שקיות פלסטיק במספרים

אנונימי

_{ראו גם: דף השקיות הגדול / שקיות מתכלות / פלסטיק שולטטטטט}

שקיות הפלסטיק הראשונות בעולם נוצרו בארצות הברית בשנת 1957. הן נועדו לאריזת מוצרי מזון טריים. במהלך שנות השישים החלו להופיע השקיות הראשונות לאיסוף אשפה.
בצפון אמריקה ובאירופה משתמשים ב-80 אחוזים משקיות הפלסטיק בעולם. רבע משקיות הפלסטיק שנמצאות בשימוש בעולם המערבי מיוצרות באסיה. בארצות הברית נזרקות כל שנה לאשפה 100 מיליארד שקיות פלסטיק. פחות מ-0.6 אחוזים מהשקיות מגיע למכוני מיחזור.
בשנת 2002 נחקק בדרום אפריקה חוק המחייב את יצרני שקיות הפלסטיק לייצר שקיות עמידות ויקרות יותר, לשימוש רב-פעמי. בעקבות כך חלה ירידה של 90 אחוזים בשימוש בשקיות פלסטיק.
באירלנד הוטל במרץ 2002 מס של 0.10 אירו על כל שקית פלסטיק. התוצאה הייתה ירידה של 95 אחוזים בשימוש בשקיות. סופרמרקטים ברחבי העולם החלו לגבות פיקדון על שקיות פלסטיק כדי להפחית את השימוש בהן.
(נכתב על ידי ידין רומן, חלק מכתבה "סביבה עולמית," פרסומת עבור חברת החשל)

למה בישראל לא עושים שום דבר?

אתמול הלכתי לקנות ירקות. כמו תמיד, שמתי כמה שיותר ירקות בכול שקית (אם הייתי ממש רצינית הייתי מביאה איתי שקיות רב-פעמיות מהבית). הגעתי לקופה ובזמן שדברתי עם הקופאית, ארזו לי את הירקות, כול דבר בנפרד. אמרתי לבחור לשים הכול בחזרה באותו שקית. הקופאית אמרה, "למה, תזרקי אותם [השקיות] בבית."
לא חבל על המשאבים ואיכות הסביבה?
למה בישראל אומרים, "לא זורקים אוכל." אבל באותה התרבות זה בסדר לזרוק שקיות לפח סתם כך?

כי בשואה, בצנע ובשאר תקופות קשות לא היה מחסור בשקיות, אלא באוכל....

אני מביאה קבוע שקיות מהבית (לשוק) או סל למכולת.

אין מה לעשות. בתחום שקיות הפלסטיק צריך להיות ערניים ותקיפים.
להביא סל קניות מהבית. לדאוג שתמיד יהיו באוטו/בתיק שקיות פלסטיק לשימוש חוזר (אפשר להכניס לכיס קטן. הן לא תופסות הרבה מקום).
להגיד "לא" כשמתעקשים להכניס כל בננה לשקית נפרדת.
כשעושים "מסע קניות" (נגיד בקניון) לעשות אותן עם תיק גן גדול. גם משאיר את הידיים פנויות וגם משאיר את כל השקיות העצומות שאחכ אין מה לעשות איתן, בחנות (אז מה אם חלק מהן עשויות מנייר. זאת הזדמנות טובה לחוס על העצים). מי בכלל רוצה להיות פרסומת מהלכת ל"פוקס" כשהוא ממשיך בסיבוב שלו?

אם עושים קניות גדולות, מהסוג שסל קניות קטן עליהן - לדאוג לקרטונים (אם זה מקום קניה קבוע כבר יודעים מראש אם יש קרטונים ליד הקופות, ליד הירקות או שצריך להתאמץ ולהביא מבחוץ). הנה חסכתם עשר שקיות (ועוד 3 שלוקחים ספייר למקרה שאיזה שקית תיקרע בדרך...).

מוכרים רואים במתן שקיות איזושהי נדיבות וסירוב לקחת אותן מעורר תהיות.
אני אומרת להם שאני לא צריכה את השקית, שאין לי מה לעשות איתה אחכ, שיש לי תיק וזה מספיק ושחבל לי על כדור הארץ.
ככה אני יוצאת עם שקית אחת פחות ואולי לאחד מעשרה מוכרים גם הזזתי משהו.

אין מה לעשות. בתחום שקיות הפלסטיק צריך להיות ערניים ותקיפים.

דווקא רואים לפי מה שקרה בדרום אפריקה ואירלנד שיש הרבה מה לעשות בעיניין השקיות. חבל שמפלגת הירוקים לא חזקה יותר.

בסופרמרקטים בארה"ב, שואל איש האריזות (כן, יש אחד כזה בכל קופה...) את הלקוח האם הוא מעונין ב'נייר או פלסטיק' (כלומר שקית נייר או שקית פלסטיק). תמיד הצחיקה אותי השאלה הזו, כי לרוב לאחר שנארזים המצרכים בשקית נייר, היא מוכנסת, כ-ו-ל-ה, על מצרכיה, לתוך...שקית פלסטיק!
תמיד סרבתי בנימוס לשקיות הנייר, במחשבה שאני מצילה איזה עץ או שניים ביערות הגשם, אבל מודה שלא חשבתי בכמה שקיות פלסטיק השתמשתי.
בהחלט נקודה למחשבה.

אבל אם באמריקאים עסקינן - דבר אחד בכל זאת ניתן ללמוד מהם - אולי לא בתחום שקיות הפלסטיק, אבל בהחלט בתחום בקבוקי השתיה, פחיות, קופסאות שימורים, בקבוקי זכוכית, נייר גרוטאות וכו' - הם מאוד (מ-א-ו-ד!) מקפידים על מיחזור: לכל 'חומר' פח אשפה יעודי, יש ימי פינוי שונים לכל פח, והם מאוד חזק בענין של אכיפה. בעל בית שאינו מקפיד על מיחזור עלול להקנס (לפחות במדינת מסצ'וסטס), בסכומים לא קטנים. אז נכון, גם שם יש מקום לשיפור, אבל בארץ גם את המעט הזה לא עושים. אפילו 'צפרדעי' הנייר (אתם יודעים - הפחים הגדולים הירוקים למחזור נייר עיתון) כמעט נכחדו מן הביצה המקומית. חבל.

ועדיין... האמריקאים הם יצרני האשפה והזיהום מספר 1 בעולם, הרבה לפני שאר המדינות.
הדרך הכי טובה למנוע זיהום היא מראש להשתמש בכמה שפחות; מיחזור זה הרע במיעוטו, אבל עדיין רע.
התרבות האמריקאית (שסוחפת אחריה את שאר העולם) נמצאת ב-180 מעלות לצד השני...

בוש מסרב לחתום על אמנת קיוטו

שליחה על ידי תמי* » 10 מרץ 2005, 19:56

לאחר שקצתי בענין שקיות הפלסטיק בשוק, קניתי שאריות בד (5 ש"ח למטר) ותפרתי שקיות רב פעמיות לשוק.
השקיות הן כמו תיק אוכל של פעם עם שרוך למעלה שמושכים וזה מכווץ את השקית וסוגר אותה.
כך תפרתי בערך 16 שקיות בגדלים שונים ובעלי הולך איתן לשוק, אם אחת השקיות מתלכלכת אני זורקת אותה לכביסה.
חוץ מזה שחסכנו שקיות ניילון אנו גם מעלים את נושא איכות הסביבה לסדר היום של כל סוחרי וקוני השוק בבית שאן.

