תחילת טושים זה הדק

[אנונימי]

חברים - עזרתכם דרושה:
ניטש ויכוח כבד בין ירושלמים (שלא מבינים בטושים דקים, וקוראים להם, בטעות, לורדים) ובין אנשי עט (טוש ולורד), שיודעים ש טושים זה הדק וש לורדים זה העבה.

מה דעתכם?

---

[נאוה_פרנס*]

שניהם יודעים להשתמש בדק ובעבה לפי הצורך?
אם כן, אז מה זה חשוב איך קוראים לזה?

[גילה*]

נאוה, את לא יכולה ככה להוציא את האוויר מבלון-ויכוח כה גדול!
(אני רואה איך ירושלמי טיפש מנסה לסמן את המימיה שלו בטירונות בטוש P-:)

[אחיק*]

פתח תקווה הולכת בדרך כלל אחרי ירושליים (בנוגע להדלקת נרות, ואבייויו) וכאן אני מסכים עם אנשי עיר הקודש - טוש עבה, לורד דק.
אף פעם לא הבנתי למה הבריטים מיחסים חשיבות לאנשי הצבעים דקים, ואיך מסמרים קצרים ומוזהבים הרגו יהודים.

[שרון_ברקת*]

בקיבוץ ילדותי, אפילו שעיר הבירה היתה חדרה ולא ירושלים, לורדים היו הדקים וטושים העבים.
היום, אצל ילדיי (שמשתמשים בעיקר בגירים, בעפרונות ובעט נובע, תלוי בגיל), הכל נקרא טושים, עם תוספת לפי הצורך: טוש דק, טוש עבה וכו'.

> הכי חשוב זה לזכור שעל הֶדֶק, כמו על טושים או לורדים, אסור ללחוץ <

[גילה*]

יו!
אני לא מאמינה!
איפה נפלתי!
אולי אני לא שייכת כאן בכלל?

תקשיבו טוב:
טוש - בד"כ טושים - דק, צבעוני, עגול, בחבילות של 6-10-12-24.
לורד - בד"כ של ארטליין - עבה - קצה מלבני חתוך באלכסון - כותבים בהם פלקטים.

אי אפשר לסמוך עליכם!
(יונת: לך אני סולחת, בגלל מקורותיה הירושלמיים של משפחתך...)

[עירית_ל*]

גילה, ישר כוח.
כל המבולבלים תיכף עוד יגידו שארטיק קרח זה קרטיב (או להפך???).

[איתי_שרון*]

טושים זה הדק.

>איתי לא מבין איך אפשר לקחת ברצינות אנשים שחושבים ששק-קמח זה "אבו-יויו"...<

[עירית_ל*]

וצנוברים זה פיניונס

[גילה*]

וגוגואים זה אג'וקים

[אביב_חדש*]

ונעלי בית זה אנפילאות
ונקניקיה בפיג'מה זה משה בתיבה

[אחיק*]

גוגאים זה אגואים AJOO IM אבל רק בירושליים.
ארטיק קרח זה קרטיב - ורק בטעם לימון.
אבוי, ביתי הבכורה לא מכירה את המושג לורד - גם הדקים נקראים אצלה טוש.

[עדי_רן*]

• להשלמת התמונה, צריך לזכור שבירושלים מאה ועוד מאה זה מָאָתָיִים ולארוחת עשר אוכלים סֶנְדֶביץ.
• אבא שלי טוען ברצינות שברחובות קוראים לצינור דוּ-פִּיָה. אבא שלי אף פעם לא גר ברחובות.

[יונת_שרון*]

עירית, גם את חיפאית??? גם רועי חושב כמוכם - אולי זה בגלל הזיהום ממפעלי הזיקוק?

ואם כבר התחלנו, גם אתם חושבים שמקושקשת וביציה (עין) הם סוגים של חביתה? ושהאות מ"ם סופית בכתב צריכה לרדת מתחת לשורה?

[נאוה_פרנס*]

מה פתאום יונת?
עין זו עין, ויש גם מטוגנת על שני הצדדים
חביתה זה כשמקשקשים את הצהוב והלבן אבל מטגנים כיחידה אחת
ויש מקושקשת שהיא גם מבולבלת ויהונתן גם מבדיל בין מקושקשת מחובר או לא

ולגבי המם הסופית, 'חוקית' היא מגיעה עד לקו ולא יורדת ממנו
אבל... אותיות שיורדות יותר מהנדרש, מצביעות בגרפולוגיה על דחפים ותשוקות
זה מסביר לך?

[גילה*]

יונת - לי לא היה זיהום כזה.
ולגבי ביצים - עין (ביציה, נדמה לי אולי) - זה עין, חביתה זה עיגול. מקושקשת זה בלגן. מה יותר פשוט?

מם סופית? מענין. צריך לנסות רגע. מהפתאום? לומצים על המקש של O - זה לא יורד מתחת לשום קו.

> גילה מזמן לא כתבה בכתב יד, ולא זוכרת איך כתב היה שלה נראה <

[עירית_ל*]

ביציה? מה זאת המילה המוזרה הזאת?
לא, אני לא חיפאית כי אם רחובותית במקור ואבא של עדי רן צודק: צינור זה דו-פיה וגם אומרים להוזיז ולא להזיז.

