תחילת טושים זה הדק

שליחה על ידי סמדר* » 27 יולי 2003, 14:12

אבל מה לעשות - טושים זה הדק.
נזכרתי בלוגו פרסומי מימי הילדות: "עם עֵטוּשִים של ארטי יוצאים הציורים הכי יפים."
נכון שאז לא הבנתי מה זה צריך להיות, המילה "עטושים" נראתה לי כמו שיבוש מטופש ולא חינני של עִטּוּשִים ושברתי את הראש, למה מישהו בכלל ירצה לקנות דברים כאלה, ואיך בדיוק אפשר לצייר בהם. לא מזמן, בעקבות פתיחת הדף המחכים והמאלף הזה, נזכרתי והבנתי שמדובר בכלי כתיבה שהוא גם עט וגם טוש (אביו הקדמון של עט הפיילוט? אין לי מושג). מאחר שעטים הם דקים, הרי לכם תמיכה נוספת לטענה ש-טושים זה הדק .
>סמדר מדמיינת את התגובות: אז מה אם אמרו בפרסומת?! גם אמרו שחיתולים חפ"ע זה להיט, ששוקולד קינדר הוא מזין, ושתמ"ל בריא לתינוק!<

סמדר - סחתיין על הפנמת יכולת הניקוד!

סמדר, שנאמר בא לקלל ויצא מברך.
נראה לי שמצאת את החוליה החסרה העֵטוּשִים של ארטי היו פשוט לורדים!!!
כנראה שאיזה קופירייטר שפל (מאזור השפלה) שחיפש מילה עברית ללורד ניסה לחבר בין הטוש העבה והטוב והעט הרזה והחטוב והמציא מילה שכל בר-דעת יכול היה לומר שאין לה סיכוי. טוב שלא ניסה לגייר את המרקר - בטח ממרקר וסמן היה יוצא לו סמרק... (-:
בקיצור, מכיוון שכולם משתמשים הרבה יותר בדקים מאשר בעבים, ניחוש לא פרוע אומר לי שבעוד שילדי שורשים ומסורת ירושלמים שמרו על האבחנה הטבעית, הרי שילדי החול ההפכפכים וקלי הדעת נפלו קורבן לשטיפת המח, אבל אחרכך פשוט קיצרו את המילה לטושים והפכו את היוצרות!!!

היום, לרגל חגיגות שלושת החודשים להחלטת האקדמיה שטושים ולורדים יקראו מַצְבֵּעַ אני מציע לשנות את שם הדף ל חשבנו שטושים זה היה הדק.

אפשר לשנות את שם הדף,
אפשר לקרוא לדק לורד ולעבה טוש,
אבל אין סיכוי שמישהו יקרא לו מַצְבֵּעַ!

כנראה שאיזה קופירייטר שפל (מאזור השפלה) שחיפש מילה עברית ללורד ניסה לחבר בין הטוש העבה והטוב והעט הרזה והחטוב והמציא מילה שכל בר-דעת יכול היה לומר שאין לה סיכוי.
בועז, יש לי תסריט אחר דווקא. הקופירייטר לא ידע איך לקרוא לזה! והתחיל לגלגל את הסיסמה "עם אֶ... אֶ... לורדים? עם אֶ... אֶ... טושים? אַה, טושים, בטח! אֵטוּשִים." אח"כ סתם היתה איזו טעות כתיב שגרמה לאטושים להפוך לעטושים.
מזכיר לי שאמא שלי קוראת לילדים שלי אבכורה ואקטנצ'יק.
"מה שלום... א... בכורה? ומה שלום... א... קטנצ'יק?"
יש לה שלושה ילדים ושמונה נכדים, והראש, היא אומרת, כבר לא מה שהיה פעם...

קופירייטרים לא אומרים אֶ... אֶ... כי זה ממש לא קול. מקסימום המממ... עם מבט מהורהר.
אבל זה כל כך מתבקש, שאני אתן לך את זה בשני סגנונות (מי מזהה את תוכניות הטלויזיה?) :

"מעט וטוש ... יוצא עטוש".
"עט... טוש... עט... טוש... עטוש!.. עטוש??... עטוש!!!"