קניתי שאריות בד (5 ש"ח למטר) ותפרתי שקיות רב פעמיות לשוק.
מציעה גם להשתמש בבדים משומשים - חולצות או מכנסי בד במקום לקנות.

קניתי שאריות בד (5 ש"ח למטר) ותפרתי שקיות רב פעמיות לשוק.

אחלה רעיון ! כל הכבוד.

רק ש.., חשבתי על זה, שקיות בד לא תמיד ישמשו תחליף בשבילי לשקיות ניילון. כי שקיות ניילון הן גם אטומות. לפעמים אני לוקחת למשל פירות בתיק, שעלולים להתקווצ'ץ', ואם השקית מבד - אז כל התיק יתלכלך. או כששמים שאריות של אוכל בשקית ודוחפים את השקית לתיק, כשאין פח בסביבה.

אז האם יש למישהו רעיונות, לשקיות כאלה רב פעמיות, שגם אפשר כל פעם לכבס או לנקות בקלות, וגם אטומות. וגם כל היתרונות האחרים (זולות, לא תופסות הרבה נפח וכו'). ???

שליחה על ידי גלי* » 11 מרץ 2005, 08:27

כששמים שאריות של אוכל בשקית ודוחפים את השקית לתיק, כשאין פח בסביבה.
שאריות של אוכל תמיד אפשר לזרוק מסביב לאיזה שיח או על יד איזה עץ (במקום לא בולט), כך תמיד יבוא איזה כלב או חתול ויהנה מהן, וגם זה מתכלה במהרה.
חוץ מזה שלא צריך להיסחף, אם צריך להשתמש באיזה שקית אחת כי היא אטומה ואנו צריכים אותה באמת, אז בהחלט ניתן. הבעיה היא עם הכמויות והבזבוז.

אין שום בעיה לשטוף שקיות ולהשתמש בהן שוב. אני מכירה אנשים שעושים את זה.

לפעמים אני לוקחת למשל פירות בתיק, שעלולים להתקווצ'ץ',
אפשר לשים פירות/ירקות בתוך קופסת פלסטיק (לא חד-פעמית) שאפשר לשטוף אחר כך.
עוד יותר עוזר לשמור נגד התקווצ'צ'ות.

שאריות של אוכל תמיד אפשר לזרוק מסביב
רק אם זה כבר בתוך איזור עירוני/מיושב, לא בטבע הפתוח.

אני הולכת למכולת עם הסל שלי. כבר קיבלתי המון פידבקים משועשעים מהעניין הזה מרוב שהוא חריג, וחבל.
פעם זה היה ככה תמיד. סל, למכולת, לשוק.
את הירקות והפירות אני שמה בו בתפזורת. המכולתניק מתלונן בחיוך אבל שוקל כל קבוצת פירות/ירקות בנפרד.
בקניות יותר מסיביות אפשר להשתמש בארגזים.

רעיונות טובים. אבל בכל זאת הייתי רוצה שמישהו ימציא שקיות אטומות רב-פעמיות, נוחות, קלות, זולות, וניתנות לכיבוס.

תיק בד קוראים לשקיות האלה. מומצא כבר, רק צריך לתפור.

אופס. לא קראתי את הכל

.
נראה לי ששקית מבד קצת עבה יותר (ג'ינס?) תעשה את העבודה לא רע. אני משערת שאת לא רוצה לשאת מיץ פירות בשקית בד

בחנויות 2 ש"ח יש שקיות בד תפורות, אבל עם ידיות, ולא שרוך.

שליחה על ידי תמי* » 02 אפריל 2005, 23:19

א. אני נורא שמחה שהעלתי את הנושא לסדר היום הציבורי.
ב. אני לא חושבת שזה כל כך נורא מדי פעם להשתמש בנילון כמובן להשתמש שוב ושוב באותה שקית.
ג. מישהו אמר לי שבאופן עקרוני יש חוק שאומר שצריך להשתמש רק בשקיות ניילון שהן מתכלות. אז יש שקיות ניילון שהן מחומר מתכלה תוך כמה זמן והמישהו הזה אמר לי גם שב"ג'מבו" השקיות הן כאלה.

עוד רבות ידברו עלינו הדורות הבאים והבאים - באים, לאור כמויות השקיות הבלתי נתפסות שאנו דואגים לרפד בהן את כדור הארץ. ובקבוקי הפלסטיק, גם בהם (ובנו) עוד ידובר רבות.
זו ברבריות אמיתית.

שליחה על ידי עדי_ל* » 22 מאי 2005, 09:42

_עוד רבות ידברו עלינו הדורות הבאים והבאים - באים, לאור כמויות השקיות הבלתי נתפסות שאנו דואגים לרפד בהן את כדור הארץ. ובקבוקי הפלסטיק, גם בהם (ובנו) עוד ידובר רבות.
זו ברבריות אמיתית_
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בסוף השבוע לא הפסקתי לחשוב על זה, וגם לחוש ייאוש קל עד כבד.
התחושה שלי היא שאין עם מי לדבר.כמו שכתבת מיכל, הכמויות ה"מתגלגלות" הן בלתי נתפסות. אני משתדלת שלא לרכוש מוצרים עם עטיפות מיותרות, ולהעדיף את האריזות החסכוניות, אבל עדיין יש בסופו של יום לא מעט שקיות ואריזות שונות מפלסטיק שכבר נעשה בהם שימוש חוזר בבית, ואפילו חוזר חוזר,
רובם נשמרים למטרת יצירה עם ילדים, ויש לי ערימות של פלסטיקים מהרצפה עד התקרה (כי כמה כבר יוצרים במיכלים של מוצרי חלב למיניהם)
ובסוף רגשות האשם על השלכת פלסטיק לפח, מופנים לבלגן שנוצר מאגירתם.
אשכרה, היד רועדת לי מלהוסיף אותם לפסולת ה(מזהמת) האחרת.
למה אין פחים למיחזור פלסטיק/זכוכית/נייר/מתכת ?
לכאורה, אני יודעת את התשובות כולן, אבל מה היא התשובה האמיתית?

כמובן שהאופציה למחזר אינה קשורה לאופציה לצמצם השימוש בכל המזהמים למיניהם-

אבל עדיין יש בסופו של יום לא מעט שקיות ואריזות שונות מפלסטיק שכבר נעשה בהם שימוש חוזר בבית

גם אצלי זה בדיוק ככה. האמת שנכנסתי עכשיו לפה (לפורום) בשביל לחפש רעיונות מה לעשות עם נייר.
כמויות הפליירים, דואר זבל, מעטפות, עיתונים ומה לא שמצטברות אצלנו בבית פשוט מדהימות.
יש לנו ברחוב מכולה לנייר ממוחזר, אבל שמתי לב שלא מפנים אותה אף פעם. היא כבר כמה חודשים
מלאה בנייר (קצת באשמתי הממ) וסתם עומדת שם.

אז מה עושים עם כל הנייר שמצטבר?

מי יודע איפה קונים שקיות נייר?
חשבתי, לקראת שנת הלימודים, לעטוף את הסנדוויצים לבית ספר בשקיות נייר, אבל אני לא מוצאת איפה קונים אותן. חיפשתי בחנויות ציוד לגן (מאיפה יש להם תמיד שקיות לפנסים סיניים?), ולא היה.
מישהו?