[נאוה_פרנס*]

ביציה, איך שכחתי? מילה מדליקה ל- עין, כמובן

ועל המושג השאלה: "והיא מסכימה לך ש...." שמעתם? - מין תרגם משונה מהונגרית
פגשתי אותו לראשונה בקיבוץ כפר קמה שבדרום (מעוז הונגרי למדיי) הייתי בת מעל 20.
אח"כ נתקלתי בו במקומות אחרים

[גילה*]

"מסכימה לי" נתקלתי בו אצל ירושלמית שחיה כבר הרבה שנים בחיפה.

[עירית_ל*]

אנא חוות דעתכם לגבי הביטוי "אמין עלי". מעלילים עלי שהשתגעתי. אני נואשת ומוכנה לתגובות חיוביות אפילו מירושלמים.

[גילה*]

אמין עלי? אמון עלי?
נראה לי שייך לחבורת "יש לי נגישות למחשב": מישהו לקח כמה מילים, קצץ דק, וערבב היטב.

> אם ההר אינו נגיש למוחמד, מוחמד נגיש להר <

[נעה_גל*]

אני חייבת להוסיף כאן משלי בנושאים הנ"ל
ארטיק היתה חברה שיצרה קרטיבים (כלומר, אלה מקרח), לא יודעת באיזה טעמים (ביחס לקביעה שמדובר רק בלימון)
אבל, ארטיק נשאר השם של כל הקרטיבים כמו שפריז'ידר (שם של חברה) נשאר השם של כל המקררים.

טוש - עבה, לורד - דק (לקח לי המון זמן להזכר!)

בנושא הביצים:
ביציה - ביצת עין
חביתה - פלאצק (לחובבי הפולנית), זו העגולה השטוחה
מבולבלת - מערבבים את החלמון והחלבון לפני שמכניסים למחבת ואז מטגנים תוך כדי ערבוב עם המזלג
מקושקשת - לא מערבבים את החלמון והחלבון לפני המחבת, למעשה, שוברים את הביצה בתוך המחבת ואז עושים "ככה" עם המזלג. יוצא צהוב עם לבן מעורבב בגלל זה קוראים לה מקושקשת. מכאן, שמקושקשת היא מקרה פרטי של מבולבלת (אצלנו בבית אגב, מבולבלת נקראת מקושקשת).

"אמין עלי" - לא שמעתי
"מסכימה לי" - שמעתי רק אצל ילדים.

אבל מה עם "בַחן" (ב דגושה) של החיפאים שהתבלבלו וקראו לא נכון את המילה בוחן (כמו בוחן פתע)?
בלורות במקום גולות (או ג'ולות)?
סומבלולו - צמר גפן מתוק (מאשקלון עירי)

[אמא_אדמה*]

אני לא מאמינה עליכם!!!
טוש זה הדק!
לורד זה העבה!
אלא אם כן ללורד יש דק... אבל זה סיפור אחר...
קרטיב זה קרח.
ארטיק זה גלידה (כמו שוקו-וניל, גליגל...).
זה דברים בסיסיים, אני ממש מתפלאת עליכם..

ובקשר לביטוייים מוזרים-מעצבנים:
"מתי אחותך ירדה מבית חולים?" או "את עולה לבית חולים לבקר אותה אחרי לידה?"
(כשהולכים לחתונה או ארוע אחר): "כמה את לוקחת להם?" -כלומר כמה את נותנת להם...
"עשיתי את הבית"- ניקיתי את הבית..
"ממי, תחליף לו פיפי" (לפיפי אחר? אף פעם לא הבנתי את זה).
"תעשה לי טלפון מחר בערב.."
"התינוקת עושה גרון"- נהיית חולה..

[ענת_שן_לוי*]

לורדים זה העבה
היינו מציירים איתם על הבריסטולים של ועדת קישוט, לכבוד יום הולדתו של ביאליק וכו'.

אמא אדמה, מאיפה לך כל הביטויים הנפלאים האלו?

[נטע_ש*]

לגמרי לגמרי! אני בשוק!
ברור שטושים זה הדקים בחבילות ולורדים זה העבים שמסניפים.

עירית, גם אני רחובותית (דו-פיה לא מכירה), אבל איזה קטע עם 'להוזיז'.
אישי היה בשוק מהמילה הזו, ואני לא הבנתי מה לא בסדר. גם אני וגם אחותי אמרנו תמיד להוזיז, ועכשיו אני מגלה שגם את!
איזו התרגשות!!!
כששאלתי את אימי, אחרי הגערות החוזרות ונשנות של אישי, איך אומרים, גם היא הופתעה שככה אני משבשת לי את העברית, ו"מה זה, איפה למדת לדבר" וכו'...

[גילה*]

להוזיז - זה יידוש של מילים, לא?

[עירית_ל*]

נטע ש, גם אמא שלי לא בעניין. היא לא רחובותית במקור. שנים היא העירה לי ואני סירבתי להבין מה לא בסדר. עיני נפקחו רק כשמישהי אמרה לי שלהוזיז נשמע כמו להוביא.