שליחה על ידי סמדר* » 29 יולי 2003, 14:45

את התכנית הראשונה זיהיתי מייד, את השנייה לקח לי זמן (לדעתי יש לך שם "עטוש" אחד מיותר). מוזר, כי בראשונה הייתי בגיל הרלוונטי, אבל לא היתה לי סבלנות לשבת מול הטלוויזיה למשך תכנית שלמה. בשנייה כבר הייתי מבוגרת יותר וצפיתי בה על אף חוסר רלוונטיותה לשלב ההתפתחותי שלי.

אבל טושים זה בכל זאת הדק. ממציא העֵטוּשִים של ארטי כנראה היה ירושלמי.
אגב "חי צומח דומם": שלשום ברכבת ילדים שיחקו אותו עם האמהות שלהם בתור "ארץ עיר חי צומח". הם היו מתל אביב, או ככה לפחות הם אמרו.
אני חושבת שאעשה מחקר קטן בין החברים. האמנם אבד הכלח על "חי צומח דומם" מהילדות?

סמדר - עד רגע זה ראיתי בך נשמה תאומה פוטנציאלית, לאור כל דברייך ברחבי האתר.
אבל עכשיו - עת התוודית ש טושים זה הדק - העניין אבוד. חבל.

שליחה על ידי סמדר* » 29 יולי 2003, 19:58

יאיר,
גם אני, גם אני. עד שהצצה בדף הבית שלך הראתה לי שרבים וטובים הם מִתְחָרַי על כהונה נכספת זו. לגחמתך הירושלמית בעניין הטושים, שאתה מתעקש שהם לורדים, חייכתי בסלחנות חיפאית, ומכל מקום לא היה בה כדי לשנות מעמדתי לגבי הַתְּאוֹמוּת הַנִּשְמָתִית.
>סמדר היא מחיפה. עד נישואיה מחיפה רבתי, ומשם והלאה סתם חיפה.<

טוב, נו. שני ההורים שלי מקריית אתא ("כפר אתא" בלשונם). אז בסדר. מתי את כבר פותחת _דף בית אישי ?

שליחה על ידי סמדר* » 30 יולי 2003, 19:02

יאיר,
כשיהיה לי יותר בטחון עצמי.
בינתיים אני נהנית מישיבה על הגדר, אבל גם זה יגיע.

משחק של תל אביבים: ee]ארץ-עיר intro[/po].asp . לא מזהה הרבה מילים. אולי הן קיימות רק בירושליים...
למשל, איך קוראים בתל אביב לצמח רותם או לחיה רימה ?
< ירושלמים קוראים "תל אביב" לכל מה שבין נתניה, לוד וראשון לציון>

ירושלמים קוראים "תל אביב" לכל מה שבין נתניה, לוד וראשון לציון
ובפרט - מכנים כל מי שגר שם "תלאביבים", ויודעים שהם לא יבואו לבקר בעיה"ק, וגם לא בגליל. ומתבאסים מזה.

למה מתבאסים?

כי אנחנו אוהבים אורחים!

ירושלמים לא אוהבים אורחים. זה מה שיותר מדי שנות מצור עושות לבן-אדם.

סמדר - לא התכוונתי להלחיץ, כמובן... (גם לי לקח הרבה זמן).

בגלל שהם תמיד מתלוננים:

קודם כל הם מאחרים שעה וחצי ומתלוננים שהתבלבלו ברחובות, ושאי אפשר להתמצא - הערה די מוזרה מפי אנשים שמגיעים מעיר שכל הרחובות בה חד סיטריים (בכיוון ההפוך ממה שאתה צריך) שכדי לפנות שמאלה אתה צריך לעשות שלוש פעמים ימינה, ושעובר אורח אומר לך "תעלה פה, תרד שם" באזור שבו השיפוע המקסימלי הוא 2 מעלות...