שקיות נייר יש בחנויות של כלים חד פעמיים.

ומציעה לך עוד רעיון - לאח שלי הקטן היתה קופסת פלסטיק צבעונית ומגניבה, בדיוק בגודל של סנדוויץ' שבה הוא היה לוקח את הסנדוויץ לבי"ס. גם אם לא מוצאים קופסא מיוחדת לזה, אפשר להשתמת בקופסת פלסטיק מלבנית.

במיכלים של מוצרי חלב למיניהם)
אולי עדיף מיכלים מקרטון? למרות שגם בהם יש פלסטיק ונראה לי גם מתכות, אז אני לא יודעת..

יהושע הירקן החייכן שלנו, כבר יודע שאנחנו זורקים הכל לקרטון ומניחים לו על המישקל סוג - סוג והוא מעביר לקרטון אחר.
והוא מחייך.

היום בחנות חיות - קניתי קולר נגד קרציות (אין צורך בהפניה, תודה

) המוכרת שולפת שקית ניילון.
"לא צריך שקית, תודה."
"קח, שיהיה." מכניסה לשקית.
"למה? לא צריך, תודה."
"לכולם אני נותנת שקית...!" סדרי עולם מופרים בחוסר רחמים.
"בארצות אחרות שואלים אותך אם צריך שקית, לא דוחפים שיהיה!"
"מה זה משנה? זה יותר נוח."
"תראי, הרבה אחרי שהעיר הזאת תהיה אתר ארכאולוגי השקית הזאת עוד תצחק על כולנו..." מוציא את הקולר מהשקית ונפרד לשלום.

<קשה קשה>

לאחרונה היה כתוב בעיתון שבהודו השלטונות הוציאו את שקיות הנילון מחוץ לחוק. הן סתמו את הניקוז של גשמי המונסון ויצרו בלגן גדול.

שקיות נייר כמו שמקבלים בבתי מאפה, יש להשיג בחנויות לציוד לקונדיטוריות וכיוב' (כמובן שבחבילה גדולה מאוד) למשל בחיפה יש את "צוקר" באיזור תעשיה של תל חנן, בנתניה יש "מר קייק", בתל אביב יש "גרופשטיין" ועוד.

כשהייתי קטנה היתה לי כוס מתקפלת, זו היתה מין קופסה עגולה קטנה שבתוכה היו טבעות הולכות וקטנות וכשהיו מושכים את הגדולה זה היה הופך לכוס. בכל אופן לאחרונה נזכרתי בה ואני מחפשת כזו כי נראה לי מאוד שימושי להחזיק כזו בתיק למקרה שרוצים לשתות ממתקני המים בקופת חולים למשל ולא להשתמש בכוס חד פעמית.
אולי מישהו ראה פעם דבר כזה או יודע איפה להשיג?

אתמול בקיוסק בן זוגי סירב לשקית פלסטיק, המוכר שיחק אותה מבין עניין ושאל "אתה בקטע של איכות הסביבה?" עוד לפני שהספיק לענות שאכן כן המוכר הוסיף "אבל למה אתה היחיד?"!!! הלסת התחתונה שלי ישר נפלה מטה בתדהמה, ואז לפני שנכנסתי להלם מוחלט המוכר הוסיף "בעצם אני מכיר עוד אחד"... אנחת רווחה. אז היום מצאתי את הדף הזה ואיזה מזל יש גם עוד אחד ועוד אחת ועוד כמה, וכן ירבו.

זה מסוג הדפים שצריך להקפיץ ל מה חדש בכל כמה זמן ( כמו שתו מים ). לי הוא עשה שינוי גדול בהתארגנות, כל שקית שאני כ"כ רגילה לקחת אני עוצרת לחשוב האם זה הכרחי, או האם אפשר להתארגן אחרת.
תודה @}

אני כרגע בארה"ב, ונמצאת בעיר ששומרת מאד על איכות הסביבה, וזה מתאים לי מאד כי גם אני כזאת אכפתית ומודעת,
א ב ל - הכרתי פה כל מיני ישראלים כמוני ועולה השאלה, למה תמיד רוב הישראלים (ועוד אקדמאים, ואפילו אקדמאים ממדעי הטבע/ סביבה) מתייחסים למי שאכפת לו מאיכות הסביבה כ "פלצן" / "סהרורי" / "רוחני" / "מוזר" ?
אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה להגן על שפיותי כשאני מכירה אנשים חדשים שעוד לא ממש מכירים אותי ושבונים את הדעה שלהם על סמך זה. זה התחיל מזה שבסך הכל חיפשתי סופר עם אוכל אורגני, ולאו דוקא את הסופר הכי זול, וישר נאמר לי שהקטע הפלצני הזה יעבור לי עם הזמן, ושאני אחפש את הכי זול, כמו כולם.
אז זהו שלא. זה לא יעבור, פשוט בגלל שאין חלופה אחרת מבחינתי. למה מודעות סביבתית נחשבת לחסרון? למה, במקום לקבל מילת הערכה על זה שאני מוכנה לשלם יותר על חומרי ניקוי מתכלים, אני נתקלת בהרמת גבה? (ולא, אין לי הרבה כסף ואני בהחלט לא מחפשת הערכה). כל הכרות "ישראלית" כזאת גורמת לי להבין איזו מדינה מפגרת היא ישראל. מלאה אנשים אינטליגנטים, שלא חונכו כמו שצריך, תאבי צריכה וחסרי התחשבות בסיסית בבריאותם ובאיכות העולם שהם משאירים לילדיהם.
אם רק היו מבינים כמה סיפוק נותנים המעשים הקטנים שמבדילים אנשים מודעים מאנשים אדישים...

יש מקומות באירופה שבהם צריך לשלם על השקיות ואז ניתן לראות תופעה מעניינת - אנשים מביאים שקיות או סלים מהבית
חבל שפה זה לא כך...

לי אישית נמאס להסביר כל פעם למוכרת למה חשוב לא לקחת שקית על כל דבר קטן שקונים
והכי מעצבנות אלו שמתעצבנות על שלא שמתי כל ירק בנפרד ושמות לי 5 מלפפונים בשקית , 4 עגבניות בשקית וכו'...

בוקר טוב

אתמול גמרתי את פרוייקט התפירה הראשון שלי: שקיות רב פעמיות בכמה גדלים לסופר ולקניות. בסיום ציירתי עליהן בצבעי בד עליזים.
ה"תענוג" עלה לי כעשרים שקלים. השתמשתי בבד ערבי (כותנה גסה ולא מעובדת) ועשיתי אותן עם ידיות ולא עם שרוך כדי שיהיה נוח לשאת כמה מהן יחד בלי לעשות יותר מדי נזקים לכתף או לכף היד. אם אני הצלחתי, באמת שכל אחת יכולה. רק צריך ללכת לחנות בדים סמוכה (יש באמת בכל עיר) לרכוש מטר בד ערבי ולתפור או למצוא מישהי שרוצה להתאמן על התפירה שלה. זה פרוייקט קליל ומהיר.

זה סיפוק גדול מאד, גם להצליח לתפור, וגם לתפור שקיות בד. (תחבושות-רב-פעמיות here I come!