[נעה_גל*]

אמא אדמה שכחת את הביטוי האולטימטיבי "כמה היא קיבלה במשקל?" [נאמר על תינוקת אחרי פגישה בטיפת חלב].
אחרי שנים של תמהון לגבי המבנה של המשפט הזה התברר לי שמדובר בתרגום ישיר לגמרי של אותו משפט מפולנית.

לגבי "ארטיק" זו גלידה, את כמובן צודקת, אבל יקירתי, את מדברת על מגמה שהחלה בשנות ה-70 וה-80. ארטיק היתה חברה שיצרה קרטיבים בשנות ה-50 וה-60 (אם אני לא טועה, אל תתפסו אותי במילה).
מה שאת כותבת זה שיבוש לשוני שהחל שנים אחרי המקור....

[גילה*]

לעלות לביה"ח ולרדת ממנו נשמע כמו שייך לעיר בה בית החולים נמצא על ההר. כרמל, אולי?

ובמסגרת היציאות של אמא אדמה - יש גם "להחליף את הילד" (בילד אחר, טוב יותר, ללא חיתול מסריח על ישבנו).

[יונת_שרון*]

וכמובן "לתפוס את הילדים" (לשמרטף, לבורים שבינכם).

[עדי_יותם*]

"את לא רוצה להחליף את התינוק?"
תשובה א. אי אפשר, כבר השתמשנו בו.
תשובה ב. לא, הוא די מוצא חן בעיני.

ברור שטושים שזה הדק.

אבל בכ"ז הלכתי אצל מילון ההווה:
טוש: "דיו שחורה ומבריקה לסרטוט ולכתיבה אמנותית".
לורד: "אציל אנגלי; פתילון (עממי)"
פתילון: לא מופיעה מלה כזו.

אבן שושן מציע לטוש הגדרה שבכלל לא נראית כמו עברית (ואין לי כוח להעתיק אותה, מי שיכול שילך להתפלא בעצמו), ומתעלם מלורד שאיננו אנגלי.

[מיץ_פטל*]

אני יודעת (וככה כולם פה ) שטוש זה הדק ולורד זה העבה.(תחשבו שהלורדים האנגליים תמיד יבחרו במה שיותר יפה ויוקרתי ולא ב "פושטים")

ופה יש גם :
אני צריכה 'הופעה ' לבן שלי = אני צריכה חליפה / סט בגדים.
(תן לי הופעה לילד / יש לי הופעה מה זה יפה לתת לך / )

וגם

בית חולים = לקרוא במליעל. ותנסו לשלב את זה במשפט אפשר למות מצחוק כשגם אנשי חינוך מדברים כך....

[נאוה_פרנס*]

ובמילון אלקלעי זה ככה:
טוש = דיות, דיו סיני * (מוסיקה) תרועת חצוצרה (בלקסיקון הלועזי מופיעה דם המילה: פיחון
לורד זה לורד כמו באבן שושן

פתילון = תכשיר רפואי לפי הטבעת (לריכוך הקיבה, לשיכוך כאבים וכו')
פיחון = דיו סרטוט; עפרון- (גיר-) פיח דג ממשפחת נצרניים (גם) פיחן (כינוי בוז)

[נעה_גל*]

או.קי - אז במילון 'רב מילים' (באינטרנט) הכריעו לטובת לורד עבה, אבל, הם לא היו חד משמעיים לגבי הדקות של הטוש.
ואלה הן ההגדרות כפי שהופיעו שם:

לורד - שם מסחרי מכשיר כתיבה בעל קצה ספוגי עבה המכיל דיו. החלופה העברית שנקבעה על-ידי האקדמיה: פתילון. [שימו לב ש"לורד" הוא בעיקרון שם של חברה המייצרת טושים]

טוש - פתילון, צבע העשוי ספוגית שטבלו אותה בנוזל, 'לורד'.

פתילון - החלופה העברית ללוֹרְד .

[ענת_שן_לוי*]

שמעתי ממקורות מוסמכים שהצפנה היא צו השעה באינטרנט. לכן אני מתחילה להתאמן על כל הפתילונים (העממיים) והפיחונים. צופן אנאלוגי כמובן, ולא דיגיטלי, כיאה לבאופן.
זה יכול להיות שם של צמח: פתילון פיחוני. אולי כבר יש כזה?
יש לי חברה שאבא שלה בוטניקן או שמא בוטניקאי, והיא מביאה שמות של צמחים לא מהעולם הזה. בקרוב - דוגמאות .

[יעל_ד*]

ואם כבר עברתם מלורדים וטושים (גם אני חשבתי שלורדים זה הדק וטושים העבה) לעברית צחה, אספר על גיסתי, ילידת מנצ'סטר ודוברת אנגלית כשפת אם, שעלתה לארץ ערב נישואיה לאחי. בתקופה ששהתה עדיין בנכר, ואחי היה בארץ, היא כתבה לו מכתב ובו נאמר "קר כאן מאוד. אתמול ירד גשם ואפילו חנמל". אחי ניסה לפענח את המילה, ולנחש באיזו מילה היא החליפה אותה (האם החליפו למילה חיתול?), אך מאמציו עלו בתוהו. עד שפתח מילון אבן שושן ושם נאמר "חנמל - גשם מעורב בברד". נו, שוין.

