מקרה ההתפרצויות (שניים במספרם) קרו לאחר התגרות שלי בו. במקרה הראשון שמתי את הנעלים בחדר השינה שלו, והוא מאוד התעצבן. מבחינתו נעליים שלובשים בחוץ אינם יכולים להיות בחדר שינה. הוא אפילו מקפיד שאוריד אותם בלובי של הבית.
כשאני מקפידה על "כללי הניקיון" שלו הוא לא אלים בכלל.
לגבי ה OCD , הבנתי שההתנהגות האלימה יכולה לנבוע ממוצקה נפשית. בכל מקרה ההתפרצויות (שניים במספרם) קרו לאחר התגרות שלי בו. במקרה הראשון שמתי את הנעלים בחדר השינה שלו, והוא מאוד התעצבן. מבחינתו נעליים שלובשים בחוץ אינם יכולים להיות בחדר שינה. הוא אפילו מקפיד שאוריד אותם בלובי של הבית.
כשאני מקפידה על "כללי הניקיון" שלו הוא לא אלים בכלל.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
זה לא הוא שמתעלל, זה המצב הדכאוני שמתעלל.
בואי נעשה סדר:
הבן אדם שאת חיה איתו, הוא בן אדם. הוא לא תסמונת. ולכן, מה שהוא עושה - זה הבן אדם עושה.
אל תתני לזה תירוצים.
לימים בהם הוא מנסה, במאמץ הירואי, להלחם בדכאון.
איך הוא "נלחם" בדיכאון? באיזה סוג של מאמץ הירואי? נסיון להכריח את עצמו להתנהג אחרת?
מכל מה שאני יודעת היום על דיכאון, יש יסוד להניח שזו מחלה של חוסר איזון כימי במוח. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שחוסר האיזון הזה במוח נובע ממחסור חמור בויטמינים ומינרלים מסוימים.
אז טיפול התנהגותי למחסור חמור באבץ או במגנזיום או במה שזה לא יהיה - פשוט מופרך.
קודם כל דרוש שינוי דראסטי בתזונה ותוספים.
ונוסף על כך לפעמים יש עוד דברים.
פלוני אלמונית, תבחרי לעצמך בבקשה ניק, אוקיי? נורא קשה לתקשר עם פלוני אלמונית.
התיאור "ההתפרצויות קרו לאחר התגרות שלי בו" כשההתגרות היא ששמת נעליים בחדר השינה, זה תיאור קלאסי ומזעזע של אשה מוכה ויותר מזעזע אותי שאת בכלל לא מזהה שמשהו פה מאוד לא בסדר.
אין לי זמן כרגע להסביר, אשתדל אחר כך אם אף אחת אחרת לא תקדים אותי ותסביר כמה זה חמור.
בואי נעשה סדר:
הבן אדם שאת חיה איתו, הוא בן אדם. הוא לא תסמונת. ולכן, מה שהוא עושה - זה הבן אדם עושה.
אל תתני לזה תירוצים.
לימים בהם הוא מנסה, במאמץ הירואי, להלחם בדכאון.
איך הוא "נלחם" בדיכאון? באיזה סוג של מאמץ הירואי? נסיון להכריח את עצמו להתנהג אחרת?
מכל מה שאני יודעת היום על דיכאון, יש יסוד להניח שזו מחלה של חוסר איזון כימי במוח. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שחוסר האיזון הזה במוח נובע ממחסור חמור בויטמינים ומינרלים מסוימים.
אז טיפול התנהגותי למחסור חמור באבץ או במגנזיום או במה שזה לא יהיה - פשוט מופרך.
קודם כל דרוש שינוי דראסטי בתזונה ותוספים.
ונוסף על כך לפעמים יש עוד דברים.
פלוני אלמונית, תבחרי לעצמך בבקשה ניק, אוקיי? נורא קשה לתקשר עם פלוני אלמונית.