)

הסיבה שהלכתי לכיוון הזה היא שמחד שקיות פלסטיק לא באות בחשבון, אבל מאידך לא הרגשתי נוח גם עם שקיות הנייר. הן לא ממש נוחות לשימוש רב פעמי. הן אמנם מתכלות מהר יתר מן הפלסטיק, אבל בכל זאת הרגשתי בזבוז בכל פעם ששלחתי אחת לאשפה אחרי שימוש בודד.
בקשר לשקיות שדוחפים בכל חנות, אני מקפידה לסרב להן ועד כה נתקלתי בהרבה תגובות אוהדות, ובמקרה ההפוך מקסימום בהרמת גבה, אבל לא יותר מזה... ועם כל המאמצים, אני עדיין מרגישה שאנחנו שוחים בשקיות פלסטיק ומשתדלת לעשות בהם שימוש רב ככל האפשר לפני שהן מתחילות את חייהן בהררי האשפה הנצחיים.

יש מקומות_ בארץ _שבהם צריך לשלם_ רק על שקיות הנייר _ואז ניתן לראות תופעה מעניינת שאנשים לוקחים הרבה יותר שקיות פלסטיק

יש שקיות בד אטומות, שעשויות מ PUL , בעקרון הן מיוצרות כתיקים לחיתולים או תחבושות רב פעמיות, אבל אפשר להשתמש בהן לכל דבר, לא יודעת אם אפשר להשיג בארץ, אבל זה קיים. הנה

משהו שמטריד אותי, ואשמח לרעיונות לפתרון. כל יום אני לוקחת אוכל לעבודה וגם שולחת את הילדונת לגן עם ארוחת עשר. יוצא שביום אחד אני יכולה לקחת 3-4 שקיות לשתינו, וזה פשוט המון. מישהו כאן יודע איפה אפשר להשיג קופסה בגודל נורמלי לסנדויץ' ופירות, כזה עם חלוקה פנימית? מעדיפה לא להשתמש בשתי קופסאות, כי יש יותר סיכוי שזה ילך לאיבוד בגן.

מישהו כאן יודע איפה אפשר להשיג קופסה בגודל נורמלי לסנדויץ' ופירות, כזה עם חלוקה פנימית?
אתן צריכות Lunch Box !

יכול להיות שבחנויות צעצועים, או בזול יותר בחנויות כלי בית ישנות.

אתן צריכות Lunch Box !
נכון.

אבל אף פעם לא ראיתי בארץ לאנצ' בוקס אמיתי (כמו בארה"ב או ביפן לדג'). תודה על הרעיון, אני אחפש.

אף חצוף, קניתי פעם בהום סנטר קופסאות פלסטיק בגודל שמתאים בדיוק לסנדוויץ' (אני חותכת את הסנדוויצ'ים לשתיים וככה נוח יותר להכניס לקופסא).
הקופסא שטוחה כך שנוח מאוד גם להכניס אותה לתיק. מה שקניתי בא באריזות של חמש קופסאות, המכסים מאוד רכים וקלים לסגירה, ככה שגם ילדים מסתדרים איתם מצוין.
מצאתי את זה בין יתר קופסאות הפלסטיק שם בהום סנטר.

איפה שמים קקי של חתולים אם לא בשקיות פלסטיק
אפשר בשקיות נייר, אם את רוצה יש לי המון כאלה שאני לא צריכה

עבר בקריאה טרומית: רק שקיות נייר בחנויות
@} @}

לבעלי הכלבים :אפשר לאסוף את הקקי בעיתון /דואר זבל אם אתם לא רחוקים במיוחד מפח.
לא נראה לי בעיתי להעביר את הקקי מתחת לשיחים, אבל אם באזור שלכם מסתובבים פקחים תנסו להסביר להם שהקקי יהפוך לקומפוסט ושפיזרתם עלים יבשים או/ו חול .אמה מה -יש מצב שגם אחרי שתשלפו את הספר המופלא "זבל אנושי", הפקח ירשום דו"ח .

רעיון : אני עושה הזמנת ירקות אצל ירקן שהוא די אסלי ,ואבקש ממנו לא לארוז כל ירק בנפרד , במילא הוא שם לנו הכל בקרטון.

לקצב החביב על בן זוגי (שמתעקש לאכול בשר)אמרתי מפורשות שהקלקר שהוא מניח כל 5 שניצלים עליו מזיק לעולם של הילדים שלנו.מאז הוא לא אורז עם זה. הצעתי לו לשאול את הלקוחות האחרים אם הם רוצים את זה , כי הוא אורז יפה ומסודר גם בלי הקלקר וזה חוסך מקום בקירור.
יש לציין שגם הקצב סבבה.

שקיות אצלנו מאז ומתמיד היו שקיות אשפה .ברור שחיתולים חד פעמיים אני אזרוק בשקית , אבל זבל מהמטבח יכוללהיות בקערה במגיעה לקומפוסט ונשטפת קלות ושוב מוצבת על השיש.

וזהו ,ממחר , בנין אחד בקירית אונו שיש בו 28 משפחות יהיה הבנין המשותף הראשון שיש לו ערמת קומפוסט.יהיה מגניב.פרטים בהמשך.

חשבתי שגם אפשר לקחת חולצות T ישנות לתפור/לקשור את השרוולים , להשחיל שרוך בתפר של האימרה מלמטה , למלא במה שצריך מהצוורון ולהנות .

ממזמן אני חושבת לרכוש צידנית טובה לאוכל שלנו (כשיוצאים למפגשים בפארקים ולטיולים), גם בחורף וגם בקיץ , לכל הקופסאות של האוכל המבושל והירקות , עם כיס לסכו"ם שלא יעשה חורים.צידנית רכה טובה שאפשר לנגב עם סמרטוט אחרי השימוש.

יוצא לנו לזרוק שתיים שלוש שקיות ניילון ליום. איזו אופציה אחרת יש?
לנסות להמעיט את כמויות הזבל, מה אתם זורקים בעיקר? אנחנו זורקים שקית מלאה פעם ב3 שבועות בערך. אשמח לפרט איך אם יש צורך

ממחר , בנין אחד בקירית אונו שיש בו 28 משפחות יהיה הבנין המשותף הראשון שיש לו ערמת קומפוסט.יהיה מגניב.פרטים בהמשך.
איזה רעיון פנטסטי!!! שתפי שתפי! אולי נרים גם פה יוזמה כזו!

אנחנו זורקים שקית מלאה פעם ב3 שבועות בערך.

אשמח לפרט איך אם יש צורך
אנא פרטי.

אז ככה:

הכי חשוב זה לצרוך כמה שפחות, תקנו כל מה שאתם צריכים, ולא פסיק יותר מזה. נראה לי שכתבו על זה טוב ממני בדף ללא ארעיו"ת צריכה אקולוגית

קומפוסט:* אם יש בית פרטי אז עושים בור קומפוסט או משתמשים בקומפוסטר. גם אם לא תשתמשו בקומפוסט עצמו אפשר לעשות את זה (אפשר למכור או להעביר לאנשים שכן צריכים), זה חוסך הרבה מקום בשקיות האשפה.
אם אין בית פרטי אפשר לעשות מה שכתבו פה למעלה: בנין אחד בקירית אונו שיש בו 28 משפחות יהיה הבנין המשותף הראשון שיש לו ערמת קומפוסט , גם אם השכנים לבנין לא רוצים להשתתף בזה בעצמם, אולי לא יהיה אכפת להם אם אתם תעשו את זה בשביל עצמכם. (או שתנסו בבניינים ליד או שתנסו לעשות פרוייקט שכונתי)
פסולת נייר וקרטון:* יש עיתונים שמחלקים בחינם (ע"ע "ישראלי" "השקמה" "ערים" וכ'ו) - בדר"כ אנחנו לא קוראים אותם אבל איכשהו הם מגיעים אלינו הביתה. במקרה כזה- תקחו ותשימו בקיוסק הקרוב אל ביתכם. זה רק אם יש לכם כוח להשקיע כמובן; אם אין, אז אפשר לשים בקומפוסט (לא יותר מדי). אם אין קומפוסט גם לא נורא - תקציבו שקית אשפה אחת לנייר שם תשימו את כל פסולת הנייר שלכם. שימו לב- אם השקית מלאה תוך פחות משבועיים זה סימן שאתם משתמשים ביותר מדי נייר!