[אמא_אדמה*]

ובקשר לכל בלבולי הביצים למיניהם,
אתם יודעים מה ההבדל בין חביתה לאומלט?
30 ש"ח...

[ורד_לב*]

גם אני יודעת בוודאות שטושים זה הדק, למרות שהיום כבר יש התחכמויות שונות. לורדים הם עבים, כל חניך תנועות נוער וודאי שמדריכים, מכ"יות וכו' יוכלו לאשר זאת!!!
בקשר לאומלט, נראה לי שזה קשור למילוי שלה, יעני חביתה ממולאה ב...נגיד גבינה או שלל גבינות וככה עטופה לה היטב מסביב בביצה...מממ...עושה לי חשק לאומלט עם פרמזן ופטריות.

[עדי_יותם*]

יעל, מעניין. פעם ראשונה שאני נתקלת במילה הזו! באנגלית אם אני לא טועה זה sleet ומאוד מקובל - אצלנו פשוט יש פחות גשם מאשר באנגליה, אז יש פחות צורך להבדיל בין הסוגים השונים... (כמו האסקימואים ואוצר המילים העשיר שלהם לתיאור שלג - או הצבע הלבן?)

[ענת_שן_לוי*]

במחשבה שנייה, נראה לי שפתילון זה שם עברי יותר ויפה יותר לטמפון.

[גילה*]

סיכום ביניים:

אנשים שיודעים שטושים זה הדק:

עירית ל
איתי שרון
רועי שרון
נעה גל
אמא אדמה
ענת שן לוי
עדי יותם
מיץ פטל
ורד לב
אביב חדש

אנשים שחושבים בטעות שלורדים זה הדק:

אחיק
שרון ברקת
יונת שרון
יעל ד


> גילה שמחה לגלות, ששוב, אנשי באופן לא מאכזבים <

[אחיק*]

מסעדה
לא חסר שמות עבריים לגשם:
זרזיף, טפטוף, מטר, יורה, מלקוש, רביב - הם שמות עבריים לגשם.
סתם הערה לא חשובה:
כמות המשקעים בישראל ואנגליה הם פחות או יותר שוות.

[מישהו_שלא_בא_לו_להיחשף*]

בסערה נפתחו שעריי השמיים,
בתרועת מעוננים.
מטר פשט בשמיי הארץ,
כששר השופט ושומריו התבוננו באדמה.
וכשירדו לראות מקרוב, חנמל וברד ירדו עמם.

"הבה נצבע בטוש" אמר שומר משועמם.
הוציא שומר שני מתיקו מקל ארוך ומחודד בעל פתיל מחודד אף הוא אשר ספוג היה בדיו.
"האם ברצונך לצבוע בלורד? ואני חשבתי בטוש להבעה יותר רחבה".
"הלא הוצאתי טוש - ומה אתה אומר? הבעה רחבה? את טיפות הגשם ברצוני לצייר!"
"אם כך למה הוצאת לורד?"
...to be continued
ודרך אגב, טושים הם בהחלט הדקים!

[עדי_יותם*]

אחיק, ההערה שלך דווקא חשובה מאוד, לא היה לי מושג!
יורה ומלקוש הם לא סוגים שונים של גשם, "סתם" הראשון והאחרון. וזרזיף, טפטוף ורביב - מה בעצם ההבדל ביניהם? (בעצם עפ"י אבן שושן זרזיף הוא זרם, לא טפטוף; מילון ההווה חולק עליו ונוקט "גשם דק"). כנ"ל בין גשם למטר. אני לא מדברת על מילים נרדפות, אלא על סוגים שונים מובהקים. בעצם, מצבנו לא כ"כ רע בסוגי משקעים: גשם, ברד, טל, שלג, חנמל...

[אמא_של_איסתרא_ובלגינא*]

אין לי הגיגים שנונים להוסיף אבל נהנתי לקרא...

[אחיק*]

מחר צפויים חנמלים פזורים בערבה ובמישור החוף,
סופת החנמל האחרונה גרמה לנזקים בחקלאות.
מזג האוויר התחנמל.

[יונת_שרון*]

חברים, אמא שלי הגיעה לדף הזה. אתמול בקבלת שבת היא גערה בי מול כולם ש"ידוע שטושים זה הדק" ו"מי בכלל חינך אותך".
למזלי היו שם שניים מאחי, והם נחלצו להגנתי: "מי חינך אותך?!? ברור שלורדים הם הדקים!"

אז גילה, אם זה משמח אותך: פילגת עוד משפחה!

[רועי_שרון*]

חביתה זה ביצה מטוגנת: חביתה מקושקשת, חביתה פשוטה, חביתת עין. אני בכלל לא מבין איך מישהו יכול לחשוב אחרת. אפילו הילדים שלי מדברים עקום.

ועוד ביטוי אחד: "אצל מי אתם שותלים את הילדים?" (שני זוגות מתכננים יציאה לסרט)

[יעל_נוי*]

פטל ענבים, מי מכיר?
תודו שזה גדול

[בשמת_א*]

אוף, כל מה שכתבתי עף...