אחר כך לוקח להם חצי שעה להרגע מזה שהם ראו דוס, פחדו שיזרקו עליהם אבנים, ובדיוק כשהם פנו ימינה כדי לברוח הם ראו ערבייה והיו בטוחים שזהו, גמרנו, נשמע עליהם בחדשות - לא משנה שהיא בת 60 ומוכרת סברס (ושהם מצביעים מרצ) ולא משנה שהיום בכלל יום רביעי...

בסוף כשנרגעים על המרפסת מתחיל להיות להם קר! - 25 מעלות בחוץ, רוח נעימה ומבושמת, ולהיפופוטמים חסרה שלולית הזעה הדביקה שמלווה אותם בדרך כלל. כשאתה מנסה לשכנע אותם ביופי הנוף הם מפטירים "משעמם, הכל אבן ירושלמית" - נכון, טיח מתקלף זה יפה...!

אתה תופס את העיתון כדי למצא סרט והם מתחילים לקטר ש"זהו? זה כל הבתי קולנוע שיש לכם?". אתה מתעצבן, תופס את הלורד של הילדה ומקיף להם 4 סרטים טובים שהם עוד לא ראו. ארבעה!! למה כמה עיניים יש לכם? ואז, תאמינו או לא, הם אומרים "תן את הטוש"!!!
מה טוש??? איזה טוש????@#$%!@$@!$#$!!

בועז,
הצחקתני.
אבל תגיד, הירושלמים לא אוהבים אורחים גם כשהם באים מהנגב או מהגליל ואין להם (לאורחים) מין הרגלים מגונים כמו אלה שתיארת?
וחוץ מזה, אולי הם התכוונו בכלל לטוש זוהר כדי להדגיש את הסרטים המצויינים שהראית להם? (ועל זה, נדמה לי, אין חילוקי דעות בין ירושלמים לשאר העולם?)

מהנגב ומהגליל אלו לא אורחים, אלא בני בית רצויים.
לכן בניגוד לתל-אביבים הם לא נקראים הנגבנים או הגלילים (-:
ולא, הם התכוונו ללורד. בדוק.

בועז,

בועז - ענק!

נשארה רק בעיה אחת:
למה ירושלמים לא באים לבקר בגליל? (כמעט - בלי לספור סבאסבתא).

טוש זוהר = מָרקֶר
נו באמת!

שליחה על ידי סמדר* » 31 יולי 2003, 10:02

משחק של תל אביבים: ארץ-עיר . לא מזהה הרבה מילים. אולי הן קיימות רק בירושליים...
כן. ניסיתי. בפעם הבאה שייצא לי ר' אנסה לכתוב רתם בלי ו"ו. הם לא מכירים גם את הארץ כורדיסטן, את הצמח סירה קוצנית, ומתעקשים לכתוב יקינתון ב-ט' (לתשומת לב אמא של יונת). לעומת זאת, הם מתירניים מאד בכל מה שנוגע ל"עיר". נראה שכל נקודת יישוב המסומנת במפת ישראל זוכה לשם עיר (אני אנסה את איתמר, יצהר וברכה כשייצא לי). לגבי ערים בחו"ל עוד לא בדקתי. בכלל, מה זה הסדר המוזר הזה, להתחיל מ"ארץ עיר"?
עם כל זאת, הצלחתי להיכנס לרשימת עשרת הגדולים של היום!!!

הלכתי לשחק חיצומחדומם.
אוף! כמובן שכתבתי רתם - לא מוכר. אירוס - לא ידוע. כנ"ל לוב, ליסבון, והילה. לויתן כנראה כותבים אחרת (או שאינו חי).
מה זה שווה אם אי אפשר לפתוח מילון ולהראות שאני צודקת?
לא הייתי מעתיקה משם שעורי בית P-:

חחחחחחחח גם אני נתקלתי בבעיה דומה

גילה - כי רחוק...
ולמרבה הזוועה, צריך לעבור בת"א רבתי בדרך!!
אבל תודי שבחופש אנחנו באים לצימרים (-:

חברים יקרים,
לא להתרשם מהכתיב במשחקים האלה (רתם, יקינטון וכו') ולא מההגדרות מה זה עיר ובעלי-חיים שלא מכירים (לויתן). מי אמר שמחברי הערכים הם אנשים משכילים?
אני לא צוחקת.