תסתכלו בפח- מה עוד יש שם מלבד שאריות אוכל וניירות? כמובן טיטולים - אם אין אפשרות לעבור ל בלי חיתולים , קנו חיתולים רב פעמיים (גם חיתולי טטרה זה מצוין)

קופסאות של גבינה וכאלה משמשות כקופסאות להנבטת זרעים (ושוב, אם אין חצר פרטית אפשר בחצר של הבניין)

להפסיק להשתמש בדברים חד פעמיים!
בקבוקי שתיה לפח המיחזור (מרוקנים פעם בשבועיים-חודש, תלוי כמה אתם שותים).
לא להביא שקיות מהסופר! השתמשו בשקיות בד
במקום לקנות מוכן, הכינו בעצמם (תגלו שזה לא קשה, ואם לא מצליח מיד ממשיכים לנסות)

זכרו שזה שהמשאית נוסעת ואיתה הזבל, זה לא נעלם אלא נערם*, הבית אולי נראה נקי אבל העולם לא.

נו מה עוד יש בזבל?

צריכה אקולוגית זה דף נהדר!

אם באזור שלכם מסתובבים פקחים תנסו להסביר להם שהקקי יהפוך לקומפוסט ושפיזרתם עלים יבשים או/ו חול
אילה יקרה, את זה צריך להסביר לא לפקחים, אלא לפעוטות וילדים שמתרוצצים באזור ולרוע מזלם דורכים על הקומפוסט-לעתיד, הרבה לפני שהוא מתקמפסט.

החדשות הלא משמחות : אין לי רוח גבית ! בן זוגי לא רוצה שאני אעלה אל השכנה שמכהנת בתור ועד וגם לא לזו שגרה בקומה ראשונה . חשבתי להסביר לה קודם כל כדי שלא תבהל או תתעצבן כי הערמה הולכת להיות מתחת לחלון שלה. ברור שזה לא יסריח , כי הגננים של הבנין גוזמים המון גזם ודשא וזה יכול יופי לכסות הכל.
אולי מחר , ברור שאם יש לך 28 משפחות יש להתחיל בדיבורים. הדיבורים עם השכן הכי קרוב אלי היו מתישים , לא הובעה שום הסכמה .
נראה מה יהיה.
צריך לשמור על אופטימיות .

קומה ג' , בטח , את מה זה צודקת !
יש שיחים שליד המתקני שעשועים-לא שם! ויש שיחים באיי תנועה ויש עצים ששתולים במשבצות קטנות של חצי מטר במדרכה - כל כך מסכנים העצים האלה , רוצים מהם צל ויופי לעיר , אבל לא מזינים אותם בשום דבר, במקרה הטוב מספקים להם קצת מים בקיץ, הם גדלים בחול דל ומהודק, בלי שום ביולוגיה מפרה.
אני כן מסבירה לקטניי לא להרים כל דבר מהארץ , אבל במקרה שכן נגעו והרימו , אני מנסה לנשום .
אני לא חושבת שקקי זה הדבר הנורא ביותר.מרגיעון : יש מגבונים בשלוף וגם יש סבון קטן ארוז בשקית ומים בבירזיה.

חשוב ללמד את הילד לא להושיט את הידים מתחת לאבנים , למשל , בגלל סכנת עקרבים וכ'

איך מבאס אותי הארוחת-בוקר שאני אורזת לנסיך לגן כל בוקר. הסנדביץ' נעטף בנייר פארגמנט (למען תישמר הטריות), ומוצא את עצמו בשקית-אוכל קטנה בצוותא עם המלפפון.
זה קורה אחרי שנים שלא השתמשתי בשקיות-אוכל (או בשקיות קנויות כלשהן).
אני לא רוצה לשים לו בשקית נייר, או בשקית ממוחזרת (של פסטה למשל, כמו שאני עושה לי), כי גם ככה הוא מרגיש שונה בגלל המוזרויות של אמא שלו.

אנונימי

בטח יש גם פשוט וזול יותר, אבל אנילא מכירה.
כן מכירה את הקופסאות של טאפרוור, לסנדביצ'ים. לא צריך שקית נוספת. הקופסא בדיוק בגודל המתאים, והיא אטומה, ומומלצת בחום.
אם מישהי רוצה לנסות - לא אכפת לי להשאיל לכמה ימים. אני בקרית אונו.
(ואני לא מוכרת או משווקת או סוכנת של טאפרוור

)

כן מכירה את הקופסאות של טאפרוור, לסנדביצ'ים. לא צריך שקית נוספת. הקופסא בדיוק בגודל המתאים, והיא אטומה, ומומלצת בחום. יש קופסאות פלסטיק גם לא של טאפרוור שמתאימות בגודל לסנדויץ. קניתי פעם חבילה של 5 בהומסנטר ב 25 ש"ח בערך, וגם בקופסאות פלסטיק שטוחות פשוטות אפשר לשים וזה נשמר מצוין.
גם פירות אני אורזת בקופסאות פלסטיק קטנות. ממש אפשר להסתדר בלי שקיות ניילון.

ומוצא את עצמו בשקית-אוכל קטנה בצוותא עם המלפפון.
בדיוק כתבתי על זה בעצמי לפני איזה חודש, פה למעלה בדף.
עוד לא מצאתי פתרון אולטימטיבי (אולי אני צריכה לחפש סוכנת טאפרוור?), אבל יש לי קופסאות מלבניות, שאליהן אני מצליחה לרוב להכניס סנדויץ' חתוך לחצאים, וחתיכות מלפפון/פלפל/עגבניה חתוכות. הפרי עדיין נכנס לפעמים לשקית נפרדת, אבל לא תמיד.
תשחקי קצת עם קופסאות בגדלים שונים, תוודאי שקל לפתוח אותן, תכתבי בגדול את השם שלו כמובן, ובסוף תמצאי פתרון. אפשר להסתדר גם בלי שקיות.

_אני כן מסבירה לקטניי לא להרים כל דבר מהארץ , אבל במקרה שכן נגעו והרימו , אני מנסה לנשום .
אני לא חושבת שקקי זה הדבר הנורא ביותר.מרגיעון : יש מגבונים בשלוף וגם יש סבון קטן ארוז בשקית ומים בבירזיה_
אני מנסה לא לנשום, אילה. הריח נורא.
במקרה שכן נגעו והרימו, אני מאחלת בלבי שבעלי הכלב ייתקלו באלף פקחים - כל אחד עם תלוש על קנס של 300 שקל.
את העצות המתנשאות שלך על מים וסבון אני מבטיחה לתייק. היי, מי יודע, אולי פעם ממש נשתמש בהמצאה החדשה הזו.