אז ככה:
כמו הילדים של שרון ברקת (למרות גילי המתקדם, אוף, יומולדת מחר...) - גם אני תמיד קראתי טושים לכולם.
אבל ללא ספק אצלנו בתל-אביב שולטת גירסת גילה.
סוף סוף הבנתי ממש מה זה "לורד". תמיד הרגשתי קצת מטומטמת כשאיזה איש חינוך או מזכירה השתמשו לידי במלה הזאת, אבל גילה צודקת - זה תמיד התייחס לעבים האלה, במיוחד לכתיבה על בריסטולים או לוח.

רועי, מה פתאום חביתה היא שם כללי לביצים במחבת???!!! אני מתפלאה עליך! (נא לקרוא בטון חינוכי).
ברור שחביתה היא מה שטורפים (טורפים, טורפים, כן! אם כבר בעברית עסקינן, אפילו הבכורה יודעת את זה) בקערית לפני הטיגון במחבת, ושלא מקשקשים או טורפים בתוך המחבת (אבל אני נוטה לקפל אותה לחצי, שלא תהיה דקה ועגולה, כי אז אפשר לגמור אותה בפחות "ביסים"...).

גם אני מסכימה שההבדל בין חביתה לאומלט הוא 30 ש"ח... אבל אחרי שכבר הכניסו את הניפוח הזה של החביתה (שבא עם הפלצנות הפרובינציאלית, שלפיה כל מה שבלשון זרה הוא "נחשב" ו"יוקרתי" יותר) - אנשים שחיפשו בזה היגיון ניסו להוסיף את הפרשנות שאומלט היא חביתה ממולאת. זה משום שבמסעדות, הרבה פעמים עושים את החביתה ממולאת במשהו.

ביציה - מה שבמשפחתי קוראים לביצה ששוברים ישר למחבת, בזהירות, ומטגנים כמו שהיא. לפעמים גם הופכים.
אצלנו במשפחה לא אומרים "עין" או "ביצה עין" (ביצה עין נשמע ממש כמו תרגום ישיר שעשה מישהו שלא מבין כללים בסיסיים בעברית, כמו הסמיכות למשל).

דווקא אתה עושה ביציות טובות מאוד, במקרה בדקתי.

בתור אחת משנות השישים, אז גם לי ברור שקרטיב זה הקרח וארטיק זה הגלידה, ואיך אפשר לבלבל בכלל.
היום כל הפלצנים פה כבר אומרים "סורבה" במקום קרטיב... נו, באמת... (יש בסביבתי הגיאוגרפית הרבה פלצנים, מהסוג ששם התואר "יוקרתי" באמת משפיע עליהם).

ופתילון באמת נשמע לי מתאים לטמפון... פתילות הן מה ששמים בפי הטבעת או במקומות קרובים.

[בשמת_א*]

שכחתי משהו:
"להוזיז" זה בגלל שבהברה האשכנזית (המבטא העברי בקרב בני עדות אשכנז), כמו בהברה התימנית, ובניגוד להברה הספרדית (שוריאציה מפושטת שלה היא השולטת בעברית של ימינו) - קוראים את כל הקמצים כמו חולם. הה"א מנוקדת בקמץ, והיא נקראת בחולם.

מדוע דווקא מלה זו שרדה ברחובות בהברה האשכנזית?

בעקבות הדוקטוראט שלי, הרשו לי להציע את ההיפותיזה, שהמורה המיתולוגי שלימד עברית ברחובות (צריך לעשות מחקר כדי לגלות אם מדובר בוילקומיץ או בויתקין או באחד מהמורים הראשונים האחרים) השתמש במלה כך, ושירש אותה בקרב כמה דורות של תלמידים (באותה דרך שפשט המבטא הגלילי של העברית).
לחילופין, דמות קובעת אחרת השתמשה במלה זו בהברה האשכנזית, ומאיזו שהיא סיבה זה השתרש אצל כולם ברחובות. אולי היתה פעילות מושבתית שכללה שימוש חוזר ונשנה במלה הזאת, כך שהיתה הזדמנות לכולם להיות מושפעים.

[גילה*]

בטח, מיצפטל ענבים. ברור, לא?
או, לחילופין - מיצפטל בטעם כתום.

ולגביכם יונת - ברור שאלה השורשים של אביך שמחוללים את המהומה (תשאלי אותו לא ליד אמא שלך (-;). כבר כתבתי איפשהו שלאשרי ערן מעולם לא הצליח לזכור מה זה מה?

בשמת - אילו סודות את חושפת! רועי - אתה באמת יודע לעשות ביצה עין כמו שצריך? זה מצרך נדיר. אפילו על אמא שלי אני כבר לא סומכת בענין, ועושה לעצמי בעצמי תמיד.

> גילה נמנעת מלפתוח ויכוח חדש בנושא "מהי הדרך הנכונה לאכול ביצה-עין?" <

[עדי_יותם*]

מתוך מילון ההווה:
ביצייה: ביצה מטוגנת שבה החלמון אינו מעורבב בחלבון (מה שאני הייתי קוראת ביצה עין. בשמת, נורא פשוט: יש ביצה רכה, ביצה קשה וביצה עין).
חביתה: מאכל של ביצים טרופות ומטוגנות.