לא להתרשם מהכתיב במשחקים האלה...מי אמר שמחברי הערכים הם אנשים משכילים?
אף אחד, שהרי - רוב האנשים אינם חושבים (לא שזה קשור).
אבל זה עדיין מבאס לשחק במשחק עם פוטנציאל כ"כ רב.

והיום למדתי משהו חדש: כבר ידעתי שלבמבליק (בלעז ליקריש) קוראים באזורים שונים בארץ זנב סוס. היום למדתי שגם שוּש. אולי תצרפו ויהיה זנב שוּש...

שוּש? באמת? שוּש זה לא החטיף דמוי במבה?

אכן, אפילו כתוב באבן שוּשן (-;
אבל הפעם התירוץ טוב - המקור הארמי נשתמר בשם שוּש שקוראים הערבים למשקה מהצמח.
אך כדברי רועי שרון: אל תבלבלו אותי עם עובדות - במבליק!!

שוש זה לא בגלל הצמח "שוש קֵרֵחַ"?

שוּש זה לא החטיף דמוי במבה?
הוא שנאמר: שוּש

כמו במבה

bama like = במבליק
מ.ש.ל.

תמיד התפלאתי על השם הזה למשחק חיי שרה
זה כנראה בגלל שבפרשה הזו בספר בראשית יש המון המון שמות. או אולי בגלל שלפרשה קוראים חיי שרה אבל היא מספרת איך שרה מתה, ובמשחק הזה כולם מתים בסוף (חוץ מהמנצח).

שרון - שיחקת אותה.
כמובן שעכשיו לא ברור מה קדם למה, אבל זה מעגל מאוד יפה.

שרון - מושלם. נחה דעתי עליי.

ולגבי ה"להפריק" ב"חיי שרה" (נשאל קודם לכן) - אולי זה על שם הפרקים בפרשה?
<יאיר שואב השראה מ איש עסקים>

דרך אגב חנמל זה עם חית חטופה, נון קמוצה ומם פתוחה, כנאמר:
תהילים עח, מז: יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם; וְשִׁקְמוֹתָם, בַּחֲנָמַל.
מעניין שהגפן נהרסת רק בברד רציני, ואילו השקמה (כנראה לפני בליסתה) ניזוקה קשה כבר על ידי החנמל.

נראה לי שאין כאן הבחנה חזקה בין הברד לחנמל, אלא יותר צורת התיקבולת התנכית, במקרה זה תיקבולת משלימה.
בפרט אם נבחן את הפסוקים השכנים, שגם בהם יש תקבולות:
מד. ויהפוך לדם, יאוריהם; ונוזליהם, בל-ישתיון.
מה. ישלח בהם ערוב, ויאכלם; וצפרדע, ותשחיתם.
מו. וייתן לחסיל יבולם; ויגיעם, לארבה.
מז. יהרוג בברד גפנם; ושקמותם, בחנמל.
מח. ויסגר לברד בעירם; ומקניהם, לרשפים.

ולמעשה יש תקבולות בכל הפרק , ובכלל יש הרבה תקבולות בתהילים.

"להפריק" - הזריקה או הבעיטה הפותחת משחק כלשהו (בעיקר כדורגל), מלשון free kick.

מישהו יודע למה המנהל שלי אומר תיסע דרך ארלאזרוב ולא ארלוזרוב? יידיש?

איך הוא אומר את המילה? ז"א - איזו הברה מוטעמת? וכן - מה שפת אמו?
עם מידע זה ניתן יהיה לנתח את המקרה.

ובאותו הקשר - מה קורה עם מבזקי גלגל"צ וכדומיהם בכל הנוגע ל"לה-גארדיה" ו"לה-גווארדיה". עקביות, חבר'ה!

אין לזה פתרון בירושלמית (-:
בעצם יש "גינות סחרוב"...

הוא פולני אלא מה? והוא אומר את זה כאילו יש פתח מתחת לאלף וללמד...

ראסית, כמובן! ראסית!