יש שיחים שליד המתקני שעשועים-לא שם!
או-או, טעית - זה תמיד-תמיד בדיוק שם. שם הם עושים. ואחרי שאחד עשה, זה יהיה המקום הקבוע שלו, ואחריו כולם יעשו באותו המקום, כי הם נמשכים לריח. אז יצא במקרה שזה ליד הנדנדות. בעלי הכלבים כמובן בטוחים שמה שחסר לאתר ההוא זה קצת ביולוגיה מפרה .

(שכחתי... סבון! איך לא חשבתי על זה?

)

אני עם קומ"ג'. מה גם שבד"כ זה הצאצא הסקרן שלי שחוזר עם מלא החופן זיהומים ביולוגים : "תראה, איאה! חום!".
פשוט לא. לא בצד ולא ליד ולא כלום. תשטפי ותמחזרי את שקית הנילון (או תרימי את עם היד ותשתמשי אחר כך בסבון.). אבל אל תסכני (במודע!!) את בריאות הילדים.

סליחה , ממש לא התכוונתי להציע הצעות מתנשאות .
בעינין הזה של הקקי של הכלבים , אני גם שואלת את עצמי איפה הפקחים האלה כשצריך אותם.
לתת לכלב לחרבן ליד מקום שילדים משחקים בו , או בשביל , זו בעיני , חוצפה וחוסר אחריות .

עכשיו למדתי שכדי להתעסק עם כל עינין הקקי הזה, ההתעסקות עם הפסולת למיניה , צריך לגייס את כל האמפטיה והעדינות.
כולנו התחנכנו בחברה המערבית הסטרילית.
לא יכולים לחשוב על פסולת כעל משאב , אלא רק כעל דבר שיש להרחיקו.
כן , להרחיק מיד!-ספריי שפועל תוך כמה שניות זה מצויין גם אם זה מסוכן לנשימה שלנו,משאית זבל שמתאחרת זו קטסטרופה, כי הרחוב מסריח , כי הזבל האורגני לא מופרד מהזבל הכללי ולא מטופל בערמת קומפוסט.
להרחיק לתמיד-להטמין את הזבל במטמנות ובעצם לקבור אותו עד שיחלחל למי התהום.
לחטא - לשפוך חומרים שלא טובים לצמיחת אורגניזמים (כולל הומוספיאנס...)

הרבה אני חושבת על שינויים פנימיים שלי והתרחקות מהשיטות שגדלתי עליהן.השינויים האלה לא פשוטים,כי ההרגל הוא הרגל ולחשוב כל הזמן על השינוי זה מכביד.
לי זה נראה גם מאוד מכביד להמשיך עם הגישה המערבית , המקובלת והסטרילית. אני רואה בה קטסטרופה שחייבים להתחיל למנוע.
למנוע , אבל גם להיות סבלנית ומתחשבת. הרי מה הקטסטרופה הכי איומה ,אם לא זה ,שהפכנו למנוכרים אחד לשני.

בכלל עם כל העינין של הקומפוסט הזה , הבנתי שזה מעורר אצל אנשים את 'המיטב'.
הלכתי לדבר עם השכנה . היא נחמדה , סיפרה לי שיש לה אסטמה ושהיא רגישה לריחות , ושהיא עשתה הדברה בבית ושהיה לה התקף קשה ולא , היא לא תהיה מסוגלת לישון בשקט עם המחשבה על ג'וקים מתחת לבית שלה.
אבל היא היתה מוכנה לקרוא על קומפוסט באינטרנט . היא אדם טוב לב שמאכילה חתולים ודואגת לגורים .

לא מתחת לבנין , נו טוב.לקחתי את האוצרות שלי אל מתחת להרדופים , ליד הפחי אשפה הציבוריים ,איך לא חשבתי על זה קודם ?!
במילא אנחנו מפזרים שם את האוכל לחתולים וזה קרוב לפחים כך שלא יגביר את הסירחון , חיפושיות ונמלים יש שם כבר במילא.חברה אמרה שהרדופים זה צמח מאוס בעיניה וטוב היה גם בעיני אם היה שם עץ מנגו יפה , למשל . אולי .

במילא עינינו נשואות לבית אחר ואנחנו רוצים לעבור תוך חודשיים מפה.
זו הסיבה שבן זוגי לא מבין למה אני לא יכולה להמשיך עם השיטה של ה'קנה והשלך' עוד קצת. למה אני מאתגרת אותו כל כך.
אני מקווה שהמשבר הזה בחיי הנישואים שלנו ירגע.

הניסיון שלי עם הירקן לא הצליח , כי עשיתי את ההזמנה עם הבן שלו , הוא גם שלח לי 3 ק'ג תפוחי אדמה במקום 1.

אנונימי

אילה,
הרעיון ליצירת קומפוסט בבנין משותף, הוא יוזמה נפלאה בעיני.
אשמח לשמוע אם יש כאלה שכבר ניסו והצליחו.
נראה לי שדרושה עבודת הכנה משמעותית, של השכנים. להגביר מודעות, להסביר את המשמעויות (ג'וקים? עכברים? קרקע שתקבל דישון איכותי חינם בהמשך, משך זמן נדרש, מה כן שמים ומה לא, עזרה בפיקוח מפני פרחחים-מזיקים וכו').

אבל משהו כתבת, קפץ לי לעין:
אם אתם עוברים תוך כחודשיים, מי יטפל בערימת הקומפוסט שתשאירי שם? הרי לוקח לזה חצי שנה להפוך לדשן.
ניחוש פרוע שלי: העיריה תאסוף אותו במקרה הטוב.
במקרה הפחות טוב - היא תברר מי השליך את הפסולת ככה וגם תטרח לקנוס אותו.
ז"א אותך.
ז"א את בן זוגך...
ואז - אני לא מקנאה בך

יש לי קופסאות מלבניות, שאליהן אני מצליחה לרוב להכניס סנדויץ'
הקופסות הכי טובות שמצאתי הן אריזות של חלבה. בדיוק בגודל של סנדויץ'.

הקופסות הכי טובות שמצאתי הן אריזות של חלבה
כן, אבל בשביל זה צריך לקנות חלבה, שזה משהו שאני אף פעם לא קונה.

עכשיו למדתי שכדי להתעסק עם כל עינין הקקי הזה, ההתעסקות עם הפסולת למיניה , צריך לגייס את כל האמפטיה והעדינות.
אני מצטערת שהתרגזתי, אבל הנושא רגיש אצלי. הייתי רוצה לתת לשפן להתרוצץ ולחקור בלי לנשוף בעורפו כל הזמן (מה גם שזה מנוגד מאד לסוג האמא שאני רוצה להיות), אבל מה לעשות שגם באזורים שמגודרים במיוחד לקטנטנים (ותבורך העיריה על הרעיון שהלואי שלא היה בו צורך) יש כל מיני מרעין בישין שנמצאים שם רק בגלל שלאנשים ממש ממש לא אכפת.
וכל פעם שחווית הגילוי והסקרנות שלו נקטעת כי צריך מייד לשטוף ידיים עם סבון, זה גם לא כיף וגם לא חינוכי. הורס את כל הסקרנות הטבעית המדהימה שלו.