אני מתקשה להעלות על דעתי את אמא שלי (75 בערך) גולשת באינטרנט, ועוד באתרים "שלי". לפני שבוע אחי נתן לה את המחשב הישן שלו במתנה, שלא יהיו לה יותר תירוצים להתחמק מכתיבת הזכרונות שלה. עכשיו היא עובדת על הדאבל-קליק ואיך למחוק קדימה.

[רונן_שפרון*]

אצלנו אומרים גם "פטל לימון"...

[ענת_שן_לוי*]

חביתה היא מה שטורפים.
אצלינו היו אומרים "ביצת עין", אבל "ביצה עין" מצלצל הרבה יותר עסיסי.

אפרופו ההברה האשכנזית, אמא שלי אומרת בוג'ראס (ה-ב בשורוק) בעוד אני מכירה את זה מהרחוב כ- באג'ראס. מאיזה שפה זה בכלל?

אמא שלי אומרת גם - out of the bloom

איך מנקדים "חנמל"?

"פטל ברזל" תוספת הברזל האדומה בטעם וניל (המצאה פרטית שתפסה חזק).


> שן לוי החזיקה מהדף הזה בהתחלה סתם ניג'וס , ועכשיו היא מחזיקה אותו חזק <

[ענת_שן_לוי*]

ובעניין הדרך הנכונה לאכול ביצת עין, זה משמיע אצלי גניחות:
למרוח את החלמון הנוזלי על טוסט לא קשה מדי, כך שיספג טוב טוב, עם פרוסות דקות של חמאה מלוחה שנמסות מעט מהחום של החלמון...

[יעל_ד*]

גילה, איך לא תבושי? אני טוענת שלורדים זה העבה? אנא, קראי שנית את שכתבתי, ואל תטי את הכף לטובתך בדרכים בלתי חוקיות...
(דרך אגב, אני "דניעל". מה נשמע?)

לגבי ניקוד "חנמל" - שכחתי. נדמה לי שיש איזה חטף ב- ח'. נדמה לי שבהגיה כל האותיות (פרט ל- ל') נשמעות כמו קמץ. אה, והמילה מופיעה בתנ"ך. נדמה לי בתהילים.

[גילה*]

כתבת "חשבתי". לכן הנחתי ששינית מאז את דעתך השגויה.
בעיניים ראיתי מה שכתבת, בראש קראתי מה שרציתי. ככה זה. מזל שזה כתוב, ואני יכולה לראות איך הדברים התעוותו.

וחוצמזה - אהלן! כיף לפגוש אותך גם פה.

[גילה*]

ד"א - בוג'ראס - כנראה מערבית. אולי כאב ראש?
לא אתפלא אם ההבדל בגרסאות שאת מכירה הוא הבדל בין דיאלקטים בשפה הערבית.

[א*]

הדף הזה מאוד מרגש אותי!!!
לענת שן לוי- אני חייבת לפגוש את אימא שלך!
תמיד אמרתי
out of the bloom מתוך כך שזה נשמע לי ביטוי שלם (בלו- זו מילה פתוחה ..)
ואני מאוד שמחה שאני לא היחידה, חברי כבר השלימו עם זה...
לגבי הדיונים פה : רציתי להוסיף עוד 2 מילים מזעזעות שנפוצות בקיבוצים :
לשקדי מרק- הם קוראים :שקדיות (ואנחנו חשבנו שזה עצים..)
מיונז- הוא מיונית.
אני שומעת את המילים האלה ורואה בעיני חדר אוכל...
לגבי חביתה- אני עם רועי שרון- כל מה שהוא צירוף של ביצה ומחבת- הוא חביתה- עין ,מקושקשת, שטוחה (הוזכר פה?)
מילים בעייתיות נוספות ששמעתי שאומרים: קריטוריון( במקום קריטריון) ושמעתי שאומרים שעועית - אנחנו תמיד אמרנו: שועית, ותמיד אני משווה את זה (אולי שלא בצדק ) למ-ט-א-טא במקום מטטא(מדובר בהגייה)
וביטויים כמו: "למכור את הילדים" (כי ההורים צריכים לצאת לסידור חשוב...)- או "מכרתי את יוסי למשפ' קליין ואת דנה למשפ' לוי"- ובערב אאסוף אותם...
האם כתבו כאן את "לעשות שבת אצל חמותי"? איך עושים שבת?
ולאבקת מרק עוף קוראים: "מרק עוף"- מה , זה כבר מרק, או רק אבקה?
נראה שהרעיון שנאוה הזכירה הגיוני- תרגום מביטויים של שפות שונות.
לוגבי הטושים- ודאי שדקים הם טושים- ואם מתעקשים- אז אפשר לקרוא לעבים לורדים- אבל עדיף: טושים דקים וטושים עבים- והכי עדיף: פנדה (לא הדב...)
ועכשיו חידה: עוד משהו אחרון- שמעתי שאומרים: לפתוח את הרסק- מי מכיר את משמעות הביטוי?

[א*]

רמז: לפתוח את הרסק עם שמן...