מייק - לא בדיוק.
ברוסית, משתנות הברות לא מוטעמות מתנועת O ל A.
בארלוזרוב, ה "לו" מוטעמת, ולכן זה מוזר לי.
(לכן שאלתי איפה הוא שם את הטעם, כי אם הוא מזיז אותו למקום אחר [איש חסר טעם P-: ], הכל נעשה ברור.)

את הדגש הוא שם על הל שמבוטאת כפתח... כלומר אם אני מבינה נכון באותו מקום רק עם תנועה אחרת.

מכיוון שהוא מאד אוהב להסביר לאנשים כיוונים (אבל לא ראיתי אותו שואל לכל חובבי שבירת המיתוסים) שמעתי את זה הרבה פעמים והאוזן שלי קופצת כל פעם.

מישהו במעלה הדף אמר משהו על בלורות.
ג'ולים זה של ילדים שלא מבינים מהחיים שלהם. אצלנו בצפון שיחקו בבלורות. (פר-פריות, ראסיות, נקודיות, שקופיות ובומבילה)

וגם עשו שאשא עם גוגואים. ושיחקו חי צומח דומם. עם העמודות הקבועות חי-צומח-דומם-ארץ-עירבארץ-עיר בעולם-ילד-ילדה.
מי זוכר איך קראו למשחק עם העטיפות של המסטיקים הארוכים? זה שמניחים שתי עטיפות שוות ערך אחת על השניה ונותנים כפה על המשטח ליד ומנסים להפוך בעזרת הרוח ומה שהפכת שלך.
והיתה גם תופסת בלי לגעת בריצפה ותופסת עכברים.
אגב עוד מילים שגדלתי איתם:
תירסה זה פופקורן
רוקח זה צמר פלדה
צ'יפצ'קה זה חובט שטיחים
ושוש היה ליקריץ

ומתוך כבוד לשם הדף ברור שטושים זה הדק ולורדים זה העבה

בקי, בירושלמית שיחקו בבלורות (גולות "יקרות" ), לגוגואים קראו עג'ו ולקלאס קראו "ארץ". לחובט השטיחים קראנו "טרפצ'קה", ושמו של הליקריץ היה במבליק..

ברקת,

אצלנו בצפון שיחקו בבלורות

אצלנו, עוד שעה צפונה, שיחקו בגולות (גודל רגיל). בנוסף לגולות ראסיות, פרפריות, חרסינות וכדומה היו גם בלורות (גדולות) חצי בלורות (די גדולות. הגודל הנוח ביותר לפגיעה - מתאים בדיוק לגודל של ילד בכיתה ה"א), סופר בלורות (עוד יותר גדולות), וסופר-סופר-בלורות (הכי גדולות). בצד השני היו גם גמדיות (טעם על המם), שקשה ליריב לפגוע בהן. זה הופך למסוכן אם משחקים "על הגולה" - זאת אומרת - שהגולה שפגעת בה הופכת לשלך. במיוחד אם יש לך גולה "צלפית" (במלעיל).

בקי,
כנראה גדלנו באותו איזור.
רוקח זה צמר פלדה
שנים אחותי ואני שואלות את ההורים שלי למה קוראים לזה רוקח, אחותי גילתה שגם אצל חמותה זה רוקח, אף אחד לא יודע למה, אבל קוראים לזה רוקח.
מישהו כאן יודע למה?

ושמו של הליקריץ היה במבליק..
עכשו אני מבינה למה לא הצלחתי לסיים את התשחץ ! מה זו המילה הזו? בחיים לא שמעתי עליה קודם.

אצלנו בלורה הייתה הגולה (לא ג'ולה) הגדולה.

וברור שטושים זה הדק.

עכשו אני מבינה למה לא הצלחתי לסיים את התשחץ !

גם אבא שלי לא הצליח לסיים אותו ביום שישי האחרון, ביקש את עזרתי כמו שהוא בדרך כלל עושה במקרים כאלה, ומשום שזכרתי את הדיון בדף הזה השלמתי לו את התשחץ באמרי בגאווה "במבליק זה ליקריץ בירושלמית!". גם הוא לא שמע על זה אף פעם, ועד הדף הזה -- גם אני לא.
כן כן, גם אצלנו בלורה זאת הגולה הגדולה, וטושים זה הדק, אבל אני לא רוצה להרגיז את הירושלמים.