קצת נוסטלגיה:
האם יש כאן שזוכרים איך אספו את האשפה הביתית פעם? ואני מדברת על שנות השישים. אצל הורי היו מרפדים את פח האשפה בנירות עיתון. זה ממש מתקשר לתאריכים שרשומים בתחילת הדף לגבי הסטורית השימוש בפלסטיק. אני תוהה אם זה הגיוני/אפשרי לעשות את זה גם היום?

היה גם הרבה פחות זבל: משקה קל, חלב ומוצריו היו באריזות זכוכית והיו ממחזרים אותם. גבינה חתכו וארזו בנייר, וכך גם את הלחם ואת רוב המוצרים. בכלל היה מעט מאוד אם בכלל אוכל מוכן, החל מחומוס וכלה בשניצלים ועוגות. מישהו יודע אם היתה בכלל גבינה לבנה בסגנון של היום, רכה קרמית כזאת, שמתבקש לארוז אותה בפלסטיק?

טוב , אז בטח שאם יקנסו זה לא סימפטי , לא חשבתי על אפשרות כזו בכלל , כי נראה לי שהעיר הזו היא כמו שיקגו.ניסית פעם את 106?

ממה שקראתי בספר 'זבל אנושי ' הבנתי שערמת הקומפוסט מושכת אליה את החייס (גוקים , מכרסמים , וכ' ). בגלל שאנחנו מונעים מהם את הבית גידול והמזון שלהם שם הם באים לחפש אותו בבתים.
זה לא נוח להם להתרוצץ לנו בין הרגלים.הם צריכים לגייס המון אומץ וחוצפה. ובס"הכ חיות הם גם כן נשמות עדינות וחפצות שלווה.

בחור אחד בנס ציונה שעושה זבל אנושי סיפר שבבית לא היו להם ג'וקים בקיץ . שזה ממש יוצא דופן לגבי בית צמוד קרקע. כל החבר'ה הלכו לערמה שלו ועשו את עבודתם .
היה לי חשוב לשאול אותו על עכברים , הוא אמר שהוא לא ראה . כשביקרתי אצלו היה לי ברור שהוא לא יראה שום עכבר. כל האדמה בחצר מחופה, יש זרדים יבשים מסביב כל עץ , קליפות פקאן , צמחים וכל מני מתקנים שהוא בונה. אין לו סיכוי לראות את העכבר ולעכבר אין מה לחפש בבית הנקי בפנים.

אפילו אני שאני עכברו -פובית מוצהרת ,מתחילה לחשוב שלו הייתי פוגשת מי מהיצורים הללו , הייתי אולי קצת נבהלת , אבל אחרי ההלם של הפגישה , הייתי מראה לו את הכיוון הנכון : לשם לערמה עם הכל טוב.
אולי עד היום הבעיה שלי שנבהלתי כי אני הרגשתי כמו מארחת גרועה , שבא אורח ואני לא יודעת איפה לשכן אותו.וזה לא מסוג האורחים שהייתי מכינה לו תה ועוגה.

גם שלמה אילן כתב ב'גן הפורה 'על כך שיש מכרסם בשם חדף , הוא דומה לעכבר , ועובדה זו עולה לו לא אחת בחיו.והוא בעל תועלת מרובה בהשמדת חרקים , זחלים , חלזונות ואפילו גורי עכברים.

אני חושבת שכל הקריאה הזו על אקולוגיה חשפה בעיני את התמונה השלמה. כשהמעגלים שלנו שבורים ואנחנו לא מחוברים אל האדמה ולא עושים את החלק שלנו בשרשרת , עטות עלינו הצרות בלי סוף.
בשבילי זו פשוט תרפיה.

הערמה כפי שזה נראה לי היא בעיקר כדי לצמצם את הנפח של שקית הזבל שלנו. לא איכפת לי מאיכות הקומפוסט . בכלל אני מאמינה באסכולה של המקמפסטים הלא בררנים והעצלנים=נותנים לערמה לעבוד לבד עם מה שזורקים בה .
יש בלי סוף כללים והנחיות לקומפוסט , אני חושבת שהכלל שלי הוא לכסות כמה שיותר בעלים כדי שלא יהיה לא נעים מהשכנים.

אני מכסה את הערמה בעלים וזה לא משהו חריג בנוף של הפינה שבחרתי , כי כמו שצינתי היא לא יפה גם ככה .אני מחכה שמשהו מהשכנים ישאל ואז נראה מה יהיו התגובות.

מיכל ג' ,
בדיוק כשהורדתי את השאריות לקומפוסט חשבתי על השיטה המצוינת הזו עם העיתון. יש לי שכנה קשישה שאכן מורידה את האשפה שלה עם דלי. היא גם צריכה להעלות את זה בחזרה הביתה . בניגוד לרוב האנשים שלוקחים את הזבל בדרך ליציאה מהבית , עוברים בפח , השלך וחסל.
לי זכור מהילדות את הריח הנורא של הפח ואיך שניסיתי להתגבר עליו עם אקונומיקה ושיפשוף.לא נראה לי שבמטבח יהיה משהו עם ריח כל כך לא נעים.אני מקווה שלא יהיו לנו כאלה ריחות.

לגדול נתפרו שני שקיות בד לסנדוויצי'ם. את הפרי והירקות החתוכים אני שמה בקופסאות.

אתמול קראתי את הדף וכבר התחלתי ליישם.
הלכתי לחנות האורגנית שלנו עם מלאי שקיות מהבית ולהפתעתי גיליתי שיש שם מלא שקיות נייר, לשים בהן את כל הירקות והפירות.
כניראה שהן תמיד היו שם רק שאני אף פעם לא חיפשתי P-:
את שקיות הנייר שמרתי בבית לשימוש חוזר לסנדוויצ'ים וכו' ובקרוב אנסה להתארגן גם על שקיות בד.
בקיצור נכנסנו לדרך חדשה וזה ממש כיף.
בינתיים מנסה למצוא פיתרון לשקיות לפח הקטן שבכיור שבתוכו אנו שמים שקית קטנה , יש למישהו רעיון?

בינתיים מנסה למצוא פיתרון לשקיות לפח הקטן שבכיור שבתוכו אנו שמים שקית קטנה , יש למישהו רעיון?
אפשר לנסות להסתדר בלי הפח הקטן הזה...... את הפסולת האורגנית להפריד, ואת הפסולת שמיועדת לפח האשפה (והרבה דברים אפשר למחזר...) ישירות לפח הגדול.

הלכתי לחנות האורגנית שלנו עם מלאי שקיות מהבית ולהפתעתי גיליתי שיש שם מלא שקיות נייר
בניצת הדובדבן שמים לי תמיד את המוצרים בשקית פלסטיק, וכשאני מבקש לא, מתווכחים איתי.

כן, זה קטע שבחנויות הטבע הרבה פעמים אין מודעות והשקעה, הן מצד הבעלים הן מצד הלקוחות, לעניינים שכאלה.

והרי הודעה משמחת:
ילדי הקט קיבל היום לראשונה את ארוחת הבוקר שלו בקופסה (פלסטיק, פחעעעעע...) במקום בשקית. הוא דווקא משתף פעולה עם זה, אני טוחנת לו את הראש עם העניין של בעיית הזבל ויש תוצאות.
תודה לממליצות!

<אהמממ, איך לארוז לו מחר את הפיתה המגולגלת (דרוזית דקה, מחיטה מלאה, למתעניינות) (ובתוכה: לבנה תוצרת שנינו, שמן זית וזעתר). הגילגולה הזאת ארוכה ועדינה...>

חכמי חלם היו מתהפכים בקברם

איך לארוז לו מחר את הפיתה המגולגלת
עטופה בנייר אפייה?