[אביב_חדש*]

א - זה נקרא להלוות, כי את לוקחת את הילדים חזרה... מה עם ריבית? (הילד חוזר עם יד נוספת, או במקרים מסויימים: עורלה)

[אביב_חדש*]

ולעשות גבות, שחי וקו ביקיני?

[איתי_שרון*]

לוגבי הטושים- ודאי שדקים הם טושים- ואם מתעקשים- אז אפשר לקרוא לעבים לורדים- אבל עדיף: טושים דקים וטושים עבים- והכי עדיף: פנדה (לא הדב...)
רגע רגע רגע! פנדה בכלל לא קשור לעניין, זה בכלל צבעי שמן (נדמה לי שככה קוראים לזה).
לא מספיק צרות יש פה עם טושים ולורדים עכשיו צריך גם להתעסק עם פנדות?

[עירית_ל*]

אולי המורה הרחובותי שהטעיע את ה'להוזיז' הוא סמילנסקי? רעיון יפה.

[אביב_חדש*]

פנדה זה כמו ג'יפ או פריג'ידייר. שם שניתן לכל צבעי השמן לילדים.
כמו קריולה גירי ציור לא משמן (כלומר, לא פנדה)

[גילה*]

פנדה. איכס. אני כבר כמה ימים בחדר עבודה מרוח בדבר הזה.
מי אמר שזה מיועד לילדים???

[עדי_רן*]

בוג'ראס זה שיבוש של וַגַ'ע רַאס - כאב ראש בערבית. כנראה התהליך היה וַגַ'ע רַאס (ערבית) ->בַגַ'רַאס (יידיש) -> בּוּגֵ'רָס (לדינו). (כמו בורקס).

[מיץ_פטל*]

חחחחח
איי כמה צחקתי עכשיו.....
אוף ....התגעגעתי אליכם.....ממרומי משרדי.....

ומצא חן בעיני...מיץ פטל ענבים.

וליעל נוי המקסימה...הייייייי........אני חייבת להתקשר אליך....

[א*]

למכור- כמו בבדיקת חמץ..אחר כך זה חוזר להיות שלך...

[חגית_נובק*]

מאיפה, לכל הרוחות, יש לכם זמן לליהוגים הפנטסטיים האלה???
אני בקושי מצליחה להגיע לשוטט קצת באתר פעם באיזה שבועיים!!

אבל אם אני כבר פה אז:
טושים - דקים, לורדים - עבים
וגם:
בירושלמית - סיחים זה בתל אביבית - שיפודים.
ולסיום:
לחובבי ביצת העין (או הביציה) הרכה והנוזלית הנה וריאציה מלבבת:
הרתיחו בסיר קטן מעט מים (בערך בעומק של 10-5 ס"מ), וכשהמים רותחים ממש שברו פנימה בעדינות ביצה טרייה. המתינו מספר שניות עד שהחלבון מתקשה, והוציאו בעדינות בעזרת כף טיגון מחוררת. נערו מעט את עודפי המים והניחו בעדינות רבה במיוחד על גבי טוסט טרי מרוח בחמאה. ניתן להמליח מעט ולנגוס בביס גדול כך שכל החלמון הרך מתפצלח ונוטף בתוך הפה. מממ....
ראו הוזהרתם: יש כאן קו דק מאוד בין הנאה חושנית צרופה לבין mass צהוב דביק ומבאס!

[עדי_יותם*]

לזה קוראים ביצה עלומה, לא?

[עדי_יותם*]

ורק שתדעי-לי אין זמן לדברים האלה.
הנה עוד משהו לבזבוז זמן ממכר:
http://www.popcap.com/gamepopup.php?theGame=bookworm
שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

[נאוה_פרנס*]

העיקר ב'עין' זה ה- 'לנגב' אז... ככה אני מכינה 'עין':
שוברים את מספר הביצים הדרוש לתוך כוס
שמים חמאה במחבת ושופכים רק את הלבן (חלבון) - שמים מלח/פלפל לפי הטעם ומכסים.
מי שאוהב שרוף למטה - להשאיר אש גדולה
מי שמעדיף לא שרוף - להקטין את האש.
כשהחלבון עשוי לשביעות רצונך, מגדילים את האש, ואם אין חמאה, ממיסים מעט על דפנות המחבת
שופכים את הצהובים (חלמונים) באמצע החלבון המוכן, תוך מאמץ שלא יחליקו למחבת - שמים מלח/פלפל לפי הטעם ומכסים.
מחכים כדקה, בודקים לוודא שעל החלמונים נוצר קרום ומורידים מהר מן האש.
החכמה היא להוריש מהאש כאשר הצהוב עם קרום, וחם אבל בכלל לא או כמעט בכלל לא קשה - מכסימום ניגוב

בבית הוריי, הייתי ועודני המומחית ל'עין' אבל לאבא שלי זה לא ממש משנה כי הוא מאלו שמורחים את הצהוב

לגיוון, אני מכינה את כל סוגי הביצים במחבת בוריאציות שונות עם ירקות, גבינות, קוביות לחם טבולות היטב.

[א*]

מסעדה יקרה!
הלכתי מסקרנות רק לראות את האתר ועצרתי את עצמי מייד, מזל שזה באנגלית - יכולתי...