התיאור "ההתפרצויות קרו לאחר התגרות שלי בו" כשההתגרות היא ששמת נעליים בחדר השינה, זה תיאור קלאסי ומזעזע של אשה מוכה ויותר מזעזע אותי שאת בכלל לא מזהה שמשהו פה מאוד לא בסדר.
אין לי זמן כרגע להסביר, אשתדל אחר כך אם אף אחת אחרת לא תקדים אותי ותסביר כמה זה חמור.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
הכינוי שלי גן אל (לשעבר פלוני אלמונית)
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
הכינוי שלי גן אל.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
תודה על פתיחת הדף הזה. קראתי ואני מאוד מזדהה עם מה שכתוב כאן.
אני נשואה כתשע שנים, התגלתה אצל בן זוגי לפני שנתיים מחלה כרונית קשה ונדירה, הוא נאלץ לעבור ניתוח ובערך מאז הוא הפסיק לעבוד ובשנה האחרונה גם סובל מדיכאון. זה בא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם , (על אחרים אבל עדיין מפחיד), חוסר סבלנות בכללי, פתיל קצר מאוד, התנהגות שמאוד לא אופיינית לו- כמו לשבת בבית קפה כל יום ולהתחבר עם אנשים שבחיים הוא לא היה מתחבר איתם. הוא גם לוקח גראס רפואי כשנתיים, ואם הוא במחסור הוא בסוג של קריז , עצבני מאוד ורב איתי עד כדי התשה. היו לנו חודשים קשים מאוד לאחרונה. חוויתי מצבים רגשיים קשים שבחיים לא חוויתי. יש לנו שני ילדים קטנים ולא פעם חשבתי לקום וללכת , מתוך ידיעה שזה מזיק לי ולילדים( הגדול מאוד נפגע מזה), אבל תמיד יש לי נטייה לאיזון והרמוניה, כי אני מאוד קשורה אליו ומקווה שהכל עוד יסתדר. הוא התחיל ללכת לפסיכולוגית שמאוד עוזרת לו, אבל אני בינתיים מוצאת את עצמי עם תחושות גופניות שמעולם לא היו לי. כמו לחץ בראש, חרדה...(אחד הסימפטומים שלו הוא כאבי ראש). קשה לי מאוד לשאת את המצב שלו, אני בחורה רגישה מטבעי, אמנם חזקה, אבל שואפת לסביבה ולחיים נורמליים לי ולילדיי.
תודה על פתיחת הדף הזה. קראתי ואני מאוד מזדהה עם מה שכתוב כאן.
אני נשואה כתשע שנים, התגלתה אצל בן זוגי לפני שנתיים מחלה כרונית קשה ונדירה, הוא נאלץ לעבור ניתוח ובערך מאז הוא הפסיק לעבוד ובשנה האחרונה גם סובל מדיכאון. זה בא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם , (על אחרים אבל עדיין מפחיד), חוסר סבלנות בכללי, פתיל קצר מאוד, התנהגות שמאוד לא אופיינית לו- כמו לשבת בבית קפה כל יום ולהתחבר עם אנשים שבחיים הוא לא היה מתחבר איתם. הוא גם לוקח גראס רפואי כשנתיים, ואם הוא במחסור הוא בסוג של קריז , עצבני מאוד ורב איתי עד כדי התשה. היו לנו חודשים קשים מאוד לאחרונה. חוויתי מצבים רגשיים קשים שבחיים לא חוויתי. יש לנו שני ילדים קטנים ולא פעם חשבתי לקום וללכת , מתוך ידיעה שזה מזיק לי ולילדים( הגדול מאוד נפגע מזה), אבל תמיד יש לי נטייה לאיזון והרמוניה, כי אני מאוד קשורה אליו ומקווה שהכל עוד יסתדר. הוא התחיל ללכת לפסיכולוגית שמאוד עוזרת לו, אבל אני בינתיים מוצאת את עצמי עם תחושות גופניות שמעולם לא היו לי. כמו לחץ בראש, חרדה...(אחד הסימפטומים שלו הוא כאבי ראש). קשה לי מאוד לשאת את המצב שלו, אני בחורה רגישה מטבעי, אמנם חזקה, אבל שואפת לסביבה ולחיים נורמליים לי ולילדיי.