גם זה זבל של זבל, לא?
(בד"כ אני עוטפת לו בנייר פרגמנט. הבנתי פה באתר שכל הניירות האלה, מעבר להיותם חד פעמיים, מכילים חומרים רעילים).
לבקש ממנו להחזיר הביתה את הנייר נראה לי לא מתאים, זה יביך אותו מול הגננות והילדים האחרים.

באמת? לא ידעתי.
אם את מחפשת משהו שאינו חד פעמי, אולי מחצלת גלגול של סושי?

סחתיין על היצירתיות!
חלק מהעניין הוא, כאמור, שאני לא רוצה להבדיל אותו כל-כך הרבה מהסביבה (המטורפת!)...
במתינות, ברגישות! הוא גם ככה מרגיש שונה ומקופח על כך שאני לא מפטמת אותו בממתקים ובאוכל זבל, על כך שאין לנו טלוויזיה, וכו'...
מצד שני, כמו שכתבתי, הוא כן מבין דברים - למשל בקשר לבעייתיות של פלסטיק. אז כן יש שיתוף פעולה ברמה כלשהי. אבל הקטע של "להיות שונה" מאוד משפיע בגיל הזה.

אגב, היום ארזתי לו את הסנדויץ' בקופסא. היא לא חזרה הביתה...

אגב, היום ארזתי לו את הסנדויץ' בקופסא. היא לא חזרה הביתה...
גם לי זה קרה כמה פעמים, והיא חזרה ביום למחרת. אם השם שלו מופיע על זה, זה אמור לחזור.
לגננת אצלנו יש מנהג מוזר, היא מחזירה לי את הסנדויץ' אם טלי לא גמרה אותו, ואיכשהו הוא תמיד נכנס לשקית אחרת (גם בימים שהיא מביאה שקית), ואז אני מוצאת את עצמי עם עוד שקית שלא רציתי. היא שמה את זה בתוך שקית, בתוך הקופסא.

היום ארזתי לו את הסנדויץ' בקופסא
... תני לו לעצב בעצמו את הקופסא (להדביק עליה מדבקות וכולי). הוא עוד יהפוך למודל לחיקוי

דף חשוב.
צר לי לאכזב את חובבי שקיות הנייר. שקיות נייר הן לא יותר אקולוגיות משקיות פלסטיק! יש חנויות טבע, אגב, שמחזיקות שקיות נייר, אבל יש לשלם עליהן. זה ממש אבסורד - לשלם עבור שימוש בשקיות פחות אקולוגיות.
הפתרון להפחתת שקיות של קניות זה רק מיסוי של שקיות, כמו שיש כמעט בכל מדינות אירופה. השקיות עולות כסף - משתמשים בהן שוב ושוב או עוברים לשקיות בד או סלים קשיחים.

לפני שנים טיילתי באירלנד, מדינה מתקדמת מאד סביבתית. בפעם הראשונה שערכתי קניות הבנתי שעליי לשלם עבור שקית פלסטיק גדולה ואיכותית, ומאז השתמשתי בה בכל פעם כשערכתי קניות, והיא אפילו חזרה איתי לארץ, ושמורה למזכרת עד היום במצב מעולה. זה הכיוון אליו צריך לחתור...

אה, ופתאום ראיתי שקצת מעליי ישנו קישור לכתבה שמסבירה מדוע הצעת החוק למעבר לשקיות נייר איננה טובה ("חכמי חלם היו מתהפכים בקברם"). כדאי לקרוא.

לדעתי צריך סלי קניות רב פעמיים ומיכלים רב פעמיים ושקיות בד רב פעמיות וחסל!

זה ממש אבסורד - לשלם עבור שימוש בשקיות פחות אקולוגיות
איפה האבסורד?
זה בדיוק אותו פתרון כמו
הפתרון להפחתת שקיות של קניות זה רק מיסוי של שקיות
או שלא הבנתי אותך?
הרעיון הוא שמה שמשלמים עליו נצרך פחות.
בדנמרק שוקלים את האשפה שיוצאת מכל בית, אם עברת על המכסה שלך, אתה משלם קנס!

כל מיני פתרונות רב פעמיים
http://www.reusablebags.com/

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3354015,00.html

טרנד בשקית בד - אור בקצה המנהרה

שליחה על ידי תמי* » 18 יוני 2007, 22:40

חלמתי על סלי פלסטיק כאלה שהיו פעם לכל סבא ואבא לשוק ולסופר (כאלה בצורת רשת משובצת גמישים עם שתי ידיות) בעלי ניסה את מזלו בחנות כזאת שיושבים בה שני זקנים שדוחקים אחורה את כל מה שלא קנו מהם ב30 השנה האחרונות (מכירים כאלה חנויות?) בהתחלה הם אמרו שאין להם. אבל אחרי שבוע כשהוא עבר ליד המוכרת קראה לו ואמרה שהיא חיפשה במחסן ומצאה כמה סלים כאלה. אז יש לנו עכשיו באוטו 3 סלים שנכנסים זה לזה, בסופר אפשר פשוט להניח אותם בתוך העגלה ולשים הכל בתכם זה נוח להפליא ולא נקרע. למה הפסיקו לייצר אותם?
אגב הם נוחים מאוד גם לפיקניק.

דווקא ממשיכים לייצר אותם. אצלנו בשוק בירושלים, לדוגמא, מוצאים אותם בחנויות כלי בית.
הבעיה איתם היא שכשהם מלאים בכלטוב וכבדים (HEAVY, לא LIVERS), הידית שלהם לא נוחה לאחיזה.

אני קניתי ב IKEA שקיות פלסטיק יפות גדולות ונוחות

ואני משתמשת בעגלה כזאת, כמו של "קשישים"

.

אפשר.

בעקבות הדף הזה (וכמה שיחות עם דליתוש:-)) הפסקנו את השימוש בשקיות פלסטיק (כמעט) כליל.
מפתיע כמה זה פשוט.
יש לי שקיות בד שתפרתי וכמה קרטונים טובים (מהסוג הנמוך והרחב) שיושבים קבוע באוטו. בכל פעם שאני בסופר, אני שולפת קרטון (או שניים, או יותר, לפי גודל הקניות) ושמה ישר בעגלה. פירות וירקות ישר לקרטון בלי שקיות ביניים. בקופה אני אוספת הכל לתוך שקיות הבד וכשהקרטון מתרוקן מן הירקות ממלאת אותו בשקיות הבד. et voila.

בחנויות אחרות אני מגיעה עם תיק בד ריק בתוך תיק הגב שלי ואוספת לתוכו מה שנקנה ומסרבת לפלסטיק.
האתגר היחיד בעניין הזה הוא להיות עקבי עם הסרבנות, לזכור להגיד "לא!" בזמן (כבר קרה לי שסירבתי אחרי שמוכרת זריזה כבר "ניפחה" את השקית, וכשהבינה שאני לא רוצה, זרקה את השקיות לפח!!!!)
ולא לשכוח את שקיות הבד בבית (כי אז התיק הקטן שלי לא תמיד עומד בעומס, וגם נהיה לי מסובך לסחוב את הפריטים הפזורים על הכסא הקדמי.)

אה. ולהפסיק לעשות קניות

ניצן_ אמ, קבלי ח"ח