[אורלי_ע*]

את, אתה, אתה וגם את, כולכם אחראים לזה שכבר יומיים אני אוכלת בערב ביציה , ביציה ולא אף שם אחר, זאת שאם יודעים להכין אותה בדיוק בדיוק כך שהלבן מטוגן טוב טוב והצהוב רך אבל לא יותר מידי. ושלא לדבר על העלייה בצריכת הלחם שחייב להיות טרי, אחרת זה לא שווה. ואח"כ לעשות כלים, לעשות כלים? כלומר כל העניין בלעשות כלים זה לשטוף, לסבן ולשטוף? אז מה הפלא שיש משבר בענפי הייצור.

[קרנינה*]

מכירים את אלה שאומרים ספטמבר , עם פ רפויה?
זה יכול להטריף אותי!
מה הם לא עברו את החודש הזה כבר כך וכך שנים?
מה הם חושבים? שהם צודקים וכל העולם טועה??
מסעדה, לא כל כך הבנתי את המשחק הזה?
אני כותבת מילים כל כך יפות וארוכות ומתעלמים ממני...

[נעה_גל*]

חגית נובק , אכן תיארת ביצה עלומה ולא ביציה. הכנת ביצה עלומה היא תהליך עדין ומורכב ואפשר לפתוח עליו פורום שלם.

[עדי_יותם*]

"כותבת"? אנחנו מדברים על אותו משחק? או שאת מתכוונת "מסמנת"? והאותיות צריכות להיות סמוכות אחת לשנייה בצלע אחת, לא משנה לאיזה כיוון.
יש כפתור submit שצריך ללחוץ עליו כדי "לשלוח" את המלה; אפשרות אחרת היא לעמוד על האות הראשונה, ומשם לגרור את העכבר על פני שאר האותיות, ואז, כשאת עוזבת את העכבר, זה נשלח אוטומטית.

[ענת_שן_לוי*]

יש לי כלי קטן מיוחד מאנגליה שמשמש לביצה עלומה. אני חושבת. אם זה מה שבאנגלית קוראים
porched egg . מין קערית קטנה מפח שיושבת בתוך מחבת קטן שממלאים אותו מים, וככה הביצה יוצאת בצורה של הקערית, מאודה.

[בשמת_א*]

poached
לפי מיטב ידיעתי

[אביב_חדש*]

ביצה שלוקה.
שלוק

[מייק*]

לא כדאי להלוות ילדים, מוטב להשאיל אותם. מה ההבדל? מלוים משהו שמחזירים תמורתו משהו אחר באותו ערך: אם לוית 10 שטרות של 100 ש"ח לא תחזיר אותם שטרות, אלא אחרים כמותם. לכן מלוים (ולווים) כסף, חלב וכיו"ב. אבל משאילים דברים כאשר צפויים להחזיר אותו פריט עצמו: משאילים (ושואלים) קערה, עט, ובהשאלה (תרתי משמע) ילד.

[גילה*]

על תאומים אנחנו אומרים ש"אם יקרה לו משהו, לא נורא, יש עוד אחד".
בדומה - כשהילדים בכמות גדולה, ניתן לדבר בכ"ז על הלואות. (מה שנקרא - 1, 2, הרבה.)

[יהודית_שפמן*]

ביצים
ביצה שלוקה- מכיניסים ביצה למים רותחים במשך 4-5 דקות באנגלית SOFT COCK
ביצה רכה- MEDIUM COOCKED מכניסים למים רותחים את הביצה למשך 3-5 דקות ומוציאים.
ביצה קשה- HARD COOCKED מכניסים למים רותחים למשך 5-12 דקות
ביצה עלומה- על כל ליטר מים מוסיפים 10 אחוז חומץ + 5 גרם צלח לא נותנים למים לרתוח החומץ משמש לשמירת לובן הביצהולקרישה מהירה של החלבון לוקחיפ ביצה פותחים אותה לכלי ומחליקים אותה על דופן הסיר מבשלים עד להתקרשות החלבון ומוציאם
ביצה בחושה מקושקשת-אומלט חביתה מקופלת עם מילויי בפנים
ביצת עין-יש כמה סוגים הפוך ולא
זה המילון המקוצר עליו אין מחלוקות לפחות לא בקרב כמה מהשפים הבכירים בארץ

[ענת_שן_לוי*]

ומה זה הביצה שעושים בכלי הזה שיש לי עם האידוי? בטח אין בעברית. גם עוד לא ראיתי אצל אף אחד כלי כזה.

[רונן_שפרון*]

מצאתי את הנוסחה להפרדת טושים מלורדים:
טושים הם הפתילונים על בסיס מים,
ולורדים הם על בסיס אלכוהול.
לפחות ככה זה אצלינו.

[גילה*]

רונן: טעות.
איך אתה קורא לאלה של השקפים? אני מכירה שני מונחים: עט סימון כהל, או טושקף.

[מיקרוסופט*]

יהודית, ביצה שלוקה- מכיניסים ביצה למים רותחים במשך 4-5 דקות באנגלית SOFT COCK - אצלנו SOFT COCK זה משהו אחר.

[ענת_שן_לוי*]

איזה סלט של טושים תרנגולים וביציות נהיה כאן.