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
מציינת שהמצב הכלכלי מאוד לא פשוט, אבל עם זה יכולתי להסתדר, לו רק היה מעט חזק יותר נפשית. אני מרגישה שאני מעודדת ומנסה לחזק עד כדי התשה, כי זה לא ממש עוזר. היום שאלתי אותו בעליזות: " למה אתה רוצה להתחפש בפורים?" והוא ענה לי : " לרקע שחור..."
מציינת שהמצב הכלכלי מאוד לא פשוט, אבל עם זה יכולתי להסתדר, לו רק היה מעט חזק יותר נפשית. אני מרגישה שאני מעודדת ומנסה לחזק עד כדי התשה, כי זה לא ממש עוזר. היום שאלתי אותו בעליזות: " למה אתה רוצה להתחפש בפורים?" והוא ענה לי : " לרקע שחור..."
-
תמרוש_רוש
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
היי לירון,
את סוחבת על עצמך תיק ענק. השילוב של מחלה כרונית ודיכאון של בן-זוג... ואת זו שמחזיקה את כל המשפחה.
כל הכבוד על כישורי ההישרדות
נקודה למחשבה: את זקוקה לעזרה ותמיכה (פסיכולוגית או מה שמתאים לך) לא פחות ממנו.
ועוד נקודה: אולי רק ללכת לפסיכולוגית לא מספיק עוזר. כי המצב חמור והצרכים גדולים. אולי הוא צריך עוד משהו שיחזיר אותו למסלול...?
עכשיו: יפה שהוא הלך לפסיכולוגית, אבל זה קרה רק אחרי שהמצב שלו פגע בך.
איך את יכולה לשפר את רמת הדאגה לעצמך? לטפל בעצמך? למצוא מישהו שיתמוך בך?
את סוחבת על עצמך תיק ענק. השילוב של מחלה כרונית ודיכאון של בן-זוג... ואת זו שמחזיקה את כל המשפחה.
כל הכבוד על כישורי ההישרדות
נקודה למחשבה: את זקוקה לעזרה ותמיכה (פסיכולוגית או מה שמתאים לך) לא פחות ממנו.
ועוד נקודה: אולי רק ללכת לפסיכולוגית לא מספיק עוזר. כי המצב חמור והצרכים גדולים. אולי הוא צריך עוד משהו שיחזיר אותו למסלול...?
עכשיו: יפה שהוא הלך לפסיכולוגית, אבל זה קרה רק אחרי שהמצב שלו פגע בך.
איך את יכולה לשפר את רמת הדאגה לעצמך? לטפל בעצמך? למצוא מישהו שיתמוך בך?
איך להתמודד עם דיכאון של בן הזוג
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
היי תמרוש רוש , תודה על התגובה שלך.
אין ספק שאני זקוקה לתמיכה ועזרה להתמודדות עם המצב החדש. אני אגב מחפשת בימים אלו מטפלת משפחתית שתלווה אותי בשלב הזה בהתמודדות עם המצב, רצוי מישהי עם התמחות בתחום מחלות כרוניות במשפחה או משהו כזה. באשר לבן זוגי, הוא מסרב לכל טיפול משלים נוסף, למשל אין מצב שייקח תרופות נוגדות דיכאון. מבחינתו אין לו שום בעיה. הוא אומר שזה "רק" דיכאון תגובתי למחלה והפסיכולוגית שלו אמרה לו ש"אין לו שום בעיה נפשית"(...)יש לציין שהוא ממש פוחד מזה, ללכת לפסיכיאטר שיגדיר אותו ויתחיל לרשום לו מרשמים של כדורים פסיכיאטרים...נוגדי דיכאון וכו'.
אני לא רואה איך הוא יכול לחזור למסלול. הוא מנסה, התחיל לעסוק בשיווק של משהו כפרילנסר כמה שעות ביום, אבל אין עדיין שום תוצאות קונקרטיות...