שוב התחלתם? עד שנהיה פה דו-קיום? יא מחרחרים!

וטושים זה העבה.

ראיתי השבוע באחד הפורומים שאלה "האם כותבת התשחצים ב... ירושלמית?"

במבליק זה ליקריץ בירושלמית
בספר עוגות לימי הולדת בצורות שונות, שנכתב על ידי ירושלמית צריך להשתמש הרבה פעמים בבמבליק!

מילא שקוראים לסוס (שוש, כן?) בשמות, אבל לשים את זה במתכוני עוגות?! איכס...

זה מה שמטריד אתכם בענין העגה הירושלמית? מה בענין ה מציצה ?
למי שעוד לא שמע, כך אומרים בירושלמית...סוכריה על מקל!

<מיכל טרם התגברה על המחזה של ילד מבקש מציצה מבעל קיוסק....>

נו, באמת. זה בגלל שבירושלים עיר הקודש זה בכלל לא בשדה האסוציאטיבי.

<יאיר נחרד מהמוח הסוטה של אנשי השפלה

>

אתה מתכוון - מהמח השפל של אנשי השפלה.

בדיוק.

מיכל אינה אשת שפלה, אז אולי תסתפקו רק ב'מוח שפל'? חבל סתם ללכלך על ציבור כה נרחב...

מיכל,
צריך להבין. בשביל ירושלמים "השפלה" זה כל מה שמשתרע מעבר לשער הגיא - לצפון, לדרום, למערב ולמזרח.
זה ה"אחר" הגדול שאיננו אנחנו. ושתמיד יחשוב אחרת. ולא נכון.

יאיר, טושים זה הדק!

לא, סתם למקרה שתשגה שוב..

גררררר...

זה שתגידו את זה הרבה פעמים לא יהפוך את זה לנכון. הוכח מדעית שטושים זה העבה.

בועז ויאיר,
הרשו לי לצטט גדולים ממני:

שמעתי לאחרונה שמישהו הוציא מאמר תחת הכותרת Is science marketing שטוען שבעצם כל תהליך המחקר המדעי מתנהג כמו שוק ומודלים שיווקיים מתאימים גם לתיאור של קבלת החלטות בתוכו. מעניין ^{בועז חן 29.10.2003 העולם מלא שקר}

ואתה רוצה שאנחנו נתייחס ברצינות למחקר מדעי?!?

העולם מלא שקר ^{תוספות יוםטוב, 23.10.2003, שם.}

בדיוק!

טושים זה הדק

א. כל דברינו שם הוצאו מהקשרם ואנו מכחישים כל קשר וכו' וכו'.
ב. מה ההוכחה פה בדיוק? "העולם"="השפלה". מה הקשר בין ירושלים ל"העולם"? אנחנו מנותקים, אליטיסטים, אוטיסטים וגאים בכך.

או כמו שאומרים החסידים: "עוילֶם גוילֶם".

<יאיר מרשה לעצמו לדבר בשם בועז וטושים זה העבה.>

יאיר - אי בהירות שלי. 'העולם מלא שקר' מתייחס לטענתכם השיקרית (גם הטענה גופה וגם הטענה שהטענה השיקרית הוכחה מדעית) לפיה טושים זה לא הדק.

אשר לירושלמים ולמעמדם - _{קטונתי.}

<מיכל מודה (ע"ע אי בהירות דלעיל), שכשהיא עייפה היא קצת טוש-טוש. איזה מזל שטוש (אפילו בכפל) זה דק!>

מיכל, עזבי כל זוטות טושים למיניהם - איך את עושה כאלה גדלי פונטים נחמדים?

<יאיר מוכר את נשמתו לשטן תמורת נזיד עדשים קר>

יאיר -- ראה מגרש משחקים. גם מיכל וגם אני ניסינו לעשות את זה שם. פתח במצב עריכה ותגלה את כל הסודות...