אני יכולה לשפר את רמת הדאגה לעצמי ע"י מפגשים עם חברות לעתים קרובות יותר, התחלתי ללכת למועדון כושר פעמיים -שלוש בשבוע, וזה עושה לי נפלא, לגוף ולנפש. כמה שיותר לפתוח את עצמי לעולם ולא להישאר סגורה בבועת הקושי הזה, זה מצוין. צריך לאוורר את המצב ו"לנרמל" אותו, כך אמרה לי מישהי חכמה, לא לפחד לדבר על זה ולספר לסביבה, להביא כמה יותר אנשים ומבקרים הביתה, לחלק את העומס בין שאר המשפחה. מן הראוי לציין שיש לו עוד שתי אחיות ואח שאף פעם לא טרחו לבוא לבקר אותו. שנתיים מאז גילוי המחלה והניתוח, מעולם כף רגלם לא דרכה אצלנו, גם לא טלפון לשלומו ביוזמתם...(שלא לדבר שהם עשירים ביותר ולא חשבו מעולם לעזור לאחיהם שנמצא במצב כלכלי קשה עקב המחלה כבר שנתיים..) אבל אם זה תלוי בי, אני לא רוצה מהם דבר. אני מעדיפה לעבוד גם בשישי שבת, להוסיף לי עבודות ולא לבקש עזרה מאיש, בטח לא מהם...
היי תמרוש רוש , תודה על התגובה שלך.
אין ספק שאני זקוקה לתמיכה ועזרה להתמודדות עם המצב החדש. אני אגב מחפשת בימים אלו מטפלת משפחתית שתלווה אותי בשלב הזה בהתמודדות עם המצב, רצוי מישהי עם התמחות בתחום מחלות כרוניות במשפחה או משהו כזה. באשר לבן זוגי, הוא מסרב לכל טיפול משלים נוסף, למשל אין מצב שייקח תרופות נוגדות דיכאון. מבחינתו אין לו שום בעיה. הוא אומר שזה "רק" דיכאון תגובתי למחלה והפסיכולוגית שלו אמרה לו ש"אין לו שום בעיה נפשית"(...)יש לציין שהוא ממש פוחד מזה, ללכת לפסיכיאטר שיגדיר אותו ויתחיל לרשום לו מרשמים של כדורים פסיכיאטרים...נוגדי דיכאון וכו'.
אני לא רואה איך הוא יכול לחזור למסלול. הוא מנסה, התחיל לעסוק בשיווק של משהו כפרילנסר כמה שעות ביום, אבל אין עדיין שום תוצאות קונקרטיות...
אני יכולה לשפר את רמת הדאגה לעצמי ע"י מפגשים עם חברות לעתים קרובות יותר, התחלתי ללכת למועדון כושר פעמיים -שלוש בשבוע, וזה עושה לי נפלא, לגוף ולנפש. כמה שיותר לפתוח את עצמי לעולם ולא להישאר סגורה בבועת הקושי הזה, זה מצוין. צריך לאוורר את המצב ו"לנרמל" אותו, כך אמרה לי מישהי חכמה, לא לפחד לדבר על זה ולספר לסביבה, להביא כמה יותר אנשים ומבקרים הביתה, לחלק את העומס בין שאר המשפחה. מן הראוי לציין שיש לו עוד שתי אחיות ואח שאף פעם לא טרחו לבוא לבקר אותו. שנתיים מאז גילוי המחלה והניתוח, מעולם כף רגלם לא דרכה אצלנו, גם לא טלפון לשלומו ביוזמתם...(שלא לדבר שהם עשירים ביותר ולא חשבו מעולם לעזור לאחיהם שנמצא במצב כלכלי קשה עקב המחלה כבר שנתיים..) אבל אם זה תלוי בי, אני לא רוצה מהם דבר. אני מעדיפה לעבוד גם בשישי שבת, להוסיף לי עבודות ולא לבקש עזרה מאיש, בטח לא מהם...