אני לא מבינה מי נגד מי.
טושים זה כל הטושים שהם על בסיס מים, כאלה שאפשר לצייר איתם על דף אבל אי אפשר על שקיות, או על פלסטיק אחר. ולורדים הם על בסיס אלכוהול, יש דקים, ויש עבים. ואיתם אפשר לכתוב על שקיות, על ארגזים, על בריסטולים. יש לורדים דקים, בכל מיני צבעים. ויש לורדים עבים זוהרים, בצבעים ורוד, צהוב, אדום, כחול, כתום.... יש לורדים שנקראים גם מרקרים שהם העבים, שמסניפים. ויש כמובן את הלורדים אצל סבתא, שבאמת באמת הם טושים. אבל היא תמיד מתבלבלת.

"לורדים" הם האצולה באנגליה, ו"דושים" זה מקלחות . . . P-:

לחלק על בסיס מים / אלכוהול ולא על בסיס עובי / ירושלמיות?
מי שמע כדבר הזה?

<ליאיר קשה עם חשיבה פורצת-דרך>

סמדר, אם כבר למכור את הבכורה עבור נזיד (יה מלשנית!), אז הבה נספק גם כפית:

יאיר - לאותיות עיליות קטנות - סמן ^ לפני ואחרי הטקסט.
לאותיות תחתיות קטנות - סמן ~ לפני ואחרי טקסט.

<מיכל נפעמת מהתהליכים הפסיכולוגים שעבר יאיר עד למכירת נשמתו לשטן>

אל תאמינו - לגבי גדלי פונטים - יאיר, הכנס כאן לעריכה, וראה את כל הטריקים.
חוצמזה -
קראו את שם הדף. מה צריך יותר? אמת מוחלטת (חוצמזה: גגלו "טושים זה הדק", ו "לורדים זה הדק", ותראו מה נותן יותר תוצאות).

אוי! שמעו!
בחיפוש בגוגל על "טושים זה הדק", הוא מוצא את משפט אלם, ולא את הדף הזה. יונת?

בועז,

הוכח מדעית שטושים זה העבה.

מזכיר קצת את הטקסטים של המחזירים בתשובה, או לגילופין - של הפירסומאים של מזון בריאות.

> אם גימ"ל וחי"ת היו יותר קרובות במקלדת אפשר היה להגיד שעודד הלתבלב <

דוד,

ו"דושים" זה מקלחות . . .

בפעם הראשונה ששמעתי את זה - זה נשמע לי קצת אבטיח: תוש זה מקלחת, דו"ש זה דוד שמש.
עכשיו פעם שניה - נראה שהאבטיח הזה מפיץ את גרעיניו המוטנטיים לכל עבר...

והנה עוד מחלוקת:
תוש הוא המתקן שפולט מים לעבר ראשינו (לאלה מבינינו שהמזל מאיר להם פנים; יש אחרים, ברוכים פחות, שהתוש תוקף את גבם החשוף).

אם אתם תוהים איפה הצד השני במחלוקת, המשיכו נא לתהות. כי דוש, אין חיה כזאת.

אין לי מקורות ירושלמים...
פעם היה במשפחה כינוי למיקלחת, "מיק". אבל הוא לא החזיק הרבה זמן...

דוש, אין חיה כזאת

douche = מקלחת

תוש הוא המתקן שפולט מים לעבר ראשינו

טוש. אם כבר להיות קטנוניים.

עכשיו פעם שניה - נראה שהאבטיח הזה מפיץ את גרעיניו המוטנטיים לכל עבר...
והנה פעם שלישית: דוש זה מקלחת. טוש זה הדק.
המתקן שפולט מים לעבר הראש הוא ענן.
דוש בא עם "חוט".

גילה,
"חוט", כלומר צינור קוני?

הא, ועדיין אחרי כל ההוכחות המדעיות, טושים זה הדק

כי דוש, אין חיה כזאת.

<אמא אינקובטור מזמרת לעצמה את "טרופותי">

טוש או תוש?
אני פשוט ניסיתי להפגין סולידריות.

המתקן שפולט מים לעבר הראש הוא ענן.

ענק